אות ריא - סוד כרת: סוד כרת: גם זה יש לו ב' פנים הא' ע"ד הפשט והב' ע"ד האמת והצדק. דע כי הכריתות שבתורה יחלקו לג' חלקים. הא' שנאמר בו ונכרת האיש ההוא. הב' שנאמר ונכרתו הנפשות העושות ונכרת האיש ההוא מלפני. וג' הכרת תכרת הנפש ההוא מלפני עונה בה. ואמר ביה"כ והאבדתי הנפש ההיא מקרב עמה. ואמר בספרא לפי שהוא אומר כרת בכל מקום ואיני יודע מה הוא. וכשאומר והאבדתי למד שאינו אלא אבדון. דע כי מלת כרת האמורה בתורה לפי כל הדיעות כאשר ביארנו הוא בא על כרת ימים ושנים בעה"ז, וכרת הנפש בעולם הנשמות, ובאה על כרת הנפש לגמרי בעה"ב: אות ריב - וראוי שתדע החילוק ההוא בין כרת ואבדון: וראוי שתדע החילוק ההוא בין כרת ואבדון: וזהו. כי כל כרת הנאמרה בתורה הוא לשון כריתה וחיתוך ממש כמו שכורתין הענף מן האילן והכרת הוא בנפש שכורתין אותה מצרור החיים שהיתה צרורה בה מתחילת בריאתה ומאותו הצרור נמשכין החיים והתענוג מאת הש"י ואתיא חיים מג"ש נאמר כאן נשמת חיים ונאמר להלן בצרור החיים והכי גרסינן בשבת פרק שואל אדם. והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה. משל למלך בשר ודם שחלק בגדי מלכות לעבדיו וכו' עד אף הקדוש ברוך על גופן של צדיקים אומר יבא שלום ינוח על משכבותיו ועל נשמותיהן הוא אומר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך. ועל גופן של רשעים אומר אין שלום אמר ה' לרשעים. ועל נשמותיהן הוא אומר ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע. תניא ר"א אומר נשמותיהן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים ושל רשעים הומות והולכת שנאמר ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע. וכאשר תעמיק במדרשים האלה כל מה שאמרנו בענין הכרת הנפש. וכבר ידעת מאשר קדם כי הנשמה דבר שכלי קיים בלתי אובד וכלה וא"כ מה אמרו הכרת הוא האבדון. אבל הטעם הוא כן כי בהכרתה מן שורשה ותראה ממקומה והולכת תועה אנה ואנה ואין מוצאה מניחה כאמרו תעיתי כשה אובד מיוחס אליה האבדון ולא כליון כי היא דבר שכלי לא יכלה. ותהיה מטולטלת כדבר האבוד אבל אין ספק היא חצויה בעולם. והכי גרסינן בפ"ק דמגילה הצדיק אבד ואין איש שם על לב משל לאדם שאבדה ממנו מרגלית. במקום שהיא, היא מרגליות הא לא נאבדה אלא לבעליה. מכאן תבין דין אבדון. והכי איתא בשילהי מכות א"ר מסתפינא מהאי קרא ואבדתם בגוים. מתקיף ליה רב פפא דלמא כאבדה המתבקשות דכתיב תעיתי כשה אובד בקש. וגם מכאן תבין ענין האבדה. ולכך הוכרח לומר אין כרת אלא אבדון, כלומר אל יעלה בדעתך כי בכ"מ שנאמר בתורה כרת שהוא כליון הנפש והפרשתה מה לי כרת א' מה לי כריתות הרבה. לפיכך הוכרח לומר אין כרת אלא אבדון כלומר שאם נתחייבת כרת הרבה לא תכלה אלא תהא הולכות ואובדת בגיהנם ונפרעת על כל כרת וכרת. וזהו ששנינו באבות הכל נתון בערבון, כלומר שאפילו נתחייבה הנפש מאה כריתות צריכה לפרוע בכולן. ואין כאן דין קדימה כדין בעלי חובות אלא אפילו אחרון אחרון נגבה על כל כרת וכרת. הנה