{"bookId": "kabala-28faf1900963", "part": "1", "torah": "34", "title": "ספר שערי אורה — קטע 34", "hebrewTitle": "קטע 34", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-28faf1900963/1/34/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-28faf1900963/1/34/", "segments": [{"index": 1, "he": "הכול מבואר היטב. וכמה הלכות ומדרשות בתלמוד שאין להם סוף תלויות באלו הרמזים \nשכתבנו. הנה בכל מקום שדרשו 'אני י\"י', פעמים דרשוהו, דיין להיפרע, פעמים דרשוהו, \nראוי לשלם שכר. המבין מה שביארנו יבין מאיזה טעם דרשוהו חכמים דברים אלו. ובשני אלו \nהדברים שאמרנו נכללים כל הדרשות שפירשו חכמים בכל מקום שאמר 'אני י\"י', ואף על פי \nשנשתנו הלשונות בדרשות רכבר הרחבנו הביאור במילת 'אני י\"י' בשער ה' וכתבנו שם דברים \nהמאירים עיניך, ואתה התבונן בהם ובמה שכתבנו כאן והיו לאחדים בידך, ואז תראה כמה \nנפלאות רמוזות בתורה ותשמח באורך ותראה סתריהם גלויים לעיניך. וכמדומה לנו שדי לך \nבמה שרמזנו לך בשער זה במילת 'הו\"א' הנאמר בשם יתברך, ובעזרת השם אם תזכה עוד תקבל \nסתרים ונעלמות בעניינים הללו מפה אל פה. והספירה הזאת נקראת בתורה בלשון אין. צריך \nאתה לדעת כי לפי רוב התעלמות ספירת הכת\"ר והיותה נסתרת מכל הנבראים ואין מי שיוכל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "להתבונן בה זולתי לשמע אוזן, כמו שכתבנו למעלה, לפיכך נקראת בלשון אי\"ן: הי\"ש ה' \nבקרבנו אם אי\"ן (שמות יז, ז), שהם סוד שתי הספירות העליונות המתאחדות באות יו\"ד של \nשם יתברך. וצריך אתה לדעת גם כן סוד מה שרמז: \nוהחכמ\"ה מאי\"ן תמצא (איוב כח, יב). באמת הסוד יו\"ד של שם מסוד הקוץ העליון נתגלית, \nוזהו 'והחכמה מאין תמצא', וסימן, אות יו\"ד ונקודה שעליה. ודע כי בהיות העולם נדון \nבכמה דינים קשים לפי רוב פשעיהם וחטאתם, צריכים בני העולם למהר ולהתאחז בספירה זאת \nלמען ימצאו רפואה לכל נגע ולכל מחלה, וזהו שאמר הכתוב: שיר למעלות אשא עיני אל \nההרים מאי\"ן יבא עזרי (תהלים קכא, א). המבין פסוק זה יתבונן כמה דברים שרמזנו בשער \nזה, כי בהתגלות עולם הרחמים ונמצאו פנים מאירים אז מידת הדין נהפכת למידת הרחמים, \nוזהו 'מאין יבא עזרי' ו'עזרי מעם י\"י', ולא אמר מאת י\"י או מי\"י אלא 'מעם י\"י', \nשזהו קוץ יו\"ד של שם המיוחד וזהו מעם י\"י, ואם תתבונן תתפלא ותשמע ותבין, כי אין \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כוח בכל אדם להבין דבר זה על עיקרו לפי שישתבשו בכמה מקומות שמוצאים כתוב בדמיון \nזה, כאמרו ויהי שם עם י\"י (שמות לד, כח) ויחשבו שזה שווה לזה, וכמה גבולים יש \nביניהם ואין אנו בביאור זה עכשיו. עוד צריך אני לעוררך ברמזים במקום זה בסוד מילת \nאי\"ן, שהיא הספירה הראשונה, ובסוד ספירת אנ\"י, שהיא הספירה האחרונה. א', סוד קוצו \nשל יו\"ד, עולם הרחמים, אהי\"ה, י', סוד עצם החכמה והתפשטות המחשבה, אות ראשונה של \nשם. נו\"ן פשוטה סוד המשכת שפע הברכה והרחמים מספירה לספירה עד הגיעם לספירת \nהמלכו\"ת. והנני מבאר ן' פשוטה נ' כפופה: ן' פשוטה, עולם הרחמים אשר הם נמשכים דרך \nקו התפאר\"ת; נ' כפופה היא סוד המלכות המקבלת