אות נשללת מהכל נקודה אחת יחידה להורות על סוד המציאות וייחוד הכל, ודי במה שהתעוררנו גם אמנם אינו מתקשר אל מלך נאמן אם שמע ישראל, ועל כן אין הדבר נכון כדבריהם וכבר פרשנו בכאן צורכו, ואין צריך להאריך והכל סוד נכון למבין, עד כאן הוא רמז עיקר גדול כפי אשר פרשנו והתעוררנו בסוד הדרכים הללו, ועדיין נפרש עיקר סוד הייחוד ליחד כל הדברים בעיקר אמיתי ברמז מועט נכון למוצאי דעת:
שער יסוד חלק הקודש: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם, ה' אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן, הנני מעוררך על יסוד עיקר אמיתי ושורש האמונה בסוד שרש הרמזים אשר התעוררתי בהם כדי שתוכל להבין בסוד סתרי התעלומות וענייני רמזי החכמה הנעלמה והעניינים אשר במסגר הסוד חתומים דברים ניחומים כדי שתוכל להכנס לסוד שער המלך להיות אהוב ונחשק, כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק, על כן הנני מעמידך על תוכן יסוד חלק זה וקראתי אותו חלק הקדש כי כשמו כן הוא: יהוה סוד השם המיוחד החקוק בסוד המרכבה העליונה אשר הוא כלל עליונים ותחתונים בסודו ותכונתו, וכל העולמות נתהוו בהיותם בסוד שמו המיוחד, ואע"פ כי לא נכון לכתוב סוד ענין השם המיוחד כי ירחק ממנו הדרך ולא נוכל לעמוד על ידיעתו, כי העליונים והתחתונים לא יוכלו להשיג סוד חקירתו ונלאו שאתו, ואם העליונים אשר אחורי הפרגוד
עומדים לא ישיגוהו ולא ידעו מהו ומחקירתו נגרע חכמתם והודם אף שכני בתי חומר אשר בעפר יסודם, אבל כפי סוד הצורה אשר באדם יוכל להשיג ולחקור ולדעת כי משם והלאה הקול קורא בני איש עד מה כבודי תלאו לחקור ברעיוניכם כי הפרגוד אפרש עליכם ואל תעלו כי אין ה' בקרבכם, ומי יוכל להשיג ולחקור אחרי הדברים הסתומים וסתרי התעלומים, והלא אחרי הכותל מי יוכל לדעת ולחקור כל שכן למעלה מלמעלת החכם ואחורי מסך כל הרקיעים ואחורי פרגוד הכסא המתנשא בעור תחש ונתקן להזכיר זכירתו בלחש, אבל מתוך דברי התורה הקדושה ומה שהורונו הקדמונים רז"ל הם הקדושים אשר בארץ ומשרתי עליון מתוך דבריהם יוכל האדם להשיג ולדעת ולחקור עד המקום אשר הכינו למושב לו, סוד סתרי הנעלם והפנימי אשר לא נתפס הוא האויר הזך הקדמון אשר הזכרנו בתחלה, אין לו ערך ודמיון ואין שום רעיון ומחשבה שתופס בו כלל כאשר הודענו בתחלה בסוד השערים הראשונים, אמנם כי משם
