{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "41", "title": "שער מאמרי רשבי — קטע 41", "hebrewTitle": "קטע 41", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/41/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/41/", "segments": [{"index": 1, "he": "הנקר' חכמת כל בני קדם יען קדמו למלכי ישראל ולהיות מלך הזה בסוד הדעת שהוא מכריע \nכנודע. לכן הוא כולל שני מלכ'ם אחר'ם עמו שהם החסד והגבורה והם יובב וחושם. ובזה \nתבין מ\"ש לקמן בדקל\"ה ע\"א בלע בן בעור תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין דבגיניה \nמתקטרין אלף אלפין מארי דיבבא ויללא כו' והביאור הוא במה שידעת כי הדעת כלול מחסדי' \nוגבורות ויש ביניהם מכריע הנקרא דעת והרי כי הדעת כולל שלשה הוא ושנים אחרים עמו \nואלו השנים שכלל עמו הם חסד וגבורה וכבר ידעת כי עיטרא דחסד הוא דכורא ועיטרא \nדגבורא היא נוקבא גם ידעת כי השברים הם בחסד לפי שהם דינא רפייא כי הדינין האלה \nמשתברין אבל התרועה היא בגבורה ואלו השנים הם הנקראי' כאן יבבא ויללא יבבא היא \nהשברים ויללה שהם כללות שני מלכים השניים (ע\"ג) יובב וחושם שהם חסד וגבורה יובב הוא \nהיבבא וחושם הוא היללה שהיא התרועה הנעשית במהירו' עצום כי תרגום מהרו הוא חושו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "וזהו חושם נשון מהירות ובלע הכולל שניהם הוא בגמטריא ק\"ב כמנין יבבה ויללה עם שמנה \nאותיו' שבהם. (אמר שמואל נלע\"ד שהחשבון הזה הוא כך כי יבבא בגמטריא ט\"ו ועם ארבע \nאותיותיו ועם הכולל הוא עשרים ויללא עולה בגמטריא ע\"ז ועם חמשה אותיותיו הוא פ\"ב \nועשרים הרי ק\"ב ואם נכתוב יללה בה\"א בסוף עולה ע\"ה. וארבע אותיות הם ע\"ט הרי חסרים \nשלשה כנלע\"ד ועוד נלע\"ד יותר נכון יבבה בה\"א מספרה י\"ט ויללה בה\"א מספרה ע\"ז והשמנה \nאותיות של יבבה ויללה סך הכל ק\"ב). גם בלע זה הוא סוד הר עיבל כי בו ניתנו הקליפות \nויוד היתירה שבעיבל היא סוד הנצוץ של הקדושה אשר מחיה אותם אחר התיקון וזהו סוד בכל \nעת יהיו בגדיך לבנים כו' ר\"ת עיבל רוצה לומר כי צריך להלבין אלו הבגדים והלבושים \nשהם בסוד בלע ולהאיר בהם על ידי השמן העליון וזמ\"ש ושמן על ראשך אל יחסר: \nונבאר ענין שלשה מלכים האלה הנה בלע בגמטריא ק\"ב והוא סוד ק\"ב חרובין על שנחרבו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ומתו והענין הוא במה שהודעתיך כי כל המילויים הוא בחי' דין כי כן מלוי בגמטריא \nאלהים וכשתקח שלשה מילויים של שלשה הויות דע\"ב ס\"ג מ\"ה הם בגמטריא ק\"ב כמנין בלע \nושצשה מילויים אלה מקומם בדעת ע\"ב בחסד שבו וס\"ג בגבורה שבו ומ\"ה בדעת שבו והנה \nכנגד ק\"ב הזה שבקדושה יש כנגדו ק\"ב אחר הנקרא ק\"ב של חרובין שנחרבו ומתו והנה יובב \nהוא בחינת החסד שהם השברים הנקראים יבבא גם יובב הוא בגמטריא י\"ט כמנין מילוי שם \nמ\"ה דאלפין עם כללותו. א\"ש עם הכולל (א\"ש חידשתי (ד\"ש ע\"ד) בזה במש\"ה בהושע סי' י\"א \nסבבוני בכחש אפרי' ובמרמה בית ישראל ויהודה עוד ר\"ד עם אל ועם קדושים