{"bookId": "kabala-3abdaae3bf06", "part": "1", "torah": "9", "title": "ספר הקנה — קטע 9", "hebrewTitle": "קטע 9", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-3abdaae3bf06/1/9/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-3abdaae3bf06/1/9/", "segments": [{"index": 1, "he": "והקב\"ה מבטל גזירותיו לאהבתן ונושאים ונותנים בדבריהן ואין משיגים מהם אפילו דבר \nאחד שכל דבריהם סוד והמשא ומתן שנראה פשוט הוא כמו כסוי הקדירה שלא ידעו רבים מה \nשבתוכה, מי יאמין ששרה מחטטת בראשו של אברהם וישנים ופניהם אדומים טלית ותפילין \nעמהם וטיול ממקומן והיהודי לא ידע אלא הכל הוא סוד, ולכן א\"ר יהושע לחכמים ויודעים \nוקב\"ה עמם בדיניהם אבל הנושאים ונותנים בדבריהם ועיקר דבריהם לא הכירו בה לא \nיתבוננו וקב\"ה אינם מסכים בדיניהם, וע\"כ ביוקר גדול נמצאים בעלי ענוה כי כולם בעלי \nגאוה ועזות שמרבין בגיטין ובחליצות ונפש ישרה לא יבוא בנפרדים והונים אלו לאלו \nומתחלפים מאכסניא לאכסניא והנה רבו הפריצים מאוד מאוד ע\"כ אסור להקל בבתי כנסיות \nובתי מדרשות כי הם דוגמות. ואין נכנסין בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים \nואין עושין בהם אפילו סעודות מצוה אפילו הנכנס לקרא חבירו ישב מעט שלא יראה שנכנס \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שלא לשם מצוה אלא ישב שישיבה בהם מצוה וגדול מכולם יזהר האדם שלא ירוק בבהכ\"נ כלל \nשר' יהושע הוא המטהר מקומו ואומר הרק בבהכ\"נ כרק בבת עינו ולמה נקט בת עינו אלא היא \nבעלת עולם השפל ונקראת בת עין. ראה והבן בני מה רעה עושה לעצמו ובעבור שההמון אינם \nיכולין לסבול לפחות ידרסנה ברגליו או יבלענו בכסותו אשריו למטהר, ולכן אין לשבור \nבהכ\"נ ואין להשכיר בהכ\"נ ולא למשכנו כי נהנה מקדושה בדרך חול וקדשים אין נעשין \nחולין בדרך חילוף זהו שמחליפין בהכ\"נ, הלא תראה שארז\"ל הקדשים מתחלפין בפרוטה \nשהקדשים יוצאין לחוץ לע' אומות הנקראים חולין והפרוטה היא יהו\"ה המתחלף בא\"ת ב\"ש \nמצפ\"ץ העולה בגימ' פרוטה, וכל זה לרמוז שהקדשים יוצאים והבא תחתיהן מתקדש וצריך \nלומר בפירוש תחת זה חילוף זה ולכן כל זמן שלא נתחלפו בקדושתן עומדין אפילו חרבו, \nועצים ולבנים של בהכ\"נ נחלפים ונמכרים ואין מתלוים במלוה. ברכת כהנים וגם אמר דבר \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם והנה מצות עשה על הכהנים \nלברך את ישראל. א\"ל אדוני כל ימי אני מצטער יברכם בפה ולמה בהרמת ידים ואם הרמת \nידים תועלת עושה א\"כ בכל ברכה שאנו מברכין נשא גם אנחנו כפינו ומ\"ש כהנים לבד. א\"ל \nבני שימו לבבכם לשמוע ולדעת גדולת הש\"י דעו לכם שכל איבריו של אדם יש כנגדם \nרוחניות, ועשר אצבעות שיש באדם הם כנגד עשר מאמרות והם חמש כנגד חמש עולים עד הכתר \nהנקרא יד של שם והיא מהת\"ת עד העטרה והם תחתונים, והכהן הוא נאחז מחס\"ד וע\"כ הוא \nהמברך ונושא את כפיו למעלה ומדביק נפשו למעלה ומייחד השם בלבו ובפיו, וכשנושא את \nכפיו הם עשר אצבעות אז מייחד ומחבר ומודה כי