{"bookId": "kabala-3abdaae3bf06", "part": "1", "torah": "30", "title": "ספר הקנה — קטע 30", "hebrewTitle": "קטע 30", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-3abdaae3bf06/1/30/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-3abdaae3bf06/1/30/", "segments": [{"index": 1, "he": "וקדשו עצמן שלא מדעת אביהן וכששמעו אביהם הסכים מקודשת הואיל והסכים, ורבינא אמר \nהואיל בשעת הקידושין לא היה דעת המושל הוא האב א\"כ אין באותו הקידושין כלום וצדקו \nדברי רבינא כי בשעת מעשה צריך להיות רצון הבעלים אבל שלא בשעת מעשה אין תועלת, וא\"כ \nכפי דברי רבינא אם נתגרשה מאותם הקידושין מותרת לכהן והנה דע בני שהרבה פעמים בא \nהמעשה אלי ואסרתי כי אמרתי הואיל והסכים אחר המעשה גילה דעתו שהוא אומר להם להתקדש \nואם נתגרשה אסורה לכהן, ורבא הוא שאומר אומר אדם לבתו צאי וקבלי קדושיך מדקאמר ר' \nיוסי בר יהודא מעות ראשונים של אמה העבריה לאו לקדושין ניתנו וכשהיא קטנה ורבה \nמיעדה אומר התקדשי לי בשעבוד שיש לי בגופך ואם עבודתה שוה פרוטה היא מקודשת דדמי \nכאומר לה אביה צאי והתייעדי לפלוני תפשוט דאדם אומר לבתו צאי וקבלו קדושיך, וכן \nהדין למעלה שכנ\"י כשהיא קטנה ברחמים אביה שהוא החסד אומר לה צאי וקבלי קדושיך \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ומתקדשת לת\"ת. וגם אז\"ל בהיות הבת ספק בוגרת בין שקדשה עצמה שלא מדעת אביה בין \nשקדשה אביה שלא מדעתה הוי ספק קידושין וצריכה גט מספק שכל ספק איסור לחומרא וכ\"ש \nדעריות שפוגם למעלה, ועל ששליח הת\"ת לקדש לו העטרה היא היסוד וכן שליח העטרה להתקדש \nלתפארת הוא יסוד וע\"כ איש עושה לו שליח לקדש אשה הנראת טובה בעיני השליח וכן אשה \nגדולה עושה שליח לקבל לה קידושין מאיש הכשר בעיני השליח, ושליח שהאשה עושה לה לקבל \nקידושין צריכה לעשותו לפני שני עדים ואין זה הדין באיש העושה שליח לקדש לו אשה שאין \nצריך עדים ששלוחו כעדים וכמותו כי יש דברים דאמרינן שלוחו של אדם כמותו ויש דאמרינן \nאין שלוחו של אדם כמותו כמו גבי גט כי שם צריך עדים איך עשאו שליח. אבל גבי קידושין \nאמרינן שלוחו של אדם כמותו ואין שם עדים והכוונה שהו' הוא משלח ומשך הו' הוא שליח \nושלוחו שהוא שליח של אדם הוא ת\"ת כמותו כענין וישראל אהב את יוסף כי מה שאירע ליעקב \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אירע ליוסף אבל באשה לא אמרינן שליחה כמותה לענין קדושין שאינו כן. אל\"ר אין הדין \nשוה כי תינח בזמן ששניהם מודים הכחיש השליח או הכחיש המשלח מאי ע\"כ צריך עדים ל\"ש \nאיש ל\"ש אשה שהעדים מבררים האמת מן השקר וגם דע לך כי בעבור שהיסוד הוא עד והוא \nשליח וע\"כ אם שלח שליח לקדש לו אשה מקודשת ששליח נעשה עד, ואצ\"ל כששלח שנים שהם \nעדיו והם שלוחיו וב' שלוחים אינן צריכין עדים אחרים כשמקדשין שהם הם העדים, וחש\"ו \nשהם אינם בני דוגמא העליונה לאו בני שליחות נינהו, ואצ\"ל גוי ועבד שהם חיצונים ואין \nלהם תורת גיטין וקדושין, א\"ל בני כמה עבירות