# שער מאמרי רשבי — קטע 49

[קריאה בקורא](/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/49/)

<div lang="he" dir="rtl">

סוד עת&quot;י כנ&quot;ל ופשיט חד טורנא במצחא הוא סוד התלבשות היסוד שלו במצחא דא&quot;א ובתוך 
אותו היסוד דעת&quot;י מתלבש חסד דעתיק יומין הנקרא רצון כנ&quot;ל ולכן נקרא מצח הרצון. ואמר 
כי זה הרצון שהוא חסד דעת&quot;י אתפשט לתתא בדיקנא והוא המזל הי&quot;ג האחרון שהוא היסוד 
דבהאי דיקנא כמו שיתבאר למטה וגם תמצא כי גם בדיקנא נכלל בחי&#x27; ההוד בסוד הוד זקן 
הנז&#x27; באדרת נשא דק&quot;ם ע&quot;ב. ותניא הוד עלאה נפיק כו&#x27; ואתקרי הוד זקן כו&#x27; גם תמצא כי 
הדיקנא עצמה אינה אלא בבחינת יסוד כי לסיבה זו הנשים אין להם זקן כנודע והרי נתבאר 
איך אלו התרין רישין גלגל&#x27; ומוחא דאריך אפין כלולין זו בזו וזו בזו ולכך גם אבא 
ואימא המתפשטין מהם הם שוין דא לדא כחדא נפקי כחדא שריין כנ&quot;ל: 
(ע&quot;ג) ועתה נבאר בחי&#x27; א&quot;א עצמו. הנה ביארנו לעיל מ&quot;ש באדרת נשא דקכ&quot;ח ע&quot;ב וז&quot;ל האי 
גלגלת&#x27; חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין כו&#x27; והביאור הוא במה שנדקדק באדרת נשא 


דקכ&quot;ח ע&quot;ב שאמר שם האי גלגלתא חוורא דיליה אנהיר לי&quot;ג עיבר גליפין לארבע עיבר בסטרא 
חד כו&#x27; ולמעלה מזה בדף זו עצמה אמר ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגלגלתא דרישוי 
כו&#x27; ואיך יצדקו שני המאמרים האלה אבל הענין הוא כי הנה נתבאר לעיל כי מן הנצח וההוד 
דעתיק יומין המתלבשים בתרין אודנין דא&quot;א ובתרי עיינין דיליה משם יוצאין וצומחין 
השערות דרישא שהם הי&quot;ג נימין דשערי הנז&#x27; שם דקכ&quot;ט ע&quot;א והנה בחי&#x27; החוורתא היא אותו 
הלבנונית שע&quot;ג העור מקום חלק פנוי מבלי שיער והוא כדמיון הנייר הלבן החלק אשר עליו 
נרשמין האותיות השחורות בדיו והם השערות באופן כי החוורתא היא הנייר הלבן החלק 
והשערות הם האותיות שע&quot;ג הנייר הלבן וענין שתי בחינות אלו הוא כמ&quot;ש לעיל כי שתי 
בחינות יש לנצח והוד דעתיק יומין ולכן נתחלקו בשתי אזנים ובשתי עינים דא&quot;א והנה בכל 
אלו אין בהם שערות אבל כשהם עולים ממטה למעלה ועוברין דרך קרומא דאוירא שהוא מקום 


הת&quot;ת דעת&quot;י סוד אות וא&quot;ו אז נעשים שערות ונימין שהם בחינות ווי&quot;ן ארוכות ולכן מכח 
אלו נתהוו בגלגלתא שתי בחי&#x27; החוורתא והשערות זה בסוד נייר החלק הלבן הסובל הכתיבה 
וזה בסוד האותיות הכתובות עצמן ולכן יש בחינת שהשערות הם יותר מעולין מן החוורתי 
ויש בחינה שהחוורתי מעולים מן השערות וכמו שנבאר במקומו ולכן תמצא כי מן החוורתא 
מנהירו דיליה ירתי צדיקיא ארבע מאה עלמין דכיסופין לעלמא דאתי כנז&#x27; דקכ&quot;ח ע&quot;ב ומן 
השערות נמשך אל (ד&quot;ש ע&quot;ב) ז&quot;א עצמו כנז&#x27; דקכ&quot;ט ע&quot;א ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין 
דז&quot;א כו&#x27;. וכמו שנבאר לקמן בע&quot;ה והנה אלו החוורתי הם נחלקין לי&quot;ג עיבר כנ&quot;ל וסדרן 
הוא אחור ופנים כי מצד האחור דגלגלתא הם ארבע ומצד הפנים הם שמנה לפי שהם שתי לחיים 
תרין תפוחין קדישין ושני הלחיים נחלקים לשתי חלקים עד אמצעית החוטם בארכו נמצאים 
ארבעה חוורתי בכל פן ופן משניהם ואלו הם שלשה בחי&#x27; הנז&#x27; שם דף קכ&quot;ח ע&quot;ב לארבע עיבר 


