הנקר' חכמת כל בני קדם יען קדמו למלכי ישראל ולהיות מלך הזה בסוד הדעת שהוא מכריע כנודע. לכן הוא כולל שני מלכ'ם אחר'ם עמו שהם החסד והגבורה והם יובב וחושם. ובזה תבין מ"ש לקמן בדקל"ה ע"א בלע בן בעור תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין דבגיניה מתקטרין אלף אלפין מארי דיבבא ויללא כו' והביאור הוא במה שידעת כי הדעת כלול מחסדי' וגבורות ויש ביניהם מכריע הנקרא דעת והרי כי הדעת כולל שלשה הוא ושנים אחרים עמו ואלו השנים שכלל עמו הם חסד וגבורה וכבר ידעת כי עיטרא דחסד הוא דכורא ועיטרא דגבורא היא נוקבא גם ידעת כי השברים הם בחסד לפי שהם דינא רפייא כי הדינין האלה משתברין אבל התרועה היא בגבורה ואלו השנים הם הנקראי' כאן יבבא ויללא יבבא היא השברים ויללה שהם כללות שני מלכים השניים (ע"ג) יובב וחושם שהם חסד וגבורה יובב הוא היבבא וחושם הוא היללה שהיא התרועה הנעשית במהירו' עצום כי תרגום מהרו הוא חושו וזהו חושם נשון מהירות ובלע הכולל שניהם הוא בגמטריא ק"ב כמנין יבבה ויללה עם שמנה אותיו' שבהם. (אמר שמואל נלע"ד שהחשבון הזה הוא כך כי יבבא בגמטריא ט"ו ועם ארבע אותיותיו ועם הכולל הוא עשרים ויללא עולה בגמטריא ע"ז ועם חמשה אותיותיו הוא פ"ב ועשרים הרי ק"ב ואם נכתוב יללה בה"א בסוף עולה ע"ה. וארבע אותיות הם ע"ט הרי חסרים שלשה כנלע"ד ועוד נלע"ד יותר נכון יבבה בה"א מספרה י"ט ויללה בה"א מספרה ע"ז והשמנה אותיות של יבבה ויללה סך הכל ק"ב). גם בלע זה הוא סוד הר עיבל כי בו ניתנו הקליפות ויוד היתירה שבעיבל היא סוד הנצוץ של הקדושה אשר מחיה אותם אחר התיקון וזהו סוד בכל עת יהיו בגדיך לבנים כו' ר"ת עיבל רוצה לומר כי צריך להלבין אלו הבגדים והלבושים שהם בסוד בלע ולהאיר בהם על ידי השמן העליון וזמ"ש ושמן על ראשך אל יחסר: ונבאר ענין שלשה מלכים האלה הנה בלע בגמטריא ק"ב והוא סוד ק"ב חרובין על שנחרבו ומתו והענין הוא במה שהודעתיך כי כל המילויים הוא בחי' דין כי כן מלוי בגמטריא אלהים וכשתקח שלשה מילויים של שלשה הויות דע"ב ס"ג מ"ה הם בגמטריא ק"ב כמנין בלע ושצשה מילויים אלה מקומם בדעת ע"ב בחסד שבו וס"ג בגבורה שבו ומ"ה בדעת שבו והנה כנגד ק"ב הזה שבקדושה יש כנגדו ק"ב אחר הנקרא ק"ב של חרובין שנחרבו ומתו והנה יובב הוא בחינת החסד שהם השברים הנקראים יבבא גם יובב הוא בגמטריא י"ט כמנין מילוי שם מ"ה דאלפין עם כללותו. א"ש עם הכולל (א"ש חידשתי (ד"ש ע"ד) בזה במש"ה בהושע סי' י"א סבבוני בכחש אפרי' ובמרמה בית ישראל ויהודה עוד ר"ד עם אל ועם קדושים נאמן. ירצ' לומר בזמן שיהודה הם צדיקים זוכים שאלו השני קבים מחברי' אותם ומתקנים גם את הקליפה הנקראת ק"ב חרובין ושני פעמים ק"ב הם בגמטריא ר"ד וזמ"ש ויהודה עוד רד עם אל) והטעם