{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "11", "title": "שער מאמרי רשבי — קטע 11", "hebrewTitle": "קטע 11", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/11/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/11/", "segments": [{"index": 1, "he": "נחקקו על ידי המוח הסתום העליון שהיא החכמה הקדומה וזמ\"ש ההוא סתים דלא ידיע ולא \nנזכר בכתו' מי הוא הבורא אלא ברא שית לבד ולא אמר מי הוא לרוב העלמו: \nשם בדף ג' ע\"ב שורה י\"א וז\"ל והועתק גם מכתיבת יד הרב הגדול זלה\"ה: \nבראשית ר' חייא ור' יוסי הוו אזלי בארחא כד מטו לחד בי חקל אמר ליה ר' חייא לר' \nיוסי הא דאמריתו ברא שית ודאי הכי הוא בגין דשית יומין עצאין גבי אורייתא ולא יתיר \nאחרנין סתימין אינון. הכונה היא כי למעלה אמר כי בראשית היא חכמה שבז\"א שבה נחקקו \nהשש קצוות דבינה ולא הג' עליונות כי נעלמו ממנה מאד וזמ\"ש בגין דשית יומין עלאין \nגבי אורייתא ולא יתיר כי בז\"א שהוא אורייתא נכנסו שש קצוות עליונות שבבינה אימא \nעלאה ולא יתיר כדפרישית לעיל כי ג' עליונו' שבבינה נעלמו מאד ולא נתלבשו בז\"א כי לא \nהיה יכול לקבל האור הרב ההוא ולפיכך נסתמו ממנו. וזמ\"ש אחרנין סתימין (ד\"ש ע\"ב) \nאינון. אבל חמינן גו סטרי בראשית דאמר הכי כו'. לפי שהם פירשו מלת בראשית על שש \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "קצוות הנחקקות תוך חכמה שבז\"א האמנם התם גו סטרי בראשית מפרש לה בדע' עליון דמיחד \nלאו\"א ומזווג לון ואמר הכי גליפו אגליף שנחקק ונשרש ונתגלה בכל חלקיו ובו' קצוותיו \nההוא סתימאה קדישא שהוא אימא עלאה בתוך מעוי של אחד נעלם וטמון שהוא המוח הסתום \nשנתגל' ממנו נקודה שהוא יו\"ד וזהו דנקיד בנקודה וההיא נקוד' נעוצה בו ולא תפרד ממנו \nכי הוא נעוץ בה והיא נעוצה בו וזמ\"ש בנקודה דנעוץ כו' ועוד כי הנקוד' ההיא נעוצה חד \nטמירא מלמעלה למטה עד סוף הבנין כי כולם בחכמה עשית וז\"ש דנקיד בנקודה דנעיץ ואחד \nטמירא והוא הנכון. והענין הוא כי אימא עלאה נחקקה תחילה בתוך הדעת שבחד טמירא כי \nמעוי הם סוד הדעת שהוא מלגאו דמליין לאדרין ואכסדראין כד\"א ובדעת חדרים ימלאון ושם \nנחקקה ונתגלית אימא עלאה גילוי ניכר כי שם נשרשה בכל חלקיה וקצוותיה וז\"ש אם אין \nדעת אין בינה כי בינה שהיא אימא עלאה בדעת עליון שבחכמ' הקדומ' (ע\"ד) נשרשה ונחקקה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ונתגלית. ודע כי בחכמה הקדומ' היתה בינה כלולה בתוכה והיא והחכמה הקדומה הכל דבר \nאחד זו בתוך זו ולז\"א גו מעוי תוך דעת תחתון שבחכמה הקדומה ואח\"כ ברדתה למטה נבדלו \nונמצאו שנים חכמה אב בינה א\"ס כנז' באדרא זוטא בדף ר\"ץ ע\"א והם אבא ואימא ואח\"כ \nירדו עו' ונעשו' תרין מוחין דזעיר אפין חד מוחא דאתפלג לל\"ב שבילין וחד מוחא דאתפלג \nלחמשין תרעין כנז' באדרא רבא וזוטא וכמו שבז\"א היא בינה מחוצה לה דעת היא מלגאו \nודעת מלבר כן בחכמה הקדומה אתגליפת בינה גו מיעוי בתוך הדעת היא מלגאו והוא מלבר \nכדפרשית. וז\"ש