{"bookId": "kabala-3a89dd7136b8", "part": "1", "torah": "5", "title": "ספר חסדי דוד — דף נג עמוד ב", "hebrewTitle": "דף נג עמוד ב", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-3a89dd7136b8/1/5/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-3a89dd7136b8/1/5/", "segments": [{"index": 1, "he": "דף נג עמוד ב\nבכתר ולא נשארו פנויים כ\"א חב\"ד דבריאה וכן בין האורות לכלים לא נשאר כ\"א ג' ספי' \nפנויים שהם נהי\"ם דאצילות: \n(ק) כבר ביארנו כי במיתת המלכים דעת וחו\"ג ושליש ת\"ת נפלו אחוריים דג\"ר דאו\"א ונמנע \nההסתכלות ונפל אחורי גופא דאבא וחזרו או\"א אחור בפנים ונפלו גופא דאי' וחזרו או\"א \nאב\"א ונפלו יסוד ומל' דאו\"א ונפלו כל אלו האחוריים עם אחורי נה\"י דכתר במקום חו\"ג \nושליש ת\"ת דז\"א ובמיתת ב\"ש הת\"ת והנהי\"ם נפלו אחוריים דג\"ר דישסו\"ת ונמנע ההסתכלות \nונפלו אחורי גופא דיש\"ס וחזרו ישסו\"ת אחור ופנים ונפלו אחוריים גופא דתבונה וחזרו \nישסו\"ת אב\"א ונפלו יסוד ומל' דישסו\"ת וכל אלו האחוריים נפלו במקום פוא\"ח דנוק' דז\"א \nדהיינו מהחזה ולמטה כל אלו הד' אחוריים דאו\"א וישסו\"ת הם נקראים בינה הנקרא נקו' \nציר\"י וכל הפנים דאו\"א וישסו\"ת נק' חכמה ונקו' פתח ולכן אנו אומרים שמנקו' ציר\"י \nואילך כל הנקו' שהם גי' עי\"ן נשברו ונקו' קמ\"ץ ופת\"ח שהם כ\"ח נתקיימו ולכן קמ\"ץ \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ופת\"ח הם ב' ווי\"ן ויו\"ד א' גי' כ\"ב לרמוז שבכתר וחכמה לבד נשארו האורות בתוך הכלים \nלא נשברו הכלים וגם מכתר וחכמה מהם נעשו כלים לכל שאר הנקו' ולכך כל הכ\"ב אותיות \nשהם הכלים נרמזו בכתר וחכמה שהם קמ\"ץ ופת\"ח ומבינה ואילך נקודת ציר\"י נשברו ואעפ\"י \nשנקודת בינה נתקיימה זה הציר\"י הוא על אחוריים דחו\"ב הנקרא בינה ופנים דחו\"ב נק' \nפת\"ח וחכמה: \n(קא) דע כי אנחנו מעלים מ\"ן לזו\"ן ועליית מ\"ן הוא לברר מהכלים והרפ\"ח ניצו' \nומהאורות שנפלו לבי\"ע כפי החלק הנוגע לאותה מצוה או תפלה אנו מעלין אותם לזו\"ן \nוזו\"ן מעלין מ\"ן לאו\"א ר\"ל שמבררים [מאחוריים] דאו\"א שנפלו במקום זו\"ן וכן או\"א \nמעלין מ\"ן לא\"א דהיינו שמבררים אחורי נה\"י שלו וכעד\"ז מעלין מ\"ן זל\"ז עד למעלה \nומזדווג הא\"ק ע\"ב וס\"ג שלו יורדין המו' לעתיק ומזדווג עתיק וממשיכים לא\"א וא\"א \nמזדווג וממשיך לאו\"א ואו\"א מזדווג ויוצאים הוחין והמוחין הן הנה הברורים הנז' \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שנתבררו מאנ\"ך ומתלבשים בצלמי המוחין דאו\"א וצלמי המו' מאחורי או\"א שביררו זו\"ן וכן \nהוא לעולם שהברורים הם נעשים המו' ובירורי הזו\"ן שהם אחוריים דאו\"א הם נעשים צלמי \nהמו' דזו\"ן ובתוכם מתלבשים המו' דזו\"ן