{"bookId": "kabala-28faf1900963", "part": "1", "torah": "32", "title": "ספר שערי אורה — קטע 32", "hebrewTitle": "קטע 32", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-28faf1900963/1/32/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-28faf1900963/1/32/", "segments": [{"index": 1, "he": "כיפורים הוא, הוא יום כיפורים ממש, א\"ז מלמעלה למטה וא\"ז מלמטה למעלה. ובהזאת יום \nהכיפורים לא היה מתכוון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף. ושלמה צווח ואמר ביום \nשנקבעה שכינה בדיבור ונקבעת במקומה למטה, אז אמר שלמה י\"י אמר לשכון בערפל בנה \nבניתי בית זבול לך (מלכים, ח, יב), וסימן: כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל \n(רות ד, יא). רחל ולאה, שמטה ויובל, ה\"א עילאה וה\"א תתאה: \nוצריכין אנו לעוררך על אשר אמרו רבותינו 'עלה במחשבה' כלומר מי, (בינה) הוא שימצא \nאת העמוק עמוק (חכמה וכתר). ולא אמרו ירד. דע כי סוד מה שאמר עלה במחשבה כלומר \nשהמחשבה העליונה, הנקראת רצון באין גבול והיא ספירה שנייה, אינה מתנודדת לצאת חוץ \nלעולם הבינ\"ה, אלא המחשבה הזאת מתבודדת והיא נאחזת בכת\"ר עליון תמיד. ואם יצטרך \nהמצטרך להפיק בה דבר, עולה אליה על ידי הבינ\"ה הנכנסת להפיק ממנה, אבל אין המחשבה \nיורדת למטה. וכל הדברים וכל הנבראים שנבראו בעולם הם כפי שעלו במחשבה \", כמו שאומר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בתלמוד 'כך עלה במחשבה'. ולפעמים שספירת מלכות מתרוממת ומתעלית עד שתעלה עד הבינה \nונמצאת דביקה במחשבה, וגם כן אומרים עליה 'כך עלה במחשבה'. אבל לצפיית המרכבה \nאומרים לשון ירידה כמה דאת אמר: ירד למרכבה. ולשון ירד, כי הצופה במרכבה נכנס למעלה \nרום עד מקום האור שממנו מקבל שפע הצפייה, וחוזר ויורד וצופה במרכבה. ודברים אלו \nעמוקים עד מאוד, ואם תזכה עדיין בעזרת השם תשיג בהם עיקרים גדולים. סוף דבר: לעולם \nאין המחשבה מתפרדת מן הכתר' והסוד, כי אות אחת כוללת שתיהן, היו\"ד וקוצה, והבן זה \nעד מאוד. ואם זוכה הזוכה לעלות, עולה על ידי הבינה. וסוף דבר: עלה במחשבה ולא עלה \nעל המחשבה, כי כל הדברים שנבראו בעולם עלו במחשבה ולא עלו על המחשבה, לפי שאין מי \nשיוכל להיכנס בה זולתי 'מ\"י': \nועתה הט אוזנך ושמע מה שאפשר לך לשמוע בדבר זה: כל מקום שנאמר בו עלה במחשבה הוא \nלשון שתוק כי השערים ננעלו לפניך בדבר זה, שהרי סתום וחתום בחדר העליון שאין כל \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בריה יכולה ליכנס בה, והוא חדר המחשבה העמוקה הנקראת רצון באין גבול, לכן בלום פיך \nמלדבר. וזהו שאמר בעניין רבי עקיבא, בעניין מראית משה רבינו עליו השלום כשראה שהיו \nסורקין את בשרו ואמר: זו תורה וזו שכרה. אמר לו: שתוק שכך עלה במחשבה כלומר, שאלתך \nאינה במקום שתוכל להשיג בה דבר, אלא שתוק. ומה טעם? שהרי כך עלה במחשבה. הרי היא \nבמקום שאינך יכול לעלות לה, וגם היא אין דרכה לרדת ממקומה ולצאת ולהגיע אליך, לפי \nשהיא דביקה בעולם הרחמים בכתר עליון, ואם כן, שתוק. עתה