נעשים בשליחות שהרי כשהשליח מקדש ואומר \nהרי את מקודשת לפלוני בזה והל' בחיריק כאלו אומר לי פלוני שהיה שמו שמעון ועתה \nהחליף שמו ראובן והכי קאמר הרי את מקודשת לי ראובן שהיה שמי שמעון, מי לא אמרינן \nואברככה ואברך כה לחולין לא חולין לחיים לא חיים ואמרינן העושה שליח לקדש לו אשה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "והשליח קדשה לעצמו מקודשת לשליח והמשלח אין צעקתו נשמעת, ע\"כ יזהר השליח לומר \nלפלוני הל' בשבא ואם שליח האשה מקבל קדושיה יאמר המקדש הרי פלונית אשה ששלחה אותך \nמקודשת לי. וכשאין לה אב והיא קטנה ומקדשת עצמה או אמה ואחיה מקדשין אותה אימר לה \nהרי את מקודשת לי בזה שאין לתלותה בשום אדם שהרי היא לעצמה. ובעבור שאין מעשה קטן \nכלום ממאנת. אבל כשמקדשה אביה אומר לו הרי בתך מקודשת לי בזה. והשליח נעשה במקום \nדלא אפשר אבל במקום דאפשר מצוה על האיש לקדש הוא בעצמו. ועל האשה להתקדש היא בעצמה. \nוהכוונה ורבקה אוהבת את יעקב ומתקדשת ממנו בלא שליח. וכן באתי לגני אחותי כלה בלא \nשליח. א\"ל ר' מה תאמר כשאברהם שלח את אליעזר התם אי לאו דאליעזר הפסיק את רבקה \nליצחק העולם היה נחרב. וגם דע שהמקדש צריך להיות כוונתו לשם שמים ולא בדרך פריצות \nועזות וליצנות לא משום יופי ולא משום ממון שהרי רב מנגיד אמאן דמקדש בביאה ובלא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שידוכין ובמקדש בשוק משום דנראה כמין פריצות. א\"ל ר' איזה פריצות למה אמרה תורה \nפריצות לקדש בביאה. א\"ל בני למה אמרה תורה מצוה לייבם ואז\"ל מצוה חליצה קודמת בעבור \nשהייבום צריך כוונה להשיב נפש אחיו והוא החסד שעושה עם אחיו, ועל שנתמעט שררת התורה \nוהכוונה נתמעטה והסודות נסתרו והייבום אינו אלא למלאות רצון היצר הוא הממון או \nהיופי ופוגע בערוה שלא במקום מצוה ע\"כ אחז\"ל מצות חליצה קודמת למצות ייבום. וכן \nבקידושי ביאה צריך האדם לקדש עצמו בביאה ולחשוב כאלו מוסר נפשו לשם והדור אינו עושה \nכן ע\"כ הזהירו שלא לקדש בביאה. ומה טוב ומה נעים שהמקדש בעצמו יברך ברכת אירוסין \nולא אחר ויקדש תחלה ואח\"כ יברך, הלא תראה שהקידושין מביאין הברכה ומתברכת מבעלה הוא \nהתפארת ישראל, וע\"כ אין הברכה באה אלא מצד הקידושין א\"כ צריך לקדש תחלה ואח\"כ לברך \nהמקדש בעצמו. שהאומר צריך לברך ואח\"כ לקדש ראה שכל הברכות עובר לעשייתן וסובר ג\"כ \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בקידושין, והוא סברא שלא מדעת שכן הדבר בחסירי הסודות עושין דמיוני חלומות. מאי \nמברך בא\"י אמ\"ה אקב\"ו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות ע\"י חופה \nוקידושין בא\"י מקדש ישראל (ע\"י) ותו לא. והכוונה בא\"י כח\"ב. אלהינו הזרועות. מלך \nהוא תפארת העולם היסוד. אשר שב אל הכתר הוא גזר וקדשנו. במצותיו התפארת שנה\"י \nקדושים במצותיו הם שש קצוות ע\"י קיום מצותיו ומה הם מצותיו הוא שב ואמר הוא הפרשת \nוהרחקת עריות. גם אסר לנו את הארוסות שכל זמן שלא נכנסה לחופה אסורה לארוס והתיר \nלנו את הנשואות