{"bookId": "kabala-28faf1900963", "part": "1", "torah": "33", "title": "ספר שערי אורה — קטע 33", "hebrewTitle": "קטע 33", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-28faf1900963/1/33/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-28faf1900963/1/33/", "segments": [{"index": 1, "he": "שכולו רחמים, שהוא אהי\"ה, יצאו ממצרים. וצריכים אנו לפתוח לפניך שערים אשר בהם \nתיכנס לכמה עניינים גדולים. נאמר בתורה בדרך סתם, ואין בני אדם חוששים לפקוח עיניהם \nולראות כמה מרגליות גנוזים באותן המקומות, ואלמלי נפתחו עיניהם היו מוסיפים אומץ \nבטחון בשם יתברך שהודיענו כמה דרכים אשר בהם נכנוס לכמה חדרים שנסגרו עליהם השערים, \nוכולם מלאים מיני נחמות ושפע ברכה וגמול טוב וכמה מיני שמחות. והנני מבאר. דע כי \nהשם יתברך תיקן במרכבה כמה בתי דינים קבועים לדון בהן הבריות, וכל אותן הדינין אמת \nומשפט ישר, אין בהם נפתל ועיקש. וכבר ביארנו בשער השישי, בשער יהו\"ה, שכל בני העולם \nנדונים בבית דין הגדול העומד בין שם יהו\"ה ובין שם אלהים, והיאך דנים את האדם על כל \nמעשיו, וסוד 'מעביר ראשון ראשון', וסוד 'מטה כלפי חסד', וסוד 'ארך אפים' קודם הדין, \n'ורב חסד' בשעת הדין, 'ואמת' אחר גמר דין, וגילינו בהם כמה סתרים עליונים. וסוף \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "סוף, אם האדם חוזר בתשובה קודם שיגיע לו עונש הדין, מקבלים אותו, ואם לאו, הדין \nפוגע בו על ידי בית דין התחתון הנקרא אדנ\"י: \nוצריכים אנו להודיעך גדולת רחמי השם יתברך על הבריות שהודיענו סתרים עליונים, שאף \nעל פי שבני העולם נדונים בבית דין של מעלה וראויים לכל מיני עונשים, יכולין \nהתחתונים להפוך כל אותו הדין והעונש לטובה, וזהו שאמר: צדיק מושל יראת אלהים (שמוא, \nכג, ג), ופירשו בו: מי מושל בי? צדיק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה כיצד דע בשעה שיש \nצדיק בעולם שהוא ראוי להתבונן בתפילתו ולהתבונן עד עולם הרצון והרחמים, אף על פי \nשנגזרה גזירה בבית דין של מעלה, כשאותה תפילה של אותו צדיק עולה עד הכת\"ר אזי \nנפתחים שערי עולם הרחמים, וכשייפתמו, כל אותם הדינים שנגזרו מתבטלים לפי שמאורות \nהרחמים הופיעו, ונתמלאו כל הספירות רחמים ומיני שפע ברכה ואצילות, ואין בכל הספירות \nבאותה שעה מקום שיהיה מחזיק דין ואין שם מידה מחזקת כעס ורוגז, לפי שהאל (עומד \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בשמחה וברצון, ועברו כל פני זעם ונתהפכו כל בעלי הדין לרחמים. וכל המידה הזאת שופעת \nהרחמים הגדולים המשפיעים דרך י\"ג צינורות העליונים בי\"ג מידות אשר בעולם המשפט וכל \nזה איננו מצד גזר דין אלא מצד רצון ורחמים ואף על פי שאין בני העולם ראויים לכך, \nמאמר שאותו צדיק גרם להיות שערי רחמים פתוחים, האל מתנהג במידת רחמים שלא מצד הדין. \nוזהו 'וחנותי את אשר אחון', אף על פי שאינו מצד הדין 'ורחמתי את אשר ארחם', אף על \nפי שלא יצא מן הדין, שהרי כשיופיע פני הרחמים מהכתר, כולם נהפכים לרחמים. וזה \nהעניין יהיה מצד