אחר שביארתי לך מהו כרת אשר הוא אבדון ולא כליון נבאר לך כל מיני הג' כריתות. הא' כריתות השנים. המשל האדם שרובו זכיות וגברה תאותו ואכל חלב ונכשל בעבירה, יכרתו ימיו וימות בנעוריו קודם שיגיע לימי זקנה והם ששים שנה. והנה הגוף נכרת ואין נפשו בהכרת וינחל לחיי עה"ב כפי מעשיו הטובים. ואם הוא רוב עונות וגברה תאותו ואכל חלב ודם מאריך ימים ונפשו נכרתת. ועליו נאמר והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה. ועליו נאמר ויש רשע מאריך ברעתו וזה נכרת בלי חמלה. ואם הוא מאותן שעוונותיהן מרובין מזכיותיהן ובכללם עון עריות, נידונים י"ב חודש ולאחר י"ב חודש גופן כלה ונשמותיהן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים. וזה יגיע לתועלתן למען יתפללו הצדיקים עליהם וכדאיתא במדרש למה הרוח מפזרתן תחת רגלי הצדיקים אלא כדי שיבקשו עליהם רחמים. ויש כרת חמור שתכרת נפשו וגופו והוא הנאמר בו כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה. ואמר ז"ל הכרת בעה"ז תכרת לעה"ב כלומר שהוא מנוער מלהחיותו בקדושים שלא תחיה נפשו בתחית המתים ואין לו חלק לעה"ב וזה לא יהיה רק במגדף וע"ז. ורז"ל הוסיפו עליהם מגלה פנים בתורה שלא כהלכה והמפר בריתו של א"א ע"ה והמעיין במשנתינו ובברייתא שתולעתם לא תמות ואשם לא תכבה. ודע שכל חייבי כריתות אין זרעם נכרת אלא אותן שכתוב בהן ערירים ימותו והנכון שהוקשו כל העריות להדדי אבל בשאר כריתות אין לנו הכרע בהם. כתב הרמב"ן ז"ל ודע כי הכריתות הנזכרים בנפש בטחון גדול בקיום הנפשות אחרי המיתה ובמתן השכר בעולם הנשמות כי באמרו יתברך ונכרתה הנפש ההוא מלפני יורה כי הנפש החוטאת היא תכרת בעונה ושאר הנפשות שלא יחטאו תהיינה קיימת לפניו בזיו העליון. ולכך מפרש הנפש ההיא עונה בה, כלומר כי העון שבה יכריתנה ואשר לא גלה הכתוב בפירוש קיום הנפש בלי כריתתה לפי שהיא דבר נצחי וקיומה בקיום מקור מחצבתה ובדבר הראוי לקיום לא צריך להעיד על קיומו כי הוא מקוים ועומד אם לא יבא דבר מה שימנעהו מהקיום ההוא והוא הכרת ועכ"ז לא יגיעוהו הכליון כדגרסינין גיהנם כלה והם אינם כלים שנאמר וצורם לבלות שאול מזבול לו שאול בלה והם אינם בלים זהו מה שראינו לדבר כפי השרשם ע"ד הפשט. אמנם כפי שרשי חכמי הקבלה יש בהם סוד ומעט מן הסוד ההוא כבר רמזנו עליו במקומות מן החבור הזה ובשאר מקומות חבורינו בסוד הזה וברט כפירושינו לתורה ונאריך בסוד הזה בחיבורנו אוצר ד'. והמבין סוד משל למלך ב"ו שחלק בגדי מלכות לעבדיו יבין זה זה הכלל אין נוהג אלא בחייבי כריתות והבן זה מאוד ולא אוכל לגלות יותר מזה בזה המקום. אמר המחבר מצאתי אגרת אחת שלוחה מהרמב"ם זלל"ה לתלמידו החשוב החכם רבי יוסף זלה"ה וקראה מגלה עמוקות והאיגרת ההוא קול הרמב"ם לשונותיו המפוארות נקוט ואתי אף ענין האגרת ההיא דבריו כאלו הדברים הם דברי חכמי הקבלה ודברי הטלסמאות ואולי אחד מתלמידיו כתבם בשמו. ואם הוא אמת שראיתי כתוב שבסוף ימיו נטה אחרי דיעות הקבלה אז