בסטרא חד והוא מצד האחור ולארבע עיבר מסטרא דאנפוי הוא הפן האחד ולארבע עיבר בסט&#x27; 
אחרא הוא הפן השני והחוורתא הי&quot;ג היא למעלה בגלגלתא עצמה וכוללת כל הי&quot;ב חוורתי. 
ונבאר סיבת התחלקותם לתלת סטרין והוא כי הנה כל מוח נחלק לשלשה חללין כנודע והם 
בחינת שלשה הויו&quot;ת דע&quot;ב ומילויין ביודין ובפשוטן יש י&quot;ב אותיות והם סוד י&quot;ב חוורתי 
הנ&quot;ל. והנה ההוי&quot;ה האחת נמשכת מצד האחור והיא ארבעה אותיות ארבעה חוורתי ונמשכות 
משתי בחינות נצח והוד דעתיק הגנוזים בשתי אזנים ושתי עינים דא&quot;א שהם ארבעה חלקים 
וכל אלו הארבעה חוורתי וגם בחינת ארבעה נימין אחרו&#x27; מן הי&quot;ג נימין דשערות אשר גם הם 
מתחלקין לי&quot;ג עיבר על דרך החוורתי ומתחברין ארבעה חוורתי וארבעה נימין דשערי דרך 
האחור ומתפשטין מאחורי רישא (ע&quot;ד) דאריך על גבי כתפין ונמשכין עד רישא דז&quot;א להאיר 
בו זה בסוד לבנונית העור וזה בסוד שערות הנתלין עליו וכולם הם מתחברין בשיקולא 


ואינם מתפזרין אל הצדדין כנז&#x27; שם דקכ&quot;ט ע&quot;א וז&quot;ל דשערי אתפני מעל גבי אודנין ומן 
התשעה חוורתי הנמשכים דרך הפנים דא&quot;א שהם הלבנינות שבעור הפנים דאריך מתפשטין עד 
רישא דז&quot;א ונמשכין עד דיקנא דז&quot;א ונעשה לו תשעה תיקוני דיקניה כנודע וכמו שנבאר 
בע&quot;ה למטה והנה מ&quot;ש באדרת נשא דף קכ&quot;ח ע&quot;ב דארבע מאות אלפי עלמין אתפשט חוורא 
דגלגלתא כו&#x27; הם בחינת ארבעה חוורתי הנמשכין מצד אחורי רישא והוא כי בזאת ההויה אשר 
בצד אחור היא ממולאת ביודין ויש במילויה ארבעה יודין וכל יו&quot;ד כלולה מעשר הרי הם 
ארבע מאות אבל בהיותם למעלה בא&quot;א הם חשבון גדול כמבואר אצלנו בפ&#x27; נשא דקכ&quot;ח ע&quot;ב 
ולכן הם בחשבון אלפים והם ארבע מאה אלפי עלמין וכאשר יורדין ונמשכין למטה להאיר 
בתחתונים אז אין הצדיקים לוקחין מהם אלא בסוד חשבון קטן של ד&#x27; מאה עלמין לבד וזמ&quot;ש 
ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין כו&#x27;. ואומרו הה&quot;ד 


ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר. הענין הוא עם האמור כי שקל הוא ת&quot;ל והת&#x27; הוא סוד 
הארבע יודין שבהוי&quot;ה זו שהם בגמטריא ש&quot;ק של שקל ומספר ההוי&quot;ה בעצמה בפשוטה היא 
ארבעה אותיות והם בגמטריא כ&quot;ו הרי ל&#x27; של שקל ולהיותם בחינת חוורא דרישא נקרא כסף 
לבן ועוד במה שידעת כי הוי&quot;ה דיודי&quot;ן לעולם היא בחסד כי היא בגמטריא ע&quot;ב כמנין חסד 
והחסד נקרא כסף ולהיות כי אינם ניכרים אלא מלמטה למעלה כי תחילה מתגלית השי&quot;ן שהם 
השלשה יודין של המילוי ואח&quot;ך הק&#x27; שהיא היו&quot;ד הראשונה השרשית שממנה יצאו הג&#x27; יודין 
אחרות ואח&quot;ך שרש ההוי&quot;ה עצמה בפשוטה שהיא בגמטריא ל&#x27; כנז&#x27; וזהו סדר חיבור אותיות 
שק&quot;ל. ובענין לבישת השק ביארנו זה באורך בסוד והנה עשו בא וארבע מאות איש עמו וע&quot;ש 
ודע כי אין שום אחד מאלו הי&quot;ג חוורתי דרישא דא&quot;א נמ
שך עד ראש דז&quot;א אלא מן חד אורחא אחרא חוורא דאזיל בפלגותא דשערי דאריך משם נמשך 
ארחא אחרא אל רישא דז&quot;א במקום פלגותא דשערי דרישא גם כן כנז&#x27; באדרת נשא דקכ&quot;ט ע&quot;א. 


אבל הארבעה נימין דשערי דאחור מגיעין ברישא דז&quot;א ומאירין במוחין דיליה כמו שנבאר 
לקמן בע&quot;ה בענין סוד התפילין דז&quot;א וע&quot;ש: 
(המשך במסמך הבא): 
 
פירוש האדרא זוטא קדישא (המשך)
ונבאר עתה ענין דיקנא דא&quot;א אשר גם היא כוללת י&quot;ג תיקונין הנה זו הדיקנא היא מתפשטת 
עד טבורא דלבא דא&quot;א ושם היא התחלת רישא דז&quot;א כמו שנבאר בע&quot;ה האמנם לא כל הי&quot;ג 
תיקונין דיליה מתפשטן עד טיבורא רק שני התקונין הנקראים מזלא הם היורדין בשקולא עד 
טיבורא כנז&#x27; באדרת נשא דקל&quot;א ע&quot;א ולמטה בענין ז&quot;א יתבארו שלשה בחינות שיש אל דיקנא 
דא&quot;א בענין שיעור התפשטותה עד איזה מקום הוא מגיע וע&quot;ש וכבר ביארתי לך בפ&#x27; נשא 
דקמ&quot;ו ע&quot;ב בר&quot;מ כי היותם מספר י&quot;ג תיקוני דיקנא הוא לפי שהם שלשה (ד&quot;ש ע&quot;ג) הויות 
שהם י&quot;ב אותיות פשוטו&#x27; וכנגדם הם י&quot;ג (דף מ&quot;ז ע&quot;א) תיקוני דיקנא והתיקון הי&quot;ג 
האחרון כולל כולם ויש בו שלשה הייי&quot;ת אחרות גם כן שבהם י&quot;ב אותיות אחרות והנה השלשה 


הויו&quot;ת הם בגמט&#x27; ע&quot;ח כמנין מזלא או כמנין מזל עם המלה עצמה וזהו סוד התי&#x27; הי&quot;ג הנק&#x27; 
מזלא להיותו כולל שלשה הויו&quot;ת שבו. וכן התיקון השמיני שגם הוא יורד בשקולא עד 
טיבורא נקרא מזלא כנגד שלשה הויו&quot;ת העליונות שבי&quot;ב תיקוני דיקנא. ואמנם צריך שתדע 
כי אלו השלשה הויו&quot;ת הראשונות והתחתונות כולם הם במילוי יודין שהם בגמטריא ע&quot;ב 
ולקמן בענין או&quot;א יתבאר איך שניהם יונקים מאלו השני מזלות שהם מזל העליון תיקון 
השמיני ומזל התחתון תיקון השלש&#x27; עשר אבא מן השמיני ואימא מן השלשה עשר ודע כי מזל 
השמיני הוא סוד אות א&#x27; אחת שציורה יו&quot;ד וא&quot;ו יו&quot;ד אבל מזל השלשה עשה הוא סוד א&#x27; 
שצורתה יו&quot;ד וא&quot;ו דל&quot;ת כנז&#x27; בתקונין דמ&quot;א ע&quot;ב כי שני ציורים לאו&#x27; אלף או יו&quot;י או 
יו&quot;ד ולהיות כי המזל השמיני צורתו יו&quot;י לכן יונק ממנו אבא דכורא ומן המזל השלשה עשר 
שצורתו יו&quot;ד יונק אימא כי אות דלת היא נקבה והנה המזל השמיני נחית בשיקולא עד 


