{"bookId": "kabala-3abdaae3bf06", "part": "1", "torah": "2", "title": "ספר הקנה — קטע 2", "hebrewTitle": "קטע 2", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-3abdaae3bf06/1/2/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-3abdaae3bf06/1/2/", "segments": [{"index": 1, "he": "שהוא כן צריך האדם לכבדו, והנה נברא האדם בצלם אלקים שראשו כלול ג' מדות רוחניות \nכתר חכמה בינה זרעותיו חסד ופחד לבו תפארת שוקיו נצח והוד מעור יסוד עטרה מלכות \nוכיון שכן הוא ידע באמת שכל קנטור והכאה וקללה שעושה באדם הוא נוגע למעלה, א\"כ \nאפילו לרוק לפניו אין הדין נותן, וזה אמר כשם שהכה יד את חברתה בסכין אין יכול \nלהכות האחרת כן אם הכהו חבירו או קללו אל יחזיר אליו לשלם לו כי אין השילום רק \nלמעלה ובאמת בני עולם החיצון והפנימי והגשמי כולם אחוזים זה בזה כענפים ושלשלת \nוכולם יש להם מלך הגוזר ע\"כ בני השמר לך מצורת אדם ואל תקל בו. אהבת הגר וגם אמר \nלאהוב את הגר שנאמר ואהבתם את הגר, אל\"ר אמת הדבר כי אחר שבא לחסות תחת כנפי השכינה \nמצוה לאהבו ולקרבו, אך זה שנאמר ואהבת לו כמוך למה כל כך, ועוד אמרו במדרש גדולים \nהגרים שבזמן הזה מישראל בעמדן בהר סיני לקבל התורה, וזהו דבר זר שכל ימיו עע\"ז ועתה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ששב יהודי יהיה גדול מישראל שזכה והשיג בקול מתן תורה ולא אפשר להיות המדרש רק בלא \nסיבה. א\"ל הואיל ויצא מטומאתו ובא לקדושת ישראל א\"כ שב צלמו בצלם אלקים והרי הוא \nכמוך, ומה שאמר ואהבתם את הגר לקבל שכר שני עשה, ראה והבן שזה הגר פשט עור טומאתו \nמעליו ולבש עור טהרה והנה קבל דינו ועונשו ובלבד שלא יחזור לסורו, אך ישראל שהיו \nבמעמד סיני שבו ועשו עגל מסיכה ופשטו עור התורה ולבשו עור טומאה נמצא בזה הגר מתקרב \nאל הש\"י יתעלה ומזה הישראל מתרחק הוא שנאמר אל תשקצו את נפשותיכם. הוכח תוכיח וגם \nאמר הוכח תוכיח את עמיתך ואמרו חז\"ל ברואה חבירו שהולך בדרך רע או חטא ועון צריך \nלהוכיחו, ומיתורא דתוכיח אפילו תלמיד לרבו, וי\"א דתוכיח אפילו מאה פעמים והוא כשלא \nקיבל, ואמת התוכחה יהיה בינו ובינו אפילו בדברים שבינו למקום, וכל דבריו רכים כדי \nשלא יביאהו לכעס רק לקבל מהם ואם לא קיבל מוכיחו עד שיקבל ואם לא רצה לקבל הולך \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ומוכיח עד שיכנו המוכח, וחכם אחד אמר עד שיקללנו ואחד אומר עד שיעשה לו נזיפה, א\"ל \nרבי אמת הדבר דתלמיד מוכיח לרבו מיתורא דתוכיח אלא מאה פעמים אמאי, אימא עשרים או \nמאתים או אלף וגם תלמיד לרבו אמאי והא כתיב וכשלו איש באחיו וארז\"ל בעון אחיו שהוא \nכמוהו אבל התלמיד לא יכשל בעון הרב וגם ארז\"ל אם ברור לך שלא יקבל ממך אם הם שוגגים \nהנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגים ולא יהיו מזידים, ואם הם מזידים הוכח תוכיח \nותוסיף בענשו הלעיטהו לרשע וימות, רבו השוגגים יוכיחם ואם כי שמא לא יחזרו כי לא \nנביא הוא לדעת דעתם. א\"ל בני ראה שהחוטא פוגם עד מאמר הראשון והוא כתר, ומנע מאה \nברכות