{"bookId": "kabala-3a89dd7136b8", "part": "1", "torah": "6", "title": "ספר חסדי דוד — דף נה עמוד א", "hebrewTitle": "דף נה עמוד א", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-3a89dd7136b8/1/6/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-3a89dd7136b8/1/6/", "segments": [{"index": 1, "he": "דף נה עמוד א\nדיבבא והחסד הוא הוי\"ה ולכן המלך הא' שהו\"ס הדעת והדעת הוא בסוד היסוד ולכן נק' אל \nשד\"י וזה שהוא בחסד נק' אל הוי\"ה. והעולם הג' הוא בגבו' והגבו' הם עט' דגבו' נק' אל \nאדנ\"י. וא\"ל הוי\"ה גי' נ\"ז ולכן הוא \"ז דרגין והטעם שהוסיף בכאן תי' דרגין משא\"כ \nבעולמות האחרים הוא כי הב' עולמות אחרים הם בסוד נקבות והם דינין ולכן מתהוים מהם \nמלאכים הנק' בני אלהי\"ם ר\"ל שיניק' מעולם הא' שעיקרו משם אלהי\"ם ואלו הם המלאכים \nשכתוב בהם אלף אלפים ישמשוניה כי משם שורשם והם טובלים בנהר דינור שהוא בעולם הזכות \nגבורה דעולם הבריאה וכן כל גבו' דכל עולם נק' נהר דינור ומתים בכל יום כמה מהם ור\"ל \nשחוזרים ונכללים בשורשם לברר מהם איזה סוגים המעורבים בהם כי משיורי בירורי המל' \nנתהוו ותיקונ' הוא ע\"י הבוצינא דקרדי' ומ\"ס דזריק ניצו' לש\"ך עיבר ובירר פסולת מגו \nמחשבה כסדר שנעשה בבירו' הז\"מ. וכן בעולם העשיה מתהוים מהם מלאכים אך בסוד היצירה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שהוא דכו' והוא חסד אינם מתהוים רק אחר כמה דרגין ונ\"ז זה הוא כמס' הוי\"ה במילוי \nחצי ע\"ב וחצי ב\"ן יו\"ד ה\"י ו\"ו ה\"ה והוא בחי' דין כי נ\"ז הוא חלק א' מה\"ג מנצפ\"ך \nשנתחלקו לה' חלקים כל חלק א' הוא נ\"ו לכן כל נ\"ו הוא דין כנודע וא\"כ כון שזה המלך \nהוא בסוד החסד יובב היה ראוי להיותו ע\"ב אך להיותו בסוד המלכים שהם דינין היא מס' \nנ\"ז. והנה מלוי שם זה הנ\"ז גי' א\"ל נשאר אותיות הוי\"ה וזהו אל הוי\"ה חסר י\"ה כדי \nשיושלם לע\"ב וזהו מן המצר קראתי יה דכבר אמרנו דשורש אלו הג' עלמין הוא תיקון הא' \nדדיק' ולכן העולם הב' שהוא במצר הדיקנא קורא לי\"ה דאלהי\"ם דב' הפאות כדי שיושלם ע\"י \nויהיה ע\"ב ולא ענני כ\"א במרחב ר\"ל שהתחיל להתגלות במצר ולא ניכר גילוייו כ\"א במרחב \nכי מהב' אלהי\"ם שבפאות נמשך הב' אל לתי' הא' דדיקנא שהוא המצר ולכן נק' א\"ל (ונלע\"ד \nדאפשר שזהו האל שכתבנו למעלה המשלים לרבוע שד\"י לאלף אלפים בסוד נוצר חסד לאלפים) \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "והב' י\"ה א' נמשך במצר וי\"ה הב' במרחב (לפי\"ז הרי יש י\"ה ג\"כ במצר וזה שלא נתגלה \nובא עד המרחב הוא על הי\"ה הב' ובי\"ה