{"bookId": "kabala-49ba4fdeec0e", "part": "1", "torah": "29", "title": "ספר שושן סודות — אות תטו - סוד אודך כי עניתני וכו':", "hebrewTitle": "אות תטו - סוד אודך כי עניתני וכו':", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-49ba4fdeec0e/1/29/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-49ba4fdeec0e/1/29/", "segments": [{"index": 1, "he": "אות תטו - סוד אודך כי עניתני וכו':\nסוד אודך כי עניתני וכו': \nבערבי פסחים אמר ר' ישמעאל אמר ר' יונתן אודך כי עניתני. אמר דוד וכו' וסודו כסוד \nותתן לי מגן ישעך. נאמר מגן דוד אבן מאסו הבונים. אמר הש\"י וסודי כסוד משם רועה אבן \nישראל. על אבן אחת שבעה עינים. מאת ה' היתה זאת הוא נפלאת. אמר אחי וסודו בסוד זאת \nהיתה לי בזאת אני בוטח זה היום עשה ה' לי נגילה אמר שמואל וסודו כסוד זה אלי \nואנוהו, אך זה היום שקוינהו על זה היה דוה לבנו. והרמז לצי\"ע והטעם ש\"ה הרומז לת\"ת \nישראל עשה זה הנקרא יום מחשך הו' למדת מלכות הנרמז לה\"א אחרון שבשם ב\"ד. ולכן בה' \nנגילה ונשמחה, בתוספות ה\"א אנא ה' הושיעה נא. אנא ה' הצליחה נא. אמרו כולם והטעם כי \nכולם השיגו כשנמשח דוד למלך על ישראל שחזרה העטרה ליושנה ושבר הצינורות להשפיע שפע \nוברכה לעולם ע\"י מלכות אמר כל אחד ואחד כפי מעלתו שבח למלכות בית דוד. ומאוד פחדו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "מאדון השמיטה ומן הנאחזים ממנו שהוא סמא\"ל וסנהדריו אמר נכ\"ח ה' בכולל כל הספירות \nשיושיעם מאדון השמיטה ויצליחם במדת מלכות אשר נאחז בה דהע\"ה. זכור זה הסוד כי הוא \nיקר ונעים: \n \nאות תטז - סוד אצל ואצל בפרק תמיד נשחט:\nסוד אצל ואצל בפרק תמיד נשחט: \nא\"ר אמי אמר ר\"י אמי אמר ר\"י אמר רב מיום שנגנז ספר יוחסין תש כחן של חכמים ונסתם \nמאור עיניהם דאמר מר זוטרא בין אצל לאצל הוי טעין ק' גמלי. עכ\"ל. יום שנגנז ספר \nיוחסין והרמז שלא באו בנשמות חדשות והיו נולדים ע\"י גלגול תשש כוחן. בין אצל לאצל \nפסוק הוא בדברי הימים והפסוק הזה אצל בני בניו של בני בנימין. וכן הוא בפסוק ההוא \nולאצל ששה בנים ואלה שמותם ערדיקום בכורו וישמעאל ושעריה ועובדיה וחנן כל אלה בני \nאצל. זהו הפסוק. והנה אצל הראשון בצירי ואצל השני בפתח. וידעת סוד הצירי והפתח אנה \nרומזים. ולפרש המאמר הזה רפו ידי וכהה עיני אך מה ששמעתי מאחורי הפרגוד חכמי העבודה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ביצקי מים על ידיהם ראיתי לכתוב לי למזכרת ולבאים אחרי לתפארת. ולולי הקבלה ששמעתי \nבו הייתי מפרשו בפנים אחרים באילן הפנימי ולא באילן החיצון כמו דברי ר\"י בפירוש \nמהטבאל ורשב\"י בפירוש ואלה המלכים. אך מה אעשה כי הקבלה נצח. דע כי כל המקובלים \nמסכימים ששה מעלות רוחניות עליונות נמצאת מלמעלה מצד שמאל של יוצר בראשית. וזה \nהמאמר בנוי אצלם ע\"ז הפסוק ולאצל ששה בנים. והנה בעלי העבודה מסכימים על מציאותם \nוחולקים על מקום אצילותם. ואם