{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "60", "title": "שער מאמרי רשבי — פרק שירה:", "hebrewTitle": "פרק שירה:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/60/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/60/", "segments": [{"index": 1, "he": "פרק שירה: \nאמר אמר שמואל רציתי לסמוך אל הנז' מאמר אחר נמצא בביאור פרק שירה וז\"ל גמור בכל \nלבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי כו' סימן שמי\"ם אר\"ץ מי\"ם ל\"ויתן ד\"גים י\"מים מ\"עינות \nש\"רצים א\"לים שמים מה הם אומרים השמים מספרים כבוד אל כו' וכל העוסק בפ' שירה זו \nזוכה ללמוד וללמד כו'. וזוכה לימות המשיח ולחיי העה\"ב כו': \nדע כי הנה כל הנבראים שבעה\"ז יש על כל אחד מהם מלאך אחד ושוטר ושר עליו בשמים וזהו \nסוד מ\"ש רז\"ל אין עשב למטה שאין מזל עליו למעל' מכה בו ואומר לו גדל ועל ידי השר \nההוא הממונה עליו נמשך החיות והשפע אל הנברא ההוא. והנה השר ההוא אינו יכול להשפיע \nבו עד שהוא יאמר לפני השי\"ת השירה הראויה אליו כפי מקורו ועל ידי כן ישפיעו בו \nואח\"ך הוא ישפיע חיות ומזון אל הנברא ההוא ונמצא כי כל אותן השירות הנז' בפרק שירה \nהנז' הם מה שמשוררים השרים והמזלות העליונים הממונים על כל התחתונים. והנה מה שאמרו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שם בפ' שירה כי כל האומר פרק זה בכל יום זוכה לכל כך המעלות הגדולות הנכתבות שם. \nהטעם הוא לפי שנודע כי בצלם אלהים עשה את האדם ולכן כמו שכל העליו' תלויים ונאחזים \nבשיעור קומתו ית' הנק' אדם העליון היושב על הכסא כן כל הנבראי' התחתו' שבעה\"ז הם \nתלוים ונאחזים בשיעור קומת אדם התחתון וכולם מתברכין על ידו ולכן כשהאדם אומר בכל \nיום אותם השירות ויודע לכוון כל אלו הנבראים התחתונים איך נרמזים בו ונתלים באיבריו \nויאמר אותן השירות הראויות לכל אחד ואחד הנה הוא גורם שפע ומזון (דף ס\"ב ע\"א) לכל \nהנבראים התחתונים כי כולם תלויין בו ולכן זוכה לכל המעלות ההם. ונבאר ענין שירה אחת \nמאתן השירות כדי שממנה תבין איך צודקת השירה ההיא עם הנברא הפרט ההוא הנה שם אמרו \nוז\"ל כלבים מה הם אומרים בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו. והענין הוא במה \nשהודעתיך כמו שיש הוי\"ה דהיהין דב\"ן בעולם העשיה שהיא כנגד הנקב' והוי\"ה זו נקראת \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "נפש הנקבה כך יש בקליפה בנקבה הטמאה אשר שם בחי' המיין נוקבין שלה והיא הנק' כל\"ב \nשהוא בגמטריא ב\"ן גם כן ונמצא כי הכלבים הם יונקים מן המיין נוקבין שבקליפו' העשיה \nהמכוונת כנגד מיין נוקבין דקדושה וזהו סוד פסוק והכלבים (ד\"ש דס\"א ע\"א) עזי נפש כי \nהם מבחינת העשיה הנקראת נפש שהיא הוי\"ה דב\"ן אלא שהם מבחינת הנפש של הקליפה העזה של \nהעשיה וז\"ש עזי נפש. האמנם נודע כי אפילו הקליפות ניזונים משפע הבורא ית' בסוד \nומלכותו בכל משלה ונמצא כי אפי' הכלבי' שהם טמאים עכ\"ז תחילת יניקת שפע שלהם הוא מן \nהויה דב\"ן הנקרא נפש של עשיה