{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "54", "title": "שער מאמרי רשבי — קטע 54", "hebrewTitle": "קטע 54", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/54/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/54/", "segments": [{"index": 1, "he": "נתעלו ונעשו בחינת דעת ות\"ת ואם כן מהיכן נאצל היסוד דז\"א אבל הענין יובן במ\"ש \nלמעלה בענין זווג עליון דא\"א הנקרא זווג דנשיקין שנזדווג לתת מוחין אל אבא ואימא \nולהוסיף בהם נה\"י חדשים ושם ביארנו קצר הענין וכאן נרחיב בו קצת יותר. דע כי שלשה \nבחינות יש בא\"א האחת היא כאשר ראשו היא כתקנ' לא זקופה ולא כפופה. השנית היא כשראשו \nזקופה מאד שאז הדיקנא דיליה נגבהת למעלה. השלישית היא כאשר כופף ראשו למטה כי אז \nדיקנא דיליה נשפלת ויורדת למטה עד רישא דז\"א כמו שנבאר לקמן ואז או\"א שהכתר שלהם \nהוא מן הגרון דא\"א הנה אז הוא נכלל בכלל רישא דא\"א ממש וע\"י זה נעשה להם בחי' מוחין \nובחי' נה\"י שלהם החדשים כנ\"ל בדרוש או\"א וכמו שהוא שם ענין כפיפת ראש א\"א כדי \nלהוסיף נה\"י באו\"א כן על ידי כפיפת ראש א\"א מוסיף בחינת יסוד בז\"א אבל יש הפרש \nביניהם כי לתת נה\"י באו\"א צריך שא\"א יכוף את ראשו וכל התקונין שיש מן המזל השמיני \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "עד המזל הי\"ג כנ\"ל בדרוש או\"א אבל לתת בחי' היסוד לבדו בז\"א אין צורך רק שיכוף את \nראשו בבחינת אותו המזל הי\"ג האחרון לבדו שהוא גם כן בחינת יסוד של דיקנא דאריך כנ\"ל \nונחית עד רישא דז\"א ממש ואז משפיע שפע אור גדול במוחין דז\"א ומשם נמשך אור רב למטה \nונתוסף בו בחי' היסוד ולא עוד אלא שאינו שוקע כיסו' הנקבה אשר אורו מועט לפי שהוא \nאורות גבורה כנ\"ל אבל זה שהוא אור חסד גדול נעשה יסוד בולט וארוך מרוב האור נוסף בן \nמן המזל עצמו דדיקנא דאריך המגיע עד ראשו שלא ע\"י או\"א אלא מן המזל עצמו ודבר זה \nהוא אור נפלא מאד וענין זה נרמז אצלנו בביאו' ברכת אבות במלות קונה הכל כי ע\"י \nירידת המזל הי\"ג הנקרא ונקה מדה אחרונה מן הי\"ג מדות והוא בגמטריא אהיה במילוי \nיודין כמספר קונה וכמספר ונקה וע\"י זה המזל קונה הכל שהוא היסוד דז\"א ובורא אותו \nקנין חדש ממש. והענין הוא באופן הזה כי הנה נתבא' לעיל כי החסד והגבו' דז\"א נתעלו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ונעשו בו בחינת חכמה ובינה שבו שהם המוחין ונמצא כי כשא\"א כופף ראשו והמזל הי\"ג \nנחית עד רישא דז\"א. הנה הוא מאיר בחכמה שבו שהוא הראשון המקבל שפע אור המזל הנז' \nוהחכמה הזו היא סוד החסד הראשון כנז' והוא הנקר' אברהם וממנו נמשך האור בשאר ספירות \nדז\"א עד הגיעו אל ספירת היסוד שבו וקונה אותו מחדש כנז' וזמ\"ש בפ' ברוך אברם לאל \nעליון קונה שמים וארץ כי ע\"י אברהם הנז' קונה המאציל העליון את השמים ואת הארץ כי \nעל ידי זה היסוד שקנה והאציל מחדש בז\"א כנז'. וזמ\"ש בפ' בראשית דף ג' ע\"ב דכד אתא \nאברהם אתהדר בר\"א לאבר ואתגליא האי אבר. והענין הוא כי על ידי השפע שנשפע