{"bookId": "kabala-49ba4fdeec0e", "part": "1", "torah": "32", "title": "ספר שושן סודות — אות תסד - סוד הנקודות על מה יורו:", "hebrewTitle": "אות תסד - סוד הנקודות על מה יורו:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-49ba4fdeec0e/1/32/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-49ba4fdeec0e/1/32/", "segments": [{"index": 1, "he": "אות תסד - סוד הנקודות על מה יורו:\nסוד נעלם מכל אנשי זמנינו: \nידוע, כי תרי\"ג המצות הם רמ\"ח עשה ושס\"ה לא תעשה. וכל המצות לא תעשה ענשם מפורש מהם \nכרת ומהם מיתה בידי שמים מהם מיתת בית דין וכן שאר העונשים. אמנם מצות עשה ענשם לא \nנתפרש בתורה. וזה הדבר נפלא אדון אחד אמרם, למה יענש על לא תעשה ולא יענש על עשה \nוהלא עבר על גזירתו וציויו בזה כמו בזה. ולא די בזה אלא שאמרו יבא עשה וידחה את \nל\"ת. ולביאור אלה הדברים נאריך כי עת לקצר ועת להאריך: \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אות תסה - סוד נעלם מכל אנשי זמנינו:\nלמה לא פורש עונש העובר על מ\"ע וכן ענין עשה דוחה ל\"ת: \nאמר המחבר לבאר הסוד זה אי אפשר מבלי שנקדים הקדמות אשר מהן תבנה ותכונן ישוב \nהקושיה הלזו. וזה כבר התבאר במקומות רבים בתלמוד ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא כדגרסינן \nבשלהי חלין. ובמסכת קידושין תניא ר' יעקב אומר אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה \nומתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה. בכיבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך \nולמען ייטב לך. ובשלוח הקן כתיב למען ייטב לך והארכת ימים. הרי שאמר לו אביו וכו' \nעד למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימך לעולם הבא. ותו גרסינין בפ\"ק \nדע\"ז אמר ר' יהושע בן לוי מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם, היום לעשותם ולמחר \nליטול שכרם ותו גרסינין בפרק כסוי הדם בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת \nואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מע\"ש \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "לע\"ש. ותו אמרינן בפ\"ק תענית אל אמונה ואין עול, כשם שהקב\"ה משלם שכר לצדיקים על \nמצוה קלה שעושין בעולם הזה לעולם הבא כך הקב\"ה משלם שכר לרשעים על מצות שעושין \nבעולם הזה. ואין עול, כשם שהקב\"ה נפרע מהרשעים על עבירה שעושים בעולם הזה לעולם הבא \nכך נפרע מהצדיקים על עבירה שעושים בעולם הזה כדי לזכותם בעולם הבא. ותו גרסינן בפרק \nהמקבל, אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של גוים אמר ליה ולאו מר כהן \nהוא מאי טעמא קאי בבית הקברות. אמר ליה ולאו מיתני מר סדר טהרות דתניא ר' שמעון בן \nיוחאי קברי גוים אין מטמאין. א\"ל בארבע לא מצינא (ר\"ל בארבעה סדרים איני מצוי) \nבשיתא מצינא (בששה אהיה מצוי בתמיה). א\"ל אמאי. א\"ל דחיקא לי מילתא טובא (כי היה \nעני). דבריה