שפע הברכות ומיני האצילות הנשפעים \nמספירת אי\"ן, דרך הצינורות על ידי הספירות, עד הגיעם לספירת אנ\"י. וזהו סוד עולם \nהמשפיע ואינו מקבל, וסוד המקבל ואינו משפיע לכיוצא בדבר שהוא מתאחד בו אלא לדברים \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שחוץ לו ממנו. ורמז הדבר שהרי אותיות אנ\"י הן כאותיות אי\"ן; ומה שהמיר הלשון, פעם \nהנו\"ן קודם ליו\"ד ופעם היו\"ד קודם לנו\"ן, התבונן במה שפירשנו לעילא בנו\"ן כפופה \nנו\"ן פשוטה ויתגלה לך האמת. ובשלושה דרכים מקבלת ספירת אנ\"י מספירת אי\"ן. האחד \nרמוז: וישם כתר מלכו\"ת בראשה (אסתר ב, יז) השני: יהו\"ה אדנ\"י חילי (חבקוק ג, יט) \nוהשלישי: ברוך יהו\"ה מציו\"ן שוכן ירושלי\"ם (תהלים קלה, כא), היודע לכוון דרך שלושה \nדרכים הללו ויודע לכוון הצינורות לספירות, עליו נאמר: \nאשגבהו כי ידע שמי (תהלים צא, יד): \nוהספירה הזאת נקראת קדם. והנני מבאר. דע כי קודם בריאתו של עולם אין בשום בריה כוח \nלדרוש ולחקור, לפי שהפרגוד ננעל לפניו וכאילו לא חס על כבוד קונו. וכבר אמרו בפרק \nאין דורשין: למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ (דברים ד, לב), יכול ישאל אדם קודם \nשנברא העולם? תלמוד לומר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ אתה ראוי לשאול, אבל \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "קודם לכן לא ולפי שספירת הכת\"ר הנקראת אהי\"ה קדמה לכל, ובה היו כל הספירות נכללות \nונסתרות קודם שנברא העולם, וכשעלה במחשבה לברוא העולם נתגלו הספירות מסת\"ר הכת\"ר, \nלפיכך נקראת 'קדם', שהיא קודמת לכול לפי שהיא הספירה אשר ממנה נתגלו סתרי הספירות. \nוהנני מבאר. ויטע י\"י אלהים גן עדן מקד\"ם (בראשית ב, ח), סוד נטיעו\"ת הג\"ן ערוכות \nבעד\"ן נטועו\"ת בג\"ן. פירוש; הנטיעו\"ת נטועו\"ת בג\"ן והג\"ן נטו\"ע בעד\"ן, והוא סוד \nהייחוד השלם האמיתי. והנטיעו\"ת והג\"ן והעד\"ן מהיכן נתגלו? מקד\"ם, מן הכת\"ר העליון; \n'ויטע ה' אלהים גן בעדן', מהיכן נטעו? מקדם. והכול מבואר, והנני רומז: ומוצאותיו \nמקדם מימי עולם (מיכה ה, א), מוצאותיו בוודאי הם מקדם, כי מקדם יצאתה התפשטות \nהמחשבה וסוד התגלות הספירות. ובעוד שספירת קד\"ם מאירה פניה ומתגלית אז כל הספירות \nבחדווה ובהשקט ובשמחה וכל העולמות ברצון. שער עשירי הספירה הראשונה: \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ודע כי דור הפלגה תחילה היתה ישיבתם בחיבור אחד, שנאמר: שפה אחת ודברים אחדים \n(בראשית יא, א), ועל זה רמז: ויהי מושבם ממשא בואכה ספרה הר הקדם (שם י, ל). וכשרצו \nלקצץ בנטיעות כתיב: ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער (שם יא, ב), אותה הבקעה \nמקום התקלה מוכנת לפורענות, וראויה היתה להיותה סיבה למרוד ביחידו של עולם, ואלמלא \nשנתפלגו ונתפזרו יכולין היו לקצץ בנטיעות הגן והעדן. ואף על פי שלא נגמרה מחשבת דור \nהפלגה באותה בקעה, לאחר זמנם נתגלה פורענותם. הם אמרו: ונעשה לנו שם (שם, ד) ובא \nנבוכדנצר אחר שהחריב ארצות ועקר מלכויות ופשט ידו בבית המקדש, וירא כי יכול לו, חזר \nלהוציא לפועל המחשבה הרעה אשר יזמו דור הפלגה לעשות. וזהו סוד שאמר: נבוכדנצר מלכא \nעבד צלם די דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל (דניאל ג, \nא), וזהו: \n'וימצאו בקעה בארץ שנער על כן קרא שמה בבל' (בראשית יא, ט). ואותו הרשע רצה לגמור \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "כוונת דור הפלגה שלא יכלו לה, ומה עשה? ציוה לקבץ כל האומות להשתחוות לאותו צלם \nורצה לקיים בה מה שאמרו 'ונעשה לנו שם'. ובאותו היום קיבץ כל עממיא אומיא ולשניא \nלחנוכת צלמא והכניס בפיו כלי מכלי בית המקדש שהיה שם חקוק בו, כדי לגמור מחשבת דור \nהפלגה. והכרוז קורא למעלה: ופקדתי על בל בבבל והוצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו \nעוד גוים (ירמיהו נא, מד), ובא דניאל וגזר לצאת בלעו של צלם מפיו ואז נפל הצלם \nונשבר, 'על כן קרא שמה בבל כי שם בלל ה' שפת כל הארץ ומשם הפיצם ה' וגו'. המבין זה \nיבין סוד כל מה שנאמר בפרשת דור הפלגה ופרשת צלם נבוכדנצר, וידע היאך הדברים אחדים, \nוידע עד היכן הגיעה כוונתו של אותו הרשע באותו צלם, וידע מה שאמרו ז\"ל בפרק חלק \nבפסוק רפאנו את בבל ולא נרפתה (שם נא, ט), לפי שכל האומות יש להן אמיזה במרכבה בסוד \nגרי הצדק, מלבד אותו הרשע. וכל זה רמוז בסוד הפלגה באומרם 'ויהי בנסעם מקדם וימצאו \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בקעה'. ונאמר בלוט: ויסע לוט מקדם (בראשית יג, יא), מה כתיב בתריה? 'ויפרדו איש מעל \nאחיו', כל הדברים אמורים ברמז ומה שתמצא כתוב מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם \n(במדבר כג, ז), הרים המסתירים הדרך הישר להגיע לקד\"ם ומה שאמר הנביא: כי נטשתה עמך \nבית יעקב כי מלאו מקדם ועוננים כפלשתים (ישעיהו ב, ו) - הנביא מתרעם עליהם ואמר: \nמדוע נטש ה' את בית יעקב? לפי שהוא לבדו מרום וקדוש בחר את ישראל להיות לו לעם \nסגולה, ומילא אותם מאורו הגדול השופע מספירת קד\"ם, ונתן לישראל נביאים מלאים מרוח \nהקודש וממקור האצילות העליונה, ואמר להם: כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל \nמעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך י\"י אלהיך נביא מקרבך מאחיך כמוני \n(דברים יח, טו), וזהו 'כי מלאו מקדם' - והם לא רצו משפע התורה והנבואה שבאה להם \nמספירת קדם, רק הם 'עוננים כפלשתים'. והכול מבואר. ואחר שביארנו זה, דע כי עולם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הרחמים הנקרא קדם בהיותו מאיר פנים על כל הספירות אז כל העולמים ברצון ובמילוי, \nועליו נאמר: במה אקדם ה' וגו' האקדמנו בעולות (מיכה ו, ו), נקדמה פניו בתודה (תהלים \nצה, ב). וכי יש מי שהוא מקדים לשם יתברך, והכתיב 'מי הקדימני ואשלם'? (איוב מא, ב). \nאלא במה אקדם - באיזו תפילה ותחנונים ומעשים טובים אעשה בעניין שיתגלה פני הרחמים \nהנקראים 'קדם' בשאר הספירות, וזהו 'במה אקדם ה'. והמבין זה העיקר, יבין כמה עניינים \nוסודות נאמרו בתורה בדמיון רמזים: חדש ימינו כקדם (איכה ה, כא), מעונה אלהי קדם \nומתחת זרועות עולם (דברים לג, כז), למטה מג' ספירות הנקשרות כאחד בספירת קדם הם \nזרועות עולם, והכול רמוז. עתה התבונן כיצד ביארנו לך עניינים עמוקים ופקח עיניך \nאולי תתבונן נפלאות