וכעד\"ז בירורי זו\"ן שמבררים לאו\"א הם המוחין \nדאו\"א ובירורי או\"א שמבררים לא\"א נעשים צלמי המוחין דאו\"א ובירורי או\"א שמבררין \nלא\"א הם המוחין לא\"א ובירורי א\"א שמברר לעתיק הם צלמי המו' דא\"א ובהם מתלבשים \nהמוחין וכעד\"ז תקיש לשאר באופן שהמו' של כל פר' הנעשים מהבירו' הנוגעים לאותו פר' \nמתלבשים בצלמי המו' הנעשים מהאחוריים של הפר' שלמעלה ממנו דהיינו מוחין דז\"א בצלמי \nהמו' דאחורי או\"א ומוחין דאו\"א בצלמי המוחין דאחו' א\"א ומוחין דא\"א בצלמי המוחין \nדאחור עתיק ומוחין דעתיק בצלמי המוחין דאחו' נה\"י דא\"ק נמצא שהמו' דז\"א הם נשמה \nפנימי תוך כל צלמי המוחין של כל הפרצופים שלמעלה ממנו שהרי מוחין דז\"א מלובשים תוך \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "צלמי המו' דאו\"א וצלמי המוחין דאו\"א הן הן עצמם מו' דאו\"א והם מלובשים תוך צלמי \nהמוחין דא\"א וצלמי המו' דא\"א הם הם מוחין דא\"א והם מלובשים תוך צלמי המוחין דעתיק \nוצלמי המוחין דעתיק הן עצמם מוחין דעתיק והם מלובשים תוך צלמי המו' הנעשישם מן \nהבחי' שלמעלה ממנו מה שאין הפה יכולה לדבר ולכן כשהזו\"ן שוין בקומתם והם ב' מלכים \nמשתמשים בכתר א' אז הנה\"י דאו\"א עילאין נעשים צלמי המוחין דז\"א והם האחוריים דאו\"א \nעילאין שנפלו במקום ז\"א ונה\"י דישסו\"ת נעשים צלמי המוחין דנוק' והם האחוריים \nדישסו\"ת שנפלו במקום הנוק' כמ\"ש: \n(קב) הכ\"ב אותיות נחלקים ט\"ו אותיות באו\"א ונק' י\"ה וז' בזו\"ן ז\"מ והם אותיות \nשעטנ\"ז ג\"ץ והט\"ו אותיות נחלקים בפו\"א דהיינו אותיות מלאכ\"ת סופ\"ר הם בפנים ואותיות \nבד\"ק חי\"ה באחור: \n(קג) הכתר דנקודים שקבל אור האזן לכן לא נשבר ומסיבה שקבל הארת האזן בריחוק מקום \nדהיינו בשיבולת לכן נפגמו אחו' נה\"י וזה נקרא פגם. ואו\"א דנקו' שלא קבלו רק מחוטם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "פה בשיבולת הזקן אשר יש שם הארת האזן לכן נתבטל אחור דאו\"א ונפלו במקום זו\"ן ולא \nבבי\"ע ולכן נקרא ביטול. וזו\"ן דנקודים שלא קיבלו אפי' הארת האזן כלל רק מחוטם ופה \nמשיבולת הזקן ולמטה לכן מתו ונשברו כליהם פו\"א לבי\"ע ולכן נקרא מיתה ולכן אותיות \nשעטנ\"ז ג\"ץ הם בג' תגין כי האותיות הם הכלים והתגין הם האורות שנסתלקו מתוך הכלים \nולכן התגין כולם ע\"ג האותיות משא\"כ בנקו' וטעמים שיש מהם בתוך האותיות כי הם רומזים \nעל האורות כשהם בתוך הכלים והג' תגין הם רמז לחסרון ג' אורות אח\"פ משיבולת הזקן \nולמעלה. ואותיות בד\"ק חי\"ה יש בהם תג א' לרמוז על חסרון אור האזן. ואוכ\"ל מספר\"ת \nבלי תג כי אין חסרים דבר: \n(קד) בעקודים יש טנת\"א אור שירד בתחילה מהפה דרך יושר עד הטיבור הוא טעמים והוא י' \nדהוי\"ה וכשחזר האור לפה כדי להשתלם כי יצאה בבחי' נפש