{"bookId": "kabala-3abdaae3bf06", "part": "1", "torah": "48", "title": "ספר הקנה — קטע 48", "hebrewTitle": "קטע 48", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-3abdaae3bf06/1/48/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-3abdaae3bf06/1/48/", "segments": [{"index": 1, "he": "ואינם מרבים פעולתם חורשים ואינם זורעים אז תרעש כל הארץ מפני רעבון הידיעה אוי לכם \nהעצלים עד מתי עצל תרעב. אל\"ב אלו היו משימים לב לרדוף ולדעת שורש דבריהם היו בונים \nחיזוק בבנינים, והבן בני דבעל מום אתי מסטרא דמסאבא שתום העין ושלח אותו לעזאזל \nהמדברה ביד איש עתי בעל מום מצא מין את מינו וניעור, ואין כן הנוגח ורובע ונרבע \nחייבי מיתות במראיתם לא יעלו לרצון על מזבח ואין הדין הזה בתם שאין בו מום ולא עביד \nמזו עתה במראיתם כי הראוי לעלות ע\"ג המזבח להתכפר עונו אשר עשה תמול שלשום אתנן \nזונה. דע בני כי כנגד המאמרות האציל הקב\"ה תמורות תמורת כת\"ר חכמ\"ה הם עינים רמות \nכי כשם שהחכמה היא כלל העולם גולם המקבל כל צורה כענין ה' בחכמה יסד ארץ כן התכלת \nשבעין כוללת כל הצבעים והוא דם החלזון שהוא תכלת אלא שיש תכלת חיצוני וקלא אילן שמו \nופסול אע\"פ שהוא הדוגמא פסול כי הוא מכח החיצון, תמורת הבינ\"ה והתפאר\"ת הנקראים \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "לשון אמת הוא לשון שקר סמא\"ל שרו של עשו הנאחז מהשקר לכן שארית ישראל לא יעשו עולה \nולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית ובעוונות הרבים אין המעלה הזאת בישראל אם \nתנחם בגלות, ותמורת החסד תניני עור הנאחז מסמא\"ל. שהחסד ימין פשוטה לקבל שבים. \nותניני עור יד סמא\"ל הידים ידי עשו שופכות דם נקי, וכן לכולם תמורות וכנגד תמונת \nהחיצונים מין במינו זרים אכזרים אדם בליעל איש און זרה זונה הומיה לץ רשע כסיל ופתי \nחסר לב והכל בזונה שוכנים וממה שבא מכח הכלב ואין למילף אחד מחבירו, באמת כי אינם \nקלים וחמורים ולא ממקום אחד באים, ודע שכל הנזקים האלו וכיוצא בהם כולם בסדר הפרשה \nיתפרשו בעזה\"י מ\"מ דע לך שכל מי שנתחייב נזק צריך לתתו ולהעביר עוונו מעליו ואם \nיצרו תקפו ופניו בעזות משים ואינו שומע לחכמים ירחיקוהו וינדוהו עד שישלם, ואם מת \nבנדויו סוקלין ארונו ומרחיקין אותו הרחקה אחר הרחקה להיותו מאוס ונבזה ומרוחק מדה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כנגד מדה, והוא שלא שב בשעת המיתה אלא עמד במרדו, אבל אם פתאום מת ולא נסוהו בתשובה \nפורעין מממונו חוב הנזקין ומתכפר. סוד דיני תרומה וגם אמרו הערל וכל הטמאים לא \nיאכלו בתרומה נשיהם ועבדיהם יאכלו בתרומה פצוע דכא וכרות שפכה לא יאכלו בתרומה ע\"כ \nמתניתין, וגמרא תניא ר\"א אומר מנין לערל שלא יאכל בתרומה נאמר תושב ושכיר בפסח \nונאמר תושב ושכיר בתרומה מה תושב ושכיר האמור בפסח הערל אסור בו אף תושב ושכיר \nהאמור בתרומה הערל אסור בו. ר\"ע אומר הרי הוא אומר איש איש מזרע אהרן לרבות הערל, \nאמר מר ר\"א אומר נאמר תושב ושכיר בפסח ונאמר וכו' מופנה