{"bookId": "kabala-4dff7e528cbd", "part": "1", "torah": "7", "title": "שער מאמרי רז״ל — מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו", "hebrewTitle": "מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dff7e528cbd/1/7/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dff7e528cbd/1/7/", "segments": [{"index": 1, "he": "מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו \nשם פרשה מ\"ג וז\"ל ר' לוי בש\"ר יוסי ן' זמרא אמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו שלשה \nמילין כו'. קודם שאכנס בביאור המאמר הזה מוכרח אני להציע קצת הצעות וכללים בחכמת \nהקבלה כדי שתוכל להבין מעט קט מזער עם שאקצר ועולה בחזקת היד. תחילת כל צריך לבאר \nענין אדם וחוה הם זו\"ן הם ב' אותיות אחרונות משמו הגדול ית' אשר ז\"א הוא כולל ששה \nספירות מחסד עד יסוד ולכך נק' ו' ונוקביה היא בת שבע ספי' שביעית שהיא אות ה' תתאה \nוהמעיין בראות היות הז\"א נק' ו' לא יטעה בו לומר כי אין בו רק ו' ספירות אלו כי אין \nקדושה פחות מעשרה והנה עם ראש ו' זו יושלם לי\"ם והענין הוא כי כל יו\"ד כלולה מג' \nבסוד רישא וגזע' ושביל' הנז' בזוהר בפ' בלק דר\"ד ע\"א והאי הוא עצמו מ\"ש בפ' ויקרא \nד\"י ע\"ב בגין דהאי יו\"ד קוצא א' לעילא כו': \nוהענין הוא בקצור מופלג כי אין לך דבר פחות מעשר כמ\"ש והוא צורת הוא\"ו יש בה ראש \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ותוך וסוף והם סוד ג' יודין וכל אחת מהם נחלקת לרישא גזעא ושבילא הרי ט' והם חב\"ד \nי' עילאה וחג\"ת י' אמצעיתא ולה\"י י' תתאה ושלשתם אות י כזה ועל זה נק' ז\"א א\"ח בגי' \nט' ובהתחברות י' עמה נהר דנגיד ונפיק בחי' היסוד ו' זעירא בלתי ראש אז נעשת ה', ד' \nעל ו' כי ו' דיסוד גנוז ברחם דידה כי היא צורת ד' בסוד משרז\"ל כשם שיש צירים ודלתות \nלאשה כמש\"ה כי לא סגר דלתי בטני ונאמר כי נהפכו עליה ציריה וסוד הצירים היא צורת י' \nשבאחורי הד' וכשהדלת נשבר ציר שלה נעשת ר' בסוד אל אחר ואין להאריך בזה. ואמנם לכן \nד' דאחד רבתי להיות בה עובי ב' דלתין הרי כזה מצאנו היות בה ב' דלתות וב' צירים \nובהתחבר ב' דלתות אלו יהיו צורת מ\"ם סתומה כזה ם' ואז נעשית סוד (ד\"ש ע\"ג) י\"ם כי \nתחי' בהיותה דלת לא נכנס בה היסוד רק צורת ו' ומתחברות שערים ו' עם ד' ונעשת ה' \nועתה בעשותה מן אות ד' צורת מ\"ם סתומה גם הוא עלה במחשבה והרים ראש באות ו' שלו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ונעשה למנין עשר ונתחברו ונעשו (דף י' ע\"א) י\"ם והנה ה' וי\"ם הם שוים במספרם אלא \nשזה לחשבון זעירא וזה לחשבון רברבא: \nונחזור לעניינינו כי גם ז\"א הוא נק' ו' אלא שבתחילה היה קטן בסוד חדל נא מי יקום \nיעקב כי קטן הוא ולכן נק' או ו' שבשמו הגדול ית' ז\"א כי ב' אותיות הראשונות אין בהם \nשנוי האמנם בשתים האחרונות יש עלייה וירידה והכל תלוי ע\"י מעשה התחתונים בסוד תנו \nעוז לאלהים על ישראל גאותו ואין הגאוה אלא בראש והוא סו' מנחל בדרך ישתה ע\"כ ירי' \nראש כי ע\"י נחל קדומים