מלרדת דרך הצינורות כי הצינורות נסגרו מצד החוטא, ואלו היה ניזוק דוקא הגורם \nלא היה ההכרח להוכיחו כי איהו דאפסיד אנפשיה אבל הוא מאבד עצמו וכל ישראל, ומפני \nחומר העבירה אמר אפילו מאה פעמים אפילו תלמיד לרב. ואם אמר הוכח תוכח בלא יו\"ד אז \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לא היה משתמע אלא תלמיד לרב אבל ק' פעמים לא ידענו קמ\"ל תוכיח ביו\"ד לומר אפילו ק' \nפעמים כי י' בריבועו מאה, והסיבה כי ביו\"ד חטא שכל אחד כלול בעשר ע\"כ מוכיחו ק' \nפעמים, וכיון שחטא בק' צדקו דברי האומר מוכיחו עד שיכנו כי אז מוסיף על חטאתו פשע \nבהכאה שהכה בצלם אלקים ימהרו דינו למעלה בלי ספק, וגם השוגג אחרי שאינו חושש להעלות \nחטאו אינו מכשיל כ\"כ וע\"כ אם תכירהו שלא ישוב תניחהו פן תהיה אתה הגורם להיותו \nמזיד, כי אחר שהודעת לו ועושה הרי הוא מזיד, וזהו הנח להם לישראל מוטב וכו' אבל \nמזיד בכל פעם שאתה מוכיחו אתה מוסיף לו עונש ומצוה מן המובחר לנו הוא כי רשע הוא \nהלעיטהו וימות, ואין השתיקה יפה רק בשוגגין וכשברור לך שלא ישמעו. מצות תלמוד תורה \nוגם אמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם ואחז\"ל מצות עשה ללמד את בנו תורה ונשים \nועבדים פטורים מת\"ת וגם ארז\"ל האשה פטורה מללמד את בנה תורה שהחייב ללמוד חייב \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ללמד, וכל תלמיד המבקש ללמוד חייב ללמדו וצריך להמשיכו בדברים נאים לבא ללמוד שגם \nהתלמידים נקראו בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים, ומה שהזהיר על בנו ובן בנו כדי \nלהקדים בנו לבן בנו ובן בנו מחבירו, וגם ארז\"ל בן חבירו יזהר מליקח ממנו שכר, ולבנו \nישכור מלמד, וקטן שיודע לדבר אביו מלמדו תורה צוה לנו משה מורשה ושמע פסוק ראשון \nוללמדו מקרא ותורה עד שיהא בן ו', ומי שלא למדו אביו הוא חייב א\"ע ללמוד, הוא שנאמר \nולמדתם אתם ושמרתם לעשות שאם לא ילמוד לא ידע לעשות מעשה שהלימוד מביא לידי מעשה \nא\"כ התלמוד קודם, וארז\"ל עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה. ועוד ארז\"ל חנוך \nלנער על פי דרכו ח\"א מי\"ב עד י\"ב שנה וח\"א מי\"ח עד כ\"ד שנה, והוא להדריכו בתורה \nובמוסר כדי שידע להדריך א\"ע כל ימיו בתורה ובמוסר, ובמקום אחר אמר במקום שנהגו \nליטול שכר בתלמוד תורה שבכתב יקח, ולא שכר לימוד אלא שכר שימור הנערים הלומדים תורה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שבכתב שהם קטנים אבל בתורה שבע\"פ אסור ליקח שכר כלל שנאמר ראה למדתי אתכם בחנם, ואף \nכל הדורות תלמדו בחנם ואם לא ימצא מי שילמדנו ישכור מלמד והוא אל יאמר כן, הוא \nשנאמר אמת קנה ואל תמכור. ועוד חוקים ומשפטים בחנם, מקרא ותרגום בשכר, כי הוא הנקרא \nשכר בטלה ולא שכר הלימוד, וע\"כ מלמדי הלכות שחיטה וקמיצה היו נוטלין שכרן מתרומת \nהלשכה. וגם אמר בין עני בין עשיר צריך לקבוע זמן ללימודו ביום ובלילה שנאמר והגית \nבו יומם ולילה, וכל שאינו עוסק בתורה מביא חרב לעולם ואמרו רז\"ל המלמד בתו תורה \nכאילו מלמדה תיפלות. ודוקא