{"bookId": "kabala-28faf1900963", "part": "1", "torah": "9", "title": "ספר שערי אורה — קטע 9", "hebrewTitle": "קטע 9", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-28faf1900963/1/9/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-28faf1900963/1/9/", "segments": [{"index": 1, "he": "וא\"ת: והלא אדנ\"י הוא בית שער הראשון הסמוך לנבראים? דע שאילו לא יגיע אצילות שפע \nהר ציון, שהוא אל ח\"י, בהר המוריה, שהיא ירושלים, הנקרא אדנ\"י, לא יוכל אדנ\"י לעשות \nדבר. וכבר הודענוך כי כל הפעולות שפועל אדנ\"י, בהיותו נשפע ממידת אל ח\"י; כן העניין \nבהר ציון הוא סוד אל ח\"י, והר המוריה הוא סוד אדנ\"י, שהוא סוד ירושלים. ואין הקב\"ה \nמשפיע טובו ושוכן בירושלים אלא על ידי ציו\"ן, כמו שכתוב: ברוך ה' מציון שוכן \nירושלים (תהלים קלה, כא). ופי' הפסוק: מעם ציו\"ן ועל ידי ציון הוא שוכן בירושלים. \nואין ברכה באה לעולם אלא על ידי ציון כשהוא מריק ברכותיו בירושלים, כאמור: כטל \nחרמון שיורד על הררי ציון כי שם ציוה י\"י את הברכה חיים עד העולם (תהלים קלג, ג). \nוהררי ציון הם נצ\"ח והו\"ד, ומשם שמן הטוב נמשך על ציון, ומשם יורד לירושלים. והסוד: \nשנים כרובים עצי שמן שעשה שלמה בדביך. ומהררים אלו נחצבו הררי נחושת, בסוד: ארץ אשר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת (דברים ח, ט), בסוד מידת הדין האדומה, בסוד וההרים \nהרי נחושת (זכריה ו, ב). ולפיכך דע כי הר ציון הוא סוד אל ח\"י, והר המוריה הוא סוד \nבית המקדש וירושלים בכלל, והר עשו הוא הצד המקטרג מצד שמאל מבחוץ, והסוד: מלחמה \nלי\"י בעמלק מדור דור (שמות יו, טז). וזהו המעכב בבניין הר ציון ובבניין המזבח בהר \nהמוריה, עד שיגיע זמן פורענותו של אדום לקבל הנקמה ממנו. ואימתי? בזמן שילבשו בגדי \nנקם הרר\"י ציון, שהם יהוה צבאות אלהים צבאות, ויתישבו על הר ציון. ואלו הן הנקראין \nמושיעים, אלו הם יהוה אלהים צבאות, והסוד: ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו \n(עובדיה א, כא). מושיעים אלו הם יהוה אלהים צבאות; בהר ציון, זהו אל חי; לשפוט את \nהר עשו, זהו עמלק בנו של עשו, שיש לי\"י בו מלחמה, והוא המקטרג כנגד הר ציון, והוא \nסמאל שרו של עשו ששלח יד בברית שלומים. מה כתיב בתריה והיתה לי\"י המלוכה (שם), שהיא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "סוד המלכות, שהיא סוד הר המוריה, שהיא סוד ירושלים, שהיא סוד אדנ\"י: \nודע כי תחת ממשלת אדני, שהיא סוד ירושלים והשכינה והמלכות, יש ארבע מחנות נושאות \nכיסא אדנ\"י ונקראים הרי אררט, והם נושאי כסא מרכבתו. ועל דה נאמר: \nוהיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית י\"י בראעמ ההרים (ישעיהו ב, ב) בראש ארבע \nמחנות. וזהו סוד: כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נ\"ס הרים תראו וגו' (שם ימ, ג), \nשיעמוד נם אדנ\"י, שהוא סוד המזבח שעשה משה רננינו עליו השלום על מלחמתו של עמלק, \nויעמוד הנס על ראש ההרים הידועים, ארבע חיות של ארבע מחנות. ודע, עוד יש כמה הרים \nאחרים, ומהם