בודאי הם דבריו ומעשי ידיו. ואיך שיהיה נביא האגרת ההיא ולא נביט אל מחברה ומוצאה זולת אל הדברים כי הם נכונים למבין וישרים למוצאי דעת: אות ריג - אגרת הרמב"ם: אגרת הרמב"ם: וזה לשון האיגרת התלמיד הנעים החשוב רבי יוסף ברבי יהודה נ"ע שיכניסך הש"י במשכן החיים והחכמה ויישרוך בדרך הישרה והנפלאה ויתן לך לב לדעת המשלים הנביאים אשר באו והיעודים הנפשות שנבראו על דעת סודי האלהים והשמות הקדושים הנרמזים במקצת פסוקי הנבואות כי בידיעתם כללים אלו תנחל הירושה עולמות אשר לא תפול תחת גבול ההעדר ותעלה למעלת החכמה הנפלאה ותהיה נפשך כמלאכים קדושי עליון וינשאו דרכיך ויגבהו מדרכי המון עם אבירי לב ובדל ידיעתך מידיעת הסכלים אטומי אזן משמוע וכי ידיעתך אלה אוהב חכמת הקבלה ואמרת לה אחותי היא והיא גם היא אמרה אחי הוא מצורף מה שראיתי לפני מחכמת התכונה הערות הנפלאות שעוררתיך בהם בענין הקבלה חכמה איומה ונפלאה ראיתי להנחילך עוד חכמת מושכלת ולהשלימך בשורש אחד שכל עיקריה וסעיפיה תלוים בו ובציור השורש הזה המונח בדרך שיוליך בה תהיה מיועד דעת עליון ותשקוטנה תאוותך ויתחזק כח שכלך ויתעורר אליך החפץ האלהי ותהיה מכת השלמים גם תשיג כל מבוקשך ובלבד שיהיו דרושים נכבדים משלימי נפשך הטהורה ולא תשוטט מחשבתך לחפץ גשמי נפסדים יוצר תמונתו ועצמותו מטבע אלהי והרצון הבחירי במצולת ים גם תנהיג נפשך במעלות ובתיקון המדינה בני חבירך ובאנשי ביתך ובתנועותיך הנפשיות והגופניות ותשאר בחירתך בידך מושלת בכל מה שהוא נגדיי לשכלך זולת אל פעולות הנכבדות ויקרות נרציות אל אהבת הכבוד הנפש נבחר האהבה הנמרצת אשר היתה ביני לבינך ובין אבותיך הקדושים כי רוב זמני הייתי נבוך בחקירות הנמצאות לדעת תוכן אמיתתם כפי האפשרי בחק השגגה האנושיות יגעתי ומצאתי מקצת האמן אך באמונה לא מצאתי באמיתיות הכולל מצד החקירה הפילוסופיות ובדרכי מופתיהם אם לא שאומר במה ששנינו הם בלתי צודק אבל עכ"פ צודק כי מה שנתבאר אצלינו מן החכמה לא בא המופת על סותרו אלא בדרכים הגונות מפסידים השכל ומבלבלים. אך אצל חכמי הקבלה האמתיות דרכים מסוקלים מאבני המכשול נועדו בה בקולות נמרץ כל מה שיפול תחת גבול ההשגה האנושיות ובדרך זר דרכו הנביאים והשיגו כל מה שהשיגו מהודעת העתידים ופעלו פעולת זרות יוצאות מהמנהג טבעי ומקצת דרכיהם לקחתי גם אני בידיעות טבעי הנמצאות ונודע לי כל ספיקות העצומות שנסתפקתי בהם ונפתחו לפני דלתות הנבוכות ונמסרו בידי מפתחות החכמה והביאור על כל נעלם ממני. והנה משביעך שלא תגלה הסודות האלה הדקים וההערות הנפלאים אלא למי שהוא דק השכל ונקי במעשיו ונדכה בעיניו והולך בדרכי הלימוד והידיעה. דע לך אחי כפי שיתבאר בספרי חכמה הקבלה כי השמות האלהים קדושים רבו מלספר ומורים כולם על מהות המלאכים והולכים מעלה אחר מעלה ומדרגה אחר מדרגה ומעלה אחת פשוטה עליהם שאינו גוף ולא כח גוף ולא תוך הגוף ועל השלם שלילות רמז הנביא לתואר העילה הכוללת בג' תוארי סוד הקדושה ויחסה עם שאר העילות המתייחסות