התפילה, וגם מצד עשיית קצת מצוות שהן גורמות להיות שערי עולם \nהרחמים נפתחים, כגון נשיאות כפים וסוד הקטורת דשאר מצוות כיוצא בהן. ובעת שנפתחים \nשערי עולם הרחמים אז נקרא עת רצון, כלומר באותו העת כל העולמות למעלה ולמטה מלאים \nחסד ורחמים ורצון, ואין שם דין ועונש לא מעט ולא הרבה. והשם יתברך בשעה שנתרצה למשה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לכפר על עונותיהם של ישראל, מסר לו מתנה לפתוח עולם הרחמים בעת הכעס ולהפוך כל מידת \nהדין לרחמים גמורים, ומסר לו י\"ג מידות של רחמים, וזה שאמרו רבותינו ז\"ל: ברית \nכרותה לי\"ג מידות שאינן חוזרות ריקם, ובזמן שמזכירים אותן לפניו חוזרת מידת הדין \nלרחמים וסולח עוונותיהם, כמו שאמרו רבותינו ז\"ל: מלמד שנתעטף הקב\"ה כשליח ציבור \nוהראה למשה בסיני ואמר לו: כל זמן שישראל חוטאים יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם \nעוונותיהם והמבין מה שאמרנו יבין עומק מה שגילו בהלכה זאת: \nואחר שמסרנו בידך זה העיקר הגדול, יש לנו להודיעך כי כשהגיע הזמן, שאמר הקב\"ה \nלאברהם לגאול את ישראל ממצרים, לא היינו ראויים לגאולה, כמו שגילה הסוד הזה יחזקאל: \nביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים וגו' ואומר אליהם \nאיש שקוצי עיניו וגו' וימרו בי ולא אבו לשמוע וגו' ואומר לשפוך חמתי וגו' ואעש למען \nשמי וגו' (יחזקאל כ, ט). מה עשה הקב\"ה? ראה שהגיע הקץ וראה שלא היו ישראל ראויים \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "לגאולה, אז נתגלו פני הכתר הוא עולם הרחמים הגמורים ואז נתמלאו כל הספירות וכל \nהצינורות חסד ורחמים ועברו פני הזעם, שהרי כל הספירות היו עומדות בשמחה ובחדווה \nשהרי נתגלו פני הרחמים הגמורים, וזהו שאמר הקב\"ה למשה: כה תאמר לבני ישראל אהי\"ה \nשלחני אליכם (שמות ג, יד). כלומר, עולם הרחמים הגמורים נתגלה על כל הספירות, והופיע \nשם אהי\"ה ונהפכה מידת הדין לרחמים, ובסיבה זו אתם נגאלים. כי לא הייתם ראויים \nלהיגאל מצד מעשיכם הרעים, אלא שהגיע הקץ ונתגלו פני הרחמים ובשם הרחמים שהוא אהי\"ה \nאתם נגאלין, אף על פי שאינכם ראויים לכך, לפי שזה השם שהוא אהי\"ה שהוא עולם הרחמים \nעושה חסד ומטיב ומרחם וחונן שלא מצד הדין, כמו שנאמר 'וחנותי את אשר אחון'. וזהו \nסוד שמסר הקב\"ה למשה בגאולת מצרים. והמבין מה שביארנו בשער זה יוסיף בטחון ושמחה \nוידע כמה הם רחמים של השם יתברך על בריותיו, ויותר על ישראל שהוא מטיב להם וחונן \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ומרחם עליהם בהתגלות עולם הרחמים, אף על פי שאינם ראויים לאותם הרחמים, וזהו עניין \nיציאת מצרים והטעם שהזכיר בה אהי\"ה: \nואחר שביארנו לך אלו העיקרים, צריכים אנו להודיעך כי בהיות שם אהי\"ה מסתתר בחביונו \nושם יהו\"ה יתברך דן את בריותיו, כפי הדרך שביארנו בשער הששי, אז הדין נגמר בטוב \nוברע. ואם חס ושלום גרמו ישראל ונפסק הדין בבית דינו של יהו\"ה יתברך, ויצא מן הדין \nשספירת יסוד ראויה להסתלק ממידת המלכות, אז היא עת החורבן והגלות, ונקראת