וגם כדי שישאר האור [היותר עב \nוגס שבו] להתגשם יותר בחזרת האור [הזך] ויעשה כלי וגם כשהיה חוזר האור היה מאיר דרך \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אחוריו לכלים וזה האור היורד דרך אחוריים הוא דין ונקרא נקו' ה' ראשונה דהוי\"ה \nוקודם שיחזרו אורות הנזכר השאירו רשימו בתוך הכלים חוץ ממל' שלא הניחה רשימו וזה \nהרשימו נקרא תגין ו' דהוי\"ה והכו ב' אורות הנזכר הנקרא נקו' ותגין [זב\"ז] כי הם \nהפכיים זה ישר וזה חוזר זה דין וזה רחמים ויצאו ניצוצין מאור החוזר והיא אור ד' \nונקרא אותיות כי על ידי זה נגמרו הכלים שהם האותיות והם כמו הרפ\"ח ונקרא ה' אחרונה \nדהוי\"ה ולכן פה גי' ס\"ג וכ\"ב כי באורות הפה היו כלים שהם הכ\"ב אותיות משא\"כ חוטם \nשהוא גי' ס\"ג בלבד וכן אזן גי' נ\"ח ועם ה' שירדה בחוטם הוא ס\"ג כי הם אורות בלי \nכלים: \n(קה) הנקודות שהם אורות העין הם ס\"ג דאהי\"ה דהיינו ג' אהי\"ה גי' ס\"ג ואח\"פ הם ג' \nס\"ג דהוי\"ה והוא סוד פקח עיניך וראה שוממותינו פק\"ח גי' ג' ס\"ג שהם אח\"פ עיני\"ך גי' \nאהי\"ה דיודי\"ן שהם הנקו' היוצאים מהעין וזהו וראה שוממותינו כי באורות העין היה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שממון המלכים והתיקון הוא בהמשכת אורות אח\"פ שהם גימטריא פק\"ח: \n(קו) בהנקודות יש גם כן טנת\"א כי האותות הם הכלים ואורות דב\"ן כשהיו בתוך הכלים \nנקרא נקודות ואורות דב\"ן כשנסתלקו מתוך הכלים בשבירה ונשארו ניצוצין רפ\"ח ע\"ג הכלים \nכדי שיחיו בזמן התחייה נקרא תגין ואורות דמ\"ה החדש נק' טעמים לכן הטעמים והנקודות \nיש להם הברה בקריאתם והם רומזים על אורות מ\"ה וב\"ן כשהם בתוך הכלים שהם האותיות \nועושים תנועה באותיות משא\"כ בתגין כי הם אורות ב\"ן כשנסתלקו מתוך הכלים: \n(קז) מיתת המלכים היא כמו מיתת האדם כשמת שנשמה עולה למעלה והגוף חוזר לעפר ונשאר \nהבלא דגרמי בתוך העצמות כדי שיוכל להחיות בזמן התחייה ועתיד להתחדש גוף כבראשונה \nבתוספת אור כן הז' מלכין מתו ונשברו שהם האורות עלו ונכללו בתוך כלי הכח\"ב כמ\"ש \nוגופם שהם הכלים ירדו ונקברו בעפר היא הבריאה הנק' עפר \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דף נד עמוד א\nהמשכן שהיא קרקע נוק' דאצי' הנקרא משכן והרפ\"ח הם הבל דגרמי ומה שנתבררו הכלים הנז' \nאח\"ך ונתקנו בסוד פרצוף ובעיבור יניקה ומוחין וניתוסף אורות מ\"ה החדש הוא סוד תחיית \nהמתים: \n(קח) ז\"מ דז\"א הם ז\"פ אדם כי ז\"א נק' מ\"ה גי' אדם וכל מל' ומלך הוא אד א' הרי ז\"פ \nאדם גי' שט\"ו ועם הה\"ג דאי' גי' ש\"ך והם כפולים ב\"פ ש\"ך גי' שמ\"ש ולכן ז\"א נקרא שמש \nבסוד כי שמש ומגן ה' ואלו נשברו כי הם גבורות דב\"ן והם ה\"פ דין מאדנ\"י גי' ש\"ך וכן \nבז\"מ דנוק' הם כנז\"ל בז\"א וב' ש\"כ שבה גי' תמ\"ר ותיקון אלו כולם ע\"י שנמשך מאימא \nה\"ג שהם פ\"ר ה' אותיות מנצפ\"ך והם גבורות דמ\"ה והם ה' אהי\"ה ועי\"ז נעשו הה\"פ דין \nה\"פ אדנ\"י כי האל\"ף הוא אהי\"ה והש\"ך נעשו שכ\"ה ע\"י ה' אלפי\"ן והם דינא רפייא והש\"ך \nשהם ה\"פ דין הם ה\"ג נוק' ב\"ן דב\"ן והם גי' נע\"ר והם דינא קשיא והם במל' דנוקבא וע\"י \nה\"ג דמ\"ה ב\"ן דמ\"ה ואלו הם ביסוד דנוקבא והם גבו' זכרים וע\"י נעשית נערה כי נערה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "גי' שכ\"ה וכ\"ז בין בז\"מ דז\"א בין בז\"מ דנוק': \n(קט) כל מה שבא לזו\"ן בסוד תוס' דהיינו י\"ס דמ\"ה וג\"ר דב\"ן לז\"א וי\"ס דמ\"ה וט' \nאחרונות דב\"ן לנוק' כשיש פגם בתחתונים מסתלקים. אמנם הו\"ק דב\"ן דז\"א וכתר דב\"ן \nדנוק' שאלו באו בזמן המל' בשורש כשנתקנו ועלו במקומם אפי' כשיש כלם אינם מסתלקים \nלעולם ואלו הכלים דז\"מ דמיתו ואורות הז\"ת דב\"ן הוא הנחלה שחזרה לאבי המתים והם או\"א \nשעלו האורות ונכללו בכלי הכח\"ב והם הנחילוהו האורות הנז' ליוצאי ירכיהם שהם אחי \nהמתים והם אורות וכלים החדשים דמ\"ה וביררו או\"א מאנ\"ך דז\"מ דמיתו וחברו עם אורות \nוכלים דמ\"ה ואורות וכלים דז\"מ שהם ז\"ת דב\"ן נק' ירושה בלי הפסק דאינם מסתלקים מזו\"ן \nאפי' בעת הפגם כנז' ואורות הי\"ס דזו\"ן דמ\"ה והג\"ר דב\"ן דז\"א וט' אחרונות דב\"ן דנוק' \nהבאים בסוד תוספת נקרא מתנה ויש לה הפסק כי בעת הפגם מסתלק כל זה ואין נשארבזו\"ן רק \nמה שהיה להם בעת המלכים שהם ו\"ק דב\"ן דז\"א וכתר דב\"ן דנוק' שהיא הנחלה: \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "(קי) הס\"ת הוא ז\"א ונק' תורה שבכתב ולכן אין בו רק תגין ואותיות שהם הרפ\"ח והכלים \nהשבורים וע\"י קריאת הש\"ץ טעמים ונקו' ממשיך שם מ\"ה החדש ואורות דב\"ן שנסתלקו הנקרא \nטעמים ונקו' ונכנסים בתוך הכלים ומבררם מכלים וניצו' דז\"מ ומתקנים בסוד פרצו' וכל \nזה ע\"י שמיעת קריאת הפרשה דעי\"ז ממשיך אור האזן דא\"ק לכלי המלכים שהם אותיות של ס\"ת \nונתקנים כי כל השבירה היתה לחסרון אור האזן: \n(קיא) כל הפרצופים והעולמות שמפה דא\"ק ולמעלה יש בהם י\"ס כוללים מקי' והם נר\"ן ח\"י \nמקי' וי\"ס כוללים פנימים חוץ מנרנח\"י מקיפים פרטים שבפנים אמנם מעולם העקודים ולמטה \nועקודים בכלל אין בהם רק נרנח\"י פנימיים וב' מקיפים כוללים דחיה ויחידה חוץ מנרנח\"י \nמקי' פרטים אמנם נר\"ן דמקי' כוללים לא נתגלו: \n(קיב) יש ספק אם הנקודים הם ב\"ן דעסמ\"ב דב\"ן והם עיגולים דב\"ן לבד נפש דב\"ן ולכן \nנשברו כי לא היה להם יושר וז\"ס והאלהים עשה את האדם ישר הוא א\"ק שיצא בבחי' יושר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "והמה בקשו חשבונות רבים שהם הנקודות שיצאו בבחי' עיגולים ואח\"ך