{"bookId": "kabala-3abdaae3bf06", "part": "1", "torah": "7", "title": "ספר הקנה — קטע 7", "hebrewTitle": "קטע 7", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-3abdaae3bf06/1/7/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-3abdaae3bf06/1/7/", "segments": [{"index": 1, "he": "אומר נקדש את שמך שהיא כנ\"י הנקראת שם נקדש אותם בעולם שהוא התפארת, ומקודש ממך \n(נ\"ל שמך) כשמקדישים אותו בשמי מרום ר\"ל המלאכים המקדישים את השם ומעלים אותו בשמי \nמרום, ככתוב על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר קדוש ויכוין בעטרה קדוש ויכוין בתפארת \nקדוש ויכוין בבינה ר\"ל תתקדש העטרת מהתפארת ומתקדשת בבינה, וכשאומר יהו\"ה יכוין בשם \nבן ד' ובניקודו צבאו\"ת ר\"ל הוא שם כולל כל צבאות, וכאשר עלית תרד ואמור מלא כל הארץ \nכבודו ר\"ל מזה השם מלא כל הארץ כבודו כבודו הוא תפארת כל הארץ יסוד ועטרה, ועתה \nתחזור ותברך כנ\"י ואמור תתברך כנ\"י ממקומו שהוא חכמה עילאה וזהו ברוך כבוד ה' \nממקומו שהתפארת כבוד הבינה והעטרה כבוד התפארת ומשלים תפלתו. אל\"ר כמה כריעות עושה \nבתפלה. א\"ל הרי אמרתי לך בין הכל הי', בברכה ראשונה תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף \nובסוף התפלה כורע ואינו קם אלא עושה ג' פסיעות באותה כריעה ונותן שלום בשמאלו תחלה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "כדי להשלים השמאל עם השלום ואחר בימינו ומשלים הימין עם השלום כי אחר פיוס הדין \nהרחמים עושין רצונו. אל\"ר והלא חז\"ל אמרו נותן שלום בשמאל שהוא ימינו של הקב\"ה \nואח\"כ בימינו שהוא שמאל של הקב\"ה. א\"ל בני משלים תפלתו ואומר יהיו לרצון אמרי פי \nוהגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי ר\"ל השם הסכים עמי והוא סייעני והשלמתי תפלתי והוא \nברחמיו יצרני ויגאלני, ואח\"כ נותן שלום בשמאלו תחלה שהיא צד אחיזת המקטרגים כדי שלא \nיקטרגו על התפלה והנה השמאל שב לימין ר\"ל לרחמים וזהו שמאלו שהוא ימינו של הקב\"ה, \nואח\"כ לימינו לחברו בחבור השמאל שהוא עם הימין זהו ימינו שהוא שמאלו של הקב\"ה כלומר \nבחבור השמאל ועתה כולם מחוברים והנה הכל אחד ולא יקטרגו ולא ידחו התפלה וזהו עושה \nשלום על ישראל. וראה בני כמה הוא נכבד יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי \nוגואלי שר\"ת וס\"ת שלו עולים שע\"ה י\"ד אלקי\"ם ר\"ל י\"ד העטרה אלקי\"ם ההוד ר\"ל שעה אל \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "תפלת עמך ישראל ולהעלות בא' הפך אל קין ואל מנחתו לא שעה ואח\"כ מתודוה ואומר קדיש. \nדע בני שהקדיש הוא סוד גדול וענין עמוק ושמע והבן סדרו וענינו. ודע בני שכל הברכות \nהיורדות מלמעלה בהיקף צריך להכניע ראשו ולשוח מעט שע\"י שיחה והכנעת ראשו ששוחה הוא \nהמשכה וירידת הברכה וכל ברכה שרומזת בעטרה המתברכת מלמעלה צריך להזקיף הראש ושלא \nלשוח. והנה כוונת הקדיש ואומר ש\"צ יתגדל ויתקדש וקודם שיתחיל יכוין ביהו\"ה \nבאותיותיו ובנקודותיו כדי שיהיה כוונתו מהתחלת הפרדס, ואחר יאמר יתגדל