דאי לא מופנה איכא למפרך מה \nלפסח שכן חייבים עליו משום פיגול נותר וטמא תאמר בתרומה וכו' לאיי אפנויי מופנה הי \nמופנה אי דתרומה מצריך צריך דתניא תושב זה קנוי קנין עולם שכיר זה קנוי קנין שנים \nויאמר תושב ואל יאמר שכיר ואני אומר קנוי קנין עולם אינו אוכל קנוי קנין שנים לא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "כ\"ש אלו נאמר כן ה\"א תושב זה קנוי קנין שנים אבל קנוי קנין עולם אוכל בא שכיר ולימד \nעל תושב וכו', אלא דפסח מופנה תושב ושכיר דכתיב גבי פסח מאי ניהו אי נימא תושב \nושכיר ישראל וכי מפני שהוא תושב ושכיר אפטר ליה מפסח והא קי\"ל גבי תרומה דלא אכיל \nאלמא לא קני ליה גופיה אלא מופנה ואכתי מופנה מצד אחד ושמעינן לר\"א דאמר מופנה מצד \nאחד למדין ומשיבין וא\"כ איכא למפרך, ומתרץ כיון דלא תושב צריך ולא שכיר צריך שדי חד \nאלמד וחד אמלמד והוי מופנה מב' צדדין ואין משיבין, פירוש שדי תושב של פסח אתרומה \nוכאלו נאמר בתרומה תושב תושב ושכיר והוי ליה חד תושב לקנין שנים, וחד תושב לקנין \nעולם נשאר שכיר בפסח ושכיר בתרומה ולמדין ואין משיבין כי שניהם מופנה ע\"כ בגמרא, \nראה עתה שאתה שומע ושותק כי אבן מקיר תזעק אף כי הוא דומם שר\"א דן ג\"ש שלא קבלה \nמרבו שאם היה הדבר כמו שהוא אומר היה נכתב בתרומה תושב תושב ושכיר אלא מדלא נכתב שם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ש\"מ דלגופא איצטריך ולא לתושב ושכיר גוי נאמר אלא לתושב ושכיר ישראל נאמר, ואפי' \nשהוא ישראל אינו אוכל מטעם שנמצא משועבד בזמן אכילת פסח אע\"פ שאין גופו קנוי דקנסיה \nרחמנא על שהפסח רחמים והוא הורה היפך המצוה מי לא תנן בע\"ע בעבור שקנה אדון לעצמו \nירצע באוזנו ה\"נ הואיל וקב\"ה שיחררו מעבדות מצרים והיו כולם עבדים שם ואמר להם אכלו \nאת הפסח והלך זה וקנה אדון לעצמו אף כי הוא אדון לזמן אל יאכל הפסח, הלא תראה שכן \nהוא שהרי נכתב כאן ולא בתרומה ואין להשיב דא\"כ יכתוב תושב ולא יאמר שכיר כי משפטו \nכמשפט תושב ושכיר של תרומה ולעולם כל אחד איצטריך לגופיה ואין לדמות תושב ושכיר של \nתרומה לתושב ושכיר של פסח ולעולם ערל אוכל בתרומה ולמה יהיה ר' אליעזר וותרן גדול \nבממון של אחרים ולומר אחד אלמד וא' אמלמד שאלו היה רוצה הקב\"ה בזה הדעת לא היה \nכותבו לשם, ועוד אונן אינו אוכל פסח ומדכתב רחמנא בתרומה וכל זר לא יאכל קדש ואמר \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "זרות אמרתי לך ולא אנינות (ידענו דאונן בתרומה מותר אבל אי לא כתיב וזר לא יאכל \nקודש לא ידענו זה) אבל היה לומד תרומה מפסח להיות אונן אסור בתרומה שומו שמים על \nזאת מהיכן לו לומר כן שאונן אסור בתרומה עד דאיצטריך קרא זר וכל זר להתירו והלא אין \nלך ג\"ש ללמוד מפסח שהרי לא מופנה הוא ואדרבה אונן וערל אוכלים בתרומה, מה יש לך \nלומר א\"כ זר מה איצטריך לגופיה וכל זר לרבות ארוסה בת ישראל שאינה אוכלת בתרומה \nומפני שהיה לו ק\"ו לומר שארוסה אוכלת ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילה בתרומה \nכספה מאכילה