ספר שערי צדק — קטע 15

גרים) איש אשר כברכתו בירך אותם פקח עיניך וראה כמה כח התשובה עד היכן שמגעת: והספירה הזאת נקראת - מי וכה"א שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה וכן הוא אומר בראשית ברא אלה"ים והכל רמוז את מ"י נועץ ויבינהו ויבינהו ממש והנני רומז את הבינה למעלה שהיא המבטלת את הגזרות הקשות הרעות בין של יחיד בין של ציבור והטעם לפי שהוא מקום התשובה וזהו שאמרו חכמינו ז"ל גזר דין דציבור מקרע וגזר דין דיחיד אינו נקרע ומה הקרע שלו הבינה מקרעת כל שטרי חובות שבעולםוהטעם משום תשובה כי הבינה למעלה מכל השרים וקטיגורים ובעלי קטיגור והנה כל השבים אליה לא ייראו מפחד רעה שהרי הם למעלה מכל הפגעים והנזקים והסוד כי ידו"ד צבאו"ת יעץ ומ"י יפר וידו הנטויה מי ישיבנו מי יפר ומי ישיבנו ודאי: והטעם שנקרא בלשון מ"י שהוא מקום הסתרים והסודות עין לא ראתה אלה"ים זולתיך לפיכך נתנה לשאלה מ"י כלומר במי שאינו משיגה ושואל מי שהרי גם למשה נתנה לשאלת מי והסוד

מי ימלל גבורות ידו"ד ישמיע כל תהילתו הוא סוד הגבורות שהיא מבטלת כל הגזירות ישמיע כל תהילתו בודאי כל הנשמה תהלל י"ה שלשה תיבות מורות זו על גבי זו המבין רמוזות הללו יראה סודות התורה וגנוזות פשוטים לפניו וסוד התשובה מבטל גזירה וסוד גדול רמזו בתלמוד והנני מבאר כל היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של ע' שנה והטעם כי מן השבת יעלה אדם אל התשובה שהיא שביעית לה נמצא שניצול מגזר דין שנסבבו בשלב כתרים סביב לגדול"ה ולגבור"ה ואם עלה בתשובה שהיא מעין בינה לא ירא מכל צר ומקטרג שהרי הוא למעלה מכולן ונמצא שקורעין לו גזר דינו של שבעים שנה והסוד הכולל כל שנאמר ידו"ד צבאו"ת יעץ ומי יפר וידו הנטויה מי ישיבנה כמה חדרים וכמה גנזים גנוזים בפסוק זה ידו"ד צבאו"ת ממש ששם הוא סוד הצבאות ומהם בפנים ומהם בחוץ אבל הבינה למעלה מכולם: ובינה נקרא בתורה גבורות בלשון רבים שנא' מי ימלל גבורות ידו"ד כי מי א"ל בשמים

ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך ומדת פחד יצחק נקרא גבורה בלשון יחיד לפיכך גבורות מבטלין כח וגבורה וכה"א וידו הנטויה מי ישיבנו וכתיב צדיק מושל יראת אלקים אמר הקב"ה אני מושל בכל ומי מושל בי זה הצדיק שאני גוזר גזירה והוא מבטלה כמה סתרים גנוזות במקום הזה וזהו סוד בסוד קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה כי כמגיע אדם למעלה צדיק עולה למעלה עד הבינה וקורע כל גזר דין אשר גוזרין עליו סנהדרין של תפארת וזהו סוד וידו נטוי' מי ישיבנו בודאי: והספירה הזאת נקראת - עולם הבא וזהו במקום שלא השיגו הנביאים אפילו משה רבינו עליו השלום לא עלה להשיגה השגה מבואר מן התפאר"ת ולמעלה וא"ת והרי השיג עד מ"ט שערי בינה דע ששער החמשים אשר נכנסים משם לגנזי הבינה וחדריה לא השיגה משה ע"ה וזהו שכתוב וקראתי שבם י"י לפניך וחנותי את אשר אחון וזהו עין לא ראתה אלקים זולתיך: והנה כמה חכמים מן האחרונים טעו טעות גדול בענין העולם הבא ולא ידעו ולא יבינו

