{"bookId": "kabala-4147b4353b29", "part": "1", "torah": "4", "title": "ספר אור נערב — חלק ג פרק ה", "hebrewTitle": "חלק ג פרק ה", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4147b4353b29/1/4/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4147b4353b29/1/4/", "segments": [{"index": 1, "he": "חלק ג פרק ה\nעוד מצאתי בזהר פרשת אמור (זהר ח\"ג צא.) זו לשונו, \"רבי חייא פתח (שופטים ה') ה' \n\"בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו\" וכו'. תא חזי זכאין אינון \nישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי דקב\"ה אתרעי בהו ואנון מתדבקין ביה ואקרון קדישין עם \nה', וכן עד דסליק לון לדרגא עלאה דאקרי קדש דכתיב קדש ישראל לה' כמה דאוקימנא, דהא \nישראל מתמניא יומין אתדבקן ביה בשמיה ואינון דיליה רשימין בשמיה לתתא, כמא דאת אמר \nומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, אחרנין לא מתדבקן ביה ולא אזלי בנמוסוי, ורשימא קדישא \nאעדיו מינייהו עד דאינון מתדבקן בסטרא אחרא דלאו קדישא: \nותא חזי בשעתא דבעא קב\"ה למיהב אורייתא לישראל זמין בה לבני עשו, אמר לון בעאן אתון \nלקבלא אורייתי, בההוא שעתא אתרגישת ארעא קדישא ובעאת לעאלא לנוקבא דתהומא רבא, אמרה \nקמיה רבון עלמא פסטירה דחדוה תרין אלפין שנין עד לא אברי עלמא קלטינה קמי דלא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "רשימין בקיימך, אמר לה קב\"ה כורסייא כורסייא, קיימא דאורייתא קדישא לא אזדמן \nקמייהו. הדא הוא דכתיב ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה, ודאי בגין \nדאורייתא דאיהו קיימא קדישא לא אתיהיבת אלא למאן דאית ביה קיימא קדישא, ומאן דיהיב \nאורייתא קדישא למאן דלא עאל בקיימא קדישא משקר בתרי קיימי, משקר בקיימא דאורייתא, \nמשקר בקיימא דצדיק וכנסת ישראל, דאורייתא להאי אתר אתייהיב ולא לאחרא: \nרבי אבא אמר, משקר בתלת דוכתי עלאי, משקר בתורה, משקר בנביאים, משקר בכתובים. \nבתורה, דכתיב (דברים ד'), \"וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל\". משקר בנביאים \nדכתיב (ישעיה נ\"ד), \"וכל בניך לימודי ה'\" ולא אחרא, וכתיב (ישעיה ח'), \"חתום תורה \nבלמודי\" אנון ולא אחרא. משקר בכתובים, דכתיב (תהלים ע\"ח), \"ויקם עדות ביעקב ותורה \nשם בישראל\", וכתיב (תהלים ק\"מ), \"אך צדיקים יודו לשמך\", מאן צדיקים דא צדיק וכנסת \nישראל, דמאן דלא עאל בקיימא דלהון לא ידו לשמיה קדישא דאיהו אורייתא. אמר רבי חייא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כיון דאתגלי קוב\"ה על טורא דסיני למיהב אורייתא לישראל שכיכת ארעא ותבת בנייחא, הדא \nהוא דכתיב (תהלים ע\"ו), ארץ יראה ושקטה\" עכ\"ל: \nומה שיש לנו לדקדק בו הוא: \nא', אמרו, דקודשא בריך הוא אתרעי בהו וכו' אריכות לשון זה למה: \nב', אמרו, דהא