{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "26", "title": "שער מאמרי רשבי — קטע 26", "hebrewTitle": "קטע 26", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/26/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/26/", "segments": [{"index": 1, "he": "שירו חמשה ואלף ושבעים שבע' ספי' הבנין הנשארים ובא\"א לא נזכרו אלו דלא אתגליא אלא \nרישא לחוד כדכתבינן לעיל ומאלו התחתונים עשה ווין לעמודים כי הם מעולם הזכר וזמ\"ש \nבפ' פקודי ו' דא רזא דדכורא דקיימא למיהב מזוני לנקבה ובג\"כ כל אינון ווין דעבד \nבצלאל למיהב לון לאשרא' על נוקבי ונפיק מרזא דאלף דאיהו חושבן שלים. ושבעה מאות \nדאיהו חושבן שלים וחמשה הכי נמי ושבעים כלא רזא חדא כו' וכולא ברזא עלאה עכ\"ל. וזה \nמבואר במה שכתבנו. ואמנם היות בכל קוץ ת\"י נימין ובכל נימא ת\"י עלמין וכל עלמא ת\"ך \nעיבר הנה מצינו שני חשבונות אלו לשני בתי ישראל בית ראשון ת\"י ובית שני ת\"ך ואין \nספק כי היות מנין הנימין ת\"י כמנין קדוש ובנזיר נאמר קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו \nיורה כי הנזיר עולה למקום גבוה ידמ' לעליון. ומצינו בנזיר שני פעמים קדוש כנגד \nהנימין וכנגד העולמות היוצאין מנימין אלו. ואמנם טעם למנין זה הוא כי כמו ששלשה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "מוחין תחתונים כלולין במוח זה. כן ל\"ב נתיבות דבמוחא תתאה כלולין בו ונמשכין על ידי \nנימין אלו לנימין דז\"א ועל ידי כך מתפשט מוחיה לל\"ב שבילין כדאיתא באדרא רבא. והנה \nכל קוץ מאלו כלול מל\"ב נתיבות וכל נתיב אחד כלול מי\"ס הרי ש\"ך. והם הם ש\"ך ניצוצות \nדבטש בוצינא דקרדינותא כדאיתא בריש פרקין והם י\"ש עולמות שעתיד הקב\"ה להנחיל לכל \nצדיק וצדיק כי נתיב מהם לא ידעו עיט: \nוהא דאמרינן באדרא רבא וזוטא דמנהירו דחוורא דגלגלתא ירתי צדיקיא לעלמא דאתי ת' \nעלמין דכסופין דכתיב ארץ ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר ההוא עולם התחיה קאמר וכדאמר \nבתר הכי נמי דמטלא דנטיף מיניה יתערון בה מיתיא לעלמ' דאתי וקרא נמי דייקא דקאמר \nוישקול אברהם לעפרון דהיינו לאותם שוכני עפר כדאיתא במדרש הנעלם וקאמר התם דמאתים \nעל התורה ומאתים על שמוסרין עצמן על קידוש ה' בכל יום. והענין הוא כי בתורה זוכים \nלמאתים והם חכמה ובינה כל אחת כלולה מעשר ועשר מעשר הרי מאתים והם ב' אותיות \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ראשונות שבשם י\"ה כי עסקו בעץ החיים דהיינו חכמה ובינה בן י\"ה וכאשר מוסרין עצמן על \nקידוש ה' בפסוק שמע ישראל ומיחדים חתן וכלה. והיינו קידוש אחד (ד\"ש ע\"ב) שהחתן מקדש \nהכלה שנקראת שם כד\"א ויעש דוד שם וכשהוא מוסר עצמו נחשב כמת ובנשמתו נעשה הזווג מים \nנקבות ובגופו מתרצה סטרא אחרא ואינו נכנס להפריד בין חתן וכלה. וזהו סוד ענין י' \nהרוגי מלוכה ונמצא שהוא מזווג שתי אותיות אחרונות של שם וזוכה למאתים עולמות ובתו' \nמזווג שתי אותיות ראשונות כי התורה בן י\"ה והוא המזווג חכמה ובינה כדאיתא בתיקונין. \nוהנה שם