ממנה כי שם המלך עם השופטים ותחת השופטים השוטרים ותחת השוטרים השמשים ותחת השמים הרצים יוצאים וכולם דחופים בדבר המלך והשמות הם כוחות המתהנים מן המלאכים לעשות רצון קוניהם וינוחו אלה הכוחות בעולם השפל בגזירת בוראם כמו שיבוקש מהם מהם לטובה ולברכה ואיך שיהיה כאשר יוזכר אותו השם המורה על אמיתת בקשתו. ומי שהשיג ענין אלו השמות הקדושים ויזכירם בקדושה ובטהרה ויכלול בקשתו עם השמות ההם ויהיו לאחדים בידו בדרוש אחד, יושע ממנו איזה מעלה שירצה ויהיה עמו בדבור רוחני ובקול דקה שישמע ממנו מבלי הגה ויבין ממנו רמזים באותם הענינים אשר ידרוש ממנו והוראת ענינים המבוקשים ועצת מרחוק יבואו לו להוציא ממבוכותיו ויעורר אותם בדברים עמוקים ויפרש לו האמיתות מבלי שום ספק. וכשיזדמן מפני העדר קדושה וטהרה אז יותרו לו כל הספיקות בקושי גדול ורבן של נביאים יוכיח במי מריבה. ולכן אחי אורך ואלפך חכמה כי בענין הידיעות היתר הנעלם מן החכמה צריך שתכין עצך אל הקדושה והטהרה בכל מה שאפשר ומנבול פה ומחוש המשוש תהיה מוזהר ומרוחק מאוד ותכוין נפשיך אל המדע האלהית ותשכיל מן מוצא דבר כי איש חמדת אתה. אחרי כל הדברים אלה לך לדעת כי בפסוק ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל, ימצא כ"ב מלות שרמז בהן בעל ספר יצירה באמרו כ"ב אותיות חקקן חצבן המירן צרפן וצר בהם כל היצור וכל נפש העתיד לצור והם כ"ב אותיות פשוטות ירצה בו כי כל מה שברא מרוחניות המלאכים אל הנפשות האנושיות חקקו באלה הכ"ב מלות ויהיה לאדם ידיעה בנעלם ויזכור מה ששכח בדברים האפשרים: אות ריד - ענין מספר שבע: ענין מספר שבע: ודע כי משה רבינו ע"ה כלל השגותיו היה בהודעת הכמוס האלה"י מסודר מכלל שמות המלאכים בהוועדו עמהם תמיד. וכל זה רמז באמרו בכל ביתי נאמן הוא ויצאו מכלל הפסוק הזה שבעה שמות משבעה מלאכי רקיעים שהם שצ"ם חנכ"ל וכנגדם בקרבנות ז' פרים. ובמועדים כולם הולכים בדרך הז'. גם בשבעה שבועות בשני היובל שבע שני השמטה ומז' חדשים ר"ה ומז' שבועות מתן תורה ומז' ימים שבת. כנגד זה (היינו בטומאה) בנה בלק ז' מזבחות. והזאת יום ז' לטמאים. וכבר ידעת מה שקראת עמי בחכמת התכונה כי הירח ישוב למזל ההפכי לו ליום הז' למאורע על השתנה השפעתה בעולם השפל וזה כולו רמז והערה אל מה שיושפע בכאן ממניעו' אלו הז' כוכבי לכת. והנה לך סדר ז' שמות מפסוק הנזכר ושורה האחת מר"ת וה"ב מס"ת ונקודים כנגד הכתוב לפנים ולאחור ואלה הם השמות היוצאים - ול"ש וא"ם המ"ש הא"ע אה"א כא"א אאב"י יכ"ם יכ"ל תנ"י מד"ל נת"ת לר"ה כלי"ל. שבת"י צד"ק מאדי"ם חמ"ה נוג"ה כו"כב לבנ"ה: אות רטו - דרך השתמשות בשמות מהרמב"ם: דרך השתמשות בשמות מהרמב"ם: יתענה ביום ד' שהוא יום כוכב ומחלקי החכמה וידיעת הנעלמת וינהיג עצמו בתכלית הטהרה ובושת הפנים מכל הבריות ובלכתו לשכב בשעה ראשונה מהלילה ירחוץ ראשו וכל בשרו במים וילבוש חלוק ומכנסיים טהורים ונקיים וישכב יחיד ויאמר הפסוק הזה בכוונה ובלב טהור וברוח נמוכה ואח"כ יזכור