{"bookId": "kabala-50586d1451fb", "part": "1", "torah": "18", "title": "ספר יונת אלם — פרק עו", "hebrewTitle": "פרק עו", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-50586d1451fb/1/18/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-50586d1451fb/1/18/", "segments": [{"index": 1, "he": "פרק עו\nכשם שזעיר נתגדל מפרקיהם של נה\"י דאמא על דרך שבארנו גם נוקביה נעשית ונבנית מן \nהפרקים של נה\"י דזעיר והוא סוד ג' דינרין לשבת שקצבו לה לתוספת גבי מורד על אשתו \nדהני נמי תשלומין נינהו אחר שפקדנוה בידו וכשהוא סובל שתתמעט ואינו מבקש רחמים עליה \nהוי מורד וחייב בתוספת וכשהיא מורדת פוחתין לה שבעה דינרים כי הוא יורדת מהיות \nגדולה כמהו לכשיהיו מוחין דידה לעומת נה\"י דיליה וירדה ז' מדות כחב\"ד גג\"ת ותנן ריש \nפרק מציאת האשה בזמן שבסתר לה שני חלקים כי אינו נמנע מהיות משפיע לה גם מההארות \nגג\"ת אע\"פ שהן עצמן מרחוק עמדו דרך הסתר פנים אבל בגלוי שהיא בקרבת כליהם אלו לאלו \nלו ב' חלקים ולה א' כדאמרן. והנה מן הג' פרקים של נצח נעשה לה קו ימין ומן הג' של \nהיד קו שמאל ומן הג' של יסוד קו האמצעי שלה על הסדר. ומעקרא כאשר יצא מכח הבקיעה \nראש נוקביה של זעיר מבין חדוהי לאחורוי היתה תחלה בסוד נקודה בלבד כלולה מי' ושם \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "היא כלת משה בסוד תורה חמדה גנוזה שהיא בגמטריא מ\"ו ל\"ז י\"ט כ\"ו אלמא גניזתה בקדש \nבתוך ההויות עצמן והנה מוחין דילה מכוונים בכח הפשוט לדרועין דידיה כטעם רישא \nדנוקבא בין דרועין דמלכא ואז דרועין דילה מכוונים לשוקין דידיה דכתיב בהו שוקיו \nעמודי שש אלו סדרי משנה בסוד תנאים דאינון נה\"י ואמוראים חג\"ת יציבא בארעא גיורא \nבשמי שמיא אלא הני בדכורא והני בנוקבא וכן נביאים וכתובים ואין לרגליה על מה שיסמכו \nלפיכך יורדות מות למען שאול צעדיה יתמוכו לאלתר שלא ירד כלל אלא שגרם החטא ומה גם \nעתה סעד הם לו שלא יפול לגמרי כיון שהוא מתרחב והולך בכל יום כטעם תפתה ועם הבטחה \nזו הוא מיועד אל תקון בעזרתה שיתקדש גם הוא בקדושת הגן וכאן במקום שיצא ראש נוקביה \nהיה בו מעט קטרוג מצד השווי אשר לה עם ת\"ת זעיר והוצרכה להנסר ולהמעט ואחרי כן חזרה \nונבנית בפועל בפרקי נה\"י דזעיר ונתפשט כל הבניין שלה ועדיין כלה באצילות לפיכך \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "נקראו צדיקים על שמה כי הם ונשים צדקניות שלהם משלימין הדוגמא לצדיק (וצדיק) [וצדק] \nולפי שהיה ראשיתה מזער בסוד נקודה כלולה מי' על כן נאמר העשירי יהיה קדש והוא סוד \nהמעשר בכל מקום שהרי קבלה מזעיר ט' פרקים והם חצונים לה ואותה הנקודה היא העשירית \nוהיא העקר לפי' נוטלת משל אב עישור נכסי כטעם אבא יסד ברתא ונזונת מן האחים בסוד ט' \nחלקים שהם חולין אצלה ומתפרנסת מהן ואחר שנתפשטת כלה נתמלאו תרין מוחין דידה שהן \nחיות חכמה ובינה ע\"י השליש