בן ארבע. ארבע אותיותיו ארבע מאות ומילויו עשר הרי ת\"י. ולפיכך אנו אומרים \nג\"פ קדוש קדוש קדוש ה' צבאות לפי שיש בעתיק' ג\"פ הויה וכמו שכתבנו לעיל. וכל אחד \nעולה קדוש וזה קרוב למה שיבא בפרק רביעי על פסוק והיו ימיו מאה ועשרים שנה ולפי \nששלשה שמות אלו במילואם עולים שלשים אותיות לפיכך סתם נזירות שלשים יום וגם הוי\"ה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בחשבונו כ\"ו ועם ארבע אותיותיו הוא שלשים זמ\"ש כל ימי נזרו קדוש יהיה להוי\"ה (די\"ג \nע\"א) ל' יהו\"ה ודע כי ל\"ב נתיבות כל אחת כלולה מי\"ב אותיות מהם שלשה שמות אלו עולה \nשפ\"ד. וחשבון השם כ\"ו הרי ת\"י. וכאשר תכלול הל\"ב נתיבות כל חחת מי\"ג תיקונין עולה \nתי\"ו וארבע אותיות השם הרי ת\"ך גם שם שד\"י ואלהי\"ם עולה ת\"ך. (אמר שמואל צריך עיון \nשאינם עולים כי אם ת' בלבד. ואם תמנה שדי ואלהים באותיותיהם יעלו תכ\"ב. כי שדי יש \nבו ט' אותיות ואלהים יש בו י\"ג אותיות ואפשר שימנה גם כן לשני השמות עצמם של שדי \nואלהים ואז יעלו תכ\"ב כנלע\"ד) ושם אל ושדי ואדני עולה עולה ת\"י ושם שדי ואלהים \nואהי\"ה עולין תכ\"א ואין קפידא באחד יתר בגמטריא והנכון בעיני כי יוד עלאה תליא \nבעתיקא כדאיתא באדרא זוטא. ויוד במילואה עולה עשרים וכל אחד כלול מעשרים הרי ארבע \nמאות והיו\"ד עצמה שהיא עשרה כי היא השורש הרי ת\"י ואם נחזור ונמנה היו\"ד במילואה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שהיא עשרים הרי ת\"ך: \nודע כי היוד יש בה ג' קוצין קוץ לעילא וקוץ לתתא וקוץ באמצעיתא קוץ לעילא כתר עליון \nקוץ באמצעיתא חכמה קוץ לתתא בינה כדאיתא בפ' ויקרא גם השם כולו במילוי יודין כזה \nיוד הי ויו הי תלי בעתיקא כדאיתא בתקונין ויש ביוד הי ויו ג' יודין ועולין ל' ולפכך \nסתם נזירות שלשים יום. והנה היוד ראשו' עולה ת\"י כדפרישית והם הת\"י נימין והיוד \nשניה עולה גם כן ת\"י והם ת\"י עולמות כי היוד שניה רומז לבינה הנקראת עולם מן העולם \nועד העולם ולפיכך הם ת\"י עולמות והיוד השלישית עולה גם כן ת\"ך כי הויו רומז לדעת \nהמקבל משתי אותיות יוד הי והיא עולה ת' ועם ב' יודין המשפיעים הרי ת\"ך האמנם היוד \nהרביעי' שהיא נוקב' לא נתגלה עדין אעפ\"י דתליא ביה עוד נראה לי שארבע יודין שבשם זה \nיו\"ד ראשונה עשרים פעמים עשרים הם ארבע מאות והם ת' אלף עלמין דחוורא דגלגלת' \nדמנהירו דהאי חוורא ירתי צדיקיא לעלמא דאתי ת' עלמין כדלעיל ויוד שניה שבשם הם ת\"י \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "נימין כי עולה ת' והיוד עצמה שהיא שרשה הרי ת\"י ויו\"ד שלישי' שבויו שבשם היא גם כן \nת' ועם היוד עצמה היא ת\"י עולמות כי מבינה ולמטה בנין העולם ואף י\"ש עולמות הם תחות \nעלמא דאתי ולא בעלמא דאתי כדאית' בפ' תרומה ויוד רביעית שבאות הי אחרונה שבשם עולה \nגם כן ת' ועם היוד שבהי אחרונה ושבויו שהוא החתן המשפיע לה דלית לה מדילה כלום הרי \nת\"ך ולפיכך בית ראשון היה ת\"י שנין כמנין ה\"י ראשונה ובית שני ת\"ך כמנין ה' אחרונ' \nועל דרך זה כשתמנה יוד פעמים הי הרי