{"bookId": "kabala-50586d1451fb", "part": "1", "torah": "12", "title": "ספר יונת אלם — פרק מח", "hebrewTitle": "פרק מח", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-50586d1451fb/1/12/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-50586d1451fb/1/12/", "segments": [{"index": 1, "he": "פרק מח\nקבוצות האורות האלה שהעלה אריך ברגליו הכל יחד נמסר מחסד אריך לחכמת אבא תחלה כי ב' \nידיו של אריך נכללו זו בזו כלא ימינא והוא סוד כוס של ברכה שאוחזו בב' ידיו ונמסר \nלימין והשמאל לא תסייע בשעת ברכה ואריך טוב עין הוא יברך למח אבא וממנו לאמא לצורך \nתקונו של זעיר וזה א' מן הטעמים שמוחי אבא ואמא נעשו מפרקי ידיו של אריך שהם עולים \nבנשיאות כפים ויורדים (בעקר') [בעקדה] דרב גוברייהו לאין שיעור יותר מהכנפים ואלו \nהיינו דורשין מוחין של אבא ואמא מכתפי אריך היה נראה שאין לידיו עליה וכתיב ובשפלות \nידים ידלוף הבית ח\"ו אך לא העלה אריך ברגליו כל נצוצי הטהרה לגמרי כי השאירו שם \nלמטה קצת הארה לקיום הקליפות שעדיין לא הגיע זמן בטולן א\"כ לא עלה רק המעולה \nוהמשובח מאותו האור שממנו נתקנו זו\"ן לעצמן ולצורך העולמות התחתונים עד סוף גבול \nהקדושה (יהיה) [והיה] זה בחבור אבא ואמא כי היא נתעברה מד\"ו פרצופין שהיתה הנוקבא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "לאחורי הזכר והוא מקופל תלת גו תלת וכאשר נכללו נה\"י דאריך בגג\"ת שלו אז נתבטלו \nהאורות בנצח והוד פנימאין ונמשכו ליסוד בסוד טפה הפוך זרע ותשכח עזר בסוד מלכות \nהכלולה ביסוד אריך. והנה תחלה נתפשטו ו' קצוות של זעיר ברום קומתו של נצח אריך וכן \nמלכות בהוד אמנם לא נתגלו ממדת הנצח וההוד רק מחכמת שלהם ולמטה וכתריהם נשארו \nנעלמים כי הקפול כן חייב לפיכך מחצי תפארת התחתון של אריך נעשה כמו גג וסוכת שלום \nשל זו\"ן להיות כתר על גביהן וכאן מקום קטרוג כי היא חשבה להיות פרצוף שלם כמו אמא \nשהיא שוה לאבא תמיד אך נתמעטה מלכות עד חצי קומתו של זעיר. והנה יסודו של אריך \nהוציא הבל מצנורו בתוך הת\"ת העומד באמצע הזרועות ומשם יפרד ימין ושמאל. וידוע כי \nהאריך הוא הרצון ואין טעם למעשיו והנה זה ההבל מצד הנותן שהוא אריך יהיה מלואו של \nשם ס\"ג ומצד המקבלים שהם אבא ואמא יפורש ה' אמא ל\"ב אבא שבו סוד הנתיבות ומצד הדבר \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הנתון ה\"פ ב\"ל הוא בגי' ק\"ס בסוד זעיר אשר יקראוהו באמת עץ החיים כמשמעו ומספרו \nוהוא חשבון אותיות ההויה המתרבעות זוג זוג פעמים יו\"ד על ה\"י וה' על יו\"ד. ו' על ה' \nוה' על ו'. וכן בהתרבות אות ראשונה של שם על שאר אותיוו דהיינו י\"פ הו\"ה. וכן \nבהתרבות שתי הה\"ין על י\"ו במספר שוה וכבר אמרנו כי כלי המוחין של אבא ואמא