# ספר שושן סודות — אות רסו - סוד בת היה לאברהם אבינו ובכל שמה:

[קריאה בקורא](/reader/kabala-49ba4fdeec0e/1/19/)

<div lang="he" dir="rtl">

אות רסו - סוד בת היה לאברהם אבינו ובכל שמה:
סוד בת היה לאברהם אבינו ובכל שמה: 
גרסינין במסכת חגיגה דרש רבא מאי דכתיב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב מה יפו פעמיהן 
של ישראל כשעולין לרגל בת נדיב בתו של אברהם אע&quot;ה שנקרא נדיב שנאמר נדיבי עמים 
נאספו עם אלהי אברהם. ולא אלהי יצחק אלא אלהי אברהם, שהיה תחילה לגרים כבר התבאר 
שעליות ישראל לרגל היתה לתכלית לראות פני השכינה אשר היתה שוכנת במקדש ככתוב ושכנתי 
בתוכם. וכבר ידעת אנה רומזים הנעלים. ולכן דרש יופי הפעמים לישראל העולים לרגל. בת 
נדיב הוא כינוי לשכינה שהיא בת לחס&quot;ד כענין וחוט של חסד משוך עליה. וכבר ידעת כי 
אברהם ע&quot;ה ירש מדת החס&quot;ד. וזהו אמרם בת היתה לאברהם ובכל שמה, ירצה בבת שכינה 
ובאברהם חסד יקרא הבת בכל כי בת זוג הנקרא צי&quot;ע ודע זה: 
 


אות רסז - סוד בתי גוואי ובתי בראי:
סוד בתי גוואי ובתי בראי: 
הסוד הזה נתבאר בראיות במקומות רבים מספרי העבודה ובו ב&#x27; מובנים. בתי גוואי הם 
ספירות העליונות כנגד הימנית ובתי בראי הם ה&#x27; ספירות התחתונית כנגד יד שמאלי. וחמש 
עליונות נקראים מסתרים ככתוב במסתרים תבכה נפשי וכו&#x27;. וי&quot;א בתי גוואי הם הכתרים 
ובתי בראי הם יכין ובועז העמודים אשר הבית נכון עליהן. ובזה יותרו לך כל הספיקות 
אשר תמצא במדרשים כאן בבתי גוואי וכאן בבתי בראי ודע זה: 
 


אות רסח - סוד הוקר רגלך מבית רעיך:
סוד הוקר רגלך מבית רעיך: 
גרסינן בחגיגה לוי רמי כתיב הוקר רגליך מבית רעיך וכתיב אבא בעולות. לא קשיא כאן 
בחטאת ואשמות כאן בעולות ושלמים. מכאן תבין סוד הקרבנות. וכבר דיברנו בהם מעט מזער 
ובכאן גילה לנו כי העולות והשלמים באים להשלים המדות ואין בהם חטא גופני. אבל חטאת 
ואשמות הן באים לרצות מ&quot;ה שלא תפגיע בהן על מעשיהן אשר לא טובים. ולכן הזהירה התורה 
שלא יבוא בהן בחטאות ואשמות כלומר שימנע מלחטוא ודע זה: 
 


אות רסט - סוד אסור העריות:
סוד אסור העריות: 
דע שמאד קשה לצייר אסורן. וזה הדבר אשר היה בהיתר כל הדורות עד מתן תורה למה זה 
יאסר במתן תורה ואם תבין סוד העיבור וחטא אדם וחוה וקבלת מנחת הבל ואח&quot;כ עונשו 
להתחייב מיתה ודור המבול, בכן תבין בזה נכונה. כי הדיבור בו אסור וההרהור מביא לידי 
חטא וזה אמרם בחגיגה אין דורשים בעריות בשלשה ושם מפורש בו טעם שאין דורשין בשלשה. 
אמנם על דרך אמת יש בו סוד אחר ודע זה: 
 


אות רע - סוד י&quot;ג מדות:
סוד י&quot;ג מדות: 
ולפי מה שראינו בפירושם דעות שונות לבעלי העבודה והדעת הברור והנקי מכל סיג הוא דעת 
הרמב&quot;ן, ולכן אכתוב הכלל העולה מדבריו ז&quot;ל. כי באמרו וירד ה&#x27; בענן, ר&quot;ל למדת יעקב 
המיוחד עבר על ענן כבודו והתיצב עם אדון הנביאים במדת שם, כמד&quot;א משם רועה אבן ישראל 
ושם חביון עוזו. ויקרא בשם ה&#x27; כאן רומז על יחוד השם המיוחד בשכינת עוזו. ויעבור ה&#x27; 
על פניו ויקרא, ירצה כי השם המיוחד בהתחברו בשכינת עוזו עוברת על פני משה רע&quot;ה וקרא 
אלו השמות. והנה המדות הן י&quot;ג וכולם רחמנות והם ג&#x27; שמות וי&#x27; כינוים כנגדם עד ונקה 
והנה השם הראשון רומז לתשובה בחיבור השנים הראשונים. והשם הב&#x27; לתפאר&quot;ת ישראל. והשם 
הג&#x27; צי&quot;ע עם חבור שכינת עוזו אמנם העשר הנשארים הם רומזים לג&#x27; הנזכרים בזה האופן. 
רחום וחנון ארך אפים, לתשובה. והג&#x27; האחרים רב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים הוא רומז 
למדת תפארת. והג&#x27; האחרים נושא עון ופשע וחטאה ונקה למדת הטוב. והנה בפרט באה מלת 


ונקה למדה אחרונה כי הענפים בכלל הזרועות והמכריע וא&#x27; בכלל הג&#x27; והב&#x27; בכלל הא&#x27;. זהו 
מדעת הרמב&quot;ן ז&quot;ל. ועליו ראוי לסמוך עליו וכן נהגנו בזה האופן כל ימינו ואלהים ישמע 
שועתינו ויאזין ויקשיב תפילתינו למען שמו הקדוש: 
 
אות רעא - סוד מגדל פורח באויר:
סוד מגדל פורח באויר: 
במסכת חגיגה איה סופר המגדלים דאמר ר&#x27; אמי ד&#x27; מאה בעיא בעי אחיתופל במגדל הפורח 
באויר. פירש רש&quot;י ז&quot;ל שדורשין בגובה של למ&quot;ד כל אלו האיבעיות ויש אומרין דור הפלגה 
ולי נראה מגדול הפתוח לאויר גרסינן והם מהלכות אהלות. עכ&quot;ל. דע כי הסוד הזה לא 
יתבאר אלא בהקדמות. דע צורת האותיות שנאמר בהר סיני ביד מרע&quot;ה כי אחרי עבור הזמנים 
ונפלו בגלות באו הסופרים וחשבו ליפות האותיות. תדע שכן שכתב יושבי אשכנז אינו ככתב 
צרפת וספרד, והספרד וצרפת אינו ככתב א&quot;י. ולמה אביא מיושבי המקומות הנה המחברים אשר 
דיברו בצורת האותיות לא ראי זה כראי זה והצד השוה שבהן שבדבריהן ותקנתם היא קלקלתם 


וזה אשר דיברנו בו במושכל הראשון. ועוד דע שבצורת האותיות נרמזו בו סודות נעלמות 
מעיני כל במעשה בראשית ובמעשי מרכבה ובטעמי תרי&quot;ג מצות אשר קבלנו מאנשי אמונה איש 
מפי איש עד אדון הנביאים מא&#x27; ועד ת&#x27;. ויתבאר לפי מה ששינו האותיות מצורתם שינו 
במרכבה העליונה ולזה תינוקות שהיו בימי דוד אשר היו בימי אחיתופל היו יודעין לדרוש 
את התורה במ&quot;ט פנים טהור ובמ&quot;ט פנים טמא שנא&#x27; מזוקק שבעתים. וכל זה מצורת האותיות 
סתומות ופתוחות ועקומות ועקושות ומלופפות ומכתרי האותיות ומתגיהם. והנה כפי הלשון 
רש&quot;י ז&quot;ל הא&#x27; הני בעיא בגובה של למ&quot;ד יורה על כי היתה הצורת ל מקובלת בידם הרכבתה 
והיו ידועין אנה רומזים האותיות והוא עיקר הכוונה הברורה בזה המדרש. והנה אנחנו 
קבלנו בצורת הל&#x27; שהוא ד&quot;ו כזה ל. ודע והבין אנה ירמוז הד&#x27; והוי&quot;ו ותבין סוד זה. ואם 
תרצה להבין סוד ל גדולה של וישליכם אל ארץ אחרת תבין סוד זה ויאירו עיניך כי 


בעוונותינו בזמן הגלות חגדל פורח באויר. וגם לפי הפירוש השני ירמוז אל מגדול עוז שם 
ה&#x27; בו ירוץ צדיק ונשגב כמגדל דוד צוארך וגו&#x27; ודע זה: 
 
אות רעב - סוד אוהב ה&#x27; שערי ציון מכל משכנות יעקב:
סוד אוהב ה&#x27; שערי ציון מכל משכנות יעקב: 
דע כי שערי ציון הם השער הגדול של היכל המקובל מפחד יצחק. ומשכנות יעקב השלום צי&quot;ע 
ואוהב ה&#x27; משערי ציון השערים הבאים ממדת הדין ומצוינים בהלכה להיות למדת רחמים מכל 
משכנות יעקב שהם תמיד ברחמים. משל למה&quot;ד לב&#x27; אנשים א&#x27; מורגל לעשות טוב ואחד מורגל 
לעשות רע והרע נעשה טוב והטוב נעשה טוב למי משבחין לא לזה שהורגל ברע ועשה טוב. כן 
הדבר הזה. ודע זה: 
 


אות רעג - סוד עצם הנקרא לוז:
סוד עצם הנקרא לוז: 
דע כי כל הדברים העליונים א&quot;א שיחולו על התחתונים על דבר רק כמו שכתבנו למעלה. 
ובכאן נפל ספק באדם שנפל לים ואכלוהו הדגים ונצודו הדגים ואכלוהו בני אדם במה יחיה 
לתחיית המתים. וכבר התעוררו רז&quot;ל בזה ותרצו שיש עצם אחד באדם שאין כלה לעולם והוא 
עצם התחתון שבשדרה וקראוהו רז&quot;ל תרוד רקב והפילסופים היולי. ואיתא בו יקרא רבה 
מהיכן אדם מתנוצץ לעתיד לבא מלו&quot;ז של שדרה וכו&#x27; עד הביאו לוז אחד ונתנו אותו במים 
ולא נמחה נתנו באור ולא נשרף ברחיים ולא נטחן נתנו על הסדן להכות עליו בפטיש נחלק 
הסדן נבקע הפטיש וזהו שנאמר וינץ השוקד הנה זה הלוז אשר ספרנו מענינו הוא אשר ממנו 
תהיה התחיה והרמז בלו&quot;ז הזה מן העפר הוא אל מדת הבינה אשר נרמז עליה ושב העפר ש&quot;ת 
על הארץ העטרה הכל היה מן העפר ש&quot;ת והכל שב אל העפר ש&quot;ת והנה יגיע עת רצון להחית 
המתים ירד טל מן כתר העליון אל הבינה למטה אל הלוז הזה ונשא בתוכה כשאור בעיסה 


ויתפשט לכאן ולכאן וימתחו כל האברים והגידים ועור ובשר ויתגלגלו עד א&quot;י ושם יקבלו 
רוחם בארץ הקדושה והטהורה כי אז תפתח הבינה שעריה ותשפיע לארץ העליונה וארץ רפאים 
תפיל. והנך רואה שכל הדברים העליונים לא יחולו אלא א&quot;כ ימצאו מקום למטה וכבר ידעת 
כי בששת ימי בראשית נברא יש מאין ומשם לא נברא דבר רק יש מיש ודע זה: 
 


אות רעד - סוד תתקע&quot;ד דורות:
סוד תתקע&quot;ד דורות: 
יש לך לדעת שבסוד זה רבו דעות חכמי האמת וא&quot;א להגיע אל התכלית הסוד בזה אלא לכנוס 
בראשונה להביא המאמר ההוא מן התלמוד ואח&quot;כ להקדים הקדמות אשר יתבאר מהם הסוד הזה 
בחגיגה נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי מהיכן שקיל ואזיל, מזיעתן של חיות. להיכן 
שפיך, א&quot;ר אמי בר אבא אמר מר זוטרא א&quot;ר על ראש של רשעים יחולו ורבינא בר יעקב אמר 
על אשר קומטו בלא עת תנא ר&#x27; שמעון החסיד אומר אלו תתקע&quot;ד דורות שקמטו עצמן להבראות 
קודם שנברא העולם ושתלן הקב&quot;ה בכל דור ודור בכאן נצטרך להקדמות רבות לבאר הסוד הזה. 
הא&#x27;. הוא מה שאמר הכתוב דבר צוה לאלף דור, ירצה אומר שהם כל ימות עולם ז&#x27; הקפים, כל 
הקף ז&#x27; אלפים שהם מ&quot;ט אלפים עם היובל הכל נ&#x27; אלף שהם אלף דור שכל דור נ&#x27; שנים. והנה 
תתקע&quot;ד דורות שהם חסרים כ&quot;ו דורות לתשלום אלף דור, ואלו כ&quot;ו דורות עברו קודם מתן 
תורה ונתקיימו בזכות הצדיקים שבדור ההוא ובחסד אל. ולזה רמז דוד המלך ע&quot;ה ואמר כ&quot;ו 


כי לעולם חסדו. ותתקע&quot;ד יתלבנו ויצרפו בזכות התורה כל ימי עולם עד היובל הגדול: 
 
אות רעה - ענין בונה עולמות ומחריבן:
ענין בונה עולמות ומחריבן: 
הב&#x27;. והארץ היתה, מאי היתה שכבר היתה. מלמד שהיה בונה עולמות ומחריבן הכוונה במאמר 
זה לרמוז כי כשעלה במחשבה הטהורה להאציל י&#x27; ספירות ולבראות עליונים ותחתונים, 
ראשונה חשב לבראותה במדת החסד ולא היה יכול להתקיים הטעם שהיא רחמים גמורים. ואח&quot;כ 
חשב לבראותו במדת הדין העזה ולא יוכל להתקיים כי הוא דין גמור. וזה בונה עולמות 
ומחריבן, כי כל אחד מז&quot;ס נקרא עולם. והבנין והחורבן ההוא במחשבה הטהורה היה. ואז 
שתפן במדת הת&quot;ת והיא תורה שבכתב. והנה התבונן אם היה העולם נברא בחסד היה בכחו כל 
אלף דור. וכן אם היה העולם נברא בגבורה היה בכוחו אלף דור. עכשיו נברא בשיתוף, א&quot;כ 
הדורות יתקיימו בחסד והם באים קודם מ&quot;ת ותתקע&quot;ד דורות נשארו בנהר דינור מ&quot;ה הקשה 
משם נשפע ושם נשארו. וזה אמרו שקמטו עצמן להבראות קודם שנברא העולם וכו&#x27;. הג&#x27;. 


ושתלן בכל דור ודור, ר&quot;ל שתתקע&quot;ד דורות אשר נשפעו ממדה העזה ראוים להיות עזי פנים 
כמוהו, והקב&quot;ה שהוא ת&quot;ת ותורתו מכשירין בכל דור ודור בדרך גילגול להביאן לתכלית 
הטוב: 
 
אות רעו - ענין נהר דינור:
ענין נהר דינור: 
הד&#x27;. נהר דינור האמור כאן היא האש הגדולה שנשפעו לצד שמאל העולם והיא הנקרא סערת ה&#x27; 
חימה וסער מתגורר על ראש רשעים יחול שהם כחות הטומאה. הה&#x27;. אם תזכה להבין פרשת 
המלכים ואלה המלכים אשר מלכו באדום ובפרט המלך האחרון תבין כל אלה הדברים אשר 
אמרנו. ומה שקראם עזי פנים כי מעזות יצאו ובעזות מצח יתגלגלו הנה חשוב ההקדמות אלה 
אחת אל אחת ואז תבין סוד המאמר אשר הביאנוהו מן התלמוד ודע זה כי ביותר מזה השיעור 
לא אוכל לגלות: 
 


אות רעז - בענין שם של ע&quot;ב:
בענין שם של ע&quot;ב: 
אמר המחבר ראוי שתדע ר&#x27; נחוניא בן הקנה הרמוז שם ע&quot;ב בתפילתו זאת כאשר אתה רואה 
רמוז בראשי תיבת חוץ מתיבה אמצעית שהיא מחולפת באחת מכ&quot;ב אלפא ביתא. ועשה כן לפי 
שתיבה האמצעית באה הפוכה כאשר פירש ולכן הביא ג&quot;כ בתפילתו מחולפת באחת מאלפא ביתא 
רק בקצת מקומות הרמוז כל שלשתן כסדר והם י&quot;א מקומות. ועשה זה לסוד נעלם מוסד מפה אל 
פה. וראוי שתדע כפי המקובל בידינו שניקוד קריאת ע&quot;ב שמות בניקוד הפסוקים ההם הג&#x27; 
שהם ויסע ויבא ויט. ומקורם יהו&quot;ה וכאשר סדרנו במה שקדם. אמנם כפי הנראה מדברי הקדוש 
ז&quot;ל כי אין נקודם כנקוד הפסוקים והיה אצלו נקוד מקובל והרמיזו בראשי תפילתו כאשר 
עשה במדת השם מ&quot;ב שהרמיז נקודו בראשי תפלתו אלהים בישראל וכו&#x27;. וכן כתב בעל הגדור 
בפירושו לתורה עיין שם והוא בפרשת בראשית: 
 


אות רעח - המשך הסבר התפלה:
המשך הסבר התפלה: 
אתה צדיק. כבר פירשנו במה שקדם שבזה בא לרמוז אל היחוד הגמור לנעוץ ראשן בסופן. 
נאזר בחסדך כבר בארנו במה שקדם למה בא כאן נפעל ולא אמר איזור. שאתה הוא בעל החסד. 
כלומר הוא מן המקבלים ואתה מהמשפיעים ולא אחז לשון בעל אלא לרמוז אל ההשפעה. אתה 
הוא נאמן בגבורה. שהיא הספירה החמישית בת קף בן ארבעים ושתים אותיות אלהים בישראל 
גדול. יחודך תשגביני צדקתיך. קדוש ראה. עלילות. שונאינו. טהר נחלתיך. נשגב ואל 
דורשיך. יגדל. כח שמותיך. בשרוך. טכס רוחנו. צמח. תביא. גאולתיך. חסיד קדוש. ברוב 
טובך. נוי. עדתך. הוי&quot;ה גודל לבבינו. פודנו זכור קדושתך. שעה קול ויעודינו. צדיק 
יודע תהלתך. בא&quot;י נאזר בגבורה. נאמן בגבורה כבר פירשנו טעם נאמן שם זה בן ארבעים 
ושתים אותיות יוצא מפסוק בראשית עד ו&quot;ב של ובוהו ויתבאר יציאתו בעז&quot;ה במה שיבוא. 
והוא מתחלק לז&#x27; חלקים וכל חלק שש אותיות ונקודו וקריאתו עם מקורו כבר התבאר במה 


שקדם בס&quot;י ס&quot;ד ואולם המחבר ז&quot;ל קורא אותם בניקוד תחינתו וכאשר בארנו במה שקדם. 
אקלסך בספירה הששית שהיא תפארת. שם בן י&quot;ב נבאר מקורו ותוצאותיו ועל מה מורה במה 
שיבוא בע&quot;ה. ודע כי המחבר הקדוש ז&quot;ל לא חתם בד&#x27; ספירות האחרונות. והטעם, כי חמש 
כנגד חמש ודי להם בחתימות העליונים כי כל אחת אדוקה בחברתה מתאחדות אחדות שוה 
ובברכותיה ברך אותם וברכות לראש צדיק וכאשר פירשנו ואמנם העשירית צריכה לברכות כולם 
ולכן חתם בה. האדיר והאביר בספירה שביעית שהיא נצ&quot;ח ושמותיה טוטרוסי&quot;ה תרכוסי&quot;ה 
וצליצ&quot;ה. ונראה שהיא הגרסא נכונה כי לא מצאם השמות האלו נזכרים לא במקרא ולא בדברי 
רז&quot;ל וגם מוצאם ומקורם נעלם ממנו. דע כי יש תפילות נמצא בהם כתוב ככה ובקצת 
הנוסחאות לא נמצא בהם כתוב ככה רק כמו שכתבתי. אקדשך בספירה השמינית שהיא הו&quot;ד 
ושמותיה. יש גרסאות שכתב בהן בזה הלשון. אר&quot;ע תכ&quot;ב לי&quot;ס הע&quot;ה וו&quot;ו ס&quot;א יב&quot;ו כה&quot;ם 


תו&quot;ס רת&quot;ב את&quot;ק אח&quot;ב יהו&quot;ה א&#x27;. ובקצת הנוסחא לא נמצא זה השמות רק כמו שכתבתי גם אלה 
השמות נעלם ממני מוצאם ומקורם. אהדרך בספירה התשיעית שהיא יסו&quot;ד. יש גרסאות שכתוב 
בהן ושמותיה יהו&quot;ה יו ה&quot;ה יהה&quot;ו היו&quot;ה הוי&quot;ה ההו&quot;י והה&quot;י ויה&quot;ה הוה&quot;י. וזה יותר 
מסופק אצלי כי צרופי שם ב&quot;ן הם י&quot;ב והוא לא הביא רק ט&#x27;. ואף כי שם הוי&quot;ה מורה על 
המדה הזאת ושהיא משך הו&quot;ו א&quot;כ מהראוי שירמוז בה כל גבולי אלכסונים ולמה יהיה ט&#x27; ולא 
י&quot;ב. אנשאך בספירה העשירית שהיא מלכות ונקראת מטטרון מלך שליט ועליון דומה לנדמה 
וסובב לנצב והוא אדון יחיד מלך נאמן בא&quot;י מלך בכבודו ובקלוסו. אנשאך אמר אנשאך כי 
הוא המתנשא לכל לראש ונקראת מטטרו&quot;ן מטטרון נגזר מלשון מטרת שהיא תרגום של משמר 
ונקראת כן כי הוא השוער והשומר מלך שליט וכו&#x27;. בביאור כוונת החכם ב&#x27; פנים האחד שמן 
תיבה מט&quot;ט והלאה הם תוארי הא&quot;ס יתברך והב&#x27; שכולם תוארי מלכות וכאשר נבאר בע&quot;ה ונאמר 


במאי דסליק מלך מדת מלכות וקראה מלך כי הוא מלך על כל בני שחץ שליט ויוסף הוא השליט 
על הארץ. ונקראת בשמו ועליון הא&#x27; אחרונה עליון למה שלמטה ממנה. דומה לנדמה, כלומר 
שאף שהושמה לראש פנה היא דומה לט&#x27; העליונים אשר הם נדמה לא&quot;ס ית&#x27; כי הוא גחלתן והם 
שלהבתו. וסובב לנצב כלומר שהי&#x27; סובבת למלאכים עליונים הנצבים על אדון כל הארץ והוא 
אדון יחיד כלומר ועם היות שהיא אדון כל הארץ הוא יחיד ביחוד גמור עם מלך נאמן. 
בא&quot;י, על דרך שביארנו. מלך בכבודו ובקלוסו, כלומר א&quot;ס ית&#x27; בכבודו כל הי&quot;ס. ובקלוסו, 
כלומר, בשבחו כי הוא נמצא בהם כהדין קמצא דלבושיה מניה כמו שביאר במה שקדם. ואולם 
הפנים האחד ממט&quot;ט והלאה כולם תוארים לא&quot;ס יתברך יתברך שמו וזכרו ונקל לישבם על זה 
הדרך ובאריכות יותר: 
 


אות רעט - המשך התפלה:
המשך התפלה: 
היה לי לעזרה ולישועה ולמשגב ולמפלט למגן ולצינה ולחרב פיפיות ופלטני והושיעני 
וחזקני ורחקני מכל מה ששנאת והכנע והשפל כל מבקשי רעתי ורחמני בכל מה שאני צריך 
רחמים כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח את 
אשר שלחתיו. תם ונשלם תפלות היחוד לר&#x27; נחוניא בן הקנה ז&quot;ל מהתנאים: 
 


אות רפ - המשך ההסבר:
המשך ההסבר: 
היה לי לעזרה, במדת החסד. ולישועה, במדת יצחק. ולמשגב, במדת יעקב. ולמפלט, בנצח. 
ולמגן, בהוד. ולחרב פיפיות, במדת דוד. ופלטני, בחסד. והושיעני, בפחד. וחזקני, בת&quot;ת. 
ורחקני מכל מה ששנאת, במדת דוד הבא לטהר מסייעין לו. והכנע והשפל במדת דוד המשגחת 
על כל חפצי קרבת השם ולוחמות מלחמתיהם. ורחמינו בכל הדיבור נוכח ת&quot;ת. כן יהיה, 
כלומר יהי רצון שיהיה כן דברי אשר יצאו מפי, כלומר, יצא מפי את אשר חפציתי בלבי 
כענין שנאמר תאוות ענווים שמעת ה&#x27;. והצליח את אשר שלחתיו, כלומר, שהוצאתי מפי ונתתי 
ליד שומע תפלה. וידעת אמרם ז&quot;ל לעולם יסדר שבחו של מקום וכו&#x27; ולכן אחר כל השבחות 
סדר בקשתו. ופה נשלמה התפלה עם ביאור כוונתה וסודו ואולם ראוי הטהרה והקדושה וישוב 
הדעת בהתפללה אותה ואם עשה כן לא תשוב ריקם: 
 


אות רפא - סוד תפלת ר&#x27; אליעזר רוקח מתלמידי ר&#x27; יהודה חסיד:
סוד תפלת ר&#x27; אליעזר רוקח מתלמידי ר&#x27; יהודה חסיד: 
ובה כלולים כל השמות ואנחנו נרמז על שרשם, אלהים בישראל גדול. יחודך תשגבנו צדקתך. 
קדוש ראה עלילות. שונאינו טהר נחלתך. נשגב גאל דורשיך. יגדל כח שמותיך. בשמך טכס 
רוחינו. צמח תביא גאולתך. חסין קדוש ברוב. טובך נוי ענוותיך. יה גודל לבבנו. פודינו 
זכור קדושתיך. שעה קול וידוינו. צדיק יודעי תהלתך אהי&quot;ה אשר אהי&quot;ה. היה אמרתך: 
 


</div>