ישראל מתמניא יומין וכו' האיך בראיה זו הכריח כל הנדרש לעילא: \nג', וכי ראיות צריך להוכיח למנות סדר הבדלות: \nד', ותא חזי האיך נקשר ענין זה עם הקודם. וכן אמרו, אתרגישת ארעא קדישא מה ענין \nארעא קדישא בנתינת התורה, בשלמא כל העולם ניחא שכל העולם אינו מתקיים אלא בזכות \nהתורה, אלא ארעא קדישא בפרטות למה: \nה', אמרו, ובעאת לאעלא לנוקבא וכו' מאי קאמר, אם הכונה להיותה תחת מימי התהום אמאי \nנקיט האי לישנא, לימא ובעאת לאחזרא לתהו ובהו. ו', אמרו, אמר לה קב\"ה כורסיא \nכורסייא, ארעא ארעא הוה ליה למימר דהא ארעא קדישא הוה, ומה ענין כורסייא הכא. ז', \nאמרו, משקר בתרי קיימי ואחרי כן מנה שלש, ת\"ת, ויסוד, ומלכות, ועוד, הני קיימי האיך \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "משקר בהו. ח', דברי רבי אבא מה כונתו בהם, וראייתו מן הכתובים: \nועתה נבא בביאורו בס\"ד, והענין, כי רבי חייא אמר, זכאין אינון ישראל בעלמא דין \nובעלמא דאתי, ירצה, שיש להם חלק בעולם הזה שהוא מלכות, ובעולם הבא שהוא בינה. \nולהורות על מעלתם עד הבינה ומה שבין בינה והמלכות גם כן אמר דקב\"ה אתרעי בהו, נתן \nסבה קודמת אל קרבתם אל הקדושה ואמר דקב\"ה אתרעי בהו, דהיינו אמרנו בחר בנו מכל עם, \nכי קודם היו ישראל שוין אל שאר האומות אלא שהקדוש ברוך אתרעי בהו ורצה בהם וחלקם \nמשאר אומות, ובזה אינון מתדבקין, ירצה אל דבקות ישראל באלוה, והכונה כענין אני \nלדודי ודודי לי, שהקב\"ה אוהב לישראל וישראל אוהבים אותו. ואחר שרצון האלוה בהם \nורצונם ודבקותם בו, הם להם מדרגה ראשונה בקדושה, ואחרי כן בזה מסתלקין אל התפארת, \nכי כן הדרך מצד בחירתו בהם הם דבקים בשכינה, שהיא הבוחרת לצרכה ולזווגה עם בעלה, \nכאמרו והייתם לי סגולה וכו', ואחרי כן בהיותם מתדבקים בה הם דבקים בתפארת, כאמרו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואתם הדבקים בה' אלהיכם שהם תפארת ועטרת, וזהו שאמר, ואקרון קדישין דהיינו עם קדוש \nבתפארת עם ה' כדפירשנו. וכן הן מסתלקין על ידי עסק המצות והדבקות עד עלותם אל החכמה \nשהוא מקום הקדש, וזהו שאמר, וכן עד דסליק לון לדרגא עלאה דאקרי קדש דכתיב קדש ישראל \nלה', כמה דאוקימנא בזהר פרשת משפטים (זהר חלק ב' קח,) יעוין שם: \nדהא ישראל וכו', קשיא ליה, במה נכנסו ישראל במלכות ויסוד כדי שעל ידי הדבקות הם \nנגשים אל הת\"ת כדפירשנו. ותירץ, דהא ישראל מתמניא יומין וכו', והנה סוד מצוה זו הוא \nסוד כניסתם במלכות והיסוד כנודע בסוד מילה ופריעה. וזהו שאמר, מתדבקין ביה בשמיה, \nפירוש, ביה - ביסוד, בשמיה - במלכות, בסוד שד\"י אדנ\"י. והנה אחר שיש להם אחיזה זו \nבשמות אלה שהם שד\"י אדנ\"י אחר כך הם אוחזים על ידי מעשה התורה בשם יהו\"ה, ומי שאין \nלו דבקות שני שמות אלו אף אם יעסוק במעשה התורה לא ישיג אל שם יהו\"ה כלל אחר שאין \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "לו