השמות הקדושים הנזכרים ולבו תמיד לשמים וכן תעשה שתקרא ז' פעמים הפסוק הנ"ל ואחריו ז' שמות המלאכים ויסדר בפיו אחר הדמיון השלם ומחשבתו הנקיה הספק אשר יהיה בידוע על אותו הענין מאיזה שיהיה ויפן אחרי כן בצדו השמאלית ותמצא באמצע שינתך יחול עליך רוח קדושה יסמר שערות בשרך בנפול תרדמת הבהלה והפחד על רעיונך בחלום הלילה תראה מראות איש אשר יעוררוך משנתך יקום למשפט אתך ויגיד לך תעלומת חכמה וכפלים לתושיה אז יהיה מורה אליך מקום שנסתפקת בו וכל אשר יהיה התבודדותיך חזק ונוהגת במשפט המעשה הנורא הזה יתבאר אליך הספק ביאור אמיתי וצדק ויטהר שכלך בספיקות הגדולות בזקוק נמרץ עד אשר לא ישאר לך מקום ספק בענין מבוקשך. ובאה אחי כי על הרוב יבוא לך הביאור האמיתי במשל ובחידה ובבחינה זאת שיהיה כח השכל חזק להבין משל ומליצה דברי השפעת המלאך המליץ וחידותו ואין זה פלא כי אין בנבואת האמיתית שנתנבאו בהם הנביאים זולת משה רבינו ע"ה כל מה שיגידו מתעלומות נבואותיהן היה על צד המזל כמו שאמר הש"י אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע כמו שביארתי בספר אשר חברתי אליך וקראתיו מורה נבוכים וביחוד חלק שני. והתבונן אתה התלמיד החשוב בז' שמות הנזכרים איך נוציא בהם מהאותיות בכל אחד מהם ג' שמות מלבד השם הז' וזה כי הששה אשר למעלה ימצא לכל אחד מהם ר"ל המלאכים שהורו עליהם טבעים שלשה מטבעי העולם העליון ולפי שהם שכליים נבדלים מטבעו העולם השפל לפי הסידור המיוחס בעולם השפל אך שם המלאך הממונה על גלגל לבנה ימצא בו אותיות ד' לפי שאותו הגלגל יכלו הגלגלים כולם ומקערירותו ולמטה מצד המרכז נמשכו ד' יסודות פשוטים ופקה עיניך הבן יקיר היאך יודע אליך תעלומות וסתרי האלהות וכל מה שתסתפק אליך מביאור התורה ופירושו ותבארו בדרך אשר גליתי אליך טעמו ואת גדלה ואת ידה החזקה ע"י הקבלה האמיתית ונצטדקה ע"י ברוב ספיקות ולאהבתי אותך תהיה לך לבדך ואין לזרים אתך כ"א לאותם שחננם הבורא ית' דעה ואליך ועל הדומים לך אמר הנביא סוד ה' ליריאיו ובריתו להודיעם: אות רטז - סוד שהרמב"ם כתב לתלמידו להצליח בין בני אדם: סוד שהרמב"ם כתב לתלמידו להצליח בין בני אדם: סוד אחר ולמען היותך קרוב אל המלכות ושתהא נושא חן לפניו מכל חכמי הזמן להיות כח אלוה דבק בך לעמוד בהיכלו ומשרתיו שואלים ומבקשים פניך. ראיתי להועילך בענין אחד מקובל ומעולה ותקרב במציאותו ובו תעלה למדרגה יותר גדולה וינשאוך המלכים וכל שופטי הארץ יכבדוך וסרים למשמעתך וכל אשר תשאל מהם ותהיה מכת יועציהם ומנהיגיהם יבחרו בעצתך ויסכילו בעצת זולתך יחזיקוך כמלאך מליץ יבקשו דבר מפיך כמפי נביא שואל באורים ותומים. תמצא בפרשת ואלה שמות פסוק שאמר הש"י לאיש החשוב שבמין האדם בהבטיחו לישראל שישאו חן בעיני מצרים באמרו ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם. אשכילך בני בפסוק הזה מסודות אלהים ולא ישערו מרוב מעלתם כי חלה על מרכבת המזלות כולם מן ההשפעה האלוהית חלק גדול. ובו י"ג תיבות כנגד י"ג מדות