{"bookId": "kabala-49ba4fdeec0e", "part": "1", "torah": "9", "title": "ספר שושן סודות — אות קכה - כוונת הבקשה:", "hebrewTitle": "אות קכה - כוונת הבקשה:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-49ba4fdeec0e/1/9/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-49ba4fdeec0e/1/9/", "segments": [{"index": 1, "he": "אות קכה - כוונת הבקשה:\nכוונת הבקשה: \nדע כי הבקשה הזאת הוא כדמות נטילת רשות וגם ווידוי וכוונתה כן הוא - ידעת מאשר \nביארנו כי עד עתה בג' האחרונות היתה הבקשה לשלש העליונות וכן ידעת כי הבינה נקראת \nברית לשון וכנגדה לשונינו. וכן כבר התבאר אנה תרמוז התורה ואנה רומזים המצות. וכן \nכבר התבאר סוד אכתרי\"אל אנה רומז וכן אדירירו\"ן שהם רומזים לכ\"ע ולש\"ת וכן שם \nאראריפ\"א שהוא שם הכת\"ר כמו שבארו ר' נחוניא בן הקנה בתפלתו. רק נשאר לבאר לך ד' \nשמות אלו יא\"יא הד\"אה ינא\"י הי\"יה. וזה שרשם בראשי תיבות הראשונים יוצא שם יהו\"ה \nובשניות אד\"ני ובשלישת יא\"יא ומן ד' אהיה ושורש שם יא\"יא ה' אלהינו ה' אחד אמנם שם \nיאי\"א יוצא מן הפסוקים האלו ישמחו וירננו לאומים וגו' יודוך עמים אלהים יודוך ארץ \nנתנה יבולה יברכנו אלהים ויראו אותו כל אפסי ארץ. וכן ששת השמות הם יוצאים ומצירוף \nשם יה\"ו כי ג' אבנים בונים ו' בתים ורום בחולם רומז אל כ\"ע וקדוש רומז אל ש\"ת. ברוך \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "לש\"ה הוא לכ\"ע. ותיבת לרצון רומז לכ\"ע וצורי וגואלי למלכו\"ת וליסוד והנה נעוץ סופן \nבתחילתן: \n \nאות קכו - וסוד נותן שלום בימינו של הקב\"ה ואח\"כ בשמאלו של\nוסוד נותן שלום בימינו של הקב\"ה ואח\"כ בשמאלו של הקב\"ה: \nוהקב\"ה הוא הבינה. והבן במה שקדם מעתה תבין איך תהיה כוונתך בבקשה זו. ועתה באתי \nלגלת אוזן כל חכם לב המקובל בדברי סתרי המרכבה ששליח ציבור צריך להתפילות באות \nובסדר אשר כתבנו בכוונתם והב' בקול רם לתפילה הניגלות המעלה כל התפילות למעלה ותהיה \nכוונתו בתחתונים המבקשים להשוער להעלות תפילתם אל הקודמת הנעלמת. ומאוד דקדק הרב \nרבינו אשר ז\"ל בתשובה אחת שכתב כי ראוי להיות בקהל לפחות תשעה שומעים תפילת ש\"ץ \nשיענו אמן על ברכות למען לא תהיה ברכתו לבטלה. בדבר הזה יישר כוחו כי צריך להמשיך \nלשוער מאמן לאמן כדי להסכים על ידו שאם לא כן תהיה ברכה לבטלה והבן זה. וברכת כהנים \nביארנו סודו בסימן ס\"ו מן החבור הנקרא שו\"שן סודות: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": " \nאות קכז - סוד שם נורא ונשגב המוכן לנקום נקמת השי\"ת ותורת\nסוד שם נורא ונשגב המוכן לנקום נקמת השי\"ת ותורתו: \nוזהו - אצזא (שוה סגול שוא סגול) לבהל (חולם פתח צירי) האשו (חולם על א' פתח תחת \nהו') יודה (חולם על ו' פתח תחת ד' פתח תחת ה') מתיה (שוא שוא שוא פתח) והוא יוצא \nמה'שמות שאין נמחקים והם אלהים שדי צבאות אלהי. ומקורם אדנ\"י. וככה תצרפם עם מקורם \n- אא (קובוץ סגול) נדינאילאבדהנליהאאדשנייאודדנהימאתדינהי וזהו ניקוד השם - קובוץ \nסגול שוא פתח קמץ קמץ שוא סגול שוא פתח פתח חולם שוא קמץ חיריק חולם חיריק שוא פתח \nחולם פתח קמץ (תחת י' אין ניקוד) שוא שוא פתח חולם פתח