תזכה ותדקדק בשם אביהם ובשם בניו תמצא מקום אצילותם \nוהניקוד יוכיח ויובילוך למקום החפץ. ויותר מזאת לא אוכל לגלות והתבונן בדרכי התורה \nהתמימה שבסיפורה כמה וכמה סודות נפלאים רומזם וכבר זכרנו זה כמה פעמים: \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אות תיז - סוד מחני נא מספרך אשר כתבת:\nסוד מחני נא מספרך אשר כתבת: \nכבר הודעתיך בכמה מקומות כי הו' קצות נקראות ספר כי הם בנין אותיות וכתיבתם. ועוד \nהודעתיך בכמה מקומות כי הצדיקים הם המכפרים על עון אנשי הדור ככתוב כי תצא אש ומצאה \nקוצים וגו'. והמכוון משם כי האש לא תצא ר\"ל מ\"ה הרפה אשר בידה נתנו ב\"ד העליון לשלם \nלאיש כפעלו אא\"כ מצאה קוצים, ר\"ל רשעים. ונאחז בהם, וא\"א שתרוה צמאונם אלא בגדיש \nשהם גדולים שבעם. ואיוב יוכיח. וזה ונאכל גדיש, שכבר נאכל גדיש כי ויאכל לא נאמר \nאלא ונאכל. ומשה רבינו ע\"ה בקש משם שבו תאחז האש כי הוא הגדיש וינצלו ישראל. וזהו \nאמרו מחני נא מספרך. וידעת שכל הנמחה מן הספר גם צורתו נמחה משם. והשיבו אל אלהי \nעולם כי מי אשר חטא אמחנו מספרי. והטעם כי לשמו הגדול חטאו משני פנים, אם בעשותם \nהעגל הרומז למ\"ה הקשה, או לקצצם מדת עוזו ממנו. ובזה ריחם הש\"י על ישראל וניצולו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ודע זה: \n \nאות תיח - סוד פרשת ראה אתה אומר אלי וגו':\nסוד פרשת ראה אתה אומר אלי וגו': \nדע כי בפרשה הזאת שמנו בה כ\"ג ספיקות בפירושינו לתורה יעוין שם. אך בכאן נאמר בה \nדרך קצר הכלל העולה ממנה, כי מה שהוכרח עתה לשאול מי ומי ההולכים עמו מה שלא שאל כן \nבתחלה, לפי שעד עתה היו שלמים בעבודת הש\"י ב\"ה לא היה דורש מי ומי ההולכים עמו ולכן \nלא דקדק באמרו אליו הנה אנכי שולח מלאך לפניך כי אז היו שלמים בעבודת הש\"י ב\"ה. אבל \nעתה ראה כי סרו מעבודתו דקדק מי ומי ההולכים עמהם. והטעם כי אז כשאמר לו הנה אנכי \nשולח מלאך לפניך לא פירש לו באיזה אופן שולח לו. וקבלה בידינו שכאשר הש\"י נותן ביד \nמלאך דבר לעשות אין לו רשות לעשות ויכול להתבטל עד שיתחיל במעשה. ולכן עתה שראה \nשהגיעו המעשה והמלאך ממונה לעשות פעולתו. ולכן בקש מהש\"י שיתבטל המלאך שאין רצונו \nשינהיגם ומזה הצד אין להקשות למה לא התפלל כשאמר לו הנה אנכי שולח מלאך כי היה לו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "עדיין עת כושר. והראיה מה שדרשו רז\"ל שהתנה הקב\"ה עם שר של אש שיציל את חנניה מישאל \nועזריה מכבשן האש ובשעת מעשה בקש שר של ברד להצילו ואלו לא היה יכול לשנות את תנאו \nופעולתו הנמסרת בידו לא היה שואל. ומתשובת שר של אש תבין כי היה יכול לשנות שא\"ל שר \nשל אש מנהגו של עולם מים מכבים אש ואין זה נס א\"כ שאין זה נס אבל היה יכול לשנות. \nוזה סוד הנאמר במלאכיו עושה דבריו, כלומר שהדיבור הוא להם בשעת מעשה ועד אותו השעה \nיכול להתבטל וכאלו לא גזר. ובזה יותר הספק הגדול אשר רבים מסתפקים בו מה תועיל \nהתפילה או המעשה הטוב