הוא כי כל אלו המלכים הם מן ז"א שהם שבעה התחתונות כנודע. אבל חשם הוא הגבו' והוא התרוע' הנקראת יללה הממהרת כתרוע' וזהו הטעם שבעלמא תנינא שהוא כנגד יובב אמר דסליק לנ"ז אלף דרגין מארי דיבבא ובעלמא תנינא אמר דסליק לצ"ו אלפין מארי יללה אבל בעלמא קדמאה לא הזכיר לא זה ולא זה אלא אמר מארי תריסין והטעם הוא כי הוא סוד בלע הכולל יבבא ויללה וכמו שהוא עצמו ביאר זה לקמן בדקל"א ע"ב בלע בן בעור תאנא הוא גזרת דינא כו' אלף אלפין מארי יבבא ויללה אמנם ענין השינוי המספרים והחש' אשר בהם יתבארו לקמן ב"ה בכלל דברינו אלה גם חש"ם הם אותיו' חמש והם חמש אותיות מילוי הוי"ה דהיהי"ן שהיא בגמט' ב"ן כמ"ש לעיל כי המילוי דין וגבורה ואלו הם חמש אותיות מנצפך והם חמשה אותיות מילוי הוי"ה דההין כנז'. וזהו הטעם שבכל המלכים לא נזכר בהם שם ארץ שלהם אלא בחש"ם כמ"ש מארץ התמני לרמוז כי חמש גבורות מנצפ"ך (ע"ד) הם במלכות נוקבא הנקראת ארץ וגם במה שידעת כי שרש ארץ הוא שם אלהים במילוי אלפין שהוא בגי' ארץ. ואמנם אומרו התימני רוצה לומר כי החמשה גבורות מתחילין מן החסד הנקרא תימן דרום עד ההוד כנודע והרי נתבאר איך יובב הוא דכורא עטר' דחסד שהוא בגמטריא מילוי שם מ"ה דאלפין וחשם נקבה עיטרא דגבורה והוא חמשה אותיות דמילוי הויה דב"ן דההי"ן גם ענין חש"ם הוא כי הוי"ה דיודי"ן שהיא בגמטריא ע"ב אם תרבע אותה רוצה לומר בחינת האחורים שלה שהיא יו"ד יו"ד ה"י יו"ד ה"י וי"ו יו"ד ה"י וי"ו ה"י היא בגמט' קפ"ד ושם אהי"ה במילוי יודין הוא בגמט' קס"א ואם תחבר קפ"ד וקס"א הם בגמט' משה ואם תוסיף כללות כל שם בפני עצמו ואח"כ כללות שניהם ביחד יהיו בגמט' חמ"ש כמו חש"ם וכבר ידעת כי גם באלו השמות יש בהם בחי' דינין לפי ששם אהי"ה הוא בבינה דמינה דינין מתערין גם שם ההויה דמילוי יודין כיון שהיא בחי' ריבוע שהם אחורים הם דינין גם כן ולכן תראה כי אם תקח ארבעה הריבועים שהם ארבעה האחורים של ארבעה ההויות הנודעות הם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן יהיו ריבועיהם קפ"ד וקס"ו וק"ל וקמ"ד וארבעתם בגמט' תרכ"ד והוא סוד דרכת בים סוסיך כו' גם הוא סוד ואתה על במותימו תדרך כי הקליפות שהם האויבים האמתיים אחיזתם ובמותיהם הוא באלו האחוריים ולכן אתה בכח אלו האחורים שהם במותיהם של הקלי' תדר"ך עליהם וכבר ידעת כי פסוק זה אמר אותו מרדכי להמן כשרכב על כתיפיו כמ"ש ז"ל והם סוד אלו הריבועים שהם אחורים וכתיפים של הארבע' ההוי"ות הנ"ל. והרי הוכחנו כי האחורים הם דינין וגבורות ולכן חש"ם זה הוא בקליפה כנגד בחי' קפ"ד וקס"א הנ"ל שהם בגמטריא חש"ם כנז' גם ענין חש"ם הוא סוד שלשה אותיות ראשונות של חשמ"ל וביאור זה יובן במ"ש בפ' ויקהל דר"ג ע"ב כי חשמל היא הנק' קליפת נוגה בסוד