קמץ פתח חיריק קמץ חטף פתח \nשוא (אין ניקוד תחת ד') שוא קמץ פתח (אין ניקוד תחת י'). וככה שמותם תקרא הפסוקים \nששם נמצאים השמות ההם - וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את \nיצחק ואת יעקב. וגם למפרע - בוקעי תאו קחצי תא מהרבא תא ותירב תא מיהלא רוכזיו. וכן \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "- אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה. ולמפרע - העשונו ךינפ ראהו ונבישה תואבצ \nםיהלא. וכן - מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה. ולמפרע - הי בחרמב יננע הי יתארק \nרצמה ןמ. וכן - אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים. ולמפרע - םימת היהו ינפל ךלהתה \nידש לא ינא. אלוה מתימן יבא וקדוש מהר פארן סלה. ולמפרע - הלס נראפ רהם שודקו אבי \nנמיתם הולא. אח\"כ תקרא מזמור אלהים אל דמי לך וכו'. ואח\"כ מזמור אלהי תהלתי אל תחרש \nוכו' ואח\"כ אמור השבועה זו עם בקשתה ב' פעמים - תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך \nידמו כאבן. ולמפרע - נבאך ומדי ךעורז לודגב דחפו התמיא םהילע לופת. יהי רצון שימות \nמיתת נבל הכרמלי. וכן כתוב - ויהי בעשרת הימים ויגוף יהו\"ה את נבל הכרמלי וימת. וכן \nלמפרע - תמיו ילמרכה לבג תא יהו\"ה פוגיו מימיה תרשעב יהיו. בשם אאל\"ד נא\"י לאב\"ד \nהנל\"י האאדשנו\"י יאו\"ד דנה\"י מאת\"ד נה\"י ובשם יהו\"ה יוצ\"פ עחירו\"ן אס\"פ עחירו\"ן \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "מפעוחר\"ו יה\"ו י' ומלאכינון גבריאל צדקיאל עזאל לא ישוב דברי ריקם, כי אם עשה אשר \nחפצתי והצליח אשר שלחתיו. ועשה כן ערב ובקר וצהרים י\"ג ימים ובכל יום יקרא מכילתא \nאחת דרחמי הכתובה: \n \nאות קכח - סוד שאסור להשהות ג' שעות וכפיו פרושות השמים:\nסוד שאסור להשהות ג' שעות וכפיו פרושות השמים: \nוטעם האיסור שלא יטריח יותר מדאי וימשוך לרוב. ועיין באגדות תענית. וי\"א כי הטעם \nכבר ידעת שכל שרי מעלה מתפרנסים ממדה האחרונה ואם ירום ידו יותר מדאי הנה מבטל \nמנהגו של עולם כלומר לבטל צינורי הכוחות השפע המשפיעים לאומתם. וסימן לדבר ושור או \nשה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד כלומר כי אין ראוי לעקור ולמעך התפשטות הכוחות \nהעליונות רק מעט בריצוי ובתחנונים ובתפלה ובנחת ובשמחה. והסוד לא תחסום שור בדישו \nהרומז לשור שבמרכבה שלא לחוסמו כשהוא דש ומכלה העולם. ודע זה והבן: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אות קכט - סוד נפילות אפים דע לך שורש גדול מונח בענין השח\nסוד נפילות אפים דע לך שורש גדול מונח בענין השחיות והכריעות וזה הוא, שכל הברכות \nהיורדות מלמעלה למטה ולהביאם אל המדה האחרונה צריך להכניע הראש ולשוח. ומזה הענין \nהוא נפילת אפים כי כוונתינו להביא השפע אל המדה האחרונה וכל ברכה רומזת בעטרה \nהמתברכת מלמעלה צריך להקים ראשו ושלא ישוח כי כוונתה להעלותה למקום מקור ברכה ההיא \nוזכור זה השורש שתצטרך אליו במקומות רבים. ודע כי לעולם צריך לכוין בש\"ת ולעשותה \nאחר התפילה בסוד סומך גאולה לתפילה לחבר את האוהל להיות אחד. ומפני זה שהרמז לשכינה \nולכן אסור לעשות נפילת אפים בלילה שלא