הכלול מחסד וגבורה שהם תרין פרקין הנז' ולפי שהתרין עטרין הם מתרין פרקין תתאין וחכמה ובינה שבו נמשכו מתרין פרקין עלאין לכן מקום הדעת הוא תחת חכמה ובינה. ואם תאמר והרי אלו התרין עטרין הם תרין פרקין תתאין עצמם דא"א שירדו בתוך דעת דז"א וחכמה ובינה הם נמשכין מטיפה הנמשכת מאחסנתא דאבוי ואימיה. ואינן הם עצמם אלא טיפה הנמשכת מהם אם כן גדול כח הדעת מכח חכמה ובינה. והתשובה היא כי אלו שני עטרין אינן בז"א כמו שהם בלי התלבשות אבל בתחילה נתצבשו בתוך מוחא דאו"א ובהיותם מלובשי' שם ירדו למטה אבל חכמה ובינה שלו הם טיפין ממש שירדו מאותם תרין פרקין הנקרא אחסנתא דאבוי ואימיה שהם יותר עליונים ובודאי כי יותר מאירים אלו העליונים מאותם התרין עטרין כיון שירדו מלובשים אעפ"י שירדו הם עצמם ולא טיפות בלבד הכלל העולה הוא כי תרין מוחין חכמה ובינה דז"א הם טיפין הנמשכין מתרין פרקין עלחסד וגבורה דא"א והם הארה שלהם ולא הם עצמם ובתוך אלו הטיפין מלובשין גם כן הארת תרין פרקין עלאין דנצח והוד דעת"י הגנוזים בתרין פרקין עלאין דחסד וגבורה דא"א כנ"ל ולא הם עצמם אבל הדעת מוח השלישי דז"א הוא מתרין פרקין תתאין דחסד וגבור' דא"א הם עצמם ולא הארתם אלא שהם מלובשים במוחין דאבא ודאימא כנ"ל. ובתוך אלו התרין פרקין דחסד וגבורה דאריך ירדו גם כן תרין פרקין תתאין דנצח והוד דעת"י גניזין בתוכם הם עצמם ולא הארתם והרי נתבאר איך ז"א נקשר גם עם עת"י בבחינת תרין פרקין תתאין דנצח והוד שלו והם עצמם נשמה אליו בתוך הדעת דז"א גם נאחז עמו על ידי חצי היסוד התחתון דעתיק יומין הגנוז תוך חצי התחתון דת"ת דא"א אשר ממנו נעשה הגלגלת והכתר דז"א כנ"ל וכמו שנבאר בע"ה. ובזה תבין מ"ש באדרת האזינו דרצ"ג ע"א בענין מצחא דז"א וז"ל וכד האי מצחא אתגלייא מתערין מאריהון דדינין כו' ומצח אוקימנא דאקרי נצח באתוון רצופין כו'. והענין הוא כי להיות תרין פרקין תתאין דנצח והוד דעת"י בבחינת נשמה אל הדעת דז"א לכן אתערו תמן במצחא דיליה שהוא כנגד מקום הדעת בחינת הדינין כנ"ל כי כל בחינות נצח והוד בכל מקום שהם הם דינין ונמצא כי הנצח נגלה במצח והנה נתבאר ענין הארבעה (ע"ב) מוחין דז"א שהם שתי טיפות הנמשכות מתרין פרקין עלאין דחסד וגבורה דא"א שבתוך חכמה ובינה דאבא ואימא ואלו נקראים אחסנתא דאבוי ואימיה שנעשים בז"א בחינת חכמה ובינה שבו ועוד דעת כלול מתרין עטרין שהם תרין פרקין עצמם תתאין דחסד וגבורה דאו"א כל זה בדרך קצרה. ואמנם להרחיב הדרוש הזה צריך שנבאר סוד התפילין וכדי לבארם צריך להבין דברי המאמר הנז' באדרת האזינו בדרצ"ב ע"ב שורה כ' וז"ל בחללא דגולגלת' נהירין תלת נהורין ואי תימא תלת ארבע אינון כמה דאמינ' אחסנתא דאבוי ואימיה ותרין גניזין דילהון דמעטרן כולהו