בעשר ספירות נבראו עליונים ותחתונים \nומברך את ישראל והקב\"ה מברכן באותן הברכות, שהכהן עושה התעוררת והקב\"ה פועל והנה \nברכותיו מלמעלה למטה שכן הדין הוא נותן, ואומר יברכך ה' וישמרך ר\"ל הת\"ת יברך העטרה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "במה יברך אותה לשמרה מכחות הטומאה שלא יכנסו בה, ומה הוא הברכה שב ואומר יאר ה' \nפניו אליך ויחנך ר\"ל הברכה הוא שיאר הת\"ת פנים שאינם מאירים להאר, ומה הם פניו כנסת \nישראל, ומלת ויחנך ר\"ל אחר שיאר בך תשא חן בעיניו כענין תשואת חן חן לה, אז מה יהיה \nלכן שב הכהן ואמר ישא הת\"ת אליך ר\"ל אל הבינה ואז הבינה שהיא אם יחברנה עם השלום \nהוא היסוד, ודעו בני שג' שמות הזכיר בג' פסוקים הללו וע\"ב שמות של ג' פסוקים ויסע \nויבא ויט נחלקים לג' חלקים על שנמצאים בג' פסוקים ויבא כל חלק כ\"ד ויהיו הג' יהו\"ה \nשבברכת כהנים כל אחד שר לחלק הרי ג' שרים לג' חלקים. והנה פסוק ראשון ברכה ושמירה, \nבשני אורה וחנינה, בשלישי נשיאת פנים ושלום, וכן הה' שולט בו' וכן הה' האחרון וא\"כ \nכל אות מאריך את שלו ועולה כ\"ד כי ד' פעמים ו' הם כ\"ד והרי כ\"א גם יהו\"ה ג' פעמים \nכ\"ד הרי ע\"ב נראה שיהו\"ה אחד הוא שר לחלק אחד מהע\"ב שמות הנחלקים לכ\"ד כל אחד, וראו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "והבינו שאלו הג' יהו\"ה הם י\"ב אותיות הנקראים שם של י\"ב, וכשהיה הכהן מברך במקדש \nבכל ברכה היה מזכיר שם של כ\"ד ג' פעמים כי הוא שם בן י\"ב וניקוד פעל יפעל יפעול אלא \nשהיה מבליעו בנעימות אחיו הכהנים. וגם דעו שכ\"ב אותיות יוצאים מב' תיבות ראשונות של \nכל פסוק ופסוק והם יברכ\"ך יהו\"ה הם ט' אותיות, יאר יהו\"ה הם ז' אותיות, ישא יהו\"ה \nהם עוד ז' אותיות הרי כ\"ב וא' יותר לומר מלך על כולם, והבינו בני ה' מלך ה' מלך ה' \nימלוך ל\"ו ה' מלך הוא הבינ\"ה ה' מלך חס\"ד ה' ימלך ת\"ת, והנה ירד מלמעלה למטה בכהן \nהמברך חזר עוד והעלם מלמטה למעלה והוא שאמר ה' מלך עולם ועד ה' מלך ת\"ת עולם חס\"ד \nוע\"ד בינ\"ה אשר שם יתועדו הכל ושבתם איש אל אחוזתו. א\"ל אדוני למה יסדו הפסוקים \nהללו בס' אותיות. אל\"ב היא הברכה שששים גבורים סביב לה מפחד הדין וזהו ששים המה \nמלכות, וגם הם ט\"ו תיבות והם אותיות מורכבין בט' כוחות עולים כולם יהו\"ה יו\"ד ה\"א \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וא\"ו ה\"א בהם ק' ברכות והם כח הכוחות וזהו מה יהו\"ה, ועוד התחיל בי' וסיים במ' \nלכוון במדה הנקראת \"מי\" הוא הבינה ונקראה מי הרומז בנ' שערי בינה, ועוד יכוין בר\"ת \nשל פסוק ראשון והם יי\"ו בגימ' שם העצם וגם יי\"ו ציור א', ור\"ת של פסוק שני עולה \nאהי\"ה אלקים להוריד טל של ברכה משם אהי\"ה באלקי\"ם, ור\"ת של פסוק שלישי גימ' תז\"ל \nכענין תזל כטל אמרתי. אל\"ר אומר להם הש\"ץ או לא, א\"ל בני א\"כ לא קראת הפרשה אמור \nלהם כתיב מכאן שאין הכהן עובר בעשה עד שיאמר להם, א\"ל ומ\"ש דלא אמור אמור להם אלא \nאמר להם א\"ל הקב\"ה אמר תברכו את בני הם נצח והוד ויסוד ואומר