מסרנו בידך כלל גדול לכל \nמקום שתמצא 'כך עלה במחשבה', כי הדברים סתומים ואין כל בריה יכולה להתבונן בהם לפי \nשהמחשבה אין בה צפייה כלל. ולפי שאין דרך להיכנס אליה ואין לה תכלית וסוף, ואם כן \nהיאך יכול מי שיש לו גבול לשער דבר שאין לו גבול? על כיוצא בזה נאמר: מאד עמקו \nמחשבותיך (תהלים צב, ו). ובדבר זה נאחז עניין רשע וטוב לו צדיק ורע לו, ישתבח בעל \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הרצון אשר לא יושג תכלית כוונתו וחכמתו, וכמו שאמרנו בעניין רבי עקיבא: \nשתוק, כך עלה במחשבה. וסימן הדבר בזה המזמור: מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך, \nאיש בער לא ידע וגו' בפרוח רשעים וגו' (שם) ומה טעם? ואתה מרום לעולם י\"י (שם). \nכלומר, ברום המחשבה דבר זה ואין מי שיוכל להגיע לדבר, שהרי כך עלה במחשבה. ואף על \nפי שאין כוח באדם להשיג בדבר צפיית המחשבה, הצדיקים יש להם קבלה לשמע אוזן. לפיכך \nאמר: בקמים עלי מרעים תשמענה אזני, צדיק כתמר יפרח (שם) הרי הכול מבואר ברמזים. \nוזהו מה ששאל משה רבינו עליו השלום להשיג הדבר בצפיית המחשבה ונעלם ממנו, והיתה \nהתשובה אליו: וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם (שמות לג, יט). ואין דבר זה \nידוע לשום נברא, ואל זה רמז הכתוב: רבות עשית אתה י\"י אלהי נפלאותיך ומחשבותיך \nאלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר (תהלים מ, ו). ובכל מקום שאתה מוצא \nלשון נפלאות הוא דבר מכוסה מן הבריות ואין ידוע לזולתו יתברך, ועל זה כתיב: לעושה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "נפלאות גדולות לבדו (שם קלו, ד), בוודאי. ועל זה כתיב: נפלאות ממני ולא אדע (איוב \nמב, ג); והמלאך אמר למנוח: \nלמה זה תשאל לשמי והוא פלאי (שופטים יג, יח), כלומר אין לי שם קבוע אלא במחשבה; \nנורא תהלות עושה פלא (שמות טו, יא); פלא עצות מרחוק (ישעיהו כה, א) ואפילו במה שיש \nכוח באדם להשיגו, בזמן שהוא נעלם ממנו נקרא בלשון פלא: כי יפלא ממך דבר למשפט \n(דברים יז, ח), הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמ\"ת חכמי\"ו ובינ\"ת \nנבוניו תסתתר (ישעיהו כם, יד). ועל כיוצא בזה נאמר: מאד עמקו מחשבותיך (תהלים צב, \nו), בפסוק זה רמז לחכמ\"ה ובינ\"ה, הכול אמור כבר. ובפסוק זה נאחז סוד צדיק ורע לו \nרשע וטוב לו. והספירה הזאת נקראת יראה. כלומר, המגיע לחשוב במקום נכללין הענוה \nוהחכמה; והיראה נאחזת בין שתיהן, הוא מקום החיבור והדיבוק. הרי אלו שני פסוקים \nמבוארים היטב, והפסוק השלישי 'הן יראת אדני היא חכמה', כי היראה היא המעלה הגדולה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "במעלות. ואם תאמר: והרי העובד מאהבה גדול מהעובד מיראה? דע כי האהבה והיראה הדבקים \nבעבודה הן עניין אחד, כי היראה יש לה שתי פנים: יש יראה חיצונית, ויש יראה פנימית. \nיראה חיצונית, בעוד אשר לא השיג האדם גדולת י\"י יתברך והוא עובד מיראת העונש \nוהיסורים, והיא יראה חיצונית, והרי הוא כמי שמונע עצמו מלהרוג או לגנוב מיראתו שמא \nיהרגו אותו. והנה