{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "14", "title": "שער מאמרי רשבי — קטע 14", "hebrewTitle": "קטע 14", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/14/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/14/", "segments": [{"index": 1, "he": "לירד לאותן העשר נשמות מצד ההוא רוחא דיליה בגויהו והכל עובר דרך שם ואז מאותו האור \nהנמשך להם דרך שם נמשך מאותו החלק שהוא ניטל עמהם משלהם ונכנס בנשמה הפנימית ולכן \nהוא מוכרח להשתדל לתקנם ולהדריכם כדי שיטול חלק עמהם. אבל בנשמה הפנימית של זו \nהנשמה הראשונה אין לתשע נשמות האחרות חלק עמה כלל ולכן הם אינם נוטלי' חלק במצות \nשעושה הנשמה הפנימית הראשונה הנז': \nעוד צריך שתדע ענין אחר במציאות ביאת הנשמות האלו בעה\"ז דע כי אעפ\"י שהנשמה הראשונה \nקדמה אליהם בבחינת העיבור במעי המלכו' עכ\"ז במציאו' זמן יציאת הנשמו' בעה\"ז אפשר \nשיקדמו הם וביאור הענין הוא דע כי אחר שהנשמה היתה בסוד העיבור במלכות יש נשמה שתכף \nאחר זמן עיבורה יורדת בגוף בעה\"ז ויש שיורדת בעולם הבריאה ומתעכבת שם ועומדת ומשרתת \nלפני הקב\"ה כשאר המלאכים אשר שם ואח\"כ לזמן קצוב או כאשר יזדמן שום תפלה או מצוה או \nאיזה זכות של איזה אדם בעוה\"ז תרד ותבא בגוף בעוה\"ז וזהו סוד חי ה' אשר עמדתי לפניו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הנז' באליהו ז\"ל והביאוהו בס' הזוהר בפ' אחרי מות בדף ס\"ח ע\"ש והענין הוא כי אליהו \nז\"ל כאשר נפשו יצתה מסוד העיבור במלכות דאצילות לא ירדה תכף בגוף בעוה\"ז אבל נתעכבה \nבעולם הבריאה ועמד ושרת שם בשם ה' אלהיו ככל שאר המלאכים אשר שם ויש נשמה שיורדת עד \nעולם היצירה ומתעכבת שם ע\"ד הנז' עד בא זמן רדתה בעה\"ז ויש שיורדת עד העשיה בעה\"ז \nונמצא כי כולם יוצאות מסוד העיבור ממלכות דאצילות רק שזו נשאר' בבריאה וזו ביצירה \nוזו בעשיה וכל זה תלוי כפי מעשי התחתונים בעה\"ז כי יש תפלה או מצוה שאין בה כח רק \nלהוציא הנשמה שבתוך הקלי' ולהעלותה עד המלכו' של אצילות בסוד העיבור כנז' ויש תפלה \nיותר נכונה ומקובלת לפני השי\"ת ויש בה כח להוריד' עד גוף בעה\"ז ויש תפלה שאינו \nמורידה רק עד הבריאה או היצירה כנז' וזה אינו תלוי בערך גדר הנשמה בעצמה רק כפי \nפעולות התחתו' המתיחסו' אל שורש הנשמות ההם וכן כפי האדם בעצמו הפועל המצוה או \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "התפילה ההיא כך יוכל להיות כח בידו להמשיך נשמה אחת בבנו הנולד לו אותה נשמה שתהיה \nיותר קרובה אליו כפי בחינת שורש נשמתו והנשמה האחרת תשא' למעלה עד יהיה לה גואל \nהקרוב אליה יותר אמנם אין זה תלוי במעלת הנשמה ההיא או בפחיתותה להתעכב יותר \nמחברתה: \nודע כי הנשמה היורדת בגוף בעה\"ז תכף אחר צאתה מסוד העיבור ממלכות דאצילות בלי הפסק \nעיכוב זמן בשאר העולמות זו ודאי יש לה (ע\"ב) יתרון מעלה לפי שזו אינה מתלבשת בשום \nעולם אחר ואינה עוברת בו רק דרך מעבר בלבד. אך הנשמה המתעכבת באיזו עולם הנה היא \nמתלבשת באותו עולם מעין לבוש