נאמן. ירצ' \nלומר בזמן שיהודה הם צדיקים זוכים שאלו השני קבים מחברי' אותם ומתקנים גם את הקליפה \nהנקראת ק\"ב חרובין ושני פעמים ק\"ב הם בגמטריא ר\"ד וזמ\"ש ויהודה עוד רד עם אל) והטעם \nהוא כי כל אלו המלכים הם מן ז\"א שהם שבעה התחתונות כנודע. אבל חשם הוא הגבו' והוא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "התרוע' הנקראת יללה הממהרת כתרוע' וזהו הטעם שבעלמא תנינא שהוא כנגד יובב אמר דסליק \nלנ\"ז אלף דרגין מארי דיבבא ובעלמא תנינא אמר דסליק לצ\"ו אלפין מארי יללה אבל בעלמא \nקדמאה לא הזכיר לא זה ולא זה אלא אמר מארי תריסין והטעם הוא כי הוא סוד בלע הכולל \nיבבא ויללה וכמו שהוא עצמו ביאר זה לקמן בדקל\"א ע\"ב בלע בן בעור תאנא הוא גזרת דינא \nכו' אלף אלפין מארי יבבא ויללה אמנם ענין השינוי המספרים והחש' אשר בהם יתבארו לקמן \nב\"ה בכלל דברינו אלה גם חש\"ם הם אותיו' חמש והם חמש אותיות מילוי הוי\"ה דהיהי\"ן \nשהיא בגמט' ב\"ן כמ\"ש לעיל כי המילוי דין וגבורה ואלו הם חמש אותיות מנצפך והם חמשה \nאותיות מילוי הוי\"ה דההין כנז'. וזהו הטעם שבכל המלכים לא נזכר בהם שם ארץ שלהם אלא \nבחש\"ם כמ\"ש מארץ התמני לרמוז כי חמש גבורות מנצפ\"ך (ע\"ד) הם במלכות נוקבא הנקראת \nארץ וגם במה שידעת כי שרש ארץ הוא שם אלהים במילוי אלפין שהוא בגי' ארץ. ואמנם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אומרו התימני רוצה לומר כי החמשה גבורות מתחילין מן החסד הנקרא תימן דרום עד ההוד \nכנודע והרי נתבאר איך יובב הוא דכורא עטר' דחסד שהוא בגמטריא מילוי שם מ\"ה דאלפין \nוחשם נקבה עיטרא דגבורה והוא חמשה אותיות דמילוי הויה דב\"ן דההי\"ן גם ענין חש\"ם הוא \nכי הוי\"ה דיודי\"ן שהיא בגמטריא ע\"ב אם תרבע אותה רוצה לומר בחינת האחורים שלה שהיא \nיו\"ד יו\"ד ה\"י יו\"ד ה\"י וי\"ו יו\"ד ה\"י וי\"ו ה\"י היא בגמט' קפ\"ד ושם אהי\"ה במילוי \nיודין הוא בגמט' קס\"א ואם תחבר קפ\"ד וקס\"א הם בגמט' משה ואם תוסיף כללות כל שם בפני \nעצמו ואח\"כ כללות שניהם ביחד יהיו בגמט' חמ\"ש כמו חש\"ם וכבר ידעת כי גם באלו השמות \nיש בהם בחי' דינין לפי ששם אהי\"ה הוא בבינה דמינה דינין מתערין גם שם ההויה דמילוי \nיודין כיון שהיא בחי' ריבוע שהם אחורים הם דינין גם כן ולכן תראה כי אם תקח ארבעה \nהריבועים שהם ארבעה האחורים של ארבעה ההויות הנודעות הם ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן יהיו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ריבועיהם קפ\"ד וקס\"ו וק\"ל וקמ\"ד וארבעתם בגמט' תרכ\"ד והוא סוד דרכת בים סוסיך כו' \nגם הוא סוד ואתה על במותימו תדרך כי הקליפות שהם האויבים האמתיים אחיזתם ובמותיהם \nהוא באלו האחוריים ולכן אתה בכח אלו האחורים שהם במותיהם של הקלי' תדר\"ך עליהם וכבר \nידעת כי פסוק זה אמר אותו מרדכי להמן כשרכב על כתיפיו כמ\"ש ז\"ל והם סוד אלו \nהריבועים שהם אחורים וכתיפים של הארבע' ההוי\"ות הנ\"ל. והרי הוכחנו כי האחורים הם \nדינין וגבורות ולכן חש\"ם זה הוא בקליפה כנגד בחי' קפ\"ד וקס\"א