טיבורא ולכן גם בו נכללו כל הי&quot;ג תיקוני דיקנא שהם י&quot;ב ועמו הרי י&quot;ג ואמנם הי&quot;ב 
המתגלים בו הם צורת הו&#x27; שבאמצע אות א&#x27; שבו כנז&#x27;. וכבר נתבאר כי כל ו&#x27; היא כפולה כזה 
ו&quot;ו והרי הם י&quot;ב ועוד יובן זה במה שהודעתיך בשער שמות הספירות בענין ווי העמודים 
שנרמזים באות ו&#x27; שבאמצע אות א&#x27; שבשם צבאות אשר בנצח הוד הנחלקת לשתי ווי&quot;ן כזה א&#x27;. 
וכן הוא הענין ממש כאן והמזל השמיני הוא כולל את כל הי&quot;ב בשתי מציאיות האחד הוא 
בערך היותו עליון מהם ומשפיע בהם וזה נרמז בסוד יו&quot;ד עלאה שבאות א&#x27; והשני הוא בערך 
היותם הם כלולים בו והוא מקבל מהם וזה הוא בסוד יו&quot;ד תתאה שבאות א&#x27;. וכפי האמת שתי 
בחינות אלו אינם רק דבר אחד. ונמצא שבהתחברה עם הי&quot;ב הנרמזים באות ו&#x27; שבא&#x27; יהיו י&quot;ג 
לבד והנה אלו הי&quot;ב שבו הם נחלקים לשלשה הויו&quot;ת שבהם י&quot;ב אותיות פשוטות אמנם אמנם 
מילוי שלשתן הם ביודין והם שלשה פעמים ע&quot;ב ע&quot;ב ע&quot;ב שמספרם רי&quot;ו אבל המזל הי&quot;ג הוא 


ציור א&#x27; של יו&quot;ד וא&quot;ו דל&quot;ת כנז&#x27; והיא גם כן על סדר המזל השמיני אלא שלהיות צורתה 
בסוד הדלת לכן שמות הי&quot;ב שבו הם שלשה שמות אהי&quot;ה אהי&quot;ה אהי&quot;ה שיש בהם י&quot;ב אותיות 
פשוטות אבל מילויין הוא גם כן במילוי יודין ע&quot;ד הנז&#x27; בהויו&quot;ת שבמזל השמיני ולהיות 
כי המזל השמיני הוא בחינת יהו&quot;ה. והמזל השלשה עשר בחי&#x27; אהי&quot;ה אם כן מוכרח הוא שהמזל 
השמיני יתלבש תוך מזל השלשה עשר ע&quot;ד התלבשות יהו&quot;ה באהי&quot;ה וכן הענין גם כן באבא 
ואימא היונקין משניהם כי גם הם סוד יהו&quot;ה ואהי&quot;ה וזה מתלבש בזה. ובזה תבין כי 
התיקון הי&quot;ג נרמז בשלש עשרה מדות של ויעבור בחינת ונקה והוא סוד שם אהי&quot;ה במילוי 
יודין שהוא בגמטריא ונקה. וכבר נתבאר לעיל כי זה המזל הי&quot;ג שבדיקנא דעתיקא הוא 
בחינת היסוד שבהאי דיקנא דעתיקא הכלול מזכר ונקבה ולכן אמרנו לעיל שהחסד דעתיק 
יומין שבגלגלתא דא&quot;א פשיט נהוריה ביסוד דעתיק יומין הגנוז במצחא דא&quot;א ומשם אתפשט 