וחשבו כי בשעת פטירתו יכנס לחיי העולם הבא כי המעייןבכל התלמוד יראה הכחשת טעותם שהרי רבי עקיבא אחר שנפטר אמר לו אשריך רבי עקיבא שאתה טהור ויצאה נשמתך באחד ואת מזומן לחיי העולם הבא והטעם לפי שאחר פטירת האדם יכנס למלכותא ומקבל פני שכינה ונכנס לפני הת"ת ושומע הלכה מפי הש"י ושם תעמודנה כל הנשמות עד תחיית המתים ויום הדין וכן אז"ל בסוטה בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה בשכבך תשמור עליך זה יום המיתה ובהקיצותך היא תשיחיך לעולם הבא הכל גלוי: והנה דע והאמן כי כמו שנתחלקה הארץ בקיבוץ כל ישראל כך בקיבוץ כל הנשמות אחר יום הדין תתחלק להם נחלתם לעולם הבא כל אחד כפי הראוי לו ובמקום הזה כבר הפליגו הפלגות גדולות בספר המצות שבהן יכנסו לכמה חדרים הפנימים: והספירה הזאת נקרא - עליה וז"ס עליייה שהיית למעלה קדשי קדשים ועל זה אמר בתלמוד ואיתבני' עלייה ובאמת כי זאת העלייה הוא למעלה מתפארת והנה סוד המלכות סוד המקדש

והתפארת קדש קדשים ומבינה עד הכתר סוד העלייה שעל גבי קדש קדשים ומה שאמר ראיתי בני עליה והם מועטין אבאר לך: דע כי הזוכים לחיי העולם הבא אינם יודעים בפי' עד יום הדין שבאותו היום יתפרשו נשמות כמו שכתוב ורבים מישני אדמת עפר יקיצואמנם צדיקים גמורים שמכריזין עליהם קודם יום הדין ואומר פלוני מזומן לחיי העולם הבא בעניין ר' חנינא בן תרדיון ור' עקיבא ושאר צדיקים שמכריזין עליהם קודם יום הדין על אילו נאמר ראיתי בני עלייה והם מועטין וכבר ביארנו באילו נפלאות גדולות וחיבורים ועניין הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא בר ונקרא עלייה באמת שזהו העלייה שעל גבי העליות והזוכה לדעת עלייה זויבין סוד כ"מ שנאמר בתורה ותתפלל על ידו"ד השלך על ידו"ד והנני מבאר: דע כי ב"ד הגדול שהוא בין קו האמצע"י למדת אלקים הנקרא לשכת הגזית שם חותכין כל הדינין ומתייעצין בב"ד של צבאו"ת ששם נגמרה העצה באמרו לעמת העצה יסירנה וכתיב כי

י"י צבאו"ת יעץ וזה סוד שאמר בספר יצירה שהעצה נגמרת בכליות והנה בהא גמרה העצה בסנהדרי גדולה עם צבאו"ת אז הכל נתון במדת צדק וגומרת הדין וכמו כן כל אדם מישראל שלא זכה בעונותיו לעלות מן הזרעות הרי הוא בכל המזלות ונידון ע"פ הכוכבים לפי שהככבים והמזלות הם מן הזרועות ולמטה לפי שהזרועות נקראים שמים ואם זכה אדם מישראל אע"פ שהמזלות מורים על עניות ודלות וחסרון בנים וקוצר חיים אותו הצדיק עולה למעלה ממקום הכוכבים וה"ס העלייה ואז מפיק כל צרכיו ודוחק מערכת המזלות שהעלייה היא סוד מקום כל המזלות וה"ס מזל הגדול שמשם ישאבו כולם ועל הכא גרסינן חיי בני ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מילתא וזה סוד חנה ותתפלל על י"י השלך על י"י יהבך והנני יוסיף על ימיך ומקום הזכות הוא סנהדרי גדולה אם זכה צדיק לעלות לעלייה קורע כל גזר דין שבעולם והטעם לפי שנדבק במדת עלייה אין נזק ואין פגע רע ואין חסרון נדבק

באותו מקום לפי שהוא המקום השלם מכל מיני שלימות ושם הששון והשמחה תמידית וזו היא שאמר בכ"מ וקורין אותו בתי גואי ומה שאומר בחגיגה ויקרא ידו"ד אלדים צבאו"ת ביום ההוא לבכי ולמספד ומקשי והא כתיב הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו לא קשיא הא בבתי גואי הא בבתי בראי דע כי בתי גואי נקרא מן הבינה למעלה שהוא קו העלייה בתי בראי מהתפארת והמלכות לפי שסביב התפארת שבעים שרים שצרים את ישראל כשהם חוטאים וסביב המלכו"ת כל כסאות של מלכיות נכריות והיא כשושנה בין החוחים החוטאים באותן המקומות הן הגלות ומיני מחלות וצרות וחסרונות ומיני נזק ויגונות אבל מבינה ולמעלה אין שם כי אם ששון ושמחה אין שטן ואין פגע רע כי הכל במילוי ומה שתמצא כתוב אין רע יורד מאת ה' הוא מקום העלייה שהוא סוד הבינה ומה שתמצא כתוב כי ירד רע מאת ידו"ד הוא מן הכתרים מסביב התפארת עד הזרועות לפיכך כתוב לשער ירושלים השליך משמים ארץ תפארת

