{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "33", "title": "שער מאמרי רשבי — קטע 33", "hebrewTitle": "קטע 33", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/33/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/33/", "segments": [{"index": 1, "he": "יכולות לקבלו ונתבטלו אבל עתה כיון שהשלשה ספי' ראשונות נתקנו בציור פר' אדם יוצא \nהאור במידה ובמשקל כפי הצורך והיכולת בז' תחתונות לקבלו והוא על ידי השערות אשר \nבראש הפרצוף כי האור נמשך דרך השערות שצורתם כמו צנורות דקי' ומסופם יוצא האור לחוץ \nכנז\"ל בריש תיקון ע' גם נמשך האור דרך חלונות ומעברי' צרים וקטנים בנקבי האזן \nוהחוטם והעין והפה וכיוצא ויכולים התחתונים לקבל האור ההוא. והשלישי הוא כי בתחילה \nהיו ג\"ס ראשונות כ\"א כלולה מי\"ס אבל עתה שנעשת כל ספי' מהם בצורת פרצוף נמצא כי כל \nאחת מהם נעשת פר' מי\"ס גמורות ומה שהיו עתה תחלה ג' ספי' הם עתה שלשי' ספי' באופן \nשנתארך ונגדל המקום שיעור רב וגדול מאד מבתחילה ונתרחקו ז\"ת מן הא\"ס שיעור גדול של \nשלשים ספי' ויכולים לקבל האור משא\"כ בתחי' שהמרחק אשר בינם לבין הא\"ס לא היה רק \nשיעור ג' ספירות לבד וע\"י ג' התועליות האלו שנתחדשו עתה נמצא שהז' תחתונות שהם המלך \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "השמיני יכולות לקבל אור עליון של א\"ס והם מתקיימות ואינם מתבטלו' כמו הראשונות שהם \nהז\"מ הנז' ואז גם הו\"ק נתקנו כי גם נתחברו והיו מחוברים בסוד פר' אחד ולא נבדלים זה \nמזה כבראשונה באותם הז\"מ ואחר אשר היה עתה תקון הזה בכל עולם של האצי' נמצא כי גם \nבאותם הז\"מ שמתו ונפלו למטה מעולם האצי' גם הם יכולים עתה להתקן כמו שנבאר בע\"ה \nוהענין הוא כי עתה הם מרוחקים מן הא\"ס\nבתכלית ההרחק כי הנה עתה הם ה' פרצופי' גמורים כל אחד מי\"ס גמורות כי הכתר נעשה \nפרצוף א\"א והחכמה נעשה פר' אבא ובינה נעשת פר' אימא והו\"ק נעשה פר' ז\"א ועשירי' \nנעשית פרצוף נוק' דז\"א א\"כ יש עתה הרחק רב מאד ביניהם ולכן עתה יש יכולת אל הז\"מ \nדמתו להתקן ולהתברר ולהתבסם וכנז' באדרת נשא דקל\"ה ע\"ב דמנהון אתבסמו ומנהון לא \nאתבסמו ודע כי כל זה שביארנו (דף כ\"ג ע\"א) לעיל הוא בדרך כללות בענין הי\"ס הכוללות \nכל עולם האצי' ואמנם גם כל פר' ופר' מן ד' הפר' הראשונים היה ענין זה של בטול \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "המלכים כי אחר כל ספי' הג' שבכל פרצוף מהם אירע בהם בטול הז\"ת שבאותו פר' וכנגדם \nאנו אומרים ומזכירים ארבעה פעמים ענין תחית המתים בברכת אתה גבור כמבואר שם וע\"ש. \nונחזור לבאר ענין המלכים הנז' כי הנה להיות אלו הז\"מ כלם דינים קשים לכן לא יכלו \nלקבל האור ונפלו למטה כנז' וגם כל אלו הז\"מ כ\"א מהם היה בסוד אדם אלא שהיו אז בלי \nתקון ואם תמנה ז\"פ אדם יהיה בגי' שט\"ו ואלו יצאו מן בוצינא דקרדינות' דגניז גו מעוי \nדאימא וכמו שביארנו כי בוצינא דקרדינות' היא שורש הדינים ועיקרו וממנו יצאו אלו \nהז\"מ שכולם היו דינא קשיא ולכן אם