אחר שנגזרה הגזירה ונתן ביד השליח. אלא כאשר פירשנו כי אין לו \nרשות לעשות ויוכל להתבטל מפעולתה עד שיתחיל בפעולתו. ובכאן יפול הספק לא מעט ראוי \nלהשתדל בהתירו, א\"כ איך אהרן הכהן עצר את המגיפה במחתה והרי כבר התחיל השליח. ובזה \nיפלו ב' התירם הא' כי מלאך המות הוא בעצמו למדו לבטל פעולתו בסגולה הנמצא בקטורת. \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "והב' כי אהרן לא בטלו כלל עד שהביא לאהל מועד אשר שם השכינה שורה ובידה לבטל גזירות \nוזה שנאמר וישב אהרן וגו' עד והמגפה ירצה כי המשלחו ביטל שליחתו ובאופן אחר לא ודע \nזה: \n \nאות תיט - סוד ואתה אמרת ידעתיך בשם:\nסוד ואתה אמרת ידעתיך בשם: \nקשה ואנה אמר לו זה ורש\"י ז\"ל אמר כי זהו אמרו הנה אנכי בא אליך בעב הענן וכו' וזה \nלא יתכן וא\"כ כבר הודיעו ובא אליו ככתוב וענן כבוד על ההר אלא הטעם והסוד נגלה \nבאמרו ושמי ה' לא נודעתי להם אבל לך אודיע ודע זה: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אות תכ - סוד פני ילכו והנחותי לך:\nסוד פני ילכו והנחותי לך: \nדע כי בכוונות הפסוק הזה ב' מובנים ובשניהם יפול הספק וזה מאחר שאמר לו הש\"י ב\"ה \nפני ילכו הנה זה בטחון גדול ולמה הוצרך לשנות לו לומר אם אין פניך הולכים והלא \nבהבטיח שפניו ילכו וכי דברו ישוב ריקם יהיה הפירוש איך שיהיה, אם פניו שהוא שכינתו \nילכו לא היה הכרח למשה רע\"ה לומר עוד אם פניך ילכו וגו' והנה ננעלו לפני בזה הדרו' \nשערי תשובה אך ע\"ד האמת כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. ולבאר זה המאמר אומר \nהא' שילכו פני הזעם כפ\"ק דברכות ת\"ר מנין שאין שואלים לאדם בשעת כעסו שנאמר פני \nילכו המתן עד שיעברו פנים של זעם משמע מדבריהם כי הפנים האלו הם פנים של כעס \nוכוונתם בזה כי עתה הם פנים של כעס אבל יגיע זמן שיתרצה להם ולא פירש לו מתי יתרצו \nויהיה זה. וע\"כ השיבו אם אין פניך הולכים ר\"ל מסתלקים תעלנו עתה תיכף אל תעלנו מזה \nוהב' כתרגומו שכינתי תהך ואניח לך ונקראו פנים ר\"ל פנים של זעם לכלות אויבי יהו\"ה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "והנה הפנים האלה הם פני המלאך הגואל ומה שאמר והניחותי לך כלומר לא אתנהג עמך במ\"ה \nאלא במדה כלולה ברחמים וטעמו כטעם והיה בהניח לך ומשרע\"ה הבין כי בפנים האלו אין \nנחת רוח לישראל כי יש בהם דין ולכן ביקש אם אין פניך הולכים כלומר הפנים המאירים \nשבהם תמחול ותסלח לעונותם לגמרי וביום פקדיך לא תפקוד חטאתם אל תעלנו מזה: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אות תכא - סוד הראני נא את כבודך:\nסוד הראני נא את כבודך: \nדע כי בדרוש הזה יפלו בו ספיקות רבות ע\"ד הפשט אמנם ע\"ד האמת כיון בזה להביט ולראות \nכבוד למעלה מכבוד והוא שישיג צורת האדם העליון כמו שהשיג במלכות שמים באספקלריא \nהמאירה ושאינה מאירה ורצה שישיג ויבין מה הבדל יש בין אספקלריות. והשיבו הקב\"ה כי \nלא יראני האדם וחי ואעפ\"י