גבנונים ומהם הרי נשף ושאר כמה הרים חיצונים, וכולם מקיפין סביב להר \nהמוריה בסוד אדנ\"י, וזהו סוד: ששים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר אחת \nהיא יונתי תמתי (שיר\"ה ו, ח, ט)' ועל זה נאמר; ירושלים הרים סביב לה וי\"י סביב לעמו \n(תהלים קכה, ב) ודע כ, מן ההרים שסביבות ירושלים, מאותן שנקראים הרי נש\"ף וכיוצא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בהן, כשישראל יוצאין חוץ להר ציון מתנגפין רגליהם על הרי נשף, לפי שאין להם לישראל \nקיום ועמידה זולתי בהר ציון ובהר המוריה. ולפי עיקר זה אמר י\"י יתברך לישראל שנתן \nלעשו את הר שעיר לרשת אותו. והטעם, כי הר שעיר הוא טמא ובו שוכנים השעירים אשר הם \nזונים אחריהם: \nושעיר על רעהו יקרא (ישעיהו לד, יד). שעיר, 'הן עשו אח\"י איש שעיר' (בראשית כז), \nוכנגדן שעיר המשתלח, וכנגדן: ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים (ויקרא יז, ז). ותדע \nכי עשו לקח בחלקו מן השעירים השפלים הקרובים לארץ, כעניין שאמר: \nאלה הם בני שעיר החורי יושבי הארץ (בראשית לו, כ), ולפיכך נאמר בעשו 'וילך אל ארץ \nמפני יעקב אחיו' (שם, ו) והוא העניין שאמר: הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד \n(עובדיה א, ב). והטעם, כי שאר הגוים יש להם שרים עליונים, כעניין שנאמר: \nוהנה שר יון בא ושר מלכות פרס (דניאל י, כ) וכן לשבעים אומות, ובישמעאל שנים עשר \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "נשיאים לאומותם, אבל עשו חלקו ונחלתו השעירים שהם השפלים שבכל הנבראים, ולפיכך נקרא \nשעיר, ואומר: ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו (יהושע כד, ד). ומה שאמר באדום אם \nתגביה כנשר (עובדיה א, ד) לפי שיש לו שר הנקרא סמאל, והוא נותן הכוח בשעירים והנפש \nלגלגל מאדים, אבל אינו מכלל השרים השבעים הקיימים לעולם על עמדם. ולפיכך אמר הכתוב: \nמלחמה לי\"י בעמלק מדו\"ר דו\"ר (שמות יז, טז), וסוד 'ד\"ר ד\"ר' הוא סוד 'י\"י זכרך לדור \nודו\"ר' (תהלים קלה, יג), ו'זה זכרי לד\"ר ד\"ר' (שמות ג, טו). והוא השטן המקטרג למעלה \nכנגד ישראל, והוא סמא\"ל הרשע. ובבא עת הגאולה, מה כתיב על סמא\"ל הרשע? אם תגביה \nכנשר ובין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם י\"י' (עובדיה א). וכיצד יורידוהו? בעלות \nמושיעים שהם יהו\"ה אלהים צבאות, על הר ציון שהוא סוד אל ח\"י, לשפוט את הר עשו שהוא \nהר שעיר, 'יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה' (ישעיהו כד, כא) ואז; \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "כי רותה בשמים חרבי (שם לד, ה), ואחר כך: הנה על אדום תרד (שם לד, ה) ובהיות זה, מה \nכתיב? מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגו' (שם סג) אני מדבר בצדקה רב להושיע, \nבסוד ועלו מושיעים בהר ציון (עובדיה א, כא). ולפי דרך זה אמרו כי הר ציון נקרא הר \nי\"י, בהתחבר ה\"ר ציון וה\"ר המוריה, בסוד: ויקרא אברהם שם המקום ההוא י\"י יראה אשר \nיאמר היום בהר י\"י יראה (בראשית כב, יד). ומעמד הר