שהוא הבינה מרים הז\"א ראש ונעשה אות ו' בסוד כונן שמים בתבו' \nוזמ\"ש מי יקום יעקב מ\"י שהיא הבינה הוא יקום ראש יעקב כי עתה בזמן הגלות קטן הוא \nואין לזאת הו' ראש אך לעתיד לעה\"ב יגדל לו ראש ואז לא יקראו לו ו' כי אם י' כי יהיה \nשלם בכל עשר ספירותיו וז\"ס לא יעקב יאמר עוד שמך המורה על לשון עקב בלתי ראש כי אם \nישראל הם אותיות ל\"י רא\"ש וז\"ס הנרמז בפ' ויקהל דרי\"ד שמע ישראל יש\"ס בגין דאית \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ישר' זוטא כו' ורזא דא יהיה ה' אחד ושמו אחד פי' כי מה שהיה עתה חבור א' י\"ה והב' \nו\"ה יהיו לעת\"ל שניהם שוים ויהיו י\"ה י\"ה וזמ\"ש יהיה ה' אחד ושמו אחד הם ב' פעמים \nאחד ב' היחודים הנז' שוי' ואל תתמה אם ס' הזוהר מפרשו בעת התפלה של כל יום כי כן \nהאמת כי מה שיהיה לעתיד תמידי הוא עתה לפרקים ע\"י מעשינו: \nונחזור לעניינינו כי הלא ז\"א הוא לבדו בעל י\"ם שלימות אך לא כל הזמנים שוים ואמנם \nהג' ספירות עליונו' הנתוספת בו אינם חב\"ד העיקריות הג\"ר שבי\"ס אלא הם ג' ספירות \nהנמצאות בז\"א עצמו ובזה יהיה לך מפתח גדול בראותך בס\"ה שפעמים אומר או\"א ופעמים \nאומר חו\"ב והבן זה והנה נודע כי גם דרך טבע קומת האשה קצרה משל איש וראש האשה מתחיל \nמאמצע קומת האיש ההוא מתחת החזה דז\"א הנז' מצד אחוריו כנז' באדרא רבא דפ' נשא וז\"ל \nבהאי אדם שארי ותקין כללא דדכו\"ן כו' ואשתליף לאחורוי ועבד גלגלתא דנוק' כו' והבן \nאומרו בהאי אדם ולהורות כי כל זה בז\"א אשר הוא אדם שלם בכל י\"ס ועוד יש גבוה מעל \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "גבוה וכלם נקראים בשם אדם וז\"ס הצלע אשר משם נבראת חוה מאחורי אדם כי בצלע שאחורי \nהחזה שם התחלת ראש הנוק' והנה נמצאת כי היא מתחלת מחצי גופא דז\"א שהוא סוד מדת הת\"ת \nשבז\"א ובחציו ולמטה מתחלת ראש הנוק' הרי כי י\"ס דנוק' דיליה שעור קומתם כמדת ג' \nספי' וחצי שלו שהם חצי הת\"ת ונה\"י: \nאמר שמואל כך מצאתי כתוב ולאו דוקא חצי ת\"ת כי אם בשליש האחרון כמו שנתבאר אצלינו \nבשער ההקדמו' בכמה מקומות ובפרט דף צ\"ו ע\"ג. בסוד המזוזה ומצאת שם כי תדרשנו האמנם \nשעור הכתר דידה הוא כשעור חצי הת\"ת האחרון שבו ושאר ט' ספי' הם כשיעור נה\"י שלו \nנמצא כי כל ספירה אחת שלו מאלו הג' נה\"י הם כוללים שעור ג' ספירות שלה כי קו ימין \nדידה חח\"ן נאחזים בנצח שלו וקו שמאל דידה שהם בג\"ה נאחזים בהוד שלו וקו אמצעי דידה \nשהם דת\"י נאחזים ביסוד שלו הרי שנה\"י שלו (ע\"ב) נק' שלש של שלש שלש והם סוד התקיעות \nשל ראש השנה שאז נברא אדם וחוה בו ביום כמו שנאמר זה היו' תחלת מעשיך אלא שלא השלים \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "העשירית שהיא המלכות דידה דתקינו סוד התרועה ולכן היו תשר\"ת תש\"ת תר\"ת ובחי' זו היא \nהנק' דינא רפיא תרועה וכנגדם תשעה ברכות דר\"ה ג' ראשונות ג' אמצעיות ג' אחרונות וג' \nאלו נה\"י עצמם סוד מלכיות זכרונות שופרות ואין להאריך יותר בזה. והנה כתר דידה \nמקומו בת\"ת שלו וז\"ש עטרת ת\"ת לעמוסי בטן. כי עטרת דידה