שהיתה נבואת משה רע\"ה משם לא היתה נבואתו אלא בקול שיצא \nמשם כמו שאמרו הנביאים באספקלריא שאינה מאירה שלא היו מבינים זה אלא בקול היוצא \nממנה ככתוב ואשמע קול רעש גדול וכן שאר הפסוקים ובפרט מזמור לדוד הבו לה' בני אלים \nשזכר שם ז' קולות וכולם רמוז לקול אחד כאשר פירשנו ואח\"כ העבירו הש\"י מזה הודעה \nלדבר אחר והוא הודעת מידותיו וד\"ז ואמר והבטיחו שיעביר כל טובו על פניו כי אין \nכוונת המאמר אלא ר\"ל להעביר עלי כל שהיא טובו כי מראה הפנים לא יוכל להשיג ודע זה \nוהבן: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אות תכב - סוד קרון פניו:\nסוד קרון פניו: \nדע כי הרמז בקרון פני משה כי נסתכל באספקלריא המאירה כי לא דיבר אלא ביום וע\"כ זכה \nלקרון פנים מדה כנגד מדה וכתב הרב ז\"ל ואף כי דעתינו לא ישיגו בחקירה הזאת מאיזה צד \nתהיה המדה הזו. כי הבורא יתברך יודע מסודות הנפש ומהותה יותר מהתחכמותינו ואנו \nרואים שחפצי הנפש המזדמנים ברצונו נותנים לגוף ומוציאין בו זהר והדר ושומן ובריאות \nאפילו כי יבא אליו בעמל ויגיעה. כ\"ש חכמה לחכמים כענין שכתוב חכמת אדם תאיר פניו \nועז פניו ישונה. עכ\"ל ז\"ל. והנה מצאנו במדרשי חכמים ז\"ל בקצת החסידים שאמרו על ר' \nפינחס בשעה שהיה ר\"ה (רוח הקדש) שורה עליו היה פניו בוערת כלפידים וכן על ר' אליעזר \nהגדול כשהיה דורש במעשה בראשית היה קרנותיו כקרנו של משה ולא היה אדם מכיר אם יום \nאם לילה והנה מכל זה יתבאר לך כי קרון פני משה היה דבר אלהי וכפשוטו לא כדברי ר\"ל \nב\"ג שעשה זה משל. עיין בספרו. וכמה חסידים ואנשי מעשה ראינו ביום צום בהתבודדתם היה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "פניהם אדומים כאלו אכלו ושתו וזה הדרך ישכון אור וברוך המשגיח על יריאיו להראות \nעולמם בחייהם ותקוותם מדור דור כאלו אכלו ושתו וזה הדרך ישכון אור וברוך המשגיח על \nיריאיו להראותם עולמם בחייהם ותקוותם מדור דור: \n \nאות תכג - סוד אין בין ירושלים של מטה לירושלים של מעלה אל\nסוד אין בין ירושלים של מטה לירושלים של מעלה אלא י\"ח מיל: \nולבאר הסוד הזה נצטרך להקדמות הא' דע כי תהיה הקדמה בנויה באמצעית חכמת הנחת בגוף \nהאדם וזה הסימן מהמוח עד הברית תמצא י\"ח חוליות שבשדרה. הב' כי המוח רומז אל כ\"ע \nוהברית לצי\"ע והנה המוח ירמוז לירושלים של מעלה והברית לצי\"ע ולבת זוגו הנקראים \nציון וירושלים והן שלמטה. הג' הנה בין כתר עליון ובין צי\"ע ט' ספירות וכל אחת מהן \nכלולה בדין וברחמים הרי י\"ח והנה י\"ח מיל שבין ירושלים שלמעלה לירושלים של מטה ולזה \nבאו י\"ח חוליות שבשדרה מן המוח עד צי\"ע והנה הסוד אין בין ירושלים וכו' נתבאר: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": " \nאות תכד - סוד ויתן לך האלהים:\nסוד ויתן לך האלהים: \nדע כי בברכה זו ב' פסוקים ותמצא כ\"ו תיבות וכן ראש פסוק הא' ו\"ו וסוף הב' ך' והם \nכ\"ו. ובא כן לרמוז למדתו שהוא ת\"ת מדת יעקב. וכן תמצא בב' פסוקים