עייליה לגן עדן עד שמע דקאמר מאן אכיל עלמא כרבה בר אבוה (מי אוכל \nעולמו כרבה בר אבוה). נפק שדינהו. נמצאת למד מכאן ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא. וכן יש \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בידינו שכל תרי\"ג מצות יש דוגמתן בעשר ספירות וכל מצות עשה שעשה אדם בעוה\"ז הוא \nמחזיק לענין הרומז אליו ונעשה עליו מליץ יושר וכי ראוי לנפש הנוסע לאותו העולם ולא \nיהיו בידו מצות מעשיות כי לא יהיה לו מקום להאחז במרכבה העליונה ומי יגן עליו בעה\"ז \nמהפורעניות ובעולם הבא מעונש הלאווין והנה המבטל מצות עשה ענשו עצום. והראיה מהא \nדגרסינן בפרק עושין פסין ובשלהי דחגיגה פושעי ישראל אין אור של גיהנם שולטות בהם \nק\"ו ממזבח הזהב. מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב אין האש שולט בו, פושעי \nישראל שמלאים מצות כרמון על אחת כמה וכמה. הנך רואה שמצות מעשיות מגינות מדינה של \nגיהנם. ואחר הקדמות האלה נבא להתיר הספק אשר נסתפקו בו למה לא נתפרשו עונשי מבטלי \nמ\"ע וזה דע כי כל עונשי גיהנם כדאי אצל שכר המזומן על מצות עשה לעולם הבא, כי טוב \nלאדם לקבל כל עונשי גיהנם ובלבד שלא יפסיד שכרו לעולם הבא. והראיה העצומה שאם לא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "היה נטילת שכר מצות עשה חמור מדין עונש לא תעשה, למה דחי עשה את ל\"ת. וכי דבר שאין \nעונש בביטול עשיתו יהיה חמור לדחות דבר שיש בו עונש בעשייתו. אלא וודאי אין הדבר \nכן. ועוד ראיה באמרו תורה ומעשים טובים כתריס בפני הפורעניות. גלה לנו הסוד כי הם \nמגן לכל עונשי לא תעשה שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף. ובכלל דע כי לא \nיכול הפה להוציא עונש מבטל מצות עשה לכן לא ענשו והוא דומיא דעולם הבא עין לא ראתה \nוגומר ודע זה. עוד נביא לך ראיה אחת ומאמר אחד המורה על גודל מעלת שכר ועונש מבטל \nמ\"ע. וזה הפושע בגופו לבטל מצות עשה ענשו חמור יותר מן המבטל והעובר על מצות לא \nתעשה. שאם עבר אדם על לא תעשה וכששקלו זכיותיו ועוונותיו והם שוו אלו כנגד אלו, על \nזה נאר רב חסד מטה כלפי חסד. אבל אם בכלל מחצה עוונתיו עון ביטול מצות עשה והוא \nבכלל פושעי ישראל בגופן כגון קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם, אפ\"לו שזכיותיו ועונותיו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שווין לו זה כנגד זה אין בזה רב חסד מטה כלפי חסד. ואי אפשר שלא ירד לגיהנם כדאיתא \nבפרק קמא דר\"ה. ראה הפלא על כח מצות עשה ומעלתה שהפסידה ממנה מדת רב חסד. אמר המחבר \nלא אחריש בדי מצות עשה ואין ערכם. גרסינן בכתובות פרק הכותב אמר רב כהנא לרב פפי \nלדידך דאמרת פריעת בע\"ח מצוה, אי אמר לא ניחא לי למעבד מצוה מאי. א\"ל תנא בד\"א \nבמצות לא תעשה אבל במצות עשה כגון שאומרין לו טול לולב עשה סוכה ואינו עושה מכין \nאותו עד שתצא נפשו (היינו מכת מרדות). והני מילי במצות עשה שאין מתן שכרה בצדה, אבל \nאם מתן