# ספר יונת אלם — פרק סג

[קריאה בקורא](/reader/kabala-50586d1451fb/1/15/)

<div lang="he" dir="rtl">

פרק סג
רבותינו ע&quot;ה הטיבו כל אשר דברו על כללות הסוד הזה אין תורה מתקיימת אלא במי שממית 
עצמו עליה כי אין מוחין מתקיימין לזעיר שהוא תורה אלא במ&quot;י זו אמא שממית עצמה עליה 
אין מיתה אלא גניזה וירידה ממקום כבודה כטעם וימת מלך מצרים שהורידוהו מגדולתו אף 
כאן ירידה הוא לאמא היות פרקיה יורדין ונגנזים במוחי זעיר וידוע כי עלמא עלאה 
בדבורא אסתיים לפיכך אמרו במי שממית עצמו לשון זכר ומזה יצדק ביותר היות יתום מאמו 
כטעם יתומים היינו ואין אב שאין מעיד על מיתתו ואין נכנסין לנחלה אף כאן יסוד יתום 
שמתה אמו ולא הועילה לו כי המיתה שהיא הגניזה אימה מגעת לו ומכאן יש ללמד בברור כי 
לא על חנם היה ר&quot;ט מניח ידיו תחת פרסות אמו והיא מהלכת עליהם כדאיתא בירושלמי ואין 
זה דרך כבוד לפי המפורסם אף אין בו נחת רוח בהלכות דרך ארץ למי שלא ירד לסוף כונתו 
אם בגמ&#x27; דילן ספרו לנו ממעשיו דברים מתמיהים ראויים לשית אליהם לב אך דוגמא רבתי 


בסתרי תורה עשה לנו ר&quot;ט בפועל כפיו לפרקי נ&quot;ה אמא כי תדרוך ע&quot;י זעיר ג&quot;ג שלו והכירו 
בו חכמים שחשב לעשות מצוה לקיים את הדוגמא במוחין אלא שא&quot;א לפי&#x27; אמרו אפילו (אתה) 
עושה כן [אלפי] אלפים כוונו להתלבשות פרקי אמא בתרין מוחין דאינון אלף חכמה אלף 
בינה והאמת בדבריהם כי עדין לא הגיע לכבוד שאמרה תורה דא זעיר אשר אמר בלבו נכבד את 
אמא להיות לה כסות נקייה בסוד מאניה מכבדותיה דאכתי לא הושלמה הדוגמא לקו האמצעי 
וכבר גמר ר&quot;ט את המצוה הזאת בגמרא דילן דגחין וסלקא עליה למיסק לפוריא פי&#x27; להמשיך 
השפע אמא למטתו של שלמה ע&quot;י גופו של זעיר שבת זוגו יוצאה דבוקה בו מגבו והוא טעם 
איתתך גוצא גחין ולחיש לה בסוד התנערי מעפר קומי שבי ירושלים דכתיב אקים את סכת דוד 
וכתיב מי ירפא לך הרי אימא וזעיר צריכין שניהם לתקון זה וכי אתא ומשתבח בבי מדרשא 
והם לא ידעו מההוא עובדא אחרינא אמרו לו עדיין לא הגעת לחצי כבוד כי הדוגמא לקו 


האמצעי אינו אלא שליש ועוד עובדא אחרינא אמרו לו עדיין לא הגעת לחצי כבוד כי הדוגמא 
לקו האמצעי אינו אלא שליש ועוד אפשר שידעו בטיב מעשיו מזה ומזה הם כתובים אבל חצי 
כבוד שאמרו הכונה בקו האמצעי עצמו שיש ממנו ראוי ליטול ואין לו. ואע&quot;פ שלחצי כבוד 
איכא למימר שלא חסר מאומה מ&quot;מ הואיל ולא קיים הדוגמא בעצמו אלא לת&quot;ת ולא לדעת שא&quot;א 
ולא ליסוד שהוא יתום לפי האמת אין כאן חצי כבוד רק שליש בלבד וישלם דוגמתו כשתזרוק 
ארנקי לים ולא יכלימה פירשו בו ארנקי שלה בראוי לירשו כמ&quot;ד משל אב ואין לך ראוי 
ליטול ואין לו יותר מדוקדק מזה. ודע כי טרפון הוא בגימ&#x27; משה ודרגין דשלמה נוקבון 
לגבי דרגין דמשה וכנגד אלף נשים נכריות קידש ר&quot;ט אלף נשים ביום א&#x27; בשני בצורת כדי 
להאכילן תרומות ולנו עוד מזה דרוש נחמד אצל כוס של ברכה שוה ארבעים זהובים דאינון 
אלף דינרים יעויין במקומו ועדיין פרקי אמא גדולים מפרקי זעיר וכשנתנה לו אמא תשלום 