האלה עשר ברכות \nלרמוז לי\"ס - טל השמים כ\"ע. משמני הארץ חכמה עילאה. רוב דגן בינ\"ה. ותירוש חס\"ד \nהמורה על מתיקת הרחמים. יעבדוך עמים פח\"ד וכל הנלוים אליו שרי העליונים. וישתחוו לך \nלאמים ת\"ת עם י\"ב גבולי אלכסון הרמוזים למה שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. \nהוה גביר לאחיך נצ\"ח. וישתחוו לך בני אמך הוד המקבל מן הפחד אשר נאחז שם עשו \nוסיעתו. אורריך ארור ירמוז לצי\"ע. והאוררים ירמוז לקליפות החיצונית הסובבים לברית \nהעליון. ומברכך ברוך נגד בריכה העליונה מדת דוד אשר נמסרה ביד אברהם. וזה סוד והיה \nברכה. וי\"א כי מטל השמים הוא ת\"ת ומשמני הארץ הוא מלכות ואנחנו כתבנו אשר קבלנו בו \nוטל של מן ושל תחיית המתים יוכיח בקבלתינו ודע כי יעקב מנע הברכות מעשו להשיב לו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מדה כנגד מדה כי סמא\"ל שרו החטיא את האדם ומנע הברכות ממנו ומכל זרעו ולכן נמנעו \nממנו הברכות וזה סוד שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם ודע זה: \n \nאות תכה - סוד גדול כחן של נביאים המדמים צורה ליוצרה:\nסוד גדול כחן של נביאים המדמים צורה ליוצרה: \nכבר פירשנו במה שקדם בזה הסוד מה שנראה לנו אלא אח\"כ מצאתי מאמר לקדמונים בזה \nומלאני לבי לכתבו כי הוא כמבאר למה שקדם וז\"ל הסיפור ההוא אמר לי החכם המשכיל כ\"ר \nנתן ז\"ל. דע כי שלימות סוד הנבואה לנביא שפתאום יראה צורת עצמו עומדת לפניו וישכח \nאת עצמו ויתעלם ממנו ויראה צורת עצמו לפניו מדברת עמו ומגדת לו העתידות ועל סוד זה \nאחז\"ל גדול כחן של נביאים שמדמין הצורה ליוצרה ואמר החכם אבן עזרא השומע אדם. \nוהמדבר אדם עכ\"ל. וכתב החכם אחר כמנגן על זה וז\"ל ואני בכח הצירוף והתבודדות קרה את \nאשר קרני והאור שראיתית הולך עמי כאשר זכרתי בס' שערי צדק אמנם אראה צורת עצמי לנגד \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "עצמי עומדת לזה לא זכיתי ולא יכולתי על זה. עכ\"ל. וכתב החכם אחר כמנגן על זה וז\"ל \nואני הצעיר יודע ומכיר ידיעה וודאית שלא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי ואין בי רוח \nהקודש ולא משתמש בבת קול כי לא זכיתי לכך ולא פשטתי את כתנתי ולא רחצתי את רגלי \nעכ\"ז אני מעיד עלי שמים וארץ ובשמים עדי וסהדי במרומים שיום מן הימים אני יושב \nוכותב סוד ע\"ד האמת ופתאום ראיתי צורת עצמי עומדת לנגדי ואת עצמי נעלם ממני ונמנעתי \nלכתוב אנה ומוכרח. עכ\"ל. אמר וכן ראיתי לר\"מ הנדבוני בפירוש המורה פרק מ\"ו שנדחק \nלפרש המאמר הזה ואמר ז\"ל, כל מה שראיתי מן המעיינים בספר הזה ראיתי שפירשו מדמים \nהצורה ליוצרה, כי ידמה הנבדל צורה אנושית. ולפי דמיונם היה להם לומר הכולל שמדמים \nהיוצר לצורה. ואינו נפלא מהם כי לא העמיקו לעמוד על כוונת המחבר. ואני אבאר לך \nכוונת המחבר הר\"ם ביאור פרק מ\"ט, כי המלאך ייחס לו הכנף ולשי\"ת הצורה האנושית, \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "להורות