{"bookId": "kabala-3abdaae3bf06", "part": "1", "torah": "8", "title": "ספר הקנה — קטע 8", "hebrewTitle": "קטע 8", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-3abdaae3bf06/1/8/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-3abdaae3bf06/1/8/", "segments": [{"index": 1, "he": "גברא רבא לא הוה מהפך שמו לברא אדם רבא הוא דקאמר חוזר ומתפלל כי תפלה במקום מטונף \nמה מעלה מטונפת הוא והוא לא עיין וטינף עצמו ויחזור ויתפלל במקום טהור. אל\"ר הרי \nשהיה מתפלל ועבר הטינוף או חזיר ושהה באמצע התפלה צריך לחזור לראש או לא. א\"ל בני \nהתפלה אינו נשמעת אלא עם כוונת עצמה (נ\"ל כוונה עצומה) ע\"כ חוזר לראש, וארז\"ל מצואה \nמוסרחת צריך להרחיק ואפי' מצואת חמור הבא מן הדרך ומצואת תרנגולין המוסרחת. אל\"ר עד \nכמה יוכל האדם לעצור נקביו שלא יקרא צריך לנקביו ויוכל להתפלל א\"ל בני עד ד' מילין, \nואימא עד ב' פרסאות בעינן שיהא מוחזק בטהרה, וידעת בני שהרוק הוא דבר יותר חיצוני \nואם נזדמן לו רוק בתפלתו לא יגלהו אלא מבליע בכסותו או זורקו לאחוריו בדרך שלא יהא \nנראה, ובמקומו יתבאר בעזה\"י ולא כאלה הגסים והעבים בעלי גאוה אויבי ה' שאינם נזהרין \nאבל תיכף שמשלים תפלתו הוא רק לפניו וגם בתוך התפלה ואינו מתבייש מהש\"י, אוי לו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שאינו יודע שכל דבר חיצוני מזיק למעלה במדה הנקראת תפלה, וכן הרשעים הבאים להתפלל \nאינם באים לשם שמים ולכן כשבא לכרוע אינם כורעים רק באמצעות גופם וראשם נזקף למעלה \nמצד גאוותו, ובאמת צריך לכוף ראשו כאגמון וגם לא ישחה יותר מדאי כי מוליד ביטול \nכוחות להשפיע יותר מדאי, וראה והבן בני שר' חייא בר אבא גער באדם אחד ששחה יותר \nמדאי כי רדף אחרי שמו והחיה השוחה ע\"י הגערה שב ותיקן מה שקלקל, מ\"מ צדקו דברי ר\"ח \nשהעבירו והוציאו מהכלל הציבור העליון ונתמעט כוחו למעלה ושפעו וכאשר עשה כן יעשה \nלו, וראה והבן בני איך נקרא קדוש הנזיר מן היין אשר הוא יוצא מהפחד לאומת עכו\"ם ע\"כ \nלא (נ\"ל והנה) ינוחו ממנו, אך ישראל הקדושים בחוצה לארץ מן הדין להתרחק ממנו לגמרי \nכי קללה הוא שנאמר ישתו יין נסיכם. והראיה שהרחיקוהו חז\"ל מן התפלה כי אין בידם \nלגזור עליו לגמרי רק בתפלה ככהן בעבודה והוא אמרם שתוי אל יתפלל והעמידו איזהו שתוי \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כל שיוכל לדבר לפני מלך, וע\"כ נראה שדבריהם ישרים הן דאל\"כ יכהו המלך, וא\"כ דהכי \nהוא למה לא יתפלל אלא שאין לערב היין בתפלה או בעבודה והדין נותן שלא יעשה תפלתו \nכלל אבל שלא יפטור כל אדם עצמו ויאמר שתוי אני, ע\"כ ארז\"ל אם התפלל יצא, אבל באמת \nאסור לו לטעום יין כלל קודם תפלה אפי' טעימה בעלמא, ושיכור שהגיע לשכרותו של לוט \nוהוא כל שאינו יכול לדבר לפני המלך אין לו תקנה בעולם כי שם חרפתו על ראשו ומראהו \nבעולם וחרפה בפניו. אל\"ר אם בא אדם לשאול צרכיו בג' ראשונות או ג' אחרונות שרי או \nלא א\"ל בני לא אפי' צרכי רבים. אל\"ר א\"כ למה תקנו זכרנו לחיים בברכת מגן