נעשו \nמזרועות אריך. ועתה מזה ההבל שנכנס בתוכו נתקן פנימיות המוחין לאבא ואמא כדי שיהיה \nלהם התעוררות לזווג וצריך סיוע מלמעלה הואיל והוא בלא מיין נוקבין רק בתורת חסד \nשנאמר אמרתי עולם חסד יבנה ועכשיו אריך מסר את ד\"ו פרצופין בסוד טפה מתוך קו החסד \nשלו לאבא וממנו הופקדה במעי הבינה בסוד העיבור שיבא לפנינו בפרק נ\"ד: \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "פרק מט\nמעונה אלקי קדם פסוק זה נאמר על סוד הקפול שהוא נדרש בגובהי מרומים בסוד עמך ישראל \nאינם יכולים לקבל רוב טובה. ועל החלוקה השנית שהיא ולא רוב פורענות יש כאן סוד \nעקידת יצחק להחליש הדין גם הבל ראוי היה להעקד בקדש ע\"י קין אלא שגרם החטא ונתגלגלה \nחובת הבל שהציץ ע\"י קין החייב. וזכות יצחק בשנת הבל ע\"י אביו שנתלבש בדין להפוך את \nיצחק לחסד. והנה אלקי קדם בגי' קץ דיצחק פי' סוף קומתו מחציו ולמטה שהוא הנעקד \nוהנקפל ואורו של אריך נתפשט עד סוף עולם האצילות מאבא המשלים מקום חכמה עד מלכות \nשהם ט' ספירות רצוא ושוב הרי ח\"י תשלום אותיות שמו א\"נ חי הוא החלק העליון המכוסה \nח' אמא מדה שמינית י' אבא י' שבשם כנודע יתכן כי ק\"ץ הוא הנקפל להגן מרוב פורענות \nכד\"א קץ שם לחושך ולמעלה חי נקפל למזג רוב הטובה כי באור פני מלך חיים ושפיר דייק \nקרא דלא קאמר מעון אלא מעונה בסוד בינה והוא מעון האצילות כלומר לא בלבד עד מקום \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שאבא ואמא מתפשטים בתחלת מציאותם אלא למטה מהם ג\"כ למקום זו\"ן לפיכך אמר ומתחת \nזרועות עולם כי הזרועות הם מים עליונים ואחריהם ימשוך מים תחתונים ושם למטה כתיב \nויגרש מפניך אויב שכן אריך מוסיף לו מגרש תמיד [כי] יגרשו מימיו רפש וטיט ופי' \nמפניך בשביל הפנים והאורות שהוא מעלה תדיר מן הנובלות בכל יום בחדוש מעשה בראשית \nוהוא אומר לו לאויב השמד פועל יוצא. וקרינן ביה השמד פועל נפעל עומד כי הרע מכלה את \nעצמו. והוא טעם כי אשב בחשך ה' אור לי ויש כאן סוד זכור ברית אברהם ועקדת יצחק שכבר \nתמה זכות אבות מימי הושע בן בארי כדאיתא בגמ' דכתיב ואיש לא יצילנה מידי ולפי שברית \nאבות לא תתום לעולם הרי אנו אומרים בתחנה ובבקשה זכור בפה סוד מאמר לחדש בכל יום \nברית אברהם זו כריתת הערלה בכל מקום שהיא ודחיית הקליפות להשקיט כללות הדינין שהן \nי\"פ אלקים דעלייהו אתמר בחנני ודע שרעפי זה וזה בגימ' ברית אברהם שהוא תקונם ועקידת \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "יצחק היא העלאת האורות שישלימו הם חסרון המיין נוקבין הראוים באתערותא דתתאי וכשאין \nאנו זכאין כל הצורך כתיב לא לנו ה' לא לנו פי' לא מיבעי' שאין בנו זכות רב כאברהם \nאבינו שהיה עושה חלקו וחלק גבוה כמו שמפורש בספר הבהיר אמרה מדת החסד כל