א' היה מספיק להשלים האל הוי\"ה לעשותו ע\"ב ולמה \nאמר ולא ענני כ\"א במרחב: \nולק\"ד הוא יען הם ב' א\"ל א' מימין ואחד משמאל כיוע שהם ו' א\"ל ג' מימין וג' משמאל \nולכן הוצרכו ב' אל א' להשלים את השדי דצד ימין וא' להשלים את השדי דצד שמאל א\"כ לא \nהיה מספיק בי\"ה שבמצר להשלים כ\"א א' מהם ולכן קרא מן המצר גם לי\"ה הב' ולא ענני כ\"א \nבמרחב) והב' מימי\"ן ירדו לפה [כן הוא בפע\"ח ובמאמרי רשב\"י] א' בשיניים וא' בשפתיים \nוכן הי\"ה הנזכר נתפשטו היודי\"ן מצד ימין וההי\"ן מצד שמאל: \n(א\"ה בזה יובן מ\"ש בכוונות השופר שיכוין להמשיך הב' י\"ה דב' אלהי\"ם שבמצר ומרחב \nדא\"א לכפות את הדינים כי לא פורש איך נמתקים הדינין בזה אך לפי\"ה מובן היטב דנודע \nשהז\"א נקרא א\"ל הוי\"ה והוא סוד היצי' והוא שורש עולם הב' הנזכר ואל הוי\"ה גי' נ\"ז \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שהוא דין ומיתוקו ע\"י הי\"ה של אלהי\"ם וע\"י נשלם ונעשה חסד ולכן יכוין להמשיך ע\"י \nהשופר שהוא בסוד הבינה והוא עלמא קדמאה הב' י\"ה דב' אלהי\"ם מב' הפאות דא\"א שירדו \nבמצר ומרחב דדיקנא לעלמא תניינא שהוא אל הוי\"ה והוא שורש הז\"א ועי\"ז נמתקין הב' אל \nהוי\"ה שכל א' מהם הוא נ\"ו ע\"ה שהוא סוד הדינים ונעשים ב' ע\"ב: \nאו אפשר שהב' י\"ה א' נמשך לעולם הב' הנזכר וא' לז\"א עצמו או אפשר שנמשך א' לז\"א וא' \nליצירה והיותר נראהה הוא שתחי' נמשך לב' א\"ל הוי\"ה דעלמא תניינא ומשם נמשך ענפיהם \nלז\"א ומשם ליצירה כי העיקר הוא להמתיק שורשי הדינים וממילא נמתקים הענפים גם בזה \nיובן מ\"ש רז\"ל בכמה מקומות שעיקר שם ס\"ג או שם קס\"א הוא א\"ל כי ידוע שהשמות הנז' הם \nבסוד הבינה דשורשה הוא בעולם הא' שהוא אל שדי סוד הבריאה ועיקר תיקונו ע\"י שם אל כי \nע\"י נשלם בסוד אלף אלפין כמו שנתבאר לעיל וזה עצמו יהיה הטעם שעיקר תי' הז\"א לעולם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הוא ע\"י שם י\"ה כי הז\"א הוא סוד העולם הב' ועיקר תיקונו ע\"י הי\"ה דאלהי\"ם דב' הפאות \nכמ\"ש). והעולם הג' הוא צ\"ו אלף מארי דיללה כי צ\"ו גי' הוא אל אדנ\"י ולכן החיצונים \nוהע\"ז נק' צ\"ו כי עיקר אחיזתם הוא בעשיהה שהיא סוד העולם הג' הנעשה מבירורי הל' הג' \nסוד הגבו' ולכן העשייה יש תגבורת הדינים והיא סוד היללה שהיא בעשי' ואלו הב' אל \nדהיינו א\"ל הוי\"ה ואל אדנ\"י הם נק' אל גבור והם ע\"ה ג' אל זועם דעיקר אחיזת \nהחיצונים ועיקר הדינים הוא בזו\"ן סוד ב' עולמות הנז' משא\"כ בעולם הא' שהוא בסוד \nהבינה כי היא דוחה ההחיצונים: \nודע דשורש הג' עלמין הנזכר הוא מבירורי