{"bookId": "kabala-3abdaae3bf06", "part": "1", "torah": "28", "title": "ספר הקנה — קטע 28", "hebrewTitle": "קטע 28", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-3abdaae3bf06/1/28/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-3abdaae3bf06/1/28/", "segments": [{"index": 1, "he": "האביב וחג הסוכות בזמן האסיף, ואמרו חז\"ל בכ\"ח לחודש נתקשרו שמים בעבים ונראה כדמות \nלבנה ברקיע וסברו ישראל שנתקדשה הלבנה אמר להם רבן גמליאל כך אני מקובל שאין הלבנה \nמתחדשת פחות מכ\"ט יום וחצי ושתי ידות שעה וע\"ג חלקים, ובו ביום מתה אשתו של בן זזה \nוהספידה ר\"ג הספד גדול לא שהיתה ראויה לכך אלא להודיע שלא נתחדשה הלבנה. אל\"ר שתי \nידות שעה וע\"ג חלקים לימא תשצ\"ג חלקים. אל\"ב כלום אמר רק דברים שקבל חלק מתוך \nהחלקים הג' רוחניות וההיקף בכללו שכ\"א כלול מעשר, והקשב ענייני המולד כמה הם עמוקים \nכי ענייני המולד התמורות נראה אלו הם י\"ד מחנות לימין וי\"ד מחנות לשמאל, כי שכינה \nפועלת חיים או מות מצד הבינה כפי המקבלים, ופועלת שלום או מלחמה מצד היסוד, ופועלת \nחכמה או אולת מצד החסד, ופועלת עושר או עוני מצד הגבורה, ופועלת חן או כיעור מצד \nהתפארת, ופועלת זרע או שממה מצד נצח, ופועלת ממשלה או עבדות מצד הוד הכל כפי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "המקבלים, ואלו הי\"ד גזירות יוצאות מימין גם משמאל שהם כ\"ח, ודע שהלבנה יש לה כ\"ח \nמחנות שמקפת בהן ועל ידן בכל חדש וחדש, וכן יש למלכות אשר הלבנה נאחזת משם כ\"ח \nמחנות אשר בהן סובבות מהרגע שחניתן בה, ועתה ראה כ\"ח מחנות שכינה שמתהלכות לימין \nבי\"ד מחנות ולשמאל בי\"ד מחנות שהם כ\"ח והסימן כ\"ח מעשיו הגיד לעמו, ודע שהשכינה \nפועלת מהם כל משפטי הבריות, ודע בני ששם אדני הוא הסובב את שם יהו\"ה ופועל \nפעולותיו, הלא תראה נעלם הכ\"ו פ\"ו שבמלואו הוא כ\"ף ו\"ו, גם הוי\"ה במלואו יו\"ד ה\"א \nוא\"ו ה\"א הוא מ\"ה ובמלואו מ\"ם ה\"א גימ' פ\"ו, והנה יהו\"ה אלהינ\"ו יהו\"ה אחוריהם \nכוז\"ו במוכס\"ז כוז\"ו בימינו יהו\"ה אלהינ\"ו יהו\"ה ובשמאלו כוז\"ו במוכס\"ז כוז\"ו, והנה \nיהו\"ה (שהוא כוז\"ו) נעשה יהו\"ה אחד רומז בשם אדנ\"י ולעולם סובב אדני את הוי\"ה זהו \nאלהינו שנחלף בבמוכס\"ז העולה הק\"ל הוא שאמר יצחק הקול קול י עקב שזה הקול רומז בשם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אדני ופועל פעולת יעקב הרומז בשם יהו\"ה, וע\"כ יש לך לדעת שמאלה השמות ימינים \nושמאלים יוצאים כל המשפטים: \nחיים - בינה - מות: \nשלום - יסוד - מלכות: \nחכמה - חסד - אולת: \nעושר - גבורה - עוני: \nחן - תפארת - כיעור: \nזרע - נצח - שממה: \nממשלה - הוד - עבדות: \nועל אלו אמר שלמה המלך ע\"ה תמורת העתים כי לידת הבנים מצד החסד ומיתתן מצד הגבורה \nוהכל מהבינה, ונטיעה היא נטיעת הנפשות בארץ כענין כי האדם עץ השדה או לעקור נטוע \nמארץ החיים או להורגו ולהוציאו מחיים או לרפא החולים ולהביאם לחיים, עת לפרוץ לקחת \nנפשו ולהשחיתו חיותו עת לבנות הפרצות אשר נפרצו בו עת להשליך הוא עוני שמשליך \nמחייתו והוא בצערי עת כנוס עושר מצד הגבורה כי מצפון זהב יאתה ותמורתו עוני עת לבקש \nהמחיה מצד עושר ועת לאבד מצד העוני והתמורה, (הגה\"ה עת לחבק מצר החן של הזיווג ועת \nלרחוק מחבק מצד הכיעור, עת לחשות מצד החכמה כי גם אויל מחריש חכם יחשב ועת לדבר קול \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "כסיל ברוב דברים, עת לתפור חלקי אדם בדין בני חילוף בחכמה ועת לקרוע מצד התמורה, עת \nמלחמה ועת שלום מצד יסוד, עת לאהוב מצד שלום ועת לשנוא מצד תמורה, עת ספוד מצד \nעבדות עת רקוד מצד הממשלה, ע\"כ הגה\"ה מהראב\"ד על ספר יצירה: \nעתים אלו הדברים ותמורתן: \nללדת זרע למות שממה: \nלטעת זרע לעקור נטוע: \nלהרוג מות לרפוא חיים: \nלפרוץ לבנות: \nלהשליך עוני לכנוס עושר: \nלאבד לבקש: \nלחבק חן לרחק מחבק כיעור: \nלשמור להשליך: \nלחשות חכמה לדבר אולת: \nלתפור לקרוע: \nמלחמה שלום לשנוא לאהוב: \nספד עבדות רקוד ממשלה: \nלבכות לשחוק: \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ד\"ה סוד של שם מ\"ב אותיות:\nועתה יש לך לדעת כי השכינה פועלת בכח י\"ב הויות ובמ\"ב אותיות הנקראות שם בן מ\"ב \nואלו הן: \nאבג יתץ שטן נגד יכש בטר צתג חקב טנע יגל פזק שקו צית: \nועתה שמע ענינם כי אלו אותיות של שם מ\"ב כל אות יוצא ממנו מלאך הפועל מכח השם ואלו \nהן: \nאדירירון בהירירון גבירירון יגבהיה תלמיה צפניה קרמיה רגריה עדיריה שגניה טלטיה \nנהריה נשמריה געריה דוהריה יעליה כסיה שגיוניה בועליה ורריה רמיה צ' וזהנהיה גלגליה \nחנניה קהה ב' טבטניה נ' עממיה והנהיה והו הויה ידלריה גורריה למימריה פקורקדיה זוהר \nזרעיה ווליה תהורריה רויה והאל אליה צעיריה יההריה תמוזליה. והיה יהו\"ד חונניא תיה \nוהאל אליה ויוזוה יה. בשכמל\"ו: \nועתה הם י\"ד שמות מג' אותיות כל שם והם אב\"ג ית\"ץ וכו' ותכפול אותיות יה\"ו עם כל \nאות ואות מאותיות מ\"ב וא\"כ ד' פעמים מ\"ב הם קס\"ח אותיות חלקם כ\"ח חלקים ויעלו ו' \nאותיות לכל שם, כי ו' פעמים כ\"ח עולים קס\"ח וזה ציורו ייהו ית הו יצהו ישהו יט הו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ינהו ייהו יב הו ישהו יצהו ית הו יגהו יטהו יו הו יעהו יפהו