{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "42", "title": "שער מאמרי רשבי — קטע 42", "hebrewTitle": "קטע 42", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/42/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/42/", "segments": [{"index": 1, "he": "ההפרש שיש ממספר ע\"ב למספר נ\"ז הם ט\"ו כמנין י\"ה כי באות ו\"ו חסירה יוד אחת ובה\"ה \nאחרונה חסירה ה' אחרת מלהיות ה\"י למילוי יודין נמצא כי בהסירך י\"ה משם הוי\"ה ע\"ב \nיהיה מילוי ממש ע\"ד הנז' שהוא נ\"ז גם אם תסיר מהוי\"ת נ\"ז הזאת שרש השם שהוא מספר \nכ\"ו שהוא ההוי\"ה כפשטה ישאר א\"ל והוא רמז למ\"ש לעיל כי זה העולם השני יש בו גם כן \nשם א\"ל להיותו נפיק מתיקונא קדמאה דדיקנא הנקרא אל והנה זה התיקונא קדמאה הנקרא א\"ל \nהוא בהתחלת התפשטות הדיקנא מסוף שני פאתי הראש ושם הוא מקום מצר הזקן ולמטה מתרחבת \nוהולכת וזהו סוד פסוק מן המצר קראתי יה כו' פירוש כי בהיותו במקום המצר שהוא תיקונא \nקדמאה דדיקנא כנז' וראיתי כי שם הוא הוית נ\"ז הנזכרת אשר מילויה הוא א\"ל כנז' \nוראיתי כי לכן הוא בחינת דין לסיבה זו ועל כן קראתי את שם י\"ה אשר בהוי\"ה דע\"ב אשר \nכולה במילוי יודין אשר היא למעלה כדי שירד משם אותו שם י\"ה החסד בהוי\"ה זו שמספרה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "נ\"ז אשר היא כאן במקום המצר ועל ידי כן ישתלם למספר ע\"ב ויהיה חסד גמור ואז ענני \nבמרחב י\"ה כי שם י\"ה הנ\"ל לא ירד למעלה במקום המצר. אמנם ירד למטה במקו' התיקון \nשלמט' ממנו אשר שם מתחיל להתרחב הדיקנא ושם ירד שם י\"ה הנ\"ל וכמו שביארנו ענין זה \nבביאור כונת ויעבור וי\"ג מידות וע\"ש. אבל בתיקון הראשון הנק' מצר חסר ממנו שם י\"ה \nואין בו רק שם א\"ל שהוא מילוי הוי\"ת נ\"ז כנ\"ל. גם דע כי שני פאתי הראש הם שתי שמות \nאלהים אלהי\"ם כל אחד בגמטריא פא\"ה כמבואר אצלנו בביאור ויעבור וי\"ג מדות. והנה אלו \nהב' אלהים הם נמשכין מאותו שם של אלהים שעולה בגי' אלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא \nומאלו הב' אלהים שבשני פאתי הראש נמשכין שני שמות א\"ל (דף ל\"ו ע\"א) א\"ל למטה במצר \nהזקן שהוא התיקון הראשון שבהם א\"ל אחד בימין ואל אחד בשמאל ושני שמות א\"ל א\"ל האלו \nהם תיקון הראשון הנקרא מצר הזקן. וכשתסיר שני א\"ל אלו משני שמות אלהים ישארו שני \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "פעמים הי\"ם הי\"ם והנה שני פעמים י\"ה נתפשטו למטה במרחב הזקן כמבואר לעיל בפסוק מן \nהמצר קראתי יה אבל לא ענני שם י\"ה הנז' כי אם למטה במקום המרחב ובאותו התיקון אשר \nשם במרחב יש בו שני שמות י\"ה י\"ה אחד מימין ואחד משמאל נשארו שתי מימי\"ן סתומות \nבשני שמות האלהים הנז' ומן האחת נעשית הפה כי היא עגולה כצורת מ\"ם סתומה ומן האחרת \nנעשו שתי שורות השינים משוכבים זה על גב זה והם גם כן מעוגלים בציור מ\"ם סתומה והרי \nאיך הכל הולך אל מקום אחד: \n(ד\"ש ע\"ד) אמר עוד נ\"ז אלף דרגין מארי דיבבא כו'. ואמנם למעלה בעלמא קדמאה אמר מארי \nתריסין ולא אמר דרגין כמו שאמר כאן לשון דרגין והענין לכאורה נוכל לומר כי מספר \nהדרגין הם נ\"ז אלפי אך מארי יבבא שבכל דרגא ודרגא מהם אין להם מספר אבל הענין הנכון \nהוא כמ\"ש לעיל כי מעלמא קדמאה נבראו כת המלאכים הנקראים בני האלהים לפי שהם נמשכין \nמן העולם ההוא הנקרא אלהים כנ\"ל שלכך הם סוד אלף אלפין מארי תריסין כנ\"ל אבל בזה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "העולם שהוא שם הוי\"ה העולה במספרו נ\"ז כנ\"ל לכן אין כח אל המלאכים להבראות ממנו אלא \nאחר התפשטות כמה מדריגות המשתלשלות מזו ההוי\"ה ולמטה מאלו המדרגות נבראו אותם \nהמלאכים הנקראים מארי יבבא ולכן קראם בשם דרגין להורות כי נבראו אחר התפשטות \nוהשתלשלות מדרגות רבות אבל מספר הנ\"ז אלף הם במארי יבבא עצמן שהם נ\"ז אלף: \nאמר עוד ומתאחדן מיניה לאכפייא בקודלא בחיוורא ס\"א בחיזרא. הנה התיקון הזה הראשון \nשבזקן הנה הוא מכוון ממש מכנגד העורף אשר באחורי הצואר ושלשה עולמות האלו הם בזה \nהתיקון אמנם העולם השני מהם הוא מכוון ממש מכנגד הלבנונית של העורף רוצה לומר ממקום \nשנסתיים שיער הראש והתחיל לובן העורף שאין בו שערות להראות ואין שם רק בשר העורף \nבלתי שיער ואמנם אמת הוא כי באריך אפין אין הדינין מתאחזין באחוריו כמו באחורי ז\"א \nאבל עכ\"ז יכולין להסתכל בו מרחוק בזה הבשר הנגלה בלי שיער ולהיותם ניזונין משם ועל \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כן המאציל העליון הניח אותה הנימא דשערי דרישא דאריך אפין שתהיה תלויה עד למטה \nומכסית על אותו המקום החלק שבעורף עד רישי כתפוי דלא לאחזאה קדלא כנז' בדף קכ\"ט ע\"א \nוז\"ל קוצין דשערי תליין בתקונוי נקיים כעמר נקי עד כתפוי כו' דלא לאחזאה קדלא כו' \nוהנה מכאן יוצא כח שערות אלו אשר הם בעלמא תנינא המכוון כנגד ההוא חוורא דקדלא ממש \nמש\"כ עלמא קדמאה ותליתאה שהוא כופה ומכניע את החיצונים שלא יביטו שם וענין אומרו \nבקדלא בחוורא ולא אמר בחוורא דקדלא הענין הוא כדי שלא נטעה לומר כי ח\"ו היו \nהחיצוניים נאחזין ממש בחוורא דקדלא עצמו אשר על כן הוצרך להניח עליהם אותה הנימה \nהנז' (ע\"ב) ולכן אמר בקדלא בחוורא כלומר במה שהוא כנגד הקדלא ובמה שהוא כנגד החוורא \nמרחוק אבל לא שנאחזים בהם עצמם ח\"ו: \nאמר עוד עלמא תליתאה דנפיק מהאי תיקונא כו'. העולם הזה הוא כנגד הגבורה ולכן הם \nמארי יללה והיות מספרם צ\"ו אלף הטעם הוא במ\"ש לעיל כי שלשה עולמות אלו הראשון הוא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בברי' אשר תמן בינ' מקננא בכרסייא ולכן שמו אלהים ויש בו גם כן בחינת שם א\"ל מאלהים \nכנ\"ל. ועולם השני הוא בסוד היצירה שהוא בחינת הת\"ת ולכן הוא בחינת ההוי\"ה עם שם א\"ל \nושניהם בגי' ז\"ן אלף. ועולם השלישי הוא בעשיה ולכן הוא שם אדני עם שם א\"ל אשר בגי' \nהם צ\"ו אלף מארי יללה ולהיות כי שני עולמות האלו השני והשלישי הם חסד וגבורה שהם \nסוד תרין עטרין חד דז\"א וחד דנוקביה לכן השני הוא יהו\"ה ואנ. והשלישי הוא אדני ואל. \nוהנה העולם הראשון שהוא בסוד הדעת ובסוד