באברהם \nשהוא חכמת ז\"א שהוא סוד החסד הראשון מזה נתקן אבר היסוד ונתגלה בז\"א. ולהיות כי על \nידי היסוד הזה מזדווג ז\"א עם המלכות הנקראת מ\"ה לכן נקרא אברהם אבר מ\"ה שהוא גורם \nחיבור יסוד במלכות. והנה להיות כי הדעת דז\"א הוא סוד תרין עטרין שהם (ע\"ד) תרין \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "כתפין דא\"א כנ\"ל שהם תרין פרקין תתאין דחסד וגבורה דא\"א המחוברי' בגופו והם סוד \nהכתפי' שלו לכן נמשך מזה הדעת כח ביסוד דז\"א כדי למיהב חד רוחא דיהיב בעלה באיתתא \nבביאה ראשו' לעשותה כלי כנ\"ל. וכנז' בסבא דמשפטים דצ\"ב ע\"ב כמבו' שם אצלנו. וזה \nהרוחא הוא סוד בנימין הצדי' הנק' נפשא דרחל בסוד ויהי בצאת נפשה כו' ולכן בירך משה \nלבנימין ובין כתפיו שכן והבן זה כי משם מקומו ודע כי הדע' נכנס לגו גופא דז\"א \nבאדרין ואכסדראין כנ\"ל ואמנם מתרין מוחין חכמה ובינה דז\"א הנמשכין מתרין (ד\"ש ע\"ב) \nפרקין עלאין דחסד וגבורה דא\"א הנקרא אחסנתא דאבוי ואימא כנ\"ל משם נמשך האר' פנים \nבז\"א מצד או\"א בסוד יאר ה' פניו אליך תרין פנים תרין תפוחין ימין ושמאל. והנה עתה \nנבאר ענין גלגלתא דז\"א מהיכן נעשית וכברה ארכנו בזה בפ' נשא דקל\"ה ע\"ב וע\"ש וזמ\"ש \nשם וניצוצא קאים ושארי ונפיק אוירא דכייא ומתגלגלא ואתפשט ונפיק חד גלגלתא כו'. \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "והענין הוא כי בוצינא דקרדינותא היא הגבורה דעתיק יומין שנתלבשה במוחא סתימאה דא\"א \nוזו הבוצינא היא שרש כל הגבורות כולם שבעו' כי היא הגבורה הראשונה שבכל האצילות אלא \nששם הם דינין נכפין תחת הרחמים וממותקים וממוחא סתימאה נתפשטה באימ' כנ\"ל כי החסד \nדעתיק גניז בגולגלת' דאריך משפיע באבא והגבור' דעתי' דגניז במוחא סתימאה דאריך \nמשפיע באימא. ולכן למטה היא בדוגמה זו אבא נאצל בחסד דא\"א ואימא בגבורה דאריך. וגם \nאלו השנים שהם חסד וגבורה דאריך נקראים אוירא דכייא ובוצינא דקרדינות' אלו השנים \nאוירא דכיא ובוצינא דקרדינותא שהם חסד וגבורה דאריך נתחברו ואפיקו חד גלגלתא דז\"א \nבחי' הת\"ת דא\"א כנ\"ל כי רישא דז\"א הוי מן חצי הת\"ת דא\"א כי הת\"ת ההיא עומד תחת \nאוירא דכייא ובוצינ' כנז' והם אפיקו להאי גלגלתא והבן זה.\nוהרי נתבארו ענין המוחין פנימיים דז\"א איך נעשו מהתפשטות נה\"י דאימא שנתפשטו עד סוף \nז\"א ונעשו בו בחינת מוחין. ואמנם בתוך פנימיות אלו המוחין דז\"א המתפשטין בז\"א \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "נתפשטו גם כן בחינת חצי ת\"ת התחתון ונה\"י דא\"א עד סיום ז\"א והיו שם אליו בבחינת \nנשמה אל המוחין ההם ונמצא כי ז\"א מלביש את אימא ואבא ובתוך כולן מתלבש א\"א מחצי \nהת\"ת שבו ולמטה והרי נתבאר איך נקשרי' כל ארבע' פרצופין עם א\"א והוא תופס כל שיעור \nקומת האצי' ובתוכו של א\"א מתעלם ומתלבש גם בחי' עת\"י ע\"ד הנ\"ל והוא נשמה לכל הנשמות \nההם: \nואחר שביארנו כללות כל ז\"א נחזור עתה לבאר בחי' הששית של המוחין דז\"א הנק' אור \nהמקיף שלהם התחתון ובו נבאר גם כן בחינת