{"bookId": "kabala-28faf1900963", "part": "1", "torah": "30", "title": "ספר שערי אורה — קטע 30", "hebrewTitle": "קטע 30", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-28faf1900963/1/30/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-28faf1900963/1/30/", "segments": [{"index": 1, "he": "טז), והיא גרמה למתן תורה. בסוכות: שמונה ימים עם חג העצרת, וכבר הודענוך שהם שמונה \nספירות שמתחילות להימנות מספירת הבינה ושבע תחתיה, 'תן חלק לשבעה וגם לשמנה' (קהלת \nיא, ב). והנה רמוז: \nהוא חמישים הוא שמונה, והמבין יתבונן. אבל שמונת ימי חנוכה שתיקנו, השמן בא מן \nהרצון לספירת הבינ\"ה, והבינ\"ה סוד המנורה ונרותיה; אל מול פני המנורה יאירו שבעת \nהנרות (במדבר ח, ב). המנורה והנרות לפקוח עינים עוורות, פקח עיניך וראה כי שמונת \nימי חנוכה הם סוד העניין והנס הגדול. והיודעים עיקרי הדברים יודעים כי הנס הנעשה \nבשמן - על ידי ספירת הבינה הוא, כי משם תולדת השמן מן הרצון, ולפיכך המנורה והנרות \nוהשמן, סוד כל הספירות. והמגלה סוד זה מנורת זכריה: שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם \nהזהב (זכריה ד, יב), שאינם צריכים להביא שמן ממקום אחר אלא שני הצנתרות מריקים \nבשנים זיתים עליה. המבין זה יבין סוד י\"ה, וסוד 'כל הנשמה תהלל י\"ה', וסוד הלל גמור \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בשמונה ימי חנוכה. הרי רמזנו לך רמזים גדולים וחזקים ועמוקים במה שתוכל להתבונן \nבסוד ההלל ובסוד כל מקום שנאמר בו תהילה. ולא לחינם אמרו: כל האומר תהילה לדוד בכל \nיום מובטח לו שהוא בן העולם הבא דברים גדולים רמזו הנה, כי סוד תהילה הוא סוד העולם \nהבא, כמו שפירשנו בשער זה. ואל תקשה ותאמר: והלא אמרנו כל האומר ההלל גמור בכל יום \nהרי זה מחרף ומגדף? הלל גמור לחוד, תהילה לחוד; הלל גמור אינו נאמר אלא על טעם \nידוע, תהילה הוא סוד ערך תיקון הספירה ותכסיסיה ומעלותיה אבל אינו גוף ההלל. ולפיכך \nאמרו 'כל האומר תהילה לדוד' וגו'; כלומר, כל האומר המזמור הזה בכל יום, שהוא מתחיל \nבלשון תהילה שהוא סוד ספירת הבינ\"ה ויש בו כמה תכסימים ומעלות משתי הספירות \nהמכוונות זו לזו שהן בינ\"ה ומלכו\"ת, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ואם תזכה ליכנס \nבחדרי המעלות שבמזמור הזה, תראה ותשמח: \nואחר שידעת זה, התבונן בסוד המלכות שהיא אדנ\"י שהוא סוד התפילה, כמו שפירשנו בשער \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הראשון, הוא השער שבו נכנסים להגיע לספירת התהילה שהיא שמינית לה, ולפיכך כללם כאחד \nבזה הפסוק ואמר בתחילה 'אדנ\"י שפתי תפתח' שהוא סוד התפילה, ואחר כך: 'ופי יגיד \nתהלתך'. כלומר, בהיותי זוכה לסדר התפילה כהוגן, אזכה להיות ראוי להעריך תהילה, כמו \nשביארנו לישרים נאוה תהלה (תהלים לג, א), וכמו שפירשנו בפסוק 'וכבודי לאחר לא אתן \nותהלתי לפסילים'. ושמור העיקרים הללו בעניין תהילה ותפילה. והספירה הזאת היא אות \nשנייה מאותיות השם, והיא סוד ה' ראשונה של שם יהו\"ה