שכרה בצידה אין מכין אותו כדתניא בפרק כל הבשר כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה \nאין ב\"ד שלמטה מוזהרין עליה. הנה לך עונשים. מבואר עונשו חמור מבלי חמלה. וראוי \nשתדע כי המצות הם קשר אחד אי איפשר להיות האחת בלתי האחרת כדמות בגד הנארג שכל חוט \nוחוט דבוק בחבירו ועוזר בקיומו. וכבר קדם לך הדבר כמה מצות רומזות להקפם וכל הנצאות \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "כולם מההקף נשתלשלו ולכן כל הנמצאות כולן קשורין זה בזה ועוזרין זה לזה ואי אפשר \nלהיות אחד בלתי חבירו וכן יש בנמצאות בכל ד' המורכבות דומ\"ם צומ\"ח ח\"י מדב\"ר סגולות \nנפלאות כאשר נודע לבעלי המחקר המנסים הטבעי הנמצאות וכן בד' יסודות עצמן המשל באש \nשהיא מתכת ומקפיאה עצמתת ומכלה. ויש לה סגולה נפלאה מיוחדת שהיא מאירה ומאחר שבאלה \nהנמצאות השפלים ימצאו שינוים כאלה וסגולות כ\"ש וק\"ו מצות התורה היוצאים מעצמות \nההקף. וצדקה וציצית וקטורת יוכיחו וזה בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא ודע זה \nוהבן. ונמשיל לך משל אחר וכבר ידוע מן החוש שהפת מועלת מן הרעב והמים מן הצמא והאש \nמהקור וכל אחד משונה מחבירו כך כל מצוה ומצוה צורך גדול ומתן השכר הראוי לה, ואם \nביטל אחת מהן ולא קיימו ימצא החסרון דמיון מי שמקבל מזונות רבים לא הכין מים מות \nימות בצמא אעפ\"י שהכין כל מזונות. וה\"ה לשאר מיני הצורך. כן המצות אם לא קיים כולם \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "נפל מידו השכר המכוון מקיומם. פקח עינך וראה המבטל מצוה אחת עד היכן אפשר להגיע \nהיזיקו מצד בטולה. וכן יש סגולות למצות דבר טוב והיפוכו שהוא פורעניות כענין ששנינו \nבפרק בעשרה מאמרות, שבעה מיני פורעניות וכו' בד' פרקים הדבר מתרבה וכו' על ג' \nעבירות נשים מתות וכו' בעון ביטול תרומה בעון ביטול חלה וכו' ליכך אם בעל נפש אתה \nשים נוכח פניך אלה הדברים ותזכה בעולם הזה ועה\"ב: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אות תסו - למה לא פורש עונש העובר על מ\"ע וכן ענין עשה דוח\nבענין מצות מילה: \n(נשמט מלעיל סודהמילה) טעם המילה למה אנו מברכין חתם באות ברית קודש, כי שד\"י חותמו \nשל הקב\"ה וכשראשו של אדם וב' זרועותיו זוקפות למעלה ניראית כדוגמות שי\"ן. וכשזרוע \nהשמאלי פשוטה והימנית נתה נתראה כדוגמות ד'. וברית המילה שהיא כצורת יו\"ד הרי שד\"י \nולאומות העולם אין להם ברית מילה יהיה ש\"ד. ושד\"י הוא יסוד עולם ועל כי התקרבם אל \nהעטרה והוא מדת הדין שודד בגמטריא שד\"י שוד משדי יבא. ואומר כי מנצח מערכות הם \nואברהם היה במזל שלא יוליד אמר לו אני אל שד\"י פרה ורבה והשם יראנו נפלאות מתורתו: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אות תסז - בענין מצות מילה:\nבענין שילוח הקן: \n(גם זה נשמט מסוד שילוח הקן). סוד שילוח הקן וכו' ע\"ד הפשט. דע כי הנפש המשכלת היא \nהנקשרת עם כחות הגוף והם ה' החושים והחיונים והמתאוה