דקדוש' ומשם נמשך אל נפש קליפה דעשיה הנקראת כלב עליון \nבסוד הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי ומשם נמשך אל הכלבי' התחתונים שבעה\"ז ולכן שר \nהכלבים אומר פסוק זה לפניו ית' ולכן כתיב נברכה לפני ה' עושנו ולא אמר בוראנו או \nיוצרנו כי אינן אלא מבחי' העשיה ולכן האומר פרק שירה יכוין כשיאמר לפני ה' עושנו כי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "זו הוי\"ה היא בהיהי\"ן העולה ב\"ן שהיא נפש העשי\"ה: \n \nפירוש על זוהר שיר השירים\nבשיר השירים של הזוהר: \nאמר שמואל תחילה אכתוב מה שמצאתי כתוב מיד אבא מארי זלה\"ה כמו שהוא בלתי שום שינוי. \nואח\"כ אבאר דבריו כיד ה' הטובה עלי בע\"ה וז\"ל. אמרו שם כי שיר השירים הוא בגמטריא \nתתר\"ו שהם אלף וששה (ש' הפסוקים דק\"י סי' י\"ט) דע כי זהו סוד מש\"ה ויהי שירו חמשה \nואלף. שהוא בגימט' תתר\"ו עם הכולל. והוא כי שיר הוא בגימט' תק\"י שהם שני שמות י\"ה \nבמילוי יודי\"ן והיהי\"ן כזה יו\"ד ה\"י יו\"ד ה\"ה עם עשר אותיותיהם הרי הם בגמט' שי\"ר. \nוגם כן שם אלהים יש בו שם י\"ה ואם תמלא שם אלהים במילוי יודי\"ן הוא בגמטריא ש'. \nוהאחורים המרובעים שלו זה א' א\"ל אל\"ה אלה\"י אלהי\"ם הם בגמטריא ר' ועם עשר אותיות \nהרי שיר והאחורים של אלהים במילוי אלפין הוא בגמטריא תתר\"א. ועם חמשה אותיותיו הם \nתתר\"ו. גם שם י\"ה הוא בגימט' אלף כמו שביארתי בסוד היחוד של הזכירה שהוא שני פעמים \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כת\"ף וע\"ש עד כאן תורף דבריו ז\"ל: \nאמר שמואל הביאור הוא כי מילת השירי\"ם במילואו עם הכולל הוא בגמטריא תתר\"ו באופן זה \nה\"י שי\"ן יו\"ד רי\"ש יו\"ד מ\"ם וזהו מש\"ה ויהי שירו שהוא מילת השירים הוא חמשה ואלף \nועם הכולל הם תתר\"ו. והוא כי שי\"ר הוא בגמטריא תק\"י ומה שאמר שהם שני שמות י\"ה \nבמילוי יודין והיהין כו' הוא באופן זה בהכאה יו\"ד פעמים ה\"י הם בגמטריא ש' יו\"ד \nפעמים ה\"ה הם בגמט' ר' ועשר אותיותיהם (ע\"ב) בזה האופן יו\"ד ה\"י יו\"ד ה\"ה הרי י'. \nהם יחד שיר ומלבד ששם י\"ה הזה יוצא משם ההוי\"ה. גם יוצא י\"ה שני משם אלהים. ואפשר \nלומר ששם י\"ה דיודין הוא משם ההוי\"ה. ושם י\"ה דהיהי\"ן הוא משם אלהי\"ם. עוד נרמז בשם \nאלהי\"ם במילוי יודין הוא בגמטריא ש'. וגם האחורים המרובעים של אלהים כאמור למעלה \nהוא בגימט' ר'. ועם עשר אותיות המילוי של שם אלהי\"ם שהם י' הרי שי\"ר. בזה האופן \nאל\"ף למ\"ד ה\"י יו\"ד מ\"ם הרי ש'. ואחורים המרובעים כבר נכתבו למעלה בזה האופן. א' אל \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אל\"ה אלה\"י אלהי\"ם הרי בגמטריא ר' עם הכולל. והאותיות הם חמשה עשר הסר חמשה של שרש \nשם אלהים נשארו עשר אותיות הרי שי\"ר גם שם אלהים האחורים שלו במילוי ההי\"ן הוא \nתתר\"א ועם חמש' אותיותיו הם תתר\"ו גם שם י\"ה הוא בגמטריא אל\"ף כאמור י\"ה דיודי\"ן \nש'. י\"ה דהיהי\"ן ר' הרי ת\"ק כמנין כת\"ף בימין וכן שני י\"ה אחרים בכת\"ף השמאל הרי \nת\"ק שני כמנין כת\"ף