הג&#x27; פרקים שלמים שלה העדיף על פרקי זעיר ואותו העודף מתחלף ובא להאיר דרך הספירות 
העליונות ממעלה למטה באופן זה העודף על נצח האיר דרך החסד עד נצח דזעיר ועודף של 
הוד דרך גבורה עד הוד דזעיר ועודף של יסוד דרך דעת וחצי ת&quot;ת ולא הגיע לכל ת&quot;ת כי 
יסוד אמא קצר והנה נ&quot;ה בהיותם מלאים מהאור שהגיע לחלקם תחלה ובא להם אור זה הנה מה 
שאינם יכולין להכיל ממנו נותנין אותו ליסוד בפקדון להביאו למלכות דרך ת&quot;ת כי יסוד 
אינו רוצה לעצמו משפע אמא שלא להרבות בהנהגת הדין הואיל ודינין מתערין מינה וסימן 
ויוסף הוא המשביר לכל ע&quot;ה פי&#x27; לכל אברי מלכות הא כיצד עולה האור מיסוד לת&quot;ת ודרך 
פנימיותו עולה עד החור שכנגד החזה מאחוריו ומשם לראש רחל אף על פי שאינו נקוב רק 
בכדי שתשאב שפע ממנו: 
 


פרק סד
מבואר ממה שקדם כי קומת אבא ואמא תחלתה למטה מראש אריך וראשיהם מכוסים תחות דיקנא 
קדישא דיליה ומקבלים הארה ממנו ומי&quot;ג תקוניו הרמוזים בי&quot;ג מדות של רחמים שזכר מרע&quot;ה 
כשבקש סליחה על עון העגל וצריכין אנו לפרט אותן אחת אחת כי כל מקום שנתנו חכמים 
מניין צריך מניין למניינם וזהו פרטן אל רחום וחנון שלש ארך אפים שתים ורב חסד ואמת 
שתים הרי שבע נוצר חסד שמנה וזה א&#x27; משני המזלות שיבא באורם הוא התקון השמיני מההוא 
דיקנא קדישא עלאה לאלפים מדה תשיעית נושא עון ופשע וחטאה ונקה ד&#x27; הרי י&quot;ג וזה התקון 
האחרון הוא המזל הב&#x27; ולפי המפורסם ראוי שיאמר לנוצר מזל עליון ויהיה עיקר השפעתו 
לאבא ונקה מזל תחתון משפיע לאמא אך דע כשאנו מונים תקונים אלה ממטה למעלה נוצר הוא 
בבינה דרישא דאין המשותף ליסוד דרישא דל&quot;א הוא חסד הסמוך לו בפסוק ונחשבים כאן 
שניהם מדה אחת וקרי ליה חסד עילאה דאתרשי&#x27; במצחא פי&#x27; יסוד דל&quot;א הנקרא חסד על שם טפת 


לובן הנגרת ממנו אתרשים בדעת מהראש השני הזה שהוא אין ואריך נכלל עמו והוא כטעם אם 
אין בינה אין דעת אמנם ונקה הוא בגדולה דרישא דל&quot;א כמו שיתבאר בס&quot;ד ואעפ&quot;כ אין 
המדות הללו אלא בדיקנא דאריך ואפי&#x27; תקוני הראש לא נתיחסו לעתיק יומין לראשו ממש אלא 
ז&#x27; ספירות תחתונות שבו מגלות השפעתן בשני ראשים המתאימים תחתיו וכן השערות כלן בראש 
או בזקן כשאנו באים לדרוש איה מקום כבודן אינו אלא ברישא דאריך המלביש את העליונים 
לא למעלה ממנו בשום פנים כי השערות הם מותרות המח ומורות דין אע&quot;פ שהם באריך לאכפיא 
לדינין והם מ&quot;מ צנורות להמשיך י&quot;ג מדות של רחמים מן הראשים העליונים לזעיר וסודם 
למעלה ראשו של זה פי&#x27; התפשטות שער אריך בצד עיקרו של זה הוא השרש אשר להם ברישא 
דאין בצדו דוקא לא תחתיו כי צריך שעור כדי שיהיה ניטל בזוג פי&#x27; בשעור היניקה אשר לו 
באותם השניים שעליו רישא עלאה ורישא דאין אלמא הראש המגיע תחת הראש דרישא עלאה אינו 