והדומים להם. והנה הכתוב קרא \nהנפש המשכלת, אם. והכוחות הנפשות, בנים. ובא להורונו שהאדם המשכיל ישלח מחשבתו נפש \nהמשכלת למעלה למעלה וידביקהו למקום מחצבתה. ויהי דבוק זה תמיד ולא יפסיקהו שום \nמורגש כי די לו בבנים שיקחם למטה בעולם השפל שישתמש בהן להחיות נפשו. ולמען לא \nיצטרך לבשר ודם. וזהו סוד אמרו רז\"ל חציו לה' וחציו לכם האם לה' והבנים לכם. גם \nנחסר מלעיל מהל\"ב נתיבות י\"ד נתיבין כי לא היו כתובין בההעתק אשר היה לפנינו מזה \nהספר. אך שחפשנו בספרים ומצאנו וזכינו לראותם ולמען לא יהיה הספר חסר העתקנו אותם \nפה - הנתיב הא'. נקרא שכל מופלא (כ\"ע) והוא אור מושכל קדמון והוא כבוד ראשון אשר \nאין כל בריה (יכולה) לעמוד על מציאותו. הנתיב הב'. הוא שכל מזהיר והוא כתר הבריאה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "וזוהר האחדות השוה המתנשא לכל לראש והוא נקרא כפי בעלי הקבלה כבוד שני. הנתיב הג'. \nנקרא שכל מקודש והוא יסוד החכמה הקדומה הנקרא אמונה אומן ושרשיה אמן והוא אב האמונה \nשמכחו האמונה נאצלת. הנתיב הד'. נקרא שכל קבוע ונקרא כן שממנו מתאצלים כל הכוחות \nהרוחניות בדקות האצילות שמתאצלות אלו מאלו בכח המאציל הקדמון (כ\"ע) ית'. הנתיב הה'. \nנקרא שכל נשרש ונקרא כן מפני שהוא עצם האחדות השוה והוא המיוחד בעצם הבינה הנאצלת \nמגדר החכמה הקדושה. הנתיב הו'. נקרא שכל שפע נבדל. ונקרא כן מפני שבו מתרבה שפע \nהאצילות והוא משפיע השפע ההוא על כל הברכות המתאחדות בעצמו. הנתיב הז'. נקרא שכל \nנסתר ונקרא כן מפני שהוא זוהר מזהיר הכחות השכליים הנראים בעין השכל וברעיון \nהאמונה. הנתיב הח'. נקרא שכל שלם ונקרא כן מפני שהוא תכונת הקדמות אשר אין לו שורש \nלהתיישב בו כ\"א בחדרי הגדולה הנאצלים מעצם קיומו. הנתיב הט'. נקרא שכל טהור ונקרא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "כן מפני שהוא מטהר את הספירות ומבחין ומבהיק גזירה תבנית ותוכן אחדותן שהן מייחדות \nמבלי קצוץ ופירוד. הנתיב הי'. נקרא שכל מתנוץ ונקרא כן מפני שהוא מתעלה ויושב על \nכסא הבינה ומאיר בזוהר המאורות כולה ומשפיע שפע ריבוי לשר הפנים. הנתיב הי\"א. נקרא \nשכל מצוחצח ונקרא כן מפני שהוא עצם הפרגוד המסודר בסדר המערכה והוא יחס הנתנת לעמוד \nבפני עלת העלות. הנתיב הי\"ב. נקרא שכל בהיר ונקרא כן מפני שהוא עצם האופן הגדולה \nהנקרא הוחזית פירוש מקום מוצא חזיזין החוזים במראה. הנתיב הי\"ג נקרא שכל מנהיג \nהאחדות ונקרא כן מפני שהוא עוצם הכבוד והוא תשלום אמתת הרוחניים האחדים. הנתיב הי\"ד \nנקרא שכל מאיר ונקרא כן מפני שהוא עצם החשמל והמורה על רזי וסודת הקדש ותכונתם: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אות תסח - בענין שילוח הקן:\nסוד השבת: \nסוד הקדושה של שבת וההבדלה במוצאי שבת והמסתעף אל זה. וזה נוסח הקידוש בע\"ש בא\"י \nאמ\"ה בורא פרי הגפן בא\"י אמ\"ה אק\"ב ורצה בנו ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו זכרון \nלמעשה בראשית כי הוא יום תחלה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים כי בנו בחרת ואותנו \nקדשת מכל העמים ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו בא\"י מקדש השבת כבר ידעת כי חייב \nאדם לקדש את יום השבת בדברים שנאמר זכור את יום השבת לקדשו ומדברי סופרים חייב לקדש \nעל היין ולהבדיל על היין וכן שאר דברי שבח והודאה ראויים להיותם על היין. והטעם הוא \nכי היין רומז לאדון השמטה אשר הלוי רומז אליו בשירה ואין אומרים שירה אלא על היין. \nוכתיב לא תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך. לא תעזוב פחד יצחק כל ימיך ימי עולם על \nאדמתך מזבח אבנים תעשה לי. והנה ראשונה על היין לפייס מדת הדין. אשר קדשנו, צי\"ע. \nבמצותיו, ספירות העליונת. ורצה בנו, להיותינו כסא לנשאו את כסא כי יש כסא לכסא שבת \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "קדשו. שבת קודש לא נתקן לומר אלא קדשו. והכינוי שב לקדש העליון והיינו שבת העליון \nהבינ\"ה. באהבה, חס\"ד. וברצון, כת\"ר. הנחילנו, בינ\"ה. זכרון, חבור תו\"מ (ת\"ת \nומלכות). למעשה בראשית, ז\"ס. שהם פעלו כל היצורים בגזרת העליון עליהם כי הוא יום \nתחלה למקראי קודש, יש לך לדעת כי השבת נתנה לב' זכירות לזכירות מעשה בראשית ולזכירת \nיציאת מצרים. וסודו כי ב' שבתות הן שבת צי\"ע ושבת העליון וכבר ידעת כי יציאת מצרים \nהיתה בפועל העליון ובחמשים שעריו ולכן נזכר יציאת מצרים נ' פעמים בתורה. ולכן נזכר \nבברכה זו ב' זכירות, אחד למעשה בראשית ואחד זכר ליציאת מצרים ולרמוז לשבת העליון \nהושם תחלה למקראי קודש. ולולי הפועל העליון הרכיב לתפארת ישראל על זרועות עולם \nלהשפיל שר מצרים לא היו ישראל יכולים לצאת ממצרים כי בנו בחרת, ת\"ת ואותנו קדשת, \nכדכתיב ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. ושבת קדשיך, צי\"ע בחיבור מלכות. באהבה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "וברצון, א\"ס ות\"ת. וכן הרצון העליון דרך קו האמצעי. הנחלתנו, כי אות היא ביני \nוביניכם ולכן קראם נחלה. בא\"י, כח\"ב. מקדש השבת העליון והוא לצי\"ע ולמלכות. והברכה \nיש בה נוכח ונסתר וכבר ביארנו סוד נוכח ונסתר. ומה שאין חותמין בחתימת שבת מקדש \nישראל והשבת כמו שחותמין בי\"ט מקדש ישראל, הטעם שהשבת הגדול מקדש המלך והשושבין \nוהמלכה כי אז הם בחבור אחד ולכן לא יצטרך להזכיר ישראל. אבל בי\"ט בהכרח צריך להזכיר \nישראל נגד ישראל שלא לחלק בין י\"ט לי\"ט. ומה שהוסיף הו' והזמנים, לרמוז אל משך הו' \nשגם הוא בכללם. ואין להקשות מאחר שהיין רומז לדין והכוס למ\"ה הרפה וא\"כ איך נשים \nיין בכוס שהוא דין ודין. (והתשובה היא) כי אין כוונתינו להיין לבדו אלא ליין המשומר \nבענביו שהם כל ששת ימי בראשית ככתוב פן תעזוב את הלוי כל ימיך כאשר כתבנו במה שקדם. \nומה שאין מקדשין בבוקר הקידוש של ערב לפי שאין אשה מתקדשת פעמים. וסעודת ערב נגד \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "המלכות