{"bookId": "kabala-4921fb3269e1", "part": "1", "torah": "4", "title": "ספר מערכת האלקות — פרק שביעי", "hebrewTitle": "פרק שביעי", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4921fb3269e1/1/4/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4921fb3269e1/1/4/", "segments": [{"index": 1, "he": "פרק שביעי \nמערכת הסדר: \nשמות הספירו' על דרך אצילותם הוא כתר חכמ' בינה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות \nוכבר זכרנו למעלה בפירו' הברייתא של ס\"י כי האלקו' הם עשר ספירות נאצלו מאין סוף \nובארנו שם מהו ענין האצילות ולכן נאמר עתה בסדורן כי מאין סוף נאצל הראשונה שהיא \nהכתר כלול בט' כחות חתומות בכח ולא בפעל ומכח האין סוף נאצל מהכתר כח שני שהיא \nהחכמה כלול בשמנה כחות בכח ולא בפועל. ואין צריך לומר היות כח המאציל בנאצל: \nומהראשונה והשניה נאצל בכח אין סוף כח שלישי הנקרא בינה כלול בז' כחות מאצילה. והכח \nהזה הוא אשר האציל בכח מאציליו את הז'. ומהחסד נאצל הששה על הסדר אשר זכרתי אחת \nלאחת למצוא חשבון ולא שהיה בענין זמן או המתנ' או טרח ועמל חלילה: \nאבל כאשר עלה הרצון במחשבה מיד היה סוף המעשה כענין שנאמר קורא אני אליהם יעמדו \nיחדו (ישעיה מח) וארז\"ל תחלת המחשבה הוא סוף המעשה. ואמרו משל לגץ כאשר אזכור עוד. \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ודע כי האי' סוף אשר זכרנו איננו רמוז לא בתורה ולא בנבאים ולא בכתובים ולא בדברי \nרז\"ל אך קבלו בו בעלי העבודה קצת רמז. וכבר זכרנו בפירוש הברייתא עשר ולא י\"א לרמוז \nשלא יגדר בגדר בגדר מספר כי אין שם מספ' נתפס בו. ולכן אמרו דרך כלל אין לך עסק \nבנסתרות: \nואמרו עוד המסתקל בד' דברים מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור. בשלמא למעלה וכו' \nאלא לפנים מאי דהוי הוי. ואמרו עוד דרך משל לאדם שבנה פלטריא באשפה. המשילו הענין \nלאשפה מפני שאם בא אדם להשתכל בו ישתומם ויסוג ממנו אחור כמו האשפה כי כל ענין שאין \nהמחשבה גודרת וסובלת כלל חוזר להיות מאוס כאשפה. וכענין הזה אולי תשיבהו מחשבתו \nלמצוא ולחקור בו כדרך שאמ' שלמה המלך ע\"ה דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו \n(משלי כה) ובעבור היות הענין מופלא ומכוסה ונסתר ודק מאד לכן לא רמז בו מרע\"ה \nוהורנו בזה שלא תגע בו יד המחשבה כלל: \nומתוך מה שקבלנו מענינו אמרנו כי האצילות הראשון שהוא הראשונה כי ממנו היה. אבל על \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "דרך אחרת אין רשות להעלותו אף על המחשבה מגדל תעלומיו. ומהעלמת האין סוף אשר בארנו \nנשכיל ונתבונן מעלת אצילו' הראשון הקרוב אליו כשלהבת בגחלת והוא הראשונה. ולגדל \nמעלתו ודקותו רמזוהו במלת אין ובמלת מחשבה כי בשם אחר זולתם וכיוצא בהם לא יתפס. גם \nמשה ע\"ה לא רמז בו ולא בענינו דבר שיורה עליו בשום ענין המובן: \nאלא שקבלו בעלי העבודה כי רמזו משה במלת בראשית כי הב' רמז לו כי אמרו כי ראשית \nרומז לשניה והב' שמוש כלומר ע\"י ראשית ברא אלקים את הבריאה ומשמעו שיש שברא ע\"י \nראשית אלקי' כי מלת אלקים רומז לשלישית. ומלת ברא כמו האציל. ואי' מלה בלשון הקדש \nדקה לענין הזה כמוה. והנה הב' תרמוז על הראשונ' וראשית לשניה ואולי כי בעבור המלה \nתרמוז לשתי ספירות נרמוז הענין בשני תגין על ה' והב' גדולה להכתיר המלה. ויהיה ענין \nהכתוב כי על ידי ראשית ברא הראשונ' את השלישי' הנקרא אלקי: \nאו נאמר כי תחזור מלת ברא על הראשי' כי למעלת הראשונה לא יאמר עליו ברא. גם כי לא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הוזכר