ההוא גליפו אגליף וטמיר ביה כו' ומ\"מ לא נתגלית בינה בחכמה הקדומה \nלמעלה אצל המוח בדעת עליון שבה אלא למטה בדעת תחתון שבחכמה הקדומה סוד מיעוי שהוא \nהדעת ו' קצוות הנקרא נשמ' ת\"ת שבחכמה הקדומה והבן כל זה וכאשר יצתה אימא עלאה בינה \nלחוץ יצתה מתלבשת בסוד המעיים העליונים ונגנזה בתוך הדעת שבאבא שהוא המפתח דאבא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ואימא לא מתפרשן דא מן דא ומשם ירדה לבינה שבז\"א ונתלבש' בדעת שבה. והנה המעי' \nהעליונים הם הם דעת שבאבא והם הם דעת שבבינה ובז\"א כי משם נמשכו כל הדעות. ההוא \nגליפו אגליף וטמיר ביה כמאן דגניז כלא תחות מפתחא חדא כו' הענין הוא כי עם היות \nשאימא עלאה נחקקה בתוך הדעת מ\"מ נגנזה בו ונעשה מלבוש לה ונתעלמה בתוך הדעת לרדת \nלמטה וז\"ש וטמיר ביה כמאן דגניז כלא תחות מפתחא חדא כי הדעת הוא המפתח ששם נחקקה \nהבינה ואין לה גילוי כי אם על ידו כמפתח שעל ידו נפתח הפתח ופתח ואין סוגר וסגר \nואין פותח ואימא עלאה זו יצתה ונגנזה על ידי הדעת שבאבא בתוך בינה שבז\"א וזהו גניז \nכולא בהיכלא חדא שהיא בינה דז\"א: \nא\"ש מכאן נראה שמפתחא חדא הוא הדעת ולק' בפירוש האדרא בדף ע\"ב שורה א' כתב באופן \nאחר וז\"ל אתא מפתחא דכליל שית הוא הז\"א הכולל שית סטרא כו' וצ\"ע. הן אמת כי ז\"א הוא \nבחינת הדעת וסוגר למעלה וסוגר למטה וזה וזה אמת כנלע\"ד: \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אמר הכותב כאן מצאתי הנייר קרוע ואכתוב התיבות שיכולתי להעתיק וז\"ל ועוד אני אומר \nוהוא הנכון כי אימא עלאה נחקקה בכל חלקיה בדעת שבחכמה קדומה ואע\"ג שנחקקה בכל חלקים \nוכל שרשיה שם לא נתגלה כלל שרש מחלקיה כל חלק היו נחקקין היו נגנזים ונטמנים בעצמות \nוז\"ש ההוא גליפו אגליף וטמיר ביה בתוך הבינה העליו' בסוד הדעת הנקרא מפתחא עד כאן \nואע\"ג דכולא גניז בההוא היכלא עקרא דכולא כו' ירצה שאעפ\"י שנגנזה בינה עליונה בתוך \nבינה דז\"א הנקרא היכלא כדפרשית מ\"מ עיקר הכל תלוי במפתח שהוא סוד הדעת כי כאשר \nישפיע דעת עליון באימא עלאה בסוד דעת שבאבא גם אימא תתאה שהיא בינה דז\"א תאיר מהאור \nההוא ויתגלה אור אימא עלאה שבתוכה על ידי הדעת שבה המשפיע ומגלה האור ההוא. ואם דעת \nעליון לא ישפיע באימא עלאה על ידי הדעת שבאבא גם אז לא יאיר אימא תתאה ונעלמה (דף \nט\"ז ע\"א) מעיני כל חי והיתה סוגרת ומסוגרת ונמצא שהדעת הוא הסוגר והוא הפותח \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בהשפיעו ובהסתלקות השפע בההוא היכלא אית ביה גניזין סתימין סגיאין אילין על אילין \n(ד\"ש ע\"ג) והדעת כו' עתה בא לפ' כיצד המפתח הזה שהוא דע' שבאבא סוגר ופותח ואמר \nשבבינ' דז\"א יש בה כל שרשי האצילות שלמט' ממנה כי היא אם הבני' וממנה יצאו וכולם בה \nזה למעלה מזה כאלו תאמר בספירות הבנין מלכות ולמעלה ממנה יסוד ולמעל' ממנו הוד כו' \nולמעלה ממנו חסד וזמ\"ש אילין על אילין כי שרשי הנאצלים בה בסדר מדרגתם ומשרשי הבנין \nהנגנזי' ונסתמין בתוכה נעשו לה שערים עובד