{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "43", "title": "שער מאמרי רשבי — קטע 43", "hebrewTitle": "קטע 43", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/43/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/43/", "segments": [{"index": 1, "he": "הראשונים ומקור שרש הדין שהיה בהם יצא מהם והוברר סוד הפסולת ונשאר למטה ושאר הטוב \nאשר בהם עלה ונכלל ונתחבר בשבע' הספירות הנז' כל אחת כפי מקומו הראוי לו כי הנה אלו \nהז' מלכים הם בחי' שבעה ספי' חג\"ת נהי\"מ כמבואר אצלנו ומה שהיה מהמלך הראשון נכלל \nבחסד ומהמלך השני נכלל בגבורה וכיוצא בזה עד תשלום השבע' ואעפ\"י שאמרו מנהון אתבסמו \nומנהון לא אתבסמו כלל אין הכונה לומר כי קצת מהמלכים נתבסמו ומלכים אחרים לא נתבסמו \nכי האמת הוא כי כל השבעה מלכים נתבסמו אבל הכונה לומר כי בכל מלך ומלך שבהם יש בו \nחלק שנתבסם וחלק שלא נתבסם. אבל אין מלך מכל השבעה שלא הוברר ממנו קצת חנ' וכבר \nביארנו במקום אחר כי לא ישתלמו להתבסם עד ביאת המשיח בע\"ה ואמנם ענין התיקון שאמרנו \nלעיל שנתקנו הג' ראשונות וכן הז' הספי' התחתו' שיצאו אחר המלך הדר כל ענין בחי' \nהתיקון הוא היות האור\nהעליון נמשך דרך מסכים והרחקים והבדלים כי ע\"י כן יוכלו התחתונים לסבלו ולא ידמו אל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "המסתכל בניצוץ השמש בלתי מסך כי יכהו עיניו מראות ובהניחו מסכים בינו לבינו כפי \nריבוי המסכים תתרבה הבטתו באור ההוא לשיוכל לקבלו ולסבלו נמצא כי המעטת האור הוא \nבחי' התיקון והבן זה: \nהשמטה ממה ששכחתי לכתוב למעלה בדף קל\"ח ע\"א שו' ה' במאמר תאנא אילין תפוחין כו' \nוהוא בדקל\"ג ע\"ב שורה ל\"ב וז\"ל תאנא אילין תפוחין כו' ומנהון נהירין לש\"ע עיבר כו'. \nענין אלו הש\"ע נהורין דאנפין הם בחינת האחורים של ההוי\"ה דיודין שהם בגמטריא קפ\"ד \nבתפוח זה וקפ\"ד בתפוח זה והנה שתי בחינות קפ\"ד בתרין תפוחין הם בגמטריא ש\"ע נהורין \nבהצטרף עמהם שני הכוללים שלהם. ודע כי אלו הש\"ע הם שורש אל ש\"ע נהורים אחרי' שיש גם \nכן בתרין תפוחין והם שמות של א\"ל כי אל במילוי אלף למד הוא קפ\"ה. והנה בתרין תפוחין \nיש שני שמות א\"ל שהם קפ\"ה קפ\"ה והם בגמטריא ש\"ע. ודע כי בחוטם דבאמצע תרין תפוחין \nיש גם כן א\"ל שלישי ושרשו הוא משם ייא\"י שבהוי\"ה דמילוי ס\"ג והוא בגמטריא א\"ל כנודע \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ע\"כ: \n(ע\"ג) עוד שם בדף קל\"ה ע\"א וז\"ל הה\"ד וימלוך באדום (ד\"ש ע\"ד) בלע בן בעור וימלוך \nבאדום רזא חדא כו' אף על פי שענין בלע בן בעור כבר נתבאר למעלה פה נוסיף דיוקים \nאחרים. הנה סוד בלע בן בעור הוא עצמו בלעם בן בעור כמ\"ש רז\"ל והענין הוא כי עלמא \nקדמאה הוא בלע והוא אלף עלמין ונמשך מן תיקונא קדמאה דדיקנא הנקרא אל שדי אשר \nבמלוא' יעלו בגמט' אלף ואמנם בהיותם פשוטים יעלו בגמט' משה הנמשך מזה התיקון אלא \nשמשה היה מבחינתו של המלך הזה אחר שנתקן וזה המלך הוא סוד הדע' וכנגדו היה בלעם ממה \nשנשאר