יתברך. וכבר הודענוך בשער הזה \nהיאך אלו שתי הספירות, שהם בינ\"ה ומלכו\"ת, מכוונות זו לזו בשמונה הספירות, ואלו הן \nהנקראות בכל התורה יהו\"ה אדנ\"י בבואם כאחד, כמו שביארנו. והנה סוד הבינ\"ה היא שער \nהספירות העליונות, וממנה יקבלו שפע ברכה שבע הספירות התחתונות כמו כן ספירת המלכות \nהיא שער כל עשר הספירות, וממנה יקבלו שפע ברכה וקיום ועמידה כל הנמצאים שבעולם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "עליונים ותחתונים. והנה ספירת המלכות היא בית קיבול לכל הברכות הבאות מספירת \nהבינ\"ה, ולפיכך זו דוגמת זו. ושתיהן, בינ\"ה ומלכו\"ת, הן סוד שתי ההי\"ן אשר בשם \nיהו\"ה יתברך: ה\"א ראשונה, בינ\"ה, ה\"א אחרונה, מלכו\"ת. והנה המלכו\"ת מקבל סוד שפע \nהברכות הנמשכות מן הבינ\"ה, כמו שפירשנו, ולפיכך זו שמיט\"ה וזו יוב\"ל; זו שכינה \nעילאה וזו שכינה תתאה; זו אם עילאה וזו אם תתאה; זו בית שער לספירות עליונות וזו \nבית שער לספירות התחתונות; על ידי ה' ראשונה מקבלות ברכות שאר כל הספירות ועל ידי \nה' אחרונה מקבלים ברכות וקיום כל הנמצאים הנבראים; זו נקראת תהילה וזו נקראת תפילה; \nזו נקראת כיפור וזו נקראת כיפורים; זו נקראת שמינית וזו נקראת שמינית, מלמעלה למטה \nמלכות שמינית, מלמטה למעלה בינה שמינית, לפי ששתי הספירות העליונות כלולות בבינ\"ה, \nכמו שפירשנו, וזהו סוד: ביום השמיני עצרת תהיה לכם (במדבר כט, לה), וכבר ביארנו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "למעלה: \nותפוש בידך עיקר גדול בשתי אלו הספירות, שהן בינ\"ה ומלכו\"ת. כבר הודענוך ששתיהן \nמכוונות זו לזו ומקבלות שפע ברכה זו מזו, ועתה תצטרך לדעת ששתיהן סוד הפרנסים אשר \nחותם כל שם יהו\"ה יתברך מסור בידיהם. ה' העליונה שהיא הבינ\"ה היא סוד הפרנס העליון, \nשממנה יקבלו כל הספירות שפע וברכה, ולפיכך תמצא שחותם כל השם מסור בידה שהרי השם \nהנכתב יהו\"ה והוא נקוד בניקוד אלהים, והוא נקרא בשמו בדרך זה יהו\"ה ונקרא אלהים, \nהרי השם הנקרא בניקודה לפי שהיא נושאת כל החותם. ה' אחרונה שהיא המלכות היא סוד \nהפרנס הגדול האחרון, שממנה יקבלו עולם המלאכים נציבותם ומחנותם שפע קיום פרנסה \nוחיים, וכן עולם השמים חמה ולבנה וכוכבים, וכן צבא הארץ מיני מתכות צמחים ובעלי \nחיים למיניהם, כולם יקבלו כוח קיום ועמידה וחיים כפי הראוי מספירת המלכות שהיא סוד \nה' אחרונה של שם. ולפיכך תמצא שחותם כל השם מסור בידיה, והיא נקראת בשמו בדרך זה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "נכתב יהו\"ה ונקרא אדנ\"י, הרי השם הנקרא בנקודה. נמצאת למד כי שם יהו\"ה יתברך שני \nניקודים יש לו בתורה. האחד, ניקוד אלהים, שהוא סוד הבינ\"ה, בדרך זה יהו\"ה בפסוק \n'יהו\"ה אדנ\"י חילי', ובפסוק 'אדנ\"י יהו\"ה במה אדע כי אירשנה' (בראשית טו, ח), וכן \nכיוצא בהן. השני, ניקוד אדנ\"י, שהוא סוד המלכו\"ת, בדרך זה יהו\"ה בכל התורה. ואם \nתתבונן העיקר הגדול הזה שמסרנו בידך במקום זה, תבין סוד שתי ההי\"ן שבשם היאך הן \nמכוונות זו כנגד זו, ומפתחות השם בידיהן, זו