להם לברך המדה הנקראת \nכה, אמור להם מהבינה לכן גם אתם אמור לכהנים לברך את ישראל ואני אברכם כי שמי אני. \nאל\"ר בעמידה ובלשון הקודש למה, א\"ל בני ר' נתן הוא שאמר כתיב לעמוד לשרת ולברך בשמו \nמקיש מברך למשרת מה משרת בעמידה אף מברך בעמידה. אל\"ר הכי קאמינא למה בעמידה, א\"ל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שם המפורש מזכיר וישב, א\"ל רבי באדני קורהו ואפילו הכי דצריך עמידה וא\"כ כ\"מ דאית \nלן שם וקריאתו באדני יעמוד, א\"ל בני לא דמי דהתם קא מזכיר ג' יהו\"ה כעין מלכות שמים \nבקיומה ג\"פ הוי\"ה, א\"ל אי הכי במזמורים דצפרא דקאמינא ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך ה\"נ \nיעמוד א\"ל התם ט' יהו\"ה בכל ברכה דיש ט' הוי\"ה והוא רומז לט' ספירות ודוד בתוכה הרי \nכאן יו\"ד והכל באברהם הוא חס\"ד שכולם חס\"ד וע\"כ מעומד ר\"ל אברהם בגי' ט' יהו\"ה \nודו\"ד. אל\"ר ונקיש מברך למשרת מה משרת בעל מום לא אף מברך בעל מום לא וכי תימא אין \nה\"נ א\"כ אמאי אמרו כהן סומא באחת מעיניו ודש בעירו מברך, ועוד התם כהן והכא כהן \nומאי שנא, א\"ל התם עבודה ומעלה נפש לפני המלך, אלא הכא כהן מעורר וה' מברך וכהן מה \nשהוא סגי אבל בעליית נפש אם יהיה מצד הנפש בעל מום הוא צד שמאל צד הלוי וע\"כ בעל \nמום לא. אל\"ר ומנלן דהאי לברך בשמו שם המפורש הוא. אל\"ב חלוק י\"ה פעמים י\"ה ו\"ה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "פעמים ו\"ה עולה שמ\"ו הוא שאומר יהו\"ה שמו. א\"ל ושיכור למה לא ישא את כפיו לא יגרע \nמבעל מום היינו הך מצד דאתי האי אתי האי ונהי דשכור לא מטעם דבעי ישוב הדעת וליכא \nשתה יין מעט מ\"ט לא, נפסל מקרא מסייעני כי מה משרת כלל כלל לא אף מברך כלל לא הוא \nשנאמר במשרת יין ושכר אל תשת בין רב למעט, וכדי שלא תאמר מה משרת מותר בחרצן אף \nמברך כן נסמך מברך לנזיר מה נזיר אסור בחרצן אף מברך כן, א\"ל בני בעל מום מותר \nושיכור למה אסור שאתה אומר מ\"ט מסברא מצד דאתי האי אתא האי אפילו שיכור נושא כפיו, \nאלא גזרו חז\"ל משום דאיכא זלזול וטעמא כי הוא מעורר וקב\"ה מברך ויהיה מי שיהיה, א\"ל \nאי הכי הרג בשוגג מ\"ט לא, א\"ל בני הרג לא דמי דידיו פורשת להוריד ברכה והם מלאים דם \nמסטרא דעשו ועל חרבך תחיה א\"כ דינא הכי הוא מברך ועומד ממשרת מהקישא ואפילו בעל מום \nונזיר אסמכתא הוא אבל אפילו שכור שרי אלא דאית זילזול, וריב\"ל הוא דאמר כה תברכו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "צווי מכאן כהן שאינו עולה לדוכן עובר בג' עשה, א\"ל ולמה חייבתו התורה ג' עשה אל\"ב \nג' ברכות הן יברכך יאר ישא ועובר בכל א'. אל\"ר כהן אחד מאי חייב לברך והכתיב תברכו \nושמו אמור להם ומיעוט רבים שנים ואינם חייבים עד שיהיו שנים, א\"ל והכתיב וישא אהרן \nאת ידיו אל העם ויברכם, א\"ל אהרן כ\"ג חשוב ושקול הוא לפחות כשנים מי לא כתיב אל משה \nואל כל ישראל וארז\"ל שקול משה כנגד כל ישראל וכתיב הם המדברים אל פרעה מלך מצרים \nהוא אהרן ומשה מלמד ששקולים היו ונהי שאינו שקול כנגד