יתיר (ע&quot;ב) עד דיקנא והוא המזל הי&quot;ג שהוא בחינת היסוד של הדיק&#x27; דא&quot;א כי לעולם חסד 
שריא בפום אמה וזמ&quot;ש באדרת האזינו דרפ&quot;ט ע&quot;א והאי רצון אתפשט לתתא בדיקנא עד ההוא 
אתר דמתייש&#x27; בדיק&#x27; וכבר נתבא&#x27; זה לעיל וע&quot;ש אבל המזל הח&#x27; הוא סוד הת&quot;ת (עי&#x27; בשה&quot;כ 
במנחת שבת) שבדיק&#x27; והי&quot;ג הוא היסוד שבדיק&#x27; כלול זכר ונקבה ונמצ&#x27; כי הח&#x27; הוא זכר 
והי&quot;ג הוא נקבה ולכן אבא מקב&#x27; מן השמיני ואימא מן הי&quot;ג. ונבאר עתה ענין התלבשות 
והתפש&#x27; קומת פרצו&#x27; א&quot;א בכל שאר פרצו&#x27; האצי&#x27; הנה ביארנו לעיל כי הט&#x27; ספי&#x27; דא&quot;א הם 
סו&#x27; מ&quot;ש בתחיל&#x27; אדרת האזינו דרפ&quot;ח ע&quot;א וז&quot;ל כד אתתקן אפיק ט&#x27; נהורין דלהטין מיניה 
בתיקונוי כו&#x27; והם הם אותם הנז&#x27; בסוף פ&#x27; פקודי דרצ&quot;ט ע&quot;א וז&quot;ל באותם ט&#x27; היכלין דלאו 
אינון היכלין ולאו אינון נהורין ולאו אינון רוחין כו&#x27; ואלו הם לבושי&#x27; לההוא רישא 
עלאה דלא אתידע הנק&#x27; עת&quot;י אשר בהתחברו עם אלו הט&#x27; ספי&#x27; דא&quot;א הם י&quot;ס שהם השרשי&#x27; 


והמקו&#x27; אל כל האצי&#x27; כולו ולמטה בענין ז&quot;א נבאר בע&quot;ה למה אין ספי&#x27; מלכות בא&quot;א ואיך 
יצאו ממנו שאר הפרצו&#x27; של או&quot;א כו&#x27; ואיך נאצלו ממנו בלתי יהיה בו בחי&#x27; מלכות והנה 
א&quot;א זה שהוא סוד אלו הט&#x27; ספי&#x27; שרשיו&#x27; (ד&quot;ש ע&quot;ד) ומקוריות הנה הוא מתפ
שט בכל האצי&#x27; כולו ומתלבש בכל הפרצו&#x27; אשר שם ומסתיים התפשטו&#x27; עד נוק&#x27; דז&quot;א דאצי&#x27; 
כמו שנבאר בע&quot;ה ותחי&#x27; נבאר סדר התלבשו&#x27; בכל אלו הפרצו&#x27; ואח&quot;ך איך האצילם מבלי שיהיה 
בו בחי&#x27; מלכות נקבה. ולכן נבאר דרך קצרה כללות כל אצי&#x27; הנה עת&quot;י נקרא חד רישא עלאה 
דלא אתיידע אבל הוא י&quot;ס שלמות והג&#x27; ספירות ראשו&#x27; שלו נשארים בסוד אור המקיף ע&quot;ג 
מוחין פנימיים דא&quot;א והדעת שלו בסוד אוירא דגלגלתא דא&quot;א בסוד נשמ&#x27; פנימית דא&quot;א וז&#x27; 
תחתונות דעת&quot;י נתלבשו בסוד אור פנימי דא&quot;א באופ&quot;ז חג&quot;ת ונה&quot;י דעתיק בתוך כח&quot;ב חג&quot;ת 
דא&quot;א וג&#x27; פרקין תתאין דנה&quot;י דעתיק בלבד הם נתלבשו בתוך נה&quot;י דא&quot;א ונעשו בחינת רוח 