וצי\"ע וסעודת הבוקר נגד הת\"ת ולכן צריך להזמין יד שמאלו הלוי בסעודתו ביין \nלהשקיט דינו. ולכן נקרא קידושא רבא, כלומר, קידוש של שם הגדול שהוא שם הוי\"ה יתברך. \nוטעם שמפסיקין לקידוש ואין מפסיקין להבדלה כי צריך להניח פועליו חול שהם ממדת הדין \nואח\"כ לקבל המלך והמלכה שהם מן הרחמים. ובהבדלה שלא לגרש הרחמים ממנו תיכף אלא צריך \nלהאריך בסעודה ואח\"כ להבדיל. וזה הטעם בעצמו איסור טעימה כדאמרינן טעם לא יבדיל רק \nמים ש\"ה ג\"כ מורם רחמים בשבת מותר. וטעם שאין מברכין ברכת המזון וקידוש על כוס אחד \nכי זה דין וזה רחמים. אבל ברכת המזון והבדלה שווים בדינם. אמנם ברכת המזון ושבע \nברכות בעינן תרי כסי. והטעם נשגב כי ברכת המזון הוא שבח והודאה לפועל הנותן מטובו. \nלאכול אבל ז' ברכות אינו כן כי הם רומזים לז\"ס המתקדשות ומתחברות עם המדה האחרונה, \nולכן צריכין ב' כוסות. ודע זה. וטעם טעימת מלא לוגמיו כי השיעורים רומזים אל המדה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "האחרונה ולכן הם הלכה למשה מסיני, וידעת סוד סיני אנה רומז ומעתה תבין סוד עשיית \nמלאכה קודם הבדלה וטעם חיוב נשים בקדוש היום. כי מצות בעלה עליה. וטעם אין קדוש אלא \nבמקום סעודה כי ת\"ת הוא המקדש לעטרה ושם הוא הסעודה כדכתיב באתי לגני אכלתי וגו'. \nאמר המחבר מה אעשה לפסקנים האחרונים שהתירו הקידוש על הפת. כי לפי הסוד הרמוז בו \nאין לקדש ואין להבדיל אלא על היין. ואמימר יוכיח כי אין לעזוב את הלוי. וטעם עד יום \nד' כי הוא יום הלוי ודע זה: \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אות תסט - סוד השבת:\nענין הבדלה: \nבפ\"ה ד\"ו פרצופין. בורא מיני בשמים, נה\"י. שהפרי הוא המלכות מבושם מעץ הנקרא ת\"ת \nשבו מיני בשמים, נה\"י. בורא מאורי האש ד\"ו פרצופין. בין קודש לחול, שזה דין וזה \nרחמים, ומה שיבא דינים בשבת המקבלים מהפכים מדת הרחמים לדין, כי מעשה התחתונים הם \nעושים רושם למעלה: \n \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "אות תע - ענין הבדלה:\nוטעם הבטת צפרנים: \nהוא לעורר הרחמים כי האדם קודם חטאו היה כן לבושו ר\"ל היה כולו רחמים ואחר שחטא שב \nלדין. ותהא כוונתינו בהבטת צפרנים לתת שבח לאלהינו אשר נתן לנו יום השבת שהוא כולו \nרחמים ונהנינו מאותם הרחמים ומן הציפורן שהוא רחמים שבנו להיות בשר שהוא דין. ומעתה \nתבין שאין לברך על האור אלא במוצאי ימים ששובתים הפועלים העליונים שהם שבת ויום \nהכיפורים: \n \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "אות תעא - וטעם הבטת צפרנים:\nסוד כל הנהגת שבת: \nכפי השורש המונח בתלמוד וסוד דבריהם על דרך הקבלה מיוסדים אין פרץ ואין יוצאת ואין \nצווחה אין פרץ בקבלתה ואין יוצאת בהוצאותיה ומבואתיה ומלאכותיה חסד אחת ואין צווחה \nביציאותיה בהבדלותיה כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. והתחלק הנהגת שבת לכ\"ו \nחלקים: \n \n", "en": ""}]}