במלה שיאמר עליו כי הוא אשר ברא ועל דרך הזה נאמר כי הראשית ברא אלקים: \nאמנם הכתר המלה בב כאשר וכאשר זכרנו למעלה כי מהראשונה ומהשניה נאצל עוד כח שלישי \nהנקרא בינה. ומה שזכרנו למעלה כי הכח השלישי היה נכלל בשבע הוא מה שהוסיף הכתוב את \nהשמים ואת הארץ. שמים וארץ הפועלים אשר הם עקרי השבע. ומלת את הראשון רומז לכתרים. \nואת אחרון רומז לנצחים עם מה שנמשך מהם: \nומפני שבכח השלישי נכלל הכל דרשו בפסוק והארץ היתה תהו ובהו שכבר היתה כלומר היתה \nבתהו שהיא השלישית ומה שזכר' עוד כי השלשית האצילה את השבע הוא ענין כל פרשת בראשית \nשנאמר בו ויאמר אלקים יהי כן ויהי כן. כי כל אלקים שבפרשת בראשית שנאמר בו ויאמר \nרומז לשלישת כמו שזכרנו כי השלישית האצילה את השבע. והימים רומזים לשבע הנאצלות \nממנה. ואלה הז' הם מדות השלישית להנהיג את הנעלם בהם. ומפני שהם מדותיה וכוחתיה \nנקרא אלקים כמו מנהיג כי הוא מנהיג במדותיו והמלה מורכבת אם הם כלומר כח שלהם: \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ומפני שכל מעשה בראשית על ידיה והיא אשר האצילתו וסדרתו נקראת יוצר בראשית כלומ' \nשיצר את אשר ברא בראשית. עד הנה ראינו לדבר בסדר האצילות עד דרך כלל מפני כי בסדר \nהאצילות ג' הראשונות לא יצא טעות למחשב' האדם כלל כי לגדל חשיבות' ודקות' הוזכר בהם \nהבריאה בלבד ולא מהות פרטיה ר\"ל כי שלל מהם המשא ומתן במהות בריאתם ולא כדרך שאר \nהמאמרות כמו יהי כן ויהי כן. ויקרא אלקים. וכן ויבדל אלקים. ויעש. ויברא. ולכן אין \nלנו בהן רק הכלל אשר קבלנו שרמז בו משה רבנו ע\"ה בסדר הכתובים ורמז לנו בזה שאין כח \nבאדם להתבונן בענינו בעבור כי הן חוץ מבנינו ועולמו ולא יתבונן האדם כי אם בבנינו \nובעולמו. ואף במשה אמרו נ' שערי בינה וכו' וכולם נמסרו למשה חוץ משער החמישים \nויתבאר בשביעיות: \nוזהו מה שאמרו עוד במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור אין לך עסק בנסתרות. \nלה היה צריך לומר ממך ממך ואין לך. אלא יאמר במופלא ממך אל תדרוש ומכוסה אל תחקור \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ואין עסק בנסתרו'. או יאמ' ע\"ד כלל את תעסוק בנסתרו' אבל מפני שרמזו על דברי' שאינן \nמכלל חלק האד' והם מופלאי' ומכוסים מדעתו אמרו כך ממך ממך ואין לך. ואח' שהענין כך \nאף אם ירצ' האדם לישא וליתן בסדר אצילות הג' ראשונות לא ימצא מקום לטעות כי לא \nיתבונן בו יותר ממה שהוא כתוב ורמזו בו: \nאבל ממאמ' אלקים יהי אור והלאה יספר בפרטי הז' הנאצלות מהשלישית איך היותן יסוד \nלפעולות הנמשכות והמשתלשלות מהם מפי עליון. אלה הם סוד מעש' בראשית והם מבנין האדם \nומעולמו ונותן לו רשות להתבונן בעולמו ולכן גלה משה ע\"ה את הכל בפרט למבינים \nולנבאי' ולחכמים בקבלה איש מפי איש. ומשה רבינו ע\"ה הוא אשר התבונן בכל אלה כמו \nשאמר וכולם נמסרו למשה רבינו וכו'. ואולי בעבור כי הרשות נתנה להתבונן בהם נקראים \nהפועלים אשר הם עקר הז' רשויות: \nאו בעבור שהם הפועלים המושלים נקראו כן. או שנקראו כן מהטעם אשר נתבונן בשביעיות \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "לענין הוצאת שבת כי הם רשות היחיד ולא רשות הרבים ומפני שהפרטים אשר כתב בו משה \nרבינו ע\"ה הם עמוקים ורחבים מני ים ואין הקבלה מספקת אפי' לחכמים הראשונים וכדרך \nשאמר בפסוק ויעש אלקים את הרקיע כאן הרעיש בן זומא את העולם לכל אדם לבא במתכונתו \nבמשאו ובמתנו לטעות ולהיות דובר שקרים בענין אל תאמרו מים מים. וכענין עדיין בן \nזומא מבחוץ וכיוצא באלה. לכן נמנע גם אנחנו לעבור בהם הרבה כי אין