לא&quot;א ומלכות דעתיק במלכות דא&quot;א בסוד נפש דא&quot;א אח&quot;ך א&quot;א ב&#x27; ראשו&#x27; שלו דברישא דידיה 
שהם כתר וחכמה שבו הם נשארים מגולו&#x27; בלי התלב&#x27; ועמדו בסוד אור מקי&#x27; אל המוחין 
פנימיים דאו&quot;א כתר לאבא וחכמה לאימא ובינה דא&quot;א שהיא הגרון שלו נתלבש בב&#x27; גלגלו&#x27; 
שהם ב&#x27; הכתרים דאו&quot;א חציו הימיני באבא וחציו השמאלי באימא וחו&quot;ג דא&quot;א נעשו ב&#x27; מוחין 
פנימיי&#x27; דחכמה ובינה דאבא וחכמה ובינה דאימ&#x27; חסד לאבא וגבו&#x27; לאימ&#x27; ודעת דאריך ממנו 
נעשו&#x27; ב&#x27; דעו&#x27; באו&quot;א ומחצי העליון שבת&quot;ת דאריך שהיא עד הטיבור דלבא דאריך נעשו ב&#x27; 
גופות או&quot;א שהוא הז&#x27; תחתו&#x27; שבכל א&#x27; מב&#x27; מחס&#x27; שבהם ועד המלכות שבהם. נשאר עתה מטיבו&#x27; 
דלבא דא&quot;א ולמטה וזה ענינו כי מן מחצית תחתון דת&quot;ת דא&quot;א נעשה גלגל&#x27; דז&quot;א שהוא כתר 
שבו ונמצאו חו&quot;ג וחצי העליון דת&quot;ת דא&quot;א המלובשי&#x27; בתוך או&quot;א כנז&#x27; עומדין בסוד אור 
מקיף ע&quot;ג מוחין פנימיים דז&quot;א ומנה&quot;י דא&quot;א נעשו מוחין פנימיים לז&quot;א. ופעם אחרת שמעתי 


ממורי ז&quot;ל כי נה&quot;י דא&quot;א נעשו מוחין מקיפים אל מוחין פנימיים דז&quot;א אבל נה&quot;י דאו&quot;א 
נעשו ג&#x27; מוחין פנימיים דז&quot;א ומן היסוד דא&quot;א נתפשט כל גופא דז&quot;א שהם שבעה תחתו&#x27; שבו 
ומן המלכות דא&quot;א נתפשטה נוקבא דז&quot;א ומן נה&quot;י דז&quot;א נעשו שלשה מוחין פנימיים דנוקבא 
דז&quot;א: 
(ע&quot;ג) ועתה לבאר הכל דרך פרטות. הנה נתבאר למעלה כי אריך אפין מתלבש בכל האצילות 
כולו ויש לו פרצוף עשר ספירות. והנה מצינו באדרת נשא דק&quot;ל ע&quot;ב וז&quot;ל דיקנא דהיא תליא 
בשערוי עד טיבורא דלבא. נראה מזה דיש לאריך אפין בחינת התפשטות גופא דיליה גם כן. 
ומצינו הפך מזה באדרת האזינו דרפ&quot;ח ע&quot;א וז&quot;ל ודאי בהאי עתיקא לא אתגלייא אלא רישא 
בלחודוי כו&#x27; וכן בדף רפ&quot;ט ע&quot;ב אמרו האי ע&quot;ק כו&#x27; ובגין דאיהו רישא עלאה לכל עילאין 
לא אדכר אלא רישא חדא בללן גופא לקיימא כולא ולמעל&#x27; מזה אמר וכד האי מזל&#x27; תלייא 
בשקולא עד טיבורא כו&#x27; הרי כל אלו הם מאמרים חלוקים ויובנו כמ&quot;ש לעיל כי האמת הוא 


שיש לו פרצוף גמור ברישא וגופא כלול מי&quot;ס אבל אינו נגלה מכולו רק רישיה לבד ושאר 
גופו מתלבש ומתפשט בתוך שאר הפרצופים ונכסה ואינו נגלה רק הראש לבד וזמ&quot;ש בדרפ&quot;ח לא 
אתגליא. ובדרפ&quot;ט אמר לא אדכר ובשום מקום מאלו לא אמר שאין בו אלא רישא אלא שלא 
נזכרה ולא נגלית והבן זה. והטעם הוא כי נשאר ראשו בסוד אור מקי&#x27; אל מוחין פנימיים 
דאבא ואימא כנז&#x27; ואי אפשר לבחי&#x27; עליונה להתלבש בתחתונה אלא השבעה תחתונות שבה לבד 
כנ&quot;ל. ואמנם נחלק שיעור קומת אריך אפין לשנים כי אבא ואימא מתחילין להלביש את א&quot;א 
מן הגרון שבו עד חצי העליון דת&quot;ת שבו והוא מקום טיבורא דלבא דא&quot;א במקום שמסתיים 
דיקנא דא&quot;א ומטיבורא דליבא דא&quot;א ולמטה מתלבש תוך ז&quot;א ונוקביה. ובזה תבין טעם למה 
ז&quot;א הוא נקרא לב מפני שמתחיל מטיבורא דלבא דא&quot;א. ונמצא כי או&quot;א מלבישין את הגרון 
דא&quot;א עד טיבורא דליביה. ודיקנא דא&quot;א נמשכת ומתפשט&#x27; על או&quot;א וחופפת עליהם ומסתיימין 