יז הו יקהו יצהו יי הו \nיתהו: \nועתה אצייר לפניך הלשונות: \nושמע בני גם המ\"ב אותיות של שם מ\"ב מהיכן יוצאים כי כולם באים מבראשית ברא אלהים \nוכו' עד ב' ו' בהו הם מ\"ב אותיות. הגה\"ה ובספר ישן מצאתי מן אות ה' של היתה ואילך \nבשינוי לשון וזה לשונו, ולא מצאנו לה' אחרונה מן היתה צירוף ולא שמענו בה כלום. ודע \nכשלמדנו מראש מבלי צירוף נמסר לנו אות ששית שהיא סוף תיבה ראשונה סמך וכשלמדנו לצרף \nהאותיות מצאנוה בצירוף צד\"י. וראש תיבה רביעית נמסר לנו ב' ומצאנוה בצירוף פ'. \nובראש תיבה חמישית נמסר לנו א ומצאנו בצירוף ח וכולן אותיות שמתחלפות ואין אנו \nיודעין איך הדבר אם בשטף הלשון או ד\"א והוחזק בלבינו כי הצירוף טפי עדיף משיטפא \nדלישנא וכל אשר ידענו מזה הסוד הרי גלינו אותו לך, ואתה יודע מה שאמרנו וכך אמרו \nחז\"ל בקדושין פרק עשרה יוחסין א\"ר יהודא שם בן מ\"ב אותיות לא היו מוסרים אותו אלא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "למי שהוא צנוע ועומד בחצי ימיו ואינו כועס ואינו משתכר ואינו מעמיד על מדותיו וכל \nהיודעו וזהיר בו ומשמרו בטהרה אהוב למעלה ונחמד למטה ואימתו מוטלת על הבריות \nותלמודו מתקיים בידו ונוחל שני עולמות עוה\"ז ועוה\"ב יהי רצון שנזכה גם אנחנו לכל \nהמדות הללו הזהר בו בחיים שלא תגלהו אלא למי שהוא כדאי, וכשאתה חפץ לסדר אותיותיו \nהשמר בהם ותתעטף בציצית שלך ושב כמלאך ה' צבאות ושב באימה ביראה ברתת ובזיע וכך \nסימני קריאתו השמר בהם שלא תטעה תיבה ראשונה זה צורת נקודתה שתחתיה. () תיבה שניה \n() תיבה שלישית () תיבה רביעית () תיבה חמישית () תיבה שישית () תיבה שביעית, (): \nיוד שבתיבה ראשונה שהיא אות רביעית בה אין תחתיה כלום סימן כי סימנו תחת ג' שלפניו, \nותיבה שלישית יו\"ד שבה שהוא אות רביעית שבו סימנו מובלע בד' שלפניו, ותיבה אחרונה \nקוף שבה והוא אות שני אין תחתיו סימן כי סימנו בו' שאחריו וסימנו זהו קבוץ שפתים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "וזה צורתו: \nואף יו\"ד שהיא אות חמישי שבה סימנו תחת צדיק שלפניו, וכל האותיות אחרות כתבנו היטיב \nואין אנו צריכין להזכיר יותר וצריך להזהר בדבר הזה ע\"כ מצאתי בספר הישן הנ\"ל. ע\"כ \nההגה\"ה): \nודע כי כאשר תשלים מהלך גלגל הליכה בי\"ב הויות אל תאמר ששם מולדה כי צריכה להתרחק \nעדיין שיעור עד שתקבל אורה מאור התפארת, הוא שאמר ר\"ג כך אני מקובל שאין הלבנה \nמתחדש פחות מכ\"ט יום וחצי ותשצ\"ג חלקים ואודיעך ידיעה אמתית שע\"פ הכ\"ח מחנות האלו \nבינה שופטת העולם, ועוד דע לך שכל הנולדים אשר יולדו באחד מאלו הכ\"ח מחנות יקבלו \nגזירות מן המחנות והם הגזירות