עת רעה. \nזהו שאמר הכתוב: מפני הרעה נאסף הצדיק (ישעיהו נז, א) ואז נשארת ספירת מלכות הנקראת \nאדנ\"י יבשה מכל טוב עליון, ומתמלאת מכל מיני דין ועונש ומיני משחית. אוי לבריות \nשפוגעת בהן באותה שעה, שאין מי שימלט מידה, וגומרת הדין באף ובחימה ובקצף גדול. אבל \nבהופיע שם אהי\"ה יתברך, וירדו הרחמים דרך הצינורות לשם יהו\"ה, אז כל הספירות \nמתוקנות וכל הצינורות מתישרים, והולכים בהם מיני שפע ורחמים וברכות לשם אדני, אז \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "היא עת רצון. ואז ספירת המלכות מקבלת כל מיני שפע וברכה משם אהי\"ה ומשם יהו\"ה, ואז \nכל ברואי עולם עליונים ותחתונים בשמחה ובששון ובכל מיני נחת רוח, ונמצא כל העולם \nמלא שלום וריעות. והיודעים לסדר שלושת המערכות האלו בזמן הנביאים והתנאים והאמוראים \nהיו דוחין כל גזירות וכל מיני פורעניות, והיו עומדים לישראל מגן וצינה וסוחרה, והיו \nמכוונים ומתקנים צינורות יהו\"ה יתברך להיות נמשכים לשם אדנ\"י, והיו עולים בתפילתם \nעד מקור הרצון והיו פותחים שערי עולם הרחמים והיו הספירות מתמלאות שפע ורחמים ואור \nשאין לו סוף ושיעור, זה שכתוב: אל י\"י ויאר לנו (תהלים קיח, כ): \nוצריך אתה לדעת עניינים גדולים נרמזו במקרא ואין בני אדם מתעוררים לשית לב עליהם. \nדע כי בהופיע אור עולם הרחמים, כמו שכתבנו, יופיעו עמו כל מיני טובה ורחמים וחיים. \nאימתי? בזמן שפני הכת\"ר מסתכלין את פני עולם המשפט, וזה שאמר הכתוב: באור פני מלך \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "חיים (משלי טז, טו). ובכל מקום שאתה מוצא בתורה אור פנים, למעלה הוא הסוד, בהיות \nשערי עולם הרחמים הגדולים נפתחים וכל הספירות מתמלאות רחמים וחיים, ואז כל העולמות \nבחסד ורחמים ואין כוח בכל בעלי דינים לפגוע בשום בריה בעולם מצד הדין ועונש כלל. \nוזהו הסוד שאמר: רבים אומרים מ\"י יראנו טוב נסה עלינו אור פניך יהו\"ה (תהלים ד, ז), \nאל יהו\"ה ויאר לנו (שם קיח, כ), האירה פניך על עבדך (שם לא, יז), כי צדיק י\"י צדקות \nאהב ישר יחזו פנימו (שם יא, ז), פניו מיבעי ליה, אלא בהיות עולם הרחמים ועולם הדין \nמסתכלין פנים אל פנים אז הכול ברחמים ובשלימות. הנני מבאר. ברוב רחמי השם יתברך על \nישראל ציווה לכהניו המקודשים לברכם, ולפי שאפשר שלא יהיו ישראל הגונים לקבל אותה \nברכה, שמא יהיו מלוכלכים בכל מיני חטא ועוון, שמא חס ושלום יקטרגו עליהם בעלי הדין \nהקשה ויאמרו שאין ישראל ראויין לאותה ברכה מאחר שיש בהן חטא ועוון המעכב את הברכה, \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "מה עשה השם יתברך? מסר ביד כהניו המקודשים מפתחות עולם הרחמים ואמר להם: כל זמן \nשאתם באים לברך את ישראל, פתחו שערי הרצון והכתר כדי שיתעוררו רחמים העליונים \nויפתחו שערי החסד והרצון והרחמים הגדולים, ויהיו כל העולמות בשעה שאתם מברכים את \nישראל כולן בחפץ וברצון ובחסד וברחמים, ולא יהיה שם מעכב ומקטרג על הברכה. שהרי \nכששערי הרחמים נפתחים ופנים עליונים מאירים בפנים התחתונים, באותה השעה אין כוח \nבמקטרג ולא בבעל דין למעלה לעורר דין ולא עונש ולא לקטרג, שהרי כל העולמות אחדים \nוכולם בברכה ובשלמות וברחמים, והלכו פנים של זעם, ואז כל הפנים מאירים. וזהו סוד \nשציווה בברכת כהנים ואמר: \nכ\"ה תברכו את בני ישראל (במדבר ו, כג), כ\"ה, בשם המפורש הפותח שערי העליונים ואז כל \nהפנים מאירין. ומה אתם אומרים? 