אלא בצדו הראש האמצעי וסימן כסום יכסמו את ראשיהם בארנוהו במקומו יפה יפה. והנה גם 
אחר הודיע אלקים אותנו את כל זאת יצדק מאד לומר היות נוצר עליון ונקה תחתון מטעמים 
הא&#x27; כמוס וחתום במה שידענו כי סי&#x27; תחתון עיקר לכל התורה כלה ושכינה בתחתונים צורך 
גבוה ופי&#x27; הדברים האלה כאן כי למה שזה החסד של רישא עילאה שהוא ונקה יונק מחכמה שעל 
גביו דרב גובריה עילא ותתא בסוד פותח את ידך שזכרנו למעלה ומשביע לכל חי ששני 
היסודות של מטה תלויים בו הדבר ברור מעצמו כי הוא המזל האמיתי המשפיע לסי&#x27; תחתון 
דאבא ואמא וזה פשוט ורזא דא אתפשטותא דכספא שהוא טוב לעולם אע&quot;פ שירד מטה מטה ודהבא 
לא כן ועם היות הזהב בבינה שהוא עליון על הכסף סוד החסד ויש כאן סוד עליונים רואין 
אותו למטה האמור בקברו של משה כי עודנו מעלה מיין נוקבין תמיד ומה גם עתה לא יפסוק 
לעולם בסוד לא כהתה עינו ולא נס ליחה שבארנו בפ&#x27; כ&quot;ג ותחתונים רואים אותו למעלה שהם 


נהנים מושפעים תורה וחכמה ממקור נשמתו בכל דור ודור כאלו הוא למעלה חופף עליהם כדרך 
כל המזילים ביושר ממעלה למטה וכתיב ביה ויקבר אותו בגיא דמתרגמינן בתליסר מכילן 
דרחמי ועוד הדבר ידוע כי החסד הבא ממקום גבוה יפה כחו להתפשט למח ביותר מעין מה 
שבארו במדרש הנעלם פ&#x27; וירא דף קי&quot;ז א&#x27; וב&#x27; לפיכך השפעת מזל נוצר היא עד טבור אריך 
בלבד אשר שם סוף פרצופי אבא ואמא והשפעת מזל ונקה מגעת עד היסודות התחתונים דאינון 
בישראל ותבונה הן הן פרצופים שלמים ממראה מתניהם ולמטה של אבא ואמא כמו שיבא וקרו 
ליה לזה המזל שהוא ונקה דעת עילאה שאין יחוד לאבא ואמא מבלעדיו ויש מי שפי&#x27; נוצר 
בבינה וסודו באות אלף שצורתה יו&quot;י ונקה במלכות ולה אות אלף שצורתה יו&quot;ד והוא ע&quot;פ 
הדברים האלה כי גבול שממנו מזל ונקה הוא חסד רישא עילאה אבל גבול שאליו מלכות שבסוף 
בחינת אמא וידוע כי תבונה יפה היא נדרשת בן ובת הן הן אותיות ו&quot;ה שארית מלה זו 