הג' מלכים בלע ויובב וחשם שהם סוד חג\"ת \nשבדעת ומה שלא יוכל להתברר במוח ירדו בבינה וז\"א ומל' ומסיגיהם יצאו אחור לאה סוד \nהבינה זלפה ואחור ז\"א ב' אנשים מרגלים ואחו' רחל בלהה ואח\"ך ירדו שארית הג' מל' בג' \nכלי הזכות דבי\"ע וכ\"ז היה במלכי א\"א שירדו בהיכלי הזכות דא\"א דבריאה יצירה עשיה וכן \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "על דרך זה נעשה בג' מלכי או\"א וזו\"ן שתחי' נעשו הג' עלמין בתיקון הא' דדיקנא דבחי' \nא\"א שבהם ושארית ירדו בבינה וזו\"ן דאצי' שבהם ושארית ירדו בהיכל הזכות דפרצופי או\"א \nוזו\"ן דבי\"ע כל א' במקום המתייחס אליו והם חמלבישים זל\"ז בהשואה א' ג' עלמין דאו\"א \nלג' עלמין דא\"א ועליהם ג' עלמין דזו\"ן וכעד\"ז בירידתם לבינה וזו\"ן וכעד\"ז בירידתם \nלהיכלי זכות דבי\"ע: \nוהחו\"ג דוח הדעת דמ\"ם ירדו בין ב' כתפין דא\"א דכל כתף גי' ת\"ק ת\"ק דחסד לאבא המלביש \nלצד ימין דא\"א ויש שם כללות דאו\"א והם כתר וחכמה דבינה דמ\"ה וז\"א דחכמה דב\"ן והם ב' \nיו\"ד ה\"י יו\"ד ה\"ה דיודין ודההי\"ן ובהיותם בהכאה גי' כת\"ף וגם כי כתף הוא כמספר \nצבאות ע\"ה והוא סוד הנצח דעתיק הכלול מההוד המלובש שם והם משולבים דיודי\"ן קודם \nלההי\"ן כי אבא גובר בצד ימין וב' י\"ה הנזכר הם גי' אדנ\"י והם מנוקד כל האות בפתח \nואות י' א' בקמ\"ץ וכ\"ז ישלבנו בשם ע\"ב בלי נקוד שהוא אבא והת\"ק דגבו' לאימא המלבשת \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "לצד שמאל דא\"א ושם ג\"כ יש כללות או\"א והם בינה דבינה דמ\"ה וז\"א דבינה דב\"ן והם ג\"כ \nב' שמות יו\"ד ה\"י יו\"ד ה\"ה ובהכאה גי' כת\"ף והוא ג\"כ מספר צבאו\"ת הוד דעתיק כלול \nמהנצח ומשולבים דההי\"ן קודם לדיוד\"ן כי אימא גוברת בצד שמאל ומנוקדים כל האותיות \nבקמ\"ץ חוץ מג' ההי\"ן בפתח ומספר נקודת הימין הם ע' ונקודות השחמאל הם ק\"ל מספר ה' \nהויו\"ת והג' והב' הם קלע וז\"ס ט\"ו אמה קלעים לכתף כי ט\"ו הם או\"א שהם י\"ה וקל\"ע הם \nהנקו' וכת\"ף הוא הי\"ה בהכאה כנ\"ז ובהיותם ג' י\"ה דיודי\"ן ודההי\"ן ואלפין בהכאה גי' \nכת\"ר כי הכתר שהוא א\"א כולל הג' י\"ה אך לאו\"א אין להם רק ב' י\"ה כנז'. והנקו' הנזכר \nדד' י\"ה גי' ר' כמס' י\"ה דההי\"ן בהכאה וז\"ס האלף לך שלמה ומאתים לנוטרי' את פריו הם \nהנקו' כי האל\"ף הם הד' י\"ה והם ג\"כ מס' אלהי\"ם דההי\"ן בריבוע \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דף נה עמוד ב\nשהוא בגבו' דעתיק כי משם שורש אלו החו\"ג גם הם מס' ה\"ח כ\"א כלול ממאה גי' ת\"ק והם \nסוד עץ החיים מהלך ת\"ק שנה כי הם