ההתחלה והכניסה, ואף אם יחזיק במעשה התורה אינו דבק בזה למעלה אלא אדרבה פוגם: \nואמר, לא מתדבקן ביה ולא אזלין בנימוסוי, ירצה אל הנהגת היושר וטוב המזג, כמדת \nהרחמנות, ומדת הנדיבות, ומדת השתיקה, אשר ייחסו רבותינו ז\"ל בכמה מקומות, ואלו הם \nמדותיו ית' ונמוסוי בזולת ענין התורה כאמרו, (סוטה יד.) והלכת בדרכיו מה הוא חנון \nוכו', ובזה יורה על טוב הכנתם שהכין להם הבורא ובחר בהם, ובזה הם דבקים במלכות, \nואחרי כן ברשימה קדישא דבקים גם ביסוד: \nוכל זה הקדמה וטעם למה נתרעמה הארץ, כלום ישראל קדושים אלא על ידי התורה, אם כן כל \nמי שיקבל התורה יקדש עצמו. לזה אמר כי לא כן הדבר, כי בזולת מעשה התורה יש להם חלק \nבקדושה ובמדות ובברית מילה. וזהו שאמר, תא חזי, הרי ראיה אל הקדושה זו ממה שנתרעמה \nהארץ, דאם לא כן מאי תרעומת דילה אלא כדפרשנו. זמין לבני עשו, כבר נתבאר זה במדרש \nמילתא בטעמא, ויתבאר במקומו בס\"ד: \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בהיא שעתא אתרגישת ארעא קדישא, נודע כי ארץ ישראל לה קורבה ויחס עם התורה כיחס \nהחיות עם הלב, כי חיים אל העולם היא התורה כאמרו, וחיי עולם נטע בתוכנו, ומשכן \nהחיות והנשמה בלב ושם עיקר הוראותיה ומשם מתפשטת אל שאר הגוף, וכן ענין התורה עיקרה \nבארץ ישראל ורב מצות תלויות בה. ואין ספק כי יתרון למצות הנוהגות בארץ למצות \nהנוהגות גם בחוצה לארץ, עד שאין אותה הוראה יוצאת ממשכן הלב חוצה כענין הקרבנות. \nולכן בהודע הקדמה זו לארץ ישראל, לחושבה שתנתן התורה לבני עשו, ארץ רעשה ואמרה ימשך \nמזה שתנתן ארץ ישראל למקיימי תורה שהיא כסא מכוונת נגד ארץ עליונה, והיא נתנה תוך \nהקליפות אל החצונים, וזהו שאמר, בעאת לאעלא לנוקבא דתהומא רבא, כלומר חשבה היותה \nיוצאת מתוך קדושתה אל משכן החצונים שהוא בנוקבא דתהומא, וזה כדי שלא יכנסו טמאים \nויטמאו את הקדש, ולכן בהכרח הוא שהיא תצא ממקומה חוצה: \nולזה הושבה כורסייא כו', באמרו אל תחשבי להיותך כסא אל החצונים ח\"ו, את כורסייא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מקום כסא הכבוד, ולא ישלטו בה אויבים וחצונים כדכתיב אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא \nאתן, ומה שאת רואה שאני הולך בתורה לשעיר ולפארן וכיוצא, ויראה לך שאני מוכרח \nבנתינת התורה להם כדי שלא יחרב העולם אם ישראל לא ירצו לקבל את התורה, לא כן אלא \nיאבדון אלף עלמין ותורתי לא תנתן בידם ח\"ו, שיש בזה חלול מקום התורה שהוא הת\"ת \nכנודע וכו': \nמשקר בתרי קיימי, כבר נתבאר ענין זה במאמר הקודם, כי פגם היסוד והמלכות אחד, ופגם \nהת\"ת אחד, ולכן אמר משקר בתרי קיימי. והנה הפגם הראשון שבת\"ת נותן אותו במקום עריין \nדאורייתא שפירשנו בפרק הקודם. והשני, שאלו השתי מדות יסוד ומלכות ריקנין בלי שפע, \nוזהו שאמר משקר באורייתא כדפירשנו, שאין ראויה