ש' ועם היוד הם י\"ש עולמות דתחות עלמא דאתי ואם \nתמנה יוד במילוא' הם ש\"ך והם ש\"ך נצוצות דבטש בוצינא דקרדינותא ואם תמנה עוד ההי \nהרי שכ\"ה והם שכ\"ה ניצוצות שנתקיימו כדלעיל וכן אם תכה יוד ראשונה על יוד שבהי \nראשונה הם ת' ועם היוד הרי ת\"י וכשתכה יוד שבויו על יוד שבהי אחרונה עם יוד במילואה \nיהיה ת\"ך כי כ\"א פעמים כ' עולה ת\"ך והיא לית לה מדילה כלום לחזור ולמנותה ויוד עולה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "כפי מה שכתבתי בבית ראשון ה\"י ראשונה ובבית שני הי שניה כדאיתא בפ' פקודי ואין עוד \nנביא ואין אתנו יודע עד ישקני מנשיקות פיהו ולספרים דגרסי וכל עלמא להיט לתש\"ך עיבר \nאפשר דהיינו טעמא (ע\"ב) דמילת בראשית צירופה תש\"ך וכל עולם נתפשט למנין בראשית. עוד \nאפשר נומר דשם בן ארבע במילואו עם עשרה אותיות וד' תיבות הרי י\"ד ומילוי המילוי הרי \nכ\"ח הרי מ\"ב וכשתכה יו\"ד (ד\"ש ע\"ג) על מ\"ב הרי ת\"ך ודי בזה. ודע דאמרינן באדרא רבא \nדבפלוגתא דשערי אזיל חד ארחא דנהיר לר\"ע עלמין ומני' נהיר ארחא כו' דכתיב כל ארחות \nה' חסד ואמת כו' עכ\"ל ובאדר' זוטא אמרינן דעל ארחא דא כתיב אז תתענג על ה' ומהאי \nארחא אתנהרין שאר ארחין דפליג בז\"א עכ\"ל. והענין הוא כי עפ\"י שאמרנו למעלה כי באותם \nי\"ג נימין בלחוד הוא דשריין שערי לאתפלגא ולא באינך שערי היינו לומר שאין לשאר \nהשערות מקום מיוחד זה לכאן וזה לכאן כי כולן שוין אבל אלו הנימין יש להם מקום מיוחד \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אלו לכאן ואלו לכאן לקבל אנפוי אבל יש מקום מיוחד שאין בו שער כלל בפלגותא דשערי \nוהיינו האי ארחא דנהרין ביה צדיקייא לעלמא דאתי וטעם הדבר הוא כי השערות להעלים \nהאור העליון נעשו כדי שיתלבש בשערות ויאיר למטה כי לא היה באפשר לקבל אורו אם לא \nדרך שערות אלו והנה הצדיקים הם בז\"א והם זוכים להשיג אותו האורח בלי אמצעי. ונמצא \nשיש לה יתרון על ז\"א כי אינו מקבל אלא על ידי שערות והם נהנין מהאור העליון מבלי \nאמצעי. ונמצא שיש להם יתרון על ז\"א וז\"ש באדרא זוטא דע\"ד כתיב אז תתענג על ה' על ה' \nדייקא למעלה ממנו ויותר ממנו ומכל מקום אין נהני' ממנו ממש אלא שממנו מאיר אורח שהם \nהצדיקים מאירין ממנו לעלמא דאתי וזמ\"ש ואורח צדיקים כאור נוגה העליון שבפלגות' \nדשער. והנה האור הטבעי עד חצי היום הוא הולך ומאיר ומשם ואילך לא יגיה אורו וזהו \nהולך ואור עד פלגותא דשערי שהוא נכון היום חצי היום בפלגותא דשערי ולמדנו דמפלגותא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "דשערי נהיר ההוא ארחא וטעם היות אורח זה בפלגו' דשערי הוא כי הצדיקים זוכין על ידי \nהתורה. ותורה שבכתב היא עמודא דאמצעיתא והיא בן י\"ה דעת בן לחכמה ובינה. וכבר כתבנו \nדשערות אלו ג' מוחין כלילן בהו חכמ\"ה ובינ\"ה ודע\"ת ודעת הוא פלגותא דשערי ובי' נהיר \nארחא לצדיקייא. ועם הקדמה הזו דשערות להעלים האור נעשו אתי שפיר הא דאמרינן לעיל \nדחפיין שערי על קדלא דלא אתחזי קדלא כי למטה כנגד אחורוי ממול העורף העליון שם \nהקליפ' והדינין