אל בעניינים שאין הכול זוכים להשיגם: \nוהספירה הזאת נקראת גם כן כת\"ך, והטעם, כמו שהכתר סובב על הראש כך הספירה הזאת \nסובבת ומקפת כל הספירות לפי שהיא עולם הרחמים הסובבים והמקיפים בכול. ועדיין בעזרת \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "השם תשמע בספירה הזאת כמה סתרים וכמה סודות וכמה תעלומות חכמה. ודע כי הכתר הזה מלא \nסביב כמה משכיות ועולמות וכמה מיני רחמים וכמה מיני חסדים ואל הכתר הזאת מתכוונים \nשרי המרכבה להכתיר ואינם יודעים לו מקום, אלא שמקבצים כל מיני מהלל ושבח וזמרה \nומשלחין אותן על ידי השם הגדול והקדוש, ומאליהן יעלו ויידבקו בכתר ודע כי הימים שיש \nבהם תפילת מוסף צריכים להזכיר בקדושה תפילת כתר, וזהו שאמר: כתר יתנו לך ה' אלהינו \nהמוני מעלה עם המוני מטה. ואותו הכתר הוא מקבץ כל התפילות והמהללים שנעשו בתפילת \nיוצר, וכל המוני מעלה ומטה מתאחדים כאחד בשליחות הכת\"ר אל עומק מציאות ראשונה, \nוממתינים אלו לאלו כדי שיתאחדו כולם ותהיינה התפילות עולות כאחד בעולם הרצון, כדי \nשתהיה פרנסת כל העולמות נמשכת מעומק המציאות, כי כל המוני מעלה מצפים ומחכים מתי \nתבא אליהם מנת הכתר במה שיתקיימו, וסימן: עיני כל אליך ישברו (תהלים קמה, טו). \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "והנני רומז: פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון (שם טז). ודע כי על ידי הרצון יפיק כל \nח\"י צרכיו מאת הכת\"ר. ואם ירצה השם יתברך עדיין נחבר ונסדר חיבור בענייני עולם \nהכת\"ר ומוצאיו ומובאיו במה שהשיגנו, כי הדברים עתיקים: \nוהספירה הזאת נקראת \"אש הלבנה\". והטעם, לפי שהספירה הזאת היא סוד עולם הרחמים \nהגדולים והרצון והחפץ, והיא מלבנת עוונותיהם של ישראל בהתגלות פני הרצון והרחמים. \nוהנני רומז. ראשית כל המראות לובן, תכלית כל המראות שחרות. הספירה הזאת בתכליתה \nלובן, ויש מקום אחד מחוץ למחנה בתכלית השחרות, וסימן: 'המבדיל בין קודש לחול ובין \nאור לחושך'. והכול רמוז: עד זקנ\"ה אנ\"י הוא ועד שיבה אני אסבול (ישעיהו מו, ד), \nמפני שיב\"ה תקום והדרת פני זק\"ן (ויקרא יט, לב): \nודע כי יש לבן הארמ\"י המרמה את הבריות וצד אותם למדורי החושך: יש דרך ישר לפני איש \nואחריתה דרכ\"י מו\"ת (משלי יד, יב), כי נופת תטופנה שפתי זרה ואחריתה מרה כלענה (שם \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ה, ד). וזה לבן הארמי בקש להזדווג ליעקב ולעקור את הכול שורש וענף, כי כן דרכו לכל \nמי שהוא פוגע בו, לולי אלהי אברהם ופחד יצחק. ויעקב בכוח עליון שהיה בו הציל כל \nממונו של לבן הארמי בכוח המקלות אשר פיצל מחשוף הלבן אשר על המקלות. ולפיכך: אם \nיהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו (ישעיהו א, יח). ואם \nתתבונן בעיקרים אלו, תבין סוד ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע (תהלים קד, טז), \nמהיכן היו הנטיעות? מקד\"ם. המבין יתבונן סוד לשון של זהורית מלבין, והטעם כי יום \nכיפורים הוא. ובעיקרים אלו נכללת ספירת הלבנה, והיודע סוד כמוס וחתום בסוד ראש הלבן \nיתבונן בסוד הלבנה ראש וסוף. והנה נחש הקדמוני, הנמשך מכוח לבן הארמי, הטיל פגם \nבלבנה