אברהם. א\"ל \nבני אם אתה סובר באמת שהם צרכי רבים לא פירשו לך יפה, ואם הדבר אמת כן מן הדין היה \nשלא ימות אדם מן העולם כי בין צדיקים ובין רשעים ובין בינונים כולם שופכין נפשם אל \nה' במלת זכרנו וכולם שבים בתשובה ונכתבין לאלתר לחיים ולמה ימותו, ועוד שהצדיקים \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "נכתבים לאלתר לחיים והרשעים לאלתר למיתה והבינונים תלוים ועומדים לדין א\"כ מה צורך \nבזכרנו לחיים בין כך ובין כך הקב\"ה פועל הדין הצדיק אפי' לא יאמר זכרנו לא ימיתהו \nכי צדיק הוא, והרשע אפי' יאמר זכרנו ימיתהו הקב\"ה כי רשע הוא, והבינונים בין כך \nובין כך יעמודו לדין אלא זכרנו צורך גבוה הוא ובעז\"ה במקומו יתבאר. וגם דע לך בני \nשהפוסק בתפלתו מחלק כח לדין ולרחמים ומצרף כוונות אסורות עד שמשיב הכל לדין, ואמרו \nאוי להם לרשעים שמהפכין מדה\"ר למה\"ד ולכן המתפלל ושמע קדיש וקדושה או ברכו אל יפסיק \nאפי' לשמע שאין פוסקין אלא מפני הסכנה, והכוונה הואיל ויש סכנה ודאי דין בתפלתו \nויפסיק, ומי שתורתו אומנתו בזמן התפלה אינו פוסק כי הוא מחבר התפלה למעלה בת\"ת ולכן \nאינה דוחה לימודו, ולא אמרו ז\"ל זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד אלא למי שאין תורתו \nאומנתו ומערב כוחות חיצונים בלימודו כי לא אפשר בלאו הכי הואיל ואין תורתו אומנתו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ועל כן פוסק גם להתפלל. ולא בחנם אמרה תורה ודברת בם ולא בדברים בטלים מכאן ארז\"ל \nהמוציא מפיו דיבור לבטלה עובר בעשה כי לאו הבא מכלל עשה עשה, וגם לא לחנם אמר חכם \nאחד אם הייתי בהר סיני הייתי שואל שתי פיות חד לתורה וחד למילי דעלמא, ותפשוט מכאן \nשתורתו אומנותו דוקא בעינן אבל בלא\"ה אז הוא פוסק, וצרכי צבור כתורתו אומנתו דמי \nואינו פוסק, וכן ארז\"ל לא יאחז אדם תפילין בידו או ס\"ת בזרועו או סכין או ככר או \nקערה או מעות ויתפלל מחמת שאין דעתו מיושבת עליו, מכלל שדברים אחרים זולת אלו שרי \nלאחוז בשעת תפילה חלילה והא צריך לשום שמאלו על לבו וימינו על שמאלו ואיך יתפוש שום \nדבר אלא כל דבר אסור לתפשו, ולמה נקט אלו אלא כשתופס התפילין ואינו מניחן בראשו או \nבזרועו הוא היפוך כוונת תפילתו, וסכין לאו דוקא בידו אלא אפילו באיזורו הוא תלוי \nשזה מקצר וזה מאריך ואין הדין נותן לחברם, והא דנקט ידו לגבי סכין לאו דוקא אלא ה\"ה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "דאפילו באיזורו אלא משום ככר וקערה או מעות דינם כדין סכין ובכל מקום שהם בגופו אין \nלהתפלל עמהן מתרי טעמי חדא דבני הגלות אדוקים בע\"ז הם המעות שצורת דת חיצוניות \nעליהם ועוד מתוך שהן אדוקים דעתייהו עלייהו וקערות וככר ותינוק משיבין דעתו מתפלתו, \nוא\"כ על כל דבר אמרו חז\"ל וי לכם עמי הארץ דלא עסקיתו באורייתא לדעת סודותיה ואתם \nמתפארים להכנס בבהכ\"נ בקומה זקופה ולקשקש באיזוריהן הסכינים היפים עם הכיסים מלאים \nדמים ידיהם דמים מלאים ומשום הכי אינם יראים להכנס באימה ויראה ובלא שום ענוה עמו, \nולא די להם שתפלתם בלא כוונה אלא