וחצי של חסד המיותר בנצח וכן בהוד של זעיר בחזרת האורות \nלמעלה ולא יספיק למוחין שלה שליש בלבד כמו שהיה בזעיר כי שם היו ההארות החזקות \nמשלימות את המוחין שלו מה שאין כן בנוקביה ואחרי כן נכנסו בדעת דידה החמש גבורות \nשהיו בפקדון ביסוד זעיר כי ע\"י שפלט האור לאחור נעשה מעקרא נמי כלי של דעת דידה \nוהוא חלש ואין שם חסדים לפיכך דעתן של נשים קלה קרינן ביה קל ה' פי' תקונו מה' \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הויות של גבורות בלבד העולים ק\"ל לא כן דעת זעיר כי הוא מחמשה חסדים וה' גבורות שהם \nי' הויות בנקודות מחולפות לחצאין חסדים לבד וגבורות לבד. ודעת דידה איננו כי אם חצי \nדעת זעיר בלבד ולא עוד אלא שהחצי שלה אינו מן המובחר כי אם בסוד הגבורות כדאמרן. \nעוד קלה בגי' ג' פעמים מ\"ה כנגד ג' מדות זעיר הנותנות לה מוחין והוא סוד אותה \nששנינו הפסח נשחט בג' כיתות כי ג\"פ מ\"ה הם ל' אותיות הרי ג' כתות והם בגי' קהל ואלו \nהחמש גבורות שבדעת דידה נחלקו אח\"כ למדות שלה גג\"ת נ\"ה לגדלן ולחזקן ומשם באות \nויורדות כלן ליסוד דידה בסוד עבור ושם נעשים מיין נוקבין אל הזוג: \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "פרק עז\nאותה ששנינו בספרא דצניעותא פ\"ג דינין דדכורא תקיפו ברישא בסיפא נייחין בנוקבא \nאיפכא יפה היא מפורשת על הסוד הזה. שהרי המוחין דזעיר נתגדלו ונתהוו מפרקי נה\"י של \nאמא שהיא עצמה שרש הדינין ואי לאו דבסוף התפשטות זעיר נחלשים הדינין לא היה העולם \nיכול לעמוד בהם הואיל ושרשם מבינה סוד נוקבא ותחלת הכנס פרקיה בו א\"א ממטה למעלה \nבלתי אם תקדם לאה לכולם שהיא מלכות אמא וכלה דינין תקיפין ובדעת דידיה נכנסו ה' \nחסדים וה' גבורות ונתפשטו כל החסדים מגדולה ולמטה לא נשארו מהם במוחין זולתי רושם \nוהארה בעלמא ולכן דינין דדכורא תקיפין ברישא דאכתי יש בדעת שלו ה' גבורות עד הגיע \nתור נוקביה ליבנות מהן ובסיפא נייחין שהרי ה' חסדים מתפשטים במדותיו התחתונות אבל \nדיני נוקבא נחין ברישא לפי שהמוחין דידה עצמות וכלים מהחסדים ותקיפין בסיפא להיות \nכל מנין גופא דרועין ושוקים מהגבורות בלבד המתפשטות בבנינה. והנה אדה\"ר חשב להמשיך \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "הה' גבורות למלכות מלמעלה בשעה שיוצאת מיסוד אמא בשליש מכוסה של ת\"ת זעיר. והנה מג' \nשלישי אותו ת\"ת שהן זה על זה וסוד משמרות קחשיב בקש לתת גבורה אחת לכתר דידה אחד \nלחכמה ואחד לבינה והשני היתרות לנ\"ה דזעיר ומהם לג\"ג דנוקבא. והיה בזה האופן הפגם \nבג' פנים. האחד כי בשני שלישים של ת\"ת זעיר יהיו שם חסד שלו וגבורות שלה והם כלאים. \nועוד פגם שני כי אלו נכנסו הגבורות בכח\"ב שלה לא היה להם מתוק והיו דיניה קשים \nברישא ובסיפא כי שם כנגד ג' גבורות לא היה נמצא רק חסד אחד בלבד של ת\"ת ואין כחו \nיפה נגד ג' גבורות עוד פגם שלישי שאם היו הגבורות נכנסות למוחין שלה משליש ת\"ת