ברישיה ואינון תפילין דרישא לבתר מתחברן בסטרוי ונהרין ועאלין בתלת חללי דגולגלתא כו'. כבר ביארתי לשון זה למעלה באדרת נשא דקל"ה ע"ב בענין אוירא דכייא ואשא דכייא וע"ש. אך הענין הוא זה דע כי באלו המוחין דז"א יש ששה בחינות הבחינה הראשונה היא בהיות אלו המוחין למעלה במקומם בתוך אבא ואימא במוחא פנימיים שלהם. הבחינה השנית היא כי על ידי אותה ההארה דמזלא קדישא המאיר בהם כנ"ל נתוספה בהם הארה ומתנוצץ אורם ויוצא לחוץ בסוד אור המקיף כנגד המוחין הפנימיים כי (ד"ש ע"ב) כבר הודעתיך כי כל אור כלול מפנימי וממקיף. הבחי' השלישית היא כי עוד נמשך הארתם עד למטה בנצח הוד יסוד דאימא ושם נכנסי' בפנימיותם ומתלב שים שם בתוכם. הבחינה הרביעי' היא כי שם נתנוצצה הארתם בחוץ בסוד אור מקיף ע"ד הנ"ל והנה האור המקיף הזה הוא עיקר מציאות של האור המקיף דז"א העצמיי שבו והוא עומד כאן למעלה בחוץ נה"י דאימא ומכאן הוא בחינת אור מקיף אל רישא דז"א. הבחינה החמשית היא ברדתם למטה ונכנסין הארתם בתוך פנימיות תלת חללי דגלגלתא דרישא דז"א. והנה כל אלו הבחי' אין בנו כח להשיגם. אבל הבחינה הששית יש בנו כח להשיגה. וענינה היא כי גם שם מתנוצצת הארת המוחין שבתוך שלשה חללי גלגלתא ויוצא הארתם לחוץ בסוד אור המקיף גם כן מבחוץ וזו הבחינה הששית אשר אנו משיגים אותה היא סוד מצות תפילין ולכן נתחייבנו במצוה זו כי יש בנו כח להשיגה. ונמצא כי ששת בחינות האלו הם שלשה פנימיים וכנגדם שלשה מקיפים ואל תחשוב כי ח"ו נעקרים ממקומם ויורדים למטה מדרגה אחר מדרגה אבל הכונה היא כי מחמ' ריבוי ההארה הנפלאה אשר בהם נתוסף בהם כח. ומאירים בכל ששת הבחינות הנז' ושרש כולם קיים במקומם כי דרך הקדושה להשאיר שורש במקומה אף על פי שיורדת למטה ונמצא כי ששת הבחינות הנז' כולם קיימות ועומדות כאחד יחד כולם. ואמנם בענין הארבע הארבע מוחין עצמם יש הפרש בין אלו לאלו כי תרין מוחין הנקראים חכמה ובינה דז"א הם נמש' בו מן הארה הנמשכת בהם מן אותם תרין פרקין עלאין דחסד וגבורה דאריך הגנוזין גו חכמה וחכמה דאבא ואימא כנ"ל והם עצמם עומדים למעל' במקומם אבל בחינת המוח השלישי הנקרא דעת כלול תרין עטרין הם עצמם יוצאין ונמשכים עד רישא דז"א הם עצמם עצמותם ממש ולא הארתם בלבד אבל בהיותם תוך אבא ואימא נתלבשו שם מכח או"א ואחר התלבשם (ע"ג) שם ירדו למטה ונתלבשו תוך רישא דז"א כנ"ל. וזכור אל תשכח כי כל אור הפנימי נכנס בתחילה ואח"ך מכחו נתנוצץ האור ויצא בסוד מקיף ונמצא כי הפנימי הראשון קדם אל המקיף הראשון ואחר המקיף הא' נעשה הפנימי השני ואח"ך נעשה המקיף שבו ואח"כ הפנימי הג' ואח"ך המקי' הג' שהוא סוד התפילין כמו שנבאר למט' בע"ה וכל אלו הבחי' הם הארו' הנמשכו' זו מזו וזו מזו וכולם קיימות