{"bookId": "kabala-50586d1451fb", "part": "1", "torah": "11", "title": "ספר יונת אלם — פרק מג", "hebrewTitle": "פרק מג", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-50586d1451fb/1/11/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-50586d1451fb/1/11/", "segments": [{"index": 1, "he": "פרק מג\nוממאי [בכת\"י - ואע\"ג] דאמרי רבנן כי עקר השפעת עתיק יומין הוא בב' ראשים הנלוים \nאליו אין ואריך. הנה אלה הז' מדות אחרונות דעתיקא קדישא תשלחנה הארה ושפע בסוד \nהתפשטות להחיות כל האצילות שהן י' מדות מבלעדיו אחרי היותו להם בסוד א\"ס כפי אחד מן \nהדרכים שפירשנו למעלה. וכבר זכרנו כי כח החסד דעתיקא הוא הנשמה לכתר אריך וגבורה \nלחכמה שבו והן במקום כתר וחכמה של כלל האצילות נשארו ד' ספירות דעתיקא מת\"ת עד \nהיסוד כי מלכות אין בו בסוד ההתפשטות הזה רק העטרה שביסוד היא בחינת מלכות שבו כי \nאין לו בת זוגו כמו שאר הפרצופין שהן זוגות אין ואריך. אבא ואימא. ישראל סבא \nותבונה. נער ישראל ולאה. יעקב ורחל. והנה ת\"ת דעתיקא שנתלבש תחלה בקרומא דאוירא \nעכשיו נתפשט בבינה בסוד גרון. ובארנוהו. ונצח דעתיקא יש בו ג' פרקין העליון מתפשט \nבחסד אריך שנתלבש באבא. והשני בנצח אריך שנתלבש בזעיר. והשלישי אין לו מקום באצילות \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "וכן בהוד לאידך גיסא. הפרק העליון מתפשט בגבורת אריך שנתלבשה באימא והשני בסוד אריך \nשנתלבש בנוקבא והפרקים התחתונים לשניהם נתפשטו בבריאה יצירה עשיה להחיותם. ואע\"פ כן \nמה שחוץ לקומת דאריך לא יקרא אצילות אבל עתיקא קדישא הוא מחיה את כולם ומושיע אין \nבלתו. וההבדל בזה בין עתיקא לא\"ק הוא כי עתיקא אין פרקי נ\"ה התחתונים שלו יוצאים \nלמטה מן האצילות כי אם בסוד ההתפשטות. אך עקבות משיחא ממש דא א\"ק מגיעות למטה בעשיה \nכי גאות אדם המגביה לשבת תשפילנו לראות בקיום עולמו כי הוא ראשון לעילא עד א\"ס הוא \nאחרון לתתא עד אין תכלית ומבלעדיו אין אלקים מכל מקום הוא נתלבש באותו ההתפשטות \nשעושה אריך לכבודו וכן הדור לו ודי בזה. והנה יסוד עתיקא קדישא יוצא בחזה של אריך \nהרי חזה ציון בסוד היסוד הזה בו קרית מועדינו כי קרית הוא בחינת מלכות הכלולה בו \nואין מועדינו יוצא מידי פשוטה שהן בסוד בינה. אב\"א מצד אריך שהוא מנקודת בינה ואב\"א \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "מצד אימא שמלבשת זרוע שמאל עד החזה והכוונה כי מלכות שביסוד הזה היא המגעת לחזה \nאריך אך יסוד לבדו עד סוף מדתו מגיע לסוף עובי הכתפים של אריך. עוד היסוד הזה עצמו \nמבלי העטרה יש לדרוש בו חזה ציון בחזה דרישא דאין. אמור מעתה כי יסוד רישא עלאה מצד \nעצמו מגיע לחזה הראש השני ולכתפים של שלישי. ויסוד דרישא דאין לחזה אריך ולכתפים של \nאבא ואימא ויסוד אריך לחזה אבא ואימא