שהזכיר שלמה ע\"ה באמרו התמורות והם העיתים עת זרע \nוגו' והוא שאמר סוד גדול לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים והוא מה שאמרו לשם מפני מה \nיש צדיק וטוב לו רשע ורע לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו ותשובתו בזה צדיק ורע לו שבא \nלעולם כבר ורבו צדקותיו וקב\"ה הביאו בעולם פעם אחרת לקבל עונשין ונולד בחסרון אור \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הלבנה וכל ענינו בצער ובחסרון כי כן רוצה השכל והדין לצדיק להיות חסר כי בחסור נולד \nכדי שיתכפר וישמח בעה\"ב, והרשע וטוב לו בא פעם אחת ורבו פשעיו והש\"י מביאו פעם אחרת \nלקבל צדקותיו המועטים והוא נולד במילוי הלבנה ויהיה מלא בכל טוב ואז יטרד וילך \nבגיהנם, והוא שנאמר וגם רשע ליום רעה מ\"מ משה רע\"ה שאל למה יביאהו קב\"ה פעמים יקבל \nעונשו או שכרו בפעם ראשון ולא נאמר לו תשובה על זה: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ד\"ה סוד חשבון תקופות ומזלות\nסוד חשבון תקופות ומזלות ודע שמן הצורה הזאת תבין שהילוך הלבנה בהוי\"ה אחת ב' ימים \nשש שעות תקנ\"ט חלקים וחצי וא\"כ מקפת בכל י\"ב הויו\"ת כ\"ז ימים ששה שעות רל\"ד חלקים, \nכיצד דל י\"ב הויות ב' פעמים י\"ב הם כ\"ד וי\"ב פעמים ששה שעות הם שלשה ימים מכ\"ד שעות \nלכל יום, י\"ב פעמים תקנ\"ט חלקים וחצי הם ששה שעות רל\"ד חלקים זהו הקפות י\"ב הויות, \nאבל קבלת האור מהתפארת הוא כ\"ט ימים י\"ב שעות תשצ\"ג חלקים. ועתה דע לך ששמש ומגן ה' \nצבאות יחול בראש טלה בתקופות ניסן ובראש סרטן בתקופת תמוז ובראש מאזנים בתקופת תשרי \nובראש גדי בתקופת טבת. ועתה שמע הסדר איך נעשה שם בן מ\"ב לשבעה חלקים וכל חלק ששה \nאותיות וצרף שם יה\"ו לכל אות ואות הרי ד' פעמים מ\"ב הם קס\"ח אותיות חלקם לשש שש \nאותיות ויעלה מחנות כ\"ח, הוא שנאמר גדול אדונינו ורב כ\"ח שבהם מתפעלים כל הגזירות, \nוראה והבן שכל משפטי העולם כולם הם ע\"פ י\"ב הויות עפ\"י ה' יחנו ועפ\"י ה' יסעו, ודע \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "והבן כי צ\"א יום וז' שעות ומחצה בכל הג' הויות החמה הולכת א\"כ לי\"ב הויות שס\"ה ימים \nורביעי, א\"כ מבואר שהכל מתפעלים בכ\"ח מחנות שכינה היא המוציאה כולם מכח אל הפועל \nהוא שאמר כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים ולא אמר הוא, ומלת היא הם ג' אותיות \nהנעלמים מאות ה' כעין ה\"ה ה\"י ה\"א והנה י' בחכמה ה' בבינה והכל מהא' וזהו היא, אל\"ר \nמאי היא א\"ל הוא החלום שראה יוסף ואמר קמה אלומתי וגם נצבה כי היא צריכה הקמה ועזר \nכענין קום בתולת ישראל תראה הי\"א במלאו