ונוגה לו סביב גם נקראת קול דממה דקה והיא המפתית את הנוקבה דקדושה ונטיל נהורא וזהו חש לשון חשאי וזמ"ש רז"ל פעמים חשות כי הם בחי' קול דממה דקה וכאשר מסתלקת זו הקלי' של נונה שהיא קליפת הערלה שעל היסוד אשר היא המפתית את חוה הנוקבא לקחת נהורה כדין אתגלייא מילה של היסוד הקדוש וזהו ח"ש ומ"ל וזה המלך הנק' חשם חסד חסר ממנו אות למד של חשמל והענין הוא כי הבינה היא נקראת למד עלמא דאתי בסוד גרון וצואר הלמ"ד העולה למעלה וטעם לזה הוא לפי שהבינה היא מתפשטת בז"א עד ההוד כנודע. וכבר אמרו בזוהר כי נצח והוד הם תרין למודים הנקר' למודי ה' וכבר ידעת מה שביארנו על מ"ש ז"ל כי השקר אין לו רגלים כי ענינו הוא שהקליפה הנקראת שקר איננה שולטת רק בירך שמאלי הנקרא הוד אבל לא בירך הימני הנקרא נצח שנאמר וגם נצח ישראל לא ישקר. ואם כן אין לו שתי רגלים רק רגל אחד והוא השמאלי ונמצא כי חשם הנז' הוא חש וממהר לפתות את חוה ולהזדווג בה הנקרא' מ"ם סתומה של חשם על ידי מה שנקח מן ההוד ושלט בו אבל מן הנצח לא לקח (ד"ש דמ"ב ע"א) דבר (דף ל"ה ע"א) ולכן הוסרה מכאן אות הלמד להורות זה. והנה נתבארו ענין שלשה עולמות האלו ששם סוד השרשים של שלשה המלכים הללו. והנה כל זה היה קודם התיקון כי הרי על כן הוא שמתו. אבל יש מהם שנתקנו אח"ך ונתבסמו ויש מהם שלא נתקנו אבל אלו השלשה הם נתבסמו ונבאר ענין זה דע כי בתחילה יצאו שבעה המלכים האלה בבחינת שבעה ענפים. אבל השרשים שלהם נשארו בפנים ולכן מתו מפני שתי סיבות האחת מפני שהיו ענפים ולא שרשים. והשני מפני שהאור היה יוצא בהתרחבות ובהתפשטות גדו' בלי תקון ולא יכלו לסבלו ומתו וכאשר חזר המאציל העליון לתקן אותם אז החזירם לשרשם ועוד שתיקנם והרי נתקנו שתי הסיבות הנז' ועל ידי כך נתקנו עתה והנה אלו השלשה עולמות הנז' כאן הם בחי' שלשה השרשים של אותם השלשה מלכים הנקראים בלע ויובב וחושם. וצריך אני לבאר לך בראשונ' ענין האי תיקונא קדמאה דדיקנא דעתיקא אשר ממנה יצאו אלו הג' עולמות הנז' וכבר ידעת כי הדיקנא יוצאת ממוחא סתימאה דבגו רישא דאריך אפין וכמ"ש לעיל תיקונא קדמאה תיקונא דשרי מריש' דשערי דרישא ותנינא כל דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא וזו היא הגירסא הנכונה והענין הוא במה שידעת סדר התלבשות עתיק יומין תוך אריך אפין ושם נתבאר כי הגבורה דעתיק יומין מנובשת תוך מוחא שהיא חכמה דאריך אפין. וזמ"ש ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דכייא כו' פירוש הדברים כי תרין עזקן אינון חד אתקרי עזקא דכייא וחד אתקרי עזקא רבא. עזקא דכייא היא חכמה ועזקא רבא היא בינה והביאור הוא כי עזקא הוא תרגום של טבעת והטבעת היא עגול בצורת ם סתומא כנז' בס' התיקונין ריש תיקון ה'. והנה הטבעת הזו