{"bookId": "kabala-4921fb3269e1", "part": "1", "torah": "17", "title": "ספר מערכת האלקות — קטע 17", "hebrewTitle": "קטע 17", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4921fb3269e1/1/17/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4921fb3269e1/1/17/", "segments": [{"index": 1, "he": "חופות מאבני' טובות. ורבותי' שאמר במכילתא בעשרה קולות נתנה התורה לרמוז לעשרת \nההויות. וכן בתלמוד יש מי שאומרו ז' כי לא רצה למנות רק הקולות הנמני' בפרשה והם ז' \nעם וכל העם רואים את הקולות (שמות כ) שהוא חסר ו' הרבים. והתפאר' כולל את כולם. ויש \nמי שאומר בה' כי לא ימנה השתים המבוארים בפרש' שהדבור היה בהם והוא שכתו' וידבר \nאלקי' כי הדבור היה על ידי העט'. ואמ' אנכי יי' אלקיך הרומז לתפאר' המדבר אשר \nהוצאתיך מארץ מצרים. ועוד יתבאר בטעם המצה ואיסור החמץ: \nויתבונן ממנו כי התור' שבכתב שבשמו הגדול נתנה ומשה רבן כל הנביאים הבין בתפא' אבל \nישראל לא השיגו רק קול אחד והיא הגבורה. ועל זה ארז\"ל אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה \nשמענום. ולפי שהתפא' דבר מתוך האש שהוא רמז לעט' אמ' זכור ושמור בדבור אחד נאמרו כי \nהזכירה רמז ליסו' או לתפא'. והשמירה לעט'. הנה כי דברות הראשונות היר בזכור רמז \nלצ\"ז. והאחרונות בשמור רמז לצ\"ג. כי כל משנה תורה נרמז לעט': \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "וכנגד עשר הויות אילו היה עושה כהן גדול ביום הכפורים עשר קדושות, וכנגדם הזכיר השם \nבו ביום עשר פעמים. וכנגדם עשרת ימי תשוב' כי כל אחת נקראת יום וכולם נכללים בש\"ת \nובימי' האלה הש\"ת הוא המשגיח בעולם השפל במדותיו כענין שנא' ויגבה יי' צבאות במשפט \n(ישעיה ה) כי הש\"ת הוא נקרא משפט והוא מתעלה במדותיו להשגיח ולהנהיג עולם השפל \nבמדותיו וזהו שאנו אומ' המלך המשפט ועליו אנו אומ' מלך יושב על כסא רחמים: \nואמרו המקובלים כי עשר הויות הן ה' כנגד ה' וה' ראשונות רוחניות יותר מה' אחרונו'. \nואין כוונתם שיהיה בהם שנוי חלילה אך שהאחרונות נקראו כן בעבור שהם קרובות לפעול \nבעולם השפל יותר מהראשונות כי הם נעלמות. וכנגדם היו עשר דברו' ה' כנגד ה' ומדברות \nבענין השם כי גם דבור כבד את אביך ואת אמך מדבר בכבוד הש' ית' כי צוה לכבד המשתתפים \nביצירה. ובכלל כבוד המשתתפים הוא כבוד הש' ית' וכענין שאמ' שלש שותפים יש באדם. \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "וכנגד עשר הויות היו במקדש עשר כיורות. עשר מנורות. עשר שולחנות. וכולם היו ה' כנגד \nה' ובמשכן נצטוו לעשות עשר יריעות ולחבר את הה' יריעו' לבד ואת הה' יריעות לבד: \nובמעשרות שמודדין עשר מדות כל אלו הם רמז לעש' הויו'. והעשירי' קדש רמז לעטרה שהיא \nמדת העשירית. וטעם מעשרות כדי להגדיל כח ידי העטרה בפעולתה כדי להניח ברכה ועש' \nבארץ כי היא ברכת הארץ וברכ' השם היא תעשיר. וארז\"ל עשר בשביל שתתעשר: \nובמלחמת עמלק נשא משה רבי' ע\"ה עשר אצבעות