כל ישראל מ\"מ יהא שקול כשנים \nאבל כהנים הדיוטים לא יחייבו אלא בשנים. אל\"ב כלום המשרת אינו אחד א\"כ המברך ג\"כ \nאחד. א\"ל א\"כ מאי אמור להם, א\"ל בשם אביי הוא דאמר לשניים קורא לאחד אינו קורא, א\"ל \nא\"כ מה בכה תברכו ובושמו, א\"ל המברכים את כה רבים הם, אל\"ר כתיב כה וכתיב את א\"ל \nהרי כאן כה תברכו את בינה הגוזרת את ישראל אמור להם אתה הת\"ת ולכן הא' נפתח שדרך שם \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הרחמים באים, אל\"ר סדר הברכה איך הוא, א\"ל בני שמענה הכהנים טובלים מבערב ומטהרים \nעצמן ובאים ומתפללים בכוונה, וקודם שיגיע ש\"ץ לעבודה ומתחיל רצה כל הכהנים הכשרים \nלברך יוצאים ממקומן ועולין לדוכן ומחזרין פניהם כלפי מעלה ומתחילין עד שיגיע ש\"ץ \nלולך נאה להודות, ובשעה שמתחילין עד שיקראם הש\"ץ אומרים יהי רצון מלפניך ה' או\"א \nשתהיה ברכה זאת שצוית לברך את עמך ברכה שלימה ולא יהא בה שום מכשול ועון מעתה ועד \nעולם. ואחר שישלים ממתינין עד שיקרא הש\"ץ ואומר ולך נאה להודות אם הם שנים קורא \nאותם מיד כהנים, ואינם מחזירים פניהם כלפי העם אלא מתחילין ברוך אתה ה' אלקינו מלך \nהעולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לברך את עמו ישראל באהבה, ומחזירין פניהם כלפי \nהציבור ומקרא להם הש\"ץ מלה במלה, ואין מתחיל הכהן המלה עד שיכלה מפי הקורא ואין \nהציבור עונין אמן עד שיכלה המלה והברכה מפי כהן ואין הכהן מתחיל בברכה אחרת עד \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שתכלה אמן מפי הצבור, ואחר שמשלים הברכות אומר רבש\"ע עשינו מה שגזרת עלינו אף אתה \nעשה מה שהבטחתנו בתורתיך השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל. וכל החזרות \nשמחזרין הכהנים בין בתחלה בין בסוף כולם יהיו דרך ימין. אל\"ר טבילה למאי, אל\"ב המים \nרומזים בחסד בריכה טהרה ונקיה והכהן איש החס\"ד וע\"כ הברכה שמכוון להוריד לישראל \nצריכן להיות בהכנה היא ביאת מים. א\"ל ורחיצת ידיהם ורגליהם בעבודת הברכה למה, א\"ל \nהאצבעות רומזים למעלה וע\"כ צריך להעביר כל הזוהמא בשעת הברכה ע\"כ רוחצין כי המכוון \nבעשר על העשר כענין בקידוש ידים ורגלים בעבודה ולמה מן הלוים להשלימו ע\"י השירות \nהזה שהוא כפוף ומשועבד תחת הכהנים ויעקוד את יצחק בנו כהן ולוי. אל\"ר אמרת כהנים \nהכשרים והלא שתוי וסומא באחת מעיניו ומשומד כולם כשרים ומה הנחת, א\"ל בני שנים \nמעכבים ואם נתמלא זקנו ראוי לישא ואם לאו לא, אל\"ר מאי האי והלא ארז\"ל קטן לא ישא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "מכלל דבן י\"ג כשר א\"ל בני כל שלא נתמלא זקנו קורא אותו קטן בעבור שהוא כקטן אצל \nנשיאת כפים משום שלא נתמלא זקנו. אל\"ר בכל המצות כולן בני י\"ג שנה וכאן זקן וא\"כ \nסריס דלית ליה זקן כלל לא ישא א\"ל אין ה\"נ, והכוונה כי שערות הזקן מורים בצינורות \nהעליונים כענין שמן היורד בזקן אהרן על פי מדותיו ממש ואין הדין נותן לברך ואפילו \nהוא בן ק' הואיל והוא חסר כי אין להם מקום הדוגמא לברך. אל\"ר א\"כ לא יצטרפו עם \nכהנים אחרים א\"ל יצטרפו ונקראים סועדי הכהנים, וגם אם היה טמא ידים אינו נושא כפיו \nעד שיטבול, וכמה היה רב אשי חכם גדול שלא היה מניח לקורא עייני\"ן אלפי\"ן ואלפי\"ן \nעייני\"ן לישא כפיהם מפני שמחליפין כוחות עליונים כח בכח שאין לך כח שאין לו אות \nרומז אליו, ומי ששתה רביעית יין והוא אצבעיים על אצבעיים על רום אצבעיים וחצי אצבע \nוחומש אצבע וכולם באגודל לא ישא כפיו מדרבנן. היו מומין בידיו או ברגליו או בפניו \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "לא ישא כפיו מפני ההסתכלות ההמון ויבואו להסיח דעת ויבטלו הכוונה לענות אמן על מה \nשאמר הכהן, ומשומד לע\"ז ואצ\"ל שאר עבירות שעבר ועשה תשובה ישא כפיו כי אחר התשובה \nאם נשא כפיו מתקן מה שקלקל הוא שאמר הקב\"ה שובו אלי ואשובה אליכם. אל\"ר אמרת עד \nשיקראם ש\"ץ וכי רשאי להפסיק בג' אחרונות במלת כהנים והלא חומר הפסק התפלה גדול. א\"ל \nבני אחר קורא כהנים כי אין להפסיק וש\"ץ מקרא כי הברכות הללו מעין שים שלום והאומר \nקריאת כהנים מעין התפלה דוחק הוא ואין לנטות אל הדוחק. אל\"ר אמרת לי לב' קורא ולא \nלאחד א\"כ מה יעשה א\"ל בני יחזור פניו מעצמו אל הציבור בלא קריאה. אל\"ר ולמה מנע \nקב\"ה קריאה מאחד א\"ל משום שאם יקרא לאחד שב הקריאה למעלה לברך את כנ\"י ואין הדין \nנותן כי צריכה להתברך מהו' וממשך הו' ואז משלימים כולם וזהו אמור להם והאומר אפילו \nלאחד קורא רצה להשליך דבריו להבל. אל\"ר אמרת לי עד שיכלה אמן מפי הציבור אמן זה מה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "טיבו. א\"ל בני הכהן מברך העטרה מהת\"ת כפי רצונה ומוריד עליה בברכתו ועונין אמן \nאחריו ומורידין חכמה עילאה הנקרא אמן בחכמה תתאה הנקראת אמן כי היא נובלת החכמה \nעילאה. אל\"ר וכ\"ע היכן המנוחה, א\"ל במלת אמן יכוין בחכמה ובחכמה באותיות יכוין \nבציור הא' הוא יו\"י יוד קוצו העליון ותחתון וגופו רומזין בג' רוחניות והו' בו' \nקצוות והי' השני בעטרה עם כל כחה ואח\"כ יכוין במ' ון' פשוטה של אמן שהת\"ת הוא מלך \nפשוט וע\"כ ממתינים אלו לאלו להשלים כל אחד כוונתו. ועוד דע בני שההדיוטים מברכין \nוברכתן אינה קלה כי עוזרים למעלה לכנ\"י כענין היה לך לעזרני ואח\"כ מברכן כנ\"י וזהו \nואני אברכם כשנתחברתי עם הו', ולכן לא אמר אני וכל אותם שאינם מטים פניהם נגד המברך \nאינם מתברכין כי אין בקשר של תפילין הנקרא אחור הברכה אלא בפרשיות העומדות בפנים, \nודע בני כל כהן שאינו מברך אינו מתברך ואם יש לו זמן לברך בב' או בג' ציבורים מברך \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "כי מעורר הוא, ובזמן שעולין לדוכן הכשרים יטמינו עצמם כי מראים שאינם מסכימים באותה \nהמשכה ותהפוך עליהם לקללה שעובר על ג' עשה שאמרנו, ויהיו ידיהם מגולין נגד כתפיהם \nאבל במקדש למעלה מראשיהם וכ\"ג למטה מן הציץ ויזהר שלא יהיה שום כסוי ברגליהם רק \nיחפים ובידם מגולים. ויזהר הכהן שלא יחזור פניו מהציבור עד שיתחיל ש\"ץ שים שלום \nושלא לכוף ולקבוץ את קשרי אצבעותיהם עד שיחזרו