'יברכך י\"י וישמרך', ולקיים הברכה: \n'יאר י\"י פניו אליך ויחנך'. מהו 'יאר י\"י פניו אליך ויחונך'? כלומר, בשעה שיופיעו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הרחמים הגדולים מן הכתר העליון, שהם הפנים המאירים לכל הספירות, באותה השעה יגמור \nרצונך וימלא חפצך מכל צד. ואם הוא אינו מן הדין, שאין אתה ראוי לרחמים, יתן לך מתנת \nחינם ואף על פי שאינך ראוי, כי זו היא דרך הרחמים העליונים והפנים המאירים לתת מתנת \nחינם לנבראים, כמו שנאמר 'וחנותי את אשר אחון', וזהו סוד 'יאר י\"י פניו אליך ויחונך \nוהבן זה מאוד. והנה זה מפתח שבו תיכנס לכמה חדרים בתורה אשר ננעלו עליהם השערים, \nואשרי הזוכה והעם אשר נתן להם י\"י יתברך מתנה גדולה כזאת. והמבין זה יבין מה שאמר \nבראש השנה בעניין גזר דין דצבור או דיחיד שהוא נקרע, ומה שאמר בתורה: ומי גוי גדול \nאשר לו אלהים קרובים וגו' (דברים ד, ז). והנני רומז. דרשו ה' בהמצאו (ישעיהו נה, \nו), הרוצה להשיג חפצו ולקרוע גזר דינו ידרוש י\"י יתברך בהימצאו, בסוד הכתר העליון \nשהוא עיקר מציאות קדמון אשר מאמיתתו נגלו הספירות. וזהו דבר עמוק, ועדיין תבין בו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "עיקרים גדולים בעזרת השם יתברך, ובמילת 'קדם' נבאר בשער זה בעזרת השם יתברך דברים \nמגלים כמה סתרים בעניין זה. עתה פקח עיניך וראה מה שמסרנו בידך בשער זה ותוסיף \nבטחון גדול ותוחלת ותקווה, ותדע ותשכיל כמה היא תועלת התפילה והתחנונים וכמה הוא \nגדול כוח המצוות שיכולין לפתוח שערי עולם הרחמים ולקרוע גזר דין לדחות כמה מיני \nעונשים ונזקים, וכשתהיה בוטח בשם יתברך בטחון בלב שלם אז תקרא וי\"י יענה (שם נח, \nט). והבן מה שאמר: יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה וגו' (תהלים צא, טו), ופירוש הפסוק: \nיקראני, במידת הרחמים הגדולים, ואז, אענהו, עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו. שהרי \nבשעה שאדם נענש למטה, כביכול יש קלקול בצינורות למעלה, והנני רומז: צור ילדך תשי \n(דברים לב, יח) השיב אחור ימינו (איכה ב, ג), בכל צרתם לו צר (ישעיהו סג, ט). וזהו \nסוד 'עמו אנכי בצרה', ואומר בסוף הפסוק 'אחלצהו ואכבדהו'. מהו 'ואכבדהו' במקום זה? \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אלא עניין גדול מפרש: לא די לו לצדיק הקורא שאחלצהו מצרתו, אלא מאחר שיופיע עולם \nהרחמים הגדולים ואז כל הספירות העליונות והתחתונות מלאים כל מיני שמחה וברכה וכל \nמיני אצילות, כל זה היה סיבת זה הצדיק שפתח שערי עולם הרחמים. ומאחר שגרם להיות כל \nהספירות מתברכות בשבילו, ראוי הוא לנהוג בו כבוד מלמעלה ולמטה, בסוד נגד זקניו כבוד \n(שם כד, כג), כבוד חכמים