התורה לחול אלא במקום שיש יסוד \nומלכות, ומשקר בקיימא דצדיק וכנסת ישראל דאורייתא להאי אתר אתיהיבת, דהיינו במקום \nיסוד ומלכות, ולא לאחרא דהיינו במקום בני שפחה וערלה כדפירשנו. והיינו להאי אתר \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "חיוב, ולא לאחרא שלילת החצונים. והנה הנותן אותו חוצה גורם שמסתלק ממקומו הראוי \nונותן אותו בחצונים: \nרבי אבא אמר, משקר בתורה שהוא הת\"ת, ומשקר בנביאים שהם נצח הוד, ומשקר בכתובים שהם \nיסוד ומלכות. ואמר מלות אלו לראיה, שכשם שהתורה מתחלקת אל שלשה חלקים אלו, שהם, \nתורה, נביאים, כתובים, כן המשפיע התורה בחצונים פוגם בשלשה מקומות אלו: \nואחר כך הכריח פגם שלשה מקומות אלה בנתינת התורה אל החצונים, ואמר, וזאת התורה אשר \nשם משה דהיינו ת\"ת, והיכן נתינתה לפני בני ישראל דהיינו נצח והוד. ואם תנתן אל \nהחצונים הרי פוגם אל התורה שאינה נתונה במקום הקדש, משקר בנביאים דכתיב וכל בניך \nלימודי ה' אינון לימודי ה' ולא אחרא, ירצה, גם נצח והוד יקראו לימודי ה', ואמר, וכל \nבניך שהם בני ישראל מרכבה אל הת\"ת הם לימודי ה' ולא זולתם, והמסלקם ומכניס זולתם \nבמקומם פוגם ודאי, וכתיב חתום תורה בלימודי, ירצה, כי אין ראוי אל משכן התורה שהיא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "התפארת אלא הלמודים, והמכניס זולתם פוגם אותם. משקר בכתובים דכתיב ויקם עדות ביעקב \nוכו', ואין ספק היות הכונה יעקב המלכות, כי יש חלוק בין ישראל ליעקב כדפירשנו בספר \nפרדס. ולפי שאמר ויקם עדות ביעקב כי אין ראוי לקימת העדות אלא במה שהוא יעקב, אם כן \nהמכניס זולתם פוגם, דהיינו המלמד בני לילית שפחה בישא. ומפני שאין מכאן ראיה אלא אל \nהמלכות הכריח היות היסוד גם בכלל זה, באמרו אך צדיקים שהם צדיק וצדק וזה ירצה אל \nיחודם יחד, הם יורו דהיינו מאן דגזיר ופריע כדפירשנו. והנה מתוך המאמר הזה מתבאר, \nחיוב התרחק האדם מלמוד התורה למי שאינו הגון, ומה גם הסודות כדפירשנו בפרק הקודם: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "חלק ד פרק א\nחלק רביעי: \nבמעלות אשר לחכמה זו על שאר חלקי תורתנו הקדושה: \nסופר ממעלת החכמה הזו בזהר בסוף האדרא בפרשת נשא (זהר ח\"ג קמד.) זו לשונו, \"תאנא, \nבכה רבי שמעון וארים קליה ואמר, אי במילין אלין דאתגליין הכא אתגנזו חברייא באדרא \nדעלמא דאתי, ואסתלקו מהאי עלמא יאות\" וכו' עד סופו. ונקטינן מתוכו, א', כי היה נראה \nלהרשב\"י ע\"ה דין אמת הסתלקות הצדיקים הנזכר לענין גלוי סוד האלקות הנסתר, ואף אם \nחזר בו מפני שהיה כונתם לשמים אבל עם כל זה הורה על מעלת הדרוש, שהיה באפשר הסתלקות \nהצדיקים לעון גלוי לולי הטעם הנזכר: \nב', שנתבשר בבשורה זו שנתדבקו נפשותם למעלה ומתו בנשיקה, וזה לא יקרה בלמוד שאר \nחלקי תורתנו הקדושה אלא מתוך חכמה זו שהיא עסק האלקות ודאי שיש בה דבקות גדול, שאין \nספק