הנ\"ל שהם בגמטריא חש\"ם \nכנז' גם ענין חש\"ם הוא סוד שלשה אותיות ראשונות של חשמ\"ל וביאור זה יובן במ\"ש בפ' \nויקהל דר\"ג ע\"ב כי חשמל היא הנק' קליפת נוגה בסוד ונוגה לו סביב גם נקראת קול דממה \nדקה והיא המפתית את הנוקבה דקדושה ונטיל נהורא וזהו חש לשון חשאי וזמ\"ש רז\"ל פעמים \nחשות כי הם בחי' קול דממה דקה וכאשר מסתלקת זו הקלי' של נונה שהיא קליפת הערלה שעל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "היסוד אשר היא המפתית את חוה הנוקבא לקחת נהורה כדין אתגלייא מילה של היסוד הקדוש \nוזהו ח\"ש ומ\"ל וזה המלך הנק' חשם חסד חסר ממנו אות למד של חשמל והענין הוא כי הבינה \nהיא נקראת למד עלמא דאתי בסוד גרון וצואר הלמ\"ד העולה למעלה וטעם לזה הוא לפי \nשהבינה היא מתפשטת בז\"א עד ההוד כנודע. וכבר אמרו בזוהר כי נצח והוד הם תרין למודים \nהנקר' למודי ה' וכבר ידעת מה שביארנו על מ\"ש ז\"ל כי השקר אין לו רגלים כי ענינו הוא \nשהקליפה הנקראת שקר איננה שולטת רק בירך שמאלי הנקרא הוד אבל לא בירך הימני הנקרא \nנצח שנאמר וגם נצח ישראל לא ישקר. ואם כן אין לו שתי רגלים רק רגל אחד והוא השמאלי \nונמצא כי חשם הנז' הוא חש וממהר לפתות את חוה ולהזדווג בה הנקרא' מ\"ם סתומה של חשם \nעל ידי מה שנקח מן ההוד ושלט בו אבל מן הנצח לא לקח (ד\"ש דמ\"ב ע\"א) דבר (דף ל\"ה\nע\"א) ולכן הוסרה מכאן אות הלמד להורות זה. והנה נתבארו ענין שלשה עולמות האלו ששם \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "סוד השרשים של שלשה המלכים הללו. והנה כל זה היה קודם התיקון כי הרי על כן הוא \nשמתו. אבל יש מהם שנתקנו אח\"ך ונתבסמו ויש מהם שלא נתקנו אבל אלו השלשה הם נתבסמו \nונבאר ענין זה דע כי בתחילה יצאו שבעה המלכים האלה בבחינת שבעה ענפים. אבל השרשים \nשלהם נשארו בפנים ולכן מתו מפני שתי סיבות האחת מפני שהיו ענפים ולא שרשים. והשני \nמפני שהאור היה יוצא בהתרחבות ובהתפשטות גדו' בלי תקון ולא יכלו לסבלו ומתו וכאשר \nחזר המאציל העליון לתקן אותם אז החזירם לשרשם ועוד שתיקנם והרי נתקנו שתי הסיבות \nהנז' ועל ידי כך נתקנו עתה והנה אלו השלשה עולמות הנז' כאן הם בחי' שלשה השרשים של \nאותם השלשה מלכים הנקראים בלע ויובב וחושם. וצריך אני לבאר לך בראשונ' ענין האי \nתיקונא קדמאה דדיקנא דעתיקא אשר ממנה יצאו אלו הג' עולמות הנז' וכבר ידעת כי הדיקנא \nיוצאת ממוחא סתימאה דבגו רישא דאריך אפין וכמ\"ש לעיל תיקונא קדמאה תיקונא דשרי \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "מריש' דשערי דרישא ותנינא כל דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא וזו היא הגירסא הנכונה \nוהענין הוא במה שידעת סדר התלבשות עתיק יומין תוך אריך אפין ושם נתבאר כי הגבורה \nדעתיק יומין מנובשת תוך מוחא שהיא חכמה דאריך אפין. וזמ\"ש ומהאי דיקנא אשתמודע כל \nמה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דכייא כו' פירוש הדברים כי תרין עזקן אינון \nחד אתקרי עזקא דכייא וחד אתקרי עזקא רבא. עזקא דכייא היא חכמה ועזקא רבא היא בינה \nוהביאור הוא כי עזקא הוא תרגום של טבעת והטבעת היא עגול בצורת ם סתומא כנז' בס' \nהתיקונין ריש תיקון ה'. והנה הטבעת הזו היא סוד הארבע מוחין הנקראי' חכמה בינה חסד \nגבורה ונעשין כצורת מ\"ם סתומה בארבע קוים שבארבע רוחותיה כזה ם והמוחין מצד אבא \nנקראים עזקא דכייא והמוחין מצד אימא נקראים עזקא רבא ואמנם גם מוחא דאריך אפין נקרא \nעזקא דכייא והנה בתוך זה העזקא שהם הארבע מוחין דאריך אפין מתלבשת עזקא דגבורה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דעתיק יומין שהוא סוד אלף עלמין והם חתומים וסגורים ומלובשים בתוך עזקא זו דאריך \nאפין: \nוטעם היות מספרם אלף עלמין הוא כי הגבור' נקראת שם אלהים כנודע ואם תרבע שם אלהים \nדמילוי ההי\"ן עולה בגמט' אלף ואחד וסימניו אלף ואלף נמצא כי לשתי סיבות נקרא אלף \nעלמין אם להיות מספרו אלף כנז' ואם להיותו במילוי אלפין ונמצא כי זו הגבורה דעתיק \nיומין סודה אלף עלמין והיא שורש כל הדינין והגבורות ומכאן מתפשטים הדינין עד סוף כל \nדרגין ואלו האלף עלמין דגבו' הם סגורים וחתומי' ומלובשים בתוך החכמה שהיא מוחא \nסתימאה דאריך אפין כנז' האמנם אלו האלף עלמין שהם גבורות אינם ניכרים היותם דינים \nאלא עד שמתפשטין למטה בדיקנא דאריך אפין ושם הם מתגלים מה שהיו סתומים למעלה גו \nמוחא. וכבר ביארתי כי הדיקנא זו יצאה ממוחא דאריך אפין. (ע\"ב) וזמ\"ש ומהאי דיקנא \nאשתמוד' כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דכייא עזקא דכליל כל עזקן ועתה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "נתבאר איך התחילה הדיקנא להתפשט מן מוחא סתימאה דאריך אפין. והנה ההוא מוחא כליל \nמעשר ספירות וברדתו להתפשט בדיקנא דיליה הנה הראשונה המתגלית היא בחינת ספירת \nהמלכות והיא המוציאה תחילה את התיקון הראשון אשר בדיקנא הנקרא א\"ל שהוא הראשון \nשבי\"ג תיקוני דיקנא כמ\"ש אל רחום וחנון כו'. וכבר הודעתיך סדר הי\"ג תיקונין איך הם \nכמבואר אצלנו בכונת ויעבור ושלש עשרה מדות כי התיקון הראשון הוא מלכות והשני יסוד \nוהשל'ש' הוד כו'. וטעם הדבר הוא כי כל מה שהוא אור קטון מתגלה בראשונ' אבל כל מה \nשהוא אור גדול אינו יכול להתגלות עד לבסוף אחר ההתפשטות הרב. וכבר ידעת כי המלכות \nנק' אל בסוד ואל זועם בכל יום כנז' בפ' ויקרא ולכן גם התיקון הזה הראשון נקר' אל \nולכן יש בו תלתין וחד קוצין בהאי תיקונא קדמאה כמנין א\"ל. ואמר כי בזה התיקון \nהראשון הנקרא א\"צ שיצא מן המלכות בזה התיקון יצאו שלשה עולמות הנ\"ל שהם השרשים של \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שלשה המלכים בנע ויובב וחשם אשר עתה נתקנו אלו השלשה עלמין ויצאו עם זו המלכות \nולהיות כי זה התיקון נקרא אל נמצא שכל עולם מהם נקרא אל. ואם כן מוכרח הוא שיהיו \n(ד\"ש ע\"ב) בו שלשה פעמים א\"ל בזה התיקון הראשון וגם בעולם הראשון מהג' עולמות יש בו \nשלש פעמים אל גם כן לפי שהוא כולג את עצמו ואת שני העוצמות האחרים עמו כמו שביארנו \nשהוא בחינת דעת וכולל עמו חסד וגבורה. ובתחי' בהיותו קודם תיקונו היה נקרא בלע