הברי' כנ\"ל לכן נתקן יותר ואין בו אלא מארי \nתריסין בלבד אבל שני עולמות השני והשלישי אעפ\"י שנתקנו עכ\"ז עדין הם מארי יבבא \nומארי יללה. אמנם העולם השלישי לפי שהוא בעשיה אשר שם הקליפות מתרבות מאד לכן אמר \nהכתוב כי הואיל אפרים הלך אחרי צ\"ו וארז\"ל אין צ\"ו אלא לשון עבודה זרה. והנה אם \nתמנה יחד מספר העולם השני, שהוא נ\"ז ומספר העולם השלישי שהוא צ\"ו יהיו שניהם בגימט' \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "וא\"ל זע\"ם בכל יום כי הנה הם חשבון בזה התיקון הראשון הנקרא א\"ל כנז' והוא אל גבור \nואל זועם גם אם תמנה זוע\"ם בואו יהיה בגימטריא כמו אל זועם. והנה ביארנו לעיל כי \nהעולם הא' הוא אלף אלפין מארי תריסין והטעם הוא לפי שהוא כולל כל השלשה עולמות וכמו \nשהודעתיך כי ג' פעמים נכתב שם אלהים בפרשת ויכולו השמים והארץ והם בחי' שלשה דינין \nומתפשטין מן הבינה שהיא הבריאה ושלשתם נקראים אלהים והם בינה וגבורה ומלכות ולכן זה \nהעולם כולל שלשה העולמות האלו אשר בכל אחד מהם יש בו שם אלהים והנה הם שלשה שמות \nאלהים במילוי ההין (נלע\"ד שמואל יודין) ועולה בגי' שלש מאות ושלש פעמים שלש מאות הם \nתשע מאות וגם (ד\"ש דמ\"ג ע\"א) צריך שתכלול בו שלש פעמים א\"ל א\"\"ל אשר בשלש העולמות \nהאלו כנ\"ל אשר הם בגימט' מגן. וכשתצרף יחד תת\"ק ומגן הם אלף פחות שבעה. וכשתקח גם \nכללות כל שם בפני עצמו שהם ששה שמות ועוד כללות כולם יחד הם שבעה והרי בין כולם הוא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אלף שכולל העולם הראשון או גם כן אם תקח שבע' אותיות שבשם אל אלהים יהיה הכל אלף \nכנז'. עוד אודיעך כי בשם אל שדי אמר הקב\"ה אל כל העולמות די כמ\"ש חז\"ל. וענין זה \nהוא אפי' בעולמות העליונים למעלה למעלה. והענין הוא כי בכל עולם ועולם יש בו בחינת \nהיסוד הנקר' שדי אשר הוא נותן קצבה לכל העולמות. וכבר ביארנו לעיל כי העולם הראשון \nהוא יותר נמתק ונתקן והוא קרוב יותר אל זה התיקון הראשון שבדיקנא הזו דעתיקא. והנה \nשם שדי במילויו אם תרבענו כזה שי\"ן שי\"ן דלת שין דנת יו\"ד הוא בגי' אלף ותשע מאות \nוששים ותשעה (ע\"ג) עם הכללות והאלף הם סוד האלף עלמין דחתימין בעזקא דכייא כנ\"ל גם \nהם סוד אותם א\"ל קוצין דבכל קוצא מינייהו אית ביה א\"ל עלמין וכל עלמא מתפרש לאלף \nעלמין דכסיפין כו' והתתקס\"ט הנז' אם תחבר עמהם שם א\"צ יהיו אלף והם סוד האלף של \nעלמא קדמאה שהם מארי תריסין ולפי הוא יותר שוה אל התיקון הראשון לכן שם שדי נגמר \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בשניהם כי שני עולמות האחרים הם בחינה אחרת וסוד אלו הב' אלפים הנשלמים עם שם אל \nונכללים בשם שדי ברבועו כנז' הוא נרמז בפסוק נוצר חסד לאלפים פירוש כי הקב\"ה נוצר \nהחסד שהוא שם א\"ל אשר בחסד כדי להשלים ולתת קצבה להיותם שני אלפים של שם שדי על ידי \nשס א\"ל כנז': \nגם דע כי כל אלו התלת עלמין הם בסוד שם אהיה כי הדינין האלו כולם נתנם העתיקא בסוד \nהבינה וכמש\"ה אשר מלכו בארץ אדום דהיא בינה אתר דמינה דינין מתערין ואעפ\"י