כשיצא היושר שהוא \nמ\"ה שהוא רוח וכלול מי\"ו בחי' ועמהם יצאו היושר דב\"ן שהם עס\"מ מעסמ\"ב דב\"ן שהם י\"ב \nבחי' והם רוח דב\"ן ומהיושר דב\"ן נעשו הנקבות דיושר ומהמ\"ה נעשו הזכרים דיושר. או אם \nנאמר שהנקבות דיושר נעשו מב\"ן דיושר דמ\"ה ומב\"ן דיושר דב\"ן והזכרים ממ\"ה דיושר דמ\"ה \nוממ\"ה דיושר דב\"ן כי כמו שהמ\"ה כלול ממ\"ה וב\"ן כן היושר דב\"ן כלול ממ\"ה וב\"ן. או אם \nנאמר שיצאו בתיקון עיגולים ויושר דמ\"ה עם יושר דב\"ן ונתחברו עיגולי מ\"ה עם עיגולי \nב\"ן ויושר מ\"ה עם יושר ב\"ן. אי אם נאמר שהב\"ן אין בו כ\"א עיגולים ואח\"ך יצא היושר \nוכולו מ\"ה. או אם נאמר שתחי' יצאו עיגולים ויושר דב\"ן ובשניהם אירע ענין ביטול \nהמלכים ואחר כך יצאו עיגולים ויושר דמ\"ה וזה יותר אמיתי: \n(קיג) בכל פרצוף יש בו גולגלתא כתר דאותו פרצו' ג' מוחין בצורת סגו\"ל בתוך הגולגלת \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "והוא חב\"ד ב' דרועין וגוף חג\"ת. ב' ירכין ואמה נה\"י אמנם בא\"א אין בו רק חכמה בתוך \nהגלגלת ואינו נחלק לג' מוחין רק מוחא סתימאה ולכן נקרא מ\"ס והבינה ירדה בגרון והדעת \nעומד בין ב' כתפיים דא\"א והוא נשמה (לא\"ק) [לו\"ק] נמצא שהג\"ר דא\"א אינם בצורת קוים \nכמו בכל הפרצופים רק זה תחת זה ולכן אינם נקראים רישין רק גולגלתא ומוחןא שהם כתר \nוחכמה דא\"א אמנם הבינה אינה נק' ראש כי אינה עומדת בראש: \n(קיד) בכל רצו' יש ד' מיני מדרגות והם מלמטה למעלה א' אב\"א. ב' אב\"פ ר\"ל אחור \nדדכורא בפני הנוק'. ג' פב\"א ר\"ל פני הדכורא באחור הנוק'. ד' פב\"פ. באו\"א כשהיו בסוד \nנקו' קודם התי' לא היה בהם רק ג' מדרגות וחסרה מדריגה ב' דאב\"פ אמנם בזו\"ן היו ד' \nמדרוגות כשהיו בסוד נקו' קודם התי' בסוד פרצוף: \n(קטו) כשנתקנו הג' רישין דרדל\"א [שהן כלצות רישא דעתיק] והם כח\"ב שבו נתקנו נקו' \nחו\"ב שהיו אב\"א כי לא היו יכולים לקבל הארת הכתר שהוא א\"א הנמשך בין ב' והוא אור \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "גדול בלי מסך כי עדיין לא היו האורות באים דרך מסכים שהוא הלבשת הפרצופים זל\"ז ולכן \nלא יכלו לקבל הארת א\"א דרך פניהם שהם דקים ונכנס האור בהם ביותר ולכן חזרו נקו' \nחו\"ב אב\"א כדי שיוכלו לקבל הארת א\"א הנמשך בין שניהם דרך אןחוריהם שהם עבים וגסים \nואינו נכנס האור בתוכם כ\"כ ואעפ\"כ נפלו אחורי או\"א במקום זו\"ן ומאחורי דאבא נעשה \nאחר התיקון פרצוף יעקב וז\"ס נובלות חכמה תורה שהוא יעקב היוצא מיסוד דאבא הנק' \nתורה. ומאחור דאימא נעשה אחר התיקון פרצוף לאה ועתה שנתקנו כח\"ב דעתיק בסוד פרצוף \nובא האור דרך מסך חזר אבא וקיבל הארת א\"א דרך פניו אמנם אימא לא יכלה עדיין לקבל \nהארת פני אבא דרך פניה ולכן נשארו אחורי אימא כנגד פני