והלאה הוא התחלת כל ההויות מסוד הנקודה הנעלמה האויר הנתפס והוא התחלת המשכת ענין סוד שם המיוחד הנעלה ומרומם על כל ברכה ותהלה, והוא סוד אות י' שהוא אויר סוד הנקודה הנעלמה התחלת כל ההתחלות, וגם אשר אמרו כי בראשית נמי מאמר הוא, על כל פנים הוא סוד הכוונה אשר התעוררנו בהיות למעלה מן האויר סוד נעלם ונסתר אשר התעוררנו בתחלה, אמנם כי סוד הנסתר הזה הוא, אם אין להרהר בסוד הנעלם האויר הזך שאינו נתפס כל שכן וכל שכן בדבר אחר שהוא נעלם ונסתר יותר, ואמנם כי מסוד ההתחלה הקדומה סוד הנקודה אשר הזכרנו שהוא התחלת כל ההתחלות להמשך מסודו כל ההויות וכל ההמשכות למטה בסוד המציאות, על כל פנים נמשך בסוד זה ההמשכה האמיתית היוצאת מאין והוא אות י סוד נקודה אחת כי סוד כל ההתחלות אינו אלא נקודה אחת, ועל כן אות י סוד נקודה אחת כאשר התעוררנו בתחלה, ואמנם כי סוד ענין זה הוא סוד ההמשכה האמיתית אשר התעוררנו בהיות
אות י נקודה נעלמה סוד המחשבה הנסתרת, אמנם כי ענין סוד זו הנקודה המחשבית הוא כלל כל המציאות מעלה ומטה, ומה נחמד הענין להשכיל בסוד אות י התחלת כל הדברים ואין התחלה זולתי נקודה אחת כאשר התעוררנו כי אין שום בנין זולתי מתוך נקודה אחת וזהו אות י ועל כן תוכל להבין כי אין אות י נמצאת בסוד האותיות זולתי לסוף תשע אותיות והיא העשירית קדש כלל כולם וגם כי יש מפרשים האומרים ומתעוררים בסוד א שהיא מורה על סוד האין הנסתר והנעלם יש לומר כי כבר ידענו ומסורת הוא בידינו שבסוד האין האויר הזך והנעלם אין שום רעיון ומחשבה שיכיל בו ויהרהר בחקירתו ואין בו שום רושם כלל, ואיך יוכלו לומר כי רבוי רושם האות הזה ישנו בו להיות בסוד המעלה הזאת, כי האויר הנתפס כבר ידענו כי אינו זולתי נקודה אחת ואין פחות שום דבר מנקודה אחת כי סוד נקודה אחת היא האות שהיא הקטנה בכל האותיות, אמנם כי אות א הוא רושם גדול עד מאד
ואינו נכון להיות בסוד האין, וכבר ראינו כי סוד התחלת כל ההתחלות אינו אלא אותה הנקודה, על כן אינו נכון להיות האלף סוד האויר הזך, ועוד כי האותיות כולן יוצאות מסוד הנקודה הזאת ונמשכות ונתהוות בסוד הקול הדק הפנימי ומשם יצאו, ואמרו כי בשעה שיצאו הויות האותיות מסוד הקול הדק הפנימי לחים היו ונקרשו לאחר כך ונצטיירו כל האותיות בסוד שמים, ועל כן אמרו ז"ל לחים היו ונקרשו ביום השלישי, שהשמים בו נצטיירו כל ההויות ונמשכות בסוד הויתן ושם יצא לצורף כלי להיות הכלי רשום בכתב אמת, ואזי נגלה כל המציאות, ואמנם כי האות הראשון מורה ענין כל המציאות וסוד כל ההויות עד סוף המחשבה הקדושה, וזהו צורתו ועניינו בסוד האלף להיותו מראש המחשבה שהיא התחלת כל המציאות עד סוף המחשבה למטה: א זהו כלל כל המציאות. ענין י למעלה שהוא סוד הנקודה העליונה המחשבית, וסוד עולם האמצעי למטה ממנו שהוא סוד שמים בצורת ו כי ו' אמצעית האלף הוא, והוא סוד שמים כלל