לא \nהיו באים החסדים לבדם והגבורות לבדם אלא מעורבות בכל המדות ואין זה צריך ההנהגה כפי \nאמיתת כוונתה. עכשיו שהגבורות מתחלקות בבנין גופה בלבד והם מעצם הבינה לפי' דרשו \nחכמים ויבן ה' אלקים את הצלע שנתן בינה יתרה באשה. ואהני לעונת נדרים ולחיוב כל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "המצות שהיא ממהרת לבא לפני האיש לכלל גדלות וזה המהירות גורם אליה לאכלה פגה שאין \nחכמה לאשה אלא בפלך כי כל חריף מקשה על עצמו ההבנה ולפום חרפא שבשתא ועוד שהיא \nראויה לביאה מבת ג' שנים ויום אחד בסוד רביעאה לכל תלת והוא אינו כן עד שיהא בן ט' \nשנים ויום אחד כי אז תאיר בו היו\"ד שבחכמה בכל חלקיה וכל מתון מסיק הדרן לחלוק \nהגבורות בגופה של מלכות בלבד על זה נאמר שמאלו תחת לראשי כי אין לדינים יחס עם הראש \nדידה כלל אלא נכפפין תחת הראש כדי שגם למטה ממנו לא יגברו יותר מדאי לפיכך ימינו \nתחבקני כי סביב לגוף הנקבה כל הימין שלו מתפשט ומקיף ומחבק אותה למתקה ע\"י הזווג. \nויש ה' תיבות בפסוק לכלול ה' גבורות בשמאלו שהוא תחלת ההתעוררות ודוקא רחל היא \nשאמרנו עליה דדינין דידה נחין ברישא אבל לאה דיניה תקיפין מראש ועד סוף והיא העושה \nדין כדכתיב לשפוט את הר עשו ר\"ת לאה שאין לה חלק בחסדים כלל שהרי מקומה מכוסה כלו \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ביסוד אמא ואין החסדים המתחלקים שם לזעיר עודפים עליו כלל כדי שיחלק היתרון ללאה \nלפי' שני י\"ט של ר\"ה הם בסוד נוקבין דפרדשקא הראשון הוא בסוד לאה והשני בסוד רחל \nכדאיתא בזהר פ' פנחס דף רל\"א ב' דכתיב בהו דבר יום ביומו בסוד קדושה אריכתא שבין \nשתיהן הן מלא אורך קומתו של זעיר וכשם שה' גבורות יורדות אח\"כ דרך אחורי זעיר \nליבנות מהן פרצוף רחל ככה מהארת פרקי אמא שירדו לזעיר משם ניקב עורף זעיר במקום קשר \nשל תפילין ויצא פרצוף לאה והגיע עד חצי זעיר כשאנו משערין את כלו ממקום הלוז עד \nסיומא דגופא וחציו הוא המקום שפלט משם ראש רחל ואין מלכות נוגעת בחברתא אפי' כמלא \nנימא וסי' ע\"ר עקב ראש כי מה שעשתה רחל היא היראה עטרה לראשה עשתה לאה שהיא ענוה \nעקב לסוליתה והנה ע\"ר הוא קבוץ כ\"ז אותיות התורה בכלילותיה שסודה זעיר במלא קומתו \nוכאן אנו צריכין לדרוש אותו לחצאין מאחוריו וצרוף ע\"ר הוא רע חציו קל\"ה לשעור פרצוף \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "לאה וחציו לרחל הכי נמי והן שעור שש קצוות האצילות כלן חתומים בשם מ\"ה: \n \nפרק עח\nתנן התם הפעוטות שהם מו' שנים ולמעלה לפום חרפיהו מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלים \nובן ט' שנים ויום א' ראוי לביאה ותוך הפרק של שנת י\"ג הרי הוא מופלא סמוך לאיש ובן \nי\"ג שנים ויום א' הוא גדול והטעם הוא כי המדות התחתונות של אמא נכללות בספירות \nהעליונות של זעיר בכח\"ב דעת ג\"ג ושליש מן ת\"ת כי עד שם החסדים יורדין מכוסין שכנגדם \nו' שנים