ארוסה שביאתה מאכילה אינו דין שכספה מאכילה בתרומה א\"ק וכל זר לרבות \nהארוסה שאף היא זרה, וגזירה שעשו שמא ימזגו לה כוס ותשקה לאחיה ולאחיותיה היא נתינת \nהטעם לגזירות התורה והכי אמרו למה אמרה תורה וכל לרבות הארוסה שמא ימזגו לה כוס \nוכו' כיוצא בו אמר רבא למה אמרה תורה זכרון תרועה בשבת שמא יעבירנה ד' אמות ברה\"ר, \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ועתה אקח המשפט ואדון כי המשפט לאלהים הוא ונותן לבעלי האמת ואומר נאמר תושב ושכיר \nבפסח ונאמר תושב ושכיר בתרומה מה תושב ושכיר האמור בפסח ערל ואונן אסור אף תושב \nושכיר האמור בתרומה ערל ואונן אסור בה, מה יש לך לומר זר וכל זר למה לי איצטריך \nלגופיה ולארוסה והשתא יוכלל כל דבריהם ואומר הואיל ואית ליה ג\"ש ואין ג\"ש למחצה \nנותנין כל דין פסח בתרומה ואומר מה תושב ושכיר האמור בפסח ערל ואונן ומילת זכרים \nועבדים מעכבים אותו שנאמר ומלת אותו אז יאכל בו אף תרומה ערל ואונן ומילת זכרים \nועבדים מעכבין אותו מלאכול בתרומה, ואע\"פ שתוכל להשיב אותי ולומר מדכתיב רחמנא ומלת \nאותו אז יאכל בו ש\"מ מילת זכרים ועבדים מעכבין בפסח ואין מילת זכרים ועבדים מעכבין \nבתרומה תשובתך בצידך דכל ערל לא יאכל בו יוכיח דכתב רחמנא בו ואפ\"ה ילפינן ג\"ש תושב \nושכיר תושב ושכיר דערל אסור בתרומה אף זה אע\"ג דכתוב בו ניליף מג\"ש ויהיה מילת \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "זכרים ועבדים מעכבים מלאכול בתרומה, מה יש לך לומר בפסוק בו למה לי כשתשיב לי בכל \nערל לא יאכל בו כן אותו אז יאכל בו ואפי' אם ת\"ל ארוסה אוכלת בתרומה וכדי שלא נלמד \nג\"ש מפסח שיהיה אונן אסור בתרומה לכן איצטריך זר וכל זר. לעולם ישתוק מוכל זר ולא \nתוכל ללמוד מפסח כי פסח מהיכן יליף להיות אונן אסור בו ממעשר א\"כ הוה ליה למד מלמד \nואין למד מלמד מלמד בקדשים מה יש לך לומר מדאיצטריך וכל זר בא לומר שמלמדין א\"כ \nיקשה למ\"ד אין מלמדין למד מלמד בקדשים מדאיצטריך כאשר יורם מזבח השלמים. סוף סוף \nג\"ש שאינה מופנה כל עיקר ורב אחא בריה דרבא משמיה דרבא אמר ג\"ש שאינה מופנה למדין \nומשיבים, דתנא המפלת כמין בהמה חיה ועוף בין טמאים בין טהורים אם זכר תשב על זכר אם \nנקבה תשב על נקבה ואם אין ידוע תשב לזכר ולנקבה דברי ר\"מ וחכ\"א כ\"ז שאין בו מצורת \nאדם אינו ולד ע\"כ משנה. גמרא א\"ר יודא אמר שמואל מ\"ט דר' מאיר הואיל ונאמר יצירה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כבאדם, ומקשה אלא מעתה המפלת כמין תנין תהא אמו טמאה טומאת לידה הואיל ונאמר בו \nבריאה דכתיב ויברא אלהים את התנינים א\"ל דנין יצירה מיצירה ואין דנין בריאה מיצירה, \nומקשה מנ\"מ הא תנא דבי רבי ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה, ועוד \nנגמור בריאה מבריאה דכתיב ויברא אלהים את האדם בצלמו ומשני ויברא לגופו וייצר \nלאפנוי ודנין יצירה מיצירה, אדרבא וייצר לגופיה ויברא לאפנוי ודנין בריאה מבריאה \nאלא וייצר מופנה מב' צדדין מופנה גבי אדם ומופנה גבי בהמה ויברא גבי אדם