ולכתפי ישראל סבא ותבונה הרי השבח של עליון \nכמה שהוא משפיע למטה דהיינו יסוד שבו מגיע לכתפים של תחתון שהיא מקום חזה לאמצעי \nולעולם שבח התחתון כמה שהוא מקבל היינו ראשו מגיע לכתפי העליון אלא שלפעמים הכתר \nלמעלה מן הכתפים כגון אבא ואימא שחב\"ד שלהם מגיעים לכתפי אריך וכתרם לגרון בסוד קנה \nחכמה קנה בינה כמו שיבא וגם אריך מקרי היות ראשו מגיע לכתפים של כתרו דאין שהשליש \nממנו בלבד הוא המתעלה על ראש אריך וג\"ג שבכתר זה הן הן הכתפים הדרן ליסוד עתיקא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שנסתיים בחזה אריך על הדרך שבארנוהו כי שם יוצא האור בגלוי בלי מסך ומתפשט לצדדים \nהחסדים לימין להאיר לאבא והגבורות לשמאל לצורך אימא: \n \nפרק מד\nאבא ואימא לפי האמת שני פרצופין הם שנתקנו בבת אחת משירי נקודותיהם של חכמה ובינה \nוהטעם לזה כי הכתר בכל מקום הוא אין שמשמעו העדר וחכמה ובינה חומר וצורה שאין זה \nבלא זה מציאות מושלם כי הא דתנינן צבת בצבת עשויה וכבר בארנו כי מלכות שבכתר קלטה \nבעצמה נקודות חכמה ובינה ואף ע\"פ שנתישבו בה זו בנצח וזו בהוד דידה הנה סלוקן יחד \nתחלה במלכות ואח\"כ ביסוד א\"א בשום פנים אלא כמה שנתלבשו ב' הנקודות זו בזו ואעלו \nאהדדי ואח\"כ נחלקו בנצח והוד לא שחזרו שתים כמו שהיו כל א' בפני עצמו אלא באופן זה \nחציה של זו וחציה של זו מימין נעשה מהן רישא דאין. ימין הנצח לימינו וימין ההוד \nלשמאלו. ומשני החצאין משמאל נעשה רישא דאריך שמאל הנצח לימינו ושמאל ההוד לשמאלו. \nוכן בב' זרועות אריך שמהם אבא ואימא ונדבר בם. דע כי אחרי שנתלבשו הזרועות זה בזה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הנה ב' החצאין הפנימיים האירו באבא והיה פנימיות הימין קו החסד שבו ושל שמאל קו \nהדין שבו ומאחורי הזרועות הארת אמא קו החסד שבה מימין וקו הדין משמאל וכל אחוריהם \nביתה ומחלק הגוף שהוא מייחד הזרועות ונלוה אליהם נעשה הקו האמצעי שלהם מימין אריך \nלזה ומשמאל לזה ועל זה השתוף הגמור שבין חכמה ובינה בכל מקום. אמרו עליהם בזוהר \nכחדא נפקין כחדא שריין ולא מתפרשין כי תקון פרצופיהון נעשה בבת אחת מהתחלה אחד שהוא \nמאור לבושו של אריך זהו כחדא נפקין ואחרי גמר תיקונם הם פנים בפנים זהו שריין כעין \nזרועות אריך שהם מכוונים זה לזה והם ריעים תדיר דלא מתפרשין שלא נפלו לעולם משא\"כ \nבדודים דאינון זעיר ונוקביה שנוקשו ונשברו ובפרט בנפילת נוקביה מחמת קטרוג שאז חזרו \nבסוד נקודה דקה כי שבו ועלו ט' ספירות דידה לאימא והן עצמן הספירות שנתנו לה ממדות \nזעיר והיא עשירית לון בסוד המעשר עתה שבה הארתן של זרועות אריך להשפיע מה שהיה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "פנימה לו בשניהם לימין האצילות ששם נתקן פרצוף אבא מן הג' פרקים שבזרוע עם חלק הגוף \nעד החזה ברוחב ועד הטבור בגובה דכתיב אני