מזה המלך בלתי תיקון וזמ\"ש רז\"ל ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אבל באומות \nהעולם קם ומנו בלעם ולפי שהיה גם הוא מבחינת שיורי זה המלך הנקרא דעת לכן היה משבח \nעצמו ואומר נאום בלעם כו'. ויודע דעת עליון כי גם הוא נמשך מזה הדעת העליון שהיה \nהראשון שבמלכים של אדום הקדומים לפני מלך מלך לבני ישראל שהיא הקדושה: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "וזמ\"ש מן ארם ינחני כו' מהררי קדם כי מלכים אלו נקראים בני קדם כנז' בס' הזוהר בפ' \nמשפטים בסבא כי תחילה יצתה הקלי' ואח\"ך הקדושה ובענין שלשה מלכים אלו דע כי אחר \nשנתקנו נשאר הראשון שרשו בבינה דאצילות ומשם מתפשט עד הבריאה והעולם השני הנקרא \nיובב מלך השני נשאר שרשו בת\"ת דאצילות ומשם מתפשט עד עולם היצירה והעולם השלישי הוא \nחשם. המלך הג' נשאר שרשו במלכות דאצילות ומשם מתפשט ומאיר עד עולם העשיה. ודע כי \nהעולם הראשון הכולל אלף עלמין שהוא האחורים של אלהים במילוי היהין העולה בגמטריא \nאלף הטעם הוא לפי שכיון ששרשו הוא בבינה ובעולם הבריאה ששם הוא בחי' הוי\"ה בניקוד \nאלהים לכן היו אלו העלמין אלף מבחינת האחורים של אלהים העולים אלף כנז' גם דע כי \nהמלך חשם כאשר נתקן בקדושה נהפך לשמח ונאמר עליו שמח בחור בילדותיך כו': \nעוד שם בדקל\"ה ע\"ב וז\"ל תאנא כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקר' ליקריה חקיק \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא כו'. נפיק אוירא דכייא ומתגלגלא כו'. הנה ענין אוירא \nדכייא נתבאר אצלנו בפ' בשלח ד\"ג ע\"א באותה התוספתא המתחלת עד לא אשתקע אוירא דכייא \nכו' וע\"ש. גם ענין בוצינא דקרדינותא ואוירא דכייא נתבאר אצלנו באדרת האזינו ע\"ש \nהיטב ובפ' פקודי בדרנ\"ד ע\"ב: \nואמנם נבאר קצת ענין אומרו אשא דכייא ואוירא דכייא בקיצור כבר הודעתיך בפ' משפטים \nבדצ\"ט ע\"ב ובפרשת פקודי בדרנ\"ד ע\"ב. ענין ההוא רוחא דשבק בעלה באתתא בביאה ראשונה \nלעשותה כלי. ועתה אבאר ענין זה איך היה למעלה בזווג העליון דאבא ואימא ובזווג \nהתחתון דז\"א ונוקביה. כי בתחילת כל זווג וזווג מאלו השני זווגים הנז' צריך שתחילה \nבביאה ראשונה יעשה כלי בנוקבא ואח\"ך יזדווגו שנית בביאה שניה להוליד טיפה לסוד \nעיבור הולד ואין לך שום זווג וזווג בעולם שאין בו שני מיני יחודים אלו. ביאה \nהראשונה לצורך עשית כלי והשניה לצורך טיפת הולדת הוולד כמבואר אצלנו (ע\"ד) בביאור \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ק\"ש שעל המטה וע\"ש. וגם תעיין באדרת האזינו בזיווג אריך אפין להאציל את ז\"א ונוקביה \nדעיבור ראשון ונתחיל מזווג אבא ואימא כי הנה כאשר אבא נזדווג באימא בביאה ראשונה \nכשנברא העולם הנחיל בה חד רוחא דשביק בה בעלה כנז' והוא נמשך מבחינת הדעת אשר באבא \nשהיא הוי\"ה אחת במילוי יודין. וזהו סוד ההוא רוחא דשביק בה אבא באימא לעשותה כלי \nכדי שתהא ראויה אח\"ך לקבל טיפת העיבור ולהתעבר. ואמנס זה הדעת אשר באבא נמשך מן \nהדעת העליון אשר במזל הי\"ג דבדיקנא דעתיקא שהוא אריך