מופנה גבי \nבהמה מאי מופנה וכו' ונושא ונותן ואומר מאי נ\"מ בין מופנה מצד אחד למופנה מב' צדדים \nומשיב נ\"מ דאמר רב יודא אמד שמואל משום ר' ישמעאל כל ג\"ש שאינה מופנה כלל אין למדין \nהימנה מופנה מצד אחד א\"ד למדין ואין משיבין לדברי חכמים למדין ומשיבין, ומופנה מב' \nצדדים למדין ואין משיבין לכ\"ע, בשלמא לרבנן בעבור זה אין למדין בריאה מבריאה משום \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דמופנה מצד אחד ואיכא למפרך מה לאדם שכן מטמא בחייו ובמותו, אלא ר' ישמעאל מכדי מצד \nאחד לא פרכינן ומופנה מב' צדדין נמי לא פרכינן א\"כ נילף בהמה דמופנה מב' צדדים \nוניליף נמי תנין דמופנה מצד אחד דבהאי ובהאי ס\"ל לר' ישמעאל למדין ואין משיבין, אלא \nלר' ישמעאל להכי מפני רחמנא בבהמה מב' צדדין ובתנין מצד אחד כדי שנניח מצד אחד \nונילוף מב' צדדים ולר\"י מאי איכא בין מופנה מצד אחד למופנה מב' צדדין לבהמה כי היכא \nדלא נגמור מתנין שמופנה מצד אחד. א\"ר רב אחי בריה דרבא מתני לה משמיה דר\"א לקולא כל \nג\"ש שאינה מופנה כל עיקר למדין ומשיבין, ומופנה מצד אחד לר\"י למדין ואין משיבין, \nלרבנן למדין ומשיבין, מופנה מב' צדדים לד\"ה למדין ואין משיבין, ומקשה לרבנן מאי \nאיכא בין מופנה מצד אחד לשאינו מופנה כל עיקר ומתרץ נ\"מ היכא דאיכא מופנה מצד אחד \nושאינו מופנה כל עיקר ולא להאי אית ליה פרכא ולא להאי אית ליה פרכא שבקינן שאינו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מופנה כל עיקר וגמרינן ממופנה מצד א' ע\"כ: \n \nד\"ה שקליה וטרייה בדיני תרומה\nשקליה וטרייה בדיני תרומה ועתה ראה ר' האיך דבריהם עולים ויורדים כי א\"א בשלמא \nשאינה מופנה מצד אחד דורשין ואין משיבין א\"כ איצטריך המלה יתירה למילף מינה, אא\"א \nמשיבין בשלמא שאין להשיב שפיר איצטריך מלה יתירה למילף מינה ולימודה עיקר שאין כח \nנמצא משום מקום להשיב אא\"א דאית מקום ופרכא להשיב א\"כ מלה יתירה למה לי הלא אין \nתועלת ממנה שהרי פרכא עליה ומבטל לימודה, אלא מדאיצטריך מלה יתירה עכ\"פ בין איכא \nלמיפרך עליה בין ליכא למפרך עליה לא פרכינן וא\"כ בשלמא לר' ישמעאל דאמר מופנה מצד \nאחד למדין ואין משיבין, אלא לרבנן יקשה דהואיל ומשיבין למה נכתב מלה יתירה מה יש לך \nלהשיב אתא לומר היכי שאין מופנה כל עיקר ומופנה מצד אחד ויש ללמוד מכאן ומכאן וליכא \nלמפרך לא כאן ולא כאן מניחין שאין מופנה כל עיקר ולמדין ממופנה מצד אחד אי הכי לא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לכתוב קרא מופנה לא בזה ולא בזה וקב\"ה תורה דיליה הוא היכי שאין רוצה קב\"ה למילף \nמינה לכתביה בלי מופנה ונילף ממנה ולא יכתוב פרכא עליו, אלא מדכתיב האי מופנה \nלאשמעינן את שאינו מופנה שאין למדין ממנה כל עיקר וא\"כ יקשה לר' אליעזר דאמר שאינו \nמופנה כל עיקר למדין ומשיבין וגם הדרא קושיא לדוכתיה לרבנן דאמרי מופנה מצד אחד \nלמדין ומשיבין אי משיבין למאי נכתב סוף סוף לרבנן דייק דסברי שאינו מופנה כל עיקר \nאין למדין אע\"ג דליכא למפרך ממאי מדאיצטריכו לומר מופנה