ישראל כלומר הפריד התפארת את מי השליכו תפארת ישראל כלומר נפרד יסוד והמלכות והבן מאד: והספירה הזאת נקראת - חיים כי ממנו ימשכו חיים לכל דבר שיש בו חיים ובמשוך אותם יסוד נקרא א"ל ח"י וכשמתמלאת המלכות מן העלייה נקרא אלה"ים חיים ומן הספירה הנקרא חיים נמשכת התורה שבכתב ונתנה לישראל לפיכך נקרא תורת חיים וכה"א חיים הם למוצאיהם וכתיב וחי בהם והדבקים בתורה דבקים בחיים ממש שנאמר ואתם הדבקים בי"י אלה"יכם חיים כלכם היום והטעם לפי שנקרא עץ החיים וזה סוד התפאר"ת שהוא עץ החיים לפיכך התורה נקראה בשמו עץ החיים שנאמר כי עץ חיים היא למחזיקים בה כי התורה שבכתב היא סוד התפארת הנקרא עץ חיים והכל דבר אחד וכבר ביארנו עניינים גדולים בספירה א"ל ח"י ובספירה אלה"ים חיים וכמה עניינים חסרי לב חושבים שיש חיים טובים או חיים רעים בכל המקראות שבתורה: דע כי כ"מ שנקרא חיים אין שם רע לא מעט ולא הרבה ובכ"מ שנקרא רע אין בו (חיים) לא

מעט ולא הרבה כי הדבר הנקרא חיים הוא עיקר ועצם כל טובות ותענוגים וכל מיני הגמול העתידים לצדיקיםולחסידים והמקום הנקרא מות הוא הפך החיים לפיכך אמרה תורה ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע עם החיים יבא טוב ועם המות יבא רע כי החיים ממש הם עצם הדבר נקרא כך והוא סוד הספירות העליונות מקום כל מיני אצילות ושפע ברכה וטובה והצלה ובריאות וחיים והמות ממש הוא עצם דבר ובו כל כחות הטומאה החיצונית הנקראים אשה זרה וזונה ובאר צרה נכרייה והמותממש הוא עצם דבר היודע סוד זה יבין סוד גויעה ואסיפה ומיתה האמורה בצדיקים וסוד מיתה האמורה ברשעים וסוד טומאת מת סודות גדולים תלוין בענין טומאת מת במה שרמזנו הנה לפיכך רמזו במס' ברכות כי החיים יודעים שימותו והמתים אינם יודעים מאומה ואמר הצדיקים במיתתן קרוים חיים והרשעים בחייהם קרוים מתים והנני רומז סודות נפלאות לא המתים יהללו י"ה והטעם כי הדבר נקרא מת הוא

הפך עולם החיים הנקרא י"ה אבל ואנחנו נברך י"ה מעתה ועד עולם: הנני מוסיף ביאור אמרתי לא אראה י"ה בארץ החיים לא אביט אדדם עוד עם יושבי חלד יושבי חד"ל ממש והכל מבואר למי שיש לו עינים והיודע אלו הסודות יודע סוד חיי האדם או מיתתו ויודע ויבין סוד שאלתינו בראש השנה זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבינו בספר החיים פי"ה טועים הענין האומר כתבנו בספר החיים טובים ולא טובה שמועת' שאינ' מבינים דבר ואינם יודעים כי יש מעלה שנקראת חיים בודאי והוא מקור כל הטובות וכל מיני השפע והאצילות וחושבים שאין חיים עצם דבר אלא חושבין שהן חיי האדם בעוד שהנפש בגוף חלילה חלילה לפיכך לא יבינו סוד העונש והגמול מאחר שהדבר הזה נעלם מהם: והספירה הזאת נקראת - נדר וזהו מקום הנדרים שאינם מושגים בנדבה לומר הרי זה לפי שמזומנת ואינה נמצאת בזמן הזה לומר הרי זה לפיכך כל הנדרים אומר הרי עלי וחתיב עלי נדריך והנה כל שבוע' בי"י לפי שבו סוד השביעית וכל נדר לידו"ד:

ודע כי במקום נדר נמשכים הבני' כשאינם באים מצד מערכת הכוכבים וגם הבנים נמשכים למזלות ולכוכבים זהו מקור' לפיכך כשבאין על צד מערכת ואדם חוטא בנדר אותה מדה נחסרה מן החוטא ובעון נדרים בנים מתים ממש והנה כשראתה חנה שלא מצאה מקום להפיק בנים בסנהדרי גדולה עלתה למקום בינ"ה שהוא מקום עלייה שהוא מקום הנדר שהוא מקום השכת בנים ולכך כתיב ותתפלל חנה על ידו"ד ותדור נדר לידו"ד ותאמר ידו"ד צבאו"ת אם ראה תראה בעני אמתיך לפיכך טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם כתיב מוצא שפתיך תשמור הוא הנדר הוא מקום השפתיים למעלה והיודע סוד הספירות יודע כל דודמת הלשון בפה הוא סוד הבינה למעלה ומתבונן כי השפתת אדומות ואם חס ושלום אדם חוטא במקום זה מדקדקים בו הרבה לפיכך טוב אשר לא תדור שפתותיך שושנים נוטפות מר עובר: והספירה הזאת נקראת - תהלה זהו מקום ההלל הגדול מגמור שאין במקום הלל זה דילוג אלא הלל גמור ממש:

והנה אודיעך בכל מקום שתמצא הלל בתורה בנביאים ובכתובים הוא רמז לבינ"ה והנני רומז ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולתתך עליון בודאי לפיכך לתהלה כל הנשמה תהלל י"ה שלשה תיבות הללו מורות זו על גבי זו הנשמה תהלל י"ה והנפש היא לתפלה ולברך שם ידו"ד ומה שתמצא הללי נפשי את ידו"ד זהו סוד הלל שאין גמור כגון הלל של ראש חודש וחול המועד של פסח ולא תמצא הללי נפשי את י"ה אלא השם הכל מבואר: ודע כי בכל מקום שתמצא הלל גמור זה סוד הבינ"ה והתהלה והלל שאין גמור הוא סוד המלכות אלה תולדות פרץ לפיכך כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה,ב סדר המעלות שנו כאן לפיכך תמצא מזמורים שמתחלת הללויה ומסיימין הללויה כמה נפלאות גנוזים במקום הללו כצאת הנשמה מעולם התפלה וחוזרת לעולם התהלה הללויה בראש הללויה בסוף והיודע סודות הללו יבין סוד פסוקי דזמרה שמתחילין בהללויה ומסיימין בהללויה

והתבונן כי הכל לתפלה ואין הכל לתהלה ודע כל האומר הלל גמור בכל יום הרי זה מחרף ומגדף אין משתמשין בכלי קדש בחול: והמדה הזאת נקראת - שופר גדול שתלוין בו כל מיני שמחות וכל מיני חירות וכל מיני גאולות ובשעה שמתעורר המדה הזאת לגאול את ישראל אז יהיה הקיבוץ מארבע כנפות הארץ: לפי שזו היא המדה הנקראת סוחרת המקפת כ"ל ואין דבר מקפת אותה לפי שהמלכות כמה כחות אחרות מקיפות אותה לפיכך הוא בגלות ביניהם זאת ירושלים שנאמר בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות שנאמר היתה ירושלים לנדה ביניהם לפיכך נתפזרו בניה לארבע כנפות הארץ: אבל בהתעורר הבינה שנקרא רחובות נקרא סוחרת עובר לסוחר שהוא סוד של שופר גדול אז יהיה הקיבוץ גליות לגמרי וזה שאמר הכתוב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים על מה אבדה הארץ הצדיק אבד מן הארץ ובתקיעת שופר גדול תחזור אבידה לבעלים ותחזור השכינה לציון אבל תדע כי המתן תורה בסיני

בשופר יצחק היתה תקיעה והנה יעקב סוד השופר ויצחק תוקע לפיכך שופר של ראש השנה הוא סוד תקיעת שופר יצחק כתיב מי יקום יעקב כי קטן הוא לפיכך והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ואז בתקיעת אותו שופר הוא קיבוץ גליות לגמרי שהרי אותו השופר גדול הוא והוא מושך לו כל גליות ישראל למעלה מן הזרועות לגמרי ולא יעיקו עוד צריך ולא יוסיפו עוד לטמא אותה לפי שירושלים תהיה דבקה ומתאחזת בבינ"ה לפיכך הרחיבי אהלך ורחבה ונסבה למעלה למעלה וכתיב כי אוריש גוים מפניך והרחבתי גבולך ומשם ואילך לא יהיה מקום לכוחות הטומאה לעד ולעולם ליכנס לירושלים כי בתקיעת שופר יכרתו ויאבדו הצרים והקטגורים ולא ישאר לוחץ ומוחץ וגם את הגילולים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ והאלילים כליל יחלוף ואז יהיו כנפי הבינ"ה פרודות ופרושות על המלכות בסוד ידו"ד אדנ"י וזהו סוד ביום ההוא יהיה ידו"ד אחד ושמו אחד ולא יהיה מקום פרצה לנחש ליכנס