תורה שבע\"פ. אבל תורה שבכתב לכתחילה לא אבל דיעבד אין \nכאן תיפלות. וגם ארז\"ל אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן וע\"כ \nמותר להושיב מלמד אצל מלמד אחר. והאדם אינו נידון תחילה אלא על דברי תורה ואח\"כ על \nשאר מעשיו. וי\"א בודקו תחילה במשא ומתן אם נשא ונתן באמונה וצדקו דברי האומר בתורה. \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ולפיכך אמר לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה יבא לשמה. וגם \nאמרו רז\"ל גדול ת\"ת שמבטל יצה\"ר שכן אמרו אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש וגם \nאמרו כל המשמיע קולו בתלמודו תלמודו מתקיים בידו. ועוד ארז\"ל כל המבטל תורה מעושר \nסופו לבטלה מעוני וכל המקיימה מעוני סופו לקיימה מעושר, וגם אמר ר' יוחנן אפילו לא \nקרא אלא ק\"ש שחרית וערבית קיים לא ימוש. וגם ארז\"ל כל המשתמש בכתר של תורה נעקר מן \nהעולם. וגם ארז\"ל ודאשתמש בתגא חלף ואמר חכם אחד זה המשתמש במי ששונה הלכות. וגם \nארז\"ל המשתמש בכלי של תורה ראוי להריגה. וי\"א המשתמש בשם המפורש. וגם ארז\"ל שרי ליה \nלאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ביה, ומקשה והלא ר' טרפון היה מצטער על שהודיע עצמו \nלאדם שהעליל עליו ממון, ומתרץ ר' טרפון עשיר גדול היה ואיבעי ליה לפייסיה בדמים, \nוגם אמר רבא שרי ליה לאינש תלמיד חכם לומר צורבא מרבנן אנא ולא יהיבנא כסף גולגלתא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הוא מס המלך, אמר ר' יוחנן בני עירו מצווין לעשות מלאכתו לתלמיד חכם שנאמר ועשו \nארון עצי שטים ולא כתיב ועשית. אל\"ר שמעתי דינין ומשפטים בת\"ת הרבה מאוד ועתה שאלה \nאחד שאילנא מכם או אבי ואתה שניכם כאחת תהרסו ואני אבנהו או אני אהרוס ואתם תבנו. \nוברוך ה' אשר נתן לנו שכל שאינו סובל דבריהם. א\"ל בני אם יש לך לאמור אמור. א\"ל \nהשומע דבריהם עד אלקים ילך קולו ושאלינא להקב\"ה למה ברא האשה הענייה הזאת שאין לה \nלא שכר ולא עונש אחר שפטורה ממקצת מצות כגון שהז\"ג, ובאלו המצות שהן פטורין אין שכר \nבעשייתן ולא עונש בביטולן כענין גדול המצווה וקב\"ה חייבה בתלמוד תורה השקול כנגד כל \nהמצות. וחז\"ל פטרוה בעבור שמצאו מלת בניכם בתלמוד תורה ולא אמרו שהיא מצות עשה שלא \nהזמן גרמא ונשים חייבות, ולא די להם זה אלא שהקישו תפילין לתלמוד תורה ופטרוה \nמתפילין, ואחר כך עשו תפילין בניין אב לכל מצות עשה שהזמן גרמא ואמרו דפטורות ובלאו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הכי היו חייבות, ואמאי פטורות מתלמוד תורה והכתיב כי הוא חייך ואורך ימיך וכתיב \nאורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד, ואמרו כל מקום שתלו השכר באריכת ימים נשים \nחייבות משום דנשים בעלי חיים נינהו כגברי, מה תאמר משום דכתיב בניכם מזה תוכיח \nשעליה אמר הכתוב למען ירבו ימיכם וימי בניכם וחייבת האשה משום גברי בעי חיי נשי לא \nבעי חיי ומבניכם לא חשו הכא נמי לא שנא, ואם כן אדרבא נקיש תפילין לת\"ת מה תלמוד \nתורה נשים חייבות אף תפילין נשים