{"bookId": "kabala-49ba4fdeec0e", "part": "1", "torah": "17", "title": "ספר שושן סודות — אות רמג - סוד כנסת ישראל:", "hebrewTitle": "אות רמג - סוד כנסת ישראל:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-49ba4fdeec0e/1/17/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-49ba4fdeec0e/1/17/", "segments": [{"index": 1, "he": "אות רמג - סוד כנסת ישראל:\nסוד כנסת ישראל: \nדע לך שלא בכל מקום הנזכר בדברי חז\"ל כ\"י שתהא הכוונה לקבוץ אומה ישראלית, אלא הוא \nשם משותף פעמים יאמר על אותה ישראלית ופעמים יאמר על כ\"י העליונה אשר נקראת בפי כל \nשכינה כמו שאמרו חז\"ל גלו למצרים שכינה עמהם שנאמר אנכי ארד עמך. ירדו לים שכינה \nעמהם שנאמר ויסע מלאך אלהים. גלו לעילם שכינה עמהם שנאמר ושמתי כסאי בעילם. וזה \nשביקש אדון הנביאים ועתה אם נא מצאתי חן בעינך. והשיבו הש\"י ב\"ה פני ילכו והנחותי \nלך. ותרגום אונקלוס שכינתא תהך ואנח לך. והיא המדה אשר נאמר עליה המלאך הגואל אותי \nמכל רע ויסע מלאך אלהים והוא תאור ומתואר ולא סמוך ונסמך. והטעם מלאך שהוא אלהים \nועל מדה זו הגולה עמנו תמיד אנו מתפללין הקדיש וימליך מלכותיה, רצה לומר שימלוך \nהמדה הזאת על כל ישראל להנהיגם כימי עולם וכשנים קדמוניות. והיא שעמדה לנו \nולאבותינו והיא לא תצלח והיא מתהלכת בין החיות והיא מתאוננת על החרבן ועליה אמרם \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "רז\"ל כשאדם מצטער שכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי זהו שאמר הנביא עליו השלום \nרוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי כלומר כשהרוח האדם מפחד ממני ומצטער איך לא ארחם \nעליו ונשמות אני עשיתי ע\"ט הרומז למדת אני וכבר פירשתיו ודע זה: \n \nאות רמד - סוד גבריאל באחת מיכאל בשתים אליהו בארבע וכו':\nסוד גבריאל באחת מיכאל בשתים אליהו בארבע וכו': \nסוד תנא גבריאל באחת מיכאל בשתים אליהו בארבע מלאך המות בשמונה ובשעת המגיפה באחת. \nהמאמר הזה עמוק מאוד והוא מסודות התורה האלהית והשמיטוהו רוב החכמים בספריהם ולכן \nכל מה שקבלנו בו נאמר כבר נתבאר בכמה מקומות מן החבור הזה שאצילות מיכאל מן החסד \nוגבריאל מן הפחד. ומיכאל תמיד מוכן לעשות חסד עם ישראל שנאמר כי אם מיכאל. ופחד זה \nגבריאל אחד של מים ואחד של אש והקב\"ה עושה שלום ביניהון דכתיב עושה שלום במרומיו. \nויולד מזה מאחר שמיכאל הוא שר החסד והוא מצד ימין ראוי הוא להיות ראשון וכיון שהוא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ראשון ראוי הוא לטוס בטיסה אחת למהר לעשות רצון בוראו ולהתנהג במדת החסד עם בניו. \nוגבריאל שהוא שני לו מצד שמאל ולפי שנתוסף לו כח האש נוסף לו כח הגבורה וכאלו מורכב \nמשני יסודות רוחניות ובעבור כי הוא דין והשם יתברך ב\"ה הוא ארך אפים שם לו שתי \nטיסות. והטעם אולי בין כך ובין כך ישוב וינחם על הרעה אשר דבר לעמו. ואשר לא הזכיר \nמשרי מעלה ככתוב היש מספר לגדודיו כי אם אלו השנים לפי שאלו הם מן הקיימים כלתי \nמקבלים חלוף ותמורה ככתוב מלאכי צבאות ידודון ודרשו רז\"ל מיכאל וגבריאל דכולהו \nמתחלפין ואינון לא מתחלפין ואליהו בד' כבר ידעת שאליהו ע\"ה היה מן הנבראים המורכבים \nמן היסודות עם היות שנפשו נקיה וטהורה לוקחה מן החדשות ועלתה למקום מחצבתה