היראה הזאת איננה ודאית, מכל מקום היא כוונה טובה, אף על פי כן יש \nיראה פנימית גדולה מזו, והיא היראה הבאה על דרך ההשגה. כיצד? אם זכה אדם להשיג \nמגדולת הבורא יתברך ועוצם נוראותיו, והטובות והמעלות ומיני שפע והברכות האדוקות \nבעוצם השגתו ומעלתו, כשמכיר מעלתו יכיר גרעון גופו שהוא רימה ותולעה, אז יפחד האדם \nויירא מלמרוד במלך גדול כמוהו, ויאמר: מי הביאני עד הלום להכיר ולהביט מלך גדול \nונורא מלך מלכי המלכים הקב\"ה, בהיותי בריה שפלה ונקלה ונבזה? מה אני, מה חיי, \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "להיותי ראוי לגודל מעלת מקום זה? ונמצא שהוא ירא שמא לא יהיה הגון להתקבל בהיכל מלך \nמלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ונמצא בסיבה זו משתדל ומתקן עצמו, ומזרז נשמתו ומייפה \nאותה, אולי ימצא חן בעיני י\"י יתברך ויקבלהו לשמש בהיכל המלך. והנה בהיות האדם דבק \nביראה זו, נמצאת עצמו קשורה למעלתו, שומר גופו ונשמתו שלא יפול בהם מום, ונמצא \nשיתקן גופו ויטהר נשמתו ויזקק טוחותיו כדי שימצא חן בעיני אלהים חיים. וזו היא \nהיראה שנאמר באברהם אחר עשר נסיונות שנתנסה בהן וכולן קבלם מאהבה ז, שנאמר; עתה \nידעתי כי ירא אלהים אתה (בראשית כב, יב). וזו היא המעלה שאין למעלה הימנה וגדולה \nהיא מאהבה, וזו היא מידת היראה הדבקה בספירת אות י' שהיא סוד הרצון והמחשבה: \nואחר שהודענוך זה, יש לך להתבונן סוד היראה החיצונית וסוד היראה הפנימית. יראה \nחיצונית היא המונע עצמו מן העבירות ליראת תוקף העונש, אבל לא יהיה דבק במצוות עשה, \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אותן שאין בהן עונש. ויראה פנימית היא אשר חושק לקיים מצוות עשה כדי לקיים מאמר \nבוראו, אבל להרחיק עצמו מן העבירות הוא נקל בעיניו. ולפיכך ימסור עצמו וממונו ואשתו \nובניו לעבודתו של מלך, וכל זה מרוב התדבקותו בשם יתברך. והנה הוא סוד והלכת בדרכיו \n(דברים כח, ט), ומה שדרשו בו: מה הוא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא רחום אף אתה היה \nרחום כלומר, הרגל עצמך להתקשט בתכשיטין הנהוגים בבית המלך כדי שתהיה ראוי להיכנס \nבהיכלו ולשמש לפניו; שאילו לא תלבש אותן המלבושים ואותן התכשיטין, לא יקבלוך בבית \nהמלך. ומה הן התכשיטין? הן כל מצוות עשה למיניהן. וזהו סוד 'והלכת בדרכיו', וסוד \nקדושים תהיו (ויקרא יט, ב). וזהו סוד יראה פנימית. ואותה ירש אברהם בעקדה, שהיא \nלמעלה מן האהבה, שהרי עבודתו של אברהם על ידי אהבה היתה תמיד, כאומרו: אברהם אוהבי \n(ישעיהו מא, ח), אהובי לא נאמר, אלא אוהבי; ואומר: להנחיל אוהבי יש. וזהו העולם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שהיה חזקיה מתיירא שלא יזכה לו, כמו שאמר: אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים (ישעיהו \nלח, יא) ואם כן שמור הכללים הגדולים שאמרנו לך, בדרך זה: \nיראה חיצונית, אהבה למעלה ממנה, יראה פנימית, עולה למעלה מן האהבה. לפיכך אלהי \nאברהם הוא סוד יראה פנימית שהיא סוד חכמה, אשר משם יניקת מידתו שהיא הגדול\"ה, ובשעת \nהעקדה