דיקנא דז\"א כי גם היא בחינת איר מקיף. \nובתחיל' צריך שנודיעך מה שנתבאר לעיי בענין או\"א שהם מכסין ומחופין תוך שתי מיני \nשערות דא\"א שהם שערות דרישא דאריך אותם ארבע נימין דשערין דתליין מצד אחורי רישוי \nונגדין עד רישא דז\"א ושערו' דיקנא דא\"א של שתי המזלות הנמשכים דרך פנים עד טיבורא \nדליבא דא\"א אשר שם התחלת ריש' דז\"א ונמצא כי שערות דארבע נימין המתפשטין עם ארבע \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "(דף נ\"ד ע\"א) חוורתי דאחור רישא דא\"א נמשכין ברישא דז\"א ואו\"א עד מקום העורף שהוא \nאחורי מוח השלישי הנקרא דעת דז\"א וגם שערות דיקנא דאריך מתפשטין דרך פנים ומתחברין \nבפני ז\"א ושם נעשית דיקנא דז\"א ושתי בחינות אלו נזכרו באדרת נשא בחינה הראשונה \nבדקל\"ה ע\"ב וז\"ל דרישא אריכון על כתפוי למיגד לרישא דז\"א כו' וכן בדקכ\"ח ע\"ב ודקכ\"ט \nע\"א. והבחינה השנית בדקכ\"ט ע\"א וז\"ל תאנא כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה קדישא משחא \nדרבו קדישא לדיקנא דז\"א וכו'. ואעפ\"י שלמעלה ביארנו כי כל השערות נמשכין מן הגבורות \nוהדינין עכ\"ז בערך ז\"א הם רחמים גמורים יותר מן הרחמים והחסדים שבז\"א ולכן מאלו \nהשערות דא\"א נמשכת השפעה והארה אל רישא דז\"א אבל אינן מגיעין רק עד רישא בלבד ושאר \nכל גופו דז\"א אין שערות דא\"א מכסין עליו כמו שמכסין על או\"א כנ\"ל וזהו סוד ואנכי \nאיש חלק ובכל גופו אין בחינת שערות א\"א מגיעין עד שם וכמבואר אצלנו בכונת תיקון \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "לבוש השק והאפר ע\"ש ובזה תבין מ\"ש באדרת האזינו דרצ\"ב וז\"ל אב ואם מהאי מוחא נפקי \nוביה תליין וביה אחידן ז\"א בע\"ק תלייא ואחיד כו' וכבר בענין או\"א התחלנו לבאר ענין \nזה וכאן נשלים ענין זה כי או\"א עיקר השפעתם הנמשכת להם מן א\"א הוא על ידי שתי \nהמזלות דדיקנא דיליה כנ\"ל ואותם המזלות נמשכים ממוחא סתימאה נפקו כנ\"ל אבל ז\"א \nבעת\"ק עצמו תלייא ואחיד רוצה לומר כי הנה בערך מה שהוא מלביש את א\"א מחצי התחתון \nדת\"ת שבו ולמטה כנ\"ל נמצא כי הוא אחיד ממש ביה ובערך היות הי\"ג נימין וי\"ג חוורתי \nדרישא חוורתא שהוא סוד הכתר עצמו דא\"א נמשכין עד רישא דיליה להשפיע בו נמצא כי \nתלייא ביה שאינה אחיזה ממש רק הוא נתלה בסוד השערות והחוורתי ההם ונמצא כי בבחינה \nזו (ד\"ש ע\"ג) גדלה מעלת ז\"א כי הוא יונק מן הכתר עצמו דא\"א על ידי י\"ג חוורתי דנפקי \nמיניה אבל או\"א יונקים מחכמה דא\"א בלבד ע\"י י\"ג תיקוני דיקנא הנמשכים ממנה. אבל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "עכ\"ז בערך שאינו מקבל שפע אבא עצמו רק ע\"י או\"א המלבישין את אריך והוא מלביש אותם \nבבחינה זו או\"א גדולים מז\"א: \nונתחיל לבאר ענין אותם הארבעה נימין דשערין הנמשכין מאחורי רישא על רישי כתפין \nלמיגד ברישא דז\"א מה ענינם. ואח\"כ נבאר שאר התשעה חוורתי דדרך פנים וענין דיקנא \nדא\"א הנמשכת דרך פנים וענין אלו הארבע נימין דאחורי רישא הם גורמין בחינה הששית \nדאור מקיף