עונת הפעוטות וד' חדשים להתלמד בהן במקח וממכר וכשעולים אח\"כ עד הכתר בסוד \nאור הרי י\"ב שנים וח' חדשים כי קרוב הוא כיון שעבר רוב שנתו לדעת לשם מי נדר ולשם \nמי הקדיש אלמא שעדיין צריך בדיקה והנה אלו הפרקים ירדו קודם בו' מדות של זעיר \nמבפנים לגדלו והטעם שאנו מונין הו' שנים מכתר והחסדים לא נתפשטו אלא מדעת ולמטה הוא \nמפני שהטפה מאבא ואמא שממנה יסוד בנינו של זעיר יורדת מההוא בטישו של ב' המזלות \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "נוצר ונקה הנכללים בעתיקא וה' חסדים וה' גבורות הן שלא הובררו מן הדעת הכוללת בעצמו \nוהוא והם דבר א' רק אלה בהתיחסם לאבא ואלה לאמא לפי' אנו מונין הב' מכתר זעיר שהוא \nמושפע מההוא כתר עלאה וזהו הטעם שלא נתברך יעקב עד ס\"ג שנה כנגד השם של אמא אשר \nבהרכנת עצמה היא מכסה ו' מדות ושליש דזעיר ויצחק שהוא שרש הגבורות המושפעות מאמא \nשיש בה שם ס\"ג ברך את יעקב באותו פרק וכשנצרף ג\"כ שם ייא\"י מקור הגבורות ול\"ב \nנתיבות חכמה מקורי החסדים צרופם ס\"ג וסימניך כבו\"ד א\"ל וכלן זכה יעקב דיוקנא דזעיר \nונטלן ע\"י אמא שהיא ג\"כ צנור אליו לשפע הנמשך מאבא וכמו שהבריאה אינה מקבלת \nמהאצילות כ\"א ע\"י אמצעי בסוד יוצר אור ובורא חושך שהוא המסך ככה עד החזה של זעיר \nיורד החסד מכוסה ואף שם לא היה מתגלה כי היתה אמא יכולה להרכין עצמה עוד בכדי שיכנס \nהחצי שליש עליון של יסוד דידה בת\"ת זעיר ולא יהא קפידה בכך אל הדעת שכלו הארה ות\"ת \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "יוכל להשלים ליסוד דידה שלא יהא יתום לגמרי אלא שהוצרך הגלוי בחזה להוציא נוקביה \nמבין חדוהי מאחורויי ואינו ראוי שיהא תחלת אצילות ע\"י מסך ולא כדומה לו פן ירבה \nהחשך עליה יותר מדאי הואיל ולית לה מגרמיה כלום לפי' אבא יסד ברתא נמצא שהאור מתגלה \nשם לצורך ועתה אחר שנתגלו חוזרים האורות למעלה באור מקיף להאיר [לו] באצילות מכח \nאריך ואבא בלי מלבוש יסוד אמא הדומה למסך הרי יש לנו י\"ב שנים וח' חדשים ויש כאן \nסוד מופלא סמוך לאיש דהיינו עונת הנדרים שזעיר מתעלה לחיי המלך בסוד אצילות בלי מסך \nשהוא אז משתוה לאמא דתמן נדר ותמן הפלאה אע\"פ שאינו איש שסודו י' עשר שנים ראשונות \nש' ג' שנים אחריהם שהוא עוסק בהן במשנה מדה שמקבלין עליהן שכר והא' הוא יום א' אבל \nמשם ולמעלה אין לו רשות לעלות אלא בסוד גדלות ועדיין יחסרו לו ד' חדשים ויושלמו עם \nהשליש המגולה שלקחו שני שלישי ת\"ת לעצמן בירידה והיו' א' הוא מה שיש בין חצי ת\"ת \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אמא לגלל זעיר הרי י\"ג שנה ויום א' בבחינת החסדים היורדים דרך יסוד אמא המקיף ונעשה \nסוכת שלום לזעיר באור ישר ועולים מגולים בסדר המדרגות באור חוזר להוסיף בהם כח \nמאריך ואבא כמו שביארנו: \n \nפרק עט\nואפשר ג\"כ לדרש י\"ג שנים ויום א' באופן אחר בסוד פנימיות הכלים של אברי זעיר שהוא \nהולך