שמוסיפים לערב מקצר ימים עם המאריך והוא הוא המקצר \nימיהם כי מה לעשותם בא\"י והעני הסומא שנדחה עיקר צורתו ממנו ואינו רואה היכן יעמוד \nלהתפלל יכוון לבו לשמים, ואל תאמר מאחר שלא ידרים לא יחכים ומאחר שלא יצפין לא \nיעשיר כי צפון רומז בפחד ודרום רומז בחסד וא\"כ שלא יכוון אלא בצפון אין לך ע\"ז גדול \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מזה ואם לדרום ה\"ה, אלא הכוונה הוא כך לכוין בצפון עם הכלל כענין לא תעזוב את הלוי \nיתעשר ואם יכוין בחסד עם הכלל יחכים ושניהם בשמים משפיעים, וא\"כ כאשר יכוין לבו \nלשמים גם הוא יקבל חכמה ועושר אלא שאינו דומה במכוין בהם. אל\"ר א\"כ דהכי הוא למה \nאמרו יצפין שיעמוד בצד צפון והלא בכל מקום שהוא עומד ומכוין פעולתו נעשות. אל\"ב הרי \nכל התפלות במזרח ומאי יצפין יכוין וכדי לעשות מעשה אצדודי מצדד לצד צפון וה\"ה \nלדרום, אל\"ר עד עתה דברת שנשמע מאבותינו כי מאה ברכות הן, אל\"ב מי סברת שאין הכל \nמפי אבינו אין מלבי אפילו דבר אחד. א\"ל אפילו הכי, א\"ל בני, במאה ברכות אין לך כח \nכי הדברים עמוקים, א\"ל אדוני תראה הכח היכן נמצא כי בן ה' אני ובן ד' וחצי הייתי \nכשלמדתי כל ענין וכל חיבור של סוד וחקוקים בלבי ולא אשכח דברי ונבא אל הנסיון כי כל \nדיבור ודיבור ממתיבתא דרקיע בא ואין לפרסם עליו. אל\"ב אל תתפאר כי ק' ברכות הר גבוה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "על ראשך לא תוכל בו מ\"מ אמור אתה ואדבר אני במקום רבך ונראה התפארותך, א\"ל כתיב \nועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה ונתעורר ר' מאיר להאיר מזה הפסוק ק' \nברכות ואשאל ואשיב כי יש לאל ידי, כתיב ה' אלקיך שואל מעמך ליראה וללכת בכל דרכיו \nולעבוד אותו בכל לבבך ובכל נפשך, ועוד למה כתיב ביראה ובעבודה ה' אלקיך ובאהבה כתיב \nאותו, ועוד השואל ישאל הוא משואל ויאמר לו אנא הוא שחסר ממך, ועוד למה נחסר אות אחת \nלהשלים ק' אותיות, אלא הקשיבו וראו עם מי הכח מתחלה מדבר הבינה למדה הנקראת פאת \nקדמה מזרחה היא העטרה שהיא בת ישראל מדת הת\"ת הנקראת מזרח ומודיע לה במלת ועתה \nישראל, שכן ועת\"ה גימ' פא\"ת ה' אלקיך שהוא אלקיך הנקרא מה כי השם במילואו יו\"ד ה\"א \nוא\"ו ה\"א עולה מ\"ה, ואומר שאל מעמך בחסרון הו' כי מפאת קדמה שואלו מה עם אשר עמה הם \nו' ימי בראשית לכן אמר מעמך, שוב אמר כי אם ליראה קרי ביה אם כי היראה באם והוא את \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ה' אלקיך תירא כענין איש אמו ואביו תיראו, וגם הבינה נקראת אם כי שם הבת כשם האם \nומה היא היראה ללכת בכל דרכיו כלומר להיותך מזמין לקבל שפע דרכיו הם ימים עליונים, \nולאהבה אותו שהוא חסד הנקרא אהבה כענין ורבקה אוהבת את יעקב מצד הרחמים שהיראה בנין \nאב ברחמים ואין שם אלקים נתפס ברחמים, וע\"כ אמר אותו ומה צריכה את לעבוד את ה' \nאלקיך היא האם בכל לבבך ובכל נפשך והיא לא תפעל רק ע\"י נטילת רשות, והדבר הזה תשאל \nלבניך לעשותו כדי להעשות למעלה ואמר כנ\"י לישראל ה' אלקיך הם הד\"ו פרצופין של יהו\"ה \nאלקיך והיא עמכם כי את אמו ואביו תיראו ללכת בכל דרכיו הם מצותיו, ולאהבה אותו ר\"ל \nלעבדו מאהבה לעבוד את ה' אלקיך בתפלה בכל לבבך, ובכל נפשך ר\"ל לשפוך נפשך בתפלתך \nולדבקה בו וכל זה לטובתך תאהוב המדה הנקראת מ\"ה הוא הוי\"ה במילואו יו\"ד ה\"א וא\"ו \nה\"א בו גנוזים מאה ברכות לתת לך ובלבד שתברך אותם המאה ברכות כדי שיבאו עליך, כי מה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בא\"ת ב\"ש י\"צ שהן ק' אלא שצריך אתה לסייע בברכותיך להוריד הק' ברכות לאמך והאם תברך \nהבנים, והלא תראה שמלת מ\"ה וחילופו י\"צ עולים הק\"ם ר\"ל הקם אותה למטה והיא תקים \nאותך למעלה, וזהו עמך תקום וזולתך לא תקום, ומרע\"ה מדבר עם ישראל מפי השכינה וע\"כ \nהציווי נסתר, והנה אותיות כל הפסוק הזה צ\"ט כי כן הדין שהעלים בעל הברכות א' בתיבת \nמ\"ה להודיעך שכלל הברכות בשם כ\"ו, א\"ל אדוני איך י\"ד כ\"ו במלת מה שנתחברת וממתנת \nלקבל הק' ברכות לברך את בניה, אל\"ב ציור מ\"ה הוא י\"ד כ\"ו שהוא י\"ד הוי\"ה (ר\"ל מ' \nפתוחה הוא כ\"ו ה' ד\"י ע\"כ) אלא זה תאמר לי אם ראית כשמקבלת ק' ברכות היא נעשית נר \nלהאיר אל העולם א\"ל אדוני והנר היכן הוא, א\"ל במלת מ\"ה א\"ל אדוני ציור מ\"ה היא י\"ד \nכ\"ו תחליפהו בא\"ת ב\"ש הוא נד, אלא אם ראית כשהיא דבוקה במלת מ\"ה הוא אחד, א\"ל אדוני \nציור מ\"ה י\"ד כ\"ו העלהו במ\"ק והוא אחד, א\"ל אדוני בזמן שישראל אינן מברכין ק' ברכות \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "בשלימות אלא מחלקים אותם לב' ימים אז מתהפך מלת מ\"ה שהוא ק' ברכות לרע\"ב א\"ל הכי \nהוא שחולקים מ\"ה והוא כ\"ב וחצי וכ\"ב וחצי עולה רע\"ב הפך ברכה, אל\"ב ראית איך מלת מה \nנעשה עץ ומחיה העולם שמברכין ק' ברכות, א\"ל אדוני הכי הוא עץ החיים הם ק' ברכות \nומחזיקים בה הלא תראה כי המ' נתחבר עם כללו והה' עם כללו ונעשים עץ. אלא אימא לי אם \nראית העטרה הכתר בראשה כשמברכין אותם ק' ברכות די לה אלא שרוצה להדבק באהי\"ה. אל\"ב \nנעלם המ' פתוחה מ' סתומה עולה ת\"ר, ונעלמי הה' הי\"א, והמ' הנגלה וה' הנגלה הרי כת\"ר \nא\"ם, ר\"ל כתר הבינה על ראשה שגם הבינה נקרא כתר והוא כרת כי כשכורתים הברכות נכרתו \nבגזירות האם כרתי בכרת (בכרת ברכת), א\"ל בני על כל אלה אשאלך מנ\"ל דכנ\"י מקבלת הק' \nברכות ממ\"ה שהוא יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א, א\"ל אדוני לקח המ' פניו ואחוריו הם ל\"נ, לקח \nהה' פניו ואחוריו הם ד\"ו ויעלו הק\"ל, והוא שאמר הקל קול יעקב וזהו שאמרו משה קבל \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "תורה מסיני וזהו והנה סל\"ם מוצב ארצה כי ק\"ל סינ\"י סלם חשבון אחד להם וכולם רומזין \nבכנ\"י, לכן אתם בני הגלות תנו לב לדעת את אלקיכם ולברכו בכל יום מאה ברכות כדי \nשתתברכו מהם כי ע\"י הברכות הללו אנו קיימים וחיים בגלות לכן שמעו אלי ואל תקלו בם \nומה טוב ומה נעים לומר החזן הברכות הקצרות בבה\"כ שירגילו בהם אף אותם שאינם יודעים, \nואלו הן ק' ברבות ברכת השחר י\"ח וברוך שאמר וישתבח