ע\"י חופה וקידושין שהחופה באה מכח הקידושין, בא\"י תתברך כ\"י ותפארת \nשהוא הויה ואדני מתקדש מאימא שהיא הבינה שהבינה מקדש את ישראל. א\"ל ר' והאיך מברך \nעל העריות דהו\"ל לאוין ואין מברכין על לאוין. א\"ל בני אין מברכין על לאוין משום \nשאין עושה מעשה והכא עושה מעשה שתיכף שקידשה עשאה אשת איש היא בכלל עריות ע\"כ מקדש \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "תחלה שמביאה בכלל עריות ואח\"כ מברך ומזכיר עריות בתחלת הנוסח שאם יברך ואח\"כ יקדש \nהוא אומר שקר שעל האשה הזאת מברך על כל העריות והיא לא נכנסה עדיין ע\"י בכלל \nהעריות. א\"ל ר' האמת אתך מקדש ומברך והמקדש מברך ולא אחר כפי הסוד, אלא קאמר הכא \nוציונו על העריות ומה הם איסור הארוסות שכל דבר שהוא איסור הוי ערוה והרחקה. גם אין \nלעשות שבע ברכות פעמיים שכשהאשה מתברכת פעמיים בז' ברכות מורה אלמנות במקום טובה \nרעה כי י\"ד ברכות באשה אחת לא מצאנו רק שהיה מתברכת מז' ימי בראשית ואם יבארו בזמן \nהקדושין ובזמן החופה יצטרפו אלו עם אלו ויהיה גרעון תחת תוספות לחלק י\"ד ברכות לשני \nגברים כי הם המבקשים זה כי הבעל אינו מברך רק בז' ימי בראשית לכן המורה הוראה שלא \nמדרך הסוד גורם רעה בסוד נפשו. גם אמרז\"ל היו עשר נשים וקדש את כולם בכסף שוה י' \nפרוטות וקבלה אחת מדעת כולם מקודשות אין בכסף שוה י' פרוטות כולם צריכים גט מספק. \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "א\"ל ר' שמואל הבקי בשבילי דרקיעי לא חשש בקידושי עד א' ואפילו שניהם מודים, ואצ\"ל \nכשאחד מכחיש או שניהם מכחישין והוא סבר כרב פפא דאמר אין חוששין ודברי רב פפי דאמר \nחוששין ואפילו שאין שניהם מודים אוטם אזנו משמוע, ואי רב נחמן ושמואל ורב פפא אמרו \nאמת א\"כ למה שואל מאי הוה עלה והלא יחיד ורבים הלכה כרבים אלא ודאי ראו ממש בדברי \nרב פפי שלא קדשה מדרבנן אלא מדאורייתא הלא תראה דהימניה קב\"ה לעד אחד לחייב שבועה \nאלמא אמת ממש בדבריו ולמה לא יחייב גם מלקות או להוציא ממון. אל\"ב העד הוא הנצח \nוהמלקות הוא פחד יצחק ואיך יחייב למי שלמעלה ממנו גם להוציא ממון הוא פחד יצחק \nשנאמר מצפון זהב יאתה, אבל שבועה מחייב שהשבועה למטה מהעד והאשה במקום שבועה ועד \nאחד מקדשה לבעל. אל\"ר ויחייבנה שבועה ותפטר דומיא דממון א\"ל התם ממון תובע דלמא \nממון לאו דיליה הוא נשבע ונפטר ואם שקר ישבע יתן הדין, אלא הכא אשה תובע ותשבע \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שאינה אשתו ודלמא אשתו היא והוו להו תרי עבירות חדא שנשבעה לשקר ועוד דמתירין ערוה \nלעלמא ע\"כ אין תקנה כל עיקר כי קידושי עד אחד דאורייתא הוא בלי ספק, ושמואל לא דן \nהכי אלא אומר הוי ליה כמוציא ממון שהאשה במקום ממון ואין עד אחד מוציא ממון, וגם דע \nשאין האשה מתקדשת אלא מרצונה כענין שנאמר והלכה והיתה לאיש אחר הילוך והויה רצוני, \nהאמת אין יכולת לברר קידושי בע\"כ כי דלמא קודם הן ללאו ומקודשת מספק אבל באומר הרי \nאת מקודשת ונעלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד אינה מקודשת כי גלתה דעתה \nשאינה רוצה, ואין לומר מקודשת והא דהשליכתה מנסה היא אותו אי רתחנא הוא כי האשה \nמנסה בתועלת לה בנסיון זה שאם תראה כי רתחן הוא שלא לקחתו אבל הכא כבר נתקדשה מה \nתועלת לה בזה הנסיון. אבל אם אמרה ע\"מ שיקבלם לי אבא או אביך הרי זה מקודשת. אל\"ר \nהיה העד פסול דאורייתא מאי א\"ל אין בדבריו כלום. פסול דרבנן איצטרך גט. ודוקא בגט \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אשה יש הפרש בין פסול עדות דאורייתא לפסולי עדות דרבנן אבל בכל העדיות שבתורה כמו \nשאלו פסולין כך אלו פסולין. ופסול דאורייתא לא הוי אלא שיצא פסול בב\"ד. וכן איילנית \nוסריס וספק ממזר וכל דין פסול אם לא ימצאו ברורים בב\"ד אינו כלום. וגם אז\"ל אדם \nשהלך למדינת הים והניח בת קטנה וקמה ונישאה לאיש מוציאין אותה מידו דלמא קדשה אביה \nוהויא אשת איש וקרוב הדבר שאין לה תקנה כלל להנשא אא\"כ כתב אביה לשם שלא קדשה או \nקדשה ואם כתב ולא בירר בכתב אי קדשה או לא מותרת דאי קדשה היה אומר. ולכן מה \nשמוציאין מידו דלמא קדשה אביה כל זמן שאביה בחיים מת אביה ולא אמר כלום מותרת דאי \nאיתא דקידשה היה אומר קודם מיתתו. וגם אז\"ל חרש שנשא פקחת או נשא חרשת קידושי \nדאורייתא לא הוי אבל צריכין גט מדרבנן. וידעת בני חרש אינו דוגמא עליונה שהרי נסתלק \nממנו השפע הנעלם וע\"כ אינו מקדש כי אין לו כח לקדש. וא\"כ אשה פקחת של חרש ובא פקח \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "וקדשה קידושיו קדושין דאורייתא ואסורה לחרש עד שיגרש הפקח בגט, ודוקא חרש בעבור \nשהוא חכם נתנו לו כח מדבריהם לקדש אבל שוטה או שוטית כגון שקדש השוטה אשה פקחת או \nפקח שקדש שוטית אפילו מדבריהם אינן קדושין. טומטום ואגדרוגנוס שקדשו אשה או שקדשן \nאיש הרי אלו קדושין מספק וצריכין גט בספק, אל\"ר קשה ומר הלשון הזה כגיגית שארז\"ל \nטומטום אינו אוכל תרומה נשיו ועבדיו אוכלין ופריך נשים לטומטום מנין אלא מאי נשיו \nארוסותיו ש\"מ טומטום מקדש וקידושיו קדושין, וניחוש שמא אשה הוא ואין אשה מקדשת אשה \nוהוי זרה ואמאי ארוסתו אוכלת בתרומה, ושמא תאמר כאביי דאמר כשביציו מבחוץ קדושיו \nקידושין מכלל סתם טומטום אין קדושיו קדושין, וניחוש דילמא זכר הוא וקדושיו קידושין \nואתה מתיר אשת איש לעלמא אלא ע\"כ סתם טומטום קדושיו קידושין והדרא קושיא לדוכתא \nאמאי ארוסתו אוכלת בתרומה, דלמא אשה היא ואין אשה מקדשת אשה והוי זרה ואמאי אוכלת \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בתרומה א\"ל בני האמת אתך מ\"מ התם אמר רבא מאי נשיו אמו אבל ארוסתו אינה אוכלת דלמא \nזרה היא וצריכה גט דלמא אשת איש היא, אל\"ר ורבה דאמר ארוסתו ממש מא\"ל, א\"ל כשביציו \nמבחוץ ודוקא קתני ואין למידק מיניה אין ביציו מבחוץ כי קדושיו קדושין וכן אמרו סריס \nשקידש קדושיו קדושין גמורים בין סריס אדם בין איילנית קדושיו קדושין גמורים, א\"ל \nשבח לאל למה גרע חרש מסריס דהאי חרש מוליד וסריס אינו מוליד וחרש קדושיו קדושין \nסופרים