חותמו של מקום, ואמנם כי למטה מסוד הקו האמצעי נאחז ונתהווה בסודו ונאחז מתוכו סוד ד הנאחז מתוכו ומשפיע לכל התחתונים בסוד ההשפעה הנשפעת היא מאמצעות האלף שהוא ו והואו שהוא אמצעות האלף נשפע מתוך הנקודה העליונה, והדלת נשפעת מעם הואו ואל תתמה בהיות הדלת סוד אות מהופך מאחורי הואו, והלא ידעת כי אדם וחוה דו פרצופין נבראו והנקבה היתה מאחוריו והוא כענין סוד אמרו אחור וקדם צרתני, והבן לאחר כך נטל אותה הב"ה מאחוריו ותקנה והביאה לאדם, ולאחר כן כאשר נתקן הכל תמצא יו"ד הכל כתקונו בתקון שלם כל אחד ואחד על מתכונתו, ודיי בזה. ונחזור על מה שהיינו בביארו בהיות י סוד נקודה אחת התחלת הכל והיא אות המציאות וממנה נתהוו כל ההויות כפי אשר התעוררנו, ואמנם כי הוא אות נשללת מהכל נקודה אחת יחידה להורות על סוד המציאות וייחוד הכל, ודי במה שהתעוררנו לכל משכיל אשר נחה עליו הרוח: סוד המגדל העליון הפורח באויר:
כבר ידעת והתבוננת על ענין סוד המציאות כי הוא יתברך שמו המציא מציאותו מתוך נקודה אחת נעלמה ונסתרת כאשר התעוררנו, ואמנם כי ממנה נתהווה ונתפשט סוד ההיכל הפנימי לפנים בסוד אות ה' והוא סוד היכל הקדש, כי הנקודה העליונה היא נקראת קדש ואות ה' הוא נקדת היכל הקדש ואין פירוד כלל ביניהם, ואמנם כי סוד בסוד הצורה הנכונה מן האותיות הנקודה עומדת באמצע ההיכל, אמנם כי אות ה היא מוצא הרוח, והוא הקול העומד בלחש כאשר התעוררנו שהיא אות רוחני קול גדול ושם נתהוו כל ההויות ומשם יצאו למיניהם כי היא המלאה והיא סוד המעין הפנימי קול בלחש ועל סוד ענין זה אות ה רוח מרוח והקול לא נשמע בחוצה, והיא הבינה הסתומה האם הרובצת על הבנים בענין מעלה אמיתית, ומה נפלא המאמר הגדול בהיות זה סוד עולם הנסתר וכל הויותיו הם נסתרים ונעלמים אשר הם החיות רצוא ושוב כאשר התעוררנו בפסוק אמרו והחיות רצוא ושוב כי הם רצוא ושוב כפי הענין
אשר התעוררנו בספר הרמון, ואמנם כי אם תקח קערה של מים לעין השמש ותנענע אותה תמצא בכותל זוהר אספקלריאות שהן מאירות רצוא ושוב ואין מי שיוכל להתעכב אותן לפי מהירות לכתן אנה ואנה, וזהו בדוגמת רצוא ושוב, ועל כן כי סוד הענין אשר אמרנו, המגדל העליון הפורח באויר כי הוא המגדל הגבוה ופורח בסוד האויר אשר הזכרנו, ועל כן נתכנה בסוד אות אחת גבוה מכל האותיות ל סוד המגדל הפורח באויר, אשר עמודי העולם היו מבקשים למצוא בו שום מציאות ולא מצאו, ואמרו כי דואג ואחיתופל היו שואלים ארבע מאה בעיות במגדל הפורח באויר לפי סוד מעלות חכמתם ויבקשו ולא מצאו, ועל כן למד בינה אחד הוא אבל בסוד ה הוא הרוח עליון והוא סוד עיקר השם המיוחד רוח חיים ועיקרו ידוע בסוד ייחוד נאה ועליון, כי הוא סוד מוצא הרוח במהללו ועל כן בסודו הכל עומדים ונתהוים למטה בסוד ייחוד פנימי, וזהו כפי אשר התעוררנו כי כקול הזה קול דממה דקה אשר לא