ימי היות \nאברהם בעולם לא הוצרכתי לעשות מלאכתי והוא טעם למען אדני למען אברהם שקראך אדון אלא \nאפי' חלקינו לא לנו כי אין בידינו טובנו ממעוט הזכות לפי' לשמך תן כבוד על חסדך זה \nחלק גבוה ועל אמתך שאתה מבטיח בה עושי רצונך ויש במספר לא לנו ה' לא לנו י' הויות \nוכן לא לנו היינו אל אלהים שהוכפל בפסוק והשם המיוחד באמצע והוא משיב למעני אעשה עד \nשיושג התכלית כדכתיב וישכון ישראל בטח שהוא בגימטר' מנצפ\"ך פעמים וה' אלקים אמת עם \nהכולל ובתוספת בדד היא עם י' אותיות מנצפך כפול שהדינין כלן יומתקו בשלימות והוא \nגמר תיקוני זעיר: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "פרק נ\nהזיווג אשר אמרנו שהוכן בחסד לאבא ואמא הוא בסוד רוחא ברוחא שכן אריך מרכין \nזרועותיו ומעורר נשיקין ביניהם בסוד אחוה כי הן פרצופי האר' בלבד לפיכך אין להן \nמעצמן זווג אחר רק אילת אהבים ויעלת חן ר\"ת חבוק נשוק כי שמאלו תחת לראשי קודם \nבתקון זה וימינו תחבקני כדי שלא יהא לבם רואה את הערוה בשעת הנשיקה שהוא רוחא ברוחא \nמטרפשא דלבא ולמעלה דע כי פסוק שמאלו בא בשיר השירים פעמים. הראשון בסוד זו\"ן דכתיב \nבהו שמאלו תחת לראשי בתוספת למ\"ד כי ראשה חלש ודעתה קלה. ושמאלו של זעיר הזמנה אליו \nלחזקה שכן כתיב שם כי חולת אהבה אני. והשני בסוד אבא ואמא דכתיב שמאלו תחת לראשי \nדכחדא אזלין וראשיהון שוין ובגדלות זעיר עולה עמו אליהן וכתיב אנהגך אביאך אל בית \nאמי תלמדני אשקך מיין הרקח שהוא עם המלה בגימט' שדי וכולל י\"ב הויות עם המקור \nלהשלמת הזווג העליון עד ראש רחל בתחלת תקונה מנקודה לפרצוף והוא מכוון לחציו התחתון \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "של ת\"ת זעיר בין דרועין דמלכא ממש ואיך תהיה יד שמאל מגעת שם אלא בשפלות ידים לפיכך \nאומר לראשי כלומר מזומן לראשה בגדלות וכשהיא שם יצדק בו תחת ראשה ממש ובזה צדקו \nדברי מי שכתב כי גדולה גבורה הן אב ואם ושהן אח ואחות והכוונה על זרועות אריך \nהמתלבשים באבא ואמא ואין נשיקין בלא הבל וזה נרמז בפסוק ישקני מנשיקות פיהו חלקהו \nודרשהו פי לחוד הו לחוד פי לנשיקין לפיכך לא כתיב פיו ודע כי יש נשיקות שהן מלא פום \nכמו וישק יעקב לרחל שקדמה לכל דבר והם מחכמה ובינה של זה דכתיב ביה חכו ממתקים מעוט \nרבים שנים אלמא חיך עליון ותחתון שניהם במשמע בחכמה ובינה של זה. ואין לחוש כאן \nלבטול אמא ודיניה אדרבה היא מתרחבת בסוד צבי היא לכל הארצות ר\"ת צהלה ושמחה ברבוי \nההשפעה והיא תהלתה ויש נשיקות במקצת כמו ישקני מנשיקות פיהו הראשונות קודמות לבעילת \nמצוה שהן הכנה לאימא עצמה לעשותה כלי ולמ\"ד השמוש במלת לרחל הוא סוד רוח נמסר לה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בפקדון מתמיד לשכב אצלה להיות עמה בסוד וא\"ו שזכר