היא סוד הארבע מוחין הנקראי' חכמה בינה חסד גבורה ונעשין כצורת מ"ם סתומה בארבע קוים שבארבע רוחותיה כזה ם והמוחין מצד אבא נקראים עזקא דכייא והמוחין מצד אימא נקראים עזקא רבא ואמנם גם מוחא דאריך אפין נקרא עזקא דכייא והנה בתוך זה העזקא שהם הארבע מוחין דאריך אפין מתלבשת עזקא דגבורה דעתיק יומין שהוא סוד אלף עלמין והם חתומים וסגורים ומלובשים בתוך עזקא זו דאריך אפין: וטעם היות מספרם אלף עלמין הוא כי הגבור' נקראת שם אלהים כנודע ואם תרבע שם אלהים דמילוי ההי"ן עולה בגמט' אלף ואחד וסימניו אלף ואלף נמצא כי לשתי סיבות נקרא אלף עלמין אם להיות מספרו אלף כנז' ואם להיותו במילוי אלפין ונמצא כי זו הגבורה דעתיק יומין סודה אלף עלמין והיא שורש כל הדינין והגבורות ומכאן מתפשטים הדינין עד סוף כל דרגין ואלו האלף עלמין דגבו' הם סגורים וחתומי' ומלובשים בתוך החכמה שהיא מוחא סתימאה דאריך אפין כנז' האמנם אלו האלף עלמין שהם גבורות אינם ניכרים היותם דינים אלא עד שמתפשטין למטה בדיקנא דאריך אפין ושם הם מתגלים מה שהיו סתומים למעלה גו מוחא. וכבר ביארתי כי הדיקנא זו יצאה ממוחא דאריך אפין. (ע"ב) וזמ"ש ומהאי דיקנא אשתמוד' כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דכייא עזקא דכליל כל עזקן ועתה נתבאר איך התחילה הדיקנא להתפשט מן מוחא סתימאה דאריך אפין. והנה ההוא מוחא כליל מעשר ספירות וברדתו להתפשט בדיקנא דיליה הנה הראשונה המתגלית היא בחינת ספירת המלכות והיא המוציאה תחילה את התיקון הראשון אשר בדיקנא הנקרא א"ל שהוא הראשון שבי"ג תיקוני דיקנא כמ"ש אל רחום וחנון כו'. וכבר הודעתיך סדר הי"ג תיקונין איך הם כמבואר אצלנו בכונת ויעבור ושלש עשרה מדות כי התיקון הראשון הוא מלכות והשני יסוד והשל'ש' הוד כו'. וטעם הדבר הוא כי כל מה שהוא אור קטון מתגלה בראשונ' אבל כל מה שהוא אור גדול אינו יכול להתגלות עד לבסוף אחר ההתפשטות הרב. וכבר ידעת כי המלכות נק' אל בסוד ואל זועם בכל יום כנז' בפ' ויקרא ולכן גם התיקון הזה הראשון נקר' אל ולכן יש בו תלתין וחד קוצין בהאי תיקונא קדמאה כמנין א"ל. ואמר כי בזה התיקון הראשון הנקרא א"צ שיצא מן המלכות בזה התיקון יצאו שלשה עולמות הנ"ל שהם השרשים של שלשה המלכים בנע ויובב וחשם אשר עתה נתקנו אלו השלשה עלמין ויצאו עם זו המלכות ולהיות כי זה התיקון נקרא אל נמצא שכל עולם מהם נקרא אל. ואם כן מוכרח הוא שיהיו (ד"ש ע"ב) בו שלשה פעמים א"ל בזה התיקון הראשון וגם בעולם הראשון מהג' עולמות יש בו שלש פעמים אל גם כן לפי שהוא כולג את עצמו ואת שני העוצמות האחרים עמו כמו שביארנו שהוא בחינת דעת וכולל עמו חסד וגבורה. ובתחי' בהיותו קודם תיקונו היה נקרא בלע על שם שהוא מובלע מיובב ומחשם והם יבבא ויללה והוא גם