למעלה וזו למטה - בניקוד שתיהן השם \nנקרא בכל התורה, לא בניקוד אחר. ומכאן תבין סוד שכינה ביחוד ב' ההי\"ן, ושתיהן כוונה \nאחת, זו שואבת מזו, והכול יחוד שלם לשם יתברך. והיודע לכוון סוד שתי אלו ההי\"ן \nשבשם, צריך לכוון בשעת הייחוד, כי בשתיהן הוא סוד הייחוד השלם, ועל שתיהן נאמר \n'יהיה יהו\"ה אחד ושמ\"ו אחד', לכוון זו כנגד זו ולייחד הספירות זו לזו. וזהו עיקר \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ליודעים עיקר קבלת ייחוד י\"י יתברך. והנה הודענוך בשתי אלו ההי\"ן שהם סוד כל מקום \nשאתה מוצא בתורה כתוב בפסוק אחד אדנ\"י יהו\"ה או יהו\"ה אדנ\"י. ואחר שמסרנו בידך אלו \nהעיקרים בשער זה, יש לנו להיכנס בשאר השערים שכוונתנו בחיבור זה בהם. והשם למען \nרחמיו וחסדיו יורנו דרך האמת: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "השער התשיעי - הספירה השנייה:\nמן המצר קראתי יה ענני במרחב יה (תהלים קיח, ה): \nהשם התשיעי משמות הקודש הוא הנקרא י\"ה. צריך אתה לדעת כי השם הגדול שהוא יהו\"ה \nיתברך הוא הנקרא שם המיוחד, כלומר סוד ייחוד כל י' ספירות כאחת. וכבר ביארנו כי שתי \nהספירות הראשונות כלולות באות יו\"ד של שם המיוחד: קוצו של יו\"ד סוד הכתר, ועיקר \nהיו\"ד, סוד החכמה. והספירה השלישית, מתאחדת בשתיהן, היא סוד הבינה הכלולה בסוד ה' \nראשונה של שם. נמצאו שתי אותיות של שם שתיהן כלולות בג' ספירות עליונות. ואות ואו\"ו \nשל שם היא כוללת שש ספירות: ג' מחצי אות וא\"ו ולמעלה, ואלו הן גדול\"ה גבור\"ה \nתפאר\"ת; וג' מחצי אות וא\"ו ולמטה, ואלו הן נצ\"ח הו\"ד ויסו\"ד; והספירה האחרונה של \nשם, שהיא עשירית, כלולה באות אחרונה של שם שהיא אות ה': \nועתה צריכים אנו להודיעך מה טעם שתי אותיות הראשונות של שם נקראו בפני עצמן, ושתי \nאותיות אחרונות של שם אינן נקראות בפני עצמן. כבר ידעת מה שפירשנו בשתי ההי\"ן של \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שם: ה' ראשונה שהיא הבינה מייחדת ז' ספירות תחתונות, ה' אחרונה שהיא מלכות היא \nמתייחדת עם ט' ספירות עליונות על ידי יסוד. סוף דבר: עיקר כל עשר הספירות הוא ג' \nספירות עליונות אשר מהן נשפעות כל שבע התחתונות, ואם חס ושלום ייפסקו המשכות השלוש \nאז נמצאת חורבן הבית ושריפת ההיכל וגלות הבנים בין האומות. ולפיכך חצי השם הראשון \nשהוא י\"ה אפשר לו להיקראות בפני עצמו, וחצי שם האחרון שהוא ו\"ה איאפשר לו להיקראות \nבפני עצמו לפי שהוא קציצה בנטיעות, כי אין העליונות תלויות בתחתונות. וגם במניינו \nאינו עולה בכל השם, וכשאתה קורא י\"ה הרי גם חצי השם האחרון נכלל בו ואין זה שום \nקציצה, וכן מניינו במילואו בסוד יו\"ד ה\"א עולה כ\"ו, וחציו ככולו. וזה בחצי השם \nהראשון, אבל חצי השם האחרון עמידתו וקיומו בסוד י\"ה הוא: \nוצריכין אנו לעוררך על מקומות הרבה בתורה שנאמר בהן שם י\"ה, כגון: כי יד על כס י\"ה \nמלחמה ליהו\"ה בעמלק מדר דר (שמות יז, טז). מהו 'מדור דור'? וזהו פירוש הפסוק: עמלק \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הרשע בא