וכבר ביארתי במקום אחר שלשה בחינות הראשונו' ולא אוכל עתה להאריך בהם כי אם נבאר עתה שלשה הבחינות התחתונות שהם אור המקיף מחוץ לנה"י דאימא אשר משם ממקומם נעשין בחינת אור המקיף האמתי על רישא דז"א ובהיותם שם למעלה מקיפים מלמעלה על כל הגלגלת דז"א ועל המוחין הפנימיים שבגו חללי גלגל' שהם הבחינה החמשית והוא מקיף וחופף על כלם מבחוץ ובהיותם שם הם בבחינת ארבעה מוחין נפרדים זה מזה וניכר בהם היותם ארבעה מוחין ונקראים חכמה ובינה חסד וגבורה הנזכרים בהקדמת בראשית ובפ' ואתחנן ובפ' נשא דקל"ה ע"ב בענין אוירא דכייא ואשא דכייא ביארתי באורך לשון המאמר ההוא איך בסוד אור המקיף העליון הזה הם ארבע מוחין כנז' ובהכנסם אח"כ בבחינה החמישית גו תלת חללי גלגלתא דז"א נעשין שלשה מוחין בלבד כי נתחברו תרין עטרין ונעשו חד מוחא דדעת ואל זה רמז מאמר אדרת האזינו הנ"ל בדרצ"ב ע"ב. שהזכיר שתי בחינות האחת הוא ענין אור המקיף הנקרא בשם תפילין דרישא אעפ"י שהוא יותר עליון עכ"ז כיון שדומה אל אור המקיף התחתון דתפילין כנ"ל והוא המושג אלינו לכן קראו בשם תפילין דרישא ואח"כ כנגד הפנימי אמר לבתר מתחבראן בסטרוי ונהרין ועאלין בתלת חללי גלגלתא כו' והיא הבחינה הה' הנ"ל: ונבאר עתה ענין זו הבחינה החמישית שהם המוחין הפנימיים האמתיים דז"א ובו יתבאר למה נעשו שלשה מוחין בלבד. הנה ביארנו לעיל כי כל אלו הבחינות קיימות יחד כולן והנה מן הבחינה הרביעית שהיא אור מקיף האמתי של כל רישא דז"א בהיותם למעלה מבחוץ של נה"י דאימא עלאה כנ"ל. והנה זה האור המקיף הנז' נשאר שם תמיד ונמשכה קצת הארה ממנו מכל ארבעה המוחין אשר שם מקיפים ורצו להימשך ולהיכנס בסוד אור פנימי דמוחין דז"א והם עצמם נשארו למעלה ואז ירדו ונמשכו ונשתלשלו שלשה נה"י של אימא למטה והלבישו את המוחין הפנימיים האלו שנמשכו מן האור המקיף כנז' ובהיותם (ד"ש ע"ג) מלובשים אותם הארבעה מוחין חזרו להעשות שלשה בלבד. כי תרין מוחין הנקראים חכמה ובינה אחסנתא דאבוי ואימיה נכנסו החכמה בנצח דאימא והבינה בהוד דאימא ותרין עטרין גניזין נתלבשו יחד שניהם ביסוד הבינה וכיון שהוגבלו בתוך הכלי הזה נתאחדו ונעשו מוח אחד בלבד הנקרא דעת כלול מתרין עטרין הנקראים חסד וגבורה כנ"ל. ונמצא כי עיקרם ושרשם של אלו המוחין נשארו בסוד אור המקיף הנ"ל. ואלו המוחין אינם רק בחינת הארה בלבד נמשכת מהם תוך הארבע מוחין עצמם ההם ובאו מלובשים תוך נה"י (ע"ד) דאימא ובהיותם מלובשים בתוכם הם נכנסים תוך רישא דז"א בתלת חללי גלגלתא דיליה. והרי נתבאר ג' בחינות שיש באלו המוחין הפנימיים דז"א הנקר' בחינה החמשית מן ששת בחינות הנ"ל ואלו הם שלשה בחינות הנז' אשר בזו הבחינה החמישית. האחת הם בחינת המוחין עצמם שהם הארות נמשכות