אנפין הנשפע זה התיקון הי\"ג \nמתיקון השמיני הנקרא גם הוא מזלא כנודע וכל אלו הדעות הם נמשכין יותר מלמעלה מדעת \nעליון אשר בעתיק יומין הנקרא רישא עלאה דלא אתידע אשר הוא גנוז בין גלגלתא ומוח' \nדאריך אנפין והוא יושב שס בסוד ההוא אוירא דיתיב על קרומא דמוחא כמבואר אצלנו באדרת \nהאזינו וע\"ש. ומשם נמשך האי רוחא דיהיב אבא באימא ונמשך מן יסוד דאבא הנקרא נתיב לא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ידעו עיט ואתגניז בתוך יסוד של אימא ועל שם שנמשך מההוא אוירא עלאה דיתיב על קרומא \nדמוחא סתימאה דאריך אפין כנז' לכן נקרא גם הוא אוירא דכייא וזהו סוד זה האוירא \nדכייא הנזכר כאן באומרו נפיק אויר' דכייא ומתגלגלא ואתפשט ואפיק חד גלגלתא כו' כמו \nשנבאר בע\"ה. (ד\"ש דמ\"ד ע\"א) וכבר הודעתיך כי חסד גניז בפומא דאמה כנז' באדר' דקמ\"ב \nע\"א ונמצא כי בחינת יסוד הזה דאבא נמשך מן החסד ולכן הוא בחינת הוי\"ה דמילוי יודי\"ן \nכנז' שהיא בגמטריא ע\"ב כמנין חסד אבל צריך שתדע ענין המבואר אצלנו בפ' בראשית ד\"ז \nע\"ב בענין חבקוק בסוד ויעבור שסודו הוא עיבור וסודו הוא ע\"ב רי\"ו פירוש כי הוי\"ה זו \nדמילוי יודין היא בגמטריא ע\"ב ואם תקח שלשה הויו\"ת דיודין שהם שלש פעמים ע\"ב יהיה \nמספרם רי\"ו ובתחילה ממשיך הזכר בנקבה בביאה ראשונה סוד הרי\"ו הנז' לעשותה כלי כי \nהכלי שלה נעשה מבחינת זה הרי\"ו ואח\"ך נותן לה בביאה שניה בחינת הע\"ב תיבין שכוללים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "רי\"ו אותיות ואז היא טיפה זרעיית לצורך עיבור הוולד ממש ונמצא כי ע\"ב הוא זכר ורי\"ו \nהוא נקבה וענין אלו השלשה פעמים ע\"ב שעולים רי\"ו ענינם הוא מ\"ש בפ' ויחי בדרמ\"א ע\"א \nוז\"ל תלת קשרין דדרועא ימינא חסד חסדים כו'. ואלו התלת פרקין דזרוע ימני הנקרא חסד \nשלשתם מתגלים בפי האמה יסוד דדכורא ונותנם לנוקבא ביסוד שלה לעשותה כלי וזהו סוד מה \nשנזכר פעמים הרבה בס' הזוהר כי החסד הוא שושבינא דמטרוניתא והוא המכונן והמתקן את \nהמטרונית' וזכור היטב ענין זה שתצטרך אליו בהרבה מקומות בזוהר. ונמצא עתה כי בחינת \nהכלי והרוח הזה אשר הנחיל אבא לאימא בביאה ראשונה נקרא אוירא דכייא לטעם הנ\"ל והוא \nסוד חמשה חסדים. ואשא דכייא הם בחינת חמש הגבורות אשר ביסוד הבינה ומאלו השנים \nאתתקנא גלגלתא דז\"א וזמ\"ש ואוירא דכייא קאים עליה מסטר חד ואשא דכייא קאים מהאי סטר \nכו' וביאורו הוא כי בחינת הדעת אשר בגלגלת' דז\"א נעשה משתי בחינות אוירא דכיא ואשא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "דכיא הנז' שהם החסדים והגבורות כמבואר אצלנו בענין (דף ל\"ח ע\"א) הנצח הוד ויסוד \nדאבא ודאימא הנעשין מוחין ברישא דז\"א ושם ביארנו כי מן היסודות דאבא ואימא נעש' \nבחינת הדעת ברישא דז\"א כלול מחסדים וגבורות. ואם תמצא כתוב אצלנו כי הנה\"י דאימא הם \nבלבד נעשין מוחין אל הז\"א והטעם הוא לפי שגם זה האוירא דכייא שהוא מן החכמה ניתן \nביסוד דאימא כנ\"ל ולכן נחשב משל אימא. ובזה יתבאר מ\"ש בספרא דצניעותא בפ' תרומה \nדקע\"ז ע\"ב אתא מפתחא דכליל שית כו' פירוש כי אחר הביאה ראשונה דאבא באימא כשנברא \nהעולם אתא מפתחא דכליל שית הוא הז\"א הכולל שית סטרין ונקרא מפתחא משום שסוגר ופותח \nהיסוד דאימ' כמו שנבאר ומכסי' פתח' דאימא וסוגר אותה כי בהעשות נה\"י דאימא מוחין \nדז\"א נמצא כי היסוד שלה שהוא פתח שלה כנודע נסגר ונסתם תוך גלגלתא דז\"א ונעשית בו \nבחינת הדעת והבן זה. ודע כי בהעשות נה\"י דאימא מוחין לז\"א נמצא כי ההוא אוירא דכייא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דיהב אבא באימא שהם החמש חסדים נתנתם אימא בז\"א. ואז חזרה הבינה עלאה להסגר כבתחילה \nונסתלק ממנה בחינת הכלי הנז' ואז צריך שבזווג שני אחר יחזור אבא להנחיל לה בחינת \nהכלי הנז' פעם אחרת מחדש וחוזר ומזדווג עמה ונותן לה בחינת כלי אחד חדש ע\"ד הנז' \nוכה מעשהו תמיד לעולם ועד לפי שמאחר שהז\"א תמיד סוגר פתחהא\nכנז' שנעשה לו ממנה בחי' המוחין לכן היא צריכה בכל עת כלי חדש וזהו סוד מ\"ש רז\"ל על \nפסוק למנצח על אילת השחר כו' זו אסתר שהיה רחמה צר כאילה והיתה חביבה על בעלה בכל \nשעה וטועם בה טעם בתולה. והוא כמ\"ש בתיקונין כי מ\"ש ז\"ל כי אסתר ירקרוקית היתה הוא \nמצד בחינת הבינה שהיא קו ירוק כנודע ומצידה ג\"כ היתה בתולה בכל עת ונמצא כי אימא \nעלאה בכל שעה היא בתולה וזכור זה. ואמנם היות ענין זה בכל שעה אינו לבטלה כי ההוא \nרוחא דשביק בה בעלה בכל שעה הנה הוא נמשך תמיד בז\"א כנז' ואז גם הוא חוזר ונותנו אל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "נוקביה לעשותה כלי גם היא כי היא נמשכת עד היסוד דז\"א ונותנו בסוד טיפה ביסוד \nדנוקביה לעשותה כלי בביאה ראשונה ע\"ד הנז' באבא ובאימא הטעם הוא כי גם נוקביה דז\"א \nצריכה שתהיה תמיד בסוד בתולה לפי שהיא עומדת למטה בבחינת העשיה אשר שם הקליפו' \nוצריכ' להיותה סתומה וסגורה בסוד בתולה ובפרט בלילה שאז הוא שליטת החיצונים ובפרט \nבימי הגלות והחרבן כי אז תרעין דילה סתימן בתולה ואיש לא ידעה כמבואר בפ' פנחס \nדרכ\"ב ע\"א ברעיא מהימנא וז\"ל ותרעין דגן עדן דאיהו לבא מסתתמין ולא מתפתחין כו' אבל \nצריך שתדע כי כאשר מנחיל ז\"א לנוק' את הכלי הנז' אינו נותנו כולו אליה אבל נחלק \nלחצאין וחציו (ד\"ש ע\"ב) נוטלו ז\"א לעצמו וחציו נותנו לה מיסוד שבו אל היסוד שבה \nבביאה ראשונה וענין החלוקה היא כך כי הנה בתחילה היה הכלי הזה הוי\"ה אחת דיודי\"ן \nכנ\"ל. ועתה נעשית שתי הויו\"ת דמילוי דההין כי שתי היהין הם יו\"ד אחת ונמצא כי הרוחא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "דשביק ז\"א בנוקביה בביאה ראשונה היא הוי\"ה א' במילוי היהין שהיא בגמטריא ב\"ן כמבואר \nאצלנו בדף רנ\"ד ע\"ב בפ' פקודי ובסדר השכיבה של לילה בענין ק\"ש (ע\"ב) שעל המטה \nביארנו בענין זה וע\"ש איך בכל לילה ולילה מזדווגים אבא ואמא בחצות הלילה לעשותה כלי \nומזווג זה נמשך אל הזווג האחר של ז\"א ונוקביה אחר חצות לילה לעשותה כלי גם היא \nואח\"כ ביום חוזרים אבא ואמא להזדווג בסוד זווג גמור של ביאה שנית