כדלקמן והן ג&quot;כ ו&quot;ד שבצורת יו&quot;ד שבאלף ומזה הצד יצדק לומר כי אבא השפע נמשך אליו 
מנוצר הואיל והאלף שלו חתומה בי&#x27; מעלה ומטה ואמא ביותר היא מושפעת ממזל ונקה הואיל 
והאלף שלה בצורת י&#x27; למעלה וד&#x27; למטה כי עובר ירך אמו הוא הכולל בן ובת של תבונה הן 
הן (ו&quot;ד) [ד&#x27;] חלקים אחרונים שבאלף ואומרים לפי שטה זו כי י&quot;ג תקונים הנכללים במזל 
נוצר הן ג&#x27; הויות והכולל של ונקה ג&#x27; אהיה והכולל אלו ואלו במלוי יודי&quot;ן. ואפי&#x27; 
הואלנו לפ&#x27; יותר ולומר כי נוצר הוא בבינה דרישא דאין ונקרא מלכות דרישא עילאה ניחא 
נמי בסוד הרכנת הראש המבוארת יפה במקומה אצל הנשיקין מאבא לאמא דאינון רוחא ברוחא 
וכתיב בהו ישקני מנשיקות פיהו ההוא דסתים ולא ידיע ואין להאריך בזה כאן ואפשר שג&quot;כ 
לומר כי טפת חכמה וה&#x27; חסדים באים ממזל ונקה וטפת בינה וה&#x27; גבורות ממזל נוצר אלא 
דבטשי מזלות אהדדי ליתן את האמור של זה בזה להרבות בחסדים ולחזקם ולמתק הגבורות כי 


ימשיך 
בזה בשרשים העליונים בכלילות החסד בגבורה והגבורה בחסד וי&quot;מ כי נוצר עליון לפי שהוא 
לצורך העה&quot;ז אשר איננו יכול להתקיים בתוקף הדין שעלה במחשבה לפיכך הקדים אליו יתברך 
ושתף לו מדת רחמים אמנם השתוף גורם&#x27; שהשפע אינו מתפשט הרבה אלא נשאר עליון רחוק 
מהתחתונים לפי מיעוט הכנתם מה שא&quot;כ במזל ונקה שהוא להנהגת העוה&quot;ב המנוקה מכל מום 
לפיכך נקרא תחתון כי תהיה השפעתו נמשכת למטה בלי עכוב ואם תסתכל בפשטן של דברים 
תמצא ה&#x27; גבורות נטפלות למזל ונקה וה&#x27; חסדים למזל נוצר ועדיין צריכים אנו למודעי: 
 


פרק סה
הטעם האמתי הפשוט ואין בו ספק להקרא נוצר מזל עליון ונקה מזל תחתון הוא מוכרע ממקום 
כבודם בתקוני דיקנא קדישא כי הנה נוצר הוא מהשערות שבסוף הזקן מבחוץ בצד העליון 
כלפי פנים והוא תיקון שמיני שעל הסטרא שבאמצע ונקה הוא משערות הצדעים הנמשכות 
בשקולא עד הגרון ומאירות בצד התחתון הפנימי מהזקן הנוגע בחזה ובטבור ואולם הי&quot;ג 
מדות בכלל יפה הן נדרשות ממעלה למטה ומה גם עתה יהיה נוצר עליון ונקה תחתון וכאשר 
נבוא לדרוש אותן ממטה למעלה אז יתהפך הסדר וההבדל בזה הוא בין שני האורות המתפשטים 
מאריך לזעיר שהן פנימי ומקיף כי זה עולה וזה יורד וראיתי לגדול הדור שסדר הפנימי 
יורד והמקיף עולה אך העמיק הרחיב בסוד הרבה יותר מן המכוון הנה ואני אתנהלה לאיטי 
לפרש מה שמצאתי לאחדים מגורי האר&quot;י גם הם שסדרו הפנימי עולה והמקיף יורד עם תוספות 
ביאור כפי מה שיסבלוהו העיון הישר לקיים דברי חכמים ולפי זה ח&#x27; מדות ראשונות שבפרשה 


הן בפנימי מלכות יסוד הוד נצח ת&quot;ת פחד חסד ובינה דרישא דאין אשר יקראוה חכמה שבכתר 
על א&#x27; מהדרכים שפירשנו למעלה בפ&#x27; הואיל ומנקודת חכמה קאתי וה&#x27; מדות אחרונות הן 
בפנימי הוד נצח ת&quot;ת פחד וחסד שבכתר הוא רישא דל&quot;א ושוין כי יסוד הכתר ובינת החכמה 
יחדיו יהיו תמים במדת נוצר חסד דהיינו נוצר בינה וסימן נו&quot;ן רבתי חסד יסוד וסי&#x27; חסד 
עילאה דאתמשך בפום אמא ומלכות הכתר נכלל בזה היסוד לעולם אבל בחכמה אנו מונים מלכות 
מדה בפני עצמה בסוד אבא יסד ברתא אמנם כח&quot;ב ויסוד ומלכות שבכתר וכתר חכמה שבחכמה 
אע&quot;פ שאינם נכנסים בחשבון הי&quot;ג מדות להאיר בסוד אור פנימי מ&quot;מ גם המה מצטרפין לעשות 
אור מקיף לזעיר כמו שאר המדות וזהו פרטן אל הוא סוד ב&#x27; פאות אל מכאן ואל מכאן והוא 
מלכות שבחכמה בפנימי כי פאה בגי&#x27; אלקים סוד מלכות ובמקיפים הוא כתר שבכתר מימין 
וכתר שבחכמה משמאל והוצרכו ב&#x27; מקיפין שהרי הם ב&#x27; פאות עם היותן יחד תקון א&#x27; עוד 