ראוי שיסתכלו הקליפות במקום הקדש ויאחזו בו ולפיכך מתכסה בשערות מה \nשאין כן ממול פניו שאין שם קליפות ועוד כי הפנים נתקנו בפה בחוטם ועינים והפנים \nעצמם הם לבושים כי עודפים על עובי העורף וזהו תיקונם מה שאין כן בעורף דלא אתתקן \nאלא על ידי שערות אלו שהם מכסין אותו ומטעם זה לא נתכסו האזנים העליונים בשיער כי \nגדולה תפילה שעולה עד מקום גבוה בלי אמצעי ובלי הפסק שום דבר ואין שום דין מעכב \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דבאתר דטרחותא\nדינא אשתכח וכדאמר בפומא באדרא רבא וזה על ידי ז\"א המתקן עצמו על ידי התפלה והוא \nמעלה התפלה לפניו וכבר כתבנו זה למעלה ובמצחא אמרינן באדרא דכד סליקו צלותיהון \nדישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמ' על בנוי גלי מצחא דרעוא דרעוין כו' והיינו ע\"י \nז\"א המעל' התפילה שם והיינו דלא קאמר כד שמע עתיק יומין (ע\"ג) צלותיהון דישראל או \nכד קביל צלותיהון והנה מאורח זה נמשך אורח המתפרש לתרי\"ג ארחין דפליג בז\"א כי באורח \nזה כלולים בדקות גדול כי מן דעת זה שהוא בפלג' דשערי כדכתיבנא נמשך לז\"א ששם הדעת \nתורה שבכתב כלולה מרמ\"ח מצות עשה ושס\"ה מצות לא תעשה שהם תרי\"ג ארחין כי דעת תחתון \nמכח דעת עליון יצא הכלול במוחא סתימאה כדכתיבנא ותרי\"ג ארחין אלו הם הטובות לנוצרי \nבריתו ועדותיו לתת להם שכר על כל מצוה מהאי ארחא על כל מצוה בלי אמצעי וכדכתיבנא \nוהם חסד ואמת מאריהון דמתקלא מטה כלפי חסד לשלם שכר טוב וכדאמרינן באדרא זוטא: \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ואמנם טעם מנין ר\"ע עלמין אפשר שהם כנגד כ\"ז אותיות התורה עם מנצפ\"ך וכל אחת כלולה \nמעשר הרי רע. ולפיכך נהיר מניה ארחא לצדיקיא לעלמא דאתי כי כל העוסק באור תורה. אור \nתורה מחייהו ואפשר דארבע מאות עלמין דירתי צדיקיא לעלמא דאתי מנהירו דחוורא \nדגולגלתא קאי ולומר שר\"ע מהם מאירים מאורח זה וק\"ל הם מאירים דרך חוורתא דריש' שבין \nשער לשער והיינו כי הארבע מאות נחלק לשלש מוחות חב\"ד כל אחד קל\"ג ושליש וכאשר יתחבר \nהדעת עם החכמה ויכריע ביניהם. ויטה לצידה של חכמה כלפי חסד יקח שלשה יתירים שהם \nהכלולי' מכל (ד\"ש ע\"ד) העולמו' כי בודאי לכל העולמו' שבכל מוח ומוח יש עולם א' \nהכולל את כולם וכמ\"ש בפ' נשא על אמו\"ר להם שעולה רמ\"ח חסר אחד והנה אחד לכל מוח הרי \nשלשה והם השרשים ויעלה מאתים ושבעים וכיוצא בזה אמרו בפ' תרומה על י\"ש עולמות שלוקח \nת\"ת ר\"ז עולמות כמנין אור כנגד חסד ות\"ת ונשאר לגבורה ק\"ג ואף כאן נוטל דעת שהוא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "פלגותא דשערי ר\"ע ונשאר לבינה ק\"ל ואלו אינן מאירין כל כך כמו האחרים שהם יותר \nרחמים מאלו ומאירים דרך אורח זה והק\"ל מאירין דרך חיוור שבין שיער לשיער ואל תדמה \nשיש כאן רחמים ודינין ח\"ו שהרי אמרו לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה דכולא שאעפ\"י \nשאמרו בהאי שריין שערי לאתפלגא היינו ברדתם למטה לז\"א אבל כאן אין ניכר דבר אעפ\"י \nשישנו בכח אלא סתום