אבא ויכולה לקבל פני אבא דרך \nאחוריה העבים כמ\"ש וז\"ס וחכם באחור ישבחנה ואעפי\"כ לא יכלה לקבל אחורי אימא הארת \nפני אבא וחזרו ונתבטלו אחורי אימא פ\"ב וזהו מדריגה הג' דפנים באחור ונתקנו ב' \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מדרגות דאו\"א בבת א' שהם אב\"פ ופב\"א כיון שנתקנו ב' רישין חו\"ב דעתיק ברישא דיליה \nבב\"א נמצא שפני אבא גדולים מפני אימא כי פני אבא מקבלים מפני א\"א ואחורי אימא \nגדולים מאחורי אבא כי היא מקבלת הארת פני (אל) [א\"א] ועיקר האור נשאר באחור וחלק \nהגרוע הולך לפניה משא\"כ באחורי אבא שעיקר הארת פני א\"א מקבל בפניו והחלק הגרוע \nמאחוריו ולכן יעקב הנעשה מאחורי אבא הגרועים מאחורי אימא נעשה מהחזה דז\"א ולמטה \nומחמת שמקבל הארה מפני אבא הגדולים לכן נעשה בפנים ז\"א ונתקן מכל אחורי י\"ס דאבא \nולאה הנעשית מאחורי דאימא \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "דף נד עמוד ב\nהגדולים לכן עלתה למעלה ונעשית מהחזה דז\"א ולמעלה ומגרעון פני אימא לכן לא נעשית רק \nמאחורי דמל' דאימא ולא נעשית רק באחורי ז\"א (פב\"א) [אב\"פ] פני לאה באחור ז\"א מדרגה \nב' הנז' שחסר באו\"א: \n(קטז) וכשנתקנו חו\"ג דעתיק אז נתקנו ב' רישין דא\"א כתר וחכמה דיליה וחזרו או\"א פב\"פ \nונתקנו נקו' זו\"ן שהיו אב\"א ונעשו אב\"פ מדריגה ב': \n(קיז) וכשנתקן ת\"ת דעתיק נתקנה בינה דא\"א וחזרו נקודות זו\"ן פב\"א מדריגה ג'. \nוכשנתקנו נה\"י דעתיק נתקן חג\"ת דא\"א ונתקנו כח\"ב דאו\"א המלבישים לחג\"ת דא\"א וזה \nהתיקון דאו\"א הוא שנעשים בסוד פרצוף וחזרו נקו' זו\"ן פב\"פ מדריגה ד'. וכשנתקנו נה\"י \nדא\"א נתקנו ז\"ת דאו\"א והתחילו להתקן נקו' זו\"ן בסוד פרצוף כי הם מלבישים לנה\"י \nדא\"א: \n(קיח) החסד דעתיק מתלבש בגלגלתא כתר דא\"א והוא נקרא אוירא דכייא והגבורה במוחא \nסתימאה חכמה דא\"א ונקרא בוצינא דקרדינותא ומהם מקבלים אח\"ך או\"א דאצילות מחסד הכלול \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "מגבו' לאבא ומגבורה הכלולה מהחסד לאימא וגם כל כללות הז\"ת דרדל\"א מאירים בז' \nדגלגלתא שהם ענפי הכתר וכן ג\"כ כלם מאירים [בדיקנא] כי הרי החסד מאיר ביסוד דעתיק \nשבמצחא דא\"א ומשם מאיר בדיקנא במזל הח' וכן ההוד כלול מהנצח מאיר בדיקנא וכן כל \nכללות הז' אלו מאירים בדיקנא שהיא נעשית ממותרות המוחא ולכן או\"א הנשפעים ומקבלים \nמגלגלתא ומוחא הם כחדא נפקין וכחדא שריין ומהאי אוירא שהוא החסד דעתיק המתלבש בכתר \nדא\"א נפק חד רוחא והיא י' דנפיק מאויר ואשתאר אור והוא סוד החסד ואתגנז באבא המלביש \nלחסד דא\"א הנק' גם הוא אוירא דכייא וכן מבוצינא דקרדינותא שהיא הגבורה דעתיק הגנוזה \nבמוחא דא\"א נפק חד ניצוצא והו\"ס הגבורות ואאתגניזו במעוי דאימא