שביארנו \nכי אלו המלכים הם בעתיקא עכ\"ז כבר ביארנו לך כמה פעמים ובפרט בפרשה זו דקכ\"ח ע\"א כי \nבחינת אלו המלכי' היו באריך אפין ובאבא ואימא ובז\"א ונוק' והרי הם ארבעה מיני מלכים \nאשר כנגדם תקנו ד' פעמים תחיית המתים בברכת אתה גבור כמבו' במקומו והנה כאשר יצאו \nשלשה אלה המלכים בתחילה נתהוו בגבור' דבריאה ובגבור' דיצירה ובגבור' דעשיה. וכשיצאו \nכנגדם שלשה העולמות הנז' שבשבעה מלכי אבא ואימא גם הם ירדו אל שלשה המדרגות הנז' \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בבריאה יצירה עשיה ונעשו מלבוש אל ג' המלכים הראשונים דאריך אפין וכן אותם השלשה \nהראשונים שבשבעה מלכי ז\"א ירדו שם אל שלשה מדרגות הנז' ושם נעשו מלבוש אל שלשה \nמלכים הראשונים דאו\"א וכן אותם השלשה ראשונים בנוק' דז\"א ירדו שם שנשה מדריגות הנז' \nושם נעשו מלבוש אל שלשה הראשונים דז\"א וכולם הם יחד בשלשה מדרגות הנז' אלא שהשלשה \nאלו נעשים לבושים לשלשה אחרים שבתוכם ע\"ד הנז' זה לפנים מזה ונחזור לענין כי הנה \nשני העולמות השני והשלישי הם בגמטריא נ\"ז וצ\"ו והם בגמטרי' כמנין אהיה במילוי אנפין \nהעולה קמ\"ג ועם עשר אותיות הפשוט הם קנ\"ג. ונ\"ז וצ\"ו הם קנ\"ג. גם התלת עלמין שלשתם \nהם בשם אהיה דמילוי אלפין עם עשר אותיוו כנ\"ל והוא באופן זה כי אות הראשונה של \nאהי\"ה שהיא א' במלוי וכנגדה הוא העולם הראשון שהוא אלף אלפין מארי תריסין ואם תקח \nכל אותיו' השם הזה חוץ מארבע אותיות האחרונות יהיו בגמט' נ\"ז כזה א\"ל ה' י\"ו ה' \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "והוא כנגד עולם השני שמספרו ז\"ן נאם תקח ד' אותיות האחרונות שהם פ' א' ד' א' יהיו \nבגמטרי' פ\"ו כמספר אלהים ואם תחבר עמהם עשרה אותיות המילוי יהיו צ\"ו כמספר עולם \nהשלישי: \nעוד שם בדקל\"ב ע\"ב וז\"ל דיקנא דכהנא רבא בתמניא תיקונין אתתקן כו' הנה שלש עשרה \nתיקוני דיקנא הם והחמשה תקונין קדמאין הם סוד מוחין שהם מן הכתר עד החסד ולא עד \nבכלל ומתקון הששי ואילך מתחיל ספירת החסד שהוא תיקון ורב חסד ומשם ועד תשלום הי\"ג \nהם שמנ' תיקונין וכולן נקראים על שם החסד וזמ\"ש דיקנא דכהנא רבא בשמנה תיקונין \nאתתקן (א\"ש מה שמנה חמשה (ע\"ד) עד החסד ולא עד בכלל נראה שמונה כתר אבא אימא ותרין \nעטרין דדעת הרי ה'): \nשם וז\"ל מסתכל הוינא וארו חמית כו' וסליק לתלת מאה ועשרין עיבר כו' ענין זה נתבאר \nבפ' בא בדל\"ח ע\"ב ובפ' פקודי דרנ\"ד סוף ע\"ב וע\"ש: \nשם וז\"ל דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק (ד\"ש ע\"ב) משה זמנא תנינא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לטורא דסיני כו' כבר הודעתיך בדרוש גדול יקר הערך בענין עשרה הרוגי מלוכה מה שרש \nנשמתם וענינם. ושם ביארתי כי רשב\"י וכן רבינו הקדוש הם בחינת היסוד אלא שיש הפרש אם \nהוא יסוד דאבא או יסוד דז\"א או יסוד דיעקב גם משה הוא בחי' היסוד אלא שעולה למעלה \nדרך קו האמצעי עד הדעת והנה משה בלוחות הראשונות שלא חטאו ישראל עדין בעגל היתה \nמעלתו גדולה מאד וכשחטאו ישראל איבד אותו