להפרידה מן הבנין כטעם שאין אומרים בתפילת \nערבית תהלה לדוד. ובקומם בסליחות לרחמים באשמורת ראוי להמתין בסליחות עד נכון היום \nואז יפול על פניו ויאמר אליך ד' נפשי אשא: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אות קל - טעם המטים על יד ימין, וטעם המטים על יד שמאל:\nטעם המטים על יד ימין, וטעם המטים על יד שמאל: \nויש מטים על יד ימין לקיים וימינו תחבקני ויש על יד שמאל לקיים שמאלו תחת לראשי. \nוהנכון בבוקר על ימין ליחדה בחב\"ד ובערב על שמאל כדי שלא לפנות אליה עורף. ועוד \nבבוקר על שמאל תפילין ואין ראוי ליפול על אותו הצד לכבוד התפילין. ומה שאמרו אין \nאדם רשאי ליפול על פניו אלא א\"כ נענה כיהושע בן נון סוד גדול הוא והמבין סוד הרמת \nידיו למעלה אסור יותר מג' שעות יבין זה כי אין להטריח בדבר אשר אין נענה בו: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אות קלא - סוד תפלת הדרך:\nסוד תפלת הדרך: \nברצותך ללכת לדרך תקח ב' בני אדם הנאהבים עמך ואומר אשא עיני אל ההרים מאין יבא \nעזרי עזרי מעם ד' עושה שמים וארץ. וה\"ע (והם עונים) אל יתן למוט רגליך אל ינום \nשומריך. והוא אומר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. והם עונים ד' שומריך ד' צלך על \nיד ימינך יומם השמש לא יככה וירח בלילה ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשיך ה' ישמור \nצאתך ובואך מעתה ועד עולם. נזכר בכאן חמשה פעמים יהו\"ה ושש פעמים שמירה שהם שש \nקצוות והחמשה האחרונות. ואל יקשה בעיניך כי תפלות הדרך יה' רצון היא בלשון רבים \nוהתפלה הזו בלשון יחיד. תשמע בע\"ה עוד דברים גדולים: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אות קלב - והנה לך כוונת תפילת הדרך:\nוהנה לך כוונת תפילת הדרך: \nיהי רצון מלפניך יהו\"ה אלהינו ואלהי אבותינו כלומר אתה בינה הנקרא אלהינו ואלהי \nאבותינו. תוריש רצון לעטרה הנקרא לפניך הוא העטרה שיצא ממנה אותה הויו\"ת רצון. \nותוליכנו לשלום מכח היסוד. ותחזירנו לשלום הנקרא שלום. ותסמכני לשלום כי העטרה היא \nסמך העולם הגשמי מכח היסוד. ותחזירני לשלום. מכל אויב ואורב רע הנאצלים מלילית \nובאים ומחזיקים האורבים. ואמרה בלשון רבים לכלול גם המלאכים ההולכים עמו, כי יש \nמלאכים כנגדם. ואח\"כ אומר תתנני לחן ולחסד כי הוא העוסק בסחורות. בעיניך היא העטרה \nכי היא עין העולם השפל. ובעיני כל רואינו הוא יסוד הרואה את העטרה והעטרה אותנו. \nברוך אתה יהו\"ה, תתברך אתה כי אתה שומע תפלה ומעלה אותה למעלה: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אות קלג - סוד גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו:\nסוד גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו: \nגדלו דבור הת\"ת לזרועות עולם לה' היא הבינה. אתי, כלומר עם הת\"ת. ונרוממה שמו, \nיהו\"ה יחדיו. או הם דברי צי\"ע לנצחים שיהללו לת\"ת. ואיך שיהיה, הנה אין זימון פחות \nמג' לרמוז אל הסוד הזה ואשריו הנשמר והנזהר בזה. ונשים מזמנין לעצמן כדי להשפיע \nלמדתן אבל להצטרף עם האנשים. לא שלא לערב במדת הרחמים את מדת הדין כי בב' המזמנים \nהעליונים יש דין בלא זה בעליון הפח\"ד ובתחתון ההו\"ד. ולכן אשה לא תצטרף