נשמע החוצה כפי עיקר החכמה, ואמנם כי אות ה הוא הרוחני מקור החיים כאשר התעוררנו בתחלה: סוד הקו האמצעי: אשר פרשנו ואמרנו בתחלה והוא סוד אות ו אשר בסודו נקשרים ונתהוים סוד השש קצוות העליונות אשר התעוררנו בתחלה, אמנם כי הכל נאחזים ונקשרים בסודו ועניינו, והוא כלל כולם ובו נאחזים ונקשרים כל השש קצוות, ואמנם כי ו הוא ייחוד מיוחד שנכלל בו הימין והשמאל והירכים, ואין נראה מכולם זולתי גוף אחד כלל כולם והבן כי משה ע"ה הוא סוד קו האמצעי ומפני אשר הוא כולל הימין והשמאל וכולל תומכי התורה כלל הנביאים כולם נאמר ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך, כדי להיותו נכלל ממנו ונסתם בתוכו וכתיב והקרבת את הלוים ולקחת את הלוים, והוא כלל כולם כלל כל הנביאים ובהיות הוא כלל כולם ונסתמים בתוכו נעשה הוא אחד בסוד ו אות נשלל מיוחד בייחודו ונעלה בסודו והוא סוד אחד כאשר אמרנו והתעוררנו בתחלה בסוד הקול הנשמע, ואמנם כי הוא סוד קשר אמיץ בעיקר
סוד האמונה כפי אשר אמרנו והוא סוד אדם דמות כמראה אדם הרוכב על הכסא דכתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, והבן ועל כן הוא סוד ייחוד אמיתי בעיקר ושורש המרכבה העליונה כאשר התעוררנו: סוד סוף המחשבה העליונה: כפי התפשטות והמשכת המחשבה בסוד המציאות, וסוף המחשבה היא אות ה' האחרונה אשר בסוד שם המיוחד, כי הוא דוגמת סוד האם הגדולה הרובצת על בניה, והיא עומדת על משמרתה סוד המנורה הטהורה להאיר אל עבר פניה, ואמנם כי שתי מנורות היו, המנורה העליונה וסוד המנורה התחתונה וזה מכוון אצל זה זו כדוגמא זו ועל היות סוף המחשבה דוגמת של מעלה נקראת רוח הקדש כי היא סוף המחשבה ה כאשר התעוררנו אות רוחני ממש, ואמנם כי סוד אות ה הוא המנהיג את הספינה לעולם וכשם שסוד האם הגדולה של מעלה עומדת על משמרתה כן האם הקטנה עומדת על משמרתה, וכל בניה נקבות עושות חיל כי היא אסתר בת אביחיל והיא סוד ה
הקטנה, כי יש אות ה' הגדולה כגון הל-ה' והוא סוד ענין אמיתי בהיות ה ואותו מגדל הפורח באויר הכל אחד, ה הקטנה כגון ה בהבראם, ועל כן סוד העיקר האמיתי הרי לך ברמז דבר והנה הענין הנכון הוא ידוע ברמזים אלה אשר התעוררנו בסוד האותיות של שם המיוחד והענין נכון למשכילים: סוד הייחוד בסתרי הגנזים: כבר התעוררנו בענין סוד סתרי הייחוד בפרשיות קרית שמע, וגם אשר התעוררנו ואמרנו בתחלה בסוד הייחוד, אבל בענין הידיעה לדעת כי סוד המדרגות כולן וזו המדרגה נראית שאינה כמדרגה הזאת, על כל פנים יש לדעת היאך כל המדרגות ענין אחד וסבה אחת ואע"פ שיש לדעת אם הספירות הן נבראות ואם לאו, כי אם תאמר שהן נבראות היאך יש להאמין קיום אמונתנו בדבר נברא, ואם תאמר שאינן נבראות היאך אתה אומר שנדע או נשיג ונחקור אחר דבר שאינו נברא, והיאך נוכל לדעת שום ידיעה או שום השגה בעולם בדבר שאינו נברא, יש לדעת ולחקור כי הוא יתברך שמו אין בו שום צד מכל הדברים שיוכל הפה להשיב והמחשבה