האו' הגדול שהיה לו וניטלו ממנו אלף חלקי \nהאור שהיו בו אז ובלוחות שניות לא ניתן נו רק האור של חלק אחד מאלף ממה שהיה לו \nבתחילה וזהו סוד ויקרא אל משה אלף זעירא שניטלו ממנו אלף חולקיו ונשארו בו חלק אחד \nבנבד מכל האלף חלקים הראשונים שהוא אלף זעירא מאלף וזמש\"ה ויתעבר ה' בי למענכם כי \nחזר משה לבחינת הקטנות שנקרא עיבור ואיבד האור הגדול שהיה לו מתחלה והנה רשב\"י ע\"ה \nבתחילה היתה מדרגתו למטה ואח\"כ עלה בזמן האדרא להיותו במדרגת משה בזמן קבלתו לוחות \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "השניות ולא כזמנא קדמאה דסליק לטורא דסיני לקבל לוחות הראשונות: \nעוד שם בדקל\"ג ע\"ב וז\"ל תאנא אלין תפוחין כו' (השמטה ששכחתי לכתוב ענין אחר במאמר \nתאנא אלין תפוחין כו' וכתבתיו לקמן בדקל\"ט ע\"א שו' ט\"ו) ומנהון נהירין לתלת מאה \nושבעין עיבר כו' זה יובן במה שביארתי לעיל דקכ\"ט ע\"ב בענין ש\"ע רבוא דאורכא דאנפין \nדאריך אפין וע\"ש גם ביארתי זה באורך במצות שילוח הקן: \nעוד שם בדקל\"ד ע\"א וז\"ל כד ההוא רוחא נפיק אתפרש לתלתין ושבעה אל' עיבר כו' מספר \nהזה הוא כמספר ההבל עצמו היוצא מן הפה כי הבל בגמט' ל\"ז ואומרו ודא הוא טמירתא \nדכולא דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא כו' הענין הוא כי ההבל הזה הנה הוא יוצא מן ההיא \nרישא עלאה קדמאה אשר היא נקראת תנינא כמבואר אצלנו בריש אדרת האזינו ומשם נמשך עד \nהפה הזה דאריך אפין ויוצא מתוכו בסוד הבל ולכן יש בו כח להלביש ולהקי' את הכל וכמו \nשנתבאר אצלנו כי אור המקי' גדול מן הנוק' וזמ\"ש מאי רוחא. רוחא דאתרק ביה דמתלבש \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ביה ז\"א כו' ושם באדרת האזינו ביארנו ההיא רישא עלאה הנז' דמינה נפיק האי הבל כי \nהיא הוי\"ה במילוי יודין וע\"ש: \nעוד שם בדקל\"ה ע\"א וז\"ל תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין כו' הה\"ד ואלה המלכים \nאשר מלכו בארץ אדום כו' וענין המלך השמיני הנקרא הדר כו'. כבר ביארתי קצת לעיל \nבתחילת אדרא זו בדקכ\"ח ע\"א ואמנם ענין יובן במ\"ש הכתוב את שבתותי תשמורו ואמר ושמרו \nבני ישראל (דף ל\"ז ע\"א) את השבת לעשות את השבת הרי כי בכל פסוק תמצא מוזכרים שתי \nשבתות ביחד ובכלל הדבר הוא להודיעך ענין טעות אחד נפל בפי קצת המקובלים כמו ספר קנה \nוספר בעל התמונה האומרי' כי שבע שמיטות יהיו בעולם וכל שבעה אלף שנה הם שמיטה אחת \nוכבר עברה שמיטה ראשונה ואנחנו עתה בשמיטה הב' הרומזת אל ספירת הגבורה וכיוצא בזה \nהאריכו בדברים אשר לא כן ועתה אודיעך כי אין להאמין בדברים האלו וסיבת מי שהביאם \nלידי טעות הזה יתבאר בדברינו אלה. דע כי כאשר האציל המאציל העליון את העשר ספירות \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "דאצילות הנה בתחילה האציל את השלש ראשונות אשר כבר ידעת כי אז הוא סוד שבת העליון \nאבל כאשר האצילם לא היו בתיקון גמור כפי הצורך ולכן לא עלה בחשבון ומספר יום השבת \nהזה הנז' ואח\"ך בשבוע השנית שהם שבעה ימים אחרים האציל שבעה מלכי' הנרמזים