יתרון הש\"י על מלאכיו. כי הכנפים כלי מהיסודות ההליכה ולזה ראוי שיוחסו \nלשלוחים ולא לשם יתברך, ויוחס עליהם כי הם מצווים (מקבלים הציווי) ולא מצוים \n(נותנים הציווי). הנה אמרנו שמדמים הצורה ליוצרה. ירצה שמדמים את הצורה אשר בנפש \nהנביא אשר הוא גשמי, למלאך, ליוצרה. כלומר לשי\"ת. ואמר שעל דמות הכסא כמראה אדם. \nודע כי אולי הצורות הרואות בנפש הנביא והראיה שר צבא ה' לא שהן נמצאות חוץ לנפש. \nעכ\"ל. ודפח\"ח ושפתיו ברור מיללו שנתן הבדל בין מלאך ובין הש\"י במראות הנבואות \nבדמיון, ודע זה. כי זה הסוד נפלא מאוד גם אנחנו בעת חבורינו לספר הזה בהיותינו \nמנקדים שם המפורש בנקודת באו לעינינו דברים מפסיקין כדמות אש אדומה לעת מנחת ערב עד \nשנבהלנו מהם והנחנום וקרה לנו זה בחיבורינו כמה פעמים והאל ברחמיו יאיר עינינו \nבתורתו אנ\"ס: \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אות תכו - סוד ובני רחביה רבו למעלה מראש:\nסוד ובני רחביה רבו למעלה מראש: \nובגמרא מגילה מאי למעלה, למעלה מס' רבוא. כבר ידעת כי שש קצות הם נותנים שפע לשכינה \nולכן א\"א שיהיה השכינה בארץ פחות מס' רבוא. וכן ידעת כי ו' קצות פרנסתם מרחובות \nהנהר והוא הבינה והיא אם הבנים והיא הנקרא למעלה מס' רבוא. ומעתה תבין סוד רא\"ש \nהנזכר פה כי הוא נוטריקון ר' רבוא ש' ששים הא' ירמוז לאדון האחד הגוזר לזרעו של משה \nשיהיו ס' רבוא וסוד ובני רחביה כמשמעו רחב י\"ה ודע זה: \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אות תכז - סוד שני גדיי עזים וטובים:\nסוד שני גדיי עזים וטובים: \nובמדרש שכך קבל יצחק עליו בכתובה של רבקה לתת לה בכל יום ב' גדיי עזים. דע כי המדרש \nהזה יש לו סוד. כבר ידעת כי בזמן היות שרה, היתה השכינה נקראת שרה כשמה. וכן בהיות \nרבקה נמצאת היתה נקראת רבקה כשמה. וכן בימי רחל ולאה. ובהיות ישראל מרובה אוכלסין \nהיתה נקראת כנסת ישראל כי היו ס' רבוא. וכן האבות כל אחד בהיות חי אחיד מדתו, אברהם \nחסד, יצחק פחד, יעקב ת\"ת למדת הבוקר והב' בין הערבים כדי לערב מידת הדין ברחמים. \nולפי שתמיד הבוקר (היינו קרבן תמיד של שחר) רומז למדת ת\"ת אמר בלשון יחיד, ותמיד של \nבין הערבים רומז ערבים פחד והו\"ד ולכן אמר בלשון רבים, כדי שיכוין הכהן לערבם \nברחמים עד שיבוא לעטרה ברחמים. וזה בא בסוד התרועה שבא תקיעה לפניה ותקיעה לאחריה. \nועיקר כוונת ב' תמידין אלה לעטרה לצרכינו להושיעה נפשינו מיד שונא. וסוד אותיות \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "תמיד ר\"ל מדת יו\"ד היא מדה העשירית הנקרא שמור את יום וגו'. וכבר ידעת כי הקרבנות \nבאין לד\"ו פרצופים וזה סוד אמרם ז\"ל בזנב הכבשים והעזים וז\"ל מפני שהכבשים אנו \nמתכסים בצמרן ע\"כ לא תכסה אלייתן השתן. וזה בעצמו בתמידין ובגדיים ואם תאמין סוד זה \nתבין שהרמז בא אל הנפשות של צדיקים שלא תתלבשנה בנוצת העזים רק בצמרן של כבשים ודע \nזה: \n \n", "en": ""}]}