הבורא ית' שנרמז בפסוק ויעבור ה' על פניו. וכבר ידעת רמז שרמזתי אליך פנים בפנים מחכמת י"ג מדות וגיליתי לך טעמם וסודם כמה שנכללו תוך זה המספר ולא במספר אחר לא אצטרך לכפול המאמר כי ידעת שמדבר אני באזן שומעת. ועוד תמצא שאותיות הפסוק הזה הם מ"ו ומנינם רמוז באות הראשונה מפסוק ובאות האחרונה והנה אין באלפא בית ב' אותיות מכופלת במבטא כ"א ה"מם והו"ו מורה על פשיטות חומרם והם קרובים ומתדמים לפשיטות מה שירוחק מאוד מהגשמיות. ועוד תמצא בו כי הו"ו במכתבו יעלה י"ב שהוא רומז לי"ב מזלות שהרמז בם לי"ב אבני חושן שכל עניני העולם הזה תלוים בהם. והנה המה במכתבו יעלה פסוק אשר הוא מספר מזלות שהרמז בם לי"ב אבני חושן שכל עניני העולם הזה תלוים בהם והנה המ"ם במכתבו יעלה שמונים אשר הוא מספר מכפל ארבעים ואלה ד' אותיות השם המפורש בעשרה עם כפולו ויש רמז אל גלגל העשירי אשר הוא קודש הילולים ליהו"ה. ועתה בני איעצך ויהי אלהים עמך אלמדך בדרך זו תלך בקבלה הנפלאה הזאת וזה מעשיהו. תקח קולמוס מכסף צרוף ביום ה' שהוא יום צדק ושמרהו ותעשה דיו ממי ברכות ביום ד' יומו של כוכב הממונה על השולטנית וכאשר יהיה מתוקן לפניך תחל כתיבתו ביום ב' בשעה ראשונה מן היום ואותו היום תתענה ותתנהג בו בקדושה ובטהרה. וכן תעשה. תשרטט הקלף ותכתוב עליו תיבה אחת ביום ב' בשעה ראשונה וכן יעשה תיבה בתיבה עד תשלום כל הפסוק י"ג תיבות רצופים. ואחר השלימך תשאהו עמך תמיד אך הזהר בני שכל עוד שתחזיקיהו עליך השמר מכל דבר מעשה ובמחשבה כי אז יחלשו כח הנשפעים אליו מהגרמים השמימים ויבטלו. ואף גם אתה תשא חטאתך ותענש ובמקום תועלת השגתו היית משיג בהפך חלילה לך ולכן שמור ושמעת. ומשום תן לחכם ויחכם עוד אעירך כי יוסף הצדיק נשא חן בעיני אדוניו בסבה מה מאלה הסיבות שאין ראוי להאריך כי חכם אתה וגם אסתר המלכה לפני המלך באמרו ותשא חן וחסד לפניו. ובו השגתי אני מה שהשגתי בעיני מלכי מצרים והערב ואלכסנדריה וכולם היו מזה המין. וראה כי רמזתי לך סודות סתומים וחתומים שמרם על לוח לבך קשרם על גרגרותיך קשרם במשפט הראוי ואלהים יהיה עמך וכי ידעתיך רודף ודורך באהבת החסד. והצנע לכת עם אלהיך אוהב שלום ורודף שלום וגם כי תתום דרכיך בקדושה ובטהרה וביראת בוראך ובחקירה טבע הנמצאת הסדורים הנמצאים והנשפעים מעליון ע"ד הקבלה ראיתי להישרים על שתי הישרות האלה הנכבדות הכוללת הרבה מהתחלת הקבלה הנבואית והרבנית והמעשיות יובילו אותך אל ההגעה בנעלם ובמוספין אצלך ואהבת כל הבריות וביחוד בפני המלכים והשרים. וזה בהוראה שנית אשר הוריתיך. ובהוראה הראשונה בגלוי הנעלם והמוספין ועל שתי ההשגות האלה תשיג חיי הנפש הניצחית ותענוג מזיו ההשפעה האלהית הדבקים בדבקים בו. כאמור ואתם הדבקים בה' וגם תשיג חיי עולם הזה באהבה ושלום עם כללי הנהגותיך הידיעה ותהיה שמור בכל דרכיך דרכיך דרכי נועם וכל נתיבותיך שלום יצרפך ה' במצרף החכמה וידריכוך באורך הנכונה ויויבך באוהל השלום והשלום בנפש המתפלל בשלומך אנ"ס עכ"ל: