{"bookId": "kabala-49ba4fdeec0e", "part": "1", "torah": "2", "title": "ספר שושן סודות — אות יט - אמר רבי עקיבא ג' אמות אמ\"ש כנגד אב\"ג:", "hebrewTitle": "אות יט - אמר רבי עקיבא ג' אמות אמ\"ש כנגד אב\"ג:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-49ba4fdeec0e/1/2/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-49ba4fdeec0e/1/2/", "segments": [{"index": 1, "he": "אות יט - אמר רבי עקיבא ג' אמות אמ\"ש כנגד אב\"ג:\nאמר רבי עקיבא ג' אמות אמ\"ש כנגד אב\"ג: \nוכנגד אש מים רוח וכנגד שם וה\"ו וכנגד אחד שכתוב בקריאת שמע שישראל מאריכין בו. וכן \nאמרו ז\"ל למה אנו מאריכין בד' של אחד כדי להמליך לבורא יתברך שמו בשמים ובארץ \nובארבע רוחות העולם. וכן כתוב בהבראם והוא שם הבורא. וע\"כ אמר דוד המלך עליו השלום \nבדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם (שמים רומז לאש ומים, ורוח. הרי לנו אמ\"ש כנגד \nאש מים רוח). ועוד אמר על עובדי ע\"ז לא יהגו בגרונם. וה\"א הם אותיות הגרון. וה\"א \nבגי' ו' כנגד אב\"ג שהם תחלת שם בן מ\"ב והוא שם המפורש שפירש רב האי גאון בנו של ר' \nשרירא הגאון שיוצא מן ב' של בראשית עד ה' מן ובהו. וזה הפסוק הוא תחילת בריאות \nהעולם, ואב\"ג הוא תחלת אותיות מן התורה ועולין ו': \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אות כ - על עניינים כנגד האות ו':\nעל עניינים כנגד האות ו': \nאב\"ג בא\"ת ב\"ש חוזר תש\"ר. ותש\"ר בגימטריא עולה מצפ\"ץ מצפ\"ץ מצפ\"ץ. ואלו ג' חוזר \nבאתב\"ש ג\"פ יהו\"ה והם הי\"ה הו\"ה ויהי\"ה אות באות. כל זה הכח מאות אחד שהוא ה\"א \nבמילוי. וברא כנגד חשבון ה\"א (היינו ה\"א עולה ו') שמים וארץ חמה ולבנה כוכבים והים \nהרי ו'. צביעות לבן שחור תכלת ירוק אדום וכרכום הרי ו'. עוד כמה מלות לנו בו'. מתן \nתורה בו' בסיון. וענני כבוד ו'. סוכה ו'. לולב ו'. נענועין בג' פסיעות שלום לימין \nושלום לשמאל והשתחוה הרי ו'. לוחות אבנים ו' טפחים באורך וברוחב. שרפים שש כנפים \nשהם ו' קני המנורה. וטלית פנים ואחור וד' כנפות הרי ו'. והשם בצירוף עולה כסדר הזה \n(היינו ו' צירופים) יה\"ו יו\"ה הי\"ו הו\"י וי\"ה וה\"י הרי ו'. וכל זה מכח ה\"א במילוי \nשעולה בגי' ו'. ו\"ו במילוי כזה הרי י\"ב כנגד י\"ב אותיות שהם בגמטריא יהו\"ה יהו\"ה \nיהו\"ה שלש כנגד שם שדי. כי באות שין יש סוד גדול ובה נברא העולם כמו שאמר ישעיה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הנביא ע\"ה כל הנקרא בשמי וגו' וזה שיש בו שם של בורא ב\"ש. כי יהו\"ה באתב\"ש מצפ\"ץ \nשעולה בגמטריא שי\"ן והוא שין של תפלין כי הוא מדת הרחמים. וב' מבראשית היא גדולה \nמכל ביתין בעבור שהיא בריאת עולם. ושין משיר השירים היא גדולה מכל השינ\"ן שכך אמרו \nרבותינו כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים. וב' באתב\"ש ש' וש' עולה מצפ\"ץ: \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אות כא - העולם נברא במדת הרחמים:\nהעולם נברא במדת הרחמים: \nוא\"ת שנבראו במדת הדין על שכתוב ברא אלהים, אלהים מדת הדין כי אלהים הוא דין, זה לא \nיתכן. כי במחשבה עלה לברוא במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים ושתף מדת הרחמים. וטעם \nיש בדבר בר\"ה שהוא יום הדין אנו מתפללין בגבורות זוכר ייצוריו לחיים ברחמי\"ם, \n(והתיבה ברחמי\"ם עולה) בגמטריא מצפ\"ץ מצפ\"ץ, בא\"ת ב\"ש יהו\"ה. וכן כתיב בפרשת בראשית \nביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, קידם מה\"ר ואח\"כ מדה\"ד: \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אות כב - ענין האות ש':\nענין האות ש': \nובאות השין בה ג' ענפים בולטות והוא מצד א' של תפילין ואלו ג' ענפים הם כנגד ג' \nהויו\"ת היה הוה ויהיה שהם באות ג' פעמים יהו\"ה. ובשין מצד אחר ד' ענפים בולטים ג' \nשוקעות כדי שהיא בשוה ג' שוקעת וג' בולטות בב' צדדין. ולפי זה בשין אחת ג' בולטות \nוב' שוקעות הרי ה' וזה צורתה - ש'. ומצד אחד בשין ד' בולטות וג' שוקעת בגי' ז'. וזו \nצורתה בגמטריא מצפ\"ץ שהוא ד' אותיות לד' ענפים. וג' וב' וד' וג' עולין י\"ב, י\"ב \nאותיות יש בג' הויות. וסימן ב\"י. וב\"י באתב\"ש שם. ועל זה אמר הכתוב וראו כל עמי \nהארץ כי שם ה' נקרא עליך אלו תפילין של ראש. ומה שאמר ה' עליך זה השם מד' אותיות \nלד' פרשיות מד' בתים של תפילין: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אות כג - ענין האות ד':\nענין האות ד': \nכבר פירשתי לך השם של השין ועתה אפרש לך הד' והי' כי יש בהן סודות לאין תכלית. כי \nד\"י בגמטריא ט\"ה אותיות שבשם כוז\"ו במוכס\"ז כוז\"ו (האותיות הבאות אחרי יהו\"ה \nאלהינ\"ו יהו\"ה) הם ט\"ה (היינו י\"ד אותיות). והאותיות לפנים בא\"ב הם ה' אלהינו ה'. \nוכותבין אותם אחורי המזוזה כנגד אלו ג' שמות. ומכאן יש לי לפרש ד' לבד וי' לבד. וזו \nתחילת ד'. כי בקשר של תפלין כנגד הצואר יש ב' דלתין זו כנגד עקידת של יצחק שנעקד \nלעשות רצון הבורא י\"ש ואלו ב' דלתי\"ן עולין ח' והם ח' ימים לברית מילה. כי יצחק היה \nאב הראשון לח' ימים לברית מילה. וכל שנכנס לח' ימים לברית עליו להניח תפילין. וכן \nכתוב וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים. ולמה צוה לח' ימים, עבור כי מיום שנברא \nהעולם עד יום ז' שהיא שבת לא נתקיים הפסוק וזאת אות ביני ובין בני ישראל אות היא \nלעולם, ועל ברית המילה כתיב והיה לאות בבשרכם ביני וביניכם. והוא לקח ז' ולנו נתן \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ח' ולא יש אות בינתיים. וז\"ח עולה י\"ה, ועל כן כתיב כי בי\"ה ה' צור עולמים. ופירוש \nכי י\"ה ה' צר עולמים. עולם הגדול הוא שבת בעבור שכתוב אות היא לעולם ועולם השפל \nאנחנו. כמו שכתוב דור הולך ודור בא וגו'. וב' דלתי\"ן מלמטה שהן ח' רמז על המצוה \nבריש המעור שהוא מקיים מצות הבורא יתברך: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אות כד - ענין האות י':\nענין האות י': \nפירשתי לך הד' ועתה אפרש הי' משד\"י. זה האות הראשונה משם של הבורא והוא משם בן ד' \nאותיות ויש בה קדושה ועל כן המליך אות י' כי בה יש כח סוד כל התורה. ויש בה העלמות \nמד' אותיות השם ומעלות אחרות שאפרש לפנים. וזאת האות מסר הבורא לאברהם ע\"ה כשאמר \nאני הנה בריתי אתך זאת אות ברית מילה כשהעטרה היא מגולה הוא דומה לי'. ועל כן \nוצאצאיו חתם באות ברית קודש ו' יש קדושה גדולה כי כשהיא קטנה עולה י' וכשהיא במילוי \n(היינו יו\"ד) עולה כ', וכ' במילוי (היינו כ\"ף) עולה ק' שהיא קדושה והעלמות הבורא \nית\"ש. והוא מן יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א כי מילואם לבד הם ו\"ד א' א\"ו א' עולה בגימטריא \nח\"י. וזה נמסר לנו בזכות אברהם אבינו ובזכות יצחק ע\"ה עשרה ברכות מילה וח' לח' ימים \nוח\"י בא\"ת ב\"ש ס\"ם עולה בגמטריא ק' והיא הקדושה. וכל התורה ז\"ך אותיות וז\"ך בא\"ת \nב\"ש ע\"ל. ועל זה אמר דוד המלך ע\"ה נאום הגבר הוקם על וע\"ל עולה ק'. והנה כמו כן בשם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "יהודי לכל אחד בשמו שעולה ק': \n \nאות כה - קדושת הבורא מתגלית בתורה ביהודי ובברית:\nקדושת הבורא מתגלית בתורה ביהודי ובברית: \nוהנה התעלמות של קדושת הבורא נגלית לנו כי קדושת של הבורא בתורה וביהודי ובברית. \nועל כן נקרא ישראל גוי קדוש לפני השם ובעבור זה ניתנה בי' דברות. וזה שאמר במסכת \nאבות בעשרה מאמרות נברא העולם. ועוד אמר דוד המלך ע\"ה ה' שומר את גרים. פירש\"י מחשב \nהבורא את הגרים כאלו קיימו כל התורה כולה מאל\"ף ועד תי\"ו: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אות כו - ענין בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתי\nענין בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך: \nועוד מה שכתוב בתורה בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך אבו\"א בגימטריא \nי' ומא' ועד י' יש י' אותיות שעולין שכינה בגימטריא כך, א' פעם א' (עולה) א'. ב' \nפעמים ב' ד'. ג' פעמים ג' ט'. ד' פעמים ד' י\"ו. ה' פעמים ה' כ\"ה. ו' פעמים ו' ל\"ו. \nז' פעמים ז' מ\"ט. ח' פעמים ח' ס\"ד. ט' פעמים ט' פ\"א. י' פעמים י' הרי ק'. הכל עולה \nשכינה: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אות כז - ומה שכתוב והיה לאות על ידכה:\nומה שכתוב והיה לאות על ידכה: \nפירוש, כי כל מה שכתוב בתפילין של ראש בד' בתים הוא כתוב בתפילין של יד בבית אחד, \nבעבור שהוא יוד וכ\"ה. פירוש, כי מן שמע עד ד' של אחד יש כ\"ה אותיות. וזה שהבטיח \nהבורא לאברהם ואמר לו כה יהיה זרעך: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אות כח - ענין כ\"ה יהיה זרעך:\nענין כ\"ה יהיה זרעך: \nומה שכתוב בה\"א בראם מששת ימי בראשית יש גלגל קבוע ברקיע ובו י\"ב מזלות וז' כוכבי \nלכת שצ\"ם חנכ\"ל. והוא עם אלו עולין גימטריא כ\"ה. כך אחזה ביצחק ויצחק ביעקב ויעקב \nבי\"ב שבטים ויהיו כ\"ה. האיך. י' מברית מילה, ואברהם שקבלה בראש ויצחק ויעקב הרי לך \nי\"ג, וי\"ב שבטים עולה כ\"ה. ועל כן אמר הבורא כ\"ה יהיה זרעך. וז' שהוא יום השבת וח' \nלשמונה וי' מברית מילה עולה כ\"ה. וע\"כ מסר לישראל שבת כמו שכתוב ושמרו בני ישראל את \nהשבת ולא לאומות העולם שאין להם סימן ח\"י: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אות כט - ענין הפסוק כי יד על כס י\"ה:\nענין הפסוק כי יד על כס י\"ה: \nומה שכתוב בתורה כי יד על כס י\"ה פירש\"י ע\"ה שאין הכסא שלם ואין השם שלם עד שיקח \nנקמה מעמלק ולא פירש מה כחו יש בחסרונו אבל פירש ר' שמעון הגדול. שם יקרא ככתיבתו \nמחציו תתמלא תיבתו וזה העיקר. חצי השם פשוט י\"ה ובמלואו י\"ה עולה בגימטריא יהו\"ה. \nולאומות העולם הוא חסר אבל לישראל אינו חסר. י\"ה חצי השם פשוט ובמילוי ו\"ו ה\"א שהוא \nהעלמת השם בגימטריא ח\"י. וזה פירושו. יו\"ד ה\"א, חצי השם נגלה. ו\"ו חצי השם נעלם \nשהוא ח\"י. ומן הנעלם מתמלא הנגלה. ונשבע שיהא ו\"ו ה\"א שהוא ח\"י נעלם עד שינקום \nמעמלק: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אות ל - שלש אמות אמ\"ש כנגד שדי:\nשלש אמות אמ\"ש כנגד שדי: \nזה השם נמסר לנו בזכות ג' אבות וכן כתיב וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק \nואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. סופי תיבות מג' אבות בק\"ם בא\"ת ב\"ש שדי. ב' \nמיעקב הוא שי\"ן של תפילין וק' של יצחק הוא ד' של קשר כנגד הצואר שכתוב ויעקוד את \nיצחק בנו וגו' ומ' מאברהם היא י' והוא ברית מילה שכתוב ואברהם בן צ\"ט שנה בהמולו. \nוהבורא אמר לו הנה בריתי אתך וע\"כ שדי מג' אבות: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אות לא - סוד שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד:\nסוד שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד: \nקשה לי הא' שפסוק בראשית ז' תיבות וכן פסוק אנכי ה' אלהיך ובאו להרמיז ז' ספירות \n(חג\"ת נהי\"ם) אשר מהם כל הנבראים. וכן התורה ניתנה בז' קולות. א\"כ פסוק שמורה על \nהיחוד למה בא ששה תיבות. והאומר כי תיבה שביעית בא ברמז כנגד העי\"ן (של שמ\"ע) והד' \n(של אח\"ד) לא אמר כלום, ולמה תבוא ברמז ולא בפירוש כחבירו הנזכרים. והמבין סוד משל \nלבת מלך שהריחה ציקי קדרה יבין זה. (ולהלן מסביר בהרחבה ענין ציקי קדרה): \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אות לב - סוד ק\"ש על מטתו:\nסוד ק\"ש על מטתו: \nצריך לקרות ק\"ש פרשה ראשונה ואח\"כ יאמר הברכה שסדרו חכמי האמת וזה נוסחה - בא\"י \nאלהינו מלך העולם המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי ומאיר לאישון בת עין. \nויהי רצון מלפניך שתצילנו מיצ\"הר ומפגע רע ואל יבהלוני חלומות רעים ולא הרהורים \nרעים ותהיה מטתי שלימה לפניך ותעמידני ממנה לחיים ולשלום והאירה עיני פן אישן המות \nבא\"י המאיר לעולם כלו בכבודו. טרם כל דבר נקדים הקדמה אשר ממנה יתבאר דרוש חבלי \nשינה. כתוב במדרש שוחר טוב אפפוני חבלי מות, בד' מלכיות הכתוב מדבר. אפפוני חבלי \nמות זו בבל. ונחלי בליעל יבעתוני זו מדי. חבלי שאול סבבוני זו יון. קדמוני מוקשי \nמות זו אדום. ולמה כתוב בראשונה ובאחרונה מות, לפי שזו החריבה בית ראשון וזו החריבה \nבית שני. עכ\"ל המדרש. התבונן במדרש הזה כי חבלי מות הם מדת הדין. וכבר ידעת ד' \nמלכיות אנה רומזים. וא\"כ יהיה פירוש המפיל חבלי שינה על עיני, כלומר מדת שהוא אדון \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "השמטה (היינו ספירת הגבורה) מתפשט על עיני שהם ז\"ס הנקראים עיני ה' משוטטות בכל \nהארץ. ומאיר לאישון בת עין הוא העיגול אשר בו הראות. ואישון הוא האדם הנראה בתוך \nהעיגול הנקרא בת עין. והנה קרא המדה האחרונה (הכוונה למלכות) אישון בת עין לדמיון \nנפלא כי הוא אשר ממנה יצמא אור לכל השפלים ובה נראה האיש שהיא הת\"ת ולא יפרד ממנה \nאם לא שיכנסו החיצונים בינה ובינו. וכן בעין הגשמי לעולם לא יחסר תבנית האיש מתוכה \nכ\"א שיבאו מקרים לעין. ומפני שהמלכות ממשלתה בלילה לכן אמר המאיר לאישון בת עין, \nכלומר הנותן לה כח והארה בזמן ממשלתה לפעול פעולתה. ומפני כי היא פועלת דין \nומתפשטין שלוחיה בעולם ולכן היתה הבקשה מבעל הרצון שיצילהו מיצ\"הר הנשפע מאדון \nהשמטה ומפגע רע סמא\"ל ותניניעור ולילית אשר מהם בלהות וחלומות רעים והרהורים רעים \nבפגעם ברוחו ובנשמתו בעת עלותה להדבק באור העליון. ואמר ותהא מטתי שלימה לפניך, \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "כלומר, מטתי המורגשת תהא נוכח המטה השלימה שהוא מלכות העומדת לפניך ת\"ת. ותעמידני \nממנה לחיים ולשלום, כלומר ממטה השלימה שהיא לחיים ולשלום כלומר שהיא מקבלת ממדת חי \nעולמים והשלום שהוא צי\"ע (צדיק יסוד עולם). והאירה עיני, כלומר הסיר חבלי שינה מן \nספירה הנקראת שינת מות. בא\"י כח\"ב (כתר, חכמה, בינה). המאיר לעולם כולו בכבודו, \nכלומר הנותן אור למדת עולם והיא נותנת בכבודו והכבוד נושא השפל. זהו הנרצה בכוונת \nברכה זו. ויש מוסיפין עליה פסוקים כדאמרינן ר' יהושע מסדר להאי קרא וגומר: \n \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "אות לג - סוד ברכת על נטילת ידים:\nסוד ברכת על נטילת ידים: \nבא\"י אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים. סוד ברכת ענ\"י. יש \nבברכה זו י\"ג תיבות נגד י\"ג מכילתא דרחמי לפי שבברכה זו נפתחים מכילתא דרחמי \nבנשיאות ידיו למעלה. ולכן נחקקו בה י\"ג תיבות. וכוונתה כן הוא - בא\"י, כח\"ב. שהיא \nאלהינו ומלך על העולם שהוא ז\"ס. וקדשנו במצותיו אלה שאנו עושים וע\"י אותם המצות אנו \nמתקדשים במצות הרוחניות כמו מצות נטילת ידים שאנו נושאים אצבעותינו למעלה ובזה \nנפתחו הצינורות והמצות העליונות מתמלאות שפע וברכה ואז ע\"י אנו מתקדשים. ומלת אשר \nעולה אך בחשבון גדול ואך בחשבון הפשוט עולה אהי\"ה ובזה הרמיז על פתיחת שער י\"ג \nמכילתין וד\"ז: \n \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "אות לד - ברכת אשר יצר:\nברכת אשר יצר: \nבא\"י אלהינו מלך העולם אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים \nגלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח א' מהם או יסתם א' מהם א\"א להתקיים ולעמוד \nלפניך אפילו שעה א' בא\"י רופא כל בשר ומפליא לעשות. הברכה זו יש בה נגלה ונסתר. \nהנסתר אשר, שהוא אהי\"ה גבר על הבינ\"ה שיברא את האדם העליון בחכמה עילאה. וברא בו, \nכלומר באדם העליון. נקבים חלולים, לקבל מצינורות ל\"ב נתיבות וחמשים שערי בינה וע\"ב \nגשרים ומ\"ב גחלי אש מגבורה ובו י\"ב גבולי אלכסונים נפתחים לעת הצורך. ואם נפתח אחד \nמהם שלא לצורך או נסתם, אי אפשר להתקיים לא לעליונים ולא לתחתונים. ולכן אוי ואבוי \nלנפשי בעלי השמות המכריחים למקשה לילד שתלד קודם בא זמנה. פירוש, אותם י\"ב גבולי \nאלכסונים מתחלקים ובם תמצא עושר ועוני וכן שאר מיני תמורות. ואם תכריח לצאת לילד \nקודם פתיחת אלכסונו אתה מחליף תולדו והופכו מטוב לרע או ההפך. וזהו אמרו שאם יפתח \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "א' מהם וכו' אפילו שעה אחת כדכתיב הרף ממני ואשמידם. וכן הניחה לי ויחר אפי בהם \nואכלה אותם כרגע. ותרגם בשעה. וטעמי שיפתח אחד מגבולי אלכסונים שלא בעתו להשפיע מצד \nהגבורה והנה כלים בשעה אחת. רופא חולי כל בשר, כלומר מדת הבינ\"ה ומפליא לעשות \nבעליונים ומזה בא בתחתונים: \n \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "אות לה - ברכת אלהי נשמה:\nברכת אלהי נשמה: \nבא\"י המחזיר נשמות לפגרים מתים. ברכה זו נתקנה באופן זה כאשר אומר שורש וקבלה \nבידינו. כי כאשר ישן האדם, נפשו המשכלת יוצאת ממנו והוא נשאר עם נפשו הבהמיות וישן. \nוהנפש המשכלת מוכנת לקבל טובות או רעות כפי התקרבותה אל מדת מלכו\"ת. ואלה הם \nהחלומות בחלום האדם כפי גזירות עליונים טובות או רעות ובשובו אל גופו לפעמים דמדמה \nבדרך שובו אנשים ומתים או דברים מבהילים. ולזה בהקיצו משנתו זוכר האנשים שראה אשר \nמעולם לא כיוון אותם בהקיץ ועל חזרת נפשו אליו תקנו לברך בא\"י המחזיר וכו' כי הגוף \nהיה כמו פגר כלומר חסר הנשמה המשכלת בהיתה שקועה בשינה. וזהו כוונת הברכה. בא\"י \nכח\"ב. המחזיר נשמות המופקדות ביד העטרה (היא המלכות, עטרת היסוד) שנאמר בידך אפקיד \nרוחי. וסוד הענין נרמז בפסוק דבר אתה עמנו ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות והטעם פן \nנמות עוד כאשר מתנו כ\"א לא מתנו מקודם איך יפחידו מקול אלהים חיים שימותו. אלא פחדו \n", "en": ""}, {"index": 23, "he": "שלא יקרה להם כאשר קרה להם מתחלה ולא שמתו מיתת הגוף רק נפשם המשכלת פרחה מהם והגוף \nהיה חי בנפשו הבהמית ונשארו כמו ישינים ואדון יחיד אל מלך נאמן החזיר נשמתן בגוף \nוחיו חי נפש המשכלת. וזהו שיסד הפייט והשיב בחסדיו נשמות לפגרים מתים. ולא אמר \nלמתים אלא לפגרים. כי פגר ענין חסרון ככתוב אשר פגרו, כלומר, נחסרו כי הם לא היו \nמתים בגופם רק חסדים נשמתן וכן כל אדם בלילה: \n \n", "en": ""}, {"index": 24, "he": "אות לו - סוד ברכת אשר נתן לשכוי בינה וכו':\nסוד ברכת אשר נתן לשכוי בינה וכו': \nבא\"י אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה. דע כי כל הדברים הגשמיים בשלשת \nחלקי המציאות יש להם שורש ומבוא ביחוד וכאשר פירשנו. והנה העולם השפל בד' המרכבות \nשהם \"דומם \"צומח \"חי \"מדבר יש כנגדם ביחוד רמזים. והנה השכוי שהוא התרנגול דוגמתו \nהוא מדת יסו\"ד ולו הבינה, ולביאור זה אומר דע שמחצות ואילך כנסת ישראל אומרת שירה \nלהקב\"ה ואז קריאת הגבר. וזה הקול של גבר הוא הקול הנאצל מן הקריאה של מעלה שאותה \nהקריאה מיסוד לדחות שפע הפחד שלא לרדת עוד אל בת עינו. ולכן תיכף בשמעו קול השכוי \nיברך ברכה זו לעזור ליסוד עולם לדחות מהעטרה כל הדינים: \n \n", "en": ""}]}