וגדל כטעם בתר דינקה לון אתעברת מינייהו והכלים נגמרים עד ט' שנים ויום א' \nואח\"כ מאירים החסדים במוחין דידיה ונעשה איש לכל דבר וזה פרטן הנה בהתלבש נה\"י דאמה \nבחב\"ד דזעיר נכנסים תחלה הפרקים התחתונים של נצח והוד בלבד ומיסוד דידה לא יגיע אז \nאליו מאומה ואנחנו נחשב לב' פרקים אלה ב' שנים ושתים מהיניקה שקדמה הרי ד' ובשתי \nשנים אחרות נכנסים הפרקים האמצעיים של נ\"ה הרי ו' שנים עונת הפעוטות ומעט יותר כבר \nשית כבר שבע להתחלת היסוד של אמה שנכנסו ממנו שני חצאי שליש בדעת זעיר חציו הא' \nדאתי ממילא וחציו השני ע\"י הרכנה ויש לו מעט דעת כי הפרוזדור ממועט בחשיבותו אע\"פ \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שהוא מרובה בשעורו דהיינו שליש שלם והחדר אדם חצי שליש אלא דרב גובריה ועוד עליה על \nגביו ולזה מקחו מקח מבן ו' שנים ומעלה הכל לפום חורפיה כי אפשר שיהא לו דעת קצת \nוהטעם כי הוא במטלטלין לבד על שם שמנענעים הו' קצוות במעשינו מדין לרחמים או בהפך \nומי שיש לו אפטרופס אין במעשיו כלום בסוד ההנהגה תחתונה כשנזכה אליה ע\"י אריך עצמו \nשתהא תמיד ברחמים ומהאי טעמא אין נשבעין על הקרקעות שאין שבועה אלא במלך עצמו שהוא \nמטלטל מדין לרחמים ע\"י ו' קצוות ומלכות נבנית והולכין על ידם וכאן היא עתים נפרצת \nעתים נבנית אבל אסתר קרקע עולם היא בסוד הסתר אסתיר הוא מציאותה הנעלה בסתר עליון \nאצל הדעת כי עת של דעת בגי' קרקע ודלת ד' רוחות העולם ומשש עד ט' הרמז בהם כי בג' \nשנים אחרות נכנסים הפרקים העליונים של נצח הוד אמא ותשלום פרקי יסוד בהדייהו ולפי \nחשיבותם של חדר ועליה כי אהדדי אף הם נמנים בזה שנה א' ועדיין חסר יום א' והוא סוד \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מה שבין החדר והעליה שהיא בחינה אמצעית ראויה להחשב כאן בפני עצמה ולזה מבן ט' שני' \nויום א' ביאתו ביאה לפי שכבר נכנס כל יסוד אמא לראשו אבל אין האדם החי ראוי להוליד \nעד שהארת החסדים תתפשט בדעת שלו באור מקיף שאם אין לו מקיף מאין יבא המקיף שהוא \nהצלם אל העובר הנוצר אף אתה אל תתמה מהדורות שהולידו קודם לזמן הזה כי אמנם היו \nמושפעים מאריך ממש אשר איננו משועבד לסדר זמנים כי הוא הרצון בעצמו ואין טעם במעשיו \nלקדימה ואיחור כלל לפי' אמרו על זעיר שהוא ונוקביה מולידין נשמות לצדיקים מבן ט' \nויום א' שכח אריך מעורב בו תמיד וכל ביאה שלו עושה פירות: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "פרק פ\nאל ישיאך לבך לשאול א\"כ אפי' קודם לזמן הזה יוליד זעיר כי אין כאן עת ללדת מוגבל \nבפועל ח\"ו אלא כלילות בחינותיו והשלמת י' ספירותיו כי מכתר עד יסוד ספירות שלמות הן \nויום א' שהוא תחלה לשנה העשירית הוא סוד העטרה המשלמת בו מדת מלכות נכללת ביסוד צא \nולמד מאדם וחוה שביום הבראם עלו למטה שנים וירדו ד' או ז' ודון ק\"ו אל הדוגמא של \nמעלה אך החטא הוא הגורם שנשתנו עלינו סדרי בראשית כי תחלה