היא בת\"ת דידיה מחציו ולמטה \nשהיא סוד הבטן אשר שם המעין אשר היו הנשמות של בני ישראל גנוזות קודם נתינתם ברחם \nהנוק' וזמ\"ש לעמוסי בטן הם ישראל הנק' עמוסים מני בטן. והנה אין דרכינו להאריך לשון \nולהרחיב פה בענין מציאות הכת' ודרכינו להכנס במנין הי\"ס אמנ' טעם הדבר לא ניתן \nלהכתב כי הדברים ארוכים ואין (ד\"ש ע\"ד) הדעת סובלתם: \nהכלל העולה מכל הכתוב לעיל כי קומת המל' שהוא מתחי' מחכמה דידיה (נ\"ל דידה) ולמטה \nעד מלכות שבה הם באחורי הז\"א כנגד נה\"י דידיה ממש וז\"ס וירא והנה באר בשדה והנה שם \nג' עדרי צאן רובצים עליה הם נה\"י דידיה רובצי' על כל מדת המלכות הנק' באר בשדה. \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ואגב אורחין נבאר קצת ענין באר בשדה כי ב' כינויים אלו נק' שם במלכו' ומה עניינם \nאמנם הענין הוא כי בית נק' בית מושב בני אדם והוא מקום מושב הספי' בעצמם אך מאחורי \nהז\"א אינו נק' בית זולתו שדה כי יצא מכלל מדבר שמם ונכנס לכלל שדה הראויה לזריעה \nבסוד אסתר קרקע עולם היתה ולכלל בית לא באתה עד היותה פב\"פ ואז תקרא בית ואין כח \nבזה זולתי ביעקב אשר הוא המזווג פב\"פ נמצא כי בית ושדה ומדבר ג' כינויים אלו הם \nבמלכות האמנם בית תקרא בהיותה פב\"פ כנגד נה\"י ולכן נק' בית כי צור' קוים אחד מכאן \nואחד מכאן ואחד באמצע הוא היםוד האוחז בנו\"ה ושלשתם צורת ווי\"ן כי כלם הם ו' דשמא \nקדישא המכונה בשם ז\"א ולכן כל י\"ם צורת ווין בסוד כל הנפש הבאה ליעקב ששים ושש כי \nהיא היא הקו בעצמה וחלקיה הנחלקים לעשרה ווין נעשים ששים ועצמות ו' זו הוא סוד \nהיסוד אשר עליו פי' בזוהר בפ' שמות ס' דא יעקב ושש דא יוסף דא תרין ווי\"ן ואין \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "להאריך בזה אעפ\"י שיראה למעיין כי דברי סותרים זה את זה אי איפשי להאריך בזה: \nנמצא כי סוד בית הוא מורה על עת הזווג בהיותם פב\"פ ובהיותה באחו' כנגד נה\"י דידיה \nאלא שכבר היא מוכנת ומקושטת ואין חסר בה זולתי החזרת פב\"פ אז נק' שדה כעין שדה \nהראויה לזריעה אך עדיין אין בו ישוב ואז נקרא' חקל תפוחין הם נה\"י הנק' תפוחין. ואם \nנרצה להאריך בזה נאמר כי חקל הוא אחורי נה\"י ותפוחין כנגד אחורי חב\"ד כי הם סוד \nהקדש כי לעולם כל קדש אינו אלא במוחין שהם ג\"ר ושמור כלל זה בידך כי אז בע\"ש היא \nמקבלת מכל אחורי הז\"א עד ג' ראשונות לכן צריך לבעלי מעשה לצאת בשדה בע\"ש לחקל \nתפוחין קדישין ולהכניס אז הכלה העומדת שם בשדה ולהכניסה בביתו פב\"פ וז\"ס בתי גואי \nובתי בראי ואין להאריך (ע\"ג) בזה ונק' שדה להיות כי הש' צורתה ג' ווי\"ן והם אחורי \nנה\"י דידיה אלא שלהיותה באחור הוצרכו להתחבר אורם ונעשו צורת ש' לאזור כח מחמ' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הקלי' העומדים באחוריים אשר הוא סוד אלהים אחרים מלשון אחוריים וז\"ס לא יהיה לך \nאלהים אחרים על פני והבן זה וז\"ס ש' של שקר הנאחזים בה ק\"ר ונעשים שקר והנה גם זה \nלעומת זה עשה האלהים וכמו שיש נה\"י דקדושה יש נה\"י דקליפה וגם הם בצורת שי\"ן אלא \nדאינון