העולם ההיא וכשאח\"כ תרד בעוה\"ז אינה יורדת אלא מלובשת \nתוך הלבוש ההוא וגם יש חילוק אחר כי אינו דומה המתעכב בבריאה אל המתעכב ביצירה כי \nלבוש הבריאה זך ודק מאד מן לבוש היצירה וכן של היצירה זך משל העשיה. ואמנם לפעמים \nהנשמ' המתעכבת מתלבשת באותו עולם שיהיה תהיה יותר גדולה במעלה מן הנשמה היורדת ברגע \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "תכף בעה\"ז בלי הפסק בנתיי' לפי שמחצב מדרגתה גדול מן האחרת אלא שבנשמה עצמה יש בה \nשינוי כי אם היא עצמה תרד ברגע תהיה יותר מאירה מכאשר תתעכב באיזה עולם ותתלבש \nואח\"כ תרד בעה\"ז: \nשם בדס\"ה ע\"א שורה י\"א וז\"ל וכדין דא נהירו דמחשבה דלא אתידע בטש בנהירו דפריסא \nונהרין כחדא ואתעבידו תשעה היכלין. והיכלין לאו אינון נהורין ולאו אינון רוחין כו' \nהדרוש הזה ביארתיו היטב בביאור אדרת האזינו מאה כבר ביארתי ענינם בחלק כונת היחודים \nועיין ביחוד של שם שד\"י וע\"ש: \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "פרשת לך לך\nמאמר בס' הזוהר בס\"ת בדע\"ו ע\"ב שורה ל' וז\"ל ומסר לה מאה מפתחן דברכאן בכל יומא \nכו'. ענין אלו המאה מפתחן הנרמזים במילת לך לך שהם בגמטריא מאה כבר ביארתי ענינה \nבחלק כונת היחודים ועיין ביחוד שם שם שד\"י וע\"ש: \nאמר שמואל עוד מצאתי מכתיבת יד הרב זלה\"ה במאמר הזה מסל\"ה ומס' מראות הצובאות ולא \nנמנעתי מלכותבו (ד\"ש ע\"ג) וז\"ל חד סליק לסטר חד כו' ולאפס מקום פה כתבתים לקמן בפ' \nתרומה ד' ומצאת שם כי תדרשנו: \nשם בדע\"ז ע\"א שורה י\"ו וז\"ל תא חזי בשעתא דאתער פלגות ליליא וקב\"ה עאל לגנת' דעדן \nלאשתעשעא עם צדיקיא כו' וכרוזא קרי בחיל כו' חד סליק לסטר חד כו'. הנה בחצי הלילה \nהכרוז יוצא למלאכי עליון הפנימיים הנכנסים אל הקדש פנימה שיבינו וישכילו כי בחצי \nהלילה רוחא דכל רוחין והוא דעת עליון הפנימי כי רוח הוא ת\"ת כנודע ורוחא דכל רוחין \nהוא סוד פנימיות הת\"ת ולפני לפנים כי יש כמה ת\"ת באבא ואימא וז\"א ונוקביה כנודע \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וכולם נקראין רוחין ורוחא דכל רוחין נשמה להם והוא מחיה לכולם והוא דעת עליון לעיל' \nמת\"ת אבא ואימא ורוחא דכל רוחין ארים בסימו דשמתא כי כמו שהיסוד מבסם לנוקבא תתאה \nכן דעת מבסם לנוקבא עליונה הפנימית וממשיך לה אור עליון לבסמ' ולפי שמלכות סוד נפש \nכאשר יבסם אותה יקרא בסימו דנפשא. אבל בינה עליונה סוד נשמה כאשר יבסם אותה דעת \nעליון וימשיך לה האור הנעלם בחכמה עליונה יקרא בסימו דנשמתא ומשום דהדינין מתערין \nמינה עד חצי הלילה מחצי הלילה ואילך היא מתבסמת כי אז היא עת רצון כנודע (ע\"ג) וזה \nעל ידי רוחא דכל רוחין דארים בסימו דנשמתא ומבסם אותה והרחמים מתעוררים ובסימו \nדנשמתא הוא סוד החיך והגרון בסוד חכו ממתקים והיינו בסימו ממש מיתוק הדינין ומגרון \nוחיך זה מתפש' ויוצא הקול סוד ת\"ת שבבינה הפנימי העליון וכל מיני ת\"ת שלמטה ממנו \nנמשכין ומתקיימים על ידו. ולפי שקול זה הוא שרש כל הקולות ומתפשט מן הגרון העליון \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אמר ומתמן נפיק קלא דקליא והנה רוחא דכל רוחין וקלא דקליא כולם הם פנימיות התפארת \nהתחתון אלא שקול לפנים ורוח לפני לפנים. והנה הת\"ת מתפשט בשש קצוות והוא נשמה להם \nוהו' קצוות הם ארבע סטרי עלמא מזר\"ח מער\"ב צפו\"ן ודרו\"ם ומעלה ומטה ועל מעלה ומטה \nאמר חד סליק לסטר חד והיינו מעל' חד נחית לההוא סטר והיינו מטה והנה הקול מתפשט \nומתפז' לארבע סטרי עלמא ונכלל בהם בסוד דין ורחמים מזרח רחמי' מערב דין דרום רחמים \nצפון דין והיינו קלא אתבדר לד' סטרי עלמא ואח\"כ מתפשט הקול ועולה בסוד מעלה וזהו חד \nסליק לסטר חד וכן מתפשט ויורד בסוד מטה וזהו חד נחית לההוא סטר לא נמצא יותר מזה \nהדרוש: \nשם בד\"צ ע\"א וז\"ל פתח ואמר ויי' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ כו' הס מפניו ה\"ס רשים \nקמיה נקודין דכל עלמא דאינון שתין וחמש כחושבן ה\"ס שתין אינון וחמש אינון וכולהו \nרשים קמיה כד ברא עלמא כו'. וזה נוסח אגרת שלוח' ממורי ז\"ל לתלמיד אחד שלו. שאלתני \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "זה ימים על מה שאמר בזוהר בפ' לך ה\"ס נקודין כו' וראיתי כתבך שנית התחלת ליכנס דרך \nנקב קטון ולח יכולת. והריני פותח לך שער כפתחו של אולם וצריך אני לבאר לך כל המאמר \nמתחילתו למען תבין: \nהנה פתח ואמר וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ כד בעא קב\"ה לברוא השש קצוות שהם \nהנקראים עלמא אסתכל גו מחשבה שהיא חכמה וצייר בה השש קצוות רשימות דקות כקרני \nחגבים. ומרוב אור החכמה לא יכלו השש קצוות לקבל אור ממנה כי לא היו נגלים מרוב \nניצוצי האור העליון כי רב הוא כאשר לא יוכל האדם להסתכל באור השמש לרוב בהיקותו \nוכמעט יחשכו עיניו כן שש קצוות אלו לא יכלו לקבל בהיקות רוב החכמה ולא היה להם קיום \nוהעמדה וזהו ולא יכלי למיקם עד שנתלבשה החכמה בבינה בסוד ההיכל הפנימי ונגנזה בתוכו \nהחכמה בסוד סמך מאפרסמון ושם בבינה נתעבו יותר השש קצוות כי בחכמה היו רשימות לבד. \nוכך אמר ורשים רישומין. אמנם בבינה אתרשימו ואצטיירו אתוון בגלופייהו נצטיירו בסוד \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "וייצר צר\"י שהיא נקודת בינה והאותיו' נחקקו בבינ' כנודע ומשם נצטיירו השש קצוות אחר \nשנצטיירו ונחקקו בבינה האותיות כי האותיות בבינה מבפנים ושש קצוות קמיה לבר וזהו \nמפניו וחכמה ובינה אלו הם חכמה ובינה עלאין אבא ואימא הנז' באדר' זוטא בעא למברי \nשמים שהם ששה קצוות שבז\"א הנקרא שמים אסתכל באור קדמא' הוא חסד עליון והוא חכמה \nשבז\"א ונתעטף בו בסוד התלבשות לשיוכל לקבל האור העליון. אמנם אין התלבשות זה \nכהתלבשות היכל כי הנה כאשר ההיכל (ע\"ד) (ד\"ש ע\"ד) מפסיק יתמעט האור וזה כי מרוב אור \nהחכמה לא יכלו לקבל אורה כי אם על ידי הפסק רב תבנית היכל וכאשר נתעטף אין כל כך \nהפסק וזה לפי שכבר נתמעט האור ויוכלו לקבלו בהפסק מועט דמו' עטוף והסתכלותו באור \nקדמאה הוא לעשו' ז\"א דוגמת אור קדמאה תוכו חסד מטה כלפי חסד אסתכל נמעבד