{"bookId": "kabala-49ba4fdeec0e", "part": "1", "torah": "16", "title": "ספר שושן סודות — אות רכט - המשך התפלה:", "hebrewTitle": "אות רכט - המשך התפלה:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-49ba4fdeec0e/1/16/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-49ba4fdeec0e/1/16/", "segments": [{"index": 1, "he": "אות רכט - המשך התפלה:\nהמשך התפלה: \nאתה לבדך האל המעמד בטהרה ובקדושה ובנעם הספירה השלישית שהיא פאר התיכונה ושמה \nבינה. והיא צורת שכל ויש לה בית קבול להכניס ולהוציא. הבדלת כבודך כמו הנקבה והיא \nהאדרת הממשלה כמו הלשון הפה. ואלו השלש הם כאחד ונקראים היודע והדעת והידוע. ונעשה \nהכל ראש א' ואלו הן השמות המשוה לכולם - כוז\"ו במוכס\"ז כוז\"ו ומיוחדים הוי\"ה אלהינו \nהוי\"ה אחד. על כן אמצנו וחזקנו בחזקת האחדות ושוה המתעלה בך בא\"י הטהור בתוך \nשמותיו: \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אות רל - הסבר לתפלה:\nהסבר לתפלה: \nפירוש, אתה לבדך נוכח א\"ס יתברך האל כי הוא כח הכוחות כולם ולכן כנהו בשם הזה כי \nאין שם רמז לו הגרסא הנכונה המעמד. וכן הוא ברוב הספרים הנמצא בידינו. בטהרה, ת\"ת. \nובקדושה, פחד. ובנועם, חסד, שהיא פאר התכונה. כלומר, כי הספירה השלישית כמכריע ושמה \nבינה ונקרא כן כלומר ב\"ן י\"ה שהיא מקבלת מן היו\"ד וש\"ה וה\"א הרומז לה\"א ראשונה של \nאהי\"ה י\"ה סתם. והיא צורת שכל, כלומר, היא מוצא ושורש לשכל הנקרא נשמה או היא בעצמה \nתקרא שכל כי כבר קדם לנו הדיבור שהכת\"ר שכל משכיל ומושכל ידיע יודע וידוע כלומר \nשהשכל ירמוז לש\"ת ומשכיל לש\"ה ומושכל לכ\"ע. וזה דעת בעל ספר מערכת והפרשן שפירש \nעליו. אבל נראה שדעת המחבר הקדוש ז\"ל כצורת שכל הפירוש הראשון שפירש עליו שג' \nראשונות נעשה הכל ראש אחד וכמו שפירש דבריו במה שמביא ויש לה בית קבול, כלומר, \nלספירה השלישית שהיא מקבלת מהעליונים מן אב הרחמים ומשפעת לו' ספירות התחתונות. וזה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אמרו להכניס ולהוציא הבדלת כבודך כמו הנקבה, כלומר, כדרך האנשים המבדיל בין זה לזה. \nאדרת הממשלה כלומר שמלת הספירות התחתונות הנקרא ממשלה וכסוים. וזה אמרו לפי דעתינו \nומלכותו בכל משלה, כלומר, מלכות הש\"ת בכל הספירות ממשלה ובפרט בד\"ו פרצופין הנאמר \nעליהם לממשלת הלילה. כמו הלשון בפה שב להכניס ולהוציא, כמו הלשון המוציא לאור ציור \nהלב ומחשבות הנשמה, כן הבינה מוציא לאור כוונת ציור הלב ומחשבה העליונה. ואלה הג' \nספירות הן כאחת ולא בא להודיע שאלו כאחת אבל שאר הספירות לא, שא\"כ הוי קיצוץ \nבנטיעות. אלא בא להודיע שהם כאחת להיותם ראש לתבנית אדם שבמרכבה כדמיון הראש שנראה \nלאדם התחתון ואינו נפרד ממנו ולכן אמר ונעשה הכל ראש אחד ונקראים היודע והדעת \nוהידוע, כלומר, היודע כ\"ע. והדעת תש\"ה והידיעה ש\"ת. כן נראה כוונתו בחבירו ואנחנו \nהישרנוך במה שקבלנו בו ואלו הן השמות המשוה לכולם כלומר הג' שמות שנזכירם הם השוים \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לג' דברים שהזכיר ר\"ל היודע הדעת והידועה. כוז\"ו