חכמה שכנתי ערמה בגי' ב\"י חס\"ד ארי\"ך \nלפיכך נתייחדו החסדים לאבא. ומה שהיה חוצה לו לשמאל האצילות ושם נתקן פרצוף אימא על \nהדרך הזה לפיכך נתייחדו הגבורות לאמא וסימן אני בינה לי גבורה בגי' שכינה שהרי אימא \nהיא עצמה שכינתא עילאה. וכבר ראיתי מי שיחס זרוע ימין כמו שהוא לאבא פנימה לו לקו \nימין חוצה לו לקו שמאל וכן לאמא בזרוע שמאל אך התועלת במה שאמרנו ראשונה היא להראות \nשאין באריך אחוריים [כלל כי אחוריים] שלו הם פנים ממש לאימא ואין בזה מחלוקת אלא \nדאידך לא נחית להכי לפיכך סתם דבריו ואפשר לתרץ באופן אחר כי אמנם הדרך שאנו דורכים \nבו בכלל הדרוש הזה יאות אחר השבועה דכתיב בה ולא אבא בעיר שאין אבא משפיע באמא רק \nמצד בינה שבו וכן קודם תקון המתקלא אבל בזמן שיש כניסה לירושלים של מעלה ושל מטה. \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ואבא משפיע בעין יפה מצד חכמה שבו אז אין צריך לחלק בזרועות אריך ובכל דכותיה \nוילמוד סתום מן המפורש: \n \nפרק מה\nאלמא מחסד אריך ומגבורה שבו עם חצי ת\"ת נתקנו אבא ואמא מחציו התחתון של ת\"ת אריך \nולמטה יצאו זעיר ונוקביה כי מנצח נתקן זעיר ומהוד נוקביה שהיה חצי ת\"ת משלים לשניהם \nהקו האמצעי בסיוע יסוד אריך לזעיר ומלכות אריך לנוקביה. וכאן היה שוים ומקצת ת\"ת \nאריך כתר לשניהם אלא שקטרגה הנקבה וירדה עד מלכות אריך שהיא עטרה בראש יסוד וזעיר \nירש את מקומה ולקח כל נה\"י דאריך וזהו שאמר הכתוב ונתתם את נחלתו לשארו ודרשינן את \nנחלת שארו לו והנה במעוט הזה היא הדרשה שאמרנו וכשהיא עולה עמו יתקיים הכתוב כפשוטו \nאלמא מוסיפין לפשטיה דקרא שיש בו תוספת ועלוי רב לשכינה וגורעין ודורשין כדאמרן שיש \nדרשה לסוד מעוט הירח שהיא (עתיד נפרצה עתיד נבנית) [עתים נפרצת עתים נבנית]. ודע כי \nהתפשטות אבא ואמא הוא לפעמים עד טבור אריך בלבד ולפעמים עד הרגלים הא כיצד בזמן \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שזעיר נעשה פרצוף שלם גדול מלא קומתו בן י' ספירות ונכנסים בו מוחין מאריך ע\"י אבא \nואמא אז נאמר דאבא ואימא ומזלא הן הן מוחי זעיר. וכדי שיוכל לקבל כח אריך המעורב בו \nמלבישים אבא ואמא את אריך עד סוף מקום רגליו וזו\"ן נהנים מנו ע\"י. אבל אם אריך אוסף \nרגליו וזעיר מתנהג בקטנות בו' קצוות בלבד. אז אין זו\"ן מלבישים רק ההארה הנשארת שם \nמרגלי אריך ואבא ואמא אוספים הארתם אליהם שלא להלביש את אריך רק עד הטבור כטעם אין \nחכמה ואין תבונה כמשמעו ואין עצה פי' חבור שני היסודות שלהם לנגד ה' שהוא זעיר \nונעשה מקומה חלל בסוד חלול ה' שאין חולקין כבוד לרב דא אריך שיהא אבא ואמא מכבדים \nמקום רגליו ומלבישים אותו וזעיר חי מן הרושם שלהם בלבד לפיכך אריך מסתלק ומתקפל. \nולעולם נשאר (הראש) [הרושם] מגולה שאין ההלבשה אלא בגוף ועל קטנות זעיר נאמר כי לא \nבכח יגבר איש. והטעם הוא מה שפירש רישיה דקרא רגלי חסידיו ישמור. חסר יו\"ד דא אריך. \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שמר לא נאמר אלא ישמור בסוד חדוש מעשה בראשית למעלה וכל יום קללתו מרובה מחברו למטה \nבעמקי שאול.