בפרודא כי ק\"ר הם בגי' ש' אלא דאינון בפרודא שנפרד היסוד דסטרא אחרא מנצח \nהוד דידיה וז\"ס ק\"ר כי אז נתפרדו נחש ורוכבו ולא יכלו להזדווג יחד כי היסוד שלו \nנכרת מן הנצח הוד שלו ונעשה סריס ונתקרר וזהו ק\"ר וז\"ס כי הנה אויביך ה' כי הנה \nאויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און ולכן נרמז זה ביום שבת כי אז בתחלת ליל שבת נעשה \nשדה כנז' והם רוצים להתחבר שם בשד' במעשה קין זוהמא דנחש דכתיב ביה ויהי בהיותם \nבשדה וגו' ואז יתפרדו כל פועלי און ואין להם כח להזדווג וז\"ס המזיקין שנבראו בע\"ש \nשלא נברא להם גופות משום דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין כנז' בסבא דמשפטים ולכן נק' \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אל אחר משום דיתיב באחוריים וזמ\"ש בפ' בלק על פסוק אשר הלך חשיכים שראן בחבורא \nומתפרשאן מיד וזהו הנז' בסבא דמשפטים על ההוא נחש דפרח באוירא הוא הנחש העליון אשר \nפורח באויר ואין לו על מה שיסמוך והם הרגלי' סמכי דגופא והנחש אתקציצו רגליו והוא \nפורח באויר ואין לו על מה לסמוך וז\"ס השקר אין לו רגלים והנה רוצה לפרוח ולעוף עד \nמקום אחורי נה\"י דז\"א באויר הפנוי אשר שם וז\"ס אם תגביה כנשר האמורים בעשו ואם בין \nככבים שים קנך הוא אשר בו כוכבי' ומזלות הוא אחורי יסוד דז\"א כי עד שם רוצה לעלות \nהנחש כדי ליקח הארה משם כי מתקנא בראות אדם הרוצה להזדווג עם חוה בע\"ש ביום שנברא \nואז עולה להטיל זוהמא ואז משליכים אותו למטה וזמ\"ש משם אורידך נאם ה' וזמ\"ש שארי \nבחבורא ומסיימי בפירודא וז\"ס הנז' בפ' ויקהל וז\"ל ת\"ח יומא שתיתאה כד מטי זימנא \nדליק כו' ע\"ש והבן: \n(ד\"ש דף ח' ע\"א) ונחזור לענין כי בהיותה באחור אז נק' שדה עפר הראוי לזריעה ומאחורי \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הנוקבא עומדים הקליפות ומקומם שם נק' מדבר שהעפר שלו נקרא אבק שאינו ראוי לזריעה \nבסוד ויאבק איש עמו ואמנם נק' שדה ע\"ש שעומדת אחורי הש' שהוא נה\"י דידיה והוא סוד \nד' דשדה והיא מתקשט' בקשוטי' הם הארת פנים בנה\"י מצד עצמם מצד פנים ששם הם ג' ווי\"ן \nכנ\"ל ונעשים מכחם ה' שצורתה ג' ווי\"ן כי עם היות שבתחילה מקבלת מנצח הוד לבד ואינה \nראויה לזווג ונק' ד' ואח\"ך נתוסף בה ו' ביסוד ונעשת ה' וראויה לזווג ואח\"ך חוזרת \nפב\"פ ונעשת בית כנז': \nכלל העולם מכל זה כי קומת המלכות נחלקת לג' קוים קו ימין חח\"ן שיעורם באחורי נצח \nדז\"א וקו שמאל דידה בג\"ה באחורי הוד שלו וקו אמצעי דת\"י באחורי יסוד שלו ואמנם כל \nזה הוא בהיותה ראויה לזריעה ונק' שדה כי המקום ההוא יקרא שדה אמנם מציאות המלכות \nעצמה תקרא באר (ע\"ד) הנובעת מ\"ן לקבל מ\"ד מבעלה בסוד הבאר שעלה לקראת יעקב כמ\"ש \nחז\"ל וזהו והנה באר בשדה פי' כי ראה יעקב שכבר היתה רחל העליונה מוכנת להזדווג כי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "כבר היתה באר בשדה וגו' האמנם לפעמים אין שעור קומתה זולתי באחורי היסוד לבד \nולפעמים תחת היסוד בסוד השליך משמים ארץ ולפעמים יורד' לברי' בסוד לכי