ה\"ח ומתפשטים בחג\"ת נ\"ה דז\"א וכן הוא ג\"כ לוקח גם \nהת\"ק דגב' והם גי' אל\"ף וזהו האל\"ף לך שלמה שהוא הז\"א דלוקח החו\"ג ואח\"ך הוא נותן \nע\"י את הגבורות לנוק' ומאתים לנוטרים את פריו הם הנקו' שמס' ר' וגם הוא מס' י\"ה \nדההי\"ן בהכאה וגם הוא מספר ריבוע אלהי\"ם פשוט וכל אלו הבחי' הם ר' והם נוטרים את \nהפרי שהוא כללות הד' י\"ה בהכאה שהם אלף ר\"ל 'לנוטרים 'את 'פריו וגם הפרי הוא הי\"ה \nדיודי\"ן והוא אבא והוא מתלבש תוך אימא שהוא י\"ה דההי\"ן גם כל כללות הריבוע אלהי\"ם \nבמילוי שהוא ראלף הוא הפרי ונוטר אותיות הפשוטות שהם מספר ר' והכתף שמאל ישלבנו בשם \nקס\"א בלי נקוד שהוא אימא וע\"ב קס\"א מספרם זכו\"ר ומשם יכוין להמשיך החו\"ג הנזכר \nלזו\"ן: \nודע כי שורש אלו התלת עלמין הוא בבינה שהיא ארץ אדום דמינה נפקו הז\"מ לכן נרמזו אלו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הג' בשם אהי\"ה דאלפי\"ן שבבינה כי האלף הוא רומז לעולם הא' שהוא א\"ל שד\"י מלא גי' \nאלף וכל האותיות דשם הנז' חוץ מד' אותיות אחרונות כזה א\"ל היו\"ה גי' נ\"ז כמס' א\"ל \nהוי\"ה ושאר האותיות פאאד\"א גי' פ\"ו כמנין אלהי\"ם כי כאן הוא תוקף הדינים ועם יו\"ד \nאותיות הנז' גי' צ\"ו כמס' א\"ל אדנ\"י גם קמ\"ג עם י' אותיות גי' קנ\"ג כמנין א\"ל הוי\"ה \nאל אדנ\"י דב' עולמות התחתונים. (א\"ה ענין זה הובא במ\"ש ש\"ג ח\"ב פט\"ו וי\"ו וי\"ז ורוב \nככל הקדמות אלו כבר כתבתים לעיל במ\"ב במע' הכא\"ף אות ג' ובמע' העי\"ן אות ט' ומה \nשכתב' הוא משום חידוש שנתחדש בה כנז\"ל ומה גם משום היחוד לזכירה שכתוב אח\"ז כמו \nשאכתוב בע\"ה וצריך שיהיו כתובים לפניך הקדות אלו כדי להבין היחוד גם במשנת חסידים \nכתוב שיש לכוין היחוד הזה ביום ר\"ה בעלות השחר. ובסה\"כ ישן כתב לכוין אותו גם \nביוה\"כ במוסף ובנעילה בתיבת איה מקום כבודו יע\"ש. ועין בשער רוח הקדש ביחוד הזכירה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שכתוב שם באורך): \n(קיט) הזכירה תחילה יכוין בגבורה דעתיק שהיא בוצינא דקרדינותא והיא אלהי\"ם דההי\"ן \nבריבוע המלובשת במוחא סתימאה חכמה דא\"א. ומשם יכוין להמשיך הה\"ח והה\"ג של הדעת \nדמוחא סתימאה בין תרין כתפין וימשיך הכתף ימין לאבא והכתף שמאל לאימא וכל א' מהם הם \nב' י\"ה דיודי\"ן ודההי\"ן בהכאה והכתר הוא ג' י\"ה דיודי\"ן ודההי\"ן ודאלפי\"ן בהכאה גי' \nכתר. וכן ימשיך להם הארה מהנו\"ה דעתיק שהם שם צבאות ואו\"א הם ע\"ב קס\"א ומשם ימשיך \nלזו\"ן אלף אלף למד אלף למד הה אלף למד הה יוד אלף למד הה יוד מם: \nיוד הי יוד הה גי' אדני ובהכאה יו\"ד פ' ה\"י