ידיו למעלה כנגד עשר הויות ליחדם כולם \nבעט' שהיא גבורת ישראל הנלחמת להם ונקראת אמונה וזהו שאמר הכתוב ויהי ידיו אמונה \nוכדי לרמוז היחוד בעליונים שהעט' עשה על כן כתוב ידו חסר י'. וכאש' ירים משה ידו \nוגבר ישראל, כי הית' נלחמת להם. והוצרך משה לכל זה כנגד כח של עמלק היונק מן הנחש \nשהוא סמאל הנמשך מהפחד. ולכן נקרא סמאל והוא שרו של עשו זקנו ומפני כחו הגדול כי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "נאמר וכאשר יניח ידו וגבר עמלק כי בא הנחש והטיל זוהמא בחוה כדי לתת כח לעמלק והיה \nמניח ידו כי אסור לבטל מנהגו של עולם וזהו המנהיג כי אסור לבטל מנהגו לגמרי. וכמו \nשדרשו ז\"ל מכאן שאסור להיות כפיו לשמי' ג' שעות אלא שצריך להעלותן ברחמים היות \nרחמים בדינו: \nונשיאות כפים של כהנים בעשר אצבעות ידיהם למעלה כנגד עשר הויות עליונים להשרות \nשכינה בתחתוני' שעל ידו להביא ברכה לעולם. כי אם יזכו ישראל היות שכינה שוכנת בקרבם \nאז השלום בארץ והברכה מצויה: \nאמר בספר יצירה כרת לו ברית בין אצבעות ידיו ובין עשר אצבעו' רגליו במלת הלשון ומלת \nהמעור כלומ' שמשך גופו של אדם והתחלתו מן הלשון עד המעור כלול בעשר' וזהו עקר הלשון \nבין עשר אצבעות' ידיו. המעור בין עשר אצבעות רגליו. וצורת בנין האדם הוא כנגד הז' \nוהג' רוחניות יותר שכוני' במוח ולרמוז שכן הוא הענין בגופו למעלה ולמט' בעש'. אמנם \nלפי הבנין ראוי להיו' לאדם שתי זרעות ושתי שוקים. אך הטעם עשר אצבעות הוא להיות \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "גופו כלול בעשר. וכל עשרה כנגד העשרה ימיניים עליונים והשמאליים כנגד השמאליים \nהעליונים. ומכאן נתבונן ענין נטילת ידים שבהן עשר אצבעות. ובענין לנוטלם במים \nלרומזם ברחמים כדי לטהרם ולהכניסם ברחמים מה שאין כן בשאר משקי': \nוכנגד העשר הויות לקו המצריי' עשר מכות כי לקו בכל הכחו'. עוד ידברו רז\"ל במנין הזה \nבהרב' מקומות ואמר עשר' דברי' נבראו בערב שבת בין השמשות. עוד הזכירו באדם וחוה בכל \nאחת ט' קללו' אמנם עש' הם כי המיתה אחת מהם. אמנם לא רצה למנות' מפני שהיא שוה \nבכולן מה שאין כן באחרו'. ועשר דורו' מאדם ועד נח ומנח ועד אברהם וכוונתם להזכיר \nלרמוז שאם יעברו עשר דורו' בלא צדיק שיחזור העולם לתהו ובהו כי הכל מתקיי' בצדיק \nאחד וכענין שנ' וצדיק יסוד עולם (משלי י) ואם אין צדיק בארץ עולם על מה יעמוד. וכן \nמנו י' צדיקי'. וכן מנו י' נסיונו' שעמד בהם אברהם אבי'. וכן י' נסים נעשו לאבותינו \nעל הים. וכן י' במקדש. וכן י' קדושו' בארץ הנבחר' ואמרו אין דבר שבקדושה פחות מי'. \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ואין עדה בפחות מי'. וכן אין פוחתין פחות מי' פסוקים בקריאת התור'. וכן י' בטלנין. \nי' דברי' נאמרו בכוס של ברכה: \nוכנגד אילו תקנו לומר ק' ברכו' בכל יום לפי שכל אח' ואח' (סא מי' ספירו') כלולה \nמכולם וי' פעמי' י' הרי ק'. ודרשו ז\"ל בפסוק רכב אלקים רבותי' אלפי שנאן אל תקרי \nשנאן אלא