כללות פנימיות העולמות זה בזה בעת התפילה כנ"ל זה יקרא כאילו ח"ו ממש בא נחש על חוה. וזכור ואל תטעה ח"ו בדבר הזה. והנה הבחינה הב' הזאת נזכרת בכמה מקומות בזוהר. האחד הוא בפ' ויקהל בדקצ"ה ע"ב וז"ל תא חזי בארבע סטרין דעלמא בד' תקופין קלא אתער וההוא קלא אתערותא דסטרא אחרא אתער ביה וההוא אתערותא דסטרא אחרא עאל בין קלא לקלא. ואתחשך נהורא בקלא דלתתא ובגין דלא מטא נהורא קלא דלעילא לקלא דלתתא כדין אקדים ההוא אתערותא ועאל בין דא לדא נחש דמפתי לאתתא ונטיל נהורא וההוא קלא הוא קול מלחמה קול רעה ודא איהו ברעה כו'. פירוש הענין כי הזכר של הקליפה הנקרא נחש הנקרא אלהים אחרים הוא הנקרא קלא דסטרא אחרא שעליו נאמר וישמע יהושע את קול העם ברעה ברעה כתיב וכשהוא עולה ונכלל באלהים קדושים שביסוד ז"א. ואז הוא מפסיק בין יסוד שבו ליסוד שבנוקביה וזמ"ש עאל בין קלא לקלא ואז אתחשך נהורא על ידי קלא דסטרא אחרא שעליו נאמר כי הנה החשך יכסה ארץ ומפסיק ביניהם והשפע היורד לוקח אותו קלא דסטרא אחרא. גם זה עצמו הוא סוד פסוק כי את משכן ה' טימא כו'. הנז' בפ' אחרי בדע"ט ע"א וז"ל אצטריכנא לגלאה כו' דתנינן בשעתא דחיויא תקיפא דלעילא אתער בגין חובי עלמא שארי ואתחבר עם נוקבא ואטיל בה זוהמא כו' הה"ד כי את מקדש ה' טמא כו' ושם במקומו יתבאר קצת יותר מבואר כמ"ש דתנינן אלף וארבע מאה וחמש זינין מתאחדן בההיא זוהמא דאטיל חיויא תקיפא כו' וע"ש. גם נתבאר בפ' בראשית דנ"ג ע"א ודנ"ח ע"ב ענין הנחש דאטיל זוהמא בחוה. גם זהו סוד מה שנתבאר אצלנו בענין עון הגאוה והליצנות מה ענינו כי אלהים אחרים נקרא ל"ץ ונקרא צ"ל מות שהוא בגמטרייא ק"ך לפי שעולין ומתגאין על ידי הגאוה ונכללין בק"ך צירופי אלהים קדושים. גם נתבאר אצלנו בפ' נשא דקכ"ב ע"ב בענין יראה ואהבה בסוד פסוק וטוב לא יהיה לרשע בצ"ל אשר איננו ירא מלפני האלהים גם זהו סוד מ"ש בפ' ויקהל בדר"ג ע"ב בהאי כונה מפתי לאתתא למיטל נהורא כו' (ע"ח ש' ל"ב פ"ז). גם זהו הסוד שנתבאר אצלנו בדרושים בענין בארה של מרים שנאמר עליה באר חפרוה שרים כו'. ושם ביארנו ענין פסוק כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה כו'. ושם ביארנו טעם למה קרא התשמיש בל' (ע"ד) אכילה ושם נתבאר כי ענין כללות אלהים אחרים. עם אלהים עליונים הקדושים זהו הנקרא ניאוף כי בתחילה היתה מקבלת מן היסוד נתיב עליון הנק' פלא ועתה על ידי הכללות יונקת מן הנתיב החיצון של אלהים הנקרא גם כן פלא אשר בו נכללים הקליפות כנז' ולכן נרמז אותיות פל"א בר"ת ל"א פ'עלתי און כי היא אומרת שאינה לוקחת השפע מאותו הפל"א החיצון אשר בו נכללין הקליפות הנקרא און רק מן הפלא הפנימי ואין הענין כדבריה. גם לעיל בדף קכ"ז ע"ב. בענין מ"ש ומחצדי חקלא זעירין אינון כו' עיין שם ענין לפתח חטאת