גי' ש' ויו\"ד פעם ה\"ה גי' ר' ימין: \nיוד הה יוד הי גי' אדני ובהכאה יו\"ד פ' ה\"ה גי' ר' ויו\"ד פעם ה\"י גי' ש' שמאל \nושניהם דהיינו ש' ור' גי' ת\"ק כמנין כת\"ף וז\"ס ב' כתפות: \n(קכ) מוחין דעיבור הם ב' צלמים מלובשים בי\"ס דמל' דישסו\"ת והם מתלבשים בכלי החיצון \nדז\"א ובתוכו מלובש נרנח\"י דנפש ובתחילה נמשך הנפש דנפש ומתלבשת בכלי הראשון של הכבד \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ומשם מתפשט ע\"י הגידין המלאים דם בנה\"י דכלי החיצון ובהמשך ט' חדשי העיבור נמשך \nהרנח\"י דנפש ומתלבש הרוח בכלי חיצון של הלב ומשם מתפשט ע\"י העורקין הדופקין בנה\"י \nדכלי אמצעי והנח\"י \n \nדף נו עמוד א\nמתלבשים בכלי החיצון דמוח ומשם מתפשטים ע\"י הגידין הלבנים בנה\"י דכלי הפנימי דז\"א \nנמצא דגם בעיבור יש בז\"א עי\"מ מתלבשים במל\"ך ומשם משתלח פארותיהם ע\"י הגידין כנזכר \nבכל ג' כלי הז\"א ולכן גם העובר יש לו כל רמ\"ח איברים בכל פרטיהן ואח\"ך ביניקה \nנמשכים ב' צלמים אחרים מלובשים בו\"ק דישסו\"ת ובתוכם מלובשים הנרנח\"י דרוח ונכנסת \nכסדר הנזכר בנפש ומתלבשים בכלים אמצעים דמל\"ך ומשם מתפשטים בחג\"ת דג' כלי הז\"א וכל \nאלו הב' צלמים דעיבור ויניק' הם נמשך מחיצוניות דישסו\"ת ונקרא מוחין דאחור או אפשר \nשכל א' מב' צלמים אלו כולל ב' צלמים דחיצוניות ופנימיות שהם אחור ופנים אלא שגם \nהפנים והפנימי' נק' אחור וחיצוניות: \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אח\"ך בגדלות נמשך ג' צלמים מלובשים בי\"ס דג' פרצו' כח\"ב דישסו\"ת ובתוכם הנרנח\"י \nונכנסים על סדר הנזכר בנו\"ר ומתלבשים בכלים הפנימים דמל\"ך ומשם מתפשטים בחב\"ד דג' \nכלי ז\"א נמצא שיש לז\"א ג'צלמים דעי\"מ מלובשים בג' כלים חיצון אמצעי ופנימי דישסו\"ת \nהנקרא ישסו\"ת ובינה מלובש תוך כלים חיצוניים אחור ופנים דכללות רמ\"ח איברי הז\"א \nאמנם סבפרטות כל צלם מהם כולל כל הנזכר דבעיבור יש בו עי\"מ מלובשים תוך ג' כלי \nישסו\"ת דהיינו נה\"י חג\"ת חב\"ד דמל' דישסו\"ת ומתפשטים בנה\"י דג' כלי הז\"א והיניקה \nכוללת עי\"מ מלובשים תוך נה\"י חג\"ת חב\"ד דו\"ק דישסו\"ת ומתפשטים בחג\"ת דג' כלי הז\"א \nוהמוחין דגדלות כוללין כנזכר עי\"מ מלובשים תוך נה\"י חג\"ת חב\"ד דג' פרצופים כח\"ב \nדישסו\"ת ומתפשטים בחב\"ד דג' כלי הז\"א: \nבאופן דכשאנו אומרים שהעיבור בנה\"י ונכנסת הנפש ועיקר גילוייה בכבד ומתפשטת בכלים \nהחיצונים והיניקה בחג\"ת ונכנס הרוח ועיקר גילוייו בלב ונגדל הלב וכל כלים אמצעיים \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "והגדלות בחב\"ד