בפסוק \nואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וביום השבת שבסוף השבוע הזאת נאצל המלך השמיני \nהנקר' הדר ושם אשתו מהיטבאל כו' ולסיבת אשר שלשה הראשונות לא היו מתוקנות לכן אלו \nהשבעה מלכים לא יכלו לסבול אור המאציל ולכן היו כולם בחינת דינין ומתו ונתבטלו \nהאמנם כשיצא המלך השמיני הנקרא הדר יצא יותר מתוקן מכולם כמבואר אצלנו והמלך הזה \nהוא בסוד היסוד הנקר' הדר כמבואר בלשון האדרא בדקמ\"ב ע\"א ובג\"ד ובכולהו כתרים כו'. \nואתבסמו תיקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד הה\"ד ואלה המלכים כו' ויציאת המלך הזה היה \nביום שבת השני ואח\"ך נתקנו השלש הראשונות הנז\"ל כנז' באדרא. ואז יצאו בשבוע השלישית \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שבעה ספירות תחתונות. אשר הם נקראים אצלנו בשם חסד גבורה ת\"ת כו' עד ספירת המלכו' \nואז ביום השבת השלישי יצתה (ד\"ש ע\"ג) המלכות ונמצא כי המלך השמיני שהוא נקרא הדר \nהעליון והוא ממש יסוד נאצל בשבת שניה והוא קדם אל החסד אשר נקרא עתה אצלנו בשם \nספירת החסד. ואח\"כ ביום שבת השלישית נאצלה המלכות. וכבר אמרנו לעיל כי השבת העליון \nמכולם אשר בו נאצלו שלשה הראשונות בלי תיקון לא עלה בחשבון ונמצאו שתי שבתות אחד \nשבו נאצל הד\"ר העליון ואחד שבו נאצלה מלכות האחרונה משבעה ספירות שנאצלו אחרי הדר \nהעליון ואלו הם סוד שתי שבתות הנז\"ל בפ' את שבתותי תשמורו ובפסוק ושמרו בני ישראל \nאת השבת לעשות את השבת ובזה תבין טעות המקובלים הנז' כי הם קבלו מרבותם הקדמונים \nז\"ל כי השבעה ספירות האלו שאנו קוראים אותם חסד וגבורה ת\"ת נצח הוד יסוד מלכות אשר \nהם סוד שבעה אלפי שני דהוי עלמא הנה הם נאצלו אחר השבעה מלכים הראשונים הנקראים \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "מלכי אדום ומזה טעו לומר דאם כן נמצא כי גם בז' מלכים הראשונים הנקרחים מלכי אדום \nהיה בהם המשך שבעה אלפים שנה אחרים כמו שהיו באלו השבעה ספירות האחרות ונמצא כי כבר \nאנו עתה בשמיטה שניה ומזה הוסיפו עוד לטעות ולו' שכיון שיש שתי שמיטות אם כן כך \nיתגלגל העולם עד תשלום שבע שמיטות ואין הדבר כן. אמנם השבעה מלכים דאדום לא נמשכו \nרק יום שבת אחד בלבד. (ע\"ב) ותכף בשבוע השנית נאצלו שבעה ספירות האחרות כנז' שהיו \nמתוקנות וכנגד אלו השבעה ספירות ימשך העולם שבעה אלפים שנה ואין עוד כי השבעה מלכים \nראשונים אין כנגדם בחינת עולם בפני עצמו כי לא היו מתוקנים והראיה לזה כי הנה הן \nעצמם חזרו אח\"ך ונתקנו ע\"י אלו השבעה ספירות אחרות ונתבסמו כמ\"ש בדף קל\"ב ע\"ב וז\"ל \nוכד אתא האי דיוקנא אתגלפו כולהו ואתחזרו לקיומא אחרא מנהון אתבסמו כו'. ונמצא כי \nלבחינת שתי שבתות הנז' שבהם נאצלו הדר ומלכות כנז' טעו המקובלים לכנותם ולקרותם בשם \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שתי שמיטות ולא כן הוא ודי בזה. ואמנם מ\"ש דכד אתא האי דיוקנא כו' מנהון אתבסמו כו' \nהענין הוא כי אחר שנאצלו אלו השבעה ספירות הנז' אז נבררו ונצרפו שבעה המלכים \n", "en": ""}]}