כחדא או&quot;א ודיקנא דאריך. וזמ&quot;ש באדרת האזינו דרפ&quot;ט ע&quot;ב וז&quot;ל. אתנהירו תלת רישין 
עלאין. תרין רישיץ וחד דכליל לון ובמזלא תליין ואתכלילן ביה כו&#x27; והענין הוא כי כמו 
שביארנו לעיל ענין תלת רישין עלאין שהם עתיק יומין עם כתר וחכמה דא&quot;א שהם רישא 
דיליה כן כאן יש תלת רישין אחרו&#x27; והם תרין רישין דאו&quot;א וחד רישא דכליל לון הוא בחי&#x27; 
מזלא דדיקנא היורד ומתפשט עד טיבורא דלבא כשיעור קומת או&quot;א וחופף ומכסה עליהם וזהו 
מה שביאר ואמר ובמזלא תליין ואתכלילן ביה להיותם מכוסים וטמונים תחתיו ולכן אין אבא 
ואימא יכולין להזדוג אם לא על (ד&quot;ש דנ&quot;א ע&quot;א) ידי דעת עליון שהוא המזל דתי&#x27; י&quot;ג 
והמזל דתיקון ח&#x27; דדיקנא דאריך המתפשט ומכסה עליהם והוא כולל את שניהם ואינון 
אתכלילו ביה ואבא עיקר יניקתו ממזל השמיני העליון כנ&quot;ל ואימא ממזל הי&quot;ג התחתון ולפי 
ששני המזלות האלו נחתין כחדא בשיקולא חדא עד טיבורא דלבא ומכסין על או&quot;א לכן אמרו 


באדרת האזינו בדר&quot;צ ע&quot;ב כחד נפקין כחד שריין לא איפסיק דא מן דא כו&#x27; ואמנם לפי שאבא 
יונק מן העליון ואימא מן התחתון לכן אמרו בדרצ&quot;א ע&quot;א הני אב ואם כלילן ומתחבראן דא 
בדא ואב טמיר יתיר כו&#x27; כי יש יתרון קצת לאבא על אימא וכבר ביארנו למעלה כי כמו ששתי 
המזלות הם סוד יהוה ואהיה כן או&quot;א הם יהוה ואהיה וכל אחד יונק (ע&quot;ד) מבחינה שלו 
ולקמן נבאר בע&quot;ה ענין הנז&#x27; איך אי אפשר שיזדווגו אבא ואימא אלא על ידי שתי מזלות 
האלו. והטעם הוא כי מבחינת תקוני דיקנא שבין שתי המזלות נעשין סוד מוחין לאבא ואימא 
ונשלם שיעור קומתם ואז יכולין להזדווג וע&quot;ש והבן זה מאד ובזה תבין ענין איך נכללין 
או&quot;א במזלא כי ממש נעשה להם בבחינת מוחין ואז גם כן נעשין להם בחינת נצח הוד יסוד 
שלהם ע&quot;ד הגדלת ז&quot;א ממש כמבואר במקומו וביארנוהו לעיל בפ&#x27; נשא דקמ&quot;א ע&quot;ב ובזה תבין 
מ&quot;ש באדרת האזינו דרצ&quot;ב ע&quot;א אב ואם מהאי מוחא נפקו וביה תליין וביה אחידן פירוש כי 


הנה ביארנו לעיל כי י&quot;ג תיקוני דיקנא דא&quot;א נמשכין ממוחא סתימאה דיליה וכיון דאו&quot;א 
תליין ממש ואחידן באלו שני המזלות דדיקנא דנפקי ממוחא סתימאה נמצא כי ממוחא עצמו 
נפקו ואומרו וביה תליין וביה אחידן ירמזו בזה אל מ&quot;ש למעלה כי הנה הם נאחזים ממש 
ומלבשין את בינה וחסד וגבורה וחצי ת&quot;ת דא&quot;א ובחינה זו אמר וביה אחידן ובערך היותם 


</div>