עם האנשים: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אות קלד - וסוד סופר מברך ובור יוצא:\nוסוד סופר מברך ובור יוצא: \nשכן היא מברכה ליודעים ולבלתי יודעים רק שיתנו לבם אליה. וזה סוד שהשכינה אומרת \nקלני מראשי קלני מזרועי. וכן אמר הנביא כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי. \nכלומר, כשרוח מצטער אחוס עליו כי נשמות אני עשיתי: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אות קלה - סוד נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו:\nסוד נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו: \nברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו. נברך דבור הת\"ת לשש קצות כשיתמלא ברחמים מן האם. \nוהוא אומר להם נברך לבינה שאכלנו משלו. והם עונים ואומרים ברוך, כלומר, לא מהבינ\"ה \nאלא הכל מהכתר אשר הוא מקור הברכות. ושב הת\"ת ואמר כן הוא אמת ברוך שאכלנו. ומשם \nואילך ממשיך הברכה למטה. ומאן דאמר בגמרא שחוזר ואומר נברך. כוונה כי כשהעניים \nוהאביונים מבקשים מים כלומר מימי הכת\"ר ואי\"ן. כלומר מבקשים להתברך מאין שהוא א\"ס \nית'. ויתחיל ויאמר נברך המדה הנקראת אי\"ן שהיא הבריכה אשר לא יכזבו מימיו מא\"ס ית' \nואח\"כ נתברך ממנו. והם עונים ברוך שאכלנו כלומר מבורך ועומד בברכתו. והוא שב ואומר \nנברך כדי שלא יתמעטו ברכתו והלכה כמ\"ד חוזר ואומר ברוך שאכלנו כי הם דברי ת\"ת לו' \nקצוות המתמלאים רחמים מאם הבנים: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אות קלו - סוד מזכירין בעשרה אלהינו:\nסוד מזכירין בעשרה אלהינו: \nוהטעם כי עשרה כלל כל האלהות ולכן אומרים אלהינו. והאומר לאלהינו טועה כי ההודאה \nבלמ\"ד הודו לה' כי טוב גדלו לה' אבל ברכה אינו כן ברכו את ה'. והטעם כי היא יורדת \nמלמעלה ולכן לא נצטרכה אלינו להמשיכה משא\"כ בלמ\"ד כי באמרו גדלו לה' כלומר תמשיך \nשפע גדולה למדת ה' שהיא ת\"ת וכן הודו והכל בבנין ההקף. והברכה למעלה מהקף ודע זה. \nוהטעם שהאחד מפסיק לשניים ולא שנים לאחד. כי העטרה פוסקת הדין מפני הו' ואין הווי\"ן \nפוסקין מלהשפיע רחמים לעטרה לכבות אשה שתהי' היא בחזקה ובתוקף מדת דינה: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אות קלז - סוד גדול העונה אמן יותר מן המברך:\nסוד גדול העונה אמן יותר מן המברך: \nתימא והלא אמרו שגדול המסובין מברך ואם גדול העונה אמן מהמברך א\"כ יתן הגדול לברך \nלקטן והוא יענה אמן דע כי אין הדבר כן אבל יש לו סוד. וזה כי המברך הוא ממשיך ברכה \nלראש צדיק ככתוב וברכות לראש צדיק ואין זוכר למדה האחרונה במהשכתו לצי\"ע. אבל העונה \nאמן הוא ממשיך מאמן לאמן עד הגיעו למדת המלכות שכן אמן עולה צ\"א ושם אדנ\"י יהו\"ה \nג\"כ עולין צ\"א ולכן נותנין לגדול לברך כדי שהוא בחכמתו ימשיך הברכה למדת ה' והוא \nאין ספק גדול מהעונה אמן ודע זה ואותיות אמן יוכיחו עם סודם: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אות קלח - סוד הכל חייבין בזימון כהנים לוים וישראלים:\nסוד הכל חייבין בזימון כהנים לוים וישראלים: \nומקשה אי הני לא מחייבי מאן חייב. ומשני לא צריכה בכהן אוכל קודש ותרומה וזר אוכל \nחולין מהו דתימא כיוון