דמוחין דז\"א שהם סוד התפילין כנ\"ל. וזה ענינם דע כי אור המקיף הזה של \nהבחינה הששית דומה אל האור המקיף דבחינה הרביעית כי אותו אור המקיף הוא מקיף מכנגד \nנה\"י דאימא אשר המוחין דז\"א מלובשים בתוכם בפנים והנה הוא למעלה מעל רישא דז\"א \nומקיף כל ראשו וגלגלתו וכל המוחין פנימיים אשר בתוכו. אבל אור המקיף הזה דבחינה \nששית (ע\"ב) הוא יוצא מן הארת המוחין הפנימיים דבגו רישא עצמה דז\"א ואם מן המוחין \nיצא והוח גרוע מהם איך יקיף אותם בבחינת אור מקיף אשר הוא גדול מן האור הפנימי ולכן \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "איננו מקיף כי אם בחינת פנים דז\"א בלבד ויצא מן המצח בין העינים ומשם עומד ומקיף את \nהפנים אשר תחת העינים והם בחי' תפילין ממש וזמ\"ש באדרת האזינו דרנ\"ב ע\"ב ונהיר \nאנפוי ואסהיד באו\"א גווני דאנפוי כו'. וזהו סוד והיו לטוטפות בין עיניך ואעפ\"י \nשבאדרא הזו נראה שאינו מדבר אלא בבחינת הדעת זה יתבאר לקמן כי עיקר יציאת אור המקיף \nהוא במצחא מכנגד הדעת כי שם מקום הבקיעה בצאת האור מבפנים על ידי הכאת קוצא דשערי \nדאריך מן האחור כמו שיתבאר. ולהבין ענין התפילין האלו נבאר מ\"ש שם באדר' נשא דקכ\"ט \nע\"ב ודקל\"א ע\"ב בענין נימין דשערי דרישא דאריך שנמשכין על כתפין בגין לנגדא ממוחא \nדיליה למוחא דז\"א. וצריך להבין למה אלו השערו' נמשכין דרך האחור ולא דרך פנים או \nלמעלה על גבי רישא ממש באמצע הראש דיליה. ועוד כי הרי נתבאר לעיל כי אין מתחיל ז\"א \nרק מטיבורא דליבא דאריך ולמטה וא\"כ איך אותם הנימין מתפשטין עד רישא דכתפין והרי \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "היה ראוי שיתפשטו עד למטה בטיבור' דליבא כדי שימשכו שפע ברישא דז\"א המתחי' שם גם \nצריך שנבאר מ\"ש באדרת נשא דק\"מ ע\"א וז\"ל תלת מוחין דהוו בז\"א ואשתכחו בג' חללי \nדגלגלתא דרישא וחד מוחא שקיט על בוריה דכליל כל תלת מוחי דאתמשך מיניה משיכאן שקילן \nבשערי חוורי להאי ז\"א לתלת מוחין דביה כו' וצריך לדעת מהו זה המוח הרביעי הכולל \nשלשתם ונמשך בשערי חוורי עד רישא דז\"א אבל הענין הוא כי הנה נתבאר לעיל שאעפ\"י שז\"א \nמלביש את א\"א מחצי הת\"ת שבו ולמט' אינו מלביש אותו בעצמו אלא אחר היות אריך אפין \nמתלבש הבחינות הנז' תוך נה\"י דאבא שנתפשטו עד שם ונה\"י דאבא מלובשים תוך נה\"י דאימא \nואז ז\"א מלביש את נה\"י דאימא. והנה אותו קוצא דשערי דרישא דא\"א הנמשך דרך האחור \nמבחוץ הוא מתפשט עד למטה ונוגע ברישא עצמה דז\"א המלבשת את נה\"י דאימא ודאבא ודאריך \nעצמו כנז' כי גופא דאריך הוא בפנים בתוך כולם ואין ז\"א נדבק בו ונוגע בו כלל ואותם \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "השערות דאריך הם צנורות ומבועין דנגדין שפע ואור גדול ממוחא סתימאה דביה למטה בז\"א \nואותם ההארות יוצאות דרך פיות השערות לחוץ במקו' סיומם למטה ואז אותם הקצוות של \nהשערו' המסיימי' ומגיעים אחורי העורף דז\"א שהוא באחורי הדעת שבו אותם ההארות \nהיוצאים משם מכים שם בחוזק בעורף דז\"א ובוקעים המקום ההוא