אין יכול \nלטוס אלא בד' טיסות לכובד ההרכבה. ובמדרש מצינו מאמר עוזר לזה מאי דכתיב והרביעי \nפני נשר זה אליהו, א\"כ נראה שהוא במדריגה רביעית. ומלאך המות בשמנה. דע כי חכמי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "האמת אמרו הוא שטן הוא מלאך המות הוא יצר הרע א\"כ נראה שהוא ממדריגה שמינית. וכן \nאמרו רז\"ל יורד ומסית עולה ומסטין נוטל רשות ונוטל נשמה. א\"כ מאותן שנוטלין רשות \nשהוא מדריגה הח'. וכל מעלה הקודמות מעכבות אותו מן הפורעניות אולי ישובו הפושעים \nושב ורפא לו אבל בשעת המגיפה שב\"ד עליון כבר פסקו דינם לנגוף ולהשחית ולחבל אותו \nהדין ביד צדק אז הצדק מוסר ליד מלאך המות ושילחו ואין מי שיעכבהו ולכן טס בטיסה \nאחת. אבל שלא בשעת המגיפה טס בה' טיסות כי אין לו רשות מב\"ד של מעלה זכור אלו \nהסודות ויאירו עיניך בדברי רז\"ל: \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אות רמה - סוד חרב פיפיות:\nסוד חרב פיפיות: \nדע כי חרב שם משותף יאמר על חרב אילן הפנימי ועל חרב אילן החיצון. וחרב אילן הפנימי \nהיא חרב הנוקמת נקם ברית והלוחמות מלחמת מצוה לעשות נקמה בגוים חרב לה' מלאה דם כי \nרותה בשמים חרבי הנה על אדום ואשר חרב גאותך. והיא הנקרא חרב פיפיות לפי שהיא בעלת \nשתי פיות דו פרצופים ביד אחד הורגת שונאי ה' וביד אחד מצלת את ישראל וחרב אילן \nהחיצון הוא חרבו של עשו הרשע שנאמר בו ועל חרבך תחיה. והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב \nלא תעבור בארצכם הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי פלטה נפשי מרשע חרבך שגם הוא חרבו \nשל הקב\"ה שבה רודה את עולמו שנאמר והונחתי בשבט פשעם ובנגעי בני אדם. על חרב החיצון \nאמרו חרב הרי הוא כחלל לטמא אדם וכלים כמת עצמו שהוא אבי אבות הטומאה כי חרב הוא \nטמא וממקום טומאה הוא שופע ודע זה: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אות רמו - סוד שהקב\"ה מתפלל:\nסוד שהקב\"ה מתפלל: \nבגמרא ברכות א\"ר יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא מנין שהקב\"ה מתפלל שנאמר והביאותים אל \nהר קדשי ושמחתים בבית תפילתי. תפילתם לא נאמר אלא תפילתי מלמד שהקב\"ה מתפלל. מאי \nמצלי אמר מר זוטרא בר טוביא אמר רב יהי רצון שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על \nמדותי ואתנהג עם בני במדת הרחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין. ע\"כ לשון הגמרא: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אות רמז - ענין השם הקב\"ה:\nענין השם הקב\"ה: \nדע כי הקב\"ה שם משותף לפעמים יאמר על חכמה עילאי ולפעמים יאמר אל הש\"ת ולפעמים אל \nצי\"ע ולפעמים אל העט\"ר (היא המלכות) ובכאן בא ר\"י לרמוז אל מדת יעקב מדת אמת אשר \nכפי סברתו השם הראשון שבי\"ג מדות אליו רומז והוא אב הרחמן בזה המקום. וכן דע כי בית \nשם משותף יאמר על בית המורגש ועל בית המקדש. המורגש ועל בית המלכות. המודגש ועל מדת \nהמלכות הנקראת בית. ככתוב אנכי האל בית אל. ואין צריך תיקון סופרים בבית אל כי חסר \nב' ועל זה הבית נאמר במשה בכל ביתי נאמן הוא. וכבוד ה' מלא הבית כתפארת אדם, ת\"ת. \nלשבת בית, עט\"ר. ואחר אשר בארנו שתופי השמות נשוב לבאר המימרא ההיא והתפילה מה ששאל \nהאמורא מנין שהקב\"ה מתפלל שנאמר אל תהרוס, אמר