לצורך הולדה בקראת \nשמע ומזווג ההוא נמשך אל ז\"א ונוקביה להזדווג גם הם בתפלת שמונה עשרה בשים שלום \nבסוד זווג גמור שני לצורך הולדה גם הם וזה הדבר מתמיד תמיד ושם נתבאר גם כן בחי' \nהרי\"ו העליון שהוא כלי הנוקבא אימא והרי\"ו תחתון שבנוקבא דז\"א ובדרוש יצחק ובנימין \nוחבקוק הארכתי בפרטות בענין האי רוחא דשביק בה בעלה מה ענינו וע\"ש. ובאדרת האזינו \nבענין ספירת היסוד דז\"א ביארתי היטב ענין בנימין שהוא רוחא הנז' ומהיכן מקורו וע\"ש: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "\nהעולה מכל הנז' לעי' הוא כי אוירא דכיא הוא מה שנמשך מדעת דאבא ביסוד אימא ואשא \nדכיא הוא יסוד אימא גם דע כי אוירא דכיא ואשא דכיא הם סוד אבא ואימא לפי שסתם אוירא \nהנז' בלשון פרטי הוא החסד אבל כשמזכיר אוירא דכיא אז הוא כינוי אל החכמה וכן אשא \nסתם הוא גבורה אבל אשא דכיא היא בינה. ולהבין זה צריך שנקדים לך הקדמה אחת נתבאר \nאצלנו במקומות הרבה והיא כי שתי בחינות הם בענין המוחין דז\"א האחת היא בחינת המוחין \nההם בפנימיותו תוך גלגלתו בסוד אור פנימי והשנית הם בחינת' מבחוץ בסוד אור המקיף \nהראשון כמבואר אצלנו באורך באדר' האזינו בסוד התפילין דרישא דז\"א שבחינתם היא אור \nהמקיף השני מבחוץ ויש חילוק ביניהם כי בהיותם בסוד אור מקיף הראשון נחלקים לארבעה \nמוחין והם חכמה ובינה ודעת וזה הדעת נחלק לשנים שהם חסדים וגבורות ואלו הם כדמיון \nאור המקיף השני שהם סוד ארבע פרשיות בתפלה של ראש הנז' בזוהר בפרש בראשית בהקדמה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ובפ' ואתחנן כי הם חכמה ובינה חסד וגבורה ואין החסד והגבורה האלו בחינת שתי הזרועות \nרק מוח הדעת הכלול מחסד וגבורה הנמשך מחכמה ובינה והוא מכריע ביניהם ילכן יש בו שתי \nבחינות אלו חסד וגבורה אבל בהיותם בסוד אור פנימי אינם רק שלשה מוחין בשלשה חללין \nדגלגל' ושתי בחינות הדעת שהם חסד וגבורה שבו הם מתחברין ונעשין מוח אחד בחלל השלישי \nשבגלגלתא דז\"א וטעם זה יתבאר באדרת האזינו במקומו מי גרם להיותם ארבעה למעלה ושלשה \nלמטה: \nועתה בזה יובנו דברי האדרא הזאת וז\"ל בהאי גלגלתא אתפשטו אשר מהאי סטר חד ואוירא \nמסטר חד ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר ואשא דכיא קאים מהאי סטר מאי אשא הכא כו'. \nביאור הענין כי עתה מדבר בבחי' המוחין דז\"א בסוד אור המקיף וזמ\"ש נפיק אוירא דכייא \nומתגלגלא ואתפשט ונפיק חד גלגלתא פירוש כי אין גלגלת ז\"א נעשית עד שיצתה אוירא דכיא \nהנז' ואז על ידה נעשית חד גלגלתא תקיפא לארבע סטרין כי בתחלה נעשו הארבעה מוחין שהם \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אוירא דכיא כו' כמו שנבאר בסוד אור המקיף ואז מכחם (ע\"ג) ומהארתם נעשית גלגלת ז\"א \nגם היא נחלקת לארבע סטרין מכח הארת ארבעה המוחין המקיפין והתחיל לבאר ענין האוירא \nדכיא כו' איך נעשו ארבעה מוחין מקיפין ואמר אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד כו' \nפירוש כי נתהווה המוח השלישי הנקרא דעת מתחלק לחסדים וגבורות