בא להידבק בה, כמו שנאמר: כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה (בראשית כב, יב). \nוזהו שאמר 'אלהים', לפי שאין נכנסים למידה זו כי אם על ידי ניסיון שהוא על ידי \nאלהים, ולפיכך נקראת יראה, שמא לא יצא מן הדין להיכנס לה. והניסיון על ידי 'אלהים', \nזהו שאמר הכתוב באברהם: והאלהים נסה את אברהם (שם, ב), ובמעמד הר סיני: לבעבור נסות \nאתכם בא האלהים (שמות כ, כ). עתה פקח עיניך והתבונן בכל מקום שתמצא בתורה יראה, \nלאיזה צד הוא נוטה: אם לצד יראה חיצונית שבה נקשרים כל מיני עונשים ומכות ונגעים, \nאם לצד יראה פנימית שבה נקשרים כל מיני שפע ואצילות ברכה וחיים. והמבין עיקר זה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "יבין מעלת אברהם אבינו עליו השלום, וסוד יראת י\"י טהורה עומדת לעד (תהלים יט, ח), \nוסוד אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד (שם קיב, א), וסוד אשרי כל ירא י\"י ההולך \nבדרכיו (שם קכח, א). כי פירוש הפסוק, מאחר שאמר 'אשרי כל ירא י\"י', מאי 'ההולך \nבדרכיו'? כלומר, יראה שאנו אומרים במקום זה היא סוד יראה פנימית, שהוא 'ההולך \nבדרכיו', שהוא סוד 'במצותיו חפץ מאד', וסוד 'והלכת בדרכיו'. ולפיכך פתח בשני פסוקים \nאלו ב'אשרי', לפי שהיא פרשה חביבה. וכמה עיקרים גדולים תלויין במקום זה, והתבונן \nבכל הפסוקים שנאמר בהן יראה. והספירה הזאת נקראת בתורה עדן, כלומר התחלת התפשטות \nהמחשבה והמקור אשר משם נתגלו כל הספירות מכתר עליון. וזהו המעיין והמקור אשר ממנו \nנמצאים כל הנמצאים בהתגלות הספירות מכתר עליון. ולשון עדן הוא לשון מקור אשר ממנו \nנמשך הדבר, והסוד: ונהר יוצא מעדן (בראשית ב, י), כלומר נהר יוצא מן המקור והמעיין, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שזהו לשון עדן; כעניין שרה כשנפסק ממנה המקור וחזרה לה, אמרה 'אחרי בלותי היתה לי \nעדנה' (שם יח, יב) שנתחדש לי המקור. וכבר ביארנו ונה\"ר יוצא מעדן, זה בינ\"ה, יוצא \nמעדן, יוצא מן החכמה שהוא סוד המקור הנמשך מכתר עליון. להשקות את הגן, להשקות ספירת \nמלכו\"ת. והבינ\"ה שהיא סוד הנהר משקה המלכות שהיא הגן, באמצעות ו' ספירות - גדולה, \nגבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, שהוא סוד ו' שבין אות ה' ראשונה של שם לה' אחרונה. \nוממלכות ולמטה הוא עולם הפירוד, והיה לד' ראשים, סוד ד' מחנות שכינה המתפרדות מסוד \nעולם הייחוד; שהוא סוד ארבע אותיות בייחוד, וד' ראשים בפירוד. ועתה צריכים אנו \nלהודיעך מה שנאמר בתורה ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם (שם, ב, ח). וכי היאך אפשר זה, \nוהרי אנו אומרים שהוא סוד עולם הכתר שהוא סוד עולם המחשבה שלא ראהו עין מעולם, \nוהיאך תאמר שהגן נטוע בעדן? ועוד: הרי רבותינו ז\"ל גילו הדבר בפרק אין עומדין א\"ר \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "יהושע בן לוי: מאי עין לא ראתה? זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. רשב\"ל אומר \nזה עדן שלא ראתה עין מעולם. ואם תאמר אדם היכן היה? דר בגן. ואם תאמר גן