המוריה על ידי אצילות הר ציון \nבשפע הברכה היה, ולפיכך אמר. בי נשבעתי נאם י\"י כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא \nחשכת את בנך את יחידך כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך וגו' (בראשית כב, יז). ולפי \nכך כל מקום שתמצא 'מי יעלה בהר י\"י' הוא סוד ציון בחיבור ירושלים; 'הר בית ה' הוא \nסוד הר המוריה וירושלים בחיבור: \nולפעמים נקראת המידה הזאת ציון, ועניין ציון וירושלים הם סוד אל ח\"י אדנ\"י, זכו\"ר \nושמו\"ר. ומתוך ציון, שהוא סוף תשע ספירות, שוכן השם בירושלים שהיא סוד הספירה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "העשירית למטה, כאמרו: ברוך י\"י מציון שוכן ירושלי\"ם (תהלים קל\"ה) ואמר: כטל חרמון \nשיורד על הרר\"י ציון ומשם הברכה נמשכת לירושלים ולכל העולם (שם קל\"ג). וכבר הודענוך \nכי אל חי הוא סוף ט' ספירות מלמעלה למטה, והוא המריק ברכה באדנ\"י; וכן בהיות \nהצדיקים נמצאין בעולם, אזי י\"י יתברך ויתברך מאציל ברכותיו למטה. ועל ידי מי? על \nידי ציון. וכן הוא אומר: מציון מכלל יופי אלהים הופיע. ואם ח\"ו עושין ישראל שלא \nכהוגן, מה כתיב? כי מפני הרעה נאסף הצדיק (ישעיהו נז, א) והצדיק הוא מידת הדין. וכן \nהוא אומר: וצדיק יסוד עולם (משלי י, כה), ואומר: 'מציון מכלל יופי אלהים הופיע'. \nוכשנאספת מידת צדיק אז נחרב הר ציו\"ן, מה כתיב בהסתלק אל ח\"י מהר ציון? אז כתיב; על \nהר ציון ששמם שועלים הלכו בו (איכה ה, יח). מי הם השועלים שהלכו בו? שאר כוחות של \nטומאה, הנקראים שועלים קטנים מחבלים כרמים. מי הם כרמים? כרם י\"י צבאות. אבל לעתיד \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "לבוא, מה כתיב? 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לי\"י המלוכה', ואז \nיתחברו ירושלים וציון כאחד, כי ירושלים היא עיר המלוכה, וזהו 'והיתה לי\"י המלוכה'. \nוזהו סוד גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים (זכריה ט, ט). ובשוב הספירות לתיקונן, \nמה כתיב? ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לי\"י בהר הקודש \nבירושלים (ישעיהו כז, יג). בהר הקודש, זה הר ציון, בירושלים, היא עיר המלוכה. והסוד \nרמזו רז\"ל מי הם האובדים באומרו 'הצדיק אבד' ומה אבד? אבד את הצד\"ק. ולפיכך 'ובאו \nהאובדים', צדי\"ק אבד לצדק וצד\"ק אבד לצוי\"ק, וזהו 'ובאו האובדים', ולא אמר האבודים; \nצדיק וצדק הם הנקראים הר הקודש בירושלים. ולפי עיקר זה קבעו בתפילה: המחזיר שכינתו \nלציון, והסוד: ברוך המחזיר אבדה לבעליה: \nואחר שעוררנוך על העיקרים, דע כי המידה הזאת על היותה מידה לאבות ועימה נכנסו \nשלושתן לקבל כל אחד ואחד חלקו במרכבה, ובמידה הזאת נכללין כל מיני שפע ואצילות \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הבאים מכל ט' ספירות, נקראת גם כן בלשון כל. והטעם, לפי שהמידה הזאת מושכת מכל \nהספירות העליונות כל ההמשכות כולם למיניהם, ומביאה אותם בתוך השם הנקרא אדנ\"י. ולפי \nשהכול תלוי במידה זו נקראת כ\"ל. וגם לפעמים נקראת המידה העשירית, שהיא אדנ\"י, בלשון \nכ\"ל על שם המידה הזאת, ועל סוד זה נאמר: אנכי י\"י עושה כל נוטה שמים לבדי וגו' \n(ישעיהו מד, כד) שהרי בכוח המידה הזאת נבראו שמים וארץ וכל צבאות מעלה ומטה, והסוד: \nויכולו השמים וגו' (בראשית ב, א), ויכולו, לשון כל. והסוד הגדול: השבת הוא סוד כל, \nוכולל שתי המידות בסוד זכור ושמור, וזהו סוד ויכולו השמים והארץ ויכל אלהים ביום \nהשביעי (שם, ב). ושלושת האבות ירשו מידה זו, שהיא כ\"ל, בסוד זכור ושמור. אברהם כתיב \nביה: וי\"י ברך את אברהם בכ\"ל (שם כב, א). יצחק כתיב ביה: ואוכל מכ\"ל (בראשית כז, \nלג). יעקב כתיב ביה: כי חנני אלהים וכי יש לי כ\"ל (שם לג, יא). ועל זה אמר דוד עליו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "השלום: על כן כל פקודי כל ישרתי (תהלים קיט, קכח). ולפי שהמידה הזאת היא שביעית עד \nספירת בינה, כמו שאמרנו, ולספירת בינה יש חמשים שערים ומאותם חמשים שערי בינה יונק \nא\"ל ח\"י, על כן נקראת בלשון 'כל', כי משם נמשכים הכול. ולפיכך כ\"ל בגימטריא חמישים, \nכי כל הדברים הנמצאים בנבראים, מחמישים שערי בינה יצאו, וסימן כל הנבראים הוא 'כל'. \nוהסוד הגדול: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טו\"ב מאד (בראשית א, לא), וכבר הודענוך \nכי המידה הזאת נקראת כ\"ל. ויש לי לעוררך על סוד פנימי דק. דע כי בהתחבר מידת זכו\"ר \nושמו\"ר אזי כל העולם במילוי ובשלימות, והסוד: את הכל עשה יפה בעתו (קהלת ג, יא), כי \nמידת זכור נקראת בסוד 'כל', ומידת שמור נקראת 'ע\"ת'. וכשזכור ושמור מתאחדות כאחד, \nבסוד כ\"ל ובסוד ע\"ת, אזי אומר: את הכ\"ל עשה יפה בעתו. והסוד, בעת ו': \nודע כי יש עתים לטובה ועתים לרעה, כבר גלה שלמה עליו השלום הסוד ואמר: עת ללדת (שם, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ב). ויש כמו כן עת רצון ועת רעה, כמו שדרשו רז\"ל בפרק חלק, והנני מגלה לך הסוד. דע \nכי מידת אדנ\"י נקראת ע\"ת, וכשהיא מחוברת לצדי\"ק הנקרא טו\"ב אזי היא 'עת טובה', שהרי \nטוב מתחבר עם עת. ואם חס ושלום טוב נפרד מעת, הרי מתחבר עם עת עניין אחר שיושב חוץ \nלספירות ונקרא רע, וזהו 'עץ הדעת טוב ורע'. וכבר פירשנו זה בעניין עץ הדעת טוב ורע, \nשהיא מידת אדנ\"י הנקרא במידה זו. והכול כפי הדין הישר ומשפט האמת, וכבר גילה שלמה \nעליו השלום עניין זה בסוף קהלת ואמר; כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם \nטוב ואם רע (שם יב, יד). ולפי דרך זה אחז\"ל: חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על \nהטובה. וזהו סוד אמרו: דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש (ויקרא טז, ב). מאי \nבכל עת? כלומר, בכל עת שהיא עת רעה, שהדברים הנקראים רע מחוברים לעת. או שמא אותה \nהעת היא באותם העתים החיצונים הנקראים עתות טומאה. כי כמה עתים חיצונים יש מחוץ \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לפרגוד, וכל אחד מהם מזומנת לפורענות, וגם הם בכלל 'ואל יבוא בכל עת אל הקדש'. \nובאיזו עת ראוי לו לבוא? בזא\"ת יבא אהרן אל הקדש (שם, ג), במידה הנקראת זא\"ת. לפי \nשמידת 