ורשעים בחשך ידמו כי אריך גונז תמיד האורות שהוא מעלה במקום שאין היד \nשולטת והיא סגולה ערוכה ושמורה לקץ הימין. הדרן לתקון פרצופין דריעין דלעילא שהיה \nבזה האופן הנה חכמה ובינה של אבא נעשו מן הפרק העליון של צד ימין שהוא כולל היד \nוהאצבעות בסוד נשיאות כפים וכן מצד שמאל לאמא ובלאו הכי לא ניחא דכתיב ובשפלות ידים \nידלוף הבית ומן הפרק האמצעי גג\"ת שבזה ובזה שהוא קנה הזרוע מכאן ומכאן נעשו ג\"ג ומן \nהמרפק ששם נה\"י ימין ושמאל נעשו להם נצח והוד כי שם חבור הגוף עם הזרועות והוא \nהמשלים לאבא ואמא הקו האמצעי הכולל דעת בפני עצמו אצל נשיאות כפים ונבארהו בסמוך \nות\"ת ויסוד כי הדדי שהרי יסוד בכל מקום רובו מוצנע בחלל הגוף וכשם שהמלכות של אריך \nנכללת ביסוד שלו כי בה נתקנו יסוד ומלכות כי הדדי בשני פרצופין אלה ג\"כ מעין דוגמא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "של מעלה ונוסיף לקח בכלל הדרוש הזה במקומו בס\"ד: \n \nפרק מו\nמסקינן כי זרועות אריך היו נשמה ופנימיות וחיות לאבא ואמא כי כתר וחכמה שלו דאינון \nגולגלתא ומוחא עם הפנים למעלה אין להם ירידה לכאן כלל. אמנם חצי ת\"ת העליון נשתתף \nבזה עם הזרועות כי הוא היה נשמה ליסודות שניהם ומבטישות הכתר העליון בגרון אריך \nנעשה מזה הגרון כתר א' לשני מלכים האלו בסוד קנה חכמה קנה בינה וצירופם להנחיל \nאוהבי יש שהוא חצי כתר וכלו יש במספר שוה בסוד עתיקא דא אריך שחציו מתלבש באבא ואמא \nוחציו בזו\"ן. ובמקום שמתחילין הסימנין ליכנס בחלל הגוף שם יחשב סוד הדעת לאבא ואמא \nודע כי יש בקנה חוליא ובר חוליא ובוושט שני עורות א' לבן וא' אדום להורות כלילותם \nזה מזה ועוד הרי שניהם בגרונו של אריך שהוא מנקודות בינה. והנה הימיני הוא הגרגרת \nבסוד עה\"ב אין בו אכילה ושתייה כי משם יוצאים ז' קולות שבמזמור הבו לה' והם ז' \nהבלים בסוד מלואו של שם ס\"ג שבבינה. וז\"פ הבל הם בגי' גרון והשמאלי הוא הוושט שסוף \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "התפשטות כחו יוצא ממדה למדה עד מוצא הפרש לאוכלי אכילה גסה בסוד שטו העם ולקטו וכבר \nזכרנו כי לא נאמרו דברים הללו באריך כי אם בסוד התפשטות ואין צריך לכפול לאזן שומעת \nוהנה קנה הוא ה\"פ אל בסוד ייא\"י ושט ה\"פ ס\"ג להורות שהוושט באריך לא ירע ולא ישחית \nכי איננו מתפשט אלא עד הוד שהם ה' מדות וכשנצרף יסוד אריך ליתר הקצוות בהנהגת \nהרחמים הנה ו\"פ ס\"ג יהיה בגימט' חשמ\"ל וכן שם אדנות בכלילות העטרה אצל יסוד שהוא \nעצמו סוד חשמל בסוד קפול רגלי אריך שיסוד עולה אצל ת\"ת וביה כתיב ה' יברך את עמו \nבשלום במספר שוה. אבל בזעיר הוושט הוא במספר ז\"פ מ\"ה וההתפשטת עד למטה מעורר כח \nהדינין. נקטינן כי זרועות אריך וכל גופו מן הטבור ולמעלה הם מכוסים בתוך אבא ואמא \nבסוד לא ראו קורות ביתי דא טהירו וי' גוונים שבו קורות ודאי מעמידים עולם הנסתר \nההוא שפת חלוקי הוא גופו של אריך להיותו מכוסה משני פרצופין הללו מלמעלה למטה עד \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הטבור ויש כאן סוד התפלה כי הוא מעלה סוד תפלת זעיר לעילא לעילא והיא צריכה שיכסה \nאת לבו ולא סגי להפסיק בלבד בכדי שלא יהא לבו רואה את הערוה רק לק\"ש ולד\"ת אבל חצי \nת\"ת התחתון ונה\"י שלו משויירים להיות נשמה ופנימיות לזו\"ן ויהיו מכוסים בתוכם אחר \nהתקון השתא מיהת מגולים הם ראשי מתנים (המכון) [המכוונים] כנגד הטבור עד סוף \nהתפשטותו והם מים תחתונים בוכים כי כל גובה קומתו של אריך נדרש בסוד מים שהוא חסד \nוהגלוי מעורר הבכי בו מרוב הארת הטהירו בהם דואגים שמא ח\"ו יבאו לידי תקלה כמו \nהכלים הראשונים שנתבטלו מרוב האור וכ\"ש בהיותם קרובים למקום שברי כלים והוא אומר \nפשטתי את כתנתי בשבירתם כי חסר ממנו לפי שעה הלבוש אשר היה ראוי להעשות לו מן \nהנקודות התחתונות בסוד הדין החופה על החסד שכן כתנת בגימטריה י\"פ אלקים עם השמות \nאיכה אלבשנה לחזור ולזכות בו. השיב אמריו לו רחצתי את רגלי להרחיקם מן הקליפה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הנמשכת משבירתם ולעסוק בתקוני זו\"ן ואז מובטח הוא שלא יטנף את רגליו כי ד\"ו פרצופין \nאלה ילבישו אותם אחר התיקון וכבר פירשנו למעלה בסוד שבירת התחתונות הרבה טעמים לשבח \nולא אחד מהם צודק באריך כלל חלילה לו להוציא אפי' משהו לקליפות שהן עצמות דברים \nבטלים חלילה לו שיהא טפה מאורו נדחית חוץ למקום כבודו כחוט השערה אפי' רגע אחד והוא \nלא יתואר בהפשט צורה כלל דעליה אתמר אני ה' לא שניתי וכן גלוי מסתורין שלו בחלוקי \nהצרופין לא יתכן בדרכי ה': \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "פרק מז\nראוך מים אלקים עד סוף המזמור יפה הוא נדרש על כלל המאורע הזה שאנו בבאורו כי אמנם \nאלו המים של אריך הם אשר מעל השמים דא זעיר כי על דידיה הם אבא ואמא ואריך עליהם \nזהו מעל השמים אמר כי המים העליונים האלה ראוך אלקים דא טהירו שאין אריך יגור יראת \nהעונש מפניו אך במורא וכבוד יסתכל בו וקורא אותו בשמו בחציו העליון של אריך שהוא \nרשאי על זה בהיותו מכוסה מים לפיכך אלה המים העליונים לא רגזו ולא חלו מפניך אך \nראוך מים תחתונים מטבורו ולמטה ואין להם רשות לקרא יחילו שהם בכים אף ירגזו תהומות \nאלו אבא ואמא דכתיב בהו תהום אל תהום קורא תמיד בלי הפסק זהו כלל שלאחריו מעשה והוא \nאומרו זורמו מים עבות אלו גג\"ת דאריך קול נתנו שחקים נצח והוד אף חצציך יתהלכו אלו \nחצי גבור שנונים אשר ביסוד