זה עדן? \nתלמוד לומר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. עד כאן לשונו התבונן כמה גלו ז\"ל במקום \nזה לומר כי עדן לחוד וגן לחוד' ואם כן היאך יתיישב פשוטו של מקרא, שהרי לא גמרו \nלפרש בתלמוד? והנני רומז. ויטע ה' אלהים גן בעדן, נטע שרשי הגן, שהוא סוד ספירת \nהמלכות, בעדן שהיא סוד ראשית המחשבה שהוא סוד חכמה בראש וחכמה בסוף, שהכול יחוד \nאחד, וזהו סוד הנטיעה כיצד? ה' אחרונה של שם נטיעותיה הולכות באות וא\"ו, ומשם \nמתפשטות והולכות עד אות ה' ראשונה, ומשם יונקות מאות יו\"ד שהיא אות ראשונה של שם. \nוזהו סוד 'ויטע י\"י אלהים גן בעדן', שזהו סוד גדול כמוס וחתום בד' אותיות של שם. \nוכל זה מאיזה מקום נמשך? מקדם, זהו סוד קוצו של יו\"ד. אשרי היודע לכוון הדרך בסדר \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מטע הגן, מסוד ספירת המלכות עד ספירת החכמה, שזהו סוד הייחוד השלם האמיתי; נצר מטעי \nמעשה ידי להתפאר (ישעיהו ס, כא). אם תבין מה שרמזנו תבין שהפסוק מתיישב על פשוטו, \nומה שדרשו ז\"ל עליו מתיישב, על עדן, לא ראתה עין, והנהר יוצא ממנו להשקות את הגן, \nהאמת כי כן הוא, ואדם היה דר בגן לא בעדן. והטעם 'עין לא ראתה', עכב כמה דברים \nבבריאה. ואם תזכה תקבל מפה אל פה קבלות עמוקות וסתומות בהם שרמזנו במילת עדן, כי \nהדברים שכתבנו בדמיון רמזים הם, וכבר רמזו ז\"ל בב\"ר עיקרים גדולים בדבר זה: \nוצריך אתה להתבונן כי יש פסוק אחד מוקשה עוד, והוא מה שאמר: בעדן גן אלהים היית \n(יחזקאל כח, יג) שמורה שעדן הוא הגן. הנני מתיר קשרי הספיקות. חיר\"ם מלך צור עלה \nבתחילת המחשבה שהוא עדן והוא ענ\"ב, וזהו עניין נסתר בכמה דברים בבריאה: ואלה המלכים \nאשר מלכו בארץ אדום (בראשית לו, לא), וזהו סוד 'בעדן גן אלהים היית', משעלית \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "במחשבה, שהוא עדן, יצאת דרך שורשי נטיעות הגן ונקבעת במקום שנקבעת. ואם תזכה תשמע \nקבלות עצומות בדבר זה מפה אל פה, דברים שהם כבשונו של עולם והנני רומז לך דרך \nנטיעות הגן בעדן: ירויון מדשן ביתך ונח\"ל עדניך תשקם (תהלים לו, ט), דע והאמן כי יש \nעדן לפנים מעדן, שהוא מקור כל המקורות, וזהו סוד סתר הכתר אין סוף לעומקו, והכול \nבדיבוק אחד שלם ובייחוד. והספירה הזאת היא אות יו\"ד אות ראשונה של שם, והוא המקור \nאשר עדיו יגיעו כל הנחלים וכל מיני החפץ, ומשם ולמעלה עולם הרחמים הגמורים, הכול \nסתום וחתום, אין לחשב ואין להרהר, לא מעט ולא הרבה. כי בחיבורנו זה יש לנו ראיות \nברורות מכל מה שנודיעך הן ברמו הן בפירוש. וכשאנו מתכוונים בייחוד השלם עד שאנו \nמגיעים לסוד אות יו\"ד, וכשהגיעה המחשבה עד י\"ה, שם אנו מייחדים הכול בקוצו של יו\"ד, \nמכאן ואילך אין לך רשות להרהר, עד פה תבוא ולא תוסיף. וכל המעביר על מחשבתו מן \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "המקום הזה, כאילו לא חס על כבוד קונו וראוי לו שלא בא לעולם: \nודע והאמן כי המבין סוד אות יו\"ד של שם יתבונן סוד הפסוק שנאמר פותח את ידיך ומשביע \nלכל חי רצון (תהלים