וסריס קדושי דאורייתא ומ\"ש והלא אפכא מסתברא א\"ל בני האי חרש שאינו שומע \nואינו מדבר, אל\"ר מאי האי אי אינו שומע ואינו מדבר מנא ידעה מאי קאמר א\"ל שומע \nואינו מדבר מדבר ואינו שומע הרי הוא כפקח לכל דבריו וקדושיו קדושין, והבמ\"ע כשדבר \nעמה מעניני קדושין וקודם שקידש נתחרש שאינו שומע ואינו מדבר מהו דתימא דינו כדין \nשוטה וקטן קמ\"ל הואיל והוי פקח כשדיבר עמה קדושיו קדושין מדברי סופרים, ואינו \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "קדושין דאורייתא משום שבשעת מתן היה חרש ע\"כ קדושיו דרבנן, אבל סריס דוגמא הוא שיש \nמאמרות סריסים מן הרחמים ויש מאמרות סריסים מן הדין וכולם מקדשין העטרה אף בזמן \nשאינה פועלת לא דין ולא רחמים דין אינה פועלת לבטל אומה ישראלית בגלות, רחמים אינה \nפועלת להוציאם לחירות, ומ\"ה מקדשין אותה. ועוד ארז\"ל גוי ועבד שקדשו בת ישראל אין \nקדושיהן קדושין וכן ישראל שקידש גויה או שפחה אין כאן קדושין וכך הם אחר הקדושין \nכמו קודם הקדושין, אל\"ר ואמאי ניחוש דלמא הגוי והעבד ישראל הם מי לא אמרינן צריך \nהאדם לברך בכל יום ברוך אתה ה' אלהינו מ\"ה שלא עשאני גוי ושלא עשאני עבד. אל\"כ אל \nתאמר כן דא\"כ כל הנשים היו אסורות דלמא אחותו היא ערוה היא עליו אלא פנים שאינם \nניראים לא חיישינן מי\nלא כתיב לא יומתו אבות על בנים שרודה הבן את האב ומשום שאינו אביו בפנים ניראים \nפטור ה\"נ ל\"ש: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ד\"ה סוד ועונש גלגול על העריות\nסוד ועונש גלגול על העריות עוד אמז\"ל מנין שאין קידושין בא\"א ר' אמי בשם ר' ינאי \nאומר ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר אחר מקדשה ולא קרוב מכאן שאין קידושין תופסי \nבעריות. אל\"ר תימה צועק תפארת וקרא לכנ\"י אחותי רעייתי ומקדשה. אל\"ב וגם אמנם אחותי \nהיא בכח כן זאת לזה אחי בכח כוחה וע\"כ הדבר דוגמא ואין להקשות. וגם אמז\"ל המקדש אחת \nמהעריות אינו כלום שאין קידושין תופסין לא בחייבי מיתות ולא בחייבי כריתות חוץ \nמהנדה, וכאן נראים הדברים קשה כחומץ לשיניים כי מ\"ט חייבי מיתות וכריתות דלא משום \nשפוגם ומכרית למעלה לאוין ונדה נמי פוגמין למעלה מי לא אמרו חכמי הקבלה אל תשקצו את \nנפשותיכם מלמד שהעובר על עריות מתלבש בבהמה טמאה ובשקצים ורמשים וזהו ואקוץ בם, \nואמרו הבא על אחותו מתלבש בחסידה ותיהרג ע\"י חברותיה. הבא על דודתו מתלבש בגויה \nוסופה להתגייר זהו שכתוב דודתך היא קרי ביה דתך היא תשוב בדתינו ותאמין בתורתינו, \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הבא על אשת אחיו יתלבש בפרד שנאמר ועיר פרא אדם יולד, הבא על א\"א יתגלגל בחמור הוא \nשנאמר כי תראה חמור שונאך עזוב תעזוב עמו, הבא על אשת דודו יתלבש באשה אשדודית, הבא \nעל בהמה יתלבש בעטלף, הבא על הזכר יתגלגל בשפן או בארנבת שהם זכרים ונקבות שנה אחת \nנקבה ובאין עלה ושנה אחרת זכר ובא על אחרים. הבא על הגויה יתלבש בקדשה יהודית הוא \nשנאמר והייתם קדשים, הבא על הנדה יתלבש בגויה