שאינן כלומ' אלפי שאינן. והכוונה לפי שכל ספיר' נקר' עולם וכן נק' אלף \nורבותים הם עשרים אלף והם כ' עולמות כנגד י' הויות כי כל אח' מהם כאילו היא כפולה \nבהיות' כלולה מחברתה והנה היא כשתי' וכאילו הן כ'. אבל הסירו ב' אלפי מן המנין כנגד \nהראשונה בעבור כי לא ימנו מאח' ר\"ל רק בתשע בעבור כי כל אח' מהתשע מקבלת מאותה \nשלפניה הנגררת במנין והיא כלולה ממנה מה שאין כן בר\"ה שקבלה ממקו' שאינו נגדר לא \nבמספ' ולא במחשב' ואין בה תערוב' דין כלל כי הם הרחמי' הגמורי'. וכן לא יתכן לומ' \nאפילו במחשב' לחשוב אות' כפולה. אבל מה שנאצל ממנו נכפל מעצמו וממאצילו. מעצמו \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בהיותו כח נאצל. וממאצילו כי הוא כללו ממנו ומכאן נתבונן כי כל אחת כלולה מכולם \nוהר\"ה כלולה מכולם וכח מכולם בה: \nובהשתלשלות י' הויות היו י' היכלו' של מלאכים הנקראים מלאכי'. חיות. כרובים. שרפים. \nאופנים. אראלי'. חשמלי'. תרשישים. אלקים. אישי'. ועוד שמו' רבו' להם ובכל היכל \nוהיכל אלף רבותיי' ואלף אלפים ישמשוניה ורבו רבבן אין מספר לגדודיו והוא עולם \nהשכלים הנבדלים מהם מלאכי רחמים ומהם מלאכי שלום הכל בהשתלשלות וכענין שדרשו בפסוק \nהמשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו (ישעיה כה) אמר המשל זה מיכאל. ופחד זה גבריאל \nואמרו שמיכאל הוא שר של מים והוא מימי' והוא השר הגדול המבקש רחמי' על ישראל כמו \nשנאמר מיכאל שרכם והוא כהן גדול והוא תחלה בעולם השכלים כמו שאמ' מיכאל באחת. כללו \nשל דבר הוא אל צד החסד הנקר' מים וכהן גדול והוא הנקר' ראש בבין והוא רחמים גדולים. \nופחד זה גבריאל והוא מצד הפח' והוא שר של אש והוא שרו של האומות והוא המבקש דין. \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ולכן כשישראל חוטאין נופלין וגולין תחת ידי האמו' לשרתם ולשעבוד: \nואמ' רז\"ל במעלת השרים האלה מיכאל באחת לפי שהוא במדרגה ראשונה. וגבריאל בשתים לפי \nשהוא במדרגה השניה. ואמר הכתו' עושה שלום במרומיו אע\"פ שזה הוא שר של אש וזהו שר של \nמים כמו שזכרנו עם כל זה הש' ית' עושה ונותן ביניהם השלו' וזהו המכריע. אמנם \nפנימיו' של הכתוב מובן הוא. רמז למדת יעק' והוא שלום הבית שאמ' בהדלק' הנר בערבי \nשבתות נר בבית שלום בבית והוא שאמ' גדול כח השלום. ואמ' עוד מעולם לא ראתה חמה \nפגימתה של לבנה לפי שהשלום ביניהם וממלא פגימתה של לבנה. והוא ענין ונתתי שלום בארץ \n(ויקרא כז) שכך אמר התפארת אם יקיימו ישראל התורה והמצות לא יחסר המזג. ובהשתלשלות \nההיכלות עשרה גלגים. גלגל השכל. וגלגל המקיף וגלגל המזלות. וגלגל שבעה ככבי לכת: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "פרק ארבעה עשר \nשער השם: \nתדע תחלה כי השלש העליונות נכללות בשם אחד של שש אותיו' והוא אק יק וק כנגד הראשונ' \nאק וכנגד השניה יק וכנגד הש\"ת וק ושלשתן נמסרו למשה רבי' ע\"ה בשולחו השם ית' לישראל \nלהוציאם ממצרים. אמנם לא גלה אותן לישראל כמו שקבלם