מכוח נחש הקדמוני, ושם הוא דיבוקו וכוחו ומעת הטיל נחש הקדמוני זוהמה בחוה \nקיצץ אדם בנטיעות למעלה והפריד אלוף, וזהו סוד סילוק שכינה שעיקרה בתחתונים היתה: \nולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה (בראשית ח, ט). אף על פי שעמדו ישראל בסיני ופסקה \nזוהמתן, עם כל זאת פגם הלבנה לא הוסר מעולם כי אם לפעמים, בדילוגים, בבוא קרבנות \nידועים, שעירים ידועים שבהן נדבק שעיר, ראשית כוחו של עמלק, וסימן: ראשית גוים עמלק \n(במדבר כד, כ). וכשבא עמלק הוסיף פשע על פגם הלבנה ונגע בכף ירך יעקב, ולפיכך נפרצה \nמלכות בית דוד. והנה כשנקצצו הנטיעות בזמן אדם הראשון ונגע עמלק בכף ירך יעקב, \nנקבעה פרשת זכור. והרי שתי אותיות אחרונות של שם כביכול פגומות על ידי עמלק, והטעם \nכי יד יהו\"ה נגעה בם, כאמרו: והיתה יד יהו\"ה בכם (שמואל, יב, טו) ואומר: דרך נחש \nעלי צור (משלי ל, יט), וסימן: ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים (שמות יז, ח) \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ברפיון ידים. ולפיכך הוצרך לומר כי נחש הקדמוני ועמלק שניהם נגעו בשתי אותיות \nאחרונות שהם ו\"ה, ולא נשאר מן השם שלא פשטו יד בו כי אם אותיות י\"ה לפי שאין בהם \nמקום אחיזה לשרים העליונים, לפי שהן למעלה, כמו שביארנו. ולפיכך אמר 'כי יד על כס \nי\"ה', נגעו בכסא ונתנו בו פגם ונשאר כ\"ם, נגעו בשתי אותיות אחרונות ונשאר י\"ה, \nולפיכך, על כ\"ס י\"ה: \nוהמבין זה יבין סוד פרשת זכור ופרשת מעבר יבק, כי הכול כלול במקומות הללו. והנני \nרומז: כל גוים סבבוני (תהלים קיח, י), במקום שיש להם לשרי האומות מקום אמיזה. וזהו \nסוד וא\"ו של שם הכוללת שש הספירות, כי סוד וא\"ו של שם נקרא יהו\"ה בכל התורה, וסימן: \nלך יהו\"ה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, יסו\"ד - עוקץ תחתון. ועל זה נאמר 'כל \nגוים סבבוני', כי סביב אות וא\"ו של שם מקיפין כל שרי האומות, ומאות וא\"ו ולמעלה \nשהוא סוד י\"ה אין להם עלייה: ואתה על במותימו תדרוך (דברים לג, כט), והרכבתיך על \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך (ישעיהו נח, יד). ולפי שאמר 'כל גוים סבבוני', \nנאמר: ראשית גוים עמלק (במדבר כד, כ). ולפיכך הוא נכנס תחילה לגלות סתריהם של ישראל \nופשט יד בשתי אותיות אחרונות של שם ו\"ה, לפיכך: כי יד על כס יה מלחמה לי\"י בעמלק. \nכשהוא אומר 'מלחמה לי\"י בעמלק', איני יודע מי במי; כשהוא אומר 'מדור דור' גילה הדבר \nוגילה המקום שפשט בו יד עמלק, וסימן: דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת, זה שמי \nלעולם וזה זכרי לדור דור (שמות ג, טו). לפיכך: \nזכור יהו\"ה לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה (תהלים קלז, ז). \nואחר שידעת זה תוכל להתבונן מה שקבעו הנביאים בשני מקומות. עובדיה גר אדומי אמר \nבנבואת אדום: \nועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה ליהו\"ה המלוכה (עובדיה א, כא). זכריה \nאמר: ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה וגו' ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הלחמו ביום קרב, ואז: והיה י\"י למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה י\"י אחד ושמו אחד \n(זכריה יד, ב; ט), ואומר: ראשית גוים עמלק. זהו סוד 'כי יד על כס יה מלחמה ליהו\"ה \nבעמלק מדור דור': \nורבותינו ז\"ל תיקנו בפסוקי דזמרה שני אלו הפסוקים בסוף: ועלו מושיעים בהר ציון \nלשפוט את הר עשו והיתה ליהו\"ה המלוכה והיה יהו\"ה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה \nיהו\"ה אחד ושמו אחד. במקום זה הקריבו שתי הנבואות זו לזו. ובהתאחד אלו שתי נבואות, \nיתייחד השם יתברך ב\"ה. והמבין עומק מה שתיקנו בדבר זה יבין סוד 'כל גוים סבבוני בשם \nיהו\"ה כי אמילם', וסוד 'ראשית גוים עמלק', וסוד פרשת זכור ופרשת מעבר יבק. לפיכך יש \nלך להתבונן מה שכתוב בתורה 'כי יד על הס יה', על ידו יבואו התשועות והגאולות \nוהטובות לישראל; כי בשעה שישראל בגלות, כביכול נוגעת הצרה לאברהם יצחק ויעקב ודוד \nהכלולים בסוד ו\"ה, ולפיכך שם י\"ה צריך להושיע ולגאול, וסימן: עזי וזמרת י\"ה ויהי לי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "לישועה (שמות טו, ב), ואומר: מן המצר קראתי יה (תהלים קיח, ה), מן המצר שהוא סוד \nו\"ה שיש לה מצרים, שבעים שרי האומות סביב: כל רודפיה השיגוה בין המצרים (איכה א, \nג). לפיכך: 'מן המצר קראתי י\"ה', שאין לו מצרים, לפי שהוא מקום הרחובות הנהר ועולם \nהרחמים שאין בהן מקום אחיזה לשרים העליונים ולא לגוייהם, אלא ליעקב שהוא קו האמצעי \nועולה למעלה מאברהם ויצחק, לפיכך: והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך, \nולפיכך: \nמן המיצר קראתי י\"ה. ומה שאמר 'ענני במרחב י\"ה', כלומר, שלוש הספירות העליונות, \nהשתיים מהן אינן נגלות לעולם, והשלישית שהיא הבינ\"ה נגלית מקצתה, לא כולה. כמו \nשאמרו רבותינו ז\"ל: חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נתנו למשה חוץ מאחד, והיא \nשקולה כנגד כל המ\"ט שערים שעמה. ולפי שהבינה היא ספירה שלישית ועל ידיה פועלות שתי \nהספירות העליונות שאינן נראות כלל, והבינ\"ה נקראת רחובות הנהר ועל ידיה באות \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "התשועות והגאולות, כמו שביארנו, לפיכך: 'ענני במרחב י\"ה', באותה המפירה השלישית \nהנקראת רחובות. ויצחק אמר: כי עתה הרחיב יהו\"ה לנו (בראשית כו, כב), והפסוק הזה \nצורך גדול הוא. והנה על ידי הבינ\"ה, שהיא רחובות והיא סוד חמישים, יצאנו ממצרים, \nוהיא סוד התשועות והגאולות, כמו שביארנו, ולפיכך: עוי וזמרת י\"ה ויהי לי לישועה \n(שמות טו, ב). התורה אמרה ברמז, והנביא גילה יותר ואמר: הנה אל ישועתי אבטח ולא \nאפחד כי עזי וזמרת י\"ה ויהי לי לישועה (ישעיהו יב, ב), אין שם מקום פחד, שאין שם \nקצרים. התורה אמרה 'עזי וזמרת יה' וגו' והנביא פירש, כלומר עזי וזמרת י\"ה, כלומר \nבהתאחז שפע י\"ה בשתי אותיות אחרונות; כי עתה הוא י\"ה, וכשיתייחד ויהיה 'יהו\"ה אחד', \nזו היא התשועה השלימה. והמבין זה יבין סוד כי יד על כס יה מלחמה ליהו\"ה (שמות יז, \nטז), וסוד והיתה ליהו\"ה המלוכה (עובדיה א, כא) וסוד ביום ההוא יהיה יהו\"ה אחד ושמ\"ו \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אחד (זכריה יד, ט), בשם שלם, י\"ה עם ו\"ה: \nואחר שהודענוך אלו הכללים העליונים צריכים אנו לומר סוד מה שאמר חזקיה בתפילתו: \nאמרתי לא אראה י\"ה י\"ה בארץ החיים (ישעיהו לח, יא). מהו 'לא אראה י\"ה'? כלומר, מאחר \nשנאמר לו 'מת אתה ולא תחיה', אמר חזקיה: הרי איני רואה עולם הבא, שהוא עולם החיים \nשהוא י\"ה, כמו שביארנו למעלה; ואילו אומר שאהיה זוכה לראות אפילו ספירת מלכות שהיא \nאחרונה, גם היא אמרתי שלא היה לי זכות לראות. מה טעם? כי שם יופיעו הספירות הבאות \nמשם י\"ה; ומלכות נקראת ארץ החיים, כלומר המקבלת שפע מעולם החיים שהוא סוד י\"ה \nשהבינה נכללת בו; ולא אביט אדם עוד עם יושבי חלד, שזהו סוד אדם הראשון שחזר בתשובה \nוחדל מעשות עוון, ועדיין תשמע זה בעזרת השם: \nואם כן התבונן בכל מקום שאתה מוצא י\"ה, אף על פי שהוא סוד ספירת החכמה, הוא רומז על \nעולם הרחמים שהוא סוד ג' ספירות עליונות; ואם יש בהן קצת דין הוא בחכמה ובינ\"ה, אבל \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הכתר כולו רחמים גמורים. ואף על פי שהוא עולם הרחמים, אף על פי כן קצת דין מעורב \nבשם יה שהרי חכמה ובינה הן ראשית מידת הדין. ואף על פי שאינו דין גמור, שהרי הדין \nהגמור מתחיל מגדולה וגבורה שסביבותן השרים נאהזים ושם קבועים כמה סנהדראות ובתי \nדינים כמו שביארנו, עם כל זה קצת דין יש בשם י\"ה אבל בנחת ולא בפסק דין, שאין פסק \nדין אלא מגדול\"ה וגבור\"ה ולמטה. ולפיכך אמר: אם עונות תשמר י\"ה אדנ\"י מי יעמוד \n(תהלים קל, ג). ופירוש הפסוק: \nאם י\"ה שהוא עולם הרחמים שומר העוונות, כשאנו באים בדין לפגוע בדין הגבורה כשנמסר \nביד המלכות שהוא אדנ\"י לגמרו, מי יעמוד ומי יתקיים? וכבר ביארנו בשער הראשון כי \nכשמידת המלכות מתעוררת לגמור הדין בנבראים הרי היא מכלה מנפש ועד בשר, כמו שביארנו \nבפסוק צדק ומשפט מכון כסאך (תהלים פט, טו), והרבה הרחבנו המאמר בפירוש דבר זה. \nולפיכך 'אם עונות תשמר י\"ה' שהוא עולם הרחמים, 'אדני' שהוא עולם הדין, מי יעמוד \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "לפניך ומי יוכל להתקיים? ועתה הנה מסרנו בידך כמה מפתחות לכל מקום שאתה מוצא בתורה \nשם י\"ה, וממה שמסרנו בידך תוכל להתבונן בשאר מקומות ותבין דבר מתוך דבר' וצריך אתה \nלדעת הדרך שפתח בספר יצירה: בשלושים ושתיים נתיבות פליאות חכמה חקק י\"ה י\"י צבאות \nוגו'. מה טעם הוצרך להזכיר י\"ה במקום זה? והטעם, כי י\"ה הוא סוד שלוש ספירות \nעליונות עולם הרחמים, יהו\"ה הוא סוד התפארת מקום דיבוק משה רבינו עליו השלום ומקום \nיניקת האבות, צבאות הוא סוד יניקת הנביאים. ודרך המעלות בספירות מנה כאן, ועדיין \nתשמע זה אם ירצה ה' יתברך. ואחר שמסרנו בידך אלו הכללים בשם י\"ה נכנס לבאר שאר \nהשמות שהספירה הזאת נקראת בתורה, למען תבין ותדע ותשכיל בעזרת השם: \n", "en": ""}]}