הכתוב במלת ואד יעלה מן הארץ כי \nהנה אד משם אדני רומז לאתערותא מת\"ת ולא סליק כדקא יאות מבלעדי סימנין דדכורא \nוהנשיקות השניות קודמות לבעילת קדושה שהיא להרבות את הדמות זרע קדש ועל זה נאמר כי \nיבעל בחור בתולה תחלה שהיא מצוה רבה הקדושה אח\"כ דכתיב יבעלוך בניך לפיכך צריכה \nנשיקה במקצת פן ירבו החסדים על הולד ולא יהיה ממזג כראוי וגם בעילת מצוה ובעילת \nקדושה יש בהן להקל ולהחמיר כי בראשונה שאין אשה מתעברת ממנה מקבלת שפע רב כפי כחה \nצבי היא להתרחב ולהעשות כלי אע\"פ שאינו ניכר לפי שהוא מלוי רוחני ולא גשמי אבל \nבשניה אינה מקבלת אלא לפי צורך הולד ודאי' מג' חדשים ראשונים שהתשמיש קשה לזה ולזה \nואולם סדר הנשיקין הוא בזה האופן לעולם נושק אבא לאימא תחלה והיא מעלה הבל כנגדו \nואח\"כ נושקת אימא לאבא כדכתיב אמצאך בחוץ אשקך והוא מעלה הבל נגדה. וכשאבא נותן \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "לאימא הנשיקה במקצת מצד בינה שבו בלבד כטעם ישקני מנשיקות פיהו ולא כל נשיקות אז \nאבא מקבל הבל מאימא מצד חכמה שבה כי הבל בינה שבה היה מתבטל בהארות אבא אלו נכנס \nבתוכו וכשאמא מחכמה שבה נושקת לאבא מקבלת אימא הבל ממנו מצד בינה שבו שאין כח באימא \nעכשיו לקבל יותר מהשעור הזה כטעם אמצאך בחוץ וכל זה הוא כדרך מה שביארנו למעלה כי \nמהצד הפנימי של זרועות אריך הקרוב לגוף ומחבקו נעשו חכמה ובינה לאבא ומאחורי שניהם \nלאימא אלמא גבורות אבא הם חסדים לאימא וחסדים ראשונים שהיו לאימא נעשו גבורות לאבא \nכן הדבר הזה וכל האמור כאן אינו אלא הארת אבא ואימא להגביל שעור ההתפשטות שעתידים \nזעיר ונוקביה להצטייר ולהגלם אח\"כ במעי האם כמו שיבא: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "פרק נא\nהרי אלה הנשיקות וההבלים שזכרנו (שתיהן) [בכת\"י - שתים] שהן ד' לזה ולזה שהן שתי \nנשיקות ושני הבלים לכל א' בערך מה שנותנים ומקבלים כדי שלא תתחדש כאן שום הויה אלא \nמזכר ונקיבה ויש לאבא לבדו תוספת בזה והוא הדבור שצריך לפייסה מה שגנאי הוא לה כי \nהשתיקה יפה הרי כאן ה' מציאות נשיקות הבלים ודבור שכנגדם ה' מוצאות לאותיות התורה \nאחה\"ע בומ\"ף גיכ\"ק דטלנ\"ת זסצר\"ש ולפי מה שהנחנו שאין שום הויה בלא זכר ונקיבה גם \nהדבור צריך שימצא באימא לא נאמר נאלמתי דומיה רק במלכות לפיכך היא צריכה תמיד \nשיבעול וישנה שבכל יום חוזרת להיות נקודה ונבנית מחדש עם חדוש מעשה בראשית אבל \nבאימא עילאה ההזמנה הראשונה לעולם עומדת ותמיד עושה פירות אלא שהדבור כמוה בחדרי \nלבה ואפילו לפומיה לא גלי כ\"ש שאינו מגיע לאזנה והוא טעם ואל אישך תשוקתך דמרציא \nארצויי וקרי להו רבנן אשתו תובעתו לקיים מה שאמרנו על כן אמרה תורה שדרכיה דרכי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "נועם וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא וכל שהוא לשם שמים אע\"פ שאינו עושה \nפירות עכשיו במוחש הגשמי כגון היה הוא זקן או היא זקנה לא גרע מבעילת מצוה להזמין \nאתערותא מתתא אל הרצון העליון דכל יומא זמניה הוא היום אם בקולו תשמעו וזהו בסוד \nהנפש אשר עשו בחרן אע\"ג דכתיב ואני זקנתי ואדוני זקן ומלת חר\"ן בגימ' אלקים תלת \nזימנין כי היו אברהם ושרה ממשיכים נפשות הגרים במספר שוה (מתחלת) [מתלת] מוחין \nדלעילא בסוד קטנות אשרי המיישיר מחשבותיו ומכוין דעתו לשמים ובזה תבין מה שמצינו \nבדברי רשב\"י נשמתא לנשמתא ורוח לרוח שכן אמרו בזהר פ' וירא דף ק\"ג ע\"ב קב\"ה אתידע \nולא אתידע בגין דאיהו נשמתא לנשמתא ורוחא לרוחא גניז וטמיר מכלא וצריך לדעת כי פרי \nהנשיקות נשמות וההבלים רוחות והנה הנשיקה הראשונה שאבא פועל אותה ואימא מתפעלת ממנה \nהחסד גובר בה והוא סוד נשמתין מסטרא דדכורא שתחלתן חסידים גבורים וכו' כמבואר \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בתקונים ונדבר בם בפ' נ\"ה וההפוך כשכנגדה וכן ההבלים אמנם מהדבור מוצא הנפש אחת היא \nלאימא עילאה מפיוס האב המגיע לאזני מלכות שלא מתה לפי האמת אלא אתבטלת והדבור מועיל \nאליה להתנער מעפר ואין כאן נפש לנפש למעט את התפלה שלא תהא דברנית דלא בעינן נשים \nמסוללות ודע כי החיות פנימי לזרועות זעיר נתקן במעי אמא מן הנשיקות גדולה משל אבא \nוגבורה משל אימא והחיות לשוקיו מן ההבלים נצח מאבא והוד מאימא ויש עוד לאלה הנשיקות \nוההבלים שתוף אהדדי זוג זוג משיתוף הנשיקות נתקן הפנימיות לת\"ת ומשתוף ההבלים ליסוד \nשהעטרה כלולה בו בסוד נפש מרוח וההבל הזה כלול תרין בכלילות עשר הוא עצמו ו' זעירא \nהוי ושעשע יונק דא זעיר על חור שעתידה נוקביה לצאת ממנו שלא ישלוט בו פתן אין עוד \nרק מלכות שמים נוקביה דזעיר יסודתה מדבורא של אבא דעלה כתיב ה' בחכמה יסד ארץ והיא \nנפש ממש במקומה וכלולה ימין ושמאל ואמצע כשם שהרוח כלול מנה\"י והנשמה מגג\"ת אף אנו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "נאמר שהחיה כלולה מחב\"ד והיחידה בכתר שהוא שרש לג' קוים הרי כאן ה' חלקי הנפש כל חד \nכלול תלת דעלייהו כתיב כל הנשמה תהלל י\"ה דוקא בגי' ט\"ו כליליות ויש בכל זה להוסיף \nלקח אך מה שבארנוהו מספיק אל המכוון הנה להועיל לבני גילנו ולקרבן לתורה: \n \nפרק נב\nלהבין אמרי בינה מה הוא עבור אימא הנמשך מן ההבנה שבארנו למעלה דע כי מלת עבור \nנחלקת לשתים ע\"ב רי\"ו כי הנה שפע אימא כשהיא מעוברת מזעיר הוא בא מכח ד' שמות הא' \nמצד אבא בסוד זרע דידיה והוא שם הויה במלוי יודי\"ן העולה ע\"ב ורי\"ו הוא צרוף ג' \nשמות מצד עצמם והם שם אהי\"ה ביודי\"ן העולה קס\"א שהוא באימא ממש ושם של הויה בההין \nהעולה ב\"ן שהוא לה