ינחלו (משלי ג, לג). והנני רומז: \nואכבדהו, אדבקהו באור הנקרא כבוד. והבן זה. אמנם יש לך להתבונן בכל מה שביארנו בשער \nזה כי שם אהי\"ה הוא סוד עולם הרחמים, הוא סוד הכתר העליון, והוא הרמוז בקוצו של \nיו\"ד של שם יהו\"ה יתברך, וממנו ישאבו כל הספירות עד הגיעם לספירת המלכות שהוא סוד \nאדנ\"י. ובעזרת השם אם תזכה עדיין תשמע בשם אהי\"ה קבלות עמוקות ונסתרות, ואין \nכוונתנו להאריך בעניין זה יותר משיעור זה עכשיו: \nוהספירה הזאת נקראת בתורה במקומות הרבה בדרך רמז הוא. והנני מבאר. דע כי בהיות \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ספירת הכתר נסתרת ונעלמת, אין מי שיוכל להתבונן בה דבר כי אם על ידי שמיעת האוזן \nולא על ידי ידיעה, כדמיון מה שאמר: אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה אלהים הבין \nדרכה והוא ידע את מקומה (איוב כח, יג). ולפי רוב התעלמותה נקראת בתורה בלשון 'הוא', \nכמי שאינו עומד לנוכח הפנים. כיצד? כבר ביארנו כי הכתר עליון הוא אהי\"ה, וקו האמצעי \nהוא יהו\"ה יתברך, וסוד המלכות הוא אדנ\"י; כל אלו הג' ספירות הן סוף וראש ואמצע, לכל \nאחת מהן יש בתורה לשון ידוע שרומז על אותה ספירה. כיצד? שם אהי\"ה נרמז בתורה בלשון \n'הו\"א', כמי שאינו עומד פנים בפנים לפי רוב התעלמותו, ואל זה רמז בכמה מקומות \nבתורה, לפי שזהו עולם הרחמים וממנו יבאו כל מיני סליחה וכפרה, כמו שביארנו בשער זה, \nוהוא מעביר כל מיני דינין קשים ומבטלן בהתגלותו. ולפיכך אמר והו\"א רחום יכפר עון \nולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו (תהלים עח, לח). ואם תתבונן בפסוק זה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "תראה כמה דברים שפירשנו בשער זה, שכולן נכללים בזה הפסוק יאל זה רמז: צדיק וישר \nהו\"א (דברים לב, ד), וכן בשאר כל המקומות שתמצא לשון 'הו\"א' מדבר בשם יתברך יש לך \nלהתבונן בעומק רמזיו כיצד הוא ראוי להתבונן. וכן: הו\"א תהלתך והו\"א אלהיך (שם י, \nכא), כי הו\"א אלהינו ואנחנו עם מרעיתו (תהלים צה, ז), י\"י הו\"א האלהים (מלכים, יח, \nלט). וצריך להתבונן בכל התורה בכיוצא באלו המקומות ולדעת כיצד ספירת הכתר מתגלית \nבשאר הספירות, בכל פסוק כפי שהוא רמוז, ולדעת מה טעם קשר 'הו\"א' עם תהילה ו'הו\"א' \nעם אלהים כשאמר 'הו\"א תהלתך והו\"א אלהיך'. אשרי אוזן שומעת להבין דבר זה. וכבר הוא \nידוע למקובלים מהו 'תהלתך' ומהו 'אלהיך', כי במקום זה רומז על צדק עליון ועל צדק \nתחתון, שהן סוד שתי ההי\"ן של שם המיוחד שבהן כל הספירות נקשרות. ולפיכך אמר לשון \n'הו\"א' עם כל אחת מהם, כלומר שבעולם הרחמים נתגלה לישראל בצאתם ממצרים ובזה מתנהג \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "עמהם במדבר, כאומרו: אשר עין בעין נראה אתה י\"י (במדבר יד, יד), וזהו סוד: ותחס \nעיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר (יחזקאל כ, יז). וזהו טעם המן, והבאר, \nוהשלו, וענני הכבוד, ושאר נסים ונפלאות שבמדבר. לפיכך נאמר 'הוא תהלתך והוא אלהיך', \nשאלמלא שספירת הרחמים הנקראת 