מאו' המקי' כנ"ל. השנית הם בחינת שלשה כלים דנה"י דאימא אשר בתוכם מתלבשים האורות הנזכרים הנקראים ארבעה מוחין פנימיים. השלישית היא בחינת ז"א עצמו אשר בתכו מתלבשין הג' כלים דנה"י דאימא אחר היות מתלבשין בתוכן האורות הנקראים מוחין כנז' וכל ג' בחינות האלו הם בחינה אחת בלבד הה' כנז' הנקראים מוחין פנימיים דז"א ושתי הבחינות שהם המוחין ונה"י דאימא כבר הם מבוארים. ונבאר בחינה השלישית שהיא בחי' ז"א בעצמו איך נכנסו בו שתי הבחינות הנז' ואיך הגדיל ע"י ונעשה איש שלם. הנה הנצח וההוד דאימא כל אחד כלול מתלת פרקין כנודע אבל היסוד אין בו רק תרין פרקין האחד הוא היסוד והשני הוא העטרה שבו כנודע וכשנכנסו נה"י דאימא תוך ז"א כבר ביארנו לעיל כי בזמן היניקה עד תשלום תשעה שנים אין בו רק שש קצוות בלבד מחסד ועד היסוד שבו. כי הנה הוא בסוד ו' דשמא קדישא ואעפ"י שנתבאר שם שהיו אז שלשה ספירות ראשונות ונשלם תשעה ספירות כבר ביארנו שם כי השלשה מוחין היו לו אז בכח ולא בפועל. והנה נתבאר אצלנו במקום אחר כי המלכות היא חצי מדת ז"א כי הנה היא יוצאה מן החזה שלו ולמטה וכן ז"א היא חצי שיעור מדת אימא עלאה כי הנה הוא מתחיל מן החזה דאימא ולמטה ונמצא כי אורך נה"י דאימא הם כשיעור אורך חג"ת ונה"י דז"א שהוא כפלים כמוהו ונמצא כי שלשה נה"י דאימא מתלבשים בששה קצוות דז"א ושיעור קומתם שוה והנה החסד והנצח דקו ימין דז"א יש בכל אחד מהם שלשה פרקין והם שית פרקין וכשנכנס נצח דאימא לתוכם נמצא כי פרק ראשון דנצח דאימא מתלבש בתרין פרקין ראשונים דקו הימין דז"א ונעשו ספירת החכמה דז"א ופרק השני דנצח דאימא נתלבש בתרין פרקין אמצעיים דקו ימיני דז"א ונעשו חסד דז"א ופרק התחתון דנצח דאימא נתלבש בתרין פרקין תתאין דז"א בקו ימיני ונעשה נצח דז"א וכיוצא בזה נתלבשו שלשה פרקי דהוד דאימא בשית פרקין דגבורה הוד דז"א שבקו שמאלי ונעשו לו בינה וגבורה והוד ושתי פרקי היסוד דאימא נתלבשו בתוך ת"ת ויסוד דז"א שבקו אמצעי ואז כמו ששני פרקין עלאין דחסד דז"א נתעלו ונעשו חכמה דז"א. גם אלו נתעלו והת"ת נעשה בחינת הדעת והיסוד נתעלה ונעשה ת"ת דז"א. ונמצא כי מתרין פרקין עלאין דחסד דז"א ומתרין פרקין עלאין דגבורה ומתרין פרקין עלאין דת"ת דז"א נתעלו ונעשו תלת חללי גלגלתא שבהם נתלבשו ג' פרקין עצאין דנה"י דאימא ובתוכם מלובשים ג' מוחים הנקראים חכמה ובינה ודעת שהם פנימיות ונשמה אל חכמה ובינה ודעת דז"א ומפרק תחתון דחסד. ומפרק עליון דנצח דז"א וכן מפרק תחתון דגבורה ומפרק עליון דהוד דז"א וכן מפרק (דף נ"ג ע"א) תחתון דת"ת ומן היסוד דז"א נתעלו ונעשו חסד וגבורה ות"ת דז"א ובתוכן נתלבשו תלת פרקין אמצעיים דנה"י דאימא אשר היו בתוכן מלובשים פנימיות ונשמה דז"א מבחינת המוחין הנז' ומתרין