היתה הטפה נגרת מן המוח \nעל תכלית שלימותה והיסודות היו לה צנורות למעבר בעלמא להוסיף כח בעצמם מדי עברה כי \nהיא תביא אל הפועל המושלם הכח הכמוס בהם להוציאם לאויר העולם לא בעמל ולא ביגיעה \nצלם ודמות עליון לשעה קלה כטעם אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כלכם עכשיו הטפה \nנפגמה והיא צריכה אל היסודות להתבשל ולהתברר על ידם בעדן ועדנין ואדם עצמו אחר החטא \nלא היה ראוי להוליד בדומה עד שעברו עליו י\"ג שנים י\"פ כי כפי גדולתו ירידתו והוא חב \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "במחשבה לפיכך נחלשה הטפה היורדת מן המח וחב במעשה שגרם אל היסודות פגה כחל וצמל \nלאשה שכנגדן באיש חלוף הזמנים כמו שבארנו אבל ההנהגה העליונה לעולם עומדת על קדושת \nרוחניותיה תספור ירחים ושנים לדעת עת לדתה לא עת זמני רק מחשבי בסוד י' הויות וי' \nאהיה מאבא ואמא שהן בגי' ע\"ת ודי בזה והנה הד' שנים שצריך האדם התחתון להשלים בעצמו \nלהיות איש הן בדוגמא של מעלה סוד אור חוזר לזעיר מן החסדים מיניה וביה אחר שנשלם \nשעור קומה שלו בפנימיות אברי גופו עכשיו צריך להרבות אורה במוחין דידיה מן החסדים \nכדי שתהא הטפה שלו ראויה להוליד וידוע כי בחזרת החסדים מגולים ממטה למעלה ישאר שליש \nוחצי מן החסדים עודף בגדולה ושליש וחצי בגבורה עכשיו עולה השליש מגדולה לחכמה ושליש \nמגבורה לבינה ישארו ב' חצאי שליש למדת דעת הרי ג' שנים וכאן הוא מופלא סמוך לאיש \nובודקין אותו אם המוחין בכח או בפועל ועדיין חסר שנה להשתדל להיות איש והוא בר מצוה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הנה השליש מכוסה של ת\"ת עתה חזר מגולה והשליש שנה אחת והמעט יותר שלוקח כתר זעיר \nמהשליש אשר ממנו נעשה כתר נוקביה הוא המשלים ליום א' או אמור שהוא מה שבין ת\"ת אמה \nלגלגל' זעיר והנה הדרך הזה השני היא לצורך זעיר עצמו שיש בו סוד הגדול אשר אמרנו על \nהסדר לדין הפעוטות ולמתי יהיה ראוי לביאה ומתי ישפיע באדם התחתון כח ההולדה והדרך \nהראשון הוא בו ממה שנוצרה בת זוגו עמו שמקצת החלוקות האלה אין להם עסק בה וכבר \nאמרנו בסוף פ' ע\"ח כי היא הגורמת שהמקיף מיסוד אימא איננו עובר שליש ת\"ת של זעיר \nויותר נכון לומר שזה וזה לצורך עצמו הא' לגדולי האברים והא' לחלק החסדים כמו שבארנו \nלמעלה ובסמוך נפרש כיצד גם היא עולה עמו וזה עיקר בלי ספק ולמכור בנכסי אביו עד \nשיהא בן כ' שיושלמו בו י' ספירות מצד אבא וכנגדן בנוקביה מאמא ובכלן ידו עדיפא מידה \nשאבא ואמא שניהם מוסרים לה הנהגתם ונכללים בשיעור קומתו תדע שבאדרא דנשא לא זכר ר\"ש \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "רק אריך זו\"ן והוא סוד על כן יעזוב איש דא זעיר אביו חכמה כמשמעו את רבה ישראל סבא \nואת אמא בינה ותבונה. ו' רבה יעקב של הארה שאנו עתידין לפרש לקמן ודבק באשתו העולה \nעמו שאין שפע אבא ואמא מגיע אליה כי אם ע\"י: \n \n", "en": ""}]}