ויכוין בחסד \nלהשפיע גדולתו וטיבו בת\"ת, ואחר אומר ויתקדש ויכוין בפחד הנקדש קדוש והמתקדש מהיכל \nהקודש היא הבינה, והנה אומר גדולה וקדושה שהם חסד ופחד תנו לתפארת ממה שאתם מקבלים \nמבינה המקבלת מכ\"ע באמצעות החכמה וזהו שמיה רבא, כי השם השם הגדול שהוא שם בר\"א \nרומז בתפארת וע\"כ כשמזכיר שמיה רבא יכוין ביהו\"ה באותיותיו ובנקודותיו, בעלמא די \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ברא כרעותיה כלומר ולהיות התפארת גדול וקדוש בששה קצוות הנקרא עולם, וימליך מלכותיה \nר\"ל העטרת שהמליכה למלך בעולם השפל ימליכנה, בחייכון וביומיכון שתהיה גם היא מתגדלת \nומתקדשת ממך שאתה מתגדל ומתקדש מהחסד והפחד, ובחיי דכל בית ישראל ר\"ל כשתמליכנה \nותתברך ממך תהיה כלולה עם חיי דכל ר\"ל חיי היסוד בית ישראל ר\"ל בית הת\"ת, ומבקש \nרחמים שימליכנה בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן וממליכין אותה עם חכמה עילאה ע\"י מה \nשאמרו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא להיות כלולה \nבחכמה עילאה הנקרא אמן מכח הת\"ת, וזהו מבורך כלומר התפארת יתן לה' עולמות הכלולות \nבו והם למטה ממנו ומחמשה עולמות שהם למעלה ממנו, וע\"כ צריך להזכיר העולמות אחר אמן \nיהא שמיה רבא מברך ואלו הן לעלם ולעלמי עלמייא, כי אחר שהזכיר שמיה רבא צריך להזכיר \nחמשה עולמות בכללו וזהו לעלם התפארת לעלמי נצח והוד, עלמיא יסוד ועטרת, ועל שהעולם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בכלל הברכה ברמז במלת עלמיא לענין עניית אמן ע\"כ צריך לומר יתברך וישתבח ויתפאר \nויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמיה דקב\"ה לעילא וכו', יתברך חסד וישתבח פחד \nויתפאר ת\"ת ויתרומם נצח יתנשא הוד יתעלה יסוד אז יתהלל ויתהדר עם הרוחניות מי שמיה \nדקודשא בריך הוא, לעילא היא כנ\"י שם הקב\"ה ומי שלא שלם עניית אמן עם בריך הוא קרוב \nהוא לכופר, וי לכם אנשי הגלות רודפי הגזל והחמס רודפי חטא ועון ואשמה עליכם אמר \nהנביא זרע מרעים בנים משחיתים שאינכם לוקחים סדר ומוסר ממה שעבר אבל אתם מוסיפים \nחטא על חטא עון על עון היש לכם תקוה מכל יגיעכם כאשר יחנו כן יסעו כי מאתנן זונה \nקובצו ואם בני אברהם אתם ואין לכם ערוב שימו לב לדעת לרדוף אחר הש\"י שאברהם אף כי \nלא נצטווה, לפחות לדעת ולהכיר אלקיכם ע\"י תפלתכם ולא להיות המצוה והתפלה כמשא כבד \nעליכם, דעו שכל טרדתכם ישאר אחריכם ולא תקבלו שום תועלת רק זה שעל הכל יביאכם אלקים \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "במשפט כי המשפט לאלקים הוא. אל\"ר כשעומד ש\"ץ ואומר ברכו א\"ת ה' המבורך במי יכוין, \nאל\"ב כשאומר ברכו ישוח ראשו ולמה בעבור שאומר לקהל ברכו המדה הנקראת א\"ת היא כנ\"י \nשהיא של יהו\"ה המבורך מג' רוחניות דרך השדרה, וע\"כ כשאומר להם ברכו אומר להם כוונו \nב', בעוקץ הב' הרומז בכתר וגוף הב' הרומז בחכמה ובר' הרומז בבינה ובכ' הרומז בחסד \nכעין אנכי וכו' הרומז בת\"ת הכלול בו' קצוות, ואחר שתמשיכו הברכה כסדר הזה תזכירו את \nשל יהו\"ה שהוא מבורך ממה