ב' ז' של ק\"ש בבוקר ובערב ג' \nתפלות י\"ח נ\"ד ונטילה והמוציא וד' דברהמ\"ז והיין ב' אחת מלפניה ואחת לאחריה הרי ק' \nועוד ברכות אחרות ציצית ותפילין ב' ולקטנים ולגדולים ואכילת פירות תחילה וסוף חוץ \nמשבת שחסרו ל\"ג ברכות מהמנין שמנינו, שבג' תפלת של שבת הן כ\"א והמכוין להשלימם \nבמיני מגדים מה טוב ומה נעים מ\"מ אם אינו יכול אין בכך כלום כי שבת עצמו משלימן. \nהליכה לבהכנ\"ס וגם הנכנס לבהכ\"נ יתאחר שיעור שני פתחים ואח\"כ יתפלל, והכוונה שלא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "יתחיל להתפלל עד שישים לבו וכוונתו לחכמה עילאה ובבינה לקשרם בכ\"ע שהוא המשקוף והם \nהמזוזות הפתחים, ובהשלמת התפלה מתרחק ב' פסיעות ובג' עומד בדרך שבא כן יצא, וגם יש \nלו לאדם לרוץ לבהכ\"נ כדי לדעת את ה' שנאמר ונדעה ונרדפה לדעת את ה'. לענין הפסיעות \nשהיא גסה אין לחוש כי מכוין לדעת את ה' ר\"ל לקרב את עם ה' ר\"ל העטרה עם הת\"ת, באמת \nביציאתו מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה כי רחק מה שקרב וי ליה למאן דפסע פסיעה גסה \nביציאה מבהכ\"נ כי הפסיעה אז עושה חורבה יותר מפסיעות כל היום, אדוני מה עושה לאלו \nשמחזיקים עצמם רבנים ואין תורתם אומנתם והם חסירים מכל ולא באים לבהכ\"נ להתפלל עם \nהציבור שאז הוא שעת רצון אבל סומכים על למודם וחסרונם ומתפללים בביתם. ברכות ק\"ש \nושלא לאכול סמוך למנחה וכל מי שלא בירך ק\"ש וישב ללמוד אפילו תלמוד צריך לברך ברכת \nהתורה, אבל אחר ברכת ק\"ש אין צריך שכבר נפטר באהבה רבה, וא\"ל אדוני איזהו עיקר אהבה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "רבה או אהבת עולם, א\"ל בני תדע דעד ד' שעות של יום הרחמים הגדולים רחמי החסד יורדים \nכענין מלת רבה מלשון גדול ע\"כ ביום אהבה רבה, ובלילה שהת\"ת בא להמתיק הדין שלא \nלהחריב העולם אהבת עולם שהת\"ת נקרא עולם. א\"ל אדוני הלא גם החסד נקרא עולם דכתיב \nאמרתי עולם חסד יבנה. א\"ל בני עיין במלת הלילה אהבת עולם שכ\"י היא נקראת אהבת עולם \nהיא אהבתנו, אהבה רבה הוא החסד אהבתנו, ראית בני מה מנהג רע עושין בני הגלות לא די \nלהם שאוכלין כארי ומשמנין כדוב והאיך לא מתבייש שגורמים לנו נדנוד במעשיהם הרעים \nומביאין להקב\"ה לייסרם, שהרי האם המייסרת הבנים והם הם שהכעיסו ולא אחרים שאלו \nאחרים חטאו ואלו יקבלו חטאם ועונם היש עול כמוהו אלא הם עצמם החוטאים, הוא שנאמר \nאבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה והיה להם להתבייש מהש\"י ולזכור עוונם ולהכניע עצמם \nבתענית כל ימיהם אלא שאינם נזהרים מלשבת בסעודה בסוף ו' שעות שהוא חצי שעה קודם \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מנחה אלא שיושבין אף בחצי שעה שביעית ואוכלין ושותין ומשתכרין וסמוך לערב קמים \nומתפללין כה יזכו וכה יחיו וכה יאריכו ימים כמו שנחשב להם תפלתם כמחללי שבת ומחלליה \nמות יומת, ולכן יש להם ליזהר שלא לשבת בזה הזמן לסעודה ואפילו סעודת אירוסין וחופה \nבישיבת הקידושין שעשו לחופה והחופה היא כפירוד מיתה והקילו בתפלת מנחה