על \nשם שהוא מובלע מיובב ומחשם והם יבבא ויללה והוא גם כן היה נקרא על שמם כנז' לקמן \nבדקל\"ה ע\"ב בלע בן בעור תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דבגיניה מתקטרין אלף אלפין מארי \nדיבבא ויללה והטעם הוא לפי ששם מדבר בהיותו קודם התיקון אבג עתה שמדבר אחר התיקון \nלכן הזכירו בשם מארי תריסין כמ\"ש עלמא קדמאה כו' וסליק לאלף אלפין ורבא רבוון מארי \nתריסין והענין הוא כי תריס הוא תרגום של מגן שהוא בגימ' שלשה פעמים א\"ל הכלולים בזה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "העולם כנז' והיותו במספר אלף אלפין הוא כמ\"ש לעיל כי שם אלהים בריבועו במילוי היהין \nהוא בגמט' אלף ואחד וסימניו אלף ואלף וזמ\"ש אלף אלפין והבן זה. ודע כי אלו האלף \nאלפין מארי תריסין אותה הכת הנקראי' בני אלהים מאותם עשר כתות המלאכים והם מלאכים \nממש נבראים מן שם אלהים הזה שבמילוי היהי\"ן שהוא בגמטר' אלף אלפין ואומרו ורבא \nרבוון הטעם הוא כי כל מה שזה השם הוא עליון למעלה מתרבה חשבונו בסוד רבוון ולא בסוד \nאלפים. ודע כי ג' עולמות אלו מתפשטין למטה כי עולם הראשון הוא סוד נהר דינור אשר \nאלף אלפין ישמשוניה והנה הוא בהיכל הגבורה של שבעה היכלות הנז' בפ' פקודי הנקרא \nהיכל הזכות ושם עומד זה הנהר דינור כנז' שם בדרנ\"ב ע\"ב. וכבר הודעתיך כי אותם הז' \nהיכלות הם בעולם הבריאה והעולם השני מתפשט בהיכל הזכו' שבעולם היצי' ועלמא תלית' \nהוא בהיכ' הזכו' של העשיה (ע\"ג) ובזה יובן אומרו שליט ונחית וסליק כו'. פירוש כי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בתחילה כאשר יצא זה העולם הראשון אשר הוא השורש של המלך הראשון הנקרא בל\"ע הנה \nמתפשט בהיכל זכות דבריאה ובתחילה שליט עליו בהיותו הוא עדין למעלה במקום האי תיקונ' \nקדמאה דדיקנא ומכאן מאיר בו עד למטה ואח\"כ נחית ויורד עד שם למטה בהיכל זכות דבריאה \nכדי להאיר בו הארה גדולה מקרוב ואח\"כ סליק פירוש כי הוא מעלה את ההיכל ההוא למעלה \nכי אז כבר הוכן לקבל אור עליון ויכול להעלותו. ואמנם העלאה זו היא בחי' הכללו' עולם \nבעו' שנכלל זב\"ז ומתקשר זב\"ז עד למעלה וכללות זה נקרא בחינת עליה מה שבתחילה לא היה \nיכול אפי' להכלל בכללות העולמות וענין כללות עולם בעולם נתבאר אצלנו באורך בענין \nכונת התפילה וסוד קרבן התמיד וגם בענין ערב שבת שאז נכללין כל העולמות ונקשרים זב\"ז \nוכלנות הזה נקר' עליה: \nאמר עוד ומיניה מתאחרין בקסטא בעזקא רבא קיסטא הוא לשון מידה ושיעו' והביאור הוא דע \nכי המוחין של ז\"א הנה הם נמשכין בו מאימא עלאה ומהם יוצאין התפילין לחוץ כנז' \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "במקומו. וכאשר הטיל ה' אלהים תרדמה על האדם הוא ז\"א מסתלקת מתוכו אימא עלאה ואז \nאימא עלאה מאיר לאישון בת עין כמבואר ענינו אצלנו בברכת המפיל חבלי שינה על עיני \nכו' כי אישון בת עין היא נוק' דז\"א העומדת מאחורוי ומאירה אימא עלאה דרך אחורי \nכתפוי דז\"א אל נוקביה ועל ידי אותה ההמשכה אשר נמשכת מן אימא אל הנקבה גם כן מאירה \nבז\"א קיסטא דחיותא