שלמעלה ממנה ועונים הקהל ומכוונים כמוהו, הוא שאומרים ברוך \nואינם משנים דבר רק מקדימים הו' לכ' כי ברכו אותיות ברוך וממשיכים ברמז ואחר \nבפירוש, ואומרים הברכה שמשכנו ברמז היא משם העצם הכולל הכל שהוא מבורך ויורדים \nלעולם שהוא הת\"ת או היסוד ואח\"כ ועד שהיא העטרה והנה הברכה שלימה. אל\"ר ולמה יוציא \nהש\"ץ עצמו מן הכלל נתחבר בכת הרשעים והיה מן הדין להעבירו משם כדין המדלג בברכת \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "המינים, הלא תראה בברכת המזון חשו לומר נברך שאכלנו משלו כדי שלא יוציא עצמו מן \nהכלל דא\"כ דאין לחוש יאמר ברוך, ועוד מ\"ש דהכא אומר את ה' ולשם אינו אומר את ה' \nיאמר את ה' שאכלנו משלו ועוד אחר שכולל עצמו במלת נברך למה יחזיר לומר ברוך שאכלנו, \nועוד בתפלה ש\"ץ כמלאך ה' צבאות היה מן הדין לומר נברך את ה' כדי שלא יוציא עצמו מן \nהכלל, אל\"ב בש\"ץ שמכוון להמשיך מלמעלה אומר ברכו כי אותיות ברכו באותיותיו יהו\"ה \nלענין הרמז ההמשכה, אבל נברך אינו נראה דבר שהנו\"ן רומז בעטרה שהיא נו\"ן כפוף, ואל \nתאמר שמוציא עצמו מהכלל שהוא מברך הו' באחרונה לכלול כל הו' קצוות והציבור מעלים כל \nהו' כולל שש קצוות למעלה מהכ' שהוא חסד והמשיכו הכ' ועשאוהו ך' לרדת השפעה עד ועד \nובעבור שמזכירין ועד ע\"כ אינם אומרים ברוך את ה' כי ועד במקום א\"ת. אבל לגבי האכילה \nכנ\"י זנה ומפרנסת והכל שלו וע\"כ אומר נברך כלומר יתברך הנ' מב' הרומז בכתר ובחכמה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "באמצעית הר' שהיא הבינה ע\"י הך' שהוא החסד. ועונין ברוך שאכלנו משלו כלומר ברוך הוא \nכמו שאמרת ומיד מתחיל ואומר ברוך אתה כלומר תתברך אתה העטרה שאתה אלקינו ומלך העולם \nכענין ואני נסכתי מלכי על ציון. הזן את העולם הגשמי ומה שאמר אתה (נ\"ל את) בעבור \nשכלל עם ה' הראשונה במלת נברך ע\"כ שב האת (נ\"ל עתה) אתה. ואל יתפלל אדם במקום גבוה \nהוא שנאמר ממעמקים קראתיך ה'. אל\"ר מאי ראיה היא זו אילו נמצא במקום גבוה והיה קורא \nאל ה' היה שומע לו ואז היה אומר במקום גבוה קראתיך ה'. א\"ל בני הרי הוא אומר \nממעמקים כלומר הייתי עומד בעמק המלך וקראתי המלך ואין הכוונה שלא יתפלל במקום גבוה \nדא\"כ אם הוא בהר ירד בעומק רק הכוונה הוא כך אל יעלה במקום גבוה לכתחילה להתפלל שם \nכי הניח העמק שהיא כנ\"י. וגם יזהר ממחיצה ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ונתעוררו חז\"ל \nשהתפלל מקירות לבו היא כנ\"י ולא היה שם חציצה בינו ובין כנ\"י ועלה בבעל החיים הוא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הכתר הנקרא מזל העליון בני חיי ומזוני במזל\"א ונתוספו לו ט\"ו שנים. ואע\"פ שיש \nארונות קבועים שמניחים בם ס\"ת טוב הוא להטות עצמו שלא יהיה אחר הארון ההוא והראיה \nשסתם אמרו לא שנא קבוע ואינו קבוע. ועוד ארז\"ל הנכנס לבה\"כ ומצא ציבור מתפללין בלחש \nיראה ויחשוב שאם יתפלל ויגמור תפלתו קודם שיגיע ש\"ץ לקדושה יתפלל כדי שיקדש גם הוא \nואם לאו ימתין ויתפלל עם הש\"ץ כשמחזיר תפלתו, וכל זה הוא כדי שלא יקדשו הציבור