חייבות ונחזור ונעשה תפילין בנין אב מה תפילין \nמצות עשה שהזמן גרמא נשים חייבות אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים חייבות. ועוד למה \nנקיש תפילין לתלמוד תורה נקיש תלמוד תורה לתפילין מה תפילין נשים פטורות אף תלמוד \nתורה נשים פטורות וישתוק מבניכם שנאמר בתלמוד תורה, וכי תימא תפילין גופייהו מנא לן \nנילף ממילה במה מצינו מה מצינו מילה שהוא מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות אף \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "תפילין וכו', ועוד מאי הוא דקאמר ונקיש תפילין למזוזה ומשיב תפילין למזוזה בפרשה \nראשונה איתקש בפרשה שנייה לא איתקש כי אין הדין נותן להקיש תפילין לא לתלמוד תורה \nולא למזוזה משום דאלו אין הזמן גרמא והאי הזמן גרמא. ועוד כשאומר ונקיש מזוזה \nלתפילין ורוצה לפטור הנשים ממזוזה ומשיב גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי וכי למען ירבו \nימיכם אמזוזה לבד קאי אכולהו קאי, והכי קאמר וקשרתם ולמדתם וכתבתם למען ירבו ימיכם. \nועוד כאן דייק ואמר בניכם ולא בנותיכם ובמזוזה בנותיכם בכלל בניכם שהרי נשים חייבות \nבמזוזה ולא דייק מבניכם לפטור. ועוד לגבי בת כהן כתיב וזרע אין לה ודייק כי איצטריך \nקרא לזרע פסול לגבי יבם כתיב ובן אין לו ולא דייק מניה בן ולא בת אבל אמר לא שנא בן \nולא שנא בת פוטרת מיבום ומחליצה. ואם כן דהכי הוא בני דכתיב בציצית וממנו פריך \nלהיקשא ופוטר הנשים מה ראה דדייק בנים ולא בנות, ורואה אני כי כל אלו בונים כרצונם \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ואם כן אבנה גם אני כרצוני מה מצינו בן שנאמר גבי יבום הבת בכלל אף כל מקום שנאמר \nבן או בני כי בן ובני חד הוא ובנותיכם בכלל בניכם. והקשה שבכולן לא די לה לענייה \nשהשפילה עד לארץ אחר שפטרוה ממצות המלך אלא שהקשוה לעבד שאמרו כל מצוה שהאשה חייבת \nעבד נמי חייב, ולמען השם אמור לי ר' מה טיבו של העבד עם האשה שהאשה בת חורין זרע \nישראל והעבד כנעני זרע גוי פסול. אמר לו שמור פיך ודע כי אין תלמוד תורה כשאר מצות \nשלא הזמן גרמא, ששאר מצות שלא הזמן גרמא רומזים בבינה, וכל מצוה שהוא למעלה מן \nההיקף נקרא שלא הזמן גרמא שאין שם זמן נתפש, ותלמוד תורה רומז בתפארת, וכל המצות \nעשה שהזמן גרמא הרומז בהיקף נשים פטורות, אלא שיש לך לשאול שתלמוד תורה רומז בהיקף \nוההיקף נקרא הזמן גרמא אם כן תלמוד תורה למה הוא מצוה תדירא שלא הזמן גרמא יעשה לה \nזמן כמשפט ויהיו הנשים פטורות, ובזה דע בני מצד חכמה עילאה הנקרא תורה רשומה שממנה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "נרשמה, והדין היה נותן להיות האישה חייבת מצד מעלות חכמה עילאה, אלא התלמוד תורה \nהוא המצוה והוא הנותן רשות, ועל כן הבעל פוטר את האשה כי הוא מברך הבית ואין האשה \nצריכה מאומה מצד עצמה, ואי לאו בניכם הייתי טועה מצד מעלתה שהאשה חייבת קא משמע לן \nדפטורה, ואין הדבר כן במזוזה כי שני המזוזות הם חכמה ובינה והמשקוף הוא הכתר, ואף \nעל פי שכל המאמרות בדרך מזוזות ומשקוף מכל מקום מזוזות הדלת