סתימו והם חמשים שערי בינה כי כל אחת \nמשבעה ספירות הבנין נעשו לה שבע שערים שבעה פעמים שבעה הם תשע' וארבעים ושער החמשים \nהוא הכולל את כולם וכאשר שערים אלו נחקקו לארבע רוחות מזרח מערב צפון דרום מזרח ת\"ת \nעם ו' שערים דרום חסד ועמו נצח שהוא ענף חסד כנודע עם י\"ד שערים צפון גבורה ועמו \nהוד שהוא ענף גבורה עם י\"ד שערים מערב מלכות עם יסוד עם י\"ד שערים הרי מ\"ט וזה עולה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "עפ\"י הספרי' שגורסין ואינון מ\"ט ונשאר שער החמשי' שהוא נעלם מאד ואינו נכנס בצד \nמארבע צדדין אלו וזמ\"ש חד תרעא לית ליה סטרא לא ידיע אי הוא לעילא אי הוא לתתא כי \nאין ידוע אם שער החמשי' הוא כללותם שמקיבוץ כולם נעשה שער זה ואם כן הוא לתתא מכול' \nאו הוא כללותם שבו היו כולם וממנו יצאו וא\"כ הוא לעילא וא\"כ אין ידוע אם הוא כללותם \nלמעלה או למטה ושער זה נעלם ממרע\"ה וכמש\"ה ותחסרהו מעט מאלהים וזהו נתיב לא ידעו \nעיט דלא אתידע לעילא ותתא כנז' בזוהר במקומות רבים וזהו סוד הדעת דנחית מאבא כדמות \nברית קדש עליון דעייל ונפיק בה והוא לעילא והוא לתתא בסוד יוסף ובנימין במלכות למטה \nולמטה נודע אימתי הוא לעילא בסוד יוסף הצדיק ואימתי הוא למטה בסוד בנימין הצדיק אבל \nלמעלה בבינה לא אתידע אימתי הוא לעילא ואימתי הוא לתתא כדפרישית ובג\"כ הוא סתים כי \nהוא מאבא עלאה ועייל ונפיק בה דוגמת יוסף הצדיק ברחל שעם היותו מעולם הזכר אות ברית \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "קדש היה לה לבן למלכות לתתא וחמר גו אינון תרעין אית מנעולא חדא וחד אתר דקיק לאעלא \nההוא מפתחא ביה כו' רצה גו אינון תרעין שהם מ\"ט שערים יש מנעול אחד והוא סוד יסוד \nשבה שהוא נקודת ציון שבבינה דז\"א וחד את' דקיק הוא הרחם ופתח שבו והמפתח הוא היסוד \nהפותח ועושה אותה כלי כי עד עתה היה פתחה סתום וזמ\"ש ולא אתרשים אלא ברשימו דההוא \nמפתח' כי הוא העושה אותה כלי ופותחה ומבשרנו נחזה אלוה וכמו שיסוד תחתון כולל שית \nכד\"ת שוקיו עמודי שש דכליל שית בקרטופא כחדא כי יסוד עליון כליל שית תרעין ולפיכך \nנקרא ברא שית על רזא דנא אמר בראשית ברא אלהים ונמצא לפי זה שבינה עליונה היא \nמתלבשת ונגלית בדעת תחתון שבחכמה קדומה שהוא דעת עליון שבאבא ומשם ירדה לבינה דבז\"א \nבסוד דעת שבבינה שבז\"א: \nודע כי אבא ואימא התחילו מחסד שבחכמה קדומה דאריך וחג\"ת שבחכמה קדומה הם (ע\"ב) לאבא \nואימא חב\"ד הרי שת\"ת שבחכמה קדומה נשמה לדעת שבאבא ואימא ונתלבשה בינה עליונה דאריך \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בתוך הדעת תחתון דחכמה קדומה והדעת בתוך הת\"ת שבחכמה קדומה והת\"ת בתוך הדעת העליון \nשבאבא ואימא ומשם ירדה לדעת שבבי' שבז\"א כי ז\"א מחסד שבאבא התחיל וחג\"ת שבאבא הם \nחב\"ד שבז\"א והנה נה\"י שבחכמה קדומה נתלבשו בחג\"ת שבאב' וחג\"ת שבאב' נתלבשו בחב\"ד \nדז\"א נמצא שדע' שבז\"א הוא יסוד שבחכמ' קדומה מתלבש בת\"ת שבאבא ובינה עליונה בתוך \nדעת תחתון דחכמה קדומה. ודעת