ומעטי את \nעצמך להיותם בסוד נקודה לבד ולא בסוד פרצוף והוייא תמן ראש לשועלים והנה הוא סוד \nהמחלוקת של רב ושמואל במס' ברכות פ\"ט חד אמר פרצוף היתה וחד אמר זנב היתה ואלו ואלו \nדברי אלהים חיים. והענין הוא ברמז כי ב' נשים היו לו לאדם חוה אחת וב' וכנגדם אמרו \nפרצוף וזנב והענין הוא כי הא' יצאה מאחוריו העליונים והב' מאחוריו התחתוני' כי כבר \nביארנו לעיל כי קומת האשה חצי קומת האיש נמצא שיש באיש ב' קומות מבאשה וז\"ס מ\"ש \nרז\"ל במס' בתרא פ' הספינה וז\"ל ואולך אתכם קוממיות ב' קומות של אדה\"ר והם ר' אמה \nמאה אמה בלבד הם נ' לזו ונ' לזו בסוד ב' ההי\"ן כל א' כלולה מעשר והם ב' חצאי האדם \nהכולל י\"ס והם כל א' כלולה מחמשים ספי' שלו הם חמשים ומאתים: \nואמנם הא' היתה פרצוף והב' עדיין לא היתה אלא זנב נקודה לבד בלתי פרצוף עד שאח\"ך \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "כתיב ביה ויבן ה' אלהים את הצלע כו' ומי שיחפוץ להבין יסתכל בדברי רז\"ל של רב \nושמואל ונחזור להבין הך דרו\"ש ע\"ד האמת כי הנה שופריה דיעקב כעין שופריה דאדם וכמו \nשהיו לאדם ב' נשים חוה א' וב' כך ליעקב לאה ורחל כי חוה הא' היא הקליפה החופפת על \nלאה שבקדושה ולפי שחשב יעקב כי היתה דוגמת חוה א' לא היה חפץ לקחתה וז\"ס כי שנואה \nלאה כי כפי מה שחשב הוא היה שתינתן לעשו דוגמת חוה אחת לילית חייבתא כלתא דסמאל שרו \nשל עשו אלא שע\"י תפלותיה ודמעותיה לקחה יעקב ולאה היא סוד פר' לפי שיצתה מאחורי \nפרצוף דז\"א וזה סוד קשר של תפילין של ראש מאחוריו ורחל היא זנב כי היא מאחו' ולמטה \nואח\"כ גם היא נתקנת כאחותה ונעשת פרצוף והיא תפלה של יד במקום החזה כנגד הלב כי שם \nביתה ולכן נאמר בלאה ועיני לאה רכות כי יונקת מצד העינים כי היא במקום הפרצוף אך \nברחל לא ניכר בה מציאות העינים זולתי נאמר בה ורחל היתה יפת תואר וגו' וז\"ס הנאמר \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בסבא דמשפטים עולימתא שפירתא דלית לה עיינין והיא סוד כוס של ברכה דצריכים למיהב \nעינוי ביה להמשיך לה אור מיסוד העינים שאין לה. וענין ב' נשים הם סוד הא לחמא עניא \nמה דרכו של עני בפרוסה היא סוד המלכות הנק' עוני ובהיותה בסוד העוני שהוא בפסח קודם \nנתינת התורה אז נק' עוני ואז היא פרוסה בסוד פריס פריסת מלכותך והוזכרו ב' מיני \nפרסות אחד מה שנחלקה המלכות ממנו ונטלה וניתנה לזולתו ועוד כי גם שם היא פרוסה \nוזמ\"ש ויהיבת למדי ופרס החצי למדי והחצי לפרס כאשר התנו ביניהם כמ\"ש ז\"ל אי מינן \nמלכי מינייהו אפרכי והענין הוא כי בכל מקום שגלו שכינה עמהם והמלכות העליונה גלתה \nבבבל הוא רישא די דהבא וכשנסתיים הגלות בטלה (דף י\"א ע\"א) השררה מבבל בסוד היו צריה \nלראש ונתנה למדי ופרס וגלתה השכינה בין ב' המלכיות ההם נמצא כי אותה המלכות שהיתה \nגולה ממקומה אצלו פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס וסוד הענין הוא כי בבל היא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "רישא ולכן אין שם פירוד אך מדי ופרס הם כנגד ידוהי ודרעוהי די כסף ושם נחלקו