הנקרא אשא ואוירא. ואז \nאתפשטו ונתחלקו בסוד אור המקיף באופן זה כי הגבו' שבדעת הנקראת אשא בלשון סתם נתפשט \nלסטר חד בצד שמאלי והחסד שבדעת הנקרא אוירא נתפשט לסטר חד שהוא צד ימיני ואוירה \nדכיא שהוא מח החכמה קאים עליה פירוש על החסד שבדעת הנקרא אוירא סתם כי שניהם בקו \nימין אלא שהחכמה הנקר' אוירא דכיא עומד על גבי החסד של הדעת הנקרא אוירה סתם וכנגדם \nבקו שמאל אשא דכיא שהיא מח הנקרא בינה עומד על גבי הגבורה שבדעת הנקרא (ד\"ש ע\"ג) \nאשא סתס והטעם הוא במה שנבאר באדרת האזינו כי שלשה פרקין יש בזרוע ימין דאריך ושלשה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "פרקין יש בזרוע שמאל דאריך. ומשני פרקין המעולים שבהם שהם שתי הידים אשר הם במוחין \nדחכמה דאבא ודאימא מהם נמשכו שני מוחין דחכמה ובינה דז\"א. ואלו השני מוחין נקראים \nבאדרת האזינו בדרצ\"ב ע\"ב אחסנתא דאבוי ואמיה ומשני פרקין אחרים תחתוני' מן הידים \nנעשו תרין מוחין דכלילן בדעת דז\"א הנקר' חסד וגבור' ונקראים שם באדרת האזינו האזינו \nתרין עטרין וז\"ל אחסנתא דאבוי ואימיה ותרין גניזין דלהון דמעטרן כולהו ברישיה \nואינון תפילין דרישא לבתר מתחברן ועאלין בתלת חללי דגלגלתא כו' הרי נתבאר שם בפירוש \nכי בתחילה הם בסוד אור המקיף ארבע מוחין ואח\"ך מתחברים ונעשין שלשה מוחין בלבד \nונכנסין בתלת חללי גלגלתא בסוד אור פנימי דמוחין וכן באדרא זו התחיל לבאר בחינת אור \nהמקיף שהיו ארבעה מוחין ולכן רמז ואמר ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר כו' ולא אמר \nבגויה רק עליה כנראה שהוא מבחוץ בסוד אור מקיף ואחר שביאר היותם ארבעה בסוד אור \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "המקיף חזר לקמן בדקל\"ו ע\"א. ואמר בחלליה דגלגלתא תלת חללין אשתכחו דשריא מוחא בהו \nכו' ושם מזכיר בחינת המוחין דאור פנימי וביאר שאינם רק שלשה כמספר החללים שהם שלשה \nבלבד גם כן ושם באדרת האזינו דרצ\"ב ע\"ב ביאר איך המח השלישי עם היותו בחלל אחד \nהשלישי עכ\"ז יש בו שתי בחינות שהם חסדים וגבורות אלא שנכללים ונעשים דעת אחד וזמ\"ש \nשם ומוחא תליתאה כליל לון ואחיד להאי סטרא ולהאי סטרא כו' ואתעביד מיניה תרי גווני \nכלילן כחדא כו' וכתיב כי אל דעות ה' בגין דאיהו בתרי גווני כו' והדבר מובן גם זהו \nמ\"ש שם בחללא דגלגלתא נהירין תלת נהורין. ואי תימא תלת ארבע אינון כו' פירוש כי \nבהיותם בבחי' שלשה חללים שהם מוחין פנימיים אז נהירין תלת נהורין בלבד שהם שלשה \nמוחין והקשה ואמר כי איך הם תלתא והרי ארבע אינון כנז' באדרת נשא ולכן ביאר כי האמת \nהוא כי בתחילה בהיותם בסוד אור מקיף כדמיון האור מקיף השני הנקר' תפילין דרישא הם \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ארבע מוחין ולבתר מתחברן ונטלין בתלת חללי גלגלתא בסוד אור פנימי ונעשין תלת בלב: \n(המשך במסמך הבא): \n \nפירוש האדרא רבא קדישא (המשך)\n(ע\"ד) שם וז\"ל ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגלגלת' לאנפוי ק\"ן רבוא עלמין כו' נתבאר \n", "en": ""}]}