וזהו סוד קלעים לכתף חמש עשרה והוא שם י\"ה. ונקודותיהם ר' כמנין \nקל\"ע ומצאת כי תדרשנו בייחוד הזכירה באורך גדו' וע\"ש: \nמאמר במדרש הנעלם של רות בדכ\"ט ע\"א וז\"ל ר' יודאי הוה קאים קמיה דר' עזריה בר סימאי \nאמר ליה צדיקים דאזדמן להו חובה מאינון כרתות דאורייתא וחשבי תשובה ומיתו. מיתה \nמכפרת עלייהו או לא אמר ליה אין ולזמנין דאתענשו בההוא עלמא ואתכפר להון חמא אנפוי \nירוקין אמר ליה אימא מה דתימא דאורייתא היא דלא מקבלא טומא' דכתי' הלא כה דברי כאש \nנאם ה' כפי הרהורין רטישין בלבך אמר סוד ה' ליריאיו עשרה סבי קטולי מלכות אתענשו על \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מכירת יוסף אמר ליה פינחס הוא אליהו אמר ליה רבי עקיבא לית ליה זכות אבות אמר ומבני \nיששכר יודעי בינה לעתים פתח ואמר ויבא יעקב מן השדה גו' כי שכר שכרתיך (ד\"ש ע\"ב) \nלבתר יששכר יש השתא שכר לבתר זמנא וקנו למלכות שמים גופין דלהון ישתארון בדוכתייהו \nבהאי עלמא וכולא אתהדר כמלקדמין איש אשר כברכתו ברך אותם כתיב נפל על אנפוי ר' \nיהודה אחמו ליה בחילמיה האי קרא אל תתן את פיך לחטיא את בשרך נכנסת בסתים מההוא \nיומא לא משתעי בהאי אמר מה יקר חסדך אלהים ולית למשתעי בכנוי דיליה דהא חסד ה' \nבכולא אשתכח עכל\"ה: \nהכונה כי ר' יודאי ע\"ה בהיותו מחשב בענין עשרה הרוגי מלוכה היה סובר דכיון שהוצרכו \nהשבטים להתגלגל בהם אעפ\"י שעשו תשו' אם כן נראה שמי שמתחייב מיתות ב\"ד כגון השבטים \nשעברו על וגונב איש ומכרו אין מועיל לו תשובה. וצריך להתגלגל בהכרח לתקן מה שעוות \nולמות כדמיון המיתה שהיו חייבים שהרי וגונב איש ומכרו ממחויבי מיתות ב\"ד הוא והיה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מסופק אם גם בכריתות כן והצדיק שעבר עת זקנותו ושב בתשובה ומת לא תועיל לו צדקתו \nותשובתו להיות מיתתו כפרתו ויצטרך לבא בגלגול וזמ\"ש מיתה מכפרת עליהו או לא ואעפ\"י \nששנינו עבר על כריתות ומיתות ב\"ד תשובה וי\"ה תולין ויסורין ממרקין מכל מקום כיון \nשלא (ע\"ג) היו לו יסורין מיבעיא ליה אם מיתה ותשוב' מכפרין ולא יצטרכו לגלגול או לא \nוהשיב לו ר' עזריא ב\"ר סימאי שהמיתה מכפרת עלייהו ואינם צריכים לגלגול אמנם פעמים \nשלא עשו הצדיקים תשובה כהוגן לא הספיק להם המיתה לכפר עד שיקבלו קצת עונש אחר המות \nויתכפר להם ולא יצטרכו לגלגול. וזה מ\"ש ולזמנין דאתענשו בהאי עלמא ומתכפר להו. \nואפשר לפרש דזמנין דאתענשו בהאי עלמא ואתכפר להו שיענשו בעולם העליון אם בשנים \nהעליונים אם בימים העליונים ולא יצטרכו לגלגול. והנה ראה ר' עזריה ע\"ה פניו של ר' \nיאודה ירוקין כי היה מצטער לדעת ענין מיתת עשרה הרוגי מלוכה אם היה עוונם לסיבת \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "מכירת יוסף לגוים כי אחרי ששלטו בגופו אויביו שהם מסטרא אחרא. אם כן נראה כאילו ח\"ו \nנמסרו ביד הקליפות והטומאה כי אף אם היו ראוים להתגלגל מפני עון וגונב איש ומכרו \nמכל מקום לא היה ראוי להמסר ביד הקליפות ח\"ו ור' עזריה הבין כונתו ואמר לו שיאמר \nושידבר בפיו