'זה אלי' שהוא טוב מחובר לה והוא טוב, ועל שמו נקראת זא\"ת. וכבר הודענוך כי \nעל ידי שם אדנ\"י היא נקראת עת רצון, והיא עתו של אדנ\"י שהוא צדק, שהוא טוב הנמשך \nמצדי\"ק. ולפי שעל ידיה מקבלים כל היצורים פרנסה ומזון לפיכך נאמר: עיני כל אליך \nישברו (תהלים קמה, טז) ואתה נותן להם את אכלם בעתו, בסוד 'את הכל עשה יפה בעתו'. \nוהיודע לחבר מידת זכור אצל שמור, עליו נאמר: אשרי שומרי משפם עושה צדקה בכל עת (שם \nקו, ג). כלומר, המקרב מידת שמור אצל משפט אזי הוא משפיע הברכות בכל הדברים שבעולם, \nבין בספירות הפנימיות, בין בדברים החיצונים שהם חוץ לספירות. כי כשהספירות הפנימיות \nנשפעות ונסדרות, אזי כל הדברים שבעולם מקבלים כוח שפע ואצילות. וזהו סוד 'עושה צדקה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בכל עת', כי היאך אפשר לו לאדם לעשות צדקה בכל עת ועת מכל עתות היום? אלא סוד הדבר \nכך הוא: כשהאדם מחבר מידת שמור אצל משפט, אזי הוא עושה צדקה בכל הדברים שבעולם, \nואפילו בדברים החיצוניות כל שכן בפנימיות, שכלל הכל נקרא כ\"ל ע\"ת. והמבין סוד הפסוק \nשנאמר עושה שלום ובורא רע (ישעיהו מה, ז) יבין סוד עץ הדעת טוב ורע, וסוד עת טובה \nועת רעה. כי מה עניין שלום אצל רע, שאמר 'עושה שלום ובורא רע', כי שלום הוא אצל \nהמלחמה וטוב אצל רע? אלא עניין שלום שאמר אצל רע זה, ידוע הוא למשיגי האמת, כי מידה \nהנקרא שלום, טוב; ולפיכך אמר 'עושה שלום ובורא רע', כי הרע הוא חוץ למחיצת המקום \nהנקרא טוב שהוא סוד כ\"ל. ולפי שנחתמו מעשה בראשית בחותם הנקרא טוב, לפיכך כתיב: \nוירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית א, לא): \nוהמידה הזאת לפעמים נקראת אביך יעקב. והטעם, כי מבינ\"ה יאבר נ\"ץ החכמה, בסוד שבת \nקטן ושבת גדול. והטעם שנקראת אביר יעקב, ולא אביר אברהם ולא אביר יצחק, לפי שזאת \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "המידה תלויה במידת יעקב, שהרי יעקב קו האמצעי בתווך, וא\"ו של השם יתברך. וסוד וא\"ו \nשל שם מיוחדת ליעקב, בסוד תפארת, ובה נאחזות מידות אברהם ויצחק, אברהם לימין, ויצחק \nלשמאל, ויעקב קו האמצעי, וסימן: ויעקב איש תם יושב אהלים (שם כה, כז). וסוד איש תם, \nבסוד תיומת של לולב, שהוא סוד קו האמצעי של לולב יושב אוהלים, הם שתי אוהלים, אוהל \nאברהם ואוהל יצחק, כי הם שני צדי הלולב. ולפי שסוד יעקב הוא קו האמצעי והוא סוד \nוא\"ו, אנו אומרים: אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, ו' נוספת ביעקב. וכן: האל \nהגדול הגבור והנורא והסוד הגדול: וזכרתי את בריתי יעקוב (ויקרא כו, מב), מלא עם \nוא\"ו, וברית יעקב הוא סוד אביר יעקב. ולפעמים נקראת אבי\"ר ישראל, בסוד סתום וחתום: \nלכן נאם האדון י\"י צבאות אביר ישראל (ישעיהו א, כד). ויש לך לדעת מי הוא הנקרא אדון \nבסוד י\"י צבאות אביר ישראל. כבר ידעת כי הג' ספירות תחתונות נאחזות בשורש ו' \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "התחתון, והם נצ\"ח הו\"ד יסו\"ד, ושלושתן נקראות צבאות בכלל. וכשתמצא נצח לימין והוד \nלשמאל ויסוד