והוא \nמתפלל כי הציבור מקדשין העטרה עד הבינה המתקדשת מב' רוחניות ואתה שואל צרכך ולא \nתצליח. אל\"ר ויפסיק תפלתו ויאמר קדושה ואח\"כ יחזור למקום שפסק. אל\"ב וי ליה למאן \nדפסק לענות בתפלתו אמן או קדושה כי הרס, ועניית קדושתו לא יועיל כי הפוסק תפלתו \nפוסק הימים העליונים מלחיות התפלה וע\"כ נפסקו גם ימיו של זה, הראית בני כ\"כ נתמעטות \nהכוונות והידיעות ונתמעט שררת התורה מישראל שבאו חז\"ל ואמרו עיקר הכוונה בברכה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הראשונה ואם לא כוון בכולם אלה בה יצא, וכל זה למה שאם יאמרו לא יצא לא יתפלל כלל \nועתה שאינו מכוון כלל מה תקנה עשו אם לחזור ולהתפלל ואני נשבע לך בני שבועה אמיתית \nוהכי הוא שאם יחזור מאה פעמים לא יכוון אף כראשונה מטעם שהוא חסר ידיעת הכוונה לכן \nאני אומר לעולם יתפלל אדם תפלתו כדי שלא תשתכח תורת תפלה מישראל ובמקום שהתפלה עמנו \nבגלותה אל תרחיקנה בחסרון התפלה לגלגל עליו גזירות כי במקום שאין התפלה שם הגזירות. \nאל\"ר ועל שתתתמה בזה תתמה בנשים שהן פטורות מתלמוד תורה וחייבות בתפלה ובלא ידיעת \nהתורה כוונת התפלה לנשים מניין. א\"ל בני מלמדין אותן עניני תפלה והנה תוכיח שממנה \nשורש התפלה. אל\"ר אשאלך והודיעני התפלה מקרבת הצדק אל הצדקה וצדקה מקרבת הצדק אל \nהצדקה וא\"כ יתן פרוטה לעני ויפטר מהתפלה, א\"ל בני טובים השניים מן האחד. אל\"ר \nתפילין בשבת וביו\"ט ובמוסף אמאי לא והלא אמרינן טובים השניים מן האחד, א\"ל בני \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "התפלה מוריד והצדקה מעלה והנה עדים רחוקים ושניהם כשרים, אבל תפילין ושבת שני אחים \nששבת באי כלה ותפילין כבודה בת מלך פנימה ב' אחים ופסולים לעדות. אל\"ר א\"כ מה יהיה \nבמילה דהוי להו מילה ושבת שני עדים פסולים וא\"כ למה אמרה תורה שנשמור שבת מאחר דאית \nלן מילה. א\"ל לא, מילה ביעור הערלות אם כן הצדיק יורד בצדק כענין באתי לגני אחותי \nכלה. ושבת ויו\"ט ומוסף מתקרב הצדק אל הצדקה והנה שני עדים. אל\"ר א\"כ יהיה בתורת \nחיוב לתת צדקה ולהתפלל א\"ל מאי דעתך שאם אין לו לתת צדקה לא יתפלל לפחות יזכה באחת, \nהתפלל ונתן צדקה יוצא לדרך ונתן צדקה אשריו ואשרי יולדתו, אל\"ר אם אינו יודע אם \nהתפלל או לאו מה יעשה, א\"ל יחזור ויתפלל ויחדש בה דבר. אל\"ר למה ארז\"ל המשכים לפתח \nונתן לו שלום קודם שהתפלל כאלו עשאו במה דכתיב במה נחשב הוא אל תקרי במה אלא במה, \nאל\"ב דרך להיותם והקרבן עושה שלום וזה שנותן לזה שבא לפתחו עשאו במקום במה כי במה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "יחשב זה האדם להקדימו בשלום קודם שתקדים תפלתך בשלום אלא וודאי שאינו נחשב דבר ואתה \nמקדימו עשית אותו במה הלא תראה בדרך נותן לו שלום אם פוגע בו. ואומר לך בני ושמהו \nכחותם על לבך כשאתה יוצא לדרך תקח שני בני אדם ואצ\"ל יותר ובלבד שיהיו אוהביך, \nואמור אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי עזרי מאם ה' עושה שמים וארץ, והם עונים אל \nיתן למוט רגליך אל ינום שומרך, והוא אומר הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל, והם \nעונים ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך יומם השמש לא יככה וירח בלילה ה' ישמרך מכל רע \nישמר את נפשך ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם, הנה (בתוך המזמור) הם ה' פעמים \nיהו\"ה נגד ה' רוחות. אל\"ר הלא מאן דהו אמר לרב יהודה אחוה דרב לסלא חסידא כשתלך \nלדרך אמור יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתוליכנו לשלום ותתמכנו לשלום \nתחזירנו לשלום ותצילנו מכף כל אויב ואורב בדרך ותנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ובעיני כל רואינו בא\"י שומע תפלה. והנה התפלה הזאת עד תיבת בדרך לשון רבים להחזיק \nהמלאכים המלוים אותו ומשם ואילך בלשון יחיד רואינו בלשון רבים וחותם, ואתה אמרת אשא \nעיני. א\"ל בני הא והא אלא דא' להו קודם, ומה מאוד צדקו דברי רב חסדא דאמר צריך \nלעמוד ולהתפלל תפלת הדרך כשיוצא מן העיר ויתפוש בדרך ואפילו שאינו רוצה ללכת רק ד' \nמילין מתפללין ופחות אין מתפללין, ורב חסדא עומד ומתפלל ובעבור שאינו יכול לכוון כי \nכוונתו גדולה, ושמע בני יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו ר\"ל הבינה שאתה \nאלקינו ואלקי אבותינו תוריד הוית רצון לפניך היא העטרה שיצא ממנה הוית אותו רצון \nלהוליכנו לשלום מכח היסוד שנקרא שלום ותסמיכנו לשלום כי העטרה היא סמך עולם הגשמי \nמכח היסוד ותחזירנו לשלום ותצילנו מכף כל אויב ואורב בדרך הנאצלים מלילית ובאים \nומחזיקים לב האורבים ואומר בלשון רבים לכלול גם המלאכים ההולכים עמו כי יש מלאכים \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כנגדם ואח\"כ אומר ותנני לחן ולחסד ולרחמים בלשון יחיד כי הוא העוסק בחסידות בעיניך \nהיא העטרה שהיא עין עולם השפל ובעיני כל רואינו הוא היסוד הרואה העטרה והעטרה אותנו \nבא\"י תתברך אתה כנ\"י שאתה שומע תפלה ומעלה אותה למעלה. ומה מאוד צדקו דברי רבי דאמר \nאם היה רוכב על החמור והגיע זמן תפלה שלא ירד מעל החמור אלא ילך ויתפלל רכוב, דמה \nלי לירד או שלא לירד לא יתפלל בכוונה אלא שהיה מן הדין להיות פטור אבל לא גרע מכל \nהתפלות שהכל אחד ומה נפשך לבו לשמים. אל\"ר א\"כ למה ארז\"ל שהבא מן הדרך פטור מלהתפלל \nג' ימים אמר ליה בני בדרך יתפלל הדרך עליו ולבו לשמים אבל בבאו מן הדרך אין לו ישוב \nהדעת. ומה שאמרו ג' ימים כשיעברו מעליו הג' רוחניות שאינו יכול לכוין ויכנס בהיקף \nאז יתפלל, וא' זה סבר תפלה צריכה כוונה והאמת אתו אלא שאינו יוכל לכוון מ\"מ לבו \nלשמים ושכר גדול יש לו, וא\"כ אפילו לבא מן הדרך חייב והפוטר טעה בחשבונו, וגם דע \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "בני שרוכב המתפלל בהשלמת תפלתו עומד ועושה ג' פסיעות עם הרכב ונותן שלום כי צריך \nלחלוק כבוד במקום השלמת התפלה. אל\"ר זמן ק\"ש עד ג' שעות, תפלה עד מתי, אל\"ב דע לך \nשהיום נחלק לג' משמרות משמורה ראשונה נוהגת תפלת שחרית שנייה תפלת מנחה גדולה \nשלישית מנחה קטנה ונמשכת עד י' שעות וג' רביעית משעה י\"א וישאר רביעית משעה י\"א \nושעה י\"ב