כן היה נקרא על שמם כנז' לקמן בדקל"ה ע"ב בלע בן בעור תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דבגיניה מתקטרין אלף אלפין מארי דיבבא ויללה והטעם הוא לפי ששם מדבר בהיותו קודם התיקון אבג עתה שמדבר אחר התיקון לכן הזכירו בשם מארי תריסין כמ"ש עלמא קדמאה כו' וסליק לאלף אלפין ורבא רבוון מארי תריסין והענין הוא כי תריס הוא תרגום של מגן שהוא בגימ' שלשה פעמים א"ל הכלולים בזה העולם כנז' והיותו במספר אלף אלפין הוא כמ"ש לעיל כי שם אלהים בריבועו במילוי היהין הוא בגמט' אלף ואחד וסימניו אלף ואלף וזמ"ש אלף אלפין והבן זה. ודע כי אלו האלף אלפין מארי תריסין אותה הכת הנקראי' בני אלהים מאותם עשר כתות המלאכים והם מלאכים ממש נבראים מן שם אלהים הזה שבמילוי היהי"ן שהוא בגמטר' אלף אלפין ואומרו ורבא רבוון הטעם הוא כי כל מה שזה השם הוא עליון למעלה מתרבה חשבונו בסוד רבוון ולא בסוד אלפים. ודע כי ג' עולמות אלו מתפשטין למטה כי עולם הראשון הוא סוד נהר דינור אשר אלף אלפין ישמשוניה והנה הוא בהיכל הגבורה של שבעה היכלות הנז' בפ' פקודי הנקרא היכל הזכות ושם עומד זה הנהר דינור כנז' שם בדרנ"ב ע"ב. וכבר הודעתיך כי אותם הז' היכלות הם בעולם הבריאה והעולם השני מתפשט בהיכל הזכו' שבעולם היצי' ועלמא תלית' הוא בהיכ' הזכו' של העשיה (ע"ג) ובזה יובן אומרו שליט ונחית וסליק כו'. פירוש כי בתחילה כאשר יצא זה העולם הראשון אשר הוא השורש של המלך הראשון הנקרא בל"ע הנה מתפשט בהיכל זכות דבריאה ובתחילה שליט עליו בהיותו הוא עדין למעלה במקום האי תיקונ' קדמאה דדיקנא ומכאן מאיר בו עד למטה ואח"כ נחית ויורד עד שם למטה בהיכל זכות דבריאה כדי להאיר בו הארה גדולה מקרוב ואח"כ סליק פירוש כי הוא מעלה את ההיכל ההוא למעלה כי אז כבר הוכן לקבל אור עליון ויכול להעלותו. ואמנם העלאה זו היא בחי' הכללו' עולם בעו' שנכלל זב"ז ומתקשר זב"ז עד למעלה וכללות זה נקרא בחינת עליה מה שבתחילה לא היה יכול אפי' להכלל בכללות העולמות וענין כללות עולם בעולם נתבאר אצלנו באורך בענין כונת התפילה וסוד קרבן התמיד וגם בענין ערב שבת שאז נכללין כל העולמות ונקשרים זב"ז וכלנות הזה נקר' עליה: אמר עוד ומיניה מתאחרין בקסטא בעזקא רבא קיסטא הוא לשון מידה ושיעו' והביאור הוא דע כי המוחין של ז"א הנה הם נמשכין בו מאימא עלאה ומהם יוצאין התפילין לחוץ כנז' במקומו. וכאשר הטיל ה' אלהים תרדמה על האדם הוא ז"א מסתלקת מתוכו אימא עלאה ואז אימא עלאה מאיר לאישון בת עין כמבואר ענינו אצלנו בברכת המפיל חבלי שינה על עיני כו' כי אישון בת עין היא נוק' דז"א העומדת מאחורוי ומאירה אימא עלאה דרך אחורי כתפוי דז"א אל נוקביה ועל ידי אותה ההמשכה אשר נמשכת מן אימא אל הנקבה גם כן מאירה בז"א קיסטא