קמה, טו), אל תקרי ידיך אלא יו\"דיך. בשעה שהאדם מכוון בייחוד, \nיתבונן בפתח היו\"ד ויבין היאך הרצון נמשך לעולם החיים שהיא הבינה, ומשם והלאה, 'לך \nיהו\"ה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד', ואז יסוד ומלכות מתאחדים כאחד ונמצא \nהעולם בייחוד שלם, ואז הברכה מצויה בעולם, ואז שבעת ימי המילואים נמצאים על מתכונתם \nוכבוד יהו\"ה יתברך נראה בשמיני, ואז הכול בתיקון שלם, אשרי עין שיכולה להסתכל בעומק \nהדבר הזה שעליו נאמר: ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר (ישעיהו מט, ג). והיודע \nסוד אות יו\"ד בשלימות ג' אותיות, יבין היאך שלוש ספירות עליונות מתאחדות בנקודת אות \nיו\"ד, וגם היא מושכת מבפנים ברכות לאות וא\"ו, ומאות וא\"ו מקבלת שפע ברכות אות דל\"ת \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שהיא סוד ייחוד ה' אחרונה 'ברביעי בחמישה לחדש' (יחזקאל א). וכמדומה לנו כי די לך \nבזה המועט שרמזנו לך בשער זה בסוד י\"ה יתברך ובשאר כינוייו שהוא נקרא בתורה. ומתוך \nמה שכתבנו בענייניו יתבאר לך שאר עומקיו ומםתריו, בעניין שתבין דבר מתוך דבר. וה' \nיתברך למען רחמיו וחסדיו יורנו הדרך אשר בה נתקרב אל אמיתתו כן יהי רצון אמן: \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "השער העשירי - הספירה הראשונה:\nמי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא \n(מיכה ז, יח): \nהשם העשירי משמות הקודש נקרא אהי\"ה. זהו השם העולה בראש הכתר שאין בו ידיעה לזולתו. \nהוא השם המסתתר בשפריר חביון דהממונה על עולם הרחמים. והנה זה השם יש לו שנים עשר \nצירופים, ונקודת הרחמים מקור ההוי\"ה באמצע. ואלו שנים עשר מיני צירופים ונקודה \nהאמצעית, שהוא סוד תליסר מכילן דרחמי אשר כולם רחמים גמורים ואין בהם תערובות דין. \nובדוגמתן השם המיוחד יהו\"ה באמצע הספירות למעלה ולמטה ולצדדין, כמו שכבר רמזנו \nבשערים שכתבנו, ואותן י\"ב צירופים של השם המיוחד והקו האמצעי המתווך בינתים הן סוד \nי\"ג מידות המחזיקות דין ורחמים. וכשיופיעו מידות עליונות משם הכתר שהוא אהי\"ה, אשר \nכולם רחמים, אז יתמלאו כל העולמות וכל הספירות ברכה וחיים ורחמים וכל מיני שפע. \nוכבר ביארנו בשער הראשון היאך שם יהו\"ה הוא עומד באמצע שני השמות שהם אהי\"ה אדנ\"י, \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ושם אדנ\"י הוא אוצר לקבל כל מיני השפע הבאים משניהם. והנני מבאר. דע כי בהיות שם \nאהי\"ה למעלה בעולם הרחמים, ובהיות שם יהו\"ה באמצע בעולם המשפט, ובהיות שם אדנ\"י \nלמטה בעולם - גמר דין, צריך אתה לדעת היאך פועלים בהתחבר אלו לאלו, או בהיות כל אחד \nמהם פועל בפני עצמו: \nדע כי פעולת השם העליון שהוא אהי\"ה הוא פעולת הרחמים הגמורים, והוא השם המטיב \nוהנותן מתנת חינם ומרחם שלא מצד הדין אלא מצד הרחמים הגמורים, כמו שאמר: \nוקראתי בשם יהו\"ה לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם (שמות לג, יט). את \nאשר אחון ואת אשר ארחם, הכול כפי הרצון שאין בו ידיעה לכל נברא. ובמידת השם הזה \n", "en": ""}]}