רובץ. וענין הנחש הקורע רחם האילה כמבואר גם כן אצלנו בדרוש יום שביעי של פסח בענין קריעת ים סוף. וגם בפ' בשלח בענין מה תזעק אלי כו' וע"ש וצריך עיון ממה שנתבאר אצלנו בדרוש ענין ק"ך צירופים של אלהים איך מתפשטים מן ז"א דאצילות ואילך עד סוף העשיה ואח"ך הם בחינת הקליפין הנקראים אלהים אחרים (ד"ש ע"ד) וע"ש כי צריך עיון גדול אם בענין מ"ש שם שמתחילין מן ז"א ולא מן תחת הכתר כנ"ל וגם ששם כתבנו שהם הכלים החצונים ואור המקיף עליהם ולעיל ביארנו שהם חוץ אל אור המקיף וצ"ע: אמר עוד ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגלגלתא דרישוי ומנהירו דהאי חיוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין הה"ד ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר. אם באתי להרחיב הביאור בזה הלשון יארך עלי מאוד. אמנם שורש דבריו יתבאר לקמן בע"ה באדרת האזינו בדרפ"ח ע"א וז"ל תלת רישין אתגלפן דא לגו מן דא ודא לעילא מן דא רישא חדא חכמתא סתימאה דאתכסייא כו' ואחר שתעיין שם תוכל להבין מה שנבאר עתה בלשון הנז' בקיצור. הנה נתבאר שם כי אעפ"י שתלת רישין האלו הנז' הם הכוללין שני פרצופים כי רישא עלאה מנהון היא בחינת ראש פרצוף עתיק יומין ותרין רישין תתאין הם כתר וחכמה דפרצוף א"א. הנה עכ"ז התרין רישין לבדה שבא"א נחלקין ונעשין תלת רישין זולת אותה רישא עלאה דעתיק יומין. הלא הם בחינת גלגלתא חיוור' כתר דא"א ובחינה זו היא ראש העליון שבתלת רישין דא"א עצמו. והראש השנית שבו היא בחינת מוח אחד עליון וסתום מאד חכמה עלאה סתימאה לעיל' והיא בחינת מוח גו גלגלתא חוורא שהוא כתר כנז'. והמוח הזה נקרא בשם אוירא עלאה כי לרוב העלמו נקרא אויר ולא מוח. והראש השלישי שבא"א היא חכמה דא"א הנקרא בלשון האדרא רבא וזוטא מוחא סתימאה דעתיקא ונמצא כי הראש השני שהוא הנקרא אוירא עילאה נעשה בחינת מוחא בערך גלגלתא חוורא שהיא הראש העליון שבו וגם נעשית בחינת רישא וגולגלתא ממש בערך הראש השלישית הנקרא מוחא סתימאה כנז'. הכלל העולה כי תלת רישין יש ברישא דא"א והם זו למעלה מזו גלגלתא ואוירא ומוחא סתימאה. ואמנם בחינת עתיק יומין הנקר' רישא עלאה דלא אתידע כו' הנה שבעה תחתונות שבו מתלבשין תוך א"א כמבואר אצלנו בדרו' ובפ"ק דספרא דצניעותא בענין שבע' דגלגלתא וע"ש היטב. גם נתבאר אצלנו במאמר (דף ל"ב ע"א) הזה ענין היות בכל ראש מאלין תלת ראשין דבא"א שתי בחינות אחד של פנימיות הרוחניות ועצמות האורות ובחינה שנית ענין הכלים שלהם ושם ביארנו כי הראש העליונה הנקראת גלגלתא יש בה הויה אחת של עצמות ורוחניות הנקראת נשמה. והיא ע"ב דמילוי יודין ורישא תנינא הנקרא אוירא היא הויה דס"ג הנקר' רוח ורישא תליתאה הנקר' מוחא סתימא' היא הוי"ה דמ"ה דמילוי אלפין הנקר' נפש ובחינת הכלים ויש