עולה עד למעלה, ועל כן \nקרינן בה שלא הזמן גרמא וגם הנשים חייבות. ובניכם דכתיב גבי מזוזה לא לפטור הנשים \nבא אלא בשורת השכר הוא בבנים שאדם אוהב בהם אבל הבנות בכלל ימיכם מכל מקום בשורה על \nהבנים בפני עצמו, ומה שתפילין למדין מתלמוד תורה כי תפארת הוא האדם המניח תפילין \nכגון שמע בחכמה והיה כי יביאך בבינה שמע בחסד והיה אם שמוע בפחד וכולם בתפארת ואף \nעל פי כן תלמוד תורה ותפילין שניהם רומזים בתפארת וע\"כ שוים בדינם. ותלמוד תורה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שרשה בחכמה וע\"כ גדולה מתפילין, ואין הדין נותן ללמוד תלמוד תורה מתפילין וגם \nתפילין אין ללמוד ממילה מב' טעמים, האחד שאין הפטור מגופה דלא נמצא מילה באשה. ועוד \nשהמילה ביסוד והתפילין בתפארת. אמר לו תפילין של יד למה נקרא קדושה קלה בעבור שרומז \nבאשה אם כן תהיה האשה חייבת בקדושה קלה רצה לומר בתפילין של יד ולא מעכבו תפילין של \nראש. אמר לו בני אחר שהאיש ממשיך כל הד' פרשיות בביתו אם כן מה צריך לאשה ואין הדין \nנותן. והעבד כל זמן שלא טבל הרי הוא גוי ואין גופו קנוי לרבו, נכנס במים יצא \nמגויותו ונמסר ביד רבו ואם כן יד רבו עליו כמו באשתו, ועל כן חייב במצוה שהאשה \nחייבת ואינו כדאי לקרות ישראל בטבילה לבד אם לא ששחררו רבו וזהו והתנחלתם אותם \nלבניכם אחריכם לרשת אחוזה שהוא במקום אשה ועל כן קראו אחוזה. אל\"ר האשה אינה חייבת \nללמד את בנה ואמאי והלא הגורם כעושה לענין השכר. אמר לו הואיל והאשה ברוכה מצד בעלה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "גם הבן מתברך מצד הבעל והאשה לא הוזקקה לברך את בנה. והראיה מיעקב אבינו עליו השלום \nהוא היה המברך את בניו ולא האמהות, ועל מה שאמר שחייב לברך גם את בן בנו כענין מנשה \nואפרים וגם ללמדו תורה כי הוא המעורר הברכה, וגם את בן חבירו הדין נותן שכן אברהם \nאבינו בירך את יצחק בנו תחילה ומכבה אשו הגדולה ואחר מברך את יעקב ומשפיע אליו ברכה \nשהוא בן בנו, ואחר הנצח הנקרא בן חבירו כי נצח בגימטריא קמח. וזהו שארז\"ל אם אין \nקמח אין תורה רצה לומר הנצח הוא המקבל שפע החסד הנקרא תורה כענין ותורת חסד על \nלשונה. ועל כן הדבק בתורת חיים עד העולם והוא שנאמר ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים \nכולכם היום, ומלת חיים במספר קטן קמח הרומז בנצח שדרך הנצח חיים באים לעולם, וכל זה \nשצריך בחיוב ללמוד את בן חבירו תורה בחנם ולא כאלו החוזרים אחר שכר ומחליפין הקדשים \nלעשותן חול ומלאכה להתפרנס ממנה והם מאריכים את הגלות ומעלים הגזירות, ואחרי שהוא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אינו נותן תורתו בחנם אם כן גם למעלה לא יתנו לו בחנם ואין לה לכנ\"י לתת שכר למעלה \nלתת לה מתורה קדומה, והתורה צועקת ראה למדתי אתכם חוקים בחנם וכן תעשו גם אתם ולא \nתקלקלו הצינורות, ולכן כתבתי חרם בסוף ה' חומשי תורה שכן ראשי תיבות וסופי תיבות \nהמשלימים ה' חומשי תורה עולה חר\"ם, שהחמש ספירות אחרונות מחרימין אותם בכל יום וי \nליה וי לנפשיה, הנוטל שכר שבקל הוראותיו שקר ומן