בב' חלוקות שבו כח החסדים והגבורות לא יגורהו רע כלל קול \nרעמך בגלגל דא זעיר האירו ברקים תבל דא נוקביה רגזה ותחל הארץ בסוד הקטרוג והקטנות \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "בים האחרון דרכך ושבילך במים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וזה השביל הוא נהורא \nדקיק המתפשט שם והוא הגורם כי גם מ\"ט פנים טמא פנים יחשבו במקומם כי הם צל הצל מן \nהפנים שבטהרה אך עקבותיך לא נודעו להם ח\"ו נחית כצאן עמך סוד הנשמות [הקדושות] \nהנכללות בזו\"ן ביד משה ואהרן שני היסודות של אבא ואמא ודע כי מלת בכי\"ם הוא \nנוטריקון ברוך כבוד ה' ממקומו שהוא פיוס מן ההנהגה התחתונה לעליונה וכשראו מרע\"ה \nוכל העדה שהיה זמרי בן סלוא גורם שבירה חדשה ובטול גדול אל האורות העליונים בעונו \nמהרו לתקן הה' עילאה כעין דוגמא של מעלה לפיכך כתיב והמה בכים בגי' ע\"ב מקור המים \nהרומז לאריך וזאת ההעלאה היתה בשרשים העליונים וזה פריה כי אמנם רצה המאציל עליון \nלתקון זה שיוכללו השוקים של אריך ויסוד עמהם בזרועות דידיה והגוף באמצען דאינון תלת \nגו תלת נה\"י בגג\"ת אחרי שפרקי הידים ירדו מסוד נשיאות כפים (להעקד) [להעקר] עם \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הרגלים בסוד למעני למעני אעשה כי הנה למעני הוא בגי' מאתים מחצית ד' מאות עלמין \nדכסיפין עלאין הנמשכים מעתיקא קדישא מן ההויה שבראשו במדת אחורים בסוד ד' יודי\"ן של \nע\"ב שלו בכלילות י' וכאן עולין ב' ויורדין ב' וכבר הניחו הארה ורושם כדי הספוק \nלקיום המוחין של אבא ואמא וסלוק הרגלים היה בזה האופן נצח בגדולה קו ימין הוד \nבגבורה קו שמאל. יסוד וחצי ת\"ת בחצי ת\"ת העליון כי הוא הרוב והתחתון מעוט ויסוד \nששעורו רובע ישראל מלבד שהוא ורובעו ד' משלים אותו לחצי שעור וכאשר נתקפלו רגלי \nאריך למעלה בסוד עקידת יצחק בן אברהם הנה בהרכבת קומת אריך לקפול זה קרינן ביה בסוד \nהעקידה ויבקע עצי עולה כי טבורו וחזה שלו נבקעים ונפתחים להכלל חציו בחציו וב' \nשוקיו הן עצי עולה בסוד הבינה העולה היא למעלה ואז נעשו כאבן השואבת לקלוט בעצמן \nשירי האורות מן הנקודות שהשליכתם אמא כשהגיע עתה עת דודים להתתקן בסוד פרצוף והעלו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "עמהן רוב האור מן השליש התחתון שנשבר בכליו של זעיר עד הבינה הוא המקום שבו נשאר \nבפקדון השליש האמצעי כמו שזכרנו בפ' כ\"ח הגע עצמך שהשליש עליון שנסתלק הוא בסוד \nמקיף של כלל דנקודה מנה ובה. האמצעי המרחף תחת הבינה הוא הפנימי והתחתון שנפל הוא \nהחצון ומעתה עיקר חיות' של זעיר ונוקביה יהיה מן השליש האמצעי שממנו אליהם פנימי \nומקיף השליש התחתון בסוד נובלות שאריך הכשיר העלאתו אלינו בכשרון מעשינו כי לולא \nהסיוע העליון כל מעשינו תהו ושם אצל בינה מצא מין את מינו וניער: \n \n", "en": ""}]}