להשיג, ומפני כי אין בו שום צד מכל זה אין מי שיוכל להשיג בו או לדעת שום ידיעה בעולם, אבל מתוך הידיעה הנכונה ניכר סוד מעלתו יתברך שמו מתוך מדותיו, כי ידענו על כל פנים כי מרוב העלמתו בלא שום חקירה כלל המציא סוד מציאותו ממנו והמציא סוד אור זוהר אמיתי ממנו כפי סוד נקודה אחת והיא עלומה ונסתרת, אמנם כי אותה הנקודה נתפשטה ונמשכה ומאותו ההתפשטות נתהווה אור זוהר אספקלריא אחרת, ואותו פשיטות ההמשכה וההויה המתפשט נקרא בריאה, וזהו במעשה בראשית יהי כלומר יתפשט ההויה הראשונה, וחס ושלום שתהא בריאה חדשה כשאר הנבראים אלא אותו התפשטות והמשכת ההויה מהסבה הראשונה היא הבריאה ממש ולא בענין אחר, ומתוך כך יש לנו חלק באלהי ישראל וידענו והכרנו קצת אמיתת ייחודו הנאה והעליון יתברך שמו, ועל כן תוכל לדעת כי בכל מעשה בראשית בכל יום ויום לא תמצא סוד ההויה אשר בו אלא בלשון יהי יהי, וכבר רמזנו כי סודו התפשטות
הצורה מסוד המחשבה העליונה אשר היא הסבה הראשונה, ועל כן סוד ההויות כלן בין במעשה בראשית בין במעשה מרכבה, הכל הוא סוד ענין התפשטות המציאות, ודי לך ברמז דבר במה שרמזנו בזה. ונחזור למה שהיינו בביאורו בענין סוד הייחוד לדעת כי הכל אחד, וגם כי מזה הדרך תוכל להבין העיקר: ועתה התבונן והבן העיקר האמיתי כי סוד הייחוד הזה יש לדעת ולחקור, ועתה שמע ודע לך, המחשבה היא עלומה ונסתרת ומרוב העלמתה אין מי שיוכל להשיג בה שום השגה בעולם ולא לדעת ממנה שום ידיעה, נתפשטה המחשבה ובאה עד המקום אשר הרוח יוצא ממנו ונתקשרה שם, ובהיותה מתפשטת עד המקום ההוא אזי האדם בא להתבונן שום הבנה, לא שידע ידיעה ברורה אלא יבוא האדם להתבונן שום רמז או שמץ קצת הבנה, ועל כן נקראת אותו ההתפשטות בינה: עוד נמשך המעין ונתפשטה אותה המחשבה להגלות מתוך אותו המקום שנקרא בו בינה והוצרכה להוציא קול כלול בשלשה דברים מאש ומים ורוח ונעשה ממנו הקול הנשמע לחוץ כבר בא האדם
לדעת ולהשגיח ולהתעורר במחשבתו על אותז הקול, ואע"פ שאין הדבר ידוע כי הקול כלל: עוד נמשך המעין ונעשה אצל הקול דבור שהוא מתנועע באותו הקול להשלים הענין, וכאשר תסתכל בחכמה תמצא מראש המחשבה הקדומה עד סוף המחשבה שהוא הדבור כי הכל אחד ואין שם שום פירוד בעולם כי היא היא המחשבה אשר התעוררנו והיא היא ואין תמצא דבר אחר זולתי בהתפשטה והמשכה עד סוף המחשבה והכל אחד ודי לך ברמז זה לדעת כי הוא אחד בייחודו בלא שום פירוד כלל בעולם והכל נכון למבין וה' ירצנו ויורנו דרכיו הישרים: והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה כבר אמרנו והתעוררנו בסוד החכמה האמיתית על ענין סתרי הגנוזים אשר בסוד אמיתת מציאותו יתברך שמו, אמנם כי כולם ברמז נכון למבין והוא סוד נכון למוצאי דעת, ועכשיו הנני נכנס בביאור אחר גדול ונכבד בסוד נעלם ומכוסה בסתר המרכבה, ואע"פ כי סתרי המרכבה אין לנו עסק בנסתרות, ואע"פ כי כמו שראיתי וכפי