סימן תחתון הכולל יסוד ומלכות דידה מספר שניהם יחד רי\"ג ולהשלים \nמנין רי\"ו נקח שם אלקים ונחלוק אותו בג' חלוקות אל מימין מי משמאל ה' באמצע על הדרך \nשיבא בסוד היניקה והוא עצמו סימן עליון המאוחר לעולם ותלוי בתחתון וע\"ב שאמרנו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "משלים רי\"ו למלת עבור ואית דיימא שיש ע\"ב רי\"ו מימין וע\"ב רי\"ו משמאל וכמה שנתבאר \nלמעלה כי שתי חכמות חזרו לאבא ונשארו ב' תיבות לאימא הרי ע\"ב בשתי בחינותיו מיוחס \nלאבא ורי\"ו פעמים לאימא והכל עולה אל מקום א' ואולם זמנים הרבה קבע הטבע החכם לסוד \nהעבור שאנו בבאורו יש יולדת לתשעה חדשים או לשבעה או לשנים עשר וטעם היולדות לתשעה \nכי אמנם זעיר במעי אימא הוא מקופל ראשו בין ברכיו ושש קצוותיו שהן עיקר בניינו \nכלולים תלת גו תלת פי' גג\"ת בנה\"י כי הא דאמור רבנן אציליו על ארכבותיו וכל א' מן \nהתחתון מוסיף כח מג' העליונים ונעשים ט' וסוד היולדות לז' כבר ידעת כי חצי ת\"ת \nהתחתון של אריך נכלל בחצי ת\"ת העליון ואריך שהוא בינה שבכתר ממשיך בכחו זה שובע \nשמחות לאימא במקומה שגם היא בסוד בינה ואריך הוא מלגו ואימא מלבר והנה כאשר יהיה \nזעיר מושפע מאימא בלבד בסוד תבונה אז הוא עבור תשעה וחציו העליון של זעיר נכלל \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בחציו התחתון אמנם בזמן שאימא משפע אריך שבה חולקת מכבודה לזעיר אז גם קפולו של \nזעיר הוא ממטה למעלה ואע\"פ שראשו בין ברכיו הנה בעליית הברכיים אצל הזרועות גם הראש \nעולה עמהם והרי היא נכלל חציו התחתון בעליון בסוד עבור יוכבד שהיא אמא ממשה שהוא \nזעיר וכתיב ותרא אותו כי טוב הוא שנקפל תחתון בעליון ועל ההפוך מזה כתיב כי יצר לב \nהאדם רע עיין לקמן פ' צ\"ז אך העבור שכלו טוב הוא הראשון שעלה במחשבה להשתלם באימא \nשכח אריך מעורב בו והוא סוד בראשית בזכות משה דכתיב ביה וירא ראשית לו ונכלל יסוד \nזעיר וחצי ת\"ת התחתון שלו בחצי ת\"ת העליון בדוגמת קפולו של אריך ולהיות הת\"ת מדה \nאחת ונכלל חציה בחציה ויסוד מתעלה אצלה לא הוצרכה אז לכלילות המדות האחרות אך ג\"ג \nהוצרכו להיות כלולות מנה\"י וכפל מדותיהם הרי שש והשביעית היא מדת ת\"ת וגדול כבודה \nשיום א' בחודש הז' סגי ליה דרב גובריה כי הא דאמרי רבנן היולדות לז' יולדות \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "למקוטעין וזהו סוד מה שאמרו כי משרע\"ה נולד לז' להיותו מקפול ת\"ת חציה בחציה ויעקב \nלא כן שהוא מיסוד זעיר וכתיב ביה וימלאו ימיה ללדת לפי' אמרו בזוהר משה מלגאו יעקב \nמלבר והעבור השלישי לי\"ב חדש הוא לצורך מלכות בסוד ואחר ילדה בת שנשתהתה ג' חדשים \nאחר זעיר והמספר מכוון על הדרך האמור שנכללה מלכות גם היא עם נה\"י מגג\"ת: \n \n", "en": ""}]}