בהם על דרך זה שם אחד של אהי"ה בכל ראש מהם שהוא בית קיבול וכלי של ההוי"ה הנז'. וגם שלשה אהי"ה אלו הם מבחינת מילוי על דרך הנז' בשלשה ההויות והרי הם תלת רישין ובהם ששה שמות שלשה הויות ושלשה אהי"ה. ושם ביארנו כי בכל בחינ' מהם הנז' יש ג' מדרגות כי בבחינת הכלים שבכל ראש מהם יש שלש שמות אהיה. וכן בעצמות ורוחניות כל ראש מהם יש שלשה הויות שהם שלשה מדרגות שהם אור פנימי ואור מקיף ואור מקיף על כולן וג' מדרגו' עצמות ראש העליונות שהיא גלגלתא חוורא הם שלשה הויות במילוי יודין הנקראים ע"ב ושצשתן בחי' נשמה ובהם שנים עשר אותיות פשוטות ועם כללות כולם הרי שלשה עשר ושלשה מדרגות עצמות נוישא תנינא הנק' אוירא עלאה הם שלשה הויות במילוי ע"ב גם כן ושלשתם בחינת רוח ובהם שנים עשר אותיות פשוטות ועם כללותם הרי שלשה עשר. ושלשה מדרגות עצמות רישא תליתאה הנקרא מוחא סתימאה הם שלש הויות של ע"ב ג"כ ושלשתם בחינת נפש ובהם שנים עשר אותיות פשוטות ועם כללותם הרי י"ג וע"ש עיין מבו"ש דף ס"ב ע"א: אמר שמואל צ"ע שהרי למעלה כתב שהם שלשה הויו"ת אחת דע"ב ואחת דס"ג ואח' דמ"ה ואח"ך כתב ששלשתן הם הויו"ת דע"ב וצ"ע ואולי נוכל לומר כי מקודם הוא מע"ב ס"ג מ"ה. האמנם בהתפשטותם מתפשטין כולם בע"ב ע"ב ע"ב עדיין אנו צריכין למודעי בזה עד ישקיף וירא ה' משמים והרי נתבאר שלשה בחינות כל ג' פעמי' י"ג י"ג י"ג והנה כנגדם נרמזו שלשה בחינות של י"ג י"ג י"ג בשתי האדרות הלא הם כי באדרא זו של פרש' נשא בדקכ"ח ע"ב אמרו (ד"ש דף מ' ע"א) האי גלגלתא חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גלופין לארבע עיבר בסטרא חד ולארבע עיבר בסיטרא דאנפוי ולארבע עיבר בסטרא בסחרני אחרא וחד לעילא דגולגולתא כלו' לסטרא דלעיל. עוד בדקכ"ט ע"א וז"ל י"ג נימין דשערין קיימי מהאי סיטרא ומהאי סיטרא דגולגלתא ובאדרא זוטא בדף רפ"ח ע"ב וז"ל בגין דהאי חכמתא סתימאה דביה מתפרשת תלת זמנין לארבע ארבע והוא עתיקא כליל לון ושליט על כולא כו' הרי הם שלשה בחינות י"ג חיורתי דרישא הם ברישא עלאה הנקרא רישא חוורא גם נקרא גלגלתא חוורא. והרי שלשה ההויות פשוטות אשר בה שעם כללותה הם י"ג כנז' וי"ג נימין דשערי שרשם הם יוצאין מן רישא תנינא הנקראת אוירא מן שלשה הויו"ת פשוטות אשר בה כנזכר והמוחא סתימאה בעצמו שגם הוא נחלק אל י"ג כנז' וז"ל בגין דהאי חכמתא סתימאה דביה מתפרשת תלת זמנין לארבע ארבע כו' והם סוד שלשה ההויו"ת פשוטות אשר בה כנ"ל וכל הוי"ה מהם יש בה ארבע אותיות בבחינת היותה פשוטה כנז': (ע"ב) ונבאר תחילה ענין הי"ג חוורתי הנז' שהם בגלגלתא חוורא הנקראת רישא עלאה חוורא דעתיקא קדישא שהוא א"א. הנה נודע כי בחינת הגלגלת היא בחינה בפני עצמה מלבד השערות הנאחזין ונתלין בה וצומחין ממנה וכל אותו העור החלק והלבן