ושלוח לעשות \nמנחה היא שלוחה לאדוני לעשיו, וגם דייני חוצה לארץ השונין ומתנין בתלמוד וסוברים \nשעולין במעלת סנהדרין יושבין דין לדין כלומר להורות ראו מעלתינו וחריפותינו שאנחנו \nדייני ישראל, ולא די להם קלונם שהם רקים ופוחזים אלא שהן יושבין בתחלת שעה רביעית \nומקלקלין המנחה עבירה גוררת עבירה ואצ\"ל שאסור ליכנס למרחץ ולהסתפר בזה הזמן. א\"ל \nאם התחילו מה יעשו א\"ל יפסיקו להתפלל בזמן המנחה. וגם ארז\"ל אסור לישב תוך ד' אמות \nשל מתפלל, ודע מי שמתפלל הביננו והיא הנקראת תפילה קצרה אינו רואה סימן ברכה כי לא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "התירו אלא בדרך ובמקום דוחק גדול ובימות החמה אבל בימי הגשמים ובמוצאי שבת לא דאית \nשאילת מטר והבדלה בחונן הדעת. ועוד בני, אדם שבא בבהכ\"נ להתפלל והקדים אחד וחבירו \nעדיין עומד ומתפלל אל יניחנו יחיד ל\"ש במקום ישוב או שלא במקום ישוב ל\"ש ביום ול\"ש \nבלילה ואם הניחו ויצא טורפין לו תפלתו בפניו שנאמר הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור \nממקומו. והכוונה כי כל בתי כנסיות מלאים מיני מלאכים הבאים מהן להעלות התפלה ומהם \nלדחות כפי המקבלים (המכוונים) ואם זה העני אין בידו זכות ינזק ע\"כ המתן עד שישלים \nתפלתו ואם הנחתו ויצאת הקב\"ה רואה לבו שאינו פוסק תפלתו לצאת עמך ומחזקו ומשמרו \nומצילו ותפלתך נטרפת כי לא חסת בצלם אלקים. אל\"ר למה אמרו הקובע מקום לתפלתו אלקי \nאברהם יהיה בעזרו ואויביו נופלים לפניו מה מעלה בקביעת מקום. א\"ל בני מה לי קובע מה \nלי אינו קובע אלא הכוונה כשמתפלל יקבע המקום בתפלתו ר\"ל יוריד הרחמים בעטרה שכן \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "מקום הוא יהו\"ה כולו מלא רחמים ומורידן וקובעם בתפלה שהיא העטרה הלא תראה שכן הוא \nי' פעמים י' הפ\"ה ופ\"ו הפ\"ה עולה מקום. א\"ל הרי שהתפללו ויצאו מהן מה יעשו. א\"ל בני \nהאי דומה למי שהניח חבירו ויצא אלא שענשו חמור כי הוא סתם חלק אחד מהצינורות וגם \nהוא יסתם ויכלה וש\"ץ משלים תפלתו שאין לו להפסיק תפלתו. הנהגת קדושה בבהכנ\"ס וגם \nארז\"ל שלא ילך לבהכ\"נ בבגדים מטונפים לעמוד לפני בוראו להתפלל הוא שנאמר הכון לקראת \nאלקיך ישראל ואם ראית אדוני מה אמר ר' לוי כל היוצא מבהכ\"נ והולך בבהמ\"ד זוכה ומקבל \nפני השכינה, אבל בנו ר' יהושע הנאחז מבהכ\"נ ומבהמ\"ד ושם במקומו משך חברה אחריו והוא \nאמרם ז\"ל ר' יהושע בן לוי אמר בתי כנסיות ובתי מדרשות לחכמים ותלמידיהן, ראה בני אב \nובנו כמה דברו ביופי כי בהכ\"נ רומז בעטרה שהיא בית וועד לששת ימי בראשית וכן בית \nהמדרש שכל הישיבות למעלה כנגדה והיא תורה שבע\"פ, והרמז שחכמים ותלמידהון זוכים \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "למתיבתא דרקיע ללמוד בפני שכינה וזהר השכינה וזהו מקבלים פני השכינה, ובא הדיוק \nבלשונו לומר האמת והוא אמרו לחכמים ותלמידיהם ולא אמר לחכמים שלא הגיע לחכמים, והנה \nמיעט בפירוש לבעלי המשא ומתן בדברי התנאים והאמוראים אשר היו גדולים ממלאכי עליון \n", "en": ""}]}