הוא ר\"ל הראשון לבד והשני לבד. \nאך קבלנו שגלה לזקנים את הראשון בצרוף השני כמו שהוא כתוב בתור' וגלה לישראל השם \nהשני שהוא יק בצרוף השלישי שהוא וק שהרי אמ' השם ית' כה תאמ' אל בני ישראל אהיה \nשלחני אליכם (שמות ג) אמנם ידענו כי לא יעבור את פי השם ית' וקבלנו שגלהו לזקנים. \nאבל השם הראשון לבד שהוא אק לא גלה אפילו לזקנים בלי צרוף: \nאמנם יש לך לדעת כי שני שמו' ר\"ל אקיק יקוק. הן רומזי' לדין ולרחמי' אמנם שוים הם \nבלשונם כי שניהם בלשון הויה. והאלף שבשם הראשון מור' על הקדמו' והיחוד והי' מור' \nלי' ספירו'. והו' השלישי רמז לשש קצוו'. והה' מתגלגל' עם כולם כי היא פועלת על ידי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כולם. והי' ה' שהם אחרונו' בשם אקיק רומזי' לעט'. והי' ה' שהם ראשונו' בשם יקוק \nרומזי' לש\"ה כי לש\"ה ולעט' שם אחד להם כמו שבארתי בשמו' השוים וסי' על ראשון ראשון \nועל אחרו' אחרו'. כי הש\"ה ראשי' הראשי' והע' היא האחרית והוא מ\"ש ברמז הא דרכך בראש \nנתתי כלומר התפ' הרומז ליקוק נתן את הע' הנרמזת בה' אחרונ' שבשמו ברא' השם כי היא \nנקרא' יק: \nוהנה נקב' תסובב גבר. כי הו' שבאמצע השם רמז לתפ' והנה בשני השמו' שזכרתי ובארתי \nתמצא נעוץ סופו בתחלתו ותחלתו בסופו והו' שבשם יקוק מורה על שש קצוו' הנמשכו' משלש \nראשונו' הנכללות בשש אותיות הנזכרות בשלש שמות ונכללות בשלישי המתחיל בו' ורומז \nלשלישית והיא אשר המציאה השש קצוות בכח עליון. והה' אחרונה שבשם רומזת לעטרה \nהמתגלגלת עם הראשונה והשניה והשלישית כמו שזכרתי. וכללו של דבר תחלת המחשבה הוא סוף \nהמעשה ונעוץ סופו בתחלתו ותחלתו בסופו. וכנגד שנמשכו הו' קצוות מו' אותיות כן נחלק \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "השם הגדול שהוא יקו לו' חלקים וכמו שזכרתי בשביעיות. ושם כתבתי כי כל המספר נגדר \nבששה נמשך מהם: \nוהשם הגדול שהוא שלש אותיות כולל ג' ספירות שהם חכמה ותבונה ודעת. והי' רמז לשניה \nוהה' לשלישית והו' לתפ' הנקר' דעת וכולל ו' קצוות. וכבר זכרתי ה' אחרונ' לעיל ועל \nזה נאמ' ובדע' חדרי' ימלאו (משלי כד) ודע כי האין סוף המציא מעלום הר\"ה ל\"ב נתיבו' \nלהרשים בשניה ולכן נקראים נתיבות חכמה. ומהשניה המציא השלישית ומהשלישית המציא \nהבנין שעקרו התפארת הנקרא יי' צבאות והוא שאמ' בספר יצירה עשרים ושתים חפצים וגוף \nאחד. והגוף הוא עשר ספירות שהם כלל הכל והחפצים הם כ\"ב אותיות: \nועל הענין שבארתי אמר שם בתחלת ספר יצירה בשלשים ושתים נתיבות חקק יק יקוק צבאות \nוכו' כלומר האין סוף בעלום הראשונה המציא השניה הנקרא יק והשלישית הנרמזת בשם יקוק \nוהבנין הרמוז במלת צבאות כלם חקק בל\"ב נתיבות ומתחלה נרשמו בשניה הנקר' יק והב' \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שבשלישי' כמו הב' של בראשית הרומז על הכתר עד אין סוף: \nוהמקובלים קוראים לראשונה עלום והיא נעלמה בב של בראשית וקוראים השניה רשימה כי בה \nנרשם הכל והשלישית חקיקה כי בה