לב' \nזרועות ולכן מלת פרס נקרא כן ע\"ש הפרוסה והחלוק' הנעשית בימיו כמש\"ה אשר שם (ד\"ש \nע\"ב) שמות בארץ וכיוצא בזה נאמר בפ' שלח לך וז\"ל ופרסין מלכין דפרס אשתמודע הכא: \nונחזור לענין כי אלו הם סוד ה' תתאה וזה מ\"ש הא לחמ' ולכן נפרסת לשתים כי כן אות ה' \nהיא יכולה להתפרס וניכר בה יותר משאר האותיות כי היא ד' על ו' כנגד רחל הלוקחת ה' \nמדות באחורי הז\"א והם בת\"ת ונה\"י וכנגד לאה ששעורה ששה מדות באחורי הז\"א והם כחב\"ד \nחו\"ג והנה בשם פרסין נעשים שנים אך בעת העושר אז כלם נעשות בחי' אחת ואין ביניהם \nפירוד וז\"ס יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל \nוהנה מלת שתיהם היא מיותרת כי כבר נודע כי רחל ולאה שתים היו בלבד ולא שלש ועוד \nמניינא למה לי והענין הוא כי בזמן רחל ולאה היו נפרדות להיות כי עדיין לא נתנה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "התורה ועדיין הין נקראים לחם עוני שהוא בפרוסה האמנם בימי רות כבר נתנה התורה והיא \nלבדה כוללת שתיהם ביחד לכן נאמר שתיהם וסו' הענין הוא כי הנה ערפה היא כנגד לאה כי \nכן שמה מורה עליה על שהיא בסוד העורף דוגמת לאה שבקדושה שהיא קשר של תפילין ואלו \nזכתה להתגייר היתה נתקנת דוגמת לאה שנתקנה על ידי תשובתה ודמעותיה ולכן לא נתנה \nלעשו האמנם ערפה כאשר לא נתגיירה אז חלק הטוב אשר בה הוברר ממנה ונתנה אל רות וחלק \nהרע שבה גרם ששבה אל עמה ואל אלהיה נמצא שהיתה רות כלולה ברחל ובלאה ולכן אמר הכתו' \nיתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר הם היו שתים נפרדות וזו לבדה היתה \nכוללת שתיהם יחד כאמור וכן היה הענין בבעליהם כי היו שנים מחלון וכליון ולפרקים היו \nשניהם בבחי' אחת אך יש זמן שהם משמשים לשנים דוגמת יעקב ויש' וכשנתקנה רות נתקנו \nג\"כ מחלון וכליון ושניהם נכללו בעובד אבי ישי ודברי' אלו הם עומדים ברומו של עולם \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ולא יחשוב האדם כי על דרך מקרה קרה אלימלך ונעמי וב' כלותיה כדוגמת של רחל ולאה היו \nאחיות בני לבן ונתגיירו כך רות וערפה היו אחיות ונתגיירו ואין להאריך בזה כי הוא \nסוד נמרץ: \nאמר שמואל ואפשר עוד לומר שתקנה רות עתה מה שפגמה חוה בימי אדה\"ר ואתי שפיר בג\"ש \nנאמר כאן האשה הבאה וכו' ונאמר להלן לזאת יקרא אשה כו' ולכן נאמר עליה בימי שלמה \nהמלך ע\"ה וישם כסא לאם המלך לאימא של מלכות וארז\"ל זו רות כנלע\"ד: \nגם זה הוא ענין סוד דינה בת לאה כי הנה נודע כשהנחש הטיל זוהמא בחוה כל הנשמות \nנתערבו מטוב ורע כנז' בס\"ה בר\"מ בפ' בהר סיני ע\"ש כי אפי' האבות בעצמם נתפרדו כי \nהיו מעורבי' מטוב ורע ולכן יצא ישמעאל מאברהם ועשו מיצחק ואז (ע\"ב) נתלבנו ונפרדו \nמחלאת זוהמת הקליפה הדבוק' עמהם ולכן חוה א' היתה קליפת לאה ולאדם לא נתנה לאה כי \nעדיין לא נתקנה לאה נכן יעקב דשופריה מעין שופריה דאדם לא מצא נחת רוח אלא ברחל \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שהיא חוה ב' דוגמת אדם שאמר לזאת יקרא אשה לזאת ולא ללאה א' ולכן היתה לאה עלמא \n", "en": ""}]}