על ידי אדם הראשון שלא היה יכול להמתין שעה אחת על ידי ערלה, ואכל מן העץ \nבהיותו טוב ורע ולא המתין לו עד שלקח חלקו במקומו הדבר הנקרא ערלה ז, ואז היה העץ \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הנקרא טוב ולא רע והיה יכול לאכול ממנו כל חפצו ואכל וחי לעולם, בסוד עץ החיים שהיה \nדבק בעץ הדעת להיותו טוב לבד. וסימן: ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת \nהמות ואת הרע (דברים ל, א), והכול מבואר היטיב: גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה \n(משלי לא, יב), בודאי. ואילו המתין אדם הראשון לחתוך הערלה לא היה עץ הדעת טוב ורע \nאלא טוב לבד, אבל בשעה שאכל ממנו היה טוב ורע. אשרי המבין הסוד הגדול הזה, כי ממנו \nיבין סוד לב\"ן ולבנ\"ה ראש וסוף, וממנו יבין סוד לב\"ן הארמי אשר ממנו נולד פגימת \nהלבנה והוא הגורם להסגיר עולם הרחמים. וזה מבואר לעין. ולפיכך הצרעת בסוד לבן הארמי \nהיא באה: והנה ידו מצורעת כשלג (שמות ב, ו). המבין זה יבין סוד הצרעת, שהיא סימן \nהסגר עולם הרחמים, ולפיכך תרגום צרעת סגירו; מצורע מוסגר אפשר שיבוא לידי מצורע \nמוחלט, ואפשר שייטהר. וזהו הסוד הגדול. והצרעת בא על ידי לשון הרע, והכול מבואר, כי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הכול נמשך ממקום נחש הקדמוני והוא הגורם להסגר שערי רחמים. ואם יש מלאך מליץ אחד \nמני אלף, גורם להיפתח עולם הרחמים שנסגר, ואז מצורע מוסגר אפשר שלא יבוא לידי החלט; \nואם אין עליו מליץ, נעשה מצורע מוחלט: \nהמבין הרמזים הגדולים שרמזנו הנה בעניין אכילת אדם הראשון מעץ הדעת בימי ערלה, ידע \nמדוע נקראת עץ הדעת ומדוע נקרא טוב ורע. ואפשר שיהיה נקרא טוב ולא רע, כל זה בהתחבר \nאליו עץ החיים ולא הדבר הנקראת ערלה, וזהו 'גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה'. ועתה \nראה כמה כוחן של ישראל גדול במצוות השם יתברך: \nציווה לאדם הראשון שיהיה ממתין שעה אחת באכילת הערלה ולא יכול, וציווה את ישראל \nלהמתין ג' שנים וממתינים, ההוא דכתיב: שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל (ויקרא יט, \nכד). והנני רומז: 'כי טוב העץ למאכל', 'ונטעתם כל עץ מאכל', 'וערלתם ערלתו את \nפריו', 'ותקח מפריו' ז'שלש שנים יהיה לכם ערלים', ג' מחיצות ערלה 'ובשנה הרביעית \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "קדש הלולים', מחיצה רביעית דקה, 'ובשנה החמישית תאכלו את פריו', אילו היה אדם \nהראשון אוכל את הפרי כשהיה עומד בסוד הדבר הנקרא חמישית, לא הביא שוחה לעולם. והכול \nמבואר. ודע כי המבין סוד שנה רביעית ושנה חמישית הנזכרים בפרשת ערלה, יבין סוד \nדיבוק הערלה בעץ הדעת טוב ורע וסוד היבדלו ממנו בחמישית: ויהי בשלשים שנה ברביעי \nבחמשה לחדש, וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון, ומתוכה כעין החשמל (יחזקאל א, לא), \nוהכול מבואר לבעלי עיניים. המבין זה, יבין זה שאמרו רבותינו ז\"ל אדם הראשון מושך \nבערלתו היה, ומה שאמרו אדם הראשון מין היה, ושאר מה שאמרו בסנהדרין, כל אותן ההלכות \nמתבארות מתוך אלו המפתחות. ואחר כך התבונן הכללים הגדולים שמסרנו בידך ברמזים בסוד \nראש