באמצע, שהוא אל ח\"י שהוא אביר ישראל, תמצא אביר ישראל מכריע בין נצח \nובין הוד. וכן הוא אומר: הנה ארון הברית אדון כל הארץ (יהושע ג, יא). האדון נקרא \nההיכל ששוכן בו על שמו יהוה. ולפיכך אביר יעקב אביר ישראל, ולא אביר אברהם ואביר \nיצחק. והוא מגן דוד:י העושה המלחמות גדולות, והוא אדון כל הארץ. ודע כי מכוח אביר \nיעקב יתחדש אבר הנשר הידוע, בסוד אבר\"ה חסידה ונוצה (איוב לט, יג). והסוד: המבינתך \nיאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן (שם, כו), שהוא סוד מידת חס\"ד, חסיד\"ה, חסדי דוד \nהנאמנים. ובהתחבר בינה לאבי\"ר יעקב, אזי 'יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן', כי הבינה \nמידה שביעית היא לאביר יעקב, ועל יובל ישלח שרשיו. ובהתחבר אביר יעקב למידה הנקראת \nנשר, אזי היא מתחדשת ומתמלאת כל טוב, ועליה נאמר אברה חסידה ונוצה. ועל זה נאמר: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעורייכי (תהלים קג, ה). והמידה הזאת נקראת חסד תחתון, \nיצריך אתה לדעת כיצד. דע כי שלושת מיני חסד הם. האחד, חס\"ד עליו\"ן הבא מן המקור \nהעליון, שאין בו תערובת דין זולתי חסד ורחמים, ונקראים חסדים טובים, והסוד: וחסדי \nמאתך לא ימוש (ישעיהו נד, י), ועל זה נאמר: כי המלך בוטח בי\"י ובחסד עליון בל ימוט \n(תהלים כא, ח). והב', הוא חסד עולם והוא חסד אברהם, שנאמר: תתן אמת ליעקב חסד \nלאברהם (מיכה ז, כ). ולפי שפחד יצחק הוא סוד מידת הדין מתערבת עם חסד אברהם ולפעמים \nמעכבת את החסד מצד הדין, כאומרו ושם חביון עוזו (חבקוק ג, ד) ואומר ימינך י\"י תרעץ \nאויב (שמות טו, ו), אין חסד אברהם חסד פשוט אלא מעורב עם דין, כי לפעמים מתגברת \nמידת הגבורה ומסתתרת בתוכה חם\"ד אברהם. ולפיכך חסד אברהם נקרא חסד עולם, כי לפעמים \nהוא מתעלם בסוד ב' מידות שבהם מתנהג העולם, בסוד גלוי ונעלם, בסוד מעלה ומטה, ימין \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ושמאל, פנים ואחור, ולפיכך חסד עולם יש בו דין ורחמים. השלישי נקרא חסדי דוד \nהנאמנים, והם חסדי אל ח\"י הבאים מכוח חסדים טובי\"ם וחסד אברהם, ונקראים חסדי דוד \nבהגיעם אצל מידתו. וכשנמשכים אלו החסדים, הבאים דרך עיר דוד היא ציון ונקראים חסדי \nדוד, בהגיעם לשם אדנ\"י נקראת אדנ\"י בלשון חסידה, וסימן: אבר\"ה חסיד\"ה ונוצה (איוב \nלט, יג). ולפי שהיה דוד המלך עליו השלום שואב חסדים העליונים מלמעלה, הנקראים חסדים \nטובים וחסדים ראשונים, אמר הכתוב: איה חסדיך הראשונים אדני נשבעת לדוד באמונתך \n(תהלים פט, נ). והיה מכנה דוד לעצמו על זה ואמר: שמרה נפשי כי חסיד אני (תהלים פו, \nב). ולפי שהמשכת התולדות בצאצאי אדם מן המידה של דוד, אמר הכתוב: אמרתי עולם חס\"ד \nיבנה (שם פט, ג). ולפי שלפעמים מסתלקת ונאספת למעלה למעלה המידה הנקראת חסדי דוד, \nכאומרו כי מפני הרעה נאסף הצדיק (ישעיהו נז, א) לפיכך אמר הכתוב: הושיעה י\"י כי גמר \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "חסי\"ד כי פסו אמונים מבני אדם (תהלים יב, ב) בסוד חסדי דוד הנאמנים. והיודע סוד \n", "en": ""}]}