כוונתי התעוררתי במקום אחד בסתרי המרכבה, אבל עכשיו יש לי לפרש בהתערב סוד היסודות הראשונים שהם העליונים אבי אבות לכל התולדות, והם יסודות ארבעה אש ומים ורוח ועפר כי האבות הם הם המרכבה, ודוד המלך מתחבר עמהם, ואלו הן אבי אבות לכל התולדות למעלה ומטה וכל ההויות מתהוים מתוכם ונתלים משם: יש לך לדעת כי האש והרוח והמים והעפר כולם מחוברים כאחד ונכללים זה בזה, וגם אמנם כי כבר אמרנו בהיות האש והמים במחלוקת זה עם זה, אבל הרוח הוא נכנס בין שני היסודות בין יסוד האש ובין יסוד המים כאמרו ורוח אלהים מרחפת על פני המים, כי תמצא לעולם סוד הרוח סובב והולך באמצע הרקיע ומאחז בשני היסודות והיסודות אוחז זה מצד העפר וזה מצד המים, והעפר למטה הוא מן המים כדי שיהיו המים מולידים לעפר ולהצמיחו, ועל זה נאחזים היסודות זה בזה ומתערבים ונכללים זה בזה כי תמצא יסוד האש שהוא חם ויבש, ויסוד הרוח הוא חם ולח, ויסוד המים הם קרים ולחים, ויסוד הארץ היא יבשה וקרה, ואמנם
כי ארבע היסודות אלו בהתחברם כל הדברים וכל ההויות יוצאים מתוכם וכל יסוד נאחז בחברו ונתדבק בו, וכל יסוד ממציא מציאות חברו ומהמשכת מציאות הויתו נתהווה חברו, כי תמצא סוד האש מוציא רוח ויסוד הרוח מוציא מים ויסוד המים מוציא הארץ, וכל אחד נאחז בחברו ונכלל בו, ועל כן כל ההויות נתהוות בסוד ארבע היסודות כי היסדות ארבעתם עומדים על משמרתם כל אחד לעשות מעשהו בחבור כולם כי אין זה בלתי זה, ובהתאחז האש עם הרוח והרוח עם המים אז יתלכדו היסודות, והמים עם העפר אזי יוצא הענין לפועל וההויה עומד על מתכנתו ואין שום דבר יוצא ממנו לעולם, והיסודות שלשה הם העליונים והארץ כלי קבול הוא מהם כי ארבע היסודות נחלקים לארבע הפאות אשר לעמת המסגרת, האש גובר והולך לצד צפון בסוד תכונת החכמה והרוח עומד בתכונתו לצד מזרח, והמים עומדים על תכונתם לצד דרום, והעפר עומד לצד מערב, וכל אחד ואחד מתחלק בפנתו לצד הפאה אשר הוא עומד
בה, כי בהיות האש לעולם לצד צפון שהוא טבע קר ולח, אותם בעלי החכמה בטבע האש מוליד טבע הזהב, ואמנם כסוד אמרו מצפון זהב יאתה וגו', כי סוד ארבע המתכות שהם זהב וכסף ונחשת וברזל אינם נתהוים זולתי מצד אלו היסודות ואלמלא שלשתם אלה היסודות העפר לא יוכל להוציא שום ענין אל הפועל כי הזהב נתהוה ונדבק בסוד האש ובצד צפון כי על כל פנים בהתקרב החום הטבעי בדבר קר מוליד הטבע עניינו כי ירוק והוא סוד הזהב על ידי טבע האומנות באותו הצד ובענין אותו היסוד, הכסף נדבק בסוד המים ובצד דרום כי בהתקרב הרוח והשמש ביחד מוליד טבע לבן והוא סוד הכסף, הנחשת הוא אדום וזה מוליד טבע שניהם כי היודעים במלאכה על דרך טבעם מוליד הנחשת ועושים ממנו טבע זהב וכסף והוא באומנות השמש ברוח, ועל כל פנים כי ענין תולדת זהב וכסף ונחשת סבתם בענין גדול אמיתי והוא סוד עמוק, ובהתחלף היסודות ונכללים זה בזה תמצא גם לפעמים המים מולידים זהב והאש