שלפי העסק שיעסוק האדם בעולם השפל כן ידבק נפשו בעולם העליון. והנה מן הפעולות \nבלתי הגונות נלמד אל הפועל הישר, להבחין חלק העבודה המשובחת על שאר חלקי העבודה. \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הנה בהיות האדם נותן אל לבו להטות אל הדרך המעוקל, נאמר עליו, \"וכארח איש ימציאנו\", \nהכונה, בא ליטמא פותחין לו ומטמאין אותו, וכן בארח הישר לפי דרכו נוהגים אותו, כי \nתתעלה העבודה על העבודה חלק על חלק כגבוה שמים על הארץ. ולכן העוסק באלהיות אין ספק \nשיהיה דבק יותר מהיותו עוסק בשאר חלקי התורה, עם היות התורה כלה אלהית וכלה שמותיו \nית': \nג', שבהיות האדם עוסק בחכמה הזאת, יתלוו אליו המלאכים והצדיקים מגן עדן, ולא כן אל \nשאר חלקי התורה, וזה הורה באמרו, ולא הוו מסתכלין בכל אתר דלא סלקא ריחין, ירמוז אל \nריחין ובוסמין דגן עדן. והנה ענין זה יתראה ויתגלה יותר במה שנתבאר בתקונים ובשאר \nחלקי הזהר, ונבאר אותו עוד בסייעתא דשמיא: \nד', היות עסק החכמה הזאת קיום בעולם וחיותו ומזונו, וזהו שבאר הרשב\"י ע\"ה ואמר, \nדעלמא מתברך בגינן, ואין ספק כי דבר זה פשוט כי עסק האלקות גורם דבקות, והנה בהיות \nהאדם דבק במשפיע יושפע בהכרח, ולכן בגרם החכמה הזאת יושפע העולם שפע רב: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ה', יורה גם על מעלת העוסקים בחכמה הזאת על בני גילם חלק רב, כי הרי בזמן הרשב\"י \nע\"ה היו כמה וכמה מהתנאים והחסידים ועם כל זה נתעלו הם על בני דורם שעור רב, באמרו, \nשבעה אנן עיני ה', הכונה היותם מרכבה אל שבע מדות עליונות, וזה שהשיבוהו שרבי שמעון \nהיה השביעי העולה על הכל ומשפיע בכל. וגם נתבאר ממעלתו בפרשת בראשית (הקדמת הזהר \nיא,), וזה ודאי נתעלה אחר שנשקע בעסק החכמה, וכמעט שעזב דרכי הלימוד הפשטי עם שהיה \nנותן חלק גדול בעסקו בלי ספק: \nו', יורה גם על מעלתה היותם משובחים ממלאכי השרת גם בהיותם בגוף ונפש עד שאמר \nתווהנא וכו', ומתוך תשובת אליהו אליו גם הודה על כי נתחברו מלאכי השרת מפי עליון \nלבא אצלם, ומעלה זו לא יערכנה ערך ודאי. וידעתי כי יקשה המעיין ויאמר הלא ראיתם \nהמשוגע הזה, שדמה בשכלו כי בני דורנו ישיגו המעלות הרמות האלה, אין זה כי אם גובה \nלב. אשיבהו, אחי, כי אין כונתינו ח\"ו להדמות אליהם אפילו בצפרני חמורו של רבי פנחס, \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אבל גם נעריך כי אין מעלת עסק לימוד התורה על דרך הפשט כמעלתם אז, ובזולת זה נדמה \nאליהם דמיון רחוק כאור הכוכב החשוך לפני החמה, ויתעלה עסקנו בחכמה הזאת מעסקנו \nבפשט, וזה יהיה כונתנו כדי שיאחז טהור עינים גם בחלק החכמה הזאת ואל ירפה, אבל לא \nשיתרפה ממלאכתו מלאכת שמים עסק הדינים ח\"ו כדפירשנו בח\"א בפרק ו': \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "חלק ד פרק ב\nאחר שנמשכנו דרך הפשט להרחיב במעלת חכמה