תחבר ה' דבינה אשר משם יצאו אלו השט\"ו יהיה מס' \nכלם ש\"ך וז\"ש ות\"ח רישא שירותא דמהימנותא כו' בטש נצוצא דקרדינותא שהיא שורש הדין \nהגנוז במעוי דאימא כנז' באדר\"ז וזריק ניצוצין לש\"ך עיבר כי אלו המלכים להיותם דינים \nוגבורות חזקות נקראים בשם ניצוצי אש שיצאו מבוצינא דקרדינותא והיה מספרם ש\"ך \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ניצוצין כל נצוץ חלוק מחברו איש לעברו פנו וזריקתם היתה עד שירדו למטה מעולם \nהאצילות ובהיותם שם בריר פסולת מגו מחשבה ואתבריר כי להיותם דינים קשים היה הפסולת \nשל הקלי' מעורב בהם וכאשר נזרקו למטה הובררו ונתקנו והטוב והקדו' שבהם חזרו ליתקן \nע\"י המלך השמיני הנק' הדר ועלו למעלה והפסולת שבהם נעשה ממנו בחי' הקלי' ונשארו הם \nלמטה ואמנם כל אלו הז\"מ ברדת' נשארו תחת מקום מה שהוא עתה מלכות דאצי' אשר נק' שם \nאדני' ושם נתחברו ועמדו והנה המלכות היא ה' אחרונה שבשם ולכן אם תקח ה' אותיות די\"ן \nמחמשה שמות אדנ\"י יהיה מס' ש\"ך וכשתחבר עמהם ה' (ד\"ש ע\"ג) אלפין של ה' שמות אדנ\"י \nאז יהיו שכ\"ה ניצוצין כמנין נערה כמבואר אצלינו בפ' בא דל\"ח ע\"ב וע\"ש היטב: \nונחזור לבאר עתה ענין תיקון אלו המלכים שמתו מה עניינם וגם נבאר פי' מ\"ן הנז' בכל \nהזהר גם נבאר דרוש אדה\"ר איך נברא ע\"י זווג אב\"א. גם נבאר פי' זווג אב\"א מה עניינו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואחר כך נבאר ענין אלו עשרה הרוגי מלוכה מה ענינם ונתחיל מדרוש המ\"ן דע כי בחינת \nהכלי אשר נעשה באשה לקבל בתוכו את טפת הזכר נעשה ע\"י הידים העליונים כמבואר אצלינו \nבפ' וילך דרפ\"ו ע\"א וז\"ל כרוה נדיבי העם אילין אבהן דאקרון נדיבי עמים כרוה אתר \nלאזדווגא בה מלכא בברכאן כו' ושם ביארנו כי זה עצמו הוא מ\"ש חז\"ל במקום אחר פלוני' \nמעכה באצבע וע\"ש ענין הכלי הזה מה עניינו ונבאר עתה ענין המ\"ן הצריכים להיות בתוך \nהכלי הזה ומה עניינם ומציאותם דע כי כמו אשר האיש מזריע ונותן טיפת מים זכרים בנקבה \nוהם נמשכים מן מוח שלו כן האשה נמשכת טיפת מ\"ן מן המוח שלה עד היסוד בה שהוא בית \nהרחם שלה והטיפה הזאת נקראת מ\"ן ומשתי בחי' טיפו' אלו של מים זכרים ומים נקבות \nהנמשכות ממוח הזכר וממוח הנקבה וכלם ניתנים ביסוד שלה ומתחברים שם אז מהם נוצר הולד \nשהם בחי' הנשמה (ע\"ב) שנוצרת שם מזווג עליון להנתן אח\"כ בתחתונים בסוד בנים אתם לה' \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אלהיכם ושתי בחי' אלו נרמזים בשתי יודין המצוירים שם באות א' כי יו\"ד עילאה היא מוח \nהזכר ואות יו\"ד תתאה היא מוח הנקבה והוא\"ו אשר בינתים היא בחי' חד פריסו דאתפרס \nהנז' בזוהר בכ\"מ ויו\"ד עלאה היא מים זכרים יורדים משם ע\"י ההיא פרסא שהיא הוא\"ו \nויו\"ד תתאה היא מ\"ן ועולים משם עד ההיא פרסא אלו יורדים ואלו עולים: \nונבאר (ש' מ\"ן ומ\"ד פ\"א באורך) עתה בחי' המ\"ן אלו מה עניינם דע כי כל בחינת מ\"ן הם \nדינים וגבורו' וסודם הוא אותם המלכים של ארץ אדום שמלכו ומתו אשר הם מבוארים אצלינו \nבמקומות רבים ואמנם בחינת המלכים ההם רצ' המאצי' העליון לברא אותם בתחילה באופן \nההוא שיהיו כוללים בחינת קדושה אלא שהיא דינים וגבורות ובהם מעורבים השמרים והקצי' \nובכונה גמורה בראם כך כדי שיהיה בעולם שכר ועונש להפרע מן הרשעים וליתן שכר טוב \nלצדיקים ואין זה מקום להאריך בו אמנם בכונה גמורה בראם כך כדי לבטלם ולהמיתם כדי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שיתבררו מהם ניצוצות קדושות ויעלו למעלה והקלי' המעורבת בהם ישארו למטה בסוד סגי \nהזהב ושמרי היין ודע כי אלו הז\"מ הם י' אלא שהם דוגמת הז' היכלות הנז' בזוהר כי הם \nעשרה ונקראים בשם ז' לפי שבהיכל העליון כולל ג' היכלות ראשונות וההיכל התחתון כולל \nב' היכלות אחרונים וכן הוא הענין ממש בז\"מ האלו כי הם עשרה ונקראים בשם שבעה בלבד \nולהיות המלכים האלה בחי' דינים וגבורות נמצא שהם כלם בסוד הנקבה כנודע כי הנקבה כלה \nדין והנה באלו המלכים יש בהם חלק אל המלכות נוק' דז\"א וחלק מהם אל המל' שבז\"א וחלק \nמהם אל הבינה וחלק מהם אל המלכות שבא\"א. והנה כל המלכים הם בחי' מוחין של הנקבות \nכלם אשר מהם מתהוים המ\"ן כמו שיתבאר בע\"ה ולסבה זו שהם בחינת המוחין שהם בחי' החכמה \nהנק' מחשבה לכן כל אלו המוחין הובררו במחשבה שהיא החכמה כמ\"ש וסליק גו מחשבה \nניצוצין זריק לש\"ך עיבר ובריר פסולת מגו מחשבה ואתבריר כו' והטעם הוא כי כל אלו \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "המלכים הם מוחין של הנקבות אשר גם הם נק' מחשבות ולכן כאשר המחשבה העליונה שהיא \nמוחא חכמה סתימאה דברישא דעתיקא קדישא רצת' לתקנם היה באופן זה כי אחר שנתקן א\"א \nבתקונים שלו בסו' הפר' כנודע וכנז\"ל כי אז האור נמשך ע\"י מעוט ויש יכול' במלכים אלו \nלקבל האור העליון ולהחזיר לחיו' ואז אותה המחשבה עליונה מ\"ס דעתיק' האירה בהם וע\"י \nכך נתבררו אלו המלכים ואז אותו החלק הראוי להיותו בחינת מ\"ן בא\"א במלכו' שבו הובררו \nועלו באותה שע' וכל שאר המלכים נשארו למטה כי בחינתם גרוע' ואינה ראוי' לעלות עתה \nכי אין זה מקומם ואמנם ענין החלק הזה שעל' במל' דא\"א לעשות מ\"ן כנז' הנה הם סוד \nבחינת השערות של דיקנא דע\"ק וז\"ש באדה\"ר דקל\"ב ענין אותם ג' עלמין דנפקין בתיקונא \nקדמאה דדיקנא דעתי' ושם ביארנו שאלו הג' עלמין הם מבחי' (ד\"ש ע\"ד) ג' מלכים הנקראים \nבלע וחשם ויובב וכבר ידעת כי השערות ממותרי מוחא נפקי כי מציאותם הם (ע\"ג) מן החכמה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "עצמה אשר בא\"א שהיא מוחא סתימאה דביה וכבר ידעת כי זאת החכמה נקראת נוק' בערך הכתר \nשל א\"א בעצמו ואלו השערות של הדיקנא דא\"א הן מ\"ן של החכמה הנז' וזהו הטעם שאלו \nהשערות הם דינים גמורות ואחר אשר עלו אלו המ\"ן ממה שנתברר מאותם המלכים ועלו עד מל' \nדא\"א אז התחילו לברר גם החלק של המ\"ן הראוים אל הבינה הנקרא אי' ובהיותם שם למטה \nנתעלו ממקומם ועלו עד המקום שהיה בו בתחילה המ\"ן אשר עלו בא\"א והרי זו עליה אחד \nואח\"כ נתקנו או\"א גם הם אחר עלית המ\"ן