מכל וכל וזמ\"ש לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה דכולא ימינא אתחזי \nולא אתחזי כי אף הרחמי' אינם ניכרים כי אין האור ניכר אלא מתוך החושך ואין כאן לא \nחושך ולא דין ואמר אתחזי לפי שעל ידי ז\"א ניכר שיש כאן ימין כי כאשר ישגיח בעינא \nפקיחא או ברעוא דרעוין וזולתו ניכר שיש שם ימין קצת ולא אתחזי בו ממש אבל שמאלא לית \nביה כלל כי אין רע יורד מלמעלה והנה בני ישראל התאוו תאוה לדעת מה הפרש יש בין ז\"א \nכשהוא מתנהג ברחמים גמורים לאריך אפין ומה בין רחמים אלו לרחמים אלו והיו רוצים \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "לצרף זה בלבבם ובשכלם שישתנה שכלם להבין בגדולות ובנפלאות על ידי א\"א וע\"י ז\"א ובזה \nידעו כי אין בקרבם וזמ\"ש לצרפא בלבהון וכיוצא בזה אמרו בפ' שלח בדף קנ\"ח ע\"ב שורה \nכ\"ה וז\"ל דבמעיכון בעיתו למנדע דא דכתיב היש ה' בקרבנו בקרבנו דייקא או אם אין עכ\"ל \nואפשר שבמעיהון ממש היו רוצים השיניי שיהיה להם עונג נפלא באכילתם דומה לעדן עליון \nואז ידעו כי אין שהוא א\"א בקרבם. (ע\"ד) ומשה אמר להם שבפרי הארץ יראו השינוי ויכירו \nכדאיתא התם: \nודע כי גלגלתא זו המקפת את המוח היא בינה שהיא היכל לחכמה וגנוזה בתוכה ולפיכך תמצא \nכל שכר הצדי' נמשך מגלגלתא זו כי ארבע מאות עלמין מנהירו דחוורא דגולגלתא כדכתיב \nארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר שהיא הגלגלת שהיא מקפת וסוחרת את המוח והני ירתי \nצדיקייא לעלמא דאתי גם טל אורות נמשך ממנה לעלמא דאתי לחיו' המתים וכן חד ארחא \nבפלגותא דשערי דנהירין מיניה צדיקיא לעלמ' דאתי ומיני' נהיר ארח' דאתפרש לתרי\"ג \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ארחין בז\"א לתת שכר המצות נמצא שכל עניני העה\"ב ממנה נמשכין כי עולם שבז\"א מקבל \nמעולם הבא העליון לתת שכר טוב לצדיקים שבו. ולפיכך היו הקוצים אלף אלפים רבוא ושבעת \nאלפים וחמש מאות כי אלף בינה בסוד אלף בינה כנז' בפ' בלק ושבעה אלפים בסוד שבעה \nשנים שבה ות\"ק כנגד חמישים וכנגד חמישים שעריה באו דגלגלתא שלשה פעמים י\"ג תקונין \nשהם מ\"ט אם בנהירו דחוורא דאנהיר לי\"ג עיבר ואם בי\"ג נימי דשערי ואם בי\"ג תיקוני \nדיקנא הרי מ\"ט והגלגלת עצמה הרי חמיש' שערי בינה צריך עיון כי שלשה פעמים הם ט\"ל \nולא מ\"ט (אמר שמואל אולי מונה גם העשר ספירות של הגלגלתא עצמה ובהם נשלמים לחמשים) \nוי\"ג תקונין דחוורא רחמים גמורים וי\"ג נימין בינוניים וי\"ג תיקוני דיקנא מקור \nהדינין ובמקומם נכפין כדכתיב' לעיל. ולפי זה הני מאתן ושבעין עלמין הם הם מאתן \nושבעה עלמין דאור קדמאה ולעילא הם מאתן ושבעין ונהירין מההוא ארחא דבפלגותא דשערי \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ולמטה תחות עלמא דאתי הולכין ומתמעטין והם ר\"ז או\"ר קדמאה ואור זה גנזו הקב\"ה \nלצדיקים לעתיד לבא ויאיר להם לצדיקים כאור נוגה שהיה ביום ראשון וישוב לאיתנו: \nותאנא באדרא רבא בדף קכ\"ח ע\"ב וז\"ל האי גלגלתא חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר \nגליפין לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסיטרא דאנפוי ולארבע עיבר בסטרא בסחרני \nארחא וחד לעילא בגולגלתא כלומר לסטרא דלעילא כו' ולקבל דא בקע לגלגלת לתתא כד עאלין \nבחושבנא עכ\"ל. ביאור הדברים כי האי חוורא דאנהיר לי\"ג עיבר היינו על ידי מוחא \nסתימאה דמתפרש ביה שלשה פעמים ארבעה ארבעה ארבעה והכי אמרינן באדרא זוטא בדף רפ\"ח \nע\"ב וז\"ל ובגין כך עתיקא קדישא אקרי אין דביה תליא אין כל אינון שערי וכל אינון \nנימין ממוחא (ד\"ש דכ\"ז ע\"א) סתימאה תליין כו' בגין דהאי חכמתא סתימאה דביה מתפרשא \nתלת זמנין לארבע ארבע והוא עתיקא כציל לון ושליט לון על כלא עכ\"ל. הכונה דע\"ק דהכא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בההוא רישא עלאה לעיל' רישא דלאו רישא ולא ידיע ולא אתידע מה דהוי ברישא דא כדקתני \nהתם ולא הוי ע\"ק סתימא דכל סתימין דהיינו ההוא כתרא עלאה רישא עלאה ולאו היינו חכמה \nסתימאה דאתקרי עדן עלאה סתימא דכל סתימין ועתיקא סתימא דכולא אבל ע\"ק סתימא דכל \nסתימין אי נמי ע\"ק סבא דסבין היינו כתרא עלאה והכי אמרינן בתר הכי האי ע\"ק סבא \nדסבין כתרא עלאה לעיל' דמתעטרן ביה כל עטרין וכתרין מתנהרין (דף י\"ד ע\"א) כו' וכל \nשאר בוצינין מיניה מתלהטין ומתנהרין עכ\"ל: \nוהנה הזקנים הם חכמה ובינה וזקן הזקנים הוא כתרא עלאה לעילא והנה אמ' עטרין וכתרין \nובוצינין ועטרין הם ז' תיקוני רישא וי\"ג תקוני דיקנא שהם משפיעים לתחתונים הנאצלים \nוכתרין הם אבא ואימא חכמה ובינה ודעת ובוצינין הם שבעה הנרות שאחריהם והנה בעטרות \nאמר דמתעטרין ביה כי הם קרובי' אליו וממנו נעשו ובכתרין אמר מתנהרין שנמשך להם אור \nממנו על ידי תקוניו ובבוצינין אמר מתלהטן ומתנהרן כי יש בהם דין ורחמים. וזהו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "מתלהטין דין ומתנהרין רחמים ולפי שזה זר מאד כי איך מתלהטן מיניה אחר שהוא רחמים \nלפיכך אמר שהוא בוצינא עלאה טמירא דלא אתידע כי גם הוא בוצינ' אתקרי כי כח הדינים \nבו אלא שאינן ניכרין וזהו טמיר' דלא אתידע ובהגיעם למטה בבוצינין נתגלו וזמ\"ש וכל \nשאר בוצינין מיניה מתלהטן ומתנהרן. ולפי שכל התיקונין כולם הם בראש השלישי שהוא \nמוחא סתימאה והם נמשכין מהראש השני שהוא עתיקא סבא דסבין לפיכך אמר דמתעטרן ביה כל \nעטרין וענין ראשים אלו נתבארו באדרא זוטא בדף רפ\"ח ע\"א וז\"ל האי ע\"ק טמיר וגניז \nוחכמתא עלאה סתימ' בההוא גלגלתא משתכח כו' תלת רישין אתגלפן דא לגו מן דא ודא לעילא \nמן דא כו' ועל האי אקרי ברח לך אל מקומך והחיות רצוא ושוב כו' עכ\"ל: \nדע דע\"ק הוא שם כולל לכל השלשה ראשים וכדאמ' באדרא זוטא ואי תימא מאן ע\"ק כו'. וכבר \nנתפרש למעלה. ועוד שנינו שם באדרא זוטא בדף רפ\"ח ע\"ב וז\"ל האי ע\"ק אשתכח בתלת רישין \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "וכלילן בחד רישא וההוא רישא עלאה לעילא לעילא ובגין דע\"ק אתרשים בתלת כל שאר \nבוצינין דנהרין כלילן בתלת עוד ע\"ק אתרשים בתרין כו' עוד ע\"ק אתרשי' ואסתי' בחד כו' \nעכ\"ל: \n", "en": ""}]}