זו, נמשיך עתה עוד דרך נעלם. נתבאר בזהר \nשיר השירים (זהר חדש דף ס\"א ע\"ד.) זו לשונו, \"שיר השירים אשר לשלמה, זכאה דרא \nדחכמתא עלאה שריא בגויה, בשעתא דקוב\"ה בעי לגלאה בארעא מה דלא אתגלי למלאכי עלאי, \nומאי איהו רזין דחכמתא דשמא גליפא עלאה, דשמהן קדישין לא אתמסרון לון ואתמסרו \nלחכימין בארעא ומשבחין ואמרין (תהלים ח'), ,ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר \nתנה הודך על השמים\". מה אדיר שמך בכל הארץ, אלין רזי גליפין דשמהן קדישין דאתגליין \nבארעא ותושבחתא דהאי על השמים, כל אנון אוכלוסין אודן ומשבחן עובדא דא דאתגלי בארעא \nמה דלא אתגלי לון\", עכ\"ל: \nומתוכו מתבאר כי שבח שמשבחים מלאכי השרת להקב\"ה אינו על שאר חלקי התורה כלל ועיקר, \nאלא על סוד השם לבד. ועוד אין ספק כי העוסק בסוד השם גורם שבח הקב\"ה מפי מלאכיו, מה \nשאינו גורם העוסק בשאר חלקי התורה: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ונתבאר בתקונים פעמים אין מספר כי מעלת בעלי קבלה גדולה על בעלי מקרא ובעלי משנה \nחלק רב. ומתבאר במקומות מחולפים כי מארי מקרא להם מדרגה בסוד העשיה, ומארי משנה \nבסוד היצירה, ומארי קבלה בסוד הבריאה. והענין, כי כפי עסק האדם בעולם הזה כן \nהסתלקות המשכת שפעו מלמעלה, ולכן להיות סוד המקרא בסוד לבוש תחתון אל התורה והם \nספורי המעשים לכן המשכתו לבד ממקום העשיה, והעוסק במשנה להיות ששה סדרי משנה פירוש \nהעלם התורה הגופנית ויוצא ממנה על צד הדרש, והם בסוד היצירה כמבואר שם, ולכן הוא \nממשיך שפעו מלמעלה מהעשיה דהיינו היצירה לבד. ובעלי קבלה הם מסתלקים יותר בסוד \nהלבוש הפנימי נשמה המתלבשת במצות, והיינו סוד הבריאה. וענין זה לא יוכל המשכיל \nלעמוד על תוכן הענין אם לא יקדם אליו העיון בספר פרדס בשער אבי\"ע כי שם הארכנו \nבס\"ד: \nעוד לו מעלה שנית אחוזה במעלה זו עד שכמעט דא ודא חד היא, כי נפש העוסק במקרא לבד \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "היא העשיה ולא עלה יותר. והעוסק במשנה, עולה אל מעלת היצירה ומשם נשפע עליו הרוח. \nומעלת העוסק בקבלה בסוד הבריאה ומשם ממשיך לו נשמה. ועוד לו מעלה על זאת כפי שעור \nעבודתו שיגיע אל מעלת נשמת האצילות, וסוד זה הוא סוד ההמשכה הנזכר למעלה, כפי שעור \nנשמתו כן שעור המשכתו כמבואר בספר פרדס בשער הנשמה ושער הכונה יעויין שם: \nעוד לו מעלה שלישית אחוזה בשתים אלו הקודמות, והם כי העובד על דרך הפשט ונמשך לבד \nאחריו יקרא בסוד עבד, כדכתיב כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם. והעוסק בקבלה ועובד על \nדרך הקבלה בסוד כוונת המצות יקרא בן, והיינו אמרו בנים אתם לה' אלהיכם, וכמוהו רבים \nוכן בני בכורי ישראל, ומעלות אלו מבוארות בתקונים וברעיא מהימנא ובפקודין אין מספר: \n\n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ועוד לו עם כל זה מעלה