ונכנסת הנשמה ועיקר גילויה במוח ונגדל המוח וכל כלים הפנימיים אינו \nמדבר בכללות כי אם בפרטות דהיינו עיבור דכל א' מהם וכן יניקה דכל א' מהם וכן גדלות \nדכל א' דג' בחי' הכוללים הנזכר: \nודע דכל הה' צלמים הנזכר עם ה' בחי' נרנח\"י הנזכר דישסו\"ת הנקרא קטנות אחד וגדלות \nאחד שהם כ\"ה בחי' דנשמה כלם מתפשטים בכ\"ה פרצופי בינה דז\"א ואח\"ך לוקח ה' צלמים \nדאו\"א עילאין והם קטנות ב' וגדלות ב' והם כ\"ה בחינות דחיה ומתפשטים בכ\"ה פרצופי \nחכמה דז\"א. ואח\"ך לוקה ה' צלמים דא\"א והם כ\"ה בחי' דיחידה ומתפשטים בכ\"ה פרצופי כתר \nדז\"א כי הו\"ק כבר היו שלמים מאליהם שהם כ\"ה בחי' דנפש וכ\"ה בחי' דרוח וכל הנזכר הוא \nע\"י ישסו\"ת כי א\"א שעלה ז\"א למעלה מישסו\"ת דקודם שעלה הז\"א כבר ישסו\"ת עלו למעלה \nממנו אלא כשמקבל המוחין מישסו\"ת במקומם נקרא מוחין דישסו\"ת וכשמקבל המוחין מישסו\"ת \nכשהם במקום או\"א עילאי נקרא מוחין דאו\"א וכשמקבל המוחין מישסו\"ת כשכבר עלו למקום \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "א\"א נקרא מוחין דא\"א דכבר ידעת כי הכלים הם העולים והעצמות נשאר במקומו וכל הצלמים \nהנזכר הם דחיצוניות הנקרא אחור ואז נקרא שזו\"ן עומדים אב\"אא דהרי עדיין לא באו רק \nאחור דיליה ודילה. ואח\"ך לוקח ט\"ו צלמים אחרים דפנימיות הנק' פנים מישסו\"ת ומאו\"א \nוא\"א ע\"ד הנזכר באחור ואז מתפשטים בפנים. דפנים דכח\"ב דזו\"ן ואז עומדים זו\"ן פב\"פ: \nודע דכל צלם כלול ממ\"ה וב\"ן אלא דצלם דאבא הוא מ\"ה דמ\"ה וב\"ן דמ\"ה וצלם דאימא הוא \nמ\"ה דב\"ן וב\"ן דב\"ן ובעת הזוג נתחלפו ולקח אבא המ\"ה דב\"ן ונתן לאימא ה\"ן דמ\"ה ונעשה \nאבא ממ\"ה דמ\"ה [שהם חכמות וחסדים דאבא וממ\"ה דב\"ן] שהם חכמות וחסדים דאימא ושמשו \nעתה לבינה וגבורה דיליה ואלו הם המוחין המלובשים בנה\"י דאבא ואימא נעשית מב\"ן דמ\"ה \nשהם בינה וגבורה דאבא ששמשו לה עתה לחכמה וחסדים ומב\"ן דב\"ן הם בינה וגבורות דידה \nואלו הם ד' מוחין מלובשים בנה\"י דאימא: \nאח\"ך כל הב' צלמים הנזכר ניתנים לז\"א כי הבן יורש אביו ואמו והוא נותן לבת ומאיר \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לנקודת הנוקבא מהמוחין שבנה\"י דאימא שהם ב\"ן דב\"ן וב\"ן דמ\"ה ויוצאים ההארות הנזכר \nדרך החזה דז\"א ומתפשטים בנקודות הנוק' שנחלקה לי' נקודות וע\"י הארה הנזכר נבנית \nונעשית פרצוף גמור מהחזה דז\"א ולמטה אב\"א כי ניתוסף לה ט\"ס בכל נקודות מהי' נקודות \nהנזכר והוא ע\"י הכפל של שליש התחתון של ת\"ת וב' חסדים דנו\"ה והארת פרקין תתאין \nדמוחין דחו\"ב המלבישים בפרקין