נשוב נדבר בו רחום יסוד של חכמה בפנימי וחכמה שבכתר המקיף והוא השער שעל השפה 
העליונה וחנון הוד שבחכמה בפנימי ובינה שבכתר במקיף והוא הדרך שבאמצע השפה הזאת 
שיורד מבין תרין נוקבין דחוטמא מלא שער מכאן ומכאן והוא הנראה בקטן מיום שנולד שבא 
מלאך וסטרו על פיו ארך נצח שבחכמה בפנימי וחכמה שבחכמה במקיף והוא השער שעל השפה 
התחתונה אפים ת&quot;ת שבחכמה במקיף והוא מקום פנוי שבאמצע השפה התחתונה כמו בעליונה חסד 
גבורה שבחכמה בפנימי וחסד שבכתר מימין וחסד שבחכמה משמאל במקיף והוא רוחב הזקן מכאן 
ומכאן עד מקום שמתחיל להתרחב בסוף הלחיים לפיכך צריך ב&#x27; מקיפין והטעם שהוא בגבורה 
בפנימי במקיף בחסד לפי שאהרן מתחלה היה לוי ונתעלה להיות כהן וכן הוא בסמוך כי הוד 
בפנימי יש לו ב&#x27; מקיפין מנצח שבזה ובזה ואמת חסד שבחכמה בפנימי וגבורה שבכתר מימין 
וגבורה שבחכמה משמאל במקיף והוא מקום שאין בו שער בפנים מכאן ומכאן והם נקראים 


תפוחים נוצר חסד זה מזל ראשון בינה שבחכמה ויסוד של כתר בפנימי שהם יחד כמו שאמרנו 
ות&quot;ת שבכתר מימין ות&quot;ת שבחכמה משמאל במקיף והוא השער הארוך שבזקן מבחוץ שהיא השורה 
של שער צד הפנים העליונים דנפיק חד חוטא דשערי סחרני דיקנא ותליין בשקולא עד טבורא 
וגם תקון זה יש לו ימין ושמאל לפיכך הוד שבכתר בפנימי ונצח שבכתר מצד ימין ונצח 
שבחכמה מצד שמאל במקיף והוא שער קטן שמתערב בין שער הגדול שבזקן מב&#x27; צדדין נושא עון 
נצח שבכתר בפנימי והוד שבכתר מצד ימין והוד שבחכמה משמאל במקיף והוא השער שלצד 
הגרון מב&#x27; צדדין שהוא קצר ופשע ת&quot;ת שבכתר בפנימי ויסוד שבכתר מימין ויסוד שבחכמה 
משמאל במקיף והוא מה שאין השער יוצא נימא מנימא אלא ביחד נקרא תקון משני צדדין 
וחטאה גבורה שבכתר בפנימי ומלכות שבחכמה במקיף והוא הפה ונקה חסד שבכתר בפנימי 
ומלכות הנעלמת ביסוד שבכתר במקיף כי שניהם נקראים תמר והיא כלולה בו בסוד עטרה ולזה 