השמים אין מסכימים על שום הוראותיו \nעליו נאמר סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו. ובא וראה בני מעלת התלמוד שהוא \nבלול במקרא ובמשנה ובתלמוד ובו המקרא ונפשו קשורה בנפשו, ואי אפשר הא בלא הא ובה \nסודות התורה, ברוך שנתן תורה וגלה סודותיה לעמו ישראל והם לא רדפו אחר השורש לדעת \nהיכן הדברים נוגעים, וכאשר ילמדו לקרוא ואצ\"ל לישא וליתן קרוב הוא הדבר שאם היה \nמוצא אדם בר הכי היה מרבה לו ממון להסכימו לדבר בהמון הם כמעשה גוים, ובאמת בני \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אפילו למד ספרא וספרי וכולהו תלמודא עם הארץ יקרא אצל החכם כי החכם נקרא שנפשו \nקשורה בנפשה של תורה. אבל תלמיד חכם שבכלל חכם לא בא כל המצוות אליו מצות אנשים \nמלומדה, ולוקח שכר ומביא חרב לעולם מי גרם לו כל זה, על שלמד תורה ותלמוד ולא למדו \nכל הצורך ונשאר עם התלמוד לבדו, וכהיום בלא ידיעת שרשו הוא כמכה במעים אשר כל \nהרופאים לא יכלו לרפאותה כי העלתה צמחים, רק ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו \nהמים, וכראות ר' יוחנן שמצד המלמדים תשכח היחוד אמר אם קרא קריאת שמע פעמיים ביום \nקיים לא ימוש, וכראותם החכמים שהתורה מתמעטת התירו ליטול שכר בטלה, והחזיקו להם \nבראייה באמרם מלמדי הלכות שחיטה וקמיצה היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה, ולמה לא \nישימו לב למה תפשו בדבריהם שחיטה וקמיצה ששחיטה מחיה מתים למטה שעל ידי שחיטה \nהראויה מתים חיים. והקמיצה מחיה עניים למעלה כשהם צמאים העניים והאביונים מבקשים \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "מים ואין, ועל כל זה לא היו נותנין להם משלהם רק מתרומת הלשכה כדי שלא לקלקל למעלה \nוהוי ליה מצוה הבאה בעבירה ועל כל זה קבלו שכרן כי זהו שאומרים היו נותנים להם \nשכרן. ודע בני באמת הוא הוא הנדחה ממקומו ויאמרו לו זיל פרע שבעה על חד בבושת פנים \nכי חטא בז' קולות שבהן נתנה התורה, אבל המרביץ תורה ביתומים ובקצרי היד וגם בעשירים \nשלא ידקדק, דאפילו גוי והולך אחריהם ומקרבם בדברים יפים ורכים ומביאם בביתו ומושיבם \nבספר כענין ריב\"ז לר' אליעזר בן הורקנס אפילו עבד עבודה זרה וחלל שבת מוחלין לו, \nקודם בואו למקומו צלו וכוחו באין אצלו ונדבקין עמו ומיד מכריזין פנו מקום לפלוני \nומודיעים לו כל חומשי התורה ואומרים לו ברוך אתה לה' ולמה לו לאדם לרדוף אחר ההבל \nירדוף אחרי המצוה הזו, ואל תשיבנו במה יתפרנס עליו הכתוב אומר כי לא על הלחם לבדו \nיחיה האדם, ואם יצרו תוקפו ולקח שכר מצד שאין בטחונו שלם לפחות יעשה מלאכתו באמונה, \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "כי תחלת דינו נשאת ונתת באמונה ואחר שנושא ונותן באמונה ולוקח שכר שואלין אותו אם \nעשה מלאכתו באמונה שכן כתיב וכל מעשהו באמונה רוצה לומר כל מעשהו של תפארת באמונה \nהיא כ\"י, ומה שאמרו חז\"ל שהעולם מתקיים בהבל פיהם של תינוקות דע בני באמת שכל ישיבה \nשל מטה יש כנגדה למעלה והם נפשות הצדיקים שעסקו בתורה בעולם הזה, וגם החיות בגוף \n", "en": ""}]}