במוכס\"ז כוז\"ו. אלה הג' שמות \nבחשבון האחורי לקחת האותיות האחרונות באל\"ף בי\"ת כזה י\"כ ה\"ו ו\"ז ה\"ו א\"ב ל\"מ ה\"ו \nי\"כ נ\"ס ו\"ז י\"כ ה\"ו ו\"ז ה\"ו. עומדת כנגד הכתוב. ומיוחדים, כלומר, עם היות שאלה \nהשמות שהם כוז\"ו וכו' הם באים בחשבון האחור ולכן לא יורו אל אחדות הזהר. ואמר \nומיוחדים ה' אלהינו ה' אחד וסוד הרומז כוז\"ו במוכס\"ז כוז\"ו לג' עליונים לפי שאלו \nהשמות יורו על כל היחוד כאשר פירשנו וחילופם יורה לאחור ולא לפנים כאלו אמר והורה \nוראיתי את אחורי ופני לא יראו. אחדות השוה, כבר פירש אותיות במה שקדם המתעלה בך כי \nכולם נקשרים במדת כ\"ע הנקרא אהי\"ה אשר עולה חשבון כ\"א ועם התיבה עצמה כ\"ב. וע\"י \nנקשרה השלהבת בגחלת וחתם הטהור בכל חתימה מעין פתיחת התחיל בטהרה וחתם בטהרה ואמר \nבתוך שמותיו יורה כי הוא נמצא תמיד בקרבם לכן חיוב על כל ישראל לייחד כי המפריד בהם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ח\"ו נוגע במי שנמצא בתוכם ודע זה היטב: \n \nאות רלא - המשך התפלה:\nהמשך התפלה: \nאתה יחיד בסתר הזהר המתחלק לע\"ב גשרים שהם מורים על זיעת החיות ומהם העליונים \nונקראו ספירה רביעית והיא חסד וכל גשר וגשר יש לו שם ידוע והם מכותרים ומסודרים \nבתיבת מסודרות יוצאין מכח אל הפועל: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אות רלב - המשך ההסבר:\nהמשך ההסבר: \nפירוש לע\"ב גשרים. מפני שהם יוצאים ממימי החסד קראם גשרים והכוחות היוצאים מן הכתר \nקראם עמודי האור ולאלה הע\"ב קראם סתרי הזהר ואותם מתחלקים לתר\"ך כמנין כתר ואותם \nעמודי האור נותנים עשרת הדברים ואלו יוצאים מן ויס\"ע ויב\"א וי\"ט. ואותם עמודי אור \nנותנים חיות לכל הספירות ואלו נותנים חיות לכל החיות. וזה אמרו שהם מורים על זיעת \nהחיות. ומהם העליונים, כלומר מע\"ב גשרים מתפרנסים העליונים. ונקראו ספירה רביעית, \nכלומר אע\"פ שהכוחות רבות, העצם אחד באחדות שוה. כדמות השמש שפועל פעולות משתנות \nלשעוה מתיך, ולמים מקפיא, ועושה מלח, ועצמיתו אחד ואין שני. מתיך ומקפיא אלא מן \nהמקבלים. ככה בכאן אצל כוחות הניתזים ונוזלים ממימי החסד. וכל גשר וגשר יש לו שם \nידוע. כלומר, כשתרכיב אותיות ג' פסוקים שנים כסדרן והאחד הפוך יצאו מהם שם לכל אחד \nואחד. וסימנם וה\"ו יל\"י סי\"ט על\"ם מה\"ש לל\"ה וה\"ס. מכותרים, כלומר מקבלים מכח הכתר \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ומסודרים זה אחר זה כדמות בשר המוגשם, להבדיל. בתיבות מסודרות, כלומר סדורם אינו \nגשמי רק חבור תיבות מורכבות מאותיות עליונות יוצאין מהכח אל הפועל, כלומר, כפי צורך \nהמקבלים כן ישפיעו שפעם לכל בשוה אחדותם. ואיך ומתי וכמה, וו\"ו. יספיק יצרך ידיך, \nיי\"י. ספר בשפתיו טעמו, סב\"ט. ערך אמתת מהללך, עא\"מ. מלכותך בשמים שתה, מב\"ש למי \nימשלוך הגיוני, לי\"ה. אתה נורא אתה, אנ\"א. כמר מדלי תהלתו, כמ\"ת המנחיל חוסיו יש, \nהח\"י. אמת נאוה דומיה, אנ\"ד. לתהלתך הנורא ובהתחדש, לה\"ו הדרך מפליא עלילה, המ\"ע. \nיהו\"ה צבאות למראות, יצ\"ל. מפעלתך ראו המשכילים, מר\"ה. הלל יקרך יאות, הי\"י. הצור \nמזמרת מהללים, המ\"מ לשמך ולזכרך ומי, לו\"ו. כמוך באלים הויה, כב\"י. לנצח יחידתי \nוגולמי, לי\"ו. פוצחים נגינות לך, פנ\"ל נעימות מהלך כולן, נמ\"כ. יערב חכי יחשבם, \nיח\"י. מאוצר נחמד הנטמן, מנ\"ה חקך הזכרת ואוהבם, חה\"ו נפלאות ימינך הנאזרת, ני\"ה. \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "היחקרו שרידי ארץ, הש\"א. יביע רום תפארתך, יר\"ת. שברם אמונתך העצומה, שא\"ה. רצים \nלפאר יחד, רל\"י. אמתך ועוז ממשלתך, או\"מ. לפניך יכרעו בפחד, לי\"ב. ויביע הדר \nרוממתך, וה\"ר. יחדוהו יצוריו והודוהו, יי\"ו. לעין הנפלאות חזוהו, לה\"ח. כרוב עוזו \nקהשוהו, כע\"ק. מפיו נוראותיו דרשוהו, מנ\"ד. אמרו נפלאותיו ידידיו, אנ\"י. חסו וספרו \nמעלותיו, חי\"מ. רומהו היום עבדיו, רע\"ע. יחד חדשו זמירותיו, הח\"ז. הללוהו שמי \nהשמים, הש\"ה. משרתיו בגדולתו כבדוהו, מב\"כ. וכגבורותיו וחסדיו הגדולים, וז\"ה. יראי \nיהו\"ה הללוהו, יי\"ה. סביבותיו אש לוהט, סא\"ל. עבים רכובו ישים, ער\"י. עיני אדנ\"י \nלשוטט, עא\"ל. מחקרי תבונות המעשים, מת\"ה. ומחשבות היצורים ורוחם, וה\"ו. דבר לא \nיפלא, דלי. הוא יגיד שיחס, הי\"ש. עשתנותיו להם מגלים, על\"מ. נכח האלהים אורחות, \nנה\"א. נבראים ומעללי תבל, נו\"ת. מושיע להולכים הנכוחות, מל\"ה. פועל און יחבל, פא\"י. \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "נוקם קנא מפניו, נק\"ם. יצוריו רעדו לרגעים, יר\"ל. הנה בעוז חרוניו, הב\"ח. משבר זרוע \nרשעים, מז\"ר. ובהשפטו העולם בצדקתו, וה\"ב. יושר אמונתו הודיע, יא\"ה. ענוה לבש \nוגבורתו, עליו. מי זה ישמיע, מז\"י. דגול הנאדר בגבורה, דה\"ב. מאין כמוהו קדוש, \nמכ\"ק. איום לעשוקים עזרה, אלע. חסדיו הנאמנים ורחמיו, חה\"ו. רם למי הודיות, רל\"ה. \nיקרות יאותו מלבדיך, יי\"מ. המלך למי יאות, הל\"י. מלכי המלכים מבלעדיך, מה\"מ. אתה \nצדיק נאדר בחסדיך ברוך אתה יהו\"ה שאתה הוא בעל החסד: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אות רלג - סוד והנחל עליון גוים:\nסוד והנחל עליון גוים: \nיונתן בן עוזיאל תרגמו באחסנות עילאה עלמא לעממין דנפקי מבנינא באפרושתיה עמין \nונשניא לבני נשא בדרא דפלוגתא בההיא זימנא רמא פיצותא עם ע' מלאכים רברבא עממין \nדאיתגליא עמהון למחמי קרתא ובההיא זימנא אקים תחומא עממיא בסכום מנין ע' נפשא דבני \nישראל דנחתו למצרים וכיון דנפל עמא קדישא בפיצותא דמרא עלמא פתח מיכאל פומא ואמר \nארום חלק נוב רשים מימרא דה' עמיה פתח גבריאל פומיה בתושבחתא ואמר דבית ישראל עדב \nאחסנתיה. והנה נרמז בפסוק זה אשר נרמז בפסוק אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים. \nוהנראה כי זה החלק היה בדור הפלגה כאשר אמר התרגום ולפי של\"ה שרים נאחזים מצד החסד \nול\"ה נאחזים מצד הפחד ומיכאל וגבריאל כבר ידעת מידתם שהם חסד ופחד נתנו שבח והודאה \nלאדון הכל שנפלו ישראל בחלקו חלק אילן הפנימי ולא תחת השרים העליונים. וזהו סוד כי \nשמך נקרא על עירך ועל עמך שאז חלק הקב\"ה הארץ לע' אומות וממנה עליהם על כל אומה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מלאך לשמור