דזר לא מצי אכיל התרומה לא מצטרף, קמ\"ל כיון דכהן מצי אכיל \nחולין מצטרף סוד הצירוף הזה נודיעך בקיצור. דע כי כהן איש החסד אוכל טהרות תרומה \nוקדשים וישראל אוכל תולין הוא בעל השמטה מדת הפח\"ד, הנה שניהם מצטרפין במדת הת\"ת \nוכן הנצחים במדת היסו\"ד. והחס\"ד והפח\"ד הם דין ורחמים ונשלמים במדת הת\"ת כן הנצחים \nבמדת היסוד כן הנה ג\"כ כהן אוכל תרומה וישראל אוכל חולין ומצטרפין ודע זה. וצירוף \nהשמש את החבורות הדוגמא העטרה המחברת את כולם והברכה בישיבה לרמוז אל הצדיקים \nיושבים ונהנים מזיו השכינה: \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אות קלט - סוד ברכת המזון טעונה כוס:\nסוד ברכת המזון טעונה כוס: \nאל יטעוך האחרונים שברכת המזון בלא ג' טעונה כוס וכמו שדייק רבי יעקב בעל הטורים \nז\"ל מדלא אמר בג' טעונה כוס ש\"מ דאפילו ביחיד צריך כוס אלא כל זמן שאינן ג' אינו \nצריך כוס והטעם כי מלכות נקרא כוס והיא לעולם מקבלת מן ג' או מן חפ\"ת או מן נה\"י \nולזה כל זמן שיש זימון כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא ודע זה. ומה שכתב בעל הגדור \nיחיד צריך כוס מטעם וסברא שכתב אל תסמוך עליו: \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אות קמ - וסוד ברכת המזון כפי הנגלה:\nוסוד ברכת המזון כפי הנגלה: \nכי כפי הנסתר כבר ביארנו אותו. נברך שאכלנו משלו, כלומר לכ\"י שאכלנו משלו כי היא \nנות בית תחלק שלל והם מסכימים ואומרים ברוך שאכלנו. כבר ידעת כי הכוס רומז למדת \nמלכות ולכך נותן עיניו בו וכבר ידעת שהעטרה נקרא אב\"ן ולכן אמר אבן אחת שבעה עינים \nהם ז\"ס עם כלליה ולזה נותן בכוס עינו למטה יורד שפע וברכה למטה מן ז' עינים לכוס \nהעליון ואז המלך ע\"ט שלמה יסוד ברוך כלומר המלך העטרה שלמה היסוד ברוך ונקראת הע\"ט \nמלך בכאן כמו ואני נסכתי מלכי: \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אות קמא - סוד צריך לומר ובטובו חיינו ולא מטובו:\nסוד צריך לומר ובטובו חיינו ולא מטובו: \nוהטעם כי המ\"ם יורה מיעוט ויהיה משמע מקצת טובו והוא המלכות אבל באמרו ובטובו משמע \nכל טובו דהיינו שלום יסו\"ד בארץ ע\"ט. והנה כוונת הברכה הראשונה תהיה לת\"ת הזנה למדת \nכל ולכן חתם בא\"י הז\"ן את ע\"ט, הכל יסוד. וברכה שניה כוונתו למדת העטרה ולכן צריך \nלהזכיר בה ג' דברים - חמדה, יסוד. טובה, ת\"ת. ורחבה, ע\"ט. חמדה המקבלת ממדת כל \nהנקרא חמדה וכוסף כמו כל ותכל דוד כלתה נפשי ותרגום ויכל וחמיד. טובה, המקבלת ממדת \nטוב ת\"ת הנקרא לקח טוב. וטובה בגמטריא כ\"ב הרומז לכ\"ב אותיות התורה. והיינו דכתיב \nאשר בך אתפאר. ורחבה בהיותה מקבלת מרחובות הנהר אם הבנים וצריך להזכיר ברית יסוד \nותורה שבע\"פ. והטעם שיהיו דבוקים ברית עם תורה שבע\"פ לבל יכנסו כוחות הטומאה בהיכל \nהקודש היינו דכתיב לא תחסר כל יסוד בהעטרה וברכה ראשונה משה תקנה כשירד להן המן. \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "וידעת מאין היתה נבואתו. ויהושע תיקן ברכת הארץ ופני יהושע כפני לבנה. ושלמה תיקן \nבונה ירושלים דהיינו חיבור השלום בארץ וראוי החתימה להיות אלהי דוד ובונה ירושלים \nכי היא אלהי דוד בן ישי: \n \n", "en": ""}]}