ה\"י יו\"ד אל\"ף עולה קום, אל\"ר מי יאמר לה \nלקום א\"ל הו' התפארת שכן היא ציורו די י ייו עולה ג\", אל\"ר ידעת מי הוא ששקל עונות \nנבוכדנצר והעבירו ממלכות א\"ל הי\"א שכן הי\"א בא\"ת ב\"ש תק\"ל הוא שאמר מנא מנא תק\"ל \nופרסין: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ד\"ה סוד קידושין וכוונותיה\nסוד קידושין וכוונותיה וגם אמר כי יקח איש אשה ובעלה ונתעוררו חז\"ל לומר האשה \nניקנית בכסף ובשטר ובביאה וע\"י עדים אף כי הם פסולים דרבנן, ואמרו בכסף מנא לן כתיב \nכאן כי יקח וכתיב התם נתתי כסף השדה קח ממני יליף קיחה קיחה מה התם כסף אף כאן כסף. \nא\"ל ר' האינך תמה בדבריהם וכי זה נכתב בתורה והא כתיב ויקח את כל ארצו מידו וכי כסף \nנתן ה\"נ יקחנה בלא כסף, וא\"ת בהמשכת דברים שאמר הן הן מי לא אמרינן אמר הן הן שבועה \nה\"נ אמר הן הן מקודשת כי יש ממש במלת הן ועוד יקח מויקח עדיף למילף מיקח מקח. אל\"ב \nאי מהתם ה\"א אפילו בע\"כ וא\"כ כל אחד ילך ויקח בת ת\"ח בעל כרחה ואין לדבר סוף, אל\"ר \nוהאי ג\"ש היא והא לא דמי קיחה דשדה לקיחה דאשה דשדה קנאה ויש לאל ידו למכרה אבל אשה \nקנה ואין לאל ידו למכרה וא\"כ אינה ג\"ש, ועוד א\"ה דילפינן משדה נימא מה שדה נקנה \nבכסף ובשטר ובחזקה ובחליפין אף אשה כן מה תאמר חליפין איתנייהו בפחות משוה פרוטה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "וגנאי הוא לה אומר אני אע\"פ דגנאי הוא נקנית שכן רוצה הש\"י הלא תראה שג\"ש היא סיני \nכשם שהעמידו בית הלל קידושין בפרוטה שהיא חצי שעורה אף כשקנאה בתורת קנין כן כשקנאה \nבתורת חליפין בפחות מש\"פ תהא קנויה ואין גנאי במה שגזרה התורה, שאם תחוש בזה א\"כ \nתחוש על שנקנית בביאה ע\"י עדים היש גנאי כזה אלא גזירת המלך הוא ה\"נ ל\"ש, ועוד מאי \nהאי דכתיב כי יקח משמע רצוניי כתיב כי יקח איש אשה ומ\"ש בכהן כתיב הוא אשה בבתוליה \nיקח ולא כתיב כי יקח אשה בבתוליה יקח, רבונו דעלמא אשה שוה אלף זוז וזה יקחנה בחצי \nשעורה כסף וכי אין בה הונאה בזה מה תאמר רוצה ובמקום שרוצה אין אונאה א\"כ במקום \nשרוצה תקנה בלא דבר וכי לא כתבת בתורה נרצע בדבור בלא מתן נקנה ה\"נ יהי כן, ועוד לא \nמצאו להעמיד קדושין רק בחלק השמיני מאיסר האיטלקי והוא משקל חצי שעורה כסף נקי, \nועוד הג\"ש צועקת כסף ולא שוה כסף וב\"ש אומרים שוה כסף ואצ\"ל שב\"ה עקרו הג\"ש לגמרי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שאמרו בפרוטה פרוטה מאן דכר שמה, א\"ל בני כל דבריהם הם סיני ועליהם אין להרהר אלא \nשהסמיכו דבריהם אקראי. ונקנית בכסף שכן הדוגמא למעלה שחיבור האהל הוא מצד החסד \nהנקרא כסף שנאמר לי