חסד הוא בפנימי כי יסוד וחסד שניהם א&#x27; שהוא פה האמא וזווג אבא ואימא ע&quot;י חסד נקרא 
יומם שאינם משנה האור אלא כמו שמקבל משפיע אותו הוא בעצמו במדה אחרת שלא ע&quot;י אמצעי 
משא&quot;כ בשאר המדות ומלת ונקה הוא מזל שני שיורד עד הטבור והוא השער הארוך לו פנימה 
לזקן למטה לצד הגרון ועל ידו זיווג אבא ואמא ואע&quot;ג דאיתמר ביה באדרא דתליין שערי 
כחתו&#x27; דיקנא מכאן ומכאן לאו דווקא בשלמא למזל נוצר שהוא חיצון שייך מכאן ומכאן אבל 
בפנימי כלו תקון אחד לפי&#x27; די לו במקיף א&#x27; ואמנם הספירות העליונות תלת מכתר ותרתי 
מחכמה אע&quot;פ שלרוב העלמן אינן מתפשטות למטה באור פנימי מתלבשות בפרצופין התחתון 
לצורך העולם ומלכות שבכתר ג&quot;כ קשורה ביסוד ואין א&#x27; מהם עושה תקון פנימי בפני עצמה 
מ&quot;מ יאות לכולן להאיר בסוד מקיף שהוא אור הבלתי מוגבל ולא נתפשט אלא חופף על המוקף 
לצרכו ובין כתיפיו שכן ואינו מתגלה כלל ודע כי המדה הראשונה ממטה למעלה והיא מלכות 


שבחכמה הנקרא אל 
צריכה שמור רב אל התקון הנמשך ממנה לזעיר משום דכתיב ביה ואל זועם ולמען תתקשר היטב 
במדת הרחמים יבואו לה ב&#x27; מקיפין עליונים שהארתן מרובה מכתר הכתר מכתר החכמה וזה 
נוסף על הטעם שזכרנו בו למעלה והמקיפין הנלוים אליהם שהם מחכמה ובינה שבשניהם כחם 
יפה כל א&#x27; לבדו לפי עלויין להקף א&#x27; א&#x27; לארבע מדות רחום וחנון ארך אפים משא&quot;כ בו&#x27; 
קצוות שבזה ובזה ע&quot;כ הוצרכו להיות צמודים חסד שבכתר וחסד שבחכמה להקיף מדת ורב חסד 
שסוף סוף היא גבורה במקומה וצריכה סיוע להמנות בזעיר במקורות הרחמים ואע&quot;פ שבחסד 
הכתר גדול כבודו באור פנימי כי הוא א&#x27; מן המזלות דרב גובריה להשפיע בעולם רחמים 
גדולים והנה כאן בסוד מקיף לא מצאנוהו שגיא כח אלא משתתף עם חסד החכמה לעשות 
שליחותו והוצרכו ב&#x27; גבורות להקיף מדת ואמת כי מאד מאד צריך להתחזק בשמירת האמת מכל 
צד וכ&quot;ש שהיא חסד במקומה ימין ממש וראוי לכלול אותה בשמאל דוחה לכח אמיץ כל מערער 


ומקטרג לכן נשתתפו בזה גבורת הכתר וגבורת החכמה וכן נצח בפנימי יש לו ב&#x27; מקיפין 
מהוד שבזה ובזה והנה נוצר חסד שהוא א&#x27; מב&#x27; המזלות באור פנימי כבר בארנו כי איננו 
מתפשט ברחמים גדולים הרבה למטה בעה&quot;ז כי הוא מדה משותפת לבינת החכמה דדינין מתערין 
מינה וליסוד הכתר שגם היסוד הוא מן המשמאילים אשר בקו האמצעי בכל מקום לפיכך צריך 
לשני מקיפין מת&quot;ת החכמה ומת&quot;ת הכתר להרבות עליו הארת הרחמים וכן ג&#x27; מדות אחרונות 
הוד נצח ות&quot;ת של כתר שהן לאלפים נושא עון ופשע צריכה כל א&#x27; מהן לב&#x27; מקיפין מנצח הוד 
יסוד שבכתר ושבחכמה לחלשת המקיפין בערך הקודמים אליהן כמו שזכרנו אמנם זרועות הכתר 
דאינון וחטאה ונקה הם עצמם מתחזקים מאליהם בתוקף הרחמים מספיק לכל א&#x27; מהם מקיף א&#x27; 
ממלכות שבחכמה ושבכתר וראוי הוא שתהיה מלכות הכתר מקפת לגבורה אלא שכאן היא נכללת 
ביסוד אלמא מלכות שבחכמה כחה יפה הימנה להגן על הגבורה שהיא נמנית באפי נפשה ומלכות 
הכתר יספיק המקיף לחסד שלו שהוא ונקה כאמור: 
 


</div>