תחתון בתוך יסוד זה ויסוד זה בת\"ת שבאבא ות\"ת שבאבא \nבדעת שבז\"א ונמצא כי בינה מתגלית בדעת שבחכמה הקדומ' התחתון ובדעת עליון שבאבא \nובדעת עליון שבז\"א וכל גילוי' בתוך הדעת כי אין לה גילוי אלא ע\"י הדעת כמ\"ש אם אין \nדעת אין בינה אם אין בינה אין דעת והוא המפתח למעלה ולמטה כי מלמעלה ירדה לבינה \nשבז\"א אימא עלאה ונתלבש' בה בסוד הדעת שבה ובינה זו היא הנקראת היכלא ובתוך היכלא \nנגנזו כל חלקיה ומציאותיה ון' שערי בינה זו שבז\"א סובבין לה והיא מתעלמת שם ולא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "נתפשט אורה לחוץ להוציא שש קצוות של ז\"א לחוץ והיה העולם תהו עד אשר נכנס בה סוד \nהדעת דכליל שית תרעין בסוד הרחם שבה מקום המנעול והוציא שש קצוות ז\"א לחוץ על ידי \nהדעת דכליל שית תרעין וזה נקרא בראשית כשאינו נכנס בה כדי לפותחה. אלא שכולם השש \nקצוות סתומים בתוכו ובתוכה סגיר ולא פתיח. והענין הוא כי מיין נוקבין דילה (ד\"ש \nע\"ד) הם שש קצוות דנוקב' דז\"א ומיין דכורין דילי' הם שש קצוות דז\"א ולפיכך ההוא \nמפתחא כליל שית תרעין וכל עוד שאין מיין דכורין אין מיין נוקבין ונמצא שהדעת סיבת \nהכל והוא המפתח שמא תאמר הרי אמרני למעלה ששער החמישים הוא נתיב לא ידעו עיט והוא \nסוד הדעת כדפרישית ואיך אנו אומרים שהמפתח הוא סוד הדעת: \nדע כי יש דעת למעלה מדעת כי אל דעות ה' ושער החמישים הוא סוד הדעת שבבינה שבז\"א \nשהוא מוחא דאתפלג לחמשין תרעין הנז' באדרא רבא וכאשר לא היה זווג היה דעת שבאבא \nשהוא יסוד שבחכמה קדומה נגנז בתוך ת\"ת שבאבא ות\"ת שבאבא גנוז בתוך דעת שבז\"א ובינה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "עלאה שהיא אימא עלאה גנוזה בכל חלקיה תוך היכל זה שהוא בינה שבז\"א והיה העולם תהו. \nוכאשר רצה המאציל העליון למיעבד תולדין יצא היסוד דחכמה קדומה מתוך הדעת שבאבא מתוך \nת\"ת שבאבא מתוך דעת עליון שבז\"א ופתח המנעול שהוא הרחם שהוא בבינה דז\"א ומשם נכנס \nלתוך הדעת שבה שער החמשים. ומשם לבינה עליונה שהיא אימא עלאה המתלבשת בסוד המעיים \nהעליונים שבחכמה הקדומה להוציא ו\"ק ולהולידם למעבד שמוש ולמעבד תולדין ומברא נעשה \nאבר שהוא יסוד שבחכמה הקדומה ונקרא חסד עלאה וגם אימא עלאה נתגלית נקודת ציון שבה \nוהוא נקר' מ\"י ונתגלית מתוך בינה שבז\"א משער החמשי' ומיסוד שבה ומתוך המעיים \nהעליונים המתלבשת בהם ונבקעו כולם כד\"א בדעתו תהומות נבקעו בין למעלה בין למטה \nולהיות כי יסוד זה עובר דרך היסוד שבה. (ע\"ג) ודרך שער החמשים ודרך המעיי' העליונים \nודרך נקודת ציון שבאימא עלאה ושער החמשים ממוצע בינתים ולא אתידע אם הוא לעילא נכלל \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "במעים העליונים או לתתא נכלל במנעול שהוא הרחם ולפיכך לא אתידע אם הוא לעילא או \nלתתא. אימתי ההוא מפתחא פתח תרעין ואזדמן לשימושא ולמעבד תולדין כד אתא אברהם דכתיב \nאלה תולדות השמים והארץ בהבראם ותנינן באברהם כו': \nדע כי עד אשר לא חזרו זכר ונקבה פנים בפנים ולא נגלה