כפי מה שהיה חושב בלבו כי אעפ\"י שנהרגו על ידי הקליפות ומקום הטומאה לא \nשלטה בהם שום טומאה ולא סטרא אחרא ח\"ו כי תורתם הגינה עליהם מן הקליפות שהתורה אינה \nמקבלת טומאה. ואפשר עוד ליישב הלשון על דרך זה והוא כי ר\"י ע\"ה היה ירא להזכיר ענין \nעשרה הרוגי מלוכה לומר שנמסרו לקליפות ח\"ו כי חשב שהדיבור יעשה רושם למעלה ח\"ו \nלהכניס קדש בחול וזהו איסור הזכרת דברי תורה במבואות מטונפות כי הוא גורם להכניס \nקודש בחול וכך המזכי' ענינים אלו יגרום למעלה להגביר הקליפה והטומאה על הקדושה. \nואמר לו ר' עזריה שלא יחוש לכך ויאמר מה שירצה כפי מה שיש בלבו דכיון שהם דברי תורה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אינם מקבלים טומאה ולא יגרמו להכניס קדש בחול כמו שהיה הוא חושב וזמ\"ש כפי הרהורין \nרטישין דבלבך. אז אמר לו ר' יודאי סוד ה' ליריאיו רוצה לומר שה' גילה לו מה שהיה \nבלבו ואז שאל לו בפיו ואמר לו עשרה סבי קטולי דמלכותא אתענשו על מכי' יוסף לומר \nשאיך אפשר שבעון של מכירת יוסף יומסרו ביד המלכות של סטרא אחרא וישלטו בהם הקליפות \nח\"ו וזמ\"ש ליה עשרה סבי קטולי דמלכותא כו'. אמר לו ר' עזריה פנחס הוא אליהו הכונה \nלומר כי סיבת מיתת עשרה הרוגי מלכות היה לשתי סיבות. אם בעון מכירת יוסף ואם לברות \nולברור פסולת מתוך אוכל כאשר היה בתחילת האצילות שעלו במחשבה העליונה הניצוצות \nואח\"כ נתברר פסולת מתוך המחשבה וירדו הקליפו' למטה במקומם והקדושה נתבררה ונטהרה כן \nעשרה הרוגי מלכות נמסרו עשר גופין לעשר שמצד הקליפות ולקחו חלקם ועשר נשמות שלהם \nעלו למעלה כנגד עשר דקדושה למהוי עשר רוחין מתתא לעילא כנז' בזוהר בפ' פקודי. וזהו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "פינחס הוא אליהו לומר שכמו שאליהו בעלותו למעלה. ועם היותו גוף גופו נשאר בסערה \nשהוא מקום עליון כנז' בזוהר ונשמתו עולה למעלה למעלה כן אלו גופן נשאר בסטרא אחרא \nונשמתם עלתה למעלה להשלים מקום הקדש שהם עשר שבקדושה. הקשה לו ר' יודאי שלפי דרך זה \nשהם הרוגי מלכות כנגד (ד\"ש ע\"ג) עשר שבקדושה. שיהיו עשרה רוחין לאשלמותא דרוחא \n(ע\"ד) דקודשא יקשה מר' עקיבא שלא תוכל נשמתו לעלות כיון שהיה בן גרים ונשמתהון \nמגדפין דסבר בסוד גר צדק ואיך תתקן בעשר עליונות וזהו אומרו ר' עקיבא לית ליה זכות \nאבות והשיבו ומבני יששכר יודעי בינה לעתים פירוש כי שרשו היה מיששכר שהוא סוד הבינה \nכדאמר הכתוב להנחיל אוהבי יש שהוא עלמא דאתי שהיינו בינה. אלא שנכנס בסוד עקיבא עקב \nעשו בעמקי הקליפות בסוד הגרים להחזיר את ניצוצות הקדושה שנאבדו תוך עמקי הקליפות \nולהכניסם בתוך הקדש וכל אינון זינין בישין אעיל לון בעומקא דתהומא רבא וכפית ליה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לחמור כמ\"ש בס' הזוהר בפ' ויחי על פסוק יששכר חמור גרם והנה שמנה ועשרים עתי\"ן שאמר \nשלמה ע\"ה הם סוד מילוי הלבנה וחסרונה הנמשך לה מצד הקליפה. ובני יששכר יודעי בינה \nלעתים ממשיכין הבינם לעתים האלו לכפות זינין בישין וללקוט נצוצות הקדושה אשר נאבדים \nבהם והוא סוד הגרים ולכן כל העתים נאסרו בכל השנה כד\"א ואל יבא בכל עת אל הקדש חוץ \nמיום הכפורים הרומז לבינה. ולפיכך אל תתמה איך חזר למקום הקדש הפנימי אעפ\"י שהיה \nגר. ונמצינו למדין כי ר' עקיבא רוחו כנגד בינה העליונה ולפיכך אמר מרע\"ה לפני האל \nיתברך כשראה את רב\nי עקיבא ע\"ה יש לך אדם כזה ואתה נותן התורה על ידי כי משה דהיינו דעת בסוד ת\"ת ור' \nעקיבא בסוד בינה הנקראת י\"ש ולפיכך לא למד ר' עקיבא תורה עד ארבעים שנה. וזהו בן \nארבעים שנה לבינה והיינו דקאמר יש לך אדם כזה לומר כי התורה ניתנה בסוד ת\"ת ומלכות \nהנקראים ואתה כד\"א ואתה שלום וזה נמשך מצד היות משה בסוד הדעת נשמה לת\"ת ומלכות \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "וזהו מ\"ש על ידי ואילו היה נותן התורה על ידי ר' עקיבא עליו השלום שהוא סוד הבינה \nהיתה ניתנת התורה בסוד הדעת. השיבו הקב\"ה שתוק כך עלה במחשבה. הכונה לומר שאילו \nהיתה התורה ניתנת בסוד הדעת על יד הבינה לא היה לקליפות התלבשות בתורה כלל ולא חלק \nבה והקב\"ה רצה לתת חלק ואחיזה לה כדרך שעלו הניצוצו' הראשונות בחכמה ש\"ך ניצוצין \nכנז' בזוהר. וזהו כך עצה במחשבה כמו שבמחשבה העליונה נתגלו ניצוצות הדינין והקליפות \nלהיות להם חלק ואחיזה שם. כך ניתנה התורה בסוד ת\"ת ומלכות על ידי דעת כדי לתת חלק \nאל הקליפות שתתלבש התורה בהם כפשטיה שהם מעולם העשיה כנודע ששם הקליפות: \nעוד אפשר לפרש ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לומר שיששכר הוא ירכא ימינא שהוא נצח \nומשם היה ר' עקיבא ע\"ה ולפיכך לית ליה זכות אבות כי האבות הם בגופא בסוד חג\"ת ונצח \nלבר מגופא ולפי שנצח שהוא פגום בסוד וגם נצח ישראל לא ישקר לכן נמשך למקום הגרים \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ולפי שהיריכים הם בסוד בנים כד\"א וכל בניך לימודי ה' לכן אמר ומבני יששכר ולא אמר \nומיששכר כו' אלא ומבני יששכר וסוד היריכים לפעמים הם לבר מגופא בתי בראי ולפעמים הם \nבתי גוואי והענין הוא כי כאשר תתפשט הבינה עד הוד בסוד חמשים שעריה אז יכנסו אלו אל \nהקדש פנימה ויקראו בתי גוואי בהתפשטות (דף ס\"ג ע\"א) הבינה בהם וזמ\"ש יודעי בינה \nלעתים כי לפעמים הם יודעי בינה ומקבלים שפע ממנה. ולפעמי' הם לבר מגופא ולפי זה \nתהיה רוחו של ר' עקיבא כנגד נצח שבבינה כאשר תתפשט למטה ולפי שהכתו' הזה אין לו רמז \nעל היות ר' עקיבא מיששכר צכן פתח ואמר ויבא יעקב מן השדה בערב כו' לומר כי סוד \nעקיבא הוא סוד התחברות יעקב עם אל\"ף שהיא בינה וזה התחברות היה בפירוש אם ביששכר \nעצמו אם בר' עקיבא וזמ\"ש שכור שכרתיך שכור השתא שכרתיך לבתר זמנא אחרא וזמ\"ש וישכב \nעמה בלילה הוא ולא אמר ההוא לומר שיעקב עצמו נתנוצצה רוחו ביששכר בסוד העיבור וזהו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ענין השכירות ביששכר משא\"כ בכל השבטים ולפיכך זכה יששכר ור' עקיבא בתורה יותר מכל \nהשבטים בסוד גופא שהוא יעקב שנכלל ביששכר שהוא רמז על יעקב שהוא תורה שבכתב ונמצא \nלפי זה שיש לר' עקיבא זכות