המלבשת לגבורה דא\"א \nהנק' גם היא בוצינא דקרדינותא וכן נק' בשם זה כל חו\"ג שבעולם בשם אוירא ובוצינא \nאמנם עיקר שם אוירא ובוצינא הם בחו\"ג הנז' דרדל\"א המתלבשים בכתר וחכמה דא\"א והאי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "בוצינא דקרדינותא היא שורש כל הגבורות והיא ממתקת כל הדינין התחתונים כי אין הדין \nנמתק אלא בשורשו והיא המבררת כל הבירורין דז\"מ ע\"י התלבשות בט\"ס דכבר ידעת דבמחשבה \nאיתברר כולא וזה הגבו' היא נקראת אלף עלמין דחתים בעזקא דכייא דכליל כל עזקין כי \nהגבו' היא שם אלהי\"ם בהיותו בריבוע במילוי ההי\"ן גי' אלף ולכן נקרא אלף עלמין דחתי' \nר\"ל המתלבשים בעזקא דכייא הוא סוד החכמה מ\"ס דא\"א הכלולה מד' מו' חו\"ב חו\"ג והם סוד \nד' ווי\"ן בצורת ם' סתומה והיא צורת הטבעת שהיא העזקא ולכן נק' ג\"כ טלא דבדולחאא \nכיטל גי' יה\"ו דאלפי\"ן שהם סוד חב\"ד הכלולים במוח החכמה הנז' ולהיותה חכמה דא\"א נק' \nעוקא דכיא כי הבינה דא\"א הנק' עזקא רבתא ירדה לגרון דא\"א ונקרא עזקא דכליל כל עזקאן \nיען ע\"י החכמה הנז' נתבררו כל בחי' המו' של כל הפרצופים שתחתיהם ולכן היא כוללת כל \nהמוחין שתחתיה וטעם קריאתה בוצינא דקרדינותא הוא נר החזק שהו\"ס גבו' עילאה אלא שאין \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "הדינין נגלים כאן רק כחמר טב דיתיב על דורדייה ולא נתגלה הדינין רק שיצאה ממנה סוד \nהדיקנא הנעשים מהבירורים המתבררים במוחא ומשיורי הבירורים נעשים הדיקנא ובתי' הא' \nיצאו הנהו ג' עלמין שם התחילו להתגלות הדינין וגם כי הגבו' הוא הנותנת מדה וקצבה \nלאורות שלא יתפשטו יותר מאי כי זה הוא תיקונם דריבוי האורות גרם מיתת המל' וגם הם \nאלף יען החו\"ג הנז' הכלולים במ\"ס הם ה\"ח כ\"א כלולה מק' הם ת\"ק וכן הה\"ג הם ת\"ק הרי \nאלף ומהחו\"ג הנז' יצאו הב' פאות שבראש דפאה גימט' אלהי\"ם והם דכו\"ן זה מהחסד וזה \nמהגבו' וגם הם סוד המלכיות די\"ס פנימי ומקיף דגלגלת דסדרם מעילא לתתא ומשם מתחיל \nהי\"ס דמוח פנימי ומקיף וסדרם מתתא לעילא נמצא התי' א' הוא המל' וז\"ס אין מל' נוגעת \nבחברתא וכו' (א\"ה עיין במערכת התי\"ו אות כ\"ד) [ובע\"ח שער א\"א פ' י\"א] וז\"ס ה' ה' אל \nרחום כי ה' ה' הם סוד ב' פאות דא\"א ומשם נמשך כל הי\"ג ת\"ד ונק' אלהים יען כי המל' \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "נק' אלהי\"ם וג כי שורשם הוא הגבורה דעתיק הנקרא אלהי\"ם ומה שקראם הכתוב ה' ה' כי \nע\"י שנמשך שם הח' חוורתי ד' מצד ימין וד' מצד שמאל ולכן נעשו הויו\"ת ומחמת ששורשם \nהם אלהי\"ם לב' הטעמים הנז' לכן אינם נקראים הויו\"ת גמורים רק מצפ\"ץ שהוא חילוף \nהוי\"ה ומספרו אלהי\"ם דיודי\"ן להורות נתן דשורשם אלהי\"ם וע\"י הגבורה הנז' דעתיק \nהמתלבשת במ\"ס