נוקבא תתאה \nהוא נוקבא דז\"א עבד היכלא אחרא הוא בינה שבז\"א כי כשם שחכמה עלאה ההיכל שלה בינה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "עלאה כן הז\"א החכמה שבו עשה לה היכל והיא בינה שבז\"א והוא המוח הנחלק לחמשין תרעין \nהנז' באדרא רבה ובו נכנס בסוד התלבשות ועשה שש קצוות דנוקבא דז\"א ולפי שההפסק רב \nדמות היכל נתמעט אורה כי על ידי היכל בתוך היכל נעשית ושם נרשמו כל רשומין שש קצוות \nשבבריאה יצירה עשיה עד סוף המדרגות ולפי ששש קצוות בהיותה בבינה הם בסוד שתין כל \nאחד כלולה מעשר בסוד ס' רבוא דעלמא עלאה כנז' בס' בראשית דף ב' וד' כ\"ב ובס' שמות \nדקכ\"ו ודקפ\"ו וברדתם למטה שש קצוות אלו הם שש בסוד ששים ושש ו' גדולה ו' זעיר'. \nונמצא שהם ששים ושש ולפי ששש קצוות שבת\"ת שהוא ז\"א נעשו על ידי התלבשות אור קדמאה \nשהוא אחד מו' קצוות עצמם לא נמנה עמהם שהוא מלבוש לבינה וז\"ש בפ' בראשית דף נ' ע\"ב \nדהא ימינא ביובלא שריא ולפיכך נק' יומא דכולהו דאזיל עם כולהו כי אינו עובר האור \nלהם אלא דרך או' קדמאה ונמצא שהם ששה עמו והם החמשה לבד כי הוא עובר בכולם בבינה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שהרי היא מתלבשת בו וכיוצא בזה נתבאר בפ' יתרו דס\"ח ע\"ב ההוא היכלא אתחפייא בשית \nיריען והוא בינה כנז' שם וקאמר בתר הכי אינון שית יריען אינון חמש לגו בגו אינון \nיריען קיימא חד מרקמא בההיא יריעא אתחפייא ההוא היכלא מיניה אשגח וחמי לכולא ע\"כ \nולפי' הם ששים וחמש וכל אלו נרשמו במלכות וזהו ה\"ס מפניו כל הארץ שהיא המל' כל אלו \nקבלה הארץ ולפיכך נקראת אדנ\"י שעולה ה\"ס ועו' שהיא היא ה\"ס נקודין אלו כי היא \nכללותם ודי בזה כ\"א באתי להאריך לא תכיל היריעה ויש על כל קוץ וקוץ ממה שכתבתי תילי \nתילים אלא שבאתי בקצרה ודי לך עתה ידידי בשני דברים אלו כי הם עיקר שאלותיך ודע כי \nיש דרך קצר בדברים אלו כי נתלבש בבינה להמציא שש קצוות שלמטה ממנה וזהו ההיכל \nהראשון והיכלא אוחרא הוא שנתלבש במלכות להמציא שש קצוות שלמטה ממנה והם ס\"ה על פי \nמה שכתבנו והראשון לפני לפנים וזה לפנים ואין הפרש ביניהם כי אם בפירוש היכלא אחרא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ודי בזה: \nאמר שמואל עוד מצאתי מרגלית אחרת מפי הרב זלה\"ה כנז' וז\"ל הס מפניו כל החרץ שתין \nאינון וחמש אינון כו' זה יובן במה שביארתי בסוד ברוך שאמר כי ס\"ה הוא בגמטריא שם \nאדני. והוא כללות היסוד והמלכות כי היסוד כולל שש קצוות אשר כל אחד מהם כלול מעשר \nהרי ששים והה' היא במלכות הנקראת ה\"א תתאה הרי ה\"ס וז\"ש שתין אינון וחמש אינון ולא \nאמר שתין וחמש אינון לרמוז כי הם נפרדות ששים ביסוד וחמש במלכות: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "פרשת וירא\n(דף כ\"א ע\"א) שם בס\"ת בדק\"י ע\"א שורה ל' וז\"ל תרין אומין חד אקרי עמון וחד אקרי \nמואב חד באתגליא וחד באתכסייא כו'. דע כי אלו הם בחינת שתי קליפות אחת כנגד הבינה \nואחת כנגד המלכות והקלי' הנקרא עמון היא כנגד הבינה הנקראת נועם בסוד