המתפשט ומסבב וחופה על הגלגלת נק' חוורא דרישא שהוא עור לבן בתכלית הלובן והרחמים ובעור הלבן הזה צומחין ויוצאין השערות השחורות ושתי בחינות אלו הם דומים אל הקלף או הנייר החלק הלבן שעליו כותבין האותיות שחורות בדיו שחור שהם השערות אלא שכאן בגלגלתח דעתיקא שערות ראשו לבנות גם כן כמש"ה ושער רישיה כעמר נקא. והנה זה העור הלבן שחופה הגלגלתא הנקראת חוורא דרישא והוא חופה כל הראש כמו שהוא פנים ואחור סביב סביב ולא עוד אלא שגם נמשך דרך האחור בין תרין כתפין דיליה ויורד הלובן ההוא עד למטה במקום ששם עומד רישא וגלגלתא דז"א המלביש לא"א מטיבורא ולתתא כנודע וזמ"ש למטה וז"ל ומהאי גלגלתא נפיק חד עיבר חוור לגולגלתא דז"א לתקנא רישיה כו'. והיא בחינת הלובן של העור המתפשט דרך אחוריו במקום העורף והכתפיים עד רישא דז"א. והנה בבחינ' אחת יש יתרון ומעל' אל החוורת' על השערות ובבחינה אחרת הוא להפך כמו שיתבאר בע"ה במקומו וזהו הענין הנמצא שם באדרא שאמרו ומנהירו דהאי חוורא ירתי צדיקיא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין כו' ומן השערות יונק ז"א בעצמו כמ"ש למטה ובכל נימא ונימא אית מבועא דנפיק ממוחא סתימאה דבתר כותלא ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דז"א ומהאי מתזן מוחיה כו' והנה בחינת החוורא דגלגלתא הנז' מתחלקת לי"ג ארחין חיוורין כנז' שהם י"ג תיקונין דברישא עלאה הנקראת גלגלתא חיורא הלא הם בחינת שלשה הויו"ת אשר שם יהו"ה יהו"ה יהו"ה שבהם שנים עשר אותיות פשוטות עם היות שכל אות מהם יש לה מילוי דיודין כנ"ל. ועם חד דכליל לון הרי שלשה עשר וזה סדר חילוקן הוי"ה אחת מתפשט' דרך אחורי הגלגלת ונמשכת על גב העורף ובין הכתפיים כו' כנ"ל ובה ארבע אותיות והם ארבע ארח'ן חוורין ושתי הויו"ת אחרות שבהם שמנה אותיות והם תמניא ארחין חוורין אחרנין הם מתפשטין ונמשכין דרך שתי הפנים של עתיקא שהם שני הלחיים הוי"ה אחת בלחי הימין והויה אחת בלחי השמאל ובחי' החוטם מפסיק בין שניהם באמצעם ממש ונמצא כי הפנים נחלקים לשני לחיים עד אמצעי' החוטם לארכו ממש והרי הם שנים עשר ארחין חוורין בתלת עיבר שהוא ד' ארחין ללד האחור וארבע ארחין לצד הלחי הימין וארבעה לצד הלחי השמאל וזמ"ש שם האי גלגלתא חוורא דיליה אנהיר לי"ג עיבר גליפין לארבע עיבר בסטרא חד ולארבע עיבר בסטרא חד בסיטרא דאנפוי ולארבע עיבר בסטרא בסחרני אחור' וחד לעילא דגלגלתא כלומר לסטרא דלעילא כו'. פירוש כי האורח השלשה עשר דכליל לכולהו תריסר ארחין הנז' הנה הוא לעילא ברישא דגלגלתא וכמבואר אצלנו בשער היחודים איך גם הוא כולל שנים עשר ארחין חיוורין אחרנין וע"ש היטב כי שם נתבאר ענין זה באורך ונמצא כי אלו הי"ג חיוורתי נחלקים לשתי (ע"ג) בחינות אחור ופנים וארבעה מהם לבד נמשכים דרך האחו' והשמנה