של או\"א ואחר שנתקנו גם או\"א אז המ\"ן הראוי' \nאל אימא עלו למעלה מאותו מקום שנתעלו בו ועלו עוד עליה אחרת עד אי' עצמה למעלה \nבאצי' ונתהוו שם בסוד מ\"ן דיסוד דאימא ואז נתקן ז\"א ואותם המ\"ן הצריכים אל חלק ז\"א \nעצמו למלכות שבו עלו עליה אחת כנז\"ל אחר עלית המ\"ן של הבינה ואחר תיקון ז\"א עלו עוד \nעליה אחרת למעלה באצילות ונתהוו בסוד מ\"ן של המל' דז\"א עצמו והנה כל אלו המ\"ן \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שהובררו עד עתה היו נעשים ומתבררי' מאיליהם ע\"י המחשבה העליונה כנז' ולא הוצרך אל \nמעשה התחתונים יען הקליפות אשר כנגדם בס\"א אינם כ\"כ חזקים ושולטים בהם אבל המ\"ן של \nהנוק' דז\"א אשר היא בחי' העשיה כנודע אשר שם עיקר אחיזת הקלי' ותקפם וגבורתם ומפני \nזה לא יכלו המ\"ן של חלק המל' להתברר מאיליהם עד אשר יולד אדה\"ר וע\"י מעשיו ומצותיו \nותפילותיו יעזור לסייע לברר המ\"ן הנז' ויושלמו להתברר כולם ועל כן לא היתה הנוק' \nדז\"א יכולה לעלות מ\"ן לקבל מ\"ד של הז\"א ונשארו בסו' אחו' באחו' כי אם היו חוזרי' \nפב\"פ היו הקלי' נאחזות באחורים של הנוק' לרוב גבורת תוקף הקלי' הנאחזות בה ונמצא כי \nאי אפשר להיותם פב\"ב והנה אם ישארו זו\"ן אב\"א אי אפשר להם להזדווג כי אין זווג אלא \nבהיותם פב\"פ והדבר עתה תלוי ועומד ועל כן הוצרך לעשות המצאה אחת והיא מש\"ה ויבן ה' \nאלהים את הצלע כו' וביארו כל פרשה זו בזוהר בפ' בראשי' דף מ\"ו ע\"א וכל הענין והדרוש \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ההוא תבינהו ממה שנבאר כאן אעפ\"י שלא נזכיר כאן אלא ראשי פרקים וז\"ל המאמר עצמו בפ' \nבראשית דף מ\"ט ע\"א וז\"ל ויביאה אל האדם מהכא אוליפנא דבעאן או\"א דכלה לאעלא ברשותיה \nדחתן כד\"א את בתי נתתי לאיש הזה וגו' מכאן ואילך בעלה ייתי לגבה דהא ביתא דילה הוא \nדכתיב ויבא אליה ויבא גם אל רחל בקדמיתא ויביאה אל האדם דעד הכא אית לאבא ולאימא \nלמעבד לבת\nר איהו ייתי לגבה וכל ביתא דילה הוא ויטול רשות מינה ועל דא אחערנא דכתיב ויפגע \nבמקום וילן שם דנטיל רשו בקדמיתא כו' והענין הוא כי או\"א נסרו את המלכות מאחורי ז\"א \nוהעלוה למעלה בהיכל שלהם של או\"א עצמם אשר אין כח ורשות אל הקלי' לעלות ולהתאחז שם \nכנודע ואותו היכל שלהם נעשה בחינת חופה אל זו\"ן ושם נזדווגו יחד פב\"פ והולידו נשמת \nאדה\"ר משא\"כ בכל שאר הזווגים של זו\"ן כי כולם נעשים למטה בהיכל הנקבה וז\"ש בקדמיתא \nכלומר בעת בריאת אדה\"ר ויביאה אל האדם כי העלוה לנקבה בהיכל העליון דאו\"א וכבר שם \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "היה ז\"א והביאו את נוקביה (ע\"ד) אליו להזדווג עמו אבל לבתר רוצה לומר בשאר הזווג' \nשמאז ועד עתה אחר ברואת אדם אז איהו ייתי לגבה רוצה לומר למטה בהיכל הנקבה שם ירד \nהז\"א להזדווג עמה ולא תעלה היא אצלו. ואמנם צריך להודיעך כי בהיות שלזו\"ן לא היה \nמ\"ן של נוק' מבוררי' ואי אפשר להזדווג בלתי עליית מ\"ן ולכן הוצרכה הנוק' דז\"א לקחת \nאת המ\"ן של אימא עילאה והעלתם