מצד אחד למדין ואין משיבין \nש\"מ שאינו מופנה כל עיקר אין למדין כלל, דאי ס\"ד אע\"פ שאין מופנה כל עיקר למדין \nומשיבין ישמיענו בשאינו מופנה שדורשין ומשיבין ולא יצטרכו לכתוב המופנה מצד אחד כי \nתרתי למה לי אלא שמע מיניה דווקא במופנה מצד אחד אמרי דורשין ומשיבין אבל בשאינו \nמופנה כל עיקר אין דורשין כל עיקר, ומשיב נמי היכא דאיכא מופנה מצד א' ושאינו מופנה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "כלל ואין פרכא לא לזה ולא לזה מניחין שאינו מופנה כל עיקר ודורשין מופנה מצד א' \nמשמע אם לא יהיה מופנה כל עיקר וליכא למפרך עליו דורשין בדליכא מופנה מצד א' כנגדו \nוא\"כ א\"ת לרבנן מופנה מצד א' דרשי שאינו מופנה כל עיקר לא דרשי א\"כ יקשה למ\"ד דס\"ל \nלרבנן דדרשינן מופנה מצד א' ולא דרשי שאינו מופנה כלל ניחא אא\"א רבנן דרשי בין \nמופנה מצד א' בין אין מופנה כלל הדרא קושיא לדוכתיה קב\"ה תורה דיליה היא ולא לכתוב \nמופנה כלל, ועתה אדלה מים מבור עמוק ואומר מ\"מ רבנן ס\"ל כלישנא קמא שאינו מופנה כל \nעיקר אין דורשין לכן איצטריך שכיר לגבי פסח מיותר כדי ללמוד תרומה ממנו ואע\"ג \nדסבירא להו דורשין ומשיבין, והכא יש להשיב מה לפסח שכן חייבין עליו משום פיגול נותר \nוטמא ולכן איצטריך להיות מופנה משני צדדים אפ\"ה לאו כלום הוא הפרכא מטעם דחמירא \nתרומה מפסח שהפסח נאכל לזרים ולכהנים ותרומה אינה נאכלת אלא לכהנים, ואפי' אם תמצא \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כל החומרות של כל העולם מתנה לפסח התרומה הוא יותר חמור שמצד חומרתו אינו נאכל \nלזרים וא\"כ אפי' שהיה מופנה מצד א' דוקא היה לומד תרומה מפסח ופרכא אין עליו דחמור \nיליף מקל במקום דלא מעטיה קרא וא\"כ מופנה מב' צדדים לגבי פסח ותרומה למה לי. ורבנן \nדאמרי בלישנא בתרא שאינה מופנה כל עיקר דורשין ומשיבין א\"כ ישתוק מתושב ושכיר לגמרי \nשנאמר לגבי פסח וכבר סברי למדין ואע\"פ שמשיבין אין להשיב דהו\"ל חמור מן הקל, מה יש \nלך לומר אם ישתוק מתושב ושכיר של פסח א\"כ ג\"ש מנ\"ל ומאין יבוא יש לי להשיב נילף \nיאכל מיאכל נאמר בפסח וערל לא יאכל בו ונאמר בתרומה תושב ושכיר לא יאכל קדש מה לשם \nערל לא אף כאן ערל לא, ור' ישמאל דאמר מופנה מצד א' למידין ולכן דן ג\"ש עליו משום \nדלא דמי דהתם בפסח גוי והכא בתרומה בישראל וא\"כ לאו ג\"ש היא, ונראה לומר שזה הערל \nשאמר ר\"ע ואומר איש איש מזרע אהרן לרבות את הערל שאינו אוכל בתרומה ואמת אמר אלא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "שקשה כי אני אומר אדרבא ערל אוכל מאי איש איש לרבות טומטום שאינו אוכל משום שיצא \nמכלל איש ומכלל אשה ובריה בפני עצמו הוא וא\"כ לר\"ע ערל אינו אוכל בתרומה מנא לן, \nוכ\"ת לעולם איש איש לרבות הערל שאינו אוכל אבל טומטום אוכל דאפי' שהוא בריה בפ\"ע \nהואיל וספק ערל הוא אוכל דאי ס\"ד שאינו אוכל יכתוב טומטום בתרומה בפירוש שאינו אוכל \nואז נאמר השתא ספק ערל אינו אוכל ערל ודאי לא כ\"ש ואז ילמוד פסח מתרומה וישתוק מאיש \nאיש, אלא ע\"כ מדלא כתיב