'הו\"א' היתה נגלית תמיד במדבר על ספירת אדנ\"י והיתה \nמשפעת לה ברכותיה ואור הפנים והרחמים, כמה פעמים עשתה ספירת אדנ\"י לישראל כלה \nבמדבר, וזהו סוד: ועתה יגדל נא כח אדנ\"י כאשר דברת לאמר (במדבר יד, יז), ואומר: \nיהו\"ה ארך אפים ורב חסד. כמה עמוקים כלולים במקומות הללו. וזהו סוד שאמר: הו\"א \nתהלתך והו\"א אלהיך, ולפיכך אמר להלן בפסוק זה: אשר עשה אתך את הגדולות ואת הנוראות \nהאלה אשר ראו עיניך. ובדרך זה צריך אדם להתבונן בכל מקום שנאמר בתורה בעניין זה \nלשון 'הו\"א' כי הדבר רומז בקשר ספירת עולם הרחמים עם שאר הספירות. ודבר זה עמוק עד \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "מאוד, צריך אדם למסרו בקבלה פה אל פה לדעת הדרך אשר ילך בה להתבונן כיצד ספירת \nהרחמים נגלית על שאר ספירות וכיצד הוא מהפך מידת הדין למידת רחמים. וכל זה ברמזים \nשבאו בתורה בלשון 'הו\"א, וכן מה שאמר: ראו עתה כי אני אני הוא (דברים לב, לט), וכמה \nכיוצא בזה: \nואחר שביארנו לך קצת הרמזים בספירת הכתר הנקראת 'הוא', צריכים אנו לומר לך כי ספירת \nהתפארת הנקראת יהו\"ה יתברך גם היא הרמז המורה עליה בתורה הוא לשון 'את\"ה', וסימן: \nאת\"ה נורא את\"ה (תהלים עו, ח). וכבר כתבנו זה בשער השישי ורמזנו בשער א'. ולפי \nשספירת התפארת הנקראת יהו\"ה פעולותיה גלויות יותר מספירת הכתר, נקראת בתורה ברמז \nבלשון 'את\"ה' כמו שאומר לנוכח. וזהו סוד התחלת התפילות: 'את\"ה חונן לאדם דעת', \n'את\"ה קדשת את יום השביעי', 'את\"ה בחרתנו מכל העמים', ולשון קביעות הברכות בלשון \n'אתה' כאומרו: ברוך אתה י\"י למדני חקיך (שם קיט, יב). וכבר ביארנו זה בשער ה': \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "וכן הספירה האחרונה הנקראת אדנ\"י, הלשון הרומז עליה בתורה הוא לשון אנ\"י: ראו עתה \nכי אנ\"י אנ\"י הוא. מהו 'אנ\"י אנ\"י'? הודיע סוד יניקתה דרך גדולה וגבורה ודרך נצח \nוהוד; פעמים יונקת מצד הרחמים וכל העולם בטוב ושלמות, ופעמים יונקת מצד הדין וכל \nהעולם במיני צער ועונש. זהו שאמר הכתוב 'ראו עתה כי אנ\"י אנ\"י הוא', וחזר ופירש: \n'אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא', הרי הכול מבואר. והנני רומז: עץ הדעת טוב ורע, \nגמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה (משלי לא, יב), כי הוא רומז אל החיים הנצחיים. המבין \nזה יבין למה כפל הלשון 'כי אנ\"י אנ\"י הוא' והסוד: אנ\"י י\"י אלהיכם אשר הוצאתי אתכם \nמארץ מצרים להיות לכם לאלהים אנ\"י י\"י אלהיכם. המבין בפסוק זה ראש וסוף יבין סוד \n'כי אנ\"י אנ\"י הוא', וסוד 'אני אמית ואחיה'. וזהו סוד שרמזו בתורה בכמה מקומות, \nבמצות עשה ובמצות לא תעשה, 'אנ\"י י\"י': לעני ולגר תעזוב אותם אני י\"י (ויקרא יט, \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "י), לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני י\"י (שם, יד), ושתי \nהמידות כאחד י, לא תקום ולא תטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני י\"י (שם, יח). \n", "en": ""}]}