הלב\"ן, בכל מקום שתמצא בתורה לשון לובן, והתבונן אם הוא מן הלובן הבא מאת לבן \nהארמי או אם הוא מן הלבן הטהור הנקי שהוא עולם הרחמים, כי הכול מבואר לפניך: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ואחר שמסרנו בידך אלו הכללים יש לנו להודיעך על דבר שהוא חתימת הספר. כבר הודענוך \nבכמה מקומות כי הכתר העליון אין כל בריה יכולה להתבונן בו אלא על ידי שמיעת האוזן. \nולא תאמר הכתר העליון לבד, אלא בספירת החכמה הנאצלת ממנו תחילה אין מי שיוכל \nלהתבונן, כאומרו: \nוהחכמה מאין תמצא וגו', באזנינו שמענו שמעה, אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה, \nכמו שביארנו בשער ט'. אם כן התבונן כי אין לכתר אות מסוימת בשם המיוחד אלא קוצו של \nיו\"ד לבד, כדמיון רמז לדבר שאין בנו כוח להשיגו. ודע כי הג' ספירות העליונות \nהכלולות בשם י\"ה יתברך שלושתן נעלמות, ואף על פי שנתגלה קצת הבינ\"ה למשה רבינו עליו \nהשלום. ואם תאמר: רובם השיג, חמישים שערי בינה חסר אחד אותו השער מכריע את כולן. \nוכל אלו ההשגות שאנו אומרים בעניין השם יתברך הם בעולם הזה, אבל בהיותנו זוכים לחיי \nהעולם הבא באותה שעה נשיג השגה גדולה בג' ספירות העליונות. והנני רומו: המקום גורם \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הר, המפתח מסור בידך: \nועתה בני שמע בקולי, הנה מסרנו בידך עשרה מפתחות בחיבור אשר מתוכן תוכל להיכנס לכמה \nשערים הנסגרות אשר אין הכול זוכין להיכנס אליהם. וצריך אתה להתבונן על כל שער ושער \nולהעמיד הדברים על בוריין ולדעת כיצד התורה נארגת על הכינויין, והכינויין על שלושה \nשמות הקודש, ושמות הקודש כולן נארגים על שם יהו\"ה יתברך שהוא המייחד את כולן למעלה \nולמטה ולצדדין, ומה שתצטרך לשמור בעניין הכינויין, לדעת מאיזה שם הוא אותו הכינוי, \nולדעת על איזו ספירה רומז אותו השם, ולדעת כיצד הספירות מתאחדות עם שמות הקודש \nבאותיות שם יהו\"ה יתברך. וכשתזכה לייחד את השם בדרך זה, תיכנס לכמה חדרים בתורה ואז \nתקרא וי\"י יענה, ותהיה מן הזוכים שנאמר בהם: אשגבהו כי ידע שמי יקראני ואענהו \n(תהלים צא, טו). וכשתיכנס לחדרים הללו בעולם הזה, תזכה לדעת תעלומותיהם לחיי העולם \nהבא. כי כמה חדרים לפנים מחדרים ותעלומות לפנים מתעלומות יש בכל אות ואות מאותיות \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "התורה, וחז\"ל אמרו: עתיד הקב\"ה לגלות סתרי תורה לישראל ואף על פי שנתחכם שלמה על כל \nאדם, לא היה יכול להגיע לאחד מן התעלומות ואמר: כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא \nרחוקה ממני. ואם אמרו חז\"ל כי זה בסוד פרה אדומה, דע כי פרה אדומה היא בית שער \nלהיכנס לשאר תעלומות. וזהו שאמר שלמה כי בבית שער אינו יכול להיכנס, כל שכן לשאר \nחדרי חדרים התעלומות שבפנים. וכל זה רמוז בפסוק 'זאת חקת התורה' (במדבר יט, ב), \nוהכול מבואר. ועתה בני התבונן בחיבור זה, ואם יזכנו השם יתברך הנה הוא כבית שער \nלהיכנס לכמה חדרים שתרצה ולבארם בעזרת השם, למען רחמיו יזכנו להיות מן התלמידים \nלשמוע הלכה מפיו, ויקויים בנו מקרא שכתוב: וכל בניך למודי י\"י ורב שלום בניך וגו' \n(ישעיהו נד, יג): ", "en": ""}]}