רביעית, כי העוסק בפשט קרוב לטעות בכונת התפלה, בחשבו היות \nהאל יתברך בעל שנוי ורצון ואהבה וכיוצא מן הדברים. המשל בזה, באמרו אתה בחרתנו מכל \nהעמים אהבת אותנו ורצית בנו, הרי העני מעלה בדעתו שהאלוה יתיחס אליו האהבה, ומזה \nימשך לו שיתיחס לו גם כן השנאה, כאמרו אהבתי אתכם אמר ה' וגו' ואת עשו שנאתי. וגם \nימשך לו השנויים הרבים, וזה בנמצא הראשון בלי ספק טעות להאמינו, ומי יתן ולא יוסיף \nעל חטאתו פשע. והעוסק בקבלה יודע ענין המדות, ויקדם אליו דרך העבודה האלקית בהם \nוההנהגה העליונה וייטיב הכונה כפי הראוי. ומעלה זו לא ישיג עניינה אלא מי שהגיע \nאליה: \nועוד לו מעלה חמישית, והיא כי המתפלל כתינוק בן יומו כפי דעת קצת מן האחרונים שדחו \nעסק החכמה הזאת ולא אכנה, אין ספק שלא יתנו לו אלא כתינוק בן יומו. המשל בזה, \nהתינוק לא יבין לצורך הלבוש והקנין הצריך לאושר האמיתי, וכל מגמתו על עסקים בלתי \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "מוכרחים בלתי מגיעים מהם לא שלמות ולא חסרון, כענין הצעצועים והשחוק ולקל טבלא רהיט \nוהם הדברים הגשמיים, ומי שמתכוין בדעתו כזקן יענוהו כפי שכלו ויתנו לו כפי השגת \nשכלו, אם יכוין בשאלותיו לתועלתא דשכינתא בלי ספק יהיה כל השפעתו שם באור עליון. \nויש בין זה לזה שעור לא יכילהו רעיון, וענין זה יתבאר אל המעיין אחר העמיקו בחכמה \nקצת בס\"ד: \nועוד לו מעלה ששית, כי כמה חלקים ומצות ודרושים בתורתנו הקדושה מתמיהים לעיני \nהמעינים וקשים אל ההשכלה, וכאשר יורגל המעיין בחכמה הזאת בלי ספק יתבארו לו כל \nהדברים ההם, ויפתחו לו שערים אשר נסגרו בעד העיון הפשטי. ועוד יקל אליו כמה פירושים \nבתורתנו הקדושה, כנודע במאמרי רבותינו ז\"ל בלי ספק: \nועוד לו מעלה גדולה ערובה בכל ושמורה לעולם הנשמות, כדפירש בזהר פרשת חיי שרה (זהר \nח\"א דף קל,) זו לשונו, \"זכאין אנון צדיקייא דאתגניז לון כמה טבין לההוא עלמא, ולית \nאתר פנימאה בכל אינון אלא לאנון דידעי רזא דמאריהון וידעי לאתדבקא בהו בכל יומא על \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "אלין כתיב (ישעיה סד), \"עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו\", כמה דאתמר (איוב \nלג) , \"חכה את איוב בדברים\", אלין אנון דדחקי גרמיה למלה דחכמתא ומדקדקין לה, \nומחכין לה למנדע ברירא דמילתא ולאשתמודעא למאריהון, אלין אינון דמאריהון משתבח בהו \nבכל יומא בין עלאין קדישין, ואלין עאלין בכל תרעין דלעילא ולית מאן דימחי בידיהון, \nזכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי\": \nהרי מכאן עוד ראיה שעיקר אמרו דע את אלהי אביך הוא עסק החכמה הזאת, כמו שאמר \nלאשתמודעא למאריהון. עוד נראה שצריך לרדוף אחר הידיעות בדברים הנסתרים בדקדוק גדול \nועיון מופלא ופלפול עצום, הפך המתקבלים בדורנו שאומרים שאין לדקדק בחכמה הזאת: \n \n", "en": ""}]}