פרקין תתאין דנצח ומתרין פרקין תתאין דהוד דז"א נעשו נצח והוד דז"א ובתוכן מלובשין תרין פרקין תתאין דנצח והוד דאימא ובהם מלובשין פנימיות ונשמה דז"א מבחינת המוחין הנז' כמו שנבאר אבל היסוד לא נתקן עדין בז"א לטעם הנ"ל כי אין שיעור התפשטות ביסוד דאימא תוך ז"א רק עד החזה שבו בלבד שהוא בת"ת ואח"ך נבאר ענינו מהיכן נתקן ובזה יובן מ"ש בפ' משפטים דקכ"ב ע"ב וז"ל רישא דמלכא אתתקן בחסד וגבו' כו' וזה מורה על הנ"ל כי הז"א הנק' מלכא הנה רישא דיליה שהם הד' מוחין הנז' (ד"ש ע"ד) הנמשכין לו עתה מלמעלה נתקנו ונכנסו ונתלבשו בחסד וגבו' שלו עצמו כנ"ל כי תרין פרקין קדמאין דילהון נתעלו ונעשו בחינת חללי דגלגלתא חכמה ובינה ואומרו אתתקן ר"ל כי נעשה למוחין הנז' בחי' כלים ממש הנק' תקונין כנודע אצלנו בריש אדרת נשא דקכ"ח ע"א ונעשו החסד והגבו' שלו ונתקנו בבחי' כלי' וחללי גלגלת' להלביש בתוכם אורו' המוחין הנק' ריש' דמלכא. והטעם הוא כי ז"א עצמו אינו רק ו' קצוות בלי רישא והוא הנק' מלכא וריש' דהאי מלכא הם המוחין הנעשים לו באינת רישא ומה שלא זכר גם את הת"ת כי גם ממנו נעשה כלי שלישי למוח הדע' הטעם הוא כי הת"ת הוא מכריע בין חסד וגבו' וכן מוח הדע' שבתוכו מכריע בין חכמה ובינה והנה הוא נכלל בתוך חסד וגבו' ולכן לא זכר רק את החסד ואת הגבו' בלבד גם טעם אחר לפי שהיסוד דאימא המתלבש תוך הת"ת שנעשה בחי' דע' איננו ממשיי כי הנה איננו רק בחי' אויר בלבד כמו שנבאר בענין היסוד דז"א ולכן לא זכר רק את החסד ואת הגבו' אשר בתוכם נתלבשו תרין מוחין דחכמה ובינה ואמנם נתבאר כי המוחין הנז' שהם הפנימיו' והנשמה אל ז"א נתפשט בכל ג' קוים דז"א עד נצח והוד שבו וקשה לזה שאם כן איך באדרא קראם מוחין אבל הענין הוא כי עיקרם ומציאותם הם למעל' ברישא אבל גם הם מתפשטין בכל גופ' דז"א וזמ"ש באדר' האזינו דרפ"ט ע"ב אתגליף האי חכמת' ואפיק חד נהר' כו' ועייל ברישא דז"א ואתעביד חד מוח' ומתמן אתמשך ונגיד בכל גופא כו' הרי כי בתחי' אתעביד מאחסנת' דאבוי שהוא חכמ' דאבא חד מוח' שהוא מוח הימין הנק' חכמה דז"א כי זה המוח נעשה ראשון לפי שבתחי' נכנס נצח דאימא גו רישא דז"א ואח"כ נתמשך ונגיד בכל גופא ר"ל בכל קו הימין שלו ואח"ך נכנס ההוד דאימא גו רישא דז"א בקו שמאל שבו וכנגדו אמר אתגליף האי חכמת' ואתמשך כו' כי הוא בחי' אחסנת' דאמיה הנק' חכמה דאימא עלאה וזו החכמה דאימ' אתגלפא ואפיקת חד. מוחא אחרא והוא הנעשה בינה דז"א ואח"כ נכנס היסוד דאימא בקו אמצעי שבו וכנגדו אמר ההוא אחרא ההוא נהירו דאתמשכ' מינייהו אלין תרין משיכן כו' הוא מוח הדעת הנמשך משני המוחין הנז' והוא כלול מתרין עטרין כצ"ל ואלו תרין עטרין נעשו בו מוח השלישי הנקרא דעת ברישא דז"א ואח"כ (ע"ב) אתמשיך ועייל לגו בגו דגופא ומלייא כל אינון אדרין ואכסדראין כו' וצריך לדעת מה שינוי יש בדעת משני המוחין האחרים כי בו נאמר דמלי כל אדרין ואכסדראין אבל הענין יובן עם הנ"ל כי היסוד דאימא הוא קצר ומסתיים בחזה דז"א. ולכן כאשר הדעת יורד ומתפשט גו גופא איננו כשני המוחין האחרים שלהיותם מלובשים תוך נצח והוד הארוכי' דאימא לכן אינם מתפשטין אלא דרך הקוים בלבד כל אחד בקו שלו כנ"ל. אבל הדעת שאינו מלובש ביסוד דאימא מן החזה ולמטה לכן בהתפשטותו למטה מתפזר אל כל הקוים שלשתם בכל ששה קצוות ז"א כמבואר אצלנו בסדר התפשטות חמש החסדים בז"א וע"ש וכן בפ' שלח לך דק"ע ע"א במ"ש דעת' אחיזא בשית דרגין כו' וע"ש. וזמ"ש גם כן באדרת נשא דקל"ו ע"א מחללא תליתאה נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין כו' הה"ד ובדעת חדרים ימלאו. והרי הוכחנו איך עיקריות שלשה המוחין הם בריש' אבל אח"כ מתפשטין בכל גופא כנ"ל. וזמ"ש ג"כ באדרת האזינו דרצ"ב ע"ב לבתר מתחברן בסטרוי ונהרין ועאלין בתלת חללי דגלגלתא ונפיק כל חד בסטרוי ומתפשטי בכל גופא כו' גם באדרת נשא דקל"ו ע"א אמר ואילן תלת מתפשטין בכל גופא כו' ולקמן בביאור המוחין דנוקבא דז"א נבאר ענין שינוי אחד שיש בין הדעת אל החכמה והבינה וע"ש. ובזה תבין טעם למה אימא עלאה נקראת מדה והוא כי היא הנותנת קצבה ושיעור ומדה בכל הספירות דז"א בעת התפשטותה בתוכו כנ"ל כי כשנכנס פרק אחד דנצח שבה נעשית ספירה אחת דחכמה דז"א וכשנכנס פרק האמצעי נעשה ספירת החסד דז"א מפרק התחתון דחסד ומפרק העליון דנצח עם שאינם מבחינה אחת וכן כיוצא בזה בשאר כל הספירו' דז"א כנ"ל. גם בזה תבין מ"ש בתיקונין דפ"ט ע"א בהקדמה וז"ל ואתפשטותא דה"א עלאה עד הוד באת י' איהו כו'. גם בשאר מקומות מצינו בזוהר דאימא עלאה עד הוד אתפשטת והענין הוא עם הנ"ל כי התפשטות נצח הוד יסוד דאימא תוך ז"א בסוד המוחין הנ"ל לא הגיע התפשטותה רק עד ההוד דז"א אבל היסוד דז"א לא נעשה מן אימ' כי לא התפשט יסוד שלה אלא עד שם כנ"ל כי היסוד דאימא נקרא (ד"ש דנ"ה ע"א) אוירא בסוד מגדל הפורח באויר שהזכרנו למעלה. והענין הוא כי יסוד הזכר הוא ארוך ובולט וממשיי והוא מפני שהזכר הוא בסוד החסד המתפשט בתוכו וריבוי הארת החסדים גורמין שפע גדול ביסוד שלו ובולט לחוץ מרוב הארתו. אבל יסוד הנקבה הוא קצר מאד והוא יסוד אויר וחלל ואינו ממשיי לפי שהנקבה היא בסוד הגבורות המתפשטין בתוכה כנודע ואין הגבורות מאירות כמו החסדים. כי הנקבה נקראת חשך כנודע ואין בה כח להיות היסוד שלה בולט ולכן נש אר בסוד אויר. ולכן נפסק בחזה ז"א ולא נתפשט עד היסוד דז"א לתקנו בשאר הספירות שבו. (ע"ג) וצריכין לבאר איך נתקן היסוד דז"א כי כבר ביארנו שהת"ת והיסוד הראשונים שבו