תפקידו. וארץ ישראל לקח לחלקו ולא נתנה תחת שום שר וכל השרים נקראים \nאלהי נכר הארץ וישראל לקח לו לעם סגולה ככתוב כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. וזה \nסוד מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו משא\"כ באומות מתפללים לאל לא יושיע כי השרים ההם \nאין להם כח לא להוסיף ולא לגרוע על מה שנתן להם בראש השנה מב\"ד העליון ודע זה: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אות רלד - סוד וכפר אדמתו עמו:\nסוד וכפר אדמתו עמו: \nכבר ידעת מאמר רבתינו ז\"ל בשלהי כתובות כל הקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת מזבח \nשנאמר וכפר אדמתו עמו וכתיב מזבח אדמה תעשה לי. כבר בארנו לך בכמה מקומות מעלת ארץ \nישראל להיותה באמצע הישוב וממוצעת באוירא אוירא דארעא ישראל מחכים וכבר ידעת מאמרם \nז\"ל במסכת סוכה בפרק החליל, שהעולם דומה לגלגל עינו של אדם הלובן שלו ים האקיאניס \nוהעיגול הגדול הוא הארץ והשחור שבעגול היא ארץ ישראל ואישון בת עינו הוא ירושלים \nוידעת כי העין יש לו שבע בחינות. זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות \nושבילי העין יוצאים מן המוח דרך קו הישר. והנה ירושלים של מטה מכוונת נגד ירושלים \nשל מעלה ככתוב ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו. וכבר ידעת כי בעונותינו הרבים \nבפשעינו שולחה אמנו ובאו גוים מקדשה אשר צוית לא יבאו בקהל לך ואין ספק כי בבא \nמשיחנו המקוה יכפר הש\"י ב\"ה על אדמותו הידועה ואח\"כ על עמו כי כאשר תטהר האם ותשוב \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "לימי עלומה אז בוודאי אומתה למטה תטהר שנאמר בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס מהר \nיחיש מעשהו ויראו עינינו וישמח לבנו: \n \nאות רלה - סוד מנוח ואשתו עם המלאך:\nסוד מנוח ואשתו עם המלאך: \nראשית כל דבר כי המלאך הזה אינו המלאך הגואל הנאמר אצל יעקב אע\"ה אבל הוא המלאך \nהמשתלח בעולם השפל ונראה למשתלחים אליו לבד ומתלבש בלבוש הנודע למשכילים. ואם תבין \nסוד דברי המלאך הזה עם מנוח תבין סוד הקרבן אנה מגיע ולאיזו מדה מתקרב אמר המלאך \nלמנוח אם תעצרני לא אוכל בלחמיך ואם תעלנה עולה לה' תעלה. כלומר, אם לבדי תעלה עולה \nבלחמיך כלומר בקרבניך כמו ולחם אשר לא אוכל כלומר איני ראוי לקבל קרבן מעצמי כי \nזובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו כלומר לשם ב\"ד. ואם לה' אם תרצה להשיג מבוקשך \nולגמול לי חסד ושנוסף רוח הקודש וגם לך תעלה עולה לה', ואז יטיב לי בעבורה כי אתעלה \nבאור עליון ע\"י להב המזבח העליון אשר יקבל מנחתך ועשה מנוח כמצותו והיינו דכתיב \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור לה' וכתיב ויהי בעלות הלהב מעל \nהמזבח השמטה ויעל מלאך ה' בלהב המזבח, כלומר המזבח העליון כי בכאן לא מצינו שבנה \nמזבח ויהיה פירוש השמטה לזרועות עולם ולמכריע ראשון כי הקרבן מגיע תחילה לכ\"ל \nולמזבח ואח\"כ לכל הבנין עד למעלה למעלה. והמלאך עלה ונקשר למקום שנשתלח ממנו ומנוח \nואשתו רואים, פירוש מתבוננים ומשוים רצונם לרצון קונם. ונוסף