פניהם מן הציבור, ועיר שכולה כהנים \nכ\"ש דעדיף טפי לברך את ישראל שהם במקומות אחרים או מקצתן מברכין ומקצתן עונין אמן, \nוישראל המתפלל אומר הברכות הללו אע\"פ שיש שם כהן הכהן אינו עובר ואינו עומד לדוכן \nעד שיאמר להם ש\"ץ כמו שכתוב אמור להם טוב הברכה גם מפי ישראל כי מעורר אלא עליית \nהדוכן לכהנים ניתן כי הם המכפרין הם המברכים. סוד מצות תפילין וכוונותיהם ענין סוד \nהתפילין וכוונותיהם וגם אמר וקשרתם לאות על ידיך שב ואמר והיו לטוטפות בין עיניך ב' \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "מצות עשה מ\"מ צריכין אנחנו לדעת מה טיבן של התפילין ומה תועלתן לו להשם בהנחת \nתפילין. אל\"ר ארז\"ל הקב\"ה מניח תפילין והביאו ראיה מפסוק שאמר נשבע ה' בימינו \nובזרוע עוזו ואמרו מימינו זה תורה דכתיב מימינו אש דת למו וזרוע עוזו זו תפילין \nשנאמר ה' עוז לעמו יתן וכי אפשר הוא זה וקרוב הוא זה לומר שהקב\"ה מניח תפילין. ועוד \nר' הטיול שמטיילין אותנו לומר אין עוז אלא תפילין וכי לא יש לו לומר ה' טוטפת לעמו \nיתן כמו שאמרה התורה והיו לטוטפות. א\"ל בני נראה שנתעב שכלך ועיניך עוורון נתמלאו \nמהו עוז\"ו ט\"פ, מלא טי\"ת פ\"ה הרי טוטפת, ועוד דוד המלך ע\"ה אמר עוזו ובתורה כתב \nטוטפ\"ת עולין במ\"ק יהו\"ה ל\"ו, הוא שנאמר זה יהו\"ה קוינו לו, ומהו עוזו זה ת\"ת המניח \nתפילין ומה הן התפילין הד' פרשיות קדש לי חכמה עילאה בכר חסר ו' הנוטל פי שנים \nכמשפטו כי בכר ב' פעמים אי\"ק והנה קדש לי במקום ב', וע\"כ מתחיל מקדש הכולל ב' פעמים \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אי\"ק חד לכתר וחד לחכמה האדוקה בכתר כי ממנו נאצלה. וראה והבן שמשם התורה הוא ת\"ת \nתורה שבכתב הוא שנאמר אש דת למו שמקדש הדת שכן קדש בגימטריא דת וכן במ\"ק ע\"פ שני \nעדים. והנה קדש בחכמה עילאה לא ידע אנוש ערכה. ואחר זו הפרשה והיה כי יביאך הוא \nבינה כי היא נקראת היובל הגדול ששם ישובו הכל והנה נחלק שם העצם לי\"ה ו\"ה חכמה \nובינה. ובזמן שיצאו ישראל ממצרים אז שם י\"ה חכמה עילאה המורה רחמים פתח חמשים שערי \nבינה לשמע נאקת בני ישראל, ונאקתם היא כנ\"י ולקבלם בתשובה ולהוציא נאקתם וישראל \nממצרים בתורה, וכשהוציאה ממצרים הפכה והיה יהו\"ה שם הת\"ת וכנ\"י כלול עמו, אחר זו \nהפרשה שמע הוא החסד הוא אב ההיקף אהבה רבה מנהיג העולם ברחמים זהו \"אברהם אהוב\" שמע \nבמ\"ק, וגם ואהבת את ה' אלקיך לשמור דרכיו ומצותיו, ואחר זו הפרשה והיה אם שמוע היא \nהגבורה וזהו שמתחיל במלת והיה לומר אם אהוב שמע ותשמע אליו לשמור משמרתו שלא להביא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "כח מכחות הטומאה, ואז ו\"ה עם י\"ה ר\"ל חכמה עם בינה וגם אני אוריד גשמים וה' חכמה \nעילאה בגבורה היא כנ\"י, וזהו ונתתי גשמיכם בעתם ואם לאו וחרה אף שיתחבר ציור הא' \nשרומז בהויה (כי ציור הא' יו\"י) בפ' שרומז בפח\"ד לכלות ולהחריב ואבדתם מהרה. אוי \nלכם עמי הארצות שאינכם אוהבים התורה לדעת דרכי הש\"י ושלא להביא דרך אחרים רשעים \n", "en": ""}]}