הכסף ולי הזהב ואין הדין נותן שתקנה בחליפין כי סוד חליפין הוא \nמיד ליד ר\"ל שיוצא הנפש והולכת ברשות אחרים ואפילו בפחות משוה פרוטה הם הרמשים \nהנרמסים באשפה, וידעת בני בזמן הקדושין כחות הרחמים מתרבים והחליפין מתמעטים וא\"כ \nהאיך תקנה בחליפין, וגם לא בחזקה כי החזקה הוא פחד יצחק והוא שנתנו לעמים אף חובב \nעמים בחזקה עד בא גזירה מלמעלה להתיש כוחם, והעמידו הדבר בפרוטה שהיא נחושת לרמוז \nשכנ\"י היא נחושת כענין וארצכם כנחושה, ומתחברת עם יהו\"ה הוא התפארת שכן יהו\"ה בא\"ת \nב\"ש מ\"ץ פ\"ץ, ומ\"ץ פ\"ץ בגימ' פרוטה הכולל נחושת, ויהו\"ה והפרוטה שהיא כנ\"י היא \nשמינית לאיסר היא הבינה לאיסר הנדרים ע\"כ העמידוהו בחלקו השמיני של איסר, כן הדבר \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "במקוה אינו מטהר בפחות קורטוב והוא חלק שמינית מלוג כי כל חלק ח' עליה, ועל שהיא \nקשיין דפירייא העמידו שיעוריה בחצי שעורה כסף להיות כל השעורה כסף לחצאין וע\"כ מקדש \nגם בזהב כי בהיות החבור השלום בארץ והזהב עם השלום, ואמר כי יקח איש אשה שאם רוצה \nלעשות כבן עזאי רצונו הוא ואין המשפט הזה בכהן גדול וע\"כ אמר שם אשה יקח. אמרו האשה \nנקנית בכסף היא כנ\"י שנקנית לת\"ת על ידי החסד שנקרא כסף, וראה והבן מעלת הכסף \nשיהו\"ה עולה כסף, כענין י' פעמים ה' ה' פעמים י' ו' פעמים ה' ה' פעמים ו' עולה כסף \nואם תחליף כסף בא\"ת ב\"ש לח\"ו עולה יו\"ד ה\"א ו\"ו ה\"א להודיע שהאשה עם האיש בכסף שהוא \nהרחמים עמהם. אל\"ר אימתי הוא זה. א\"ל בזמן שהם ראויים זה לזה להלקח אבל אם אינן \nראויין זה לזה הכסף הוא אש ואין שלום ביניהם ואחריתם מר. אל\"ר מנא לך הא. אל\"ב \nמלאהו כסף כ\"ף סמ\"ך פ\"א בגימ' א\"ש והנה שב הכסף אש, ודע לך בני שאין האשה מתקדשת \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בעל כרחה שהרי במצרים נאמר שמעתי את נאקתם היא כנ\"י א\"כ ברצונה ובאהבתה הוא שנאמר \nוהלכה והיתה לאיש אחר ברצונה הלכה כי גרשה בעלה מצד טומאת הבנים. ודין השטר כתב על \nחרס או על נייר אע\"פ שאין בו שוה פרוטה בתך מקודשת לי או הרי את מקודשת לי הרי זו \nמקודשת גלמודה ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה בשטר מה יציאה בשטר אף הויה בשטר. א\"ל \nוכי יתכן לכתוב זה הפסוק בענין אחר עד שתאמר מדשינה בדיבור יש למילף מה יכתוב והיתה \nלאיש אחר ולא יכתוב ויצאה והלכה שומע אני אפי' בע\"כ לכך כתיב ויצאה ואחר והלכה \nברצונה יכתוב והלכה ויצאה לאיש אחר שומע אני אפי' בלא הווית קדושין אם בא עליה אחר \nאסורה לבעלה ת\"ל והיתה בהויות קדושין נאסרה לבעלה הראשון. אל\"ב אחר שכתוב ושלחה \nמביתו מאי ויצאה אלא להקיש. אל\"ר והא קא פסיק והלכה בין יציאה להויה ובמקום דאיכא \nהפסק הוי עיכובא, מי לא אמרינן את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר ואמרינן אתי את \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "והפסיק הני בארבעה עשר והני בחמשה עשר ה\"נ אתא והלכה והפסיק. א\"ל אלא ויצאה ל\"ל אלא \nע\"כ להיקש, אל\"ר ואלא והלכה למה הפסיק, א\"ל הוא דאיצטריך לאמרו קודם הויה שאם היה \nשותק מוהלכה הייתי אומר והיתה בע\"כ קמ\"ל והלכה מדעתה, א\"ל והלא אינו מוכרח כי כך \nמשתמע והלכה בע\"כ כמו מדעתה ואדרבה והלכה בע\"כ משתמע מכח סברא דהאשה אף כי גרשה \nבעלה נגררת אחריו וכואב לה ואמר והלכה לומר לך שאע\"פ שבא אדם אחר והוליכה לביתו \nבע\"כ נאסרת לראשון ויקשה לתנא דקתני האשה נקנית משמע מדעתה, ואמת כי קים לתנא דבע\"כ \nאינה נקנית ודייק מוהלכה מ\"מ אינו מוכרח לו חייב התנא לראות כח במלת והלכה דמשתמע \nמדעתה והנה והלכה מקבל ב' קריאות כי כמו שאתה קורא והלכה כן תקרא והלכה משמע בע\"כ \nכענין ואתכם אזרה בגוים ואמרינן ואתכם, אל\"ב הלא אמרתי לך כל דבריהם אמתו שהיסוד \nנקרא שער (נ\"א שטר) ששם בחינת הנפשות וחתימת השטרות והשכינה פועלת ועל שכותב בכתב \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "הרי את מקודשת לא העמידו השער בשום קצבה דקאמר אפילו אינה שוה פרוטה מטעם שהכתיבה \nבשטר רומז ביסוד כי הוא בכלל תורה שבכתב וכשנתן לכנ\"י אין קדושין גדולים מאלו. גם \nנקנית בביאה שנאמר ובעלה האמת בעדות, א\"ל ואימא עד דקידש ובעל לא תהא מקודשת שכן \nכתיב כי יקח ובעלה א\"ל א\"כ יכתוב איש אשה כי יקח ובעלה ונכנס איש אשה בין כי יקח \nובין בעלה ש\"מ קיחה עושה קדושין וביאה עושה קידושין, והכוונה שהביאה היא ביאת ת\"ת \nבכנ\"י כענין באתי לגני אחותי כלה, וע\"כ אע\"פ שהדבר מכוער לקחת אדם עדים ולקדש \nבפניהם אשה בביאה ולגרום לעדים הרהור כי לא אפשר בלא הרהור הואיל ונמצא בפסוק באתי \nלגני אם עשה קדושיו קידושין מ\"מ הדבר מכוער לכן רב מנגיד על מאן דמקדש בביאה. אל\"ר \nמה ראה התנא ולא אמר האשה נקנית בד' דרכים והד' היא חופה דהא הלכה כרב הונא, ואומר \nלך סבת כוונת רב הונא שחופה היא דוגמא על שהחופה פירוש כיסוי מהמרכבה היא חכמה \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "עילאה והאשה עם בעלה תחת הכיסוי, וא\"כ תכנס האשה ברשות בעלה ע\"י הכסוי לא ע\"י כסף \nושטר וביאה וע\"י אלו האשה עם בעלה תחת הטלית כי הטלית הוא החופה ורומז בחכמה עילאה \nכענין נתעטף בטלית לבנה, והכוונה כי הה' טבעות הנזכרים בפסוק וארשתיך לי כולם \n", "en": ""}]}