בפירוש ספק ערל עכ\"פ איש איש לא בא אלא לרבות ערל ודאי אבל \nספק ערל אוכל א\"כ אמור לי על מה אמרו טומטום אינו אוכל בתרומה נשיו ועבדיו אוכלין \nמשוך ונולד מהול אוכלין אנדרוגנוס אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים ולדבריך יאכל, \nאלא ע\"כ איש איש לרבות טומטום שאינו אוכל ולא תימא דספק ערל הוא כדי ללמוד ממנו ערל \nודאי אלא אימא משום דבריה בפ\"ע הוא, מי לא תנן זכר להוציא טומטום ואנדרוגנוס ונשאו \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ונתנו ואמרו משום בריה בפ\"ע וכל זה למה מפני שאין לך כח לומר איש איש לרבות את הערל \nבעבור שיש כנגדך לומר לרבות טומטום וא\"ת מה ראית. ושקול וכל הנופל במשקל צריך סברות \nרבות וחזקות, וא\"כ לר\"ע ערל שאינו אוכל בתרומה מנין ועוד דאמר טומטום אינו אוכל \nנשיו ועבדיו אוכלים נשים לטומטום מנין א\"ל מאי נשיו ארוסותיו וש\"מ טומטום שקדש \nקדושיו קדושין וניחוש שמא אשה הוא ואין אשה מקדשת אשה והויא זרה ומאי אשתו אוכלת, \nורואה אני שלא תפול אלא בדברי אביי או בדברי רבא דאביי אמר כשבציו מבחוץ ורבא אמר \nמאי נשיו אמו, אם לדברי אביי תפול א\"כ קשה דקתני טומטום אינו אוכל בתרומה טעמא מאי \nמשום שהוא ערל ודאי שבציו מבחוץ הא ספק ערל אוכל ש\"מ ודאי ערל אינו אוכל דאי ס\"ד \nאפי' ודאי אוכל א\"כ איש איש למה לי אלא ע\"כ מדאיצטריך איש איש לרבות ולא נכתב הדבר \nבפירוש ש\"מ ל\"ש ספק ול\"ש וודאי אינו אוכל, וא\"כ קשה לאביי דאמר כשבציו מבחוץ שהוא \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ודאי ערל אינו אוכל אבל ספק אוכל וכ\"ת לעולם אביי לא חילק בין ספק לוודאי שהכל אסור \nבתרומה דהכי קתני ברישא טומטום אינו אוכל בתרומה ובסיפא קתני טומטום אינו אוכל לא \nבתרומה ולא בקדשים ורישא מיירי בודאי ערל וסיפא ספק ערל השתא קשה כחומץ לשיניים \nמדקתני רישא טומטום אינו אוכל בתרומה סתם משמע הא קדשים אוכל, וטעמא מאי בעבור שהוא \nודאי א\"כ אימא סיפא טומטום אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים השתא ספק ערל דיש לן \nלמימר שמא אשה הוא ואוכל תרומה וקדשים אפ\"ה בספק ערל אתה אומר שאינו אוכל טומטום \nשבציו מבחוץ והוא ערל ודאי לא כ\"ש שלא יאכל קדשים, מה יש לך לומר קתני תרומה ה\"ה \nקדשים שאינו אוכל בזה יש להשיב אנדרוגנוס יוכיח שאוכל תרומה ואינו אוכל קדשים אף זה \nמדקתני תרומה ש\"מ שאינו אוכל קדשים וא\"כ מכל צד יקשה לאביי. ועוד מדקתנא אביי שבציו \nמבחוץ חוששין לקדושיו מכלל דסתם טומטום אין חוששין ואמאי ניחוש שמא יקרע וימצא זכר \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ונמצא שהתרת א\"א אלא ע\"כ לומר שסתם טומטום נמי חוששין לקדושיו א\"כ הדרא קושיא \nלדוכתיה וניחוש דלמא אשה הוא ואין אשה מקדשת אשה ונמצא שזרה אוכלת תרומה כל זה אם \nתפול לדברי אביי. ואם תפול לדברי רבא שאמר מאי נשיו אמו ואיצטריך לאמרו משום שהייתי \nטועה לומר שמוליד מאכיל שאינו מוליד אינו מאכיל קמ\"ל. וגם זה דבריו נבוכים הם בארץ \n", "en": ""}]}