רוח הקודש בהם וראו \nכבוד הש\"י וע\"כ פחדו ואמר מנוח מות נמות כי אלהים ראינו. כענין בן זומא הציץ ונפגע \nונחמתו אשתו ולכן אמרו ז\"ל מנוח ע\"ה היה. הנה מן המעשה הזה תבין סוד הקרבן ועוד \nתשמע בזה דברים יקרים מפנינים בעזרת האל: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אות רלו - סוד מהות הספרות:\nסוד מהות הספרות: \nדע כי מהות הספירות הוא כח השוה לכל דבר ולכן מקבלים תמורה. והטעם שאם לא היה בהן \nכח שוה לא היה כח לכל דבר כי מה שהוא אור אינו חשך ומה שהוא חשך אינו אור. כי כל \nבעלי צורה לא יקבלו צורה ולכן יש לנו לדמותם לרצון שהיא שוה לכל החפצים ולכל \nהמחשבות המתפשטות ממנו אע\"פ שהן רבים אין עיקרה אלא אחת דבדבר ובתמורתו וכן חיי \nהנפש והשכל והחן והחס\"ד והרחמים אעפ\"י שהן יש אין ישותם גמורה אך בהתלבש העצם \nבדמיון נדמה אל האור רב הגוונונים משונים כמו שאמר ונהורא עמיה שרי: \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אות רלז - גווני הספירות:\nגווני הספירות: \nהספירה הראשונה נדמה אל האור המתעלם המפריד כל ראות. והשנית אל אור מקבל כל גוונין \nאין בו גוון מיוחד והוא כדמות תכלת אשר בו תכלית כל הצבעים ואין בו עין ידועה. והג' \nאור ירוק ולזה קראו חז\"ל קו ירוק. והד' אל אור הלבן. והה' אל אור האודם. והו' בלול \nמאודם ולובן. והז' כח אדום נוטה ללבן. והח' כח לבן נוטה לאדום. והט' בלול מלובן \nואודם כלומר כלול מן הלבן הנוטה לאדום ומן אדום הנוטה ללבן. והעשירית כלול מכל \nגוונין: \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אות רלח - הספירות מתוארים כאורו:\nהספירות מתוארים כאורו: \nודע כי המשילה הנבואה האלהית השגת עשר ספירות באור ככתוב ונהורא עמיה שרי, לא מפני \nשכן הוא כי האור הוא דבר גשמי אבל מפני גדר האור הוא דבר המפסיד הראות ולכן דמהו כן \nכלומר שהוא דבר קשה הציור וההבנה. ודע זה. ולכן גם אנו המשלנו הדברים האלהיים לסבה \nזו לאור וברוך היודע לעצמו כפי הנאות והישר הטוב לו סוד שמות הספירות וסדרם ומקומם \nעל מה יורו: \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אות רלט - חלוקת הספירות:\nחלוקת הספירות: \nהספירה האחת נקראת רו\"ם בחול\"ם. הב' חכמ\"ה שהיא ההתחלות ההסתכלות. הג' בינה. ואלה \nהשלש נקראים עולם הנשמה וכנגדם ראש באדם. הד' חס\"ד הה' פח\"ד הו' ת\"ת. ואלה שלש \nנקראים עולם הנפש וכנגדם באדם זרועות והלב השביעית. הז' נצ\"ח. הח' הוד. והט' צדיק. \nוהעשירית צדק. ואלה ארבע נקראים עולם הגוף ובאדם נגדם כלי ההולדה והשוקים. וזה סוד \nפעולתם הראשונה לכח האלהיי, והב' לכח מלאכות, והג' לכח הנבואה, הרביעית להגדיל חסד \nלעליונים, החמישית לדין העליונים בפחד גבורתו, הו' לרחם התחתונים, הז' לגדל ולחזק \nנפש הצומחות, הח' להחלישה ולהחליאה, הט' להמשיך כח כולם פעם לטוב פעם לתמורה, הי' \nמדת הדין שלמטה הכלולה מכח כללם לדון התחתונים וכח האדם הגשמי אל דרך זה. רו\"ם מעלה \nבכח הנפש הנקראת יחידה. והחכמה בכח הנפש הנקראת הנפש החיה. והבינה בכח הרוח והחסד \nבכח הנפש המתאוה. פחד בכח הנקרא נשמה. והת\"ת בכח הדם. והנצ\"ח בכח