תתאין דנו\"ה דאימא שבנו\"ה דז\"א נגדלים הכח\"ב דילה \nוע\"י הה' גבורות דיסוד דז\"א נתקן הדעת נוק' ומל' דילה וכל האורות הנזכר עולים בדרך \nא' עד שיוצאים כלם מהחזה ונעשים צלם ע\"ג רישא דנוק' ואח\"ך מתפשט הצלם הנזכר בכל י\"ס \nדנוק' כי לעולם כל בנין פרצוף הנוק' הוא ע\"י אחור: \nאח\"ך בעת הנסירה מסתלקים הב' צלמים הנזכר מז\"א ואז החכמות והחסדים שהם הצלם דאבא \nדהיינו מ\"ה דמ\"ה ומ\"ה דב\"ן נשאר מקיף ע\"ג רישא דז\"א. והבינות והגבורות עם צלם דאימא \nשהם ב\"ן דמ\"ה וב\"ן דב\"ן נכנסים בנוק' שלא ע\"י ז\"א ועי\"כ ננסרת שאינה צריכה לו וגם \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ננסרו אחורי המל' דט\"ס דז\"א שהם הם הט\"ס דילה שעלו בז\"א והיא נשארה נקודה אחת ועתה \nנגדלה בכל אחורי ז\"א ואז עולים למקום אבא ואימא ושם הם מקבלים המוחין דפנים ואז \nמזדווגים ביאה ראשונה ונותן לה מ\"ה דב\"ן וזה נקרא רוחא דשדי בגווה ולפעמים נקרא \nחסדים ולפעמים נקרא גבורות פעם זכר ופעם נוק' פעם מ\"ה ופעם ב\"ן כי ע\"י הרוחא שהוא \nבירורי הב\"ן של חלק הנקרא עצמה שהיא מלך הז' ע\"י מתבררין כל שאר בירורי הנשמות דב\"ן \nכי הוא שורש שם ב\"ן וכל חילופים הנזכר כלם צודקים כפי מש\"ש וזה הזווג נקרא זווג \nאב\"א יען דאם היו במקומם לא היו יכולים אז עדיין לקבל המוחין דפנים והיו עומדים \nאב\"א: \nאח\"ך נמשך לז\"א המוחין דפנים ומזדווגים שנית ונותן לה מ\"ה דמ\"ה וזה נקרא זווג דפב\"פ \nטיפת ההזרעה מ\"ד והראשון הוא לעשותה כלי וכל זה הוא בזווג יעקב ורחל או עם לאה או \nז\"א ולאה שאז ז\"א ונוק' אינם וין בקומתם אמנם בזיווג ישראל [ורחל] שהוא כשזו\"ן \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "בקומתם עומדים שוה בשוה כגון במוספי שבת וי\"ט אז הוא באופן אחר כי תחילה נבנית \nפרצוף [הנוקבא] ע\"י הארת ב\"ן דב\"ן כי הארת מ\"ה דב\"ן שהוא חלקה מהב\"ן הכוללם לא יכלה \nלקבלו כי חתום הוא תוך נה\"י דאבא ובנסירה חצי צלם דאו\"א מ\"ה דמ\"ה וב\"ן דמ\"ה נשאר \nמקיף ע\"ג ז\"א ובינה וגבורה דאו\"א שהם ב\"ן דב\"ן ומ\"ה דב\"ן חצי השמאל דב' הצלמים \nנכנסו בנוק' שלא ע\"י ז\"א וננסרת וחזרה לפנים ובזווג נותן לה הז\"א ב\"ן דמ\"ה ומ\"ה \nדמ\"ה וטעם שלא היה כן ביעקב ורחל הוא כי יעקב אין בו רק מוחין דנה\"י דאבא וא\"כ אם \nהיתה מקבלת תחילה בנסי' ב\"ן דב\"ן ומ\"ה דב\"ן אח\"ך היתה צריך לקבל ע\"י יעקב ב\"ן דמ\"ה \nומ\"ה דמ\"ה ויעקב אין לו ב\"ן דמ\"ה כי הוא בנה\"י (דאימא) [דאבא] אמנם ז\"א יש לו מוחין \nמאו\"א ויכול הוא ליתן לה על ידו גם כן דמ\"ה: ", "en": ""}]}