מהם נמשכין דרך שתי הפנים ואל אלו הארבעה (ד"ש ע"ב) ארחין חיורין הנמשכין דרך אחור הוא שרמז וביאר כאן ואמר ארבע מאה אלפי עלמין אתפט חיוורא דגלגלתא דרישוי כו' אמנם חשבון כולם יחד הם י"ג ארחין חיוורין כנז' לקמן האי גלגלתא חוורא דיליה אנהיר לי"ג עיבר כו' ובזה לא פליגי אהדדי שני המאמרים האלו כי כאן לא איירו אלא באותן הארבע שהם מצד האחור אשר מנהירו דיליהון ירתי צדיקייא ארבע מאות עלמין דכיסופין כו' כמו שנבאר ענינם בע"ה. ואמנם היותם בסוד ד' מאה אלפי עלמין הענין הוא כי הנה ביארנו שאלו הם הארבעה ארחין חיוורין בלבד הנמשכין דרך העורף והם הויה אחת אשר בה ארבע אותיות פשוטות והנה נתבאר לעיל כי שלשה הויות אלו שהם בחינת י"ג ארחין חוורין הנה הם ממולאות במילוי יודין הנקרא ע"ב וכאשר תמלא הויה זו שבדרך אחור במילוי יודין ימצאו בה ארבעה יודין ונודע כי כל יו"ד היא עשרה וכלולה מעשרה פעמים עשרה הרי הארבעה יודין הם ארבע מאות וכבר נתבאר אצלנו כי בא"א חשבנותיו הם עולים לחשבון גדול בסוד אלפים ונמצא כי אלו הארבעה יודין הם עולים צחש' ארבע מאה אלפי עלמין דכסופין והנאות גדולות. אבל בהיותם נמשכין ויורדין מתפשטין למטה כמו שיתבאר בע"ה אז מתמעט חשבונם בסוד מאות ולא בסוד אלפים וזמ"ש ומנהירו דהאי חוורא ירתי צדיקיא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין הה"ד ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר: (המשך במסמך הבא): פירוש האדרא רבא קדישא (המשך) ביאור הדברים הוא כי האי גלגלתא חוורא היא בחינת כתר דא"א כנ"ל וכתר מלשון כותרת היא עטרה הכותרת ומקפת סביב הראש. ותרגום סביב הוא סחור סחור וכנגד ארבע מאות חוורין של בחינת הכתר הלבן המתפשט באחורי הראש נאמר בהם ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר מלשון סחור סחור שהוא הכתר הלבן המסבב ומקיף הראש והוא עובר לסוחר עובר ונמשך ומסבב סחור סחור. והנה היותם נקראים שקל כסף הטעם הוא כי הנה הויה זו היא במילוי יודין אשר מספרה ע"ב כמנין חס"ד ונודע כי בחינת כסף הלבן הוא בחסד והוא הוא חוורא קדישא בסוד לבנינות הכסף וכבר נתבאר אצלנו כי שבעה תחתונות דעתיק יומין מתלבשין בשבעה תיקוני גלגלתא דא"א הנז' בריש פ"ק דספרא דצניעותא שהם גלגלתא וטלא דבדולחא כו'. ונמצא כי חסד דעתיק יומין גניז בגלגלתא דא"א ומצד זה יקרא גלגלתא חוורא והבן זה והיותם בחינת שקל הענין הוא כי שקל בגמטריא ת"ל והת' הם בחינת הארבעה יודין הנז' כל אחת כלולה מעשר הם ארבע מאות וההויה כולה בעצמותה בהיותה פשוטה בגמטריא כ"ו ועם כללות ד' אותיותיה הפשוטות הם ל' הרי ת"ל כמנין שקל אמנם היות הת' נחלקת לשתי אותיות ש"ק הטעם הוא לפי שסדר גלוי האורות האלו הם מלמטה למעלה כי תחילה מתגלין שלשה יודין אחרונות של ההויה