שיש לש\"י חיתוך המוצאות ושינוי רצון. \nאלא הכוונה הוא החשקות וההשתוקקת הספירה אחת אל אחת קרא בכאן התפללות. ודיוקו מן \nבית תפילתו ירצה, בית השתוקקת אשר אני משפיע בו תמיד ולפי שעונות עם ה' גברו ומדת \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הדין נשאה ראש והמניקות נדדה בחטא בניה ומדת הדין בעל השמטה רודף, קשה ההשתוקקות \nמדת אמת מדת הרחמים לענות לפני ולפנים עד מקור הרחמים כולם לקחת משם מי הרחמים \nוהחמלה ולהקיף את מדתו במימי הרחמים וחמלה לכבוש אש בעל השמטה ושישוב השמאל ימין. \nוזהו אמרו יהי רצון מלפני שאקבל מן מדת הרצון שהיא מלפני ובזה יכבשו רחמי את כעסי \nאשר הוא בעל השמטה, ויגולו רחמי שקבלתי מן הרצון את מדותי ירצה פ' ה' מ' ואתנהג עם \nבני ד' ספירות המקבלים ממני במדת הרחמים לא בשורות הדין בעל השמטה הרודף הקשה אלא \nלפנים משורת הדין שהוא בעל הרצון זהו המכוון בתפילה זו. וה' אלהים צבאות יושב \nהכרובים ישמע את תפילתינו ביום הדין הגדול והנורא ויתגלגל רחמיו על מדותיו אמן נצח \nסלה ועד: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אות רמח - סוד ישמעאל בני ברכני:\nסוד ישמעאל בני ברכני: \nלפי שתפילת ר' ישמעאל דומה לתפילת הש\"י ב\"ה הסמכנו אליה התפילה הזו תניא ר' ישמעאל \nאומר פעם אחת נכנסתי לפני ולפנים להקטיר קטורת וראיתי אכתרי\"אל י\"ה ה' צבאות יושב \nעל כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לו יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את \nכעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותכנס להם לפנים משורת דינך ונענע לי ראשו. מאי קמ\"ל, \nהא קמ\"ל אל תהי ברכת הדיוט קלה בעינך ע\"כ לשון הגמרא. אמר המחבר טרם שנפרש המאמר \nהזה אכתוב הספיקות שנפלו לי. הא'. שבימי ר' ישמעאל כ\"ג נחתם חזון ונביאי אמת לא \nמצאו חזון מה' ואיך אמר וראיתי את אכתריאל י\"ה וגומר. הב'. כפי מה שפירשתי בפירוש \nהשמות שהשם הזה הוא משם הכת\"ר וא\"כ ר' ישמעאל היה גדול ממשה רע\"ה בנבואה וזה לא \nיתכן. והג'. איך יאמר האדון לעבדו ברכני. דע כי עטרה והכתר שמות נרדפים א\"כ זה השם \nאיננו משמות הכתר אך הן משמות העטרה לפי שהשם הזה נכנס לפני ולפנים לשמש לכן נקרא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בשם הזה דהיינו כת\"ר והיינו עטרה. וראוי שתדע כי זה השם מצאנוהו בספרי הקבלה \nהגנוזים והחתומים בשש טבעות כתוב בחסרון א' ראשונה כתריאל והוא שומר ישראל ובאמרו \nיושב על כסא רם ונשא. כבר ידעת כי יש כסא לכסא וכבוד למעלה מכבוד וירמוז בזה לד' \nמחנות השכינה ותתבונן זה בדברי ישעיה ומיכה שהם ראו את ה' יושב על כסא רם ונשא. \nוכבר ידעתי כי נבואתם בשם אדנ\"י יתברך במדת העטרה (היינו המלכות כי שם היא מדרגת \nהנביאים לקבל מהמלכות, חוץ ממשה רע\"ה). והמוסיפין א' ירצה בזה כי שם זה תתנשא עד \nהא' ר\"ל כ\"ע הנרמז בשם אהיה היינו א' שבאהי\"ה או לעולם גם הא' יורה למלכות אשר שם \nאהי\"ה. הב' רומז סוף דבר שם זה רומז למלכות ולא לכתר. ומה שאמר ברכני כבר ידעת \nשתפלתך בכוונתך הטובה מן בריכה העליונה אלי ואין ברוך פועל וכן רחום וחנון אלא הם \nתוארים ר\"ל שהוא מקור הברכה והחנינה והרחמנות. ור' ישמעאל התפלל מעין תפלתו ולכן \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הסכים