נחקק הכל והמציא הבנין שמתבונני' בנתיבות השניה \nוקוראין לבנין חציבה כי השלישית חצבו כמו שנאמר חכמות נשים בנתה ביתה חצבה עמודיה \nשבעה (משלי ט) ובעבור שנחצב בנתיבו' החכמה. אמר בספר יצירה כי האותיות פועלות ושם \nחלקו הכ\"ב אותיות לשלשה חלקים שלש אמו' שהם אותיו' אמ\"ש המתחלפו' לששה כנגד ה \nהראשונו' שבהם ג' תיבות משרש האותיות כמו שזכרתי למעלה. ושבע כפולות שהם בג\"ד כפר\"ת \nשהם כנגד הבנין. וי\"ב פשוטות כנגד י\"ב אלכסונות אשר יתבארו למטה וכולם בגוף אחד אשר \nהם עשר ספירות הנכללות בשם אחד ההוא שם של בן ד' אותיות וכבר בארתיו פעמים ושלש: \nאמנם יתבונן מהם מה שזכרנו בשמות השוים בענין דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה \nושם בארנו טעם דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכתוב בעבור כי הש\"ה נקראת רשימה ומעתה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "דברים שבכתב אי אתה ראשי לאומרם על פה מובן הוא ואולי למעלת הדברים שבעל פה אמרו זה \nוהמשכיל יבין: \nושם בן ע\"ב אותיות נמשך מחסד וסימניך גימטרי' שלו הוא יצא משל פסוקים ויסע ויבא \nויט. ואמרו בבהיר כי הוא מצורף משם בן ד' המצורף לי\"ב כמו שאזכר למטה ושם בארו \nבפסוק ושבעים תמרים כי שם בן ד' אותיות המורה על התפארת ועל העט' הוא האילן והוא \nהשם המיוחד והוא ד\"פ וענפי האילן הם שבעין הרי ע\"ב עם הד\"פ: \nומשבעי' ענפי האילן משתלשלים שבעים שרים הממונים על שבעי' אומו'. והשרים הם הנקראים \nאלקי העמים. והשם הנכבד ית' הוא אלקי האלקי' ושרו של ישראל והם נחלתו ועמו. והנה \nהשרי עם הד\"פ ע\"ב. והאומות עם ישראל עא והשכינה עמהם הם ע\"ב וכנגדם ע' זקנים ומשה \nרבינו על גביהם הרי ע\"א ושכינה עמהם ע\"ב וכן ע' סנהדרין ונשיא על גביהם ושכינה עמהם \nהרי ע\"ב. וכמו שנאמר אלקים נצב בעדת אל בקרב אלקי' ישפוט: \nושם מ\"ב נמשך מן הפחד ושם בן ד' מהתפארת וכבר בארנו רמז אותיותיו. ובבהיר הזכירו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בשם בן ד' ג' צרופין יפעל יפועל יפעול ומפיק תחת כל ה' אחרונה של כל אחד ואחד והוא \nשם של ברכת כהנים הנחלק לשלשה פסוקים. והצנועים היו מבלעין אותם בנעימות אחיהם \nהכהנים. ויש בו י\"ב אותיות והם הי\"ב צנורות והאלכסונים שהזכירו בבהיר ואמר שם כי \nבהיות כל אחד ואחד כלול משש קצוות הם ע\"ב כנגד ע\"ב שמות של הב\"ה כמו שזכרתי למעלה. \nויש בו י\"ב שבטים הנקראי' שבטי יק כי השם בן ד' שהוא השם הגדול והוא מדת יעקב וזכה \nשיצאו ממנו צבאו' יי' י\"ב ונחקקו בקדושתו ואבני אפוד ושני אבני שהם וי\"ב מעינות מים \nכמו שהזכירו בבהיר ונשתלשלו מהם י\"ב מזלות ועליהם נחלקה השנה לי\"ב חדשים כי י\"ב \nחדשים בשנה. ושנה מלשון השנו' החלום ונחלק היום והלילה כל אחד לי\"ב שעו' ואולי שיש \nמזה ענין שהצריכו בגט י\"ב שטות כי כאשר פוטר האיש את אשתו להיות לעם אחר מוסר בידה \nחותמו לראיה כי מדעת בעלה אשר גרשה דם ר': \n \n", "en": ""}]}