אבות אעפ\"י שהוא בן גרים כי יעקב נכלל בו ולפי שאינו \nדומה התנוצצות רוח יעקב ביששכר להתנוצצותו בר\"ע כי הנה התנוצצותו ביששכר הוא בעלמא \nדאתי בסוד יש והוא הכולל דעת בבינה בסוד אם אין דעת אין בינה וזמ\"ש יש השתא \nוהתנוצצתו בר' עקיבא הוא סוד התנוצצות (ד\"ש ע\"ד) ת\"ת בנצח בהתפשטות בינה כמ\"ש \nבתקונין דת\"ת בנצח בשם בן ארבע ומלכות בהוד בשם אדנ\"י וזהו שכרתיך לבתר זמנא והכל \nבסוד יעקב כמו שכתבתי. ואם תאמר איך יתכן שיעקב שלא חטא במכירת יוסף שיתגלגל ביששכר \nפעם שנית דהיינו בר' עקיבא ע\"ה לזה הקדים לומ' כי פנחס הוא אליהו לומר שכמו שפנחס \nנכנסו בו נשמות נדב ואביהוא כנודע שנתגלגל באליהו נכנסו בו גם כן נשמות נדב ואביהוא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "כמו שנרמז בפסוק ויהי נא פי שנים ברוחך אלי שהכונה על נדב ואביהוא. הרי שנתגלגלו עם \nנפשו באליהו אעפ\"י שכבר נתקנו. כן גס כן אירע ליעקב פעם ראשונה נתעבר ביששכר. פעם \nשנית בר' עקיבא ע\"ה נמצא שר' עקיבא אית ליה זכות אבות. ואם זה הרוחנו דרך אחרת בכל \nהמאמר מתחילתו והוא כי מה שהיו פניו ירוקין הוא להיותו תמי' כיצד אפשר שנשמות \nהצדיקי' שהם השבטים הקדושה והטהרה תכנס בנפש גרים ובבן גרים במקום הקליפה והטומאה \nלזה השיבו שלא מפני זה ימנע לומר שהשבטים נתגלגלו בעשרה הרוגי מלכות וזהו אימא מה \nדתימא כי יעקב עצמו נכנס עמו שהוא סוד התורה שאינה מקבלת טומאה דאורייתא היא רוצה \nלומר שיעקב הוא שם דאיהו אורייתא דאינה מקבלת טומאה וגם על דרך הראשון שהיה תמה \nמפני היות מיתתם על ידי סטרא אחרא מצד הטומא' השיבו על דרך זה כי יעקב נכנס עמהם \nוכולם בסוד התורה שאינה מקבלת טומאה כדי שלא תשלוט עליהם סטרא אחרא. ולכן השיבו ר' \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "יודאי סוד ה' ליראיו רוצה לומר שהוא סוד גדול ומכוסה ושאל לו שכיון שעשרה השבטים \nנענשו על מכירת יוסף מה ענין יעקב להתגלגל עמהם כולם לפירוש הזה ולפירוש האחר עם ר' \nעקיבא על זה השיבו ר' עזריה לומר פנחס הוא אליהו לומר אל תתמה על הדבר כי כן מצינו \nבפנחס שנכנסו בו נשמות נדב ואביהוא אעפ\"י שלא היו צריכים כדכתיבנא. חזר והקשה לו ר' \n(ע\"ב) עקיבא לית ליה זכות אבות כי בשלמא שאר עשרה הרוגי מלכות היו מישראל אבל ר' \nעקיבא היה בן גרים ואיך יבא עם יעקב אחר שאין זה מזרעו. והשיבו ומבני ישששכר יודעי \nבינה לעתים כדפרישנא ואע\"ג שיעקב היה עם כל שאר השבטים העשרה ועם כל עשרה הרוגי \nמלכות עכ\"ז הוצרך ללאה להשכיר ליעקב שיבא ביששכר יותר מכל השבטים להיותו בן גרים. \nואמרה כי שכר שכרתיך כדכתיבנא. ומפני שקשה למה היתה מיתתם על ידי סטרא אחרא עד \nשהוצרך יעקב להכלל עמהם כדי לשמרם לכן השיב וקנו למלכות שמים גופין דלהון רוצה לומר \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "כי הוכרח להיות מיתתם על ידי סטרא אחרא כדי לקנות מלכות שמים בסוד עשר מלמטה למעלה \nבמלכות להתחבר עם שמים בסוד מ\"ן דילה שנעשו עם עשר רוחין אלו של הרוגי מלכות שנכנסו \n", "en": ""}]}