לתפלות. ונענע ראשו ר\"ל שהמשיך השפע לספירות כולם ע\"י תפילתו מראש הראשים \nכ\"ע. ומעתה נתברכו גם התחתונים ע\"י תפלת ר' ישמעאל וזה אמרו אל תהי ברכת הדיוט קלה \nבעיניך, כלומר, ברית כרותה לשפתים שאינם חוזרת ריקם כי האדם דוגמא לעליונים וגדולים \nצדיקים המהפכים מדת הדין למדת הרחמים בתפלתן ככתוב ויעתר יצחק לה' כעתר הזה שמהפך \nאת הגורן. ובזה הותרו כל הספיקות אשר הסתפקנו בו כי הוא לא ראה אלא כדמות בת קול \nבאה מן מדת המלכות ע\"י הקרבת הקטורת הרומז אליה ככתוב ישימו קטורה באפך באפך ממש \nוד\"ז: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אות רמט - סוד תפלת רב ספרא:\nסוד תפלת רב ספרא: \nת\"ר רב ספרא בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יר\"מ ה' אלהינו שתשים שלום בפמליא של מעלה \nובפמליא של מטה בין עוסקים לשמה ובין העוסקים שלא לשמה וכל העוסקים שלא לשמה יהי \nרצון שיהיו עוסקים לשמה ע\"כ לשון הגמרא. טרם שנפרש התפלה הזאת ככתוב הספיקות \nהנופלות בתפלה זו. הא'. מה שלום צריך בפמליא של מעלה וכי יש שם קנאה ואיבה ותחרות \nבין העליונים עד שצריכים התחתונים לבקש רחמים עליהם. הב'. מהו פמליא של מטה אם רצה \nבזה האיבה והתחרות שיש בין אדם עם חבירו א\"כ יאמר ובין בני אדם. הג'. בין עוסקים \nלשמה וכו' מה שלום צריך ביניהם הלא בין כך ובין כך מקיימים המצות ויש להם זכות \nכדאיתא בגמרא פסוק א' אומר עד שמים ופסוק א' אומר מעל השמים וכו'. הד'. וכל העוסקים \nשלא לשמה יהיו עוסקים לשמה, מה בכך יהיו עוסקים לשמה או שלא לשמה הלא מצוה נתקיימה \nכתיקונה ואין הפגם במרכבה עליונה מצד חסרון המצוה כי נתקיימה. אמר המחבר דע כי הספק \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הא' עמוק מאוד ונעלם מרוב חכמי הקבלה ומי שדבר בו דבר ברמז וכאלו לא דבר ואנו \nמבקשים מחילה מבעל הרחמים והסליחה שיסלח לנו בגילוי הסוד הזה ונאמר בקיצור. דע כי \nכאשר האציל הש\"ית עשר ספירות אשר בו מתיחד תמיד וכאשר פירשנו, לא היה יכול להתקיים \nאילן הפנימי אם לא היה נמצא אצלו אילן החיצון מששת ימי בראשית עד היובל הגדול וזה \nהדבר שאין ספק בו. וכבר ידעת ממ\"ש שאילן החיצון הוא הפכי לאילן הפנימי ותמיד מבקש \nלמצוא מקום להכנס בו ולעזור לאשר הוא ממנה עליהן. וכבר ידעת כל מה שנגזר מן הספירות \nהעליונות הוא בא לאילן החיצון ע\"י מלכות והיא בעת רצון מחוברת בבן זוגה כ\"ע ואז כל \nהעולם בשלמות חדוה הפנימית והחיצונית ושלום בפמליא של מעלה בין אילן הפנימי והחיצון \nאילן הפנימי המיוחד לישראל והחיצון לשבעים אומות והנה בהיות שלום בין עליונים, יהיה \nשלום בתחתונים כי אלה נוכח אלה. וזה שהתפלל הצדיק ההוא שיהיה רצון בפמליא של מעלה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שהן אילן הפנימי והחיצון ופמליא של מטה שהוא ישראל וע' אומות. והנה בזה הותרו ב' \nספיקות. ועל הספק הג' והד' נאמר דע כי מקודם גאמר המצוה כפשוטו. ת\"ר בפרק מקום \nשנהגו, רבא רמי כתיב כי גדול מעל השמים חסדך וכתיב כי גדול עד שמים חסדך. כלומר \nשהקב\"ה מבטל ומשנה מערכות שמים בשבילו וכאן בעושין לשמה גדול מעל השמים חסדך כלומר \nמצוה מיהא איכא וכדרב יהודה. וא\"ת והא ר\"י גופיה אמר כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח \nלו שלא לשמה