כנודע וזמ\"ש כאן קיסטא דעיזקא רבא שהיא ההיא קיסטא דחיותא הנמשך \nאל הז\"א מן הבינה הנקראת עזקא רבא כנ\"ל. והנה עולם זה נמשך עד שם ומתאחז שם באותם \nהכתיפים והאחורי' דז\"א וכבר ביארתי לך כי כתף בגמטריא ת\"ק ושני פעמים כת\"ף הם אלף \nוהענין הוא כי מבחינ' הדעת שהוא זה העולם הראשון והמלך הראשון הכולל שתי בחינות חסד \nוגבורה הנה הוא נמשך אח\"ך אל שתי הכתפים של חסד וגבורה ואותם אלף עלמין שבו הוא \nממשיכם שם אל שתי הכתיפות ת\"ק לכתף ימין ות\"ק לכתף שמאל כי כת\"ף בגמטריא ת\"ק כנז' \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "וזהו סוד קלעים לכתף חמש עשרה כמו שביארנו בשער היחודים בענין יחוד הזכירה וע\"ש וגם \nביארתי לך באדרא האזינו כי תרין כתפין של אריך אפין הם סוד תרין עטרין שבדעת דז\"א \nונוקביה והכתף האחת לוקחו ז\"א והשני לוקחו נוקביה ונמצא כי שתי כתפות של ז\"א שניהם \nאינן אלא כתף אחד בלבד וכן שתי כתיפות נוקביה אינם אלא כתף אחד בלבד ונוטל הז\"א כתף \nא' שהוא ת\"ק כי ארכא דאילנא דחיי הוא ת\"ק שנה שהם בחינת חמש חסדים (ד\"ש ע\"ג) \nהמתפשטות מחסד ועד הוד כל אחד כלול ממאה הרי ה' מאות ודוגמתם לוקחת המלכות חמשה \nהגבורות מחסד ועד הוד שבה. והנה זהו מ\"ש ומיניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא כי מאלו \nהכתפין דא\"א מתאחדין ונמשכין בז\"א בסוד ההיא קסטא מחיותא הנמשך לו מבינה הנקראת \nעזק' רבא כנ\"ל ונמצא כי הם מתאחדין בכתפוי דז\"א אשר הוא סוד עולם היצירה דז\"א מקננן \nתמן כנז' בתקונין: \n(המשך במסמך הבא): \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "פירוש האדרא רבא קדישא (המשך)\n(ע\"ד) אמר עוד עלמא תנינא דנפיק מהאי תיקונא כו' הנה בשער ההקדמות בדף ר' ע\"ב נתבאר \nטעם אחר שהוא יה\"ו דע\"ב העולה נ\"ז ועי' שם. והנה טעם מספר אלו נ\"ז אלפין מארי דיבבא \nהם סוד הבהן של היד כי בהן בגמטריא נ\"ז וזהו סוד על בהן ידם הימנית כי הבהן היה \nממתק אותם הנ\"ז אלפין מארי דיבבא התלוים בבהן ההוא על ידי נתינת השמן ההוא שם וכבר \nידעת כי חמשה גבורות מנצפ\"ך הם בחמשה אצבעות היד אבל בחינת אצבע הנקרא בהן הוא לבדו \nיש בו אלו הנ\"ז אלף דרגין מארי יבבא גם ענין מספר זה הוא בחינת ההוי\"ה במילוי היהין \nאלא שהיא באופן זה יו\"ד ה\"י ו\"ו ה\"ה שחשבונה נ\"ז כי ה\"י ראשונה מילויה ביו\"ד. (א\"ש \nחציה היא של ע\"ב וחציה של ב\"ן לרמוז כי אבא יסד ברתא בסוד ה' בחכמה יסד ארץ כנלע\"ד) \nוביאור הדבר הוא במ\"ש לעיל כי העולם הזה השני הוא החסד ולכן היה מן הראוי שתהיה \nהוי\"ה זו כולה במילוי יודין שהיא בגמט' ע\"ב כמנין חסד אבל לפי שהעולם הזה הוא בחי' \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "דין לכן אין בו רק מספר נ\"ז כמבואר אצלנו בפסוק ויהי נועם ה' אלהינו עלינו כו' כי \nמנצפ\"ך הם ה\"ג וכולם יחד בגי' פ\"ר ואם תחלק פ\"ר לה' חלקי' יהיו ה\"פ נ\"ו ועם הכו' \nיהיו נ\"ז נמצא כי בחי' נ\"ו הוא דין כי הוא אחת מחמשה חלקי גבורות של מנצפ\"ך והנה \n", "en": ""}]}