ועתה חובת זמן תפלת שחרית עד ד' שעות דעד אז תינוק יונק משדי אמו. אלא \nשנתנו זמן למי שלא התפלל בעונתו שיתפלל עד חצי היום וזה לחובת תפלה, וממתינים לעבור \nחצי שעה משעה שביעית ואז מתחלת שעת המנחה ומשם ואילך זמנה, אלא שנקראת מנחה גדולה \nעד שעה תשיעית ומשעה תשיעית עד ג' רביעית משעה אחד עשר נקראת מנחה קטנה, ודע כי \nבחצי היום עד חצי שעה שביעית קטב מרירי פועלת וע\"כ התחלת הזמן מנחה מחצי שעה \nהשביעית, וקודם הלילה שעה ורביעי מתחיל הדין למעט מעט כי כל זמן המנחה היא עת רצון, \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ודע בני שהתפלות יש להן תשלומין מטעם שאין לך זמן להיות הדין בלא רחמים ורחמים בלא \nהדין שכל אחד נמצא בחבירו אלא הזמנים והמשמורות לתוקף הדין והרחמים, וא\"כ אם טעה \nולא התפלל שחרית ועבר חצי היום שהוא ששה שעות יתפלל מנחה שתים תפלה ראשונה לחובת \nעצמה והשניה לתשלומי שחרית, טעה ולא התפלל מנחה עד שעבר עשרה שעות וג' רביעים משעה \nי\"א יתפלל ערבית שתיים הראשונה לחובת עצמה והשניה לתשלומין, טעה ולא התפלל ערבית עד \nשעלה ע\"ה יתפלל שחרית שתים ראשונה לחובה והשניה לתשלומין, אבל טעה ולא החפלל שחרית \nובמנחה לא השלימה אין לה תקנה והוא מעוות לא יוכל לתקן, אל\"ר ואם לא התפלל שחרית \nולא מנחה איזה ישלים בערבית א\"ל ב' הקרוב אליו מנחה, ושחרית מעוות לא יוכל לתקן. \nאל\"ר יחיד המתפלל רשאי להרים קולו או אינו רשאי אלא בלחש. א\"ל בני, בני א\"י הן \nמרימין קולם אבל בני בבל בלחש, אל\"ר והא חנה בא\"י היתה ואפ\"ה כתיב וקולה לא ישמע, \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "א\"ל בני מאשה אין ראיה דקול באשה ערוה, אל\"ר אימר דאמרת במילי דעלמא אבל בתפלה מי \nיימר. א\"ל בני נתיראה מעלי הכהן שלא יפסיקנה, אבל אדם דעלמא מרים קולו בתפלתו \nובניגון יפה להעלות תפלתו אף כי הוא יחיד, אבל בחוץ לארץ התפלה נדודה ממקומה ולא \nניתן רשות רק לש\"ץ אבל ליחיד לא רק בלחש ובכוונה, ואז יוכל לבטל הגזירות רעות לא \nכאלה הרשעים המגביהים קולם כעין שליח ציבור בראש השנה ובי\"כ ואינם שותקים להקשיב מה \nשאומר ש\"ץ בתפלתו ובחזרתו וגם בתפלה ראשונה להתפלל כל אחד בלחש. אל\"ר אם היה לפניו \nתפלת מוסף ותפלת מנחה איזו יקדים. א\"ל בני יקדים מוסף משום שמוסף רומז בגואל הוא \nהיסו\"ד ומוסף לשון תוספות ברכה ודרכו להאמר תמיד קודם מנחה. אל\"ר הרי שטעה ושכח \nשהוא שבת והתפלל של חול עולה או לא, א\"ל בני לא, שהרי לא קדש קדושין גמורים אלא שאל \nמזונות בשבת ואין ירידת מן בשבת, וי ליה לאותו גברא שבעונתיו אפי' משום תפלת חול לא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "יצא שהרי עשה הקודש חול. אמר ליה רבי ואם נזכר בתוך התפלה שהיא שבת מה יעשה אמר ליה \nבני פוסק ואינו משלים הברכה חוץ מאתה חונן שהוא משלים ואח\"כ מתפלל של שבת. אל\"ר \nומ\"ש אתה חונן משאר ברכות. א\"ל בני לא עביד מידי בשבת כי אינו מצרכי אדם. אל\"ר הרי \nאמרו רז\"ל אל יתפלל אדם במקום הטינופת לא ידע והתפלל מה יעשה, א\"ל בני אי לאו דהוא \n", "en": ""}]}