אותם בסו' מ\"ן לגבי ז\"א וע\"י עלייתם נזדווגו והולידו \nאת אדה\"ר וחוה כי כיון שעלו למעלה בהיכלם יכולים הם לקחת המ\"ן דאי' בהלואה לצורכה \nובזה תבין גדולת מעלת אדם וחוה כמה היתה שנולדו על ידי עליית מ\"ן של הבינה אלא שהיה \nבנוק' דז\"א שהעלתם אל הז\"א ולכן אדם וחוה נאחזים עד למעלה באו\"א והבן זה. והנה אח\"כ \nירדו זו\"ן למטה במקומם וחזרו להיות בסוד אב\"א כי אי אפשר להם לעמוד כאן אלא אב\"א \nמפני תוקף הקלי' שבאחורי הנוק' כנז' ואז הוציאו והולידו נשמת אדם וחוה ובהם כלולים \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "כל נשמות הנבראים אח\"כ כנודע. והרי עתה תבין בזה ענין מ\"ש בס\"ה במקומות הרבה כי \nאדה\"ר וחוה נולדו (ד\"ש דל\"ד ע\"א) ע\"י זווג אב\"א וכן בכל המקומות שתמצא כתו' בספרנו \nענין זווג אב\"א אל תחשוב שהדבר כפשוטו כי נמנע הוא שום זווג בהיותם אב\"א אלא מוכרח \nהוא שכל הזווגים יהיו פב\"פ. אמר שמואל הדרוש הזה של זווג אב\"א נתבאר גם כן בשער א' \nבשער ההקדמות בדקכ\"ו ע\"ב וגם נתבאר שנית בדרס\"ז ע\"א וגם נתבאר פה: \nוהענין הוא כנז' שאם היו ז\"א ונוק' למטה במקומם לא היה אפשר לעמוד אלא אחור באחור \nוכדי להזדווג הוכרחו לעלות בחיק אבא ואימא בהיכלם ושם נזדווגו פנים בפנים ע\"י מיין \nנוקבין של הבינה וירדו למטה במקומם ועמדו אחור באחור ואז הוציאום לחוץ את אותם \nהנשמות שהיתה היא מעוברת בהם ולכן הזווג הזה נקרא זווג אחור באחור ואין להאריך ולכן \nהיה צריך שיזדווגו ז\"א ונוקביה פנים בפנים במקומם למטה ואז יולידו את אדם וחוה ואת \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הנשמות הכלולו' בהם. ואילו היה הענין כך היו אדם וחוה נתקנים בתכלית התקון וגם כל \nהעולמות היו נתקנים ושלמים ולא היה כך כמו שביארנו אלא שיצחו בבחינת אחור באחור ואז \nנולדו אדם וחוה גם הם מחוברים אחור באחור ונסרם הקב\"ה כדי להחזירם פנים בפנים והנה \nאם אדה\"ר לא היה עובר על מצותו יתברך היה כח בידו להכניע את הקליפות אשר באחורי \nהנוקבא דז\"א על ירי מצותיו ומעשיו הטובים כמש\"ה לעבדה ולשמרה ואלו מצות עשה ומצות \nלא תעשה והיה מחזיר את ז\"א ונוקביה במקומם למטה בבחינת פנים בפנים ואז היו מתבררין \nגם חלק המיין נוקבין של נוקבא דז\"א הנתונים בין הקליפות בתכלי' הבירור עד שלא ישאר \nשום ניצוץ קדושה בהם ואז היו הקליפות מתבטלות מן העולם לגמרי כי ניצוצות הקדושה הם \nהמחיים אותם וכיון שיסתלק חיותם ימותו והרשעה כולה בעשן תכלה ובלע המות לנצח והיה \nהעולם על דרך מה שאנו מקוים ומצפים שיהיה בימות המשיח לעתיד לבא במהרה בימינו כי \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הקליפות הנקראים מות יתבלעו ויתבטלו מקיומם והויתם ולא נודע עוד מקומם (דף כ\"ד ע\"א) \nאיו. וזהו סוד אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף כי אלו המלכים היו מתבררים \nכולם ועולים בסוד מיין נוקבין יתחברו עם המיין דכורין ומהם נוצרים הנשמות וכשיכלה \nבירורים יבא בן דוד כי תמות הקלי' ותתבטל