העצם. וההו\"ד בכח \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "בשר יסו\"ד עולם בכח הגיד. צדק בכח העור ובשר. ומקום עמדתן כבר ביארתי לך במה שקדם: \n \nאות רמ - סוד המקובל בידינו לכל קדחת:\nסוד המקובל בידינו לכל קדחת: \nיקרא הפסוק הזה על התפוח שלם בלתי מעופש ויכתוב אלו השמות בסכין חדש אלה (מנוקד \nבצירי) נאל (סגול תחת נ' חיריק תחת ל') רנא (שוא תחת ר' פתח תחת נ') פא (קמץ תחת \nפ'). יתן לאכול לחולה מי שיש לו קדחת בבוקר אליבא ריקנא. והטעם כי הקדחת באה מאש \nהגדולה ואין לכבותה רק ממימי כ\"ע ע\"י קו האמצעי הרומז בתפוח ובסכין חדש הרומז למדת \nהחרב הנקמת נקם ברית. והנה השמות יוצאים מפסוק אל נא הנה שתי אותיות הראשונות הם \nא\"ל וב' אותיות משם השני הוא נ\"א ואות הא' משם הג' ושתי אותיות משם הד' הוא רפא \nנשאר נ\"א בשם השלישי ודע זה כי הוא אמיתי: \n \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "אות רמא - סוד ג' משמרות הוי הלילה:\nסוד ג' משמרות הוי הלילה: \nועל כל משמר ומשמר יושב הקב\"ה ושואג כארי שנאמר ה' ממרום ישאג שאג ישאג על נוהו \nוגו' וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי \nאמו ואשה מספרת עם בעלה. דע לך כי הרמז בכאן ד' רגלי המרכבה חפת\"מ באשמורה הא' \nהודיעני מדת החסד מדת א\"א ע\"ה לכן לא נזכר חמור עד סיפורי א\"א ע\"ה. ומשמרה ב' כלבים \nצועקים והוא חצות לילה ואז מדת הדין הקשה פועלת והסוד הצילה מחרב נפשי מיד כלב \nיחידתי לא יחרץ כלב לשונו סבבונו כלבים רבים והרמז אל מדת הפחד מדת יצחק ואז היתה \nמכח מצרים. משמרה ג' קרוב ליום אשר הוא עת שהמלכות הנקראת אם מתחברת בת\"ת ומחלקת \nמזון לתינוק היונק משדי אמו וזה אשה ע\"ט מספרת עם בעלה ת\"ת ותינוק שר העולם יונק \nמשדי אמו ע\"ט. והנה התנא הודיענו בדברים הפחותים הגשמים דברים עליונים וגבוהים \nועמוקים. וזהו סודו - ה' ת\"ת. ממרום ח\"כ ישאג וממעון קדשו פח\"ד יתן קולו ע\"ט. והבן \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "זה היטיב כי זה יורה על השתוקקת הספירות אל החיבור ושיהיה באופן אשר היה ואלהי \nישראל ישמע תפילתינו בזכות אבות הקדושים: \n \nאות רמב - סוד בת קול:\nסוד בת קול: \nדע כי מבריאת עולם משנתחברה הנבואה בשרידים אשר ה' קורא שכל נבואתם היתה במדה \nאחרונה שנקרא קול ובת (היינו המלכות, כמ\"ש ביד נביאים אדמה) חוץ ממשה רבינו עליו \nהשלום שהיתה נבואתו באספקלריא המאירה. ובבת וקול היה ניצוץ אחד. ומיום שנאסף \nאדונינו משה לבית עולמו לצרור החיים אל נשמת שדי תבינם, חזרו כל הנביאים להיות \nמתנבאים בבת קול. ומשנחתם מזון זכי החומר ודקי השכל המוכנים לנבואה אשר דורם לא זכו \nלהיות מתנבאים באספקלריא המאירה או בבת וקול, היה ניצוץ אחד יוצא מן קול והיה \nהניצוץ ההוא נקרא בת קול, לרמוז אל הנקבה הנקראת קול. ולכן לא אמר בן קול כי זה הבת \nקול לא היה יוצא אלא ממדה אחרונה צורת הנקבה ולא ממדת יעקב מדת הזכר. שים לבך \nהמעיין בדבר הזה ויותרו לך ספיקות רבות כענין אמר אין משגיחין בבת קול ואין משיאים \nבבת קול אלא בסימנים ידועים ודע זה: \n \n", "en": ""}]}