הזו הממולאות ביודין והם ש' של שקל ואח"כ מתגלית היוד הראשונה שהיא השרשית בהויה עצמה הפשוטה אשר ממנה יצא שלשה היודין (ע"ד) הנז' האחרונות וזו היא ק' של שקל. ואח"כ מתגלה שרש ההויה בעצמה פשוטה שהוא אות ל' של שקל גם נתבאר טעם אחר בענין היות הארבעה חוורתי הנז' נקראי' בשם שקל מלשון ש"ק ונתבאר אצלנו בענין תיקון לבישת הש"ק מה ענינו. וכן בפסוק כתונת בד קדש ילבש וע"ש וקיצור הענין הוא כי אלו הארבעה חוורתי המתפשטים באחורי העורף ועליהם נמשכין גם ארבעה נימין דשערין כמו שנבאר בע"ה ואז הד' נימין הם גם כן סוד ארבע מאות כמנין ש"ק הנעשה מן השערות כנודע והארבעה חוורתי העו' גם כן בגמטריא ארבע מאות הם בחינת הנקבים הלבנים שבאויר וחלל נקבי השערות של הש"ק ודרך הנקבים ההם מאירים הארבע מאות חוורתי ומלבנים את השערות שהם שחורות להיותם בסוד הדין ונעשים לבנות כעמר נקא גם נבאר טעם אחר אל היות מספר אלו החוורתי שבדרך אחור מספרם ד' חוורתי לבד והוא במ"ש אצלנו בריש פ"ק דספרא דצניעותא בענין שבעה תחתונות דעתיק יומין המתלבשין בשבעה תיקוני גלגלתא דא"א שהם גלגלתא וטלא דבדולחא וקרומא דאוירא כו' ושם נתבאר כי ת"ת דעתיק יומין נתלבש בההוא קרומא דאוירא והנצח וההוד דעתיק יומין יש בהם שתי בחינות בכל אחת מהם כי בחינה הנעלמת ונסתרת העליונה היא תרין ביעין דיליה אשר מקומם למעלה מן היסוד שהוא האמה דכייא ובחינה התחתונה הגלויה היא בחינת תרין ירכין דיליה אשר התפשטותם למטה מן היסוד כנודע. והנה בחינת העליונה (ד"ש ע"ג) הנסתרת שהם תרין ביעין הם מתלבשים בתרין אודנין דא"א אשר מקומם גבוה מן המצח דא"א אשר בו מתלבש היסוד דעתיק יומין. ובחינתם התחתונה הנגלית שהם תרין ירכין הם מתלבשים בתרין עיינין דא"א אשר מקומם למטה מן המצח דא"א. ובזה יובן טעם נאות למה בז"א נתבארו בחינת אודנין דיליה ובח"א כל שאר תקוניו נתבארו זולת תרין אודנין דיליה שלא נתבארו לא באדרא רבא ולא באדרא זוטא. האמנם טעם הרבר היא לפי שכל שאר התקונין שנתבארו הם איברים גלוים. אמנם תרין אודנין שבהם מתלבשים תרין ביעין דעתיק יומין ראוי להעלימם ולהסתירם וכבוד אלהים הסתר דבר. ונחזור לענינינו כי הנה הנצח וההוד לעולם הם בכל מקום בחינת דינין כנז' בפ' צו בדל"ב ע"א בסוד ערבי נחל ולכן בחינת השערות שהם י"ג נימין דשערין כנ"ל הנה הם יוצאין וצומחין מאלו הנצח וההוד אשר מתלבשין בתרין אודנין ותרין עיינין. דא"א כי השערות כולם כחות דין וגבורה הם. ועוד סיבה אחרת כי הנה הת"ת הוא בחינת אות ו' לעולם וגם הנצח וההוד הם נקראים ווי העמודים היוצאים מן הת"ת וי"ו גדולה והם נקראים ווי העמודים היוצאין ממנו והנה גם השערות הם סוד ווין אריכין כנזכר בתקונין תיקון ע' בדף ק"ך ע"ב ונימא שיעורא דאות ו'. ולכן מבחינת אלו הנצח וההוד אשר הם