דא\"א ע\"י נתבררו הג' מלכים שהם בלע ויובב וחשם שבלע הוא סוד הדעת \nהכולל חו\"ג הנק' יללה ויבבא. ונ\"ל הטעם כי יבב\"ה גי' י\"ט מילוי דמ\"ה סוד החסד \nוילל\"ה גי' אדנ\"י עם ד' אותיות הפשוטים וי\"ג אותיות המילוי סוד הגבורה והדעת כולל \nב' ולכן נקרא בלע גם בל\"ע גי' כמספר יבב\"ה וילל\"ה עם ח' אותיות גם הוא מס' ג' מילוי \nעס\"מ סוד מלכי חג\"ת הכלולים בדעת והם גי' ק\"ב והם סוד ק\"ב חרובין כי מאלו המל' \nיונקים החיצונים ויש ב' קבין א' מג' מילויים הנז' וא' מאחורי ד' הויו\"ת דעסמ\"ב שיש \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "בהם כ\"ו אותיות בכ\"א גי' קב. (א\"ה בשם ב\"ן לא יש כ\"א כ\"ד וכן מס' הק\"ב ג\"פ כ\"ו \nוכ\"ד) וז\"ס הקטע יוצא בק\"ב שלו לרה\"ר כי רה\"ר הוא הקלי' הנקרא בלשון רבים אלהים \nאחרים והקדושה היא רה\"י כמש\"ה וידבר אלהים וכו' וקט\"ע גי' ג' שמות עס\"מ שהוא סוד \nהז\"א ובשבת נק' כן הז\"א כי הנה\"י שבו עלו לחג\"ת בסוד עליית העולמות והוא יוצא לרה\"ר \nשה\"ס הקלי' לפרנס את המלכים ואינו משפיע בהם רק בק\"ב שהם מילוי השמות כי מלוי גי' \nאלהי\"ם שהוא דין ולכן נק' קטע דעי\"כ נשארו השמות מקוטעים וז\"ס ה' אלהינו כי ה' הם \nההויו\"ת פשוטות ואלהינו גי' ק\"ב שהם הג' מילויים הנז' וכשיושלמו הבירורים להתברר \nויתחברו המילויים הנז' עם האותיות הפשו' שהם סוד ה' אלהינ\"ו אז יהיה ה' אחד הויות \nשלמות ומתייחדות אותיות הפשו' עם אותי\nות המילוי משא\"כ עתה שהם נפרדים ומזה המ\"ס ומהחו\"ג דדעת שבה ומסוד הגבו' דעתי' שכלם \nהם סוד אל\"ף יצאו בתי' קדמאה דדיקנא הנעשים ממותרי מוחא הנהו ג' עלמין והא' נק' אלף \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "אלפין מארי תריסין וטעם קריאתו אלף אלפין הוא בסוד האלף משם חוצב וגם כי זה האולם \nא' הוא בבריאה שהוא אל שד\"י ובהיותם במילוי ע\"ה גימ' אלף. וגם כי אלו הג' עלמין הם \nג' אלהי\"ם שבבינה וגבו' ומל' וכולם כלולים בעולם הא' שהו\"ס הבינה ובהיות כ\"א במילוי \nההי\"ן גי' רצ\"ה עם ה' אותיות גי' ש' ושלשתן גי' תת\"ק וגם כי בזה העולם כלולים ג\"כ \nהב' א\"ל דעשיה ויצי' שהם אל הוי\"ה אל אדנ\"י ומשם יצאו א\"ל קוציחן וא\"ל עלמין \nועצמותו הוא אלף אלפין וג' אל גי' מג\"ן ולכן נק' מארי תריסין ומגן עם ו' אותיות דג' \nאל והכולל או עם או' אלהי\"ם א\"ל גי' ק' ועם תת\"ק גי' אלף וטעם קריאתו אלף אלפין הוא \nכי שד\"י במי' ובריבועו גי' אלף תתקס\"ט ובהתחב' עמו שם א\"ל יהיה ב' אלפים וזהו נוצר \nחסד לאלפים כי עם שם אל שהוא בחסד נשלמו ב' אלפים: \nועולם הב' נק' נ\"ז אלף דרגין מארי דיבבא כי זה העולם הוא כנגד ז\"א ויצירה הנקרא \nהוי\"ה וגם שהוא בחסד שהוא המלך הב' הנק' יובב ולכן נק' מארי \n \n", "en": ""}]}