ונעשה בחינת אצילות היסוד לא \nנתגלה גם כן מציאות הדעת העליון אשר בין אבא ואימא ולכן לא נזכר הדעת בכלל הי\"ס. \nוזהו סוד ענין גילוי אבר דאברהם הנז' כאן וזמ\"ש כד האי אבר אתרשים במילת ברא כדין \nרשים סתימא לגלאה רשימו אחרא לשמיה וליקריה ודא איהו מ\"י כו': \n(המשך במסמך הבא): \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מאמרי ספר הזוהר מהרב הגדול זלה\"ה - פרשת בראשית (המשך)\nעוד ירצה עם האמור למעלה שהענין הוא כי כבר פירשנו כי יסוד שבחכמה הקדומ' מתלב' \nבדעת תחתון שבאבא מתלבש בת\"ת שבאבא מתלבש בדעת שבז\"א ונגנז בתוכו ובינה עלאה מתלבשת \nבדעת תחתון שבחכמה קדומה סוד המעיים מתלבשת בת\"ת שבחכמה הקדומה מתלבשת בדעת עליון \nשבאבא מתלב' כולה בבינה שבז\"א בסוד הדעת שבבינה שבז\"א שהוא שער החמשים ושאר החמשים \nשערי בינה סובבים אותה סגורי' במנעול סוד היסוד שבה והמפתח הוא דעת שבאבא מתפשט עד \nהיסוד שבאבא ברית קודש עליון ופותח רחמה ומכניס שש קצוותיו בה ועל ידי כן היא אימא \nעלאה מוציאה שש קצוותיה גם כן לחוץ והנה אבא נכנס ממנו ונגנז בדעת ז\"א מחסד שבו \nולמטה לבד כדפרשית אבל אימא עלאה כולה נכנסה ונגנזה בתוך בינה שבז\"א ונעשית לה נשמה \nבתוך דע' שבה וזמ\"ש גניז כולא בהיכל' חדא (נ\"א גניז כולא בה כולא כחדא) ובינה זו \nשבז\"א היא גבורה שבאבא ובתוכה היא אימא עלאה וזמ\"ש אני בינה לי גבורה ולפיכך נאמר \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "באימא עלא' דיתבא רביעא על בנין סוד מ\"ם סתומה כי כלה נכנסה ונגנזה בתוך דעת ז\"א \nשהם הבנים מש\"כ באבא: \nוכאשר רצה המאציל העליון להוציא מאימא עלאה שש קצוות לחוץ ושאבא עלאה יוציא גם כן \nשש קצוות לחוץ למטה בז\"א נתלב' בחסד והוציא השש קצוות לחוץ על ידי החסד שהוא אברהם \nויצא האבר הקדוש שהוא סוף השש קצוות. וזהו אזדמן למעבד תולדין ואלו השש קצוות הזכר \nשבאו מאבא עלאה בסוד הדעת שפתח את השערים והכניס בה זרע קדש שהם שש קצוות אלו של \nהזכר שסופם אבר שהוא היסוד וגם היא אימא עלאה הוציאה שש קצוות הנקבה מצדה בסוד \nנקודת ציון שבה הנקראי' מ\"י ונקראים אל\"ה. והנה אור אבא נתלבש בדעת ז\"א מיסוד שבו \nדאבא עד שהגיע לחסד שבו דאבא וכאשר בא חסד ונכנס בדעת ז\"א ונכנסו בתוכו כל השש \nקצוות מאבא מיד (ד\"ש די\"ב ע\"א) אזדמן לשימושא ולמעבד תולדין כי יצא לחוץ האבר הקדוש \nוזמ\"ש אימתי ההוא מפתחא פתח תרעין ואזדמן למעבד תולדין כד אתא אברהם דכתיב אלה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "תולדות השמים והארץ בהבראם ותנינן באברהם. והנה קודם התלבשות חסד שבאבא בדעת ז\"א \nהיה ברא לבד כי היסוד היה בורא ומאציל (ע\"ד) הדעת דז\"א והולך ומתפשט עד סיומא דגופ' \nמבפנים ואז היה נקרא ברא מתעלם בתוך דעת ז\"א סגיר ולא פתח וכאשר הגיע היסוד לסיומא \nדגופא ונשלמו שש קצוות שבאבא להתלבש בו כאשר בא החסד ונכנס בו אז מיד נעשה אבר \nואהדרו אתוון לשמושא ונגלה היסוד וכמו שאבא התחיל ליכנס בדעת ז\"א מיסוד שבו בסוד \nברא כן