המשמשת מטה נדה. הבא על כלתו יתלבש \nבפרה. הבא על ב' אחיות יתלבש בקדשה גויה שיבאו עליה ב' אחים. הבא על אשת אביו \nיתגלגל בגמל הוא שנאמר גומל נפשו איש חסיד ועוכר שארו אכזרי שאר זו שאר אביך הוא \nועל שהיה חצוף בעריות סופו להיות צנוע בגמל, הבא על אמו יתלבש בחמורה נקיבה, ודע \nבני שהמאמרות הם עשר נאצלות מאין סוף ב\"ה וכלם אליו קרובים והוא המשפיע בהם והוא \nהמתייחד בהם, ודע ר' שהפוגם למטה פוגם למעלה והבא על אחת מהעריות הוא גורם להעשות \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שינוי בקרבות המרכבה העליונה, וע\"כ הבא על חמותו גורם שהגבורה שהיא חמותו של נצח \nלהתחבר יחד ואז יזכרו החסידים והבושים ויפעלו דין בכל עוברי עריות ולכן הגורם דבר \nזה יתלבש בחסידה גם תהרג מדה כנגד מדה. ואם תראה ותבין חמ\"ת חס\"ר עולה במ\"ק כי החמת \nקשה הרבה לדור עם זוגו בכל מקום וע\"כ אין שומעין לבעל כשהאשה דוחה חמותה. הבא על \nדודתו פוגם בהוד ובגבורה כי גורם להתייחד הגבורה בהוד והוד במלכות, שהגבורה דודתו \nשל הוד והוד דודתה של מלכות ותחת ג' אלה גבורה הוד מלכות, אחות אביו ואחות אמו אין \nקיום בעולם רק תהיה בליעה שריפה ומיתה. ולכן יתלבש באשה גויה המקבלת ערלה וטומאה \nכעין הערלה וטומאה שהביא בעולם והבליעה והשריפה והמיתה נפעלים מהגוים והטמאים \nבגזירות הגבורה והוד ומלכות המתחברים, מ\"מ חוזרים אל הדת שאין מניחים חיבור הג' \nלהעשות עד כלייה, ותבין גימ' גויה עולה במ\"ק דודתו, הבא על אשת אחיו פוגם בהוד \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "שתפארת ונצח ובנם ובתם צדיק ומלכות אלא שהוד אשה של נצח מלשון אש השורף וע\"כ הבא אל \nאשת אחיו גורם להתחבר תפארת עם הוד שהיא אשת הנצח אחיו של תפארת ויחזרו שניהם אש \nלשרוף, וי ואוי להאי ביאה הגורמת לשרוף הבנים בהסתלקות הרחמים והנה אין פירות \nהרחמים וע\"כ יתגלגל בפרד שאינו עושה פירות הוא שנאמר ועיר פרא יולד, והבן אש\"ת א\"ח \nבמ\"ק עולה ועי\"ר במ\"ק עם המלה לומר נפשו ועיר שוים. הבא על אשת איש פוגם בגבורה כי \nהוא אשה של ת\"ת לשון אש וגורם לרדת הגבורה בת\"ת לשרוף העולם והנה בעלה של גבורה הוא \nהחסד וזה ריחק החסד מבת זוגו ושינה המרכבה וע\"כ יתגלגל בחמור וזהו כי תראה חמור \nשונאך רובץ, ודע כי חמור רומז בחסד והוא רחקו וע\"כ יתקרב בחמור וזהו הקם תקים עמו \nהקם למטה כדי להקים הרחמים למעלה ולהגביה כי זהו הנפש של החמור צריכה הקמה ע\"י \nרחמים. הבא על אשת אביו פוגם בהוד שההוד היא בת זוגו של נצח וביאת הנצח בהוד ולא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "הוד בנצח ועתה גורם שינוי ע\"כ יתגלגל בגוי כושי פניו פני זעם, והנה הוד אשת אביו של \nיסוד וע\"כ אין ליסוד להשפיע בהוד וזה הבן ימחה שמו בבואו לאשת אביו הוא שינה המרכבה \nוע\"כ נשתנה פניו, הבא אל אחותו פוגם באחיות הם בינה וגבורה הוד ומלכות ואם זה הארור \nבא באחותו גורם חיבור באחיות גואי ובאחיות בראי ושורף למעלה ולמטה וע\"כ יתלבש בנחש \n", "en": ""}]}