לגמרי. ואמנם יען אשר חטא אדם הראשון גרם \nשלא יתבררו כל המיין נוקבין של המלכות ואעפ\"י שגרם והחזיר את ז\"א ונוקביה פנים \nבפנים במקומם למטה לא היה דבר של קיום תמידי אבל החזירם פנים בפנים בעת הזווג בלבד. \nואח\"כ חוזרים ז\"א ונוקביה ועומדים אחור באחור. וזהו סוד תיקון התפילות שתיקנו לנו \nחז\"ל כדי לעשות תיקון למעלה בכל עת מאלו שלשה תפילות ולהחזירם פנים בפנים במקומם \nלפי שעה בעת הזווג ומבררים קצת ניצוצות מועטות מאותן המלכים ומעלין אותם בסוד מיין \nנוקבין עם חיבור מיין דכורין העליונים ומחיבורם נוצרים נשמות בני אדם ואח\"כ חוזרין \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ועומדין אחור באחור כי אין במעשיהן כדאי ללקט ולברור לכל הניצוצות כולן של הקדושה \nאשר במלכים ההם אבל הדבר נעשה לאט לאט ובכל זווג וזווג מתבררין קצת ניצוצות כפי \nהמצוות וכפי זכות הדור בעת ההיא ועל דרך זה הולך ונעשה הבירור הנז' וכאשר יכלו \nלהתברר כולם אז נתקיים מ\"ש רז\"ל אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף וזהו מ\"ש \nלקמן בדף רנ\"ח ע\"א דכד אשתלים זווגא כו' עד דמטו רגלין ברגלין כדין אתי משיחא ולקמן \nב\"ה נבאר המא' הזה בביתו ובחומותיו: \nוהענין הוא כי כל אלו השבעה מלכים כבר ביארנו לעיל שהם עשרה אלא שנק' בשם שבעה \nוכולם יחד הם בחי' פרצוף אחד של אדם מראשו ועד רגליו אשר נטבע בתוך הקליפות ובכל \nפעם ופעם שנעשה זווג עליון אנו מעלין ניצוצות חלקי האדם הנז' מתוך הקדושה הזאת בסוד \nמיין נוקבין למעלה ומתערבים עם מיין דכורין אשר שם ומהם נוצרים הנשמות והתחיל \nהבירור להתברר בראש האדם הזה והולך ומברר עד שיגיע הבירור לבחי' רגליו וכאשר יובררו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "גם הניצוצות שהם חלקי רגליו ויעלו בסוד מיין נוקבין למעלה נמצא כי לא ישאר שום חיות \nבקליפות ויתבטלו ויאבדו מן העולם וכדין אתי משיחא ובזה תבין כמה גרם חטאו של אדם \nהראשון ומה ענין עיכוב ביאת המשיח: \nגם נתבאר היטב ענין המיין נוקבין הנז' בכל מקום מה ענינם כי הוא בחינת בירור ניצו' \nהקדושה אשר באלו (ד\"ש ע\"ב) המלכים ולהעלותם למעלה בסו' מיין ניקבין ואז נותן הזכר \nמיין דכורין ומתחברין יחד ומזה נוצרים הנשמות. והנה עוד יש בחינה אחרת שלישית כי עד \nעתה לא ביארנו רק בחינת הכלי שביסו' של הנקבה מה ענינו כנז' בתחילת הדרוש והבחינה \nהשנית היא המיין נוקבין עצמן הנתונים בתוך הכלי ההוא ועוד יש בחינה שלישית והיא \nהנקראת בכל ס' הזוהר ובפרט בסבא דפ' משפטים בדצ\"ט ע\"ב בענין ההוא רוחא דשבק בעלה \nבאתתיה בביאה קדמאה. והענין הוא כי המיין נוקבין אין כח בהם לעלות מאיליהם ולכן \nבעלה שהוא הזכר יהיב בביאה ראשונה באנתתיה חד רוחא מההוא רוחא דיליה והוא בחינת שם \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "הויה אחת במילוי היהי\"ן העולה בגמטרי' ב\"ן (ע\"ב) כמבואר אצלנו במקומות רבים וזה השם \nהוא המעלה אותם המיין נוקבין מהנוקבא לגבי בעלה והבן זה מאד ואל תשכח ג' בחינות \n", "en": ""}]}