אימא עלאה כולה נתלבשה בתוך בינה שבז\"א בסוד מי והוציאה שש קצוותיה שהם \nנקראים אלה ואז תכף השם העולה מ\"ה שהוא שם בן ארבע במילואו העולה מ\"ה במילואו \nדאלפין גילה האבר הקדוש ונעשה מברא אבר ונמצאו במעי הבינה שש קצוות מצדה ושש קצוות \nמצד אבא שהוא שם בן ארבע במלואו העולה מ\"ה והוא סוד חכמה כח מ\"ה וזמ\"ש והוא רשים \nבאלה מסטרא דא מצד אימא ואבר מסטרא דא מצד אבא ועדין היו חסרים כי בשש קצוות שבזכר \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "חסרה מד' המלכות שבו וכן בשש שבנוקבא דז\"א חסרה מלכות שבה ולפיכ' נשלמו כל אחד באבר \nשמצד הזכר ה\"א ומם סוד מ\"ה שהוא מלכות שבו ונעשה אברהם ובאלה דמצד הנקבה יו\"ד מ\"ם \nסוד המל' שהיא ים ונעשי' אלהים וז\"ש כד אשתלי' דא אשתלי' דא וכל זה במעי הבינ' בסוד \nהעיבור בבטן דאזדרע לתקונא דישוב' כדין אקרי אלהים כדבעינן למימר קמן ואמנם מפני מה \nנחקקה כל אות בפני עצמה ולא נחקקו מ\"ה באברהם יחד וים באלהים יחד הענין הוא כי \nהמלכות שבכל ספירה יש לה שתי בחי': \nאמר המעתיק לא נמצא בדרוש הזה יותר. האמנם נמצא בראשית המאמר הנז' פירו' אחר וז\"ל. \nאמר ר' חיי' לר' יוסי האי דאמריתו בראשית ברא שית ודאי הכי הוא כו' דע כי ברא הוא \nסוד באר העליון שהוא חיבור הוי\"ה דב\"ן דהיהין ואהי\"ה דהיהין העול' קנ\"א ושניהן ב\"ן \nוקנ\"א בגמטרי' באר ועל ידי זה הבאר העליון נבראו שש קצוות שהוא ז\"א וזהו ברא שית כי \nבאר עליון ברא שית סטרין (א\"ש צ\"ע כי בשער א' שער ההקדמות בדקנ\"ז ע\"א אמר שבאר זה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הוא ברחל וכאן כתב שהוא באר עליון צ\"ע) (ועיין בס' תורת חכם הנ\"מ דקי\"ג ע\"א) ואח\"כ \nביאר איך נבראת נוקביה הנקראת אלהים כנודע ואמר ברא אלהים פירוש כי מן הבאר היותר \nתחתון שהם אותיות ברא גם כן על ידו נבראת הנקב' הנקרא' אלהים והנה באר התחתון הוא \nחיבו' ארבע' שמות הוי\"ה פשוטה כ\"ו ואלהים פשוט פ\"ו והוי\"ה פשוטה כ\"ו ואדני פשוט ס\"ה \nשהם בגמטריא באר הרי כי במלת בראשית נרמז בריאת ז\"א ובמלת ברא אלהים נרמז בריאת \nנוקביה: \nוצריך שתדע כי זו ההויה דב\"ן שממנ' נבראו שית סטרין הנקרא ז\"א הוא עליונה כי אין כל \nההויות דב\"ן שוות כי ארבע בחינות ב\"ן הם והוא סוד כנגד ארבעה בנים דברה תורה \nוארבעתם בגמטריא קדקד הב\"ן האחד הוא בנוקבא דז\"א הב\"ן השני הוא בתבונה קודם שתתפשט \nותתלבש תוך ז\"א הב\"ן השלישי הוא בתבונה אחר שנתפשטה בז\"א הב\"ן הרביעי הוא בבינה \nעלאה וזכור הקדמה זו: \nאמר שמואל גם בשער ראשון בשער ההקדמו' בד' רנ\"ח ע\"ב נתבאר היטב זה הב\"ן הראשון שהוא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בנוקבא דז\"א: \n(דף טו\"ב ע\"א) ונחזור לענינינו דע כי זה שביארנו הוא כאשר נאצלו בתחילה בבחי' אחור \nבאחור אבל כאשר חזרו פנים בפנים אז יתבאר הפסוק באופן אחר והוא כי מן ברא שית נעשה \nאבר שית כי אותיות ברא נעשה אבר שהוא היסוד ולא באר ואותיות שית נעשו מ\"ה שהוא \n", "en": ""}]}