לנו בדור אשר אתו \nקבלה מספק' לעבו' בהם מרוב עמקם: \nולמדנו ממשה רבינו ע\"ה על הדרך אשר העלים את הראשונה כי אין ראוי להרבו' בו גם את \nהמחשבה. וכענין שאמרו במכוסה ממך אל תחקור כי החקיר' היא מחשב' הלב תמיד על הדבר . \nומפני כי לא יגדרנה רק המחשבה קראוה מחשבה. אמנם גם אין המחשבה גודרתו כי אם ברצו' \nושוב לא בהתמד' כי בהתמד' להסתכל בעניניה. ואין ראוי להסתקל בה מטעם שהיא יראת יי' \nואמ' המסתכל בד' דברים וכו'. מה למעלה מה למטה. כי צד התחתון וצד העליון שוים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בענינה למעוט התבוננות בה אין צריך אליה ואין לה בן זוג ויתבונן זה בשמות השוים \nולמטה בציור למשכיל: \nאמנם בשניה שרמז בו משה רבינו ע\"ה במלת ראשית נלמוד ממנו כי בה תשלוט יד המחשבה אבל \nלא המשא ומתן בדבור כדרך אשר הוא לא ספר בה דבר וכענין שאמ' במופלא ממך אל תדרוש. \nוהדרישה הוא הדבור והמשא ומתן בכל מקום וטעם התרחק ממנה שגם היא מעולה מאד לא יבין \nאנוש דרכה ולא ידע את מקומה. ומפני היותה דקה מאד לא נזכר אצילותה ממאציל כדרך \nהשלישית אלא כדרך הראשונה. ומפני היותה שוה לראשונה בענין זה נרמזה עם הראשונה במלה \nאחת: \nאמנם יותר העלים את הראשונה מהשניה בעבור כי השניה היא ראשית הראשי' ר\"ל היא ראשי' \nהיות נאצל מנאצל מה שאין כן בראשונה. והמשכיל עוד מה שזכרנו בשמות השוים בענין \nהשלישית והאחרונה ימנע מלהרבות ממנה לספר כי שמה פלא כמו העט': \nומהנה נתבונן עם מה שנתבונן בטעם מאמר ז\"ל במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "תחקור אין לך עסק בנסתרות כי מדרגות הם ממטה למעלה ויתבונן למטה בציו'. ונתבאר עוד \nלמה הזכיר במופלא דרישה, ובמכוסה חקירה ובנסת' העסק כי הדריש' בדבור וחקירה במחשבת \nהלב: \nוהעסק כולל את הכל שלא יתעסק בנסתר כלל ואפילו במחשבה כי אין רשו' לדבר אלא בש\"ת \nוכדרך הפרשה ויאמר אלקים יהי אור וכו' המספר מהשלישית איך סדר' מעש' בראשית שהוא \nעולם העליון. אמנם אף על פי שהרשות נתנה לדבר רק הדבור לבד הנמנע מן הראשונת נתן \nרשות לדבר בשלישית כאשר אמרנו. אבל להתבונן בו ממש אינו יכול כי הוא שער החמישים \nאשר לא השיג גם משה רבנו ע\"ה: \nאבל הרשות שהיא נתונה להתבונן הוא התבוננו' בעולם העליון כאשר זכרנו למעלה ואין \nצריך לומ' להתבונן ממנו איך הוציא הוא את הכל המכח אל הפעל בכח השלישית והיא פרשת \nאלה תולדות השמים והארץ וכו'. שהזכיר בה השם מלא שהוא עקר עולם העליון. וכן נתבונן \nבו בענין התורה והמצוה והמעשים וההנהגות המתנהגו' בעולם כי הוא אשר פעל ועשה את הכל \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "יפה בעתו. כי כל אלה מכלל בנין האדם ומעולמו: \nומהנה נשכיל כי הבריאה שהיא דקה היתה בשניה אל השלישית כמו שנא' בראשית ברא אלקי' \nוהיצירה בשלישית אל העולם ולכן נקרא יוצ' בראשית והעשיה בעולם התחתונים שהיא סוף \nהכל. ונתבונן מהנה עם מה שנתבאר על הכתו' שיאמ' כל הנקר' בשמי ולכבודי בראתיו \nיצרתיו אף עשיתיו (ישעיה) כי מעולם ועד עולם הוא. כ\"ל הע' בשמי הוא השם הגדול \nולכבודו נברא ונזדמן בשמו היות' לראש פנה: \nוסדר ציור מקום הספירות הוא שמשימין שלש הראשונות זו על גב זו ממש. ולמטה מהם לצד \nימין חסד. ולצד שמאל פחד לעומתו. ולמטה מהן בין החסד והפחד התפ' נוטה כלפי חסד. \nולמטה מהתפא' אל הימין נצח למטה מהחסד. ולצד שמאל לעמת הנצח תחת הפחד ההוד. ולמטה \nמהן בין נצח והוד תחת תפארת יסוד נוטה קצת אל התפ'. והמלכו' תחת יסוד נוטה אל השמאל \nיותר על דרך זאת הצורה (יש בספר תמונה): \n \n", "en": ""}]}