נוח לו שלא נברא. י\"ל גווני טובא בשלא לשמה. דההיא דהתם מיירי בעוסק \nבתורה לקנטר ולהתגבר וכיון שכוונתו לדבר עבירה נוח לו שלא נברא. אבל הכא מיירי \nשאינו מתכווין לדבר מצוה ולא לדבר עבירה כגון אדם עצל שאינו עושה מלאכה בימים שאסרו \nחכמים ע\"כ לשון רש\"י ז\"ל. זהו ביאור המצוה על פי פשוטו. ועתה נבוא לדרך סוד כי מה \nשביקש החסיד בתפלתו שיתן שלום בין עושה לשמה ובין עושין שלא לשמה על אותן שאינם \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לומדים אלא ליוהרא ונוח להם שלא נבראו כלומר שלמה יתגלגלו והם עומדים במרדם ועוזרין \nלאילן החצון שיתנגד לאילן הפנימי. והנה הן דומין לזה הצד לפמליא של מעלה והבן. ובזה \nהותר הספק הג'. ועל העוסקים שלא לשמה יהיו עוסקים לשמה הטעם בזה כדי שלא יצטרכו עוד \nלהתגלגל פעם אחרת להטיב דרכיהן ודע ובזה הותר הספק הד' וברוך מגלה עמוקות מני חושך \nומוציא לאור תעלומו: \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אות רנ - ההבדל בין השיר בזה\"ה לשיר בביהמ\"ק ולימות המשיח:\nההבדל בין השיר בזה\"ה לשיר בביהמ\"ק ולימות המשיח: \nסוד חלוקי השיר בין בזמן הזה בבית המקדש ולימות המשיח ולעתיד לבוא בפרשת קח הלוים \nבילמדנו רבינו כמה נימין היה בכינור שהלווים מנגנים בו כך שנה ר' יהושע ז'. שנאמר \nשובע שמחות את פניך. אל תקרא שובע אלא שבע. וכן דוד אומר שבע ביום הללתיך על משפטי \nצדקך. לימות המשיח נעשה ח'. שכן דוד אומר למנצח על השמינית. ולעתיד לבא נעשה עשר. \nשנאמר אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך. דע כי במאמר הלז גלה לנו ההבדל \nשבין בהיות המקדש על מכונו ובין ימות המשיח ולעתיד לבוא. כי בזמן שבית המקדש היה \nקיים היו פועלים ז\"ס בשלימות בלי הסתלקות רוח הקודש. ולימות המשיח שתהיה הנשמות מן \nהחדשות תהיה הנהגה באם עם בניה הנימנית שמינית מלמטה למעלה. ולעתיד לבוא שיהיה עולם \nחדש עולם שכלו שבת שיר חדש כי כל העשרה היה דבר אחד כאשר היה בו' ימי בראשית. ולכן \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "יהיו בכינורים עשרה נימין. ודע זה: \n \nאות רנא - סוד לך ה' הגדולה:\nסוד לך ה' הגדולה: \nבמתניתא תנא משמיה דר' עקיבא לך ה' הגדולה זו קריעת ים סוף והגבורה זו מכת בכורות \nוהתפארת זו מתן תורה והנצח זו ירושלים וההוד זה ב\"ה עכ\"ל. התבונן במדרש הזה ותמצאנה \nמיוסד על אדני פז יסוד התורה האלהית וזה קריעת ים סוף נעשה במדת אברהם ע\"ה ככתוב \nנהלת בעזך נחית בחסדך עם זו גאלת ואומר ימינך ה' תרעץ אויב. והגבורה זו מכת בכורים \nשכן הוא אומר וה' הכה כל בכור וגו' שאין לך גבורה גדולה מזאת להבחין בין טפה של \nבכור לטפה שאינו של בכור. ות\"ת זו מתן תורה שנאמר נהגת עמך לעשות לך שם תפארת והסוד \nכליל תפארת בראשו נתת לו בעמדו לפניך על הר סיני והנצח זו ירושלים שהוא נגד נצחונו \nשל עולם שנאמר נעימות בימינך נצח הוא כסא ה' כמו שנאמר בעת ההיא יקראו לירושלים כסא \nה'. וההוד זו בהמ\"ק נאמר כאן הוד והדר פעלו ונאמר מכון לשבתך פעלת ה' מה להלן ב\"ה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אף כאן ב\"ה. וכבר ידעת ב' עמודים יכין ובועז שהיו במקדש שהרמז בהן לנצח והוד א\"כ \nירושלים וב\"ה הן הם העמודים שעליהם מתקיים העולם ודע זה: \n \n", "en": ""}]}