ואז ימחה זכרם ויאבדו מן הכסא שנאמר כי יד על כס י"ה מלחמה לידו"ד בעמלק ואז יתמו חוטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ידו"ד הללויה הללויה בודאי כי משם יהיה הייחוד שלם למעלה ולמטה ואז הקליפות הנשארות הראויות לישאר תעמודנה בחוץ במקומות ולא יריעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי ומה טעם כי מלאה הארץ דיעה מלאה בודאי ולא ישאר מקום פנוי בכל הארץ הידוע שלא יהיה מלא דעת אלא יהיה עץ הדעת טוב ורע אלא כולו מלא טוב כמים לים מכסים ועל אותה שעה כתיב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ידו"ד ולעבדו כולם שכם אחד שכם אחד ממש בודאי ועל זאת יתקנו בתפלה ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם ואז הרשע כולה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ ואז חרפת עמו יסיר מעל כל הארץ: והמדה הזאת נקרא בתורה בלשון סתם כיפורי"ם ומן המקום הזה יתכפרו עונות ישראל בכל זמן לפי שהוא מקום התשובה ואין כפרה בלא תשובה והנה בכל מקום שתמצא בתורה כתוב

תוספת כפרה כעניין שבתות וראשי חודשים ומועדים שיש בהן קרבן מוסף הוא סוד התגלות המדה הזאת על מלכות בסבת השפע והאצילות שנתוסף באותו היום מוסיפים בו קרבן ומוסף כלומר תוספת כפרה כענין שאמר בתפלת ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם סוף דבר בכל מקום שתמצא בתורה לשון כפרה הוא סוד התשובה והרפואה והכפרה והכל מטעם שאמר שהוא למעלה מן הזרועות והשרים והוא מקום עולם הרחמים וכשיפתחו שערי בינ"ה אז יתרבה שערי האור במלכו"ת באותן הזמנים והסוד כתיב שער החצר הפנימי הפונה קדים יהי' סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החודש יפתח דברים גדולים גלו הנה לפיכך זהו זמן כפרה והנני מבאר דע כי בהיות הכתר מתגלה אין מקום לפנים של זעם לעמוד לא מעט ולא הרבה וסימן יאר ידו"ד פניו אליך ויחונך הכל רמוז כי במאור פנים העליונים אין מקום לפךנים של זעם וחנותי את אשר אחון לפיכך כל מיני כפרה תלוין במאור הפנים

העליונים כלומר בגלוי הפנים הואתה שעה נקרא עת רצון בכל העולמות כולם: ודע כי בהיות המלכות עומדת בראש השנה לתת חשבון על כל אשר עשו ישראל כל השנה שעברה היא עומדת בבושה וכלימה על העשיהם של ישראל לפיכך מתכסא בכסא ליום חגינו כמי שמתעטף ומתבייש להביט והשם ית' פותח שערי אורה מראש השנה עד יום הכיפורים שאלו מק שערי בינ"ה וכשאותן שערים נפתחים אז כתיב דרשו ידו"ד בהמצאו קראהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל י"י וירחמהו ואל אלה"ינו כי ירבה לסלוח המבין דרך זה יבין סוד עשרת ימי תשובה למה נקרא ימי תשובה ימי תשובה ממש ולפי ששערי בינ"ה ושערי חירות ושערי גאולה ושערי כפרה פתוחות מראש השנה עד יום כפור בין לצבור בין ליחיד לפיכך דרשו י"י בהמצאו קראהו בהיותו קרוב קרוב בודאי שאלמלא שערי בינ"ה פתוחות רחוק היה הדרך מאד וכן הוא אומר מרחוק י"י נראה לי והטעם אהבת עולם אהבתיך

הט אזנך ושמע: דע כי יום שנקד יצחק על גבי מזבח ביקש אברהם אבינו עליו השלום שיפתחו שערים הללו לכל ישראל להיות כפרה לכל חטאתם והש"י הודה לו לתת לו מתנה זו לבניו ולפתוח לפניהם