ויהי נועם ה' \nאלהינו ובקדושה נקראת נועם ובקליפה נקראת עמון כי אותיותיהם שוות וזהו סוד מ\"ש רז\"ל \nשאמר הקב\"ה פרידה אחת טובה אני עתיד להוציא מעמון והיא נעמה העמונית אשת שלמה המלך \nע\"ה ולהיות' מצד הקדושה אשר היתה בתוך הקליפה ההיא לכן נקראת נעמה על שם נעם ה' \nשהיא הקדושה ולא קראוהו עמונה על שם הקליפה הנקראת עמון: \nאמר שמואל אעפ\"י שלא ביאר הרב ז\"ל בענין מואב כלום נלע\"ד שסמך על מה שפירשו חז\"ל \nבמדרש הנעלם של רות בד\"ג ע\"א שורה י\"ג וז\"ל פתח ר' ואמר ברזא דא הוי\"ה יו\"ד אקרי \nכדוגמא דא אלימלך ה\"א אתקרי כדוגמא דא נעמי ואמאי אתקרי שמה נעמי שנאמר ויהי נועם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ה\"א עלינו וא\"ו ה\"א (ד\"ש דט\"ו ע\"א) כדוגמא דא רות ובעלה רוח אפיך נשמה תור שנא' \nותור וגוזל הרי מבואר שרות שבאה ממואב היא באגלייא במלכות והשתא אתי שפיר מ\"ש קרא \nוישם כסא לאם המלך ותשב לימינו ואמרו חז\"ל לאם המלך לאמה של מלכות והיא רות ואפשר \nלומר שרות היא מלכות דז\"א גופיה ובת שבע היא מלכות העשירית מהבנין כנלע\"ד: \nשם בדק\"ך ע\"א שורה ו' וז\"ל וירא את המקום מרחוק דא הוא יעקב דכתיב ויקח מאבני המקום \nכו' זה יובן במה שביארנו בפסוק מרחוק ה' נראה לי כי כל מקום שנאמר מרחוק הוא אבא \nוכמ\"ש בס' הזוהר בפסוק ותתצב אחותו מרחוק בפ' שמות ובפ' בהעלותך ונודע כי יעקב נעשה \nמהארת היסוד דאבא שבתוך ז\"א ונמצא כי ראה אברהם שעתיד לצאת ממנו יעקב שהוא מן היסוד \nדאבא הנקרא רחוק: \nעוד שם במאמר ההוא בשורה י\"ט וז\"ל דהא כד אתא יעקב מית הוה אברהם ואסתלק מעלמ' כו' \nאין הדבר כפשוטו כי הרי בן ט\"ו שנים היה יעקב כשמת אברהם כמ\"ש ז\"ל ע\"פ ויזד יעקב \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "נזיד תבשיל של עדשים היה לאבלותו של יצחק על פטירת אברהם אביו אבל הכונה כי כאשר \nנתגלה מציאות גדולת יעקב בעולם שהוא בצאתו מבאר שבע דכתיב ביה ויקח מאבני המקום כו' \nואז כבר הוה אברהם מית ועל לקיחת יעקב אלו אבני המקום הזה נתנבא אברהם וז\"ש וירא את \nהמקום מרחוק כלומר ראה את יעקב שנתקשר בשכינה כאשר לקח מאבני המקום כו' בסוד וישב \nעל המטה הנז' ביעקב דאמרו בזוהר דיתיב על ערסא שלימא הנקרא מטתו שלשלמה ואמנם אברהם \nראה ענין זה מרחוק פירוש שדבר זה היה רחוק עדין כי מעשה זה אחר מיתתו של אברהם: \nאמר שמואל קשה לי פורתא כי נראה מדברי רז\"ל במ' רבה בפ' תולדות פ' ס\"ג כי (ע\"ב) \nביום שנכנס למצוות והוא בן י\"ג שנה אז מת אברהם וכמש\"ה כי טוב חסדך מחיים כו' שחמש \nשנים מנע הקב\"ה מאברהם כו' וכן נראה בפ' שמות פרשה א' והרב זלה\"ה אמר שהיה בן ט\"ו \nשנים יעקב וצריך עיון: \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "פרשת חיי שרה\nשם בדקכ\"ג ע\"א שורה א' וז\"ל תא חזי רזא דמלה מאי שנא בכולהו דאמר שנה שנה כו' הענין \nהוא כי הנה הכתר כולל כל הי\"ס אשר כל אחד כלולה מעשר סך הכל מאה והוא כנגד הכתר \nואבא ואימא הם נקראים עשרים שנה כי כל אחד מהם כלול מי\"ס