ונכנסים אל תוך המוחין \nומ\"ש באדרא דמתפשטין הנהו נימין עד רישא כתפין דאריך אין הכונה למעלה באריך עצמו \nדאם כן היכי קאמר בגין לנגדא למוחא דז\"א והרי הוא רחוק מהם מאד אבל יובן זה עם מ\"ש \nלעיל כי תרי פרקין תתאין דחסד וגבורה דאריך הם הנקראי' רישי כתפין דיליה שהם תרין \nעטרין דבדעת דז\"א כנ\"ל. ושם בדעת מקום עמידת תרין רישי כתפין ועד שם מגיע הנהו \nקוצין דשערי ויוצאין אותם האורות משם ומכים ובוקעים ונכנסים תוך המוחין דז\"א. (ע\"ג) \nואמנם אמיתות ביאור לשון זה נתבאר בברכת אבות די\"ט דראש השנה במלת אלהינו ואלהי \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אבותינו וע\"ש היטב. ודע כי יש הפרש בין הדעת דז\"א אל הדעת דנוקביה כי דעת דז\"א עומד \nלמעלה בראשו מכריע בין חכמה (ד\"ש ע\"ד) ובינה שלו והטעם הוא במה שנתבאר אצלנו כי \nנה\"י דאימא הכלים הם דאימא והמוחין שבתוכם הם אורות דז\"א עצמו אבל הכתר דז\"א הכלי \nשלו והאורות שבתוכו הם חצי התחתון דת\"ת דאימא והם מושאלין לז\"א להיותם כתר בו וכיון \nשהם אורות מעולים מן אימא לכן יש בהם כח להמשיך מוח הדעת ההוא למעלה בראש אעפ\"י \nששרשו הוא מן תרין כתפין דא\"א שהם מבחי' שש קצוות גופא אבל בנוקביה דז\"א שהכתר שלה \nהוא מת\"ת דז\"א בלבד אין בו כח להעלותו למעלה בראש שלה כיון ששרשו הוא מבחי' גופא \nכנ\"ל. ולכן נשאר דעתה למטה בין שתי הכתפות שלה כמו שיתבאר במקומו. והנה מחמת רוב \nהאור ההוא מוחא סתימאה דאריך דכליל תלתא מוחי היוצא דרך צנורו' השערות ונכנס תוך \nמוחין דז\"א מרבה בהם או' ומתנוצץ אורם ונוקב במצחו ויוצאין לחוץ ארבע מוחין מקיפין \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ומה שהיו בתחילה בפנים שלשה מוחין בלבד היה מפני שהחלל הג' מחבר תרין עטרין ועושה \nאותם מוח אחד שעל דעת ועתה ב\nצאתם לחוץ חוזרין ונפרדין נשנים כמו שהם באור המקיף העליון דעל כל רישא דז\"א שהיא \nהבחינה הרביעית. והרי נשלמו הארבע מוחין מקיפין לחוץ במצח והם עצמם בחי' ארב' \nפרשיות שבתפילין ולהיות כי התחלקותם לארבע מוחין הוא ע\"י המשכת אור מוחא דא\"א דכליל \nתלת מוחי דאתמשכו מינה משיכין דנהורין שקילן רוצה לומר שקולות ויורדות במשקל ישר \nדרך הנהו שערי חוורי דרישא חוורא דרך אחור לכן על ידו נעשו ארבע פרשיות בתפילין \nונכנס הוא בכלל הארבעה אעפ\"י שאינו הוא עצמו אלא הארתו כנז'. וזמ\"ש באדרת האזינו \nדק\"מ ע\"ב בענין תלת מוחין וחד מוחא שקיט על בורייה כו' דאינון הוו ארבע פרשיות \nשבתפילין והרי נתבאר טעם תליית הנהו שערי דרך אחור כדי להכות שם ולהוציא האורות \nהמקיפי' שהם ארבע פרשיות דתפילין מכנגדם במצח דז\"א ואמנם לפי ששרש אלו הארבע פרשיות \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הם השני מוחין דאו\"א והתרין עטרין לכן הונחו ארבע פרשיות אלו בארבע בתים בתפילה של \nראש דז\"א לפי ששורשן הם ארבע מוחין משא\"כ בתפלה של יד שארבעתם בבית אחת כמו שנבאר \nלקמן בע\"ה. והנה בתקונין בהקדמ' בד\"ט ע\"א אמרו שם כי אהיה הם ארבע בתי דתפילי \nויהו\"ה ארבע פרשיין דתפלי כו'. גם נתבאר שם ענין הרצועות של ראש ושל יד באורך. \nוצריכין אנו לפ' זה בקיצור והענין הוא במה שביארנו כי שני אורות מקיפין יש למוחין \nדז\"א אחד למעלה על ראשו שהוא קודם שנכנסו בו המוחין הפנימיים והשני הוא במצחו בסוד \nהתפילין אחר שנכנסו בפנימיותו וחזרו לצאת במצחו כנ\"ל ונמצאו שלשה בחינות אור מקיף \nעליון ואור פנימי ואור מקיף שני ושלשתם נרמזו בענין תפי' כיון שהם הבחינה האחרונה \nמכולן צריך שיתגלו בה כל שלשה הבחינות ובסוד האחד ועשרים אזכרות שיש בתפילין נרמז \nבחי' אור המקיף העליון כמו שהודעתיך (ע\"ד) כי כל אור מקיף הוא שם אהי\"ה כמנין כ\"א \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אזכרות הנז' אשר לרוב מעלתם נתעלמו ולא נתגלו עד אחר שנכנסו בסוד ארבעה מוחין \nפנימיים שהם כנגד בחי' ארבעה פרשיות התפילין. אבל עיקר מציאותם הוא למעלה בבחינת \nאור המקיף אלא שהם מתגלים למטה בתוך הפרשיות כשירדו ונתלבשו למטה במוחין בתוך שלשה \nחללי גלגלתא. וארבעה הפרשיות הם כנגד ארבע אותיות ההוי\"ה שהם בחינת הארבע המוחין \nשנתלבשו תוך ז\"א בארבע חללי גלגלתיה ואז אינם בסוד שם אהי\"ה המורה על בחינת אור \nהמקיף כנז' אלא בבחינת אור פנימי שהם ארבע המוחין עצמן שנכנסו גו תלת חללי גלגלתא \nואז הם בסוד שם יהו\"ה והם סוד ארבע הפרשיות. אמנם כבר נתבאר כי גם נרמזו בארבע \nפרשיות האלו ניצוצות אור המקיף העליון והם האחד ועשרים אזכרות לפי שבמקומם לא יכלו \nלהתגלות ואח\"כ חזרו הארבעה מוחין לצאת לחוץ בסוד ארבעה בתים דתפילין כי אז בבחינת \nאור המקיף תחתון ולכן הם בחינת בתים מקיפין ומלבשין בתוכם ארבע הפרשיות והם כנגד \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ארבעה אותיות אהיה כנ\"ל כי כל אור מקיף הוא שם אהי\"ה והרי נרמזו בתפילין רישא דז\"א \nבשלשה בחינותיו התחתונות שהם מקיף ופנימי ומקיף תחתון וכנגד שני מציאיות האלו שהם \nבחינת היותם ארבע מוחין בחוץ ושלשה מוחין בהיותם בפנים לכן נעשו שתי שינין בתפילין \nשל ראש אחת של ארבע ראשים ואחת של שלש ראשים: \nונבאר עתה ענין הקשר של תפלה של ראש מה ענינה (ד\"ש דנ\"ו ע\"א) כבר הודעתיך ענין יעקב \nשנשא רחל ולאה והוא בחינת ז\"א שיש לו שתי נשים לאה ורחל זו למעלה וזו למטה כי רחל \nמתחלת מן החזה שבו ולמטה ולאה מתחלת מאחורי הדעת שבו עד החזה שבו והנה ענין זו \nהעליונה הנקראת לאה היא בחינת הקשר של תפלה של ראש וטעם אצילותה שם הוא כמ\"ש למעלה \nכי המוחין דז\"א ירדו מלובשין בתוך נה\"י דאימא תוך שלשה חללי גלגלתא דז\"א. והנה אין \nספק כי המלכות דאימא שהיא למטה מן היסוד דאימא גם היא ירדה ונכנסה לתוכו והיא שם \nדבוקה ומחוברת בדעת דז\"א אבל אינה בכלל מוחין שלו גם ידעת כי כל אור שבעולם יש לו \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בחינת אור חוזר ואם כן זה האור שבלט במצח ויצא בסו' תפלה של ראש מוכרח הוא שיהיה לו \nאור חוזר אחוריו שהוא בעורף אשר שם עומדים הנהו קוצי דשערי דא\"א ומכים ומאירין שם \n", "en": ""}]}