כסף, אמנם כי סבת הברזל בעפר בסוד מערב על כי סבתו גורם בהעזר השמש ובהגרע מאורו יוליד העפר הברזל שהוא טבע יבש יותר מכולם מפני שהוא לצד מערב מתולדת העפר, כי העפר בהתקשרו עם שלש היסודות העליונים בהאריך אותו היסוד עליו אזי הוא מוליד דוגמת כל אחד ואחד מהם כי תמצא בהתקרב כח האש היסודי חום הטבעי שהוא לצד צפון עם העפר אשר הוא למטה העפר מוליד הזהב בהתקרבו אצלו ביחד, ובהתקרבם שלשתם שהוא ענין אחד אזי הזהב מוליד העפר, כי בהתקרב העפר בחום האש בצד צפון תולדת העפר הוא זהב, ומכאן תוכל להבין סוד שנים כרובים זהב והעפר כמו כן בהתקרבו אצל המים ומתקשר בתוכו בצד דרום בתוקף דרום והמים, כי המים קרים ולחים ודרום חם ויבש והעפר בהתקרבו עמהם שהוא קר ויבש מוליד הטבע כסף כי העפר מולידו בכח המים ובצד דרום, ועל כן תוכל לדעת כי העפר שהוא המקבל בהתקרבו אצל כל אחד ואחד מהיסודות האחרים, על כל פנים מוליד דוגמתו
דוגמת כל אחד ואחד מהם, וכבר התעוררנו בסוד זה בספר שושן עדות, אמנם כי יסודות אלו הארבעה שהם אבי אבות כל התולדות, על כל פנים יש יסודות אחרים למטה העומדים תחתם והם היסודות התחתונים אשר הוית המשכתם הם בעולם הזה השפל, ואמנם כי הם דוגמת אותם המולידים, אמנם כי העפר הוא המוציא התולדות בדוגמתם למשפחתם לבית אבותם, ואמנם הארבע מתכות אשר הזכרנו והם העליונים המתהוים בסוד ארבע היסודות מולידים אותם בכח ארבעתם כי כל אחד מוליד דוגמתו לכל אחד מאלה הארבע מתכות התחתונים יוצא מכח המתכות העליונים שהם ארבע יסודות אשר הזכרנו, כי יש מתכת שיוצא דוגמת הזהב והוא הנקרא נחשת המוזהב מיטל של עפר, ועל כל פנים הוא דוגמת הזהב ואינו זהב, ובאותו הכח יוצא והוא דוגמתו, והכסף הוא המוליד העופרת שהיא לבן והוא יוצא בדוגמת הכסף והבן, ואמנם כמו שהזהב בצד צפון כאשר אמרנו ואותו המתכת יוצא לאותו הצד כך הכסף שהוא המוליד העופרת
והוא לצד דרום מוליד אותו לאותו הצד, והנחשת כמו כן בכח העפר וסבת האש יוצא נחשת התחתון החזק המחובר כברזל והוא לצד מזרח והכל הוא בכח היסודות העליונים אשר הזכרנו מולידים דוגמתם למטה, והסוד הוא כאשר אמרנו וזהו ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, והם ארבע מתכות של מטה שהם התחתונים, והאבנים היקרות הם מחוברים עם המתכות אשר הזכרנו, והאבנים היקרות הן שתים עשרה הנזכרות ב תורה