דחיותא כנודע וזמ"ש כאן קיסטא דעיזקא רבא שהיא ההיא קיסטא דחיותא הנמשך אל הז"א מן הבינה הנקראת עזקא רבא כנ"ל. והנה עולם זה נמשך עד שם ומתאחז שם באותם הכתיפים והאחורי' דז"א וכבר ביארתי לך כי כתף בגמטריא ת"ק ושני פעמים כת"ף הם אלף והענין הוא כי מבחינ' הדעת שהוא זה העולם הראשון והמלך הראשון הכולל שתי בחינות חסד וגבורה הנה הוא נמשך אח"ך אל שתי הכתפים של חסד וגבורה ואותם אלף עלמין שבו הוא ממשיכם שם אל שתי הכתיפות ת"ק לכתף ימין ות"ק לכתף שמאל כי כת"ף בגמטריא ת"ק כנז' וזהו סוד קלעים לכתף חמש עשרה כמו שביארנו בשער היחודים בענין יחוד הזכירה וע"ש וגם ביארתי לך באדרא האזינו כי תרין כתפין של אריך אפין הם סוד תרין עטרין שבדעת דז"א ונוקביה והכתף האחת לוקחו ז"א והשני לוקחו נוקביה ונמצא כי שתי כתפות של ז"א שניהם אינן אלא כתף אחד בלבד וכן שתי כתיפות נוקביה אינם אלא כתף אחד בלבד ונוטל הז"א כתף א' שהוא ת"ק כי ארכא דאילנא דחיי הוא ת"ק שנה שהם בחינת חמש חסדים (ד"ש ע"ג) המתפשטות מחסד ועד הוד כל אחד כלול ממאה הרי ה' מאות ודוגמתם לוקחת המלכות חמשה הגבורות מחסד ועד הוד שבה. והנה זהו מ"ש ומיניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא כי מאלו הכתפין דא"א מתאחדין ונמשכין בז"א בסוד ההיא קסטא מחיותא הנמשך לו מבינה הנקראת עזק' רבא כנ"ל ונמצא כי הם מתאחדין בכתפוי דז"א אשר הוא סוד עולם היצירה דז"א מקננן תמן כנז' בתקונין: (המשך במסמך הבא): פירוש האדרא רבא קדישא (המשך) (ע"ד) אמר עוד עלמא תנינא דנפיק מהאי תיקונא כו' הנה בשער ההקדמות בדף ר' ע"ב נתבאר טעם אחר שהוא יה"ו דע"ב העולה נ"ז ועי' שם. והנה טעם מספר אלו נ"ז אלפין מארי דיבבא הם סוד הבהן של היד כי בהן בגמטריא נ"ז וזהו סוד על בהן ידם הימנית כי הבהן היה ממתק אותם הנ"ז אלפין מארי דיבבא התלוים בבהן ההוא על ידי נתינת השמן ההוא שם וכבר ידעת כי חמשה גבורות מנצפ"ך הם בחמשה אצבעות היד אבל בחינת אצבע הנקרא בהן הוא לבדו יש בו אלו הנ"ז אלף דרגין מארי יבבא גם ענין מספר זה הוא בחינת ההוי"ה במילוי היהין אלא שהיא באופן זה יו"ד ה"י ו"ו ה"ה שחשבונה נ"ז כי ה"י ראשונה מילויה ביו"ד. (א"ש חציה היא של ע"ב וחציה של ב"ן לרמוז כי אבא יסד ברתא בסוד ה' בחכמה יסד ארץ כנלע"ד) וביאור הדבר הוא במ"ש לעיל כי העולם הזה השני הוא החסד ולכן היה מן הראוי שתהיה הוי"ה זו כולה במילוי יודין שהיא בגמט' ע"ב כמנין חסד אבל לפי שהעולם הזה הוא בחי' דין לכן אין בו רק מספר נ"ז כמבואר אצלנו בפסוק ויהי נועם ה' אלהינו עלינו כו' כי מנצפ"ך הם ה"ג וכולם יחד בגי' פ"ר ואם תחלק פ"ר לה' חלקי' יהיו ה"פ נ"ו ועם הכו' יהיו נ"ז נמצא כי בחי' נ"ו הוא דין כי הוא אחת מחמשה חלקי גבורות של מנצפ"ך והנה