שבו הרי עשרים בין שניהם \nוז\"א ונוקבא שהם בחינת שבעה קצוות הם נקראים שבע שנים וכבר ביארתי במקום אחר כי \nאריך אפין ואבא ואימא הם רחמים גמורים ואפילו אימא היא שוה בערך אבא כמ\"ש באדרת \nהאזינו דכחדא נפקי כחדא שריין כו' ולכן אינו מזכיר בהם שנים בלשון רבים אלא שנה \nבלשון יחיד וכן בכתר שהוא יחיד אמר שנה אבל בז\"א ונוקביה הזכיר שנים בלשון רבים \nכמ\"ש ושבע שנים לפי שמתפרשאן בדינא ורחמי: \nשם בדקל\"ג ע\"א שורה י\"א וז\"ל ובגין כך יעקב משמש במרום תנינן מאי במרום כו' זה תבין \nבמה שנתבאר אצלנו בענין יעקב ולאה ורחל כי ז\"א יש לו שתי נקבות דבקות עמו מאחוריו \nהעליו' היא לאה בסוד קשר של תפילין שבראש ועומדת בחצי קומתו העליונה והשנית היא רחל \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ועומדת למטה בחציו התחתון ובימי החול בשחרית מזדווג יעקב עם רחל אפין באפין וזווג \nזה נעשה על ידי תפלתנו שבשחרית וגם אז יש ללאה עמו בחינת חיבוק הימין ודבר זה נעשה \nמעצמו ומאליו שלא על ידינו ובתפלת המנחה מזדווג ישראל עם לאה פנים בפנים מראש ישראל \nועד החזה שבו ורחל היא מתארכת באחוריו ועולה מרגליו ועד ראשו והם שוים בקומתם. והרי \nנמצא איך לאה ניתנת בין תרין דרועין ובתפלת ערבית עומדת רחל אחור באחור מן החזה \nולמטה ולאה היא פנים בפנים עם יעקב מן החזה דז\"א ולעילא עד ראשו ובחצות הלילה אז \nמתפשטין יעקב ולאה כשיעור כל קומת ז\"א מראשו ועד רגליו. ועומדים יעקב ולאה פנים \nבפנים ומזדווגים יחד אז אחר חצות הלילה ולפי שזה הזווג דאחר חצות הוא בסוד הבינה \nכמבואר במקומו. לכן נקרא הזווג הזה דאחר חצות זווגא דאבא ואימא דאחר חצות כנז' \nבזוהר אמנם ענינו הוא על זווג הזה של יעקב ולאה שלאחר חצות לילה הנעשה על ידי אבא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ואימא ומזדווגין יחד שניהם עד אור הבוקר וזהו (ד\"ש ע\"ב) סוד ויהי בבקר והנה היא לאה \nכי בהיות הבקר עדין היא שם לאה בזווג עם יעקב. והרי נתבאר כאן פרטי כל הזווגים \nונמצא כי זווג לאה ויעקב אינו אלא בלילה ובפרט קודם חצות לילה ואז נקרא יעקב משמש \nבמרום שהוא מן החזה דז\"א ולמעלה. וזהו סוד מ\"ש רז\"ל יעקב תיקן תפלת ערבית ושם למעלה \nנקרא מרום בבחינת הבינה הנקראת מרום כמש\"ה מרום וקדוש אשכון שהם סוד אבא ואימא. \n(ע\"ג) והענין הוא במה שנתבאר אצלנו כי אי אפשר ללאה להזדווג עם יעקב אלא אם כן \nלוקחת יסוד הבינה ואין להאריך עתה בזה וזמ\"ש דכיון דאיתיהיבת אתתא בין תרין דרועין \nוהענין מדבר על לאה שניתנת בשחר ובמנחה בין תרין דרועין ואח\"ך לבתר בתפל' ערבית אז \nהוו מילייהו בלחישו פירוש כי הזווג אשר לה אז עם יעקב הוא בלחישו פירוש שהוא בסוד \nהבינה עלמא דאתכסיא בלחישו כנז' וזהו סוד יעקב משמש במרום: \nשם בדקל\"ג ע\"ב שורה ב' וז\"ל יצחק ברזא דארבע דסטירו דרבקה דכתיב ויקח את רבקה כו' \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "כבר הודעתיך כי החמש גבורות היורדות ביסוד דז\"א השלשה מהם נמתקות שם עם החסדים. \n", "en": ""}]}