והן מחוברות באפוד והאבנים על שמות בני ישראל יוצאות בכח היסודות הראשונים פתוחי חותם איש על שמו והכל הוא מהמשכת אותם היסודות העליונים כי בכחם ובסבתם יוצאים איש על מחנהו ואיש על דגלו, והבן כי הוא עיקר גדול למעלה: ארבע מראות מאורות: מיני אור זוהר הן הנעלמות והסתומים הנתהוות מסוד אמיתת מציאותו הנעלם והנסתר כנוגה המסבב למראית העין בגלגל הזוהר הסתום ואינו נראה בנגלה ואותו הגלגל עומד בארבע
תכונות נגהי אור מובהק בהיר מזהיר כזוהר הרקיע, כי גם אמנם ארבע מיני זוהר הם, אור הבהיר אור זוהר אור מובהק אור המקבל זוהר ולעולם אור מורגש מקבל מאור מושכל, כי תמצא ארבע מיני אש הן והן אותן שהראה הב"ה למשה, אש אדומה אש ירוקה אש לבנה אש שחורה, והן ארבע מיני אש שאמר הב"ה למשה בסיני והראה לו בסיני, והן ארבע מיני גוונין של אש כעין זה ארבע מאורות שאמרנו, ואמנם כי סוד ארבע המאורות הן אותן ארבע המאורות הצובאות, ואמנם כי אור הסתום והנעלם אשר אמרנו הוא המגלגל אור זוהר אמיתי בהתגלגל אור העין הסתום והוא אור הנחבא שאינו נגלה ואינו נראה בשום צד בעולם זולתי בסתום, ועל זה אור הסתום הנעלם נאמר הראני נא את כבודך, ואמנם כי זה האור מוציא ארבע המאורות אשר הזכרנו אור הבהיר אור זוהר אור מובהק אור המקבל זוהר, והם המאורות המזהרים, ואמנם כי אור הבהיר הוא אספקלריא המאירה והמחזירה אור זוהר אספקלריא שהוא
מתלקט אורו בתוכו ואינו ניכר זולתי בהגלותו אצל האור המאיר, אור מובהק הוא אספקלריא המאירה שגוון כל המאורות נכרין בו והוא זוהר כל האספקלריאות בגווניו, אור המקבל זוהר הוא אספקלריא שאינה מאירה ומקבל שאר כל המאורות כעששית המקבל זוהר השמש וניכר בתוכו כך זה אור המקבל זוהר, ועל כל פנים אור זה שואב בתוכו כל שאר הגוונין ומראה אותם בתוכו, כי בהתקרב אצלו שאר הגוונין ומזהירין בו הוא שואב אותם בתוכו ומלקט אותם וניכרין בו רושם כל אחד ואחד, ואמנם כי האור הזה הוא נגלה יותר מפני שאינו מאיר כי תמצא אור זוהר המאיר אינו נתפס בשום צד לעין כאשר הוא עין השמש כי מפני אור זהרו אין העין יכולה לשלוט, אבל אור שאינו מאיר הוא הנתפס ונתגלה ויכול העין לשלוט בו וכל המסתכל בגוון זה יוכל להכיר שאר הגוונין שהם נעלמים ונסתמים העומדים עליו, והתבונן כי אע"פ ששאר הגוונין העליונים יוכל להכיר בתוך זה אינם נראים לעולם
מובהקים ונזהרים מפני שנראים מתוך אור מורגש, והנביאים ושאר המשכילים אינם רואים זולתי מתוך זה זוהר אספקלריא שאינה מאירה אינם רואים אלא מתוך זוהר אספקלריא המאירה, וכאשר תסתכל במעלות תמצא הכל אחד, ועיין בנר ותמצא האור המורגש השחור למטה והאור הבהיר למעלה, והכל הוא סוד אחד ואור אחד שאין בו פירוד בשום צד, וכבר התעוררנו זה והבן זה: