# ספר שערי צדק — קטע 3

[קריאה בקורא](/reader/kabala-572c6414a628/1/3/)

<div lang="he" dir="rtl">

ומטמאין עולם אזי היא מתמלאת מאותן דברים החיצונים שהם צורות העבירות ואז נקראת חרב 
מלאה דם וכתיב מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים סוף דבר אינה ריקנית לעולם או 
מלאתי משפט או מרצחים וזו שאמרו ז&quot;ל מיום שחרב בית המקדש אף על פי שארבע מיתות בטלו 
דיניהם לא בטלו מה טעם או צדק או מרצחים ושמור עיקר זה ממנו תוכל להשיג כמה כח 
המקיים מצות ומטהר עולם וזוכה ומזכה את הרבים ומדריכם בדרך ישרה או אותן העוברים 
עבירה ומטמא עולם וחוטא ומחטיא עד היכן יגיע כח רעתו שחטא ופגם בכנסת ישראל וזהו 
כעס לאבי ובן כסיל וממר ליולדתו בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו ובפשעכם שולחה 
אמכם וסוד בני חכם לבך ישמח לבי גם אני וסוד וישם כסא לאם המלך ושמור עיקר זה מה 
שכתב אם הבנים שמחה וסוד ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך ואחר שביארנו לך העיקרים האלו 
הגדולים דע כי המדה הזאת נקרא גם כן שדי והטעם לפי שממנה יבא השפע לכל הנמצאות 


שבעולםוהיא המפרנסת לכל הנבראות וממנה מקבלת כל בריה כח וקיום והעמדה וחיים ופרנסה 
לפי שהוא שער לכל הספירות ואין צד בענין בעולם לקבל משאר כל הספירות כלום אלא על 
ידה והסוד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן עד הגן הוא מקום השפע והאצילות והיניקה 
ומשם ולמטה הוא עולם הפירוד כך ממלכות ולמטה יתפרדו כל הנבראים למיניהם ויקבלו השפע 
והכח כל אחד ואחד לפי מיני מקבלים ממדת המלכות כל אחד מקבל שמחה וקיום וחיים ממנה 
איש לפי אכלו ולפי מינו לפיכך נקרא מדה זו שדי שיש בה די פרנסה וחיים וקיום ועמידה 
לכל הנמצאים שבעולם ולא חסר כל בה והכל יונקים ממנה וזהו שאמ&quot;ר בחגיגה בשם שדי מי 
שאמר לעולם די כלומר במדה הזאת יש די ותיקון ועמידה וקיום לכל הנמצאים לכל אחד לפי 
עניינו וזאת המדה שהנביאים מתנבאים ע&quot;י תיקון וישראל עושים רצונו של מקום אז יבואו 
כל הצינורות מלמעלה אליה במילוי שלם והבריכות נשפעות בישראל תחלה ומשם ואילך 


הבריכות נמשכות לשאר כל הנבראים הנמצאות שבעולם איש לפי מינו והדמיון ענין השדיים 
שהתינוק יונק מהם ואם חס ושלום חוטאים ומכעיסים אזי הצינורות נפסקות מלמעלה ואין 
ברכה נמצאת בנבראים והסוד אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחותינו ביום שידובר 
בה אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף מלובן העליון ואם דלת היא דלה היא נצור עליה לוח 
ארז ולא עץ ארז אני חומה ושדי כמגדלות אני עזה במצות ושדי כמגדלות כנדגלות אז הייתי 
בעיניו כמוצאת שלום הכל רומז בפסוק זה ואם חס ושלום טמאו ישראל את המקדש וההיכל 
ומכניסין בה את כחות הטומאה אז במדה הנקראת שדי מכניסין באותו מקום כחות הטומאה 
הנקראת שדים מקטב ישוד צהרים ישליו אהלים לשודדים אוי לאותה שעה אזי היא טומאת 
המקדש לו האמינו מלכי ארץ וכל יושבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים כי לא יוסיף 
יבא בך ערל וטמא וגם הגילולים ורוח הטומאה אעביר מן הארץ התבונן רוח הטומאה והשדים 


נקראים רוחות כמו שאמר בחגיגה ובכמה מקומות והסוד הלא כי קרוב יום ידו&quot;ד כשוד משדי 
יבא סוף דבר כשנפסקה יניקת יו&quot;ד משדי אזי היא שדודה ולפיכך נקראת אספקלריא שאינה 
מאירה פירוש מעצמה אלא מן השפע הבא אליה מן הצנורות והנה בשעה שנתמלאת נקרא שדי ויש 
בה לכל העולם די ואם חס ושלום יפסקו הצינורות אזי שוד נמצא ולפיכך נקראת אספקלריא 
שאינה מאירה מעצמה אלא על ידי אות יוד כשנקרא שדי והנה כל הנביאים לא נכנסו בתוכה 
אלא הגיעו עד בית השער והיא היתה הפרוכת שעדי&#x27; הגיעו הנביאים ואחריה רואין מה 
שרואין והיו שומעין קול ידו&quot;ד צבאות יתברך במראה הנבואה ולפיכך אין הדברים מתבררין 
להן לפי שהוא מחיצה עומדת לפניהן וזה סוד מראות הצובאות אשר צבאו פתח אוהל מועד ועל 
זה נאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם ידו&quot;ד במראה אליו אתוודע בחלום אדבר בו אבל 
משה רבינו עליו השלום נכנס בתוכה והשיג תוך אספקלריא מצוחצחת שהרי נכנס לפנים 


מאספקלריא שאינה מצוחצחת מה כתיב באברהם וירא אליו ידו&quot;ד באלוני ממרא והוא יושב פתח 
האהל כחם היום ובמשה כתיב ויקרא אל משה וידבר ידו&quot;ד אליו מאהל מועד לאמר ולפכך 
נבואת משה נבדלת מכל הנביאים כי יל הניאים רואים מפתח האוהל ומשה ראה מתוך האהל 
וזהו שאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם ידו&quot;ד במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו לא כן 
עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא וכבר ידעת כי ביתו של תפאר&quot;ת שדי והוא אהל מועד לפיכך 
אמר הכתוב למשה וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ידו&quot;ד לו נודעתי להם 
כלום ראו שמי ידו&quot;ד מתוך אל שדי ומתוך אספקלריא שאינה מצוחצחת לפיכך לא נודעתי להם 
בתכלית הבאור שלא השיגו אמתתי אלא אחר הפרוכת והסוד העמודים עם האדנים והמבין סוד 
זה מה שביארנו במדת שדי יבין סוד החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא זה סוד וארא 
אל אברהם ושמי י&quot;י כו&#x27; פקח עיניך ותראה נפלאות אם תזכה תראה: 


והמדה הזאת נקראת מטה והטעם הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל לפי 
שסביבותיה כל מיני מקטרגים ומשחיתים שבעולם וכמה מיני משחית ופורענות סביבותיה 
וסימן כשושנה בין החוחים זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה ארץ וחוצות ואם חס ושלום 
נוטה קצת האמצע כלומר מעץ החיים בתוך הגן הרי העלין שלה נאחזים בחוחים ומתקרעין אבל 
בשעה שישראל הגונים ושלמים ועושים זבחי שלמים כהוגן אזי מתקיים הפסוק ונתתי שלום 
בארץ ואז היה מטתו שלשלמה שלימה ודאי: 
ודע כי המטה הזאת היא ירושת העקב אבינו עליו השלום לגמרי מכל לפי שהיה בכור שלם 
שנאמר בניבכורי ישראל לפיכך ירש יעקב את המטה הזאת ולא ירשה אברהם שהיתה בו פגימת 
ישמעאל ולא ירשה יצחק לפי שהיתה בו פגימת עשו שהחוחים והברקנים סביבות המטה זה עם 
שאר כחות החיצוניות ושרי האומות בבל יעקב שהוא שלם והוא באמצע ירש מטה זו שנאמר בני 
בכורי ישראל לפיכך חזרה לו מטה זו בתחלת ברייתו של עולם ולפיכך וישתחו ישראל על ראש 


המטה מה טעם כתיב ויהי בשלם סכו וכתיב ויעקב איש תם יושב אוהלים ומתרגמינן גבר שלם 
לפיכך הנה מטתו שלשלמה ואם תאמר באברהם כתיב והיה תמים מתרגם והוה שלים התהלך לפני 
כתיב ביה על ידי הליכה ולא על ידי ישיבה שלא ישב על כסא ידו&quot;ד אבל יעקב כתיב איש תם 
יושב אוהלים על ידי ישיבה שישב יעקב על כסא ידו&quot;ד וסימן ישדראל אשר בך אתפאר כתפארת 
אדם לשבת בית ולפיכך כתיב בי&#x27; איש תם יושב אהלים בודאי זאת התורה אדם כי ימות באוהל 
ולפיכך אמר באברהם לא היתה מטתו שלמה וכן ביצחק זכרונו לברכה אבל יעקב שאמר חס 
ושלום יש פסול במטתי כמו באברהם שיצא ממנו ישמעאל וכגון יצחק שיצא ממנו עשו ענו 
כולם ואמרו שמע ישראל ידו&quot;ד אלהינו ידו&quot;ד אחד נמצא מטתו שלימה לפיכך בשעת פטירתו 
נדבק בו לגמרי וזהו ויאסוף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו ובכל מקום בצדיקים 
אסיפה הוא מקום המטה הוא מקום הטהרה כי חוץ למטה זו הכל מקומות של טומאה לצדדין 


לפיכך כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך 
המחנה וכתיב ושלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב ובמרים כתיב תסגר שבעה ימים מחוץ למחנה 
ואחר תאסף פקח עיניך וראה נפלאות ובנעמן כתיב ואספתו מצרעתו והסוד הגדול כי מפני 
הרעה נאסף הצדי&quot;ק אספו לי חסידי ואנשי החסד נאספו והמבין סוד זה יודע סוד ויאסוף 
רגליו אל המטה וגומר לפיכך צריך כל אדם להזהר בשעת מותו שלא ישאר כלום מאבריו חוץ 
למטה זו כי כל הנשאר ממנו חוץלמטה זו עליו נאמר לא יאסף ולא יקבר לחיית השדה ולעוף 
השמים נתתיך לאכלה לפי שסביבות המטה הזאת הם כל מיני משחית ופורעניות והנשאר מאבריו 
של אדם לחוץ ממטה זו מת בצער גדול וזהו סוד שאמרנו הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים 
סביב לה מגבורי ישראל כלם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על יריכו מפחד בלילות 
כלומר מפחד גיהנם שדומה ללילה לפיכך כתיב ביעקב ויאסף רגליו אל המטה לכך צריך כל 


אדם לתקן עצמו אסיפה שאלמלא זה היה בצער גדול והתבונן עיקרים גגדולים שפתחנו לך 
במקום הזה ומשם תראה כמה סודות נפלאות כמו שאמרנו אין בין גן עדן לגיהנם אלא כחוט 
השערה וסימן וסביביו נשערה מאד לפיכך צריך אדם שלא ישאר בחוץ אלא יאסף אל עמיו 
ומטעם זה תבין כל מיני אסיפה שנאמר בעניין זה בצדיקים: 
והמדה הזאת נקרא ים סוף ולפיכך נקרא לקבל את בניו ולהצילם מיד אויביו הלא אמרתי לך 
כי סביב המטה חוחים וסרבים וסלונים והנה ארץ מצרים היא ארץ שנייה לארץ ישראל ולפיכל 
נקרא מצרים כלומר לשון מצרים הסמוכה לנחלה כי המיצר הוא מפסיק בתחומין והנה הכתוב 
מכריז וחברון שבע שנים נבנתה וגומר שחובר יחדיו שבע שנים נבנתה בית שבע היא וצוען 
מצרים סמוכה לה וזהו שאמרו ארץ מצרים שנייה לארץ ישראל כי שר של מצרים שני הוא 
במרכבה וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו ולפיכך הוצרך השם יתברך לעשות האותות 
והמופתים בארץ מצרים לפי שהוא שר עליון על כל השרים שנייה מצרים לארץ ישראל כגן 


ידו&quot;ד כארץ מצרים לפיכך נתן ידו&quot;ד יתברך האותות והמופתים באותו שר הגדול שר מצרים 
כדי שלא יאמרו יש שר גדול במרום שאין השם יתברך יכול לו לפיכך הך הכפתור וירעשו 
הסיפים לפיכך אמרה התורה למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך כדי שנהיה 
בטוחים שאין שר ומושל בכל האומות שאין הקדוש ברוך הוא יכול לו וכתיב בכל אלהי מצרים 
אעשה שפטים לפיכך השם יתברך בעצמו עשה שפטים בכל אלהי מצרים שאין שום שר ומשל שיכול 
לו אלא השם בלבד ולפיכך ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים 
אני ולא שליח לפיכך המכה בבכורות והמכה במזל טלה שהוא ראש י&quot;ב מזלות והמכה בניסן 
שהוא ראש י&quot;ב חדשים וכתיב שמור את חודש האביב פי&#x27; אב י&quot;ב והנה מצרים המיצר הסמוך 
לארץ ישראל רדפו אחרי ישראל עד שהגיעו לים סוף וכשהגיעו לאותה מקום קבלה אותה מדה 
הנקראת ים סוף שהוא סוד ים הנקרא סוף המדריגות בעשר ספיראת והסוד ושתי את גבולך מים 


סוף עד ים פלשתים פקח עיניך וראה לפיכך נקרא המדה הזאת סופ&quot;ה כתיב ה&#x27; בסופ&quot;ה ובסערה 
דרכו סוד גדול רמוז סופה הוא סוף עשר ספירות וסימן סוף וסמיך לה סערה מקום הבדיל 
התחומין וסימן וסביביו נשערה מאד ויען י&quot;י את איוב מן השערה אשר בשערה ישופני והלך 
בסערות תימן ולפיכך בסופ&quot;ה ובסערה דרכו וזה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה מדקדק עם הצדיקים כחוט 
השערה לפי שסביב הצדיקים הוא סוד השערה וסימן ידו אוחזת בעקב עשו והוא שער והוא 
מקום פירוד התחומין ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים לפי כשמדת סופ&quot;ה עוברת בודקת 
בכל מקום שהיא מוציא שער קדקד שער מתהלך באשמיו וכשהיו מוצאת רשעים מבערת אותם מן 
העולם והסוד בעבור סופה ואין רשע צדיק יסוד עולם כי הנה י&quot;י באש יבא ובסופה 
מרכבותיו להשיב בחימה אפו וגערתו כגחלי אש ולפיכך תמצא ביציאת מצריםרדפו מצרים את 
ישראל עד הים סוף ובים סוף נעשה להם הנס שהוא מקום הנסים ושם נפרע מן המצרים ונעשה 


הנס לישראל ימינך י&quot;י נאדרי בכח ימינך י&quot;י תרעץ אויב ימינו משקעתם ומצלת אתכם והטעם 
מפני שנקרא סופ&quot;ה מפני שיש לה פנים ואחור במדה אחת מבפנים רחמים מבחוץ פורעניות וכן 
עתיד להיות באדום בשעת הגאולה שתבא לבער השער סביבותיה שזהו אדום שהוא שעיר משם 
ואילך יגלח קדקד שעיר למעלה כו&#x27; ולא ישאר להם כלום מכחם למטה יפקוד י&quot;י על צבא 
המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה כו&#x27; מי זה בא מאדום וגו&#x27; ואז כתיב הרחיבי מקום 
אהלך ויגלח י:י בתער השכירה וכתיב אך אלהים ימחץ אויביו קדקד שעיר מתהלך באשמיו 
וכשלא ישאר שער בשעיר אז ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לי&quot;י המלוכה 
ואז והיה י&quot;י למלך על כל הארץ וזה סוד מלחמה לי&quot;י בעמלק מי זה בא מאדום וכמו שהיתה 
מלחמת מצרים אהיא מצרנית לארץ ישראל כך עתיגה להיות מלחמת שעיר מצרנית לארץ ישראל 
כתיב והיה לכם פאת נגב ממדבר צין על יד אדום וזה סוד וידו אוחזת בעקב עשו ולפיכך 


כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ואז יגלח קדקד שעיר וישוב עמלו בראשו ועל קדקדו 
חמסו ירד לפי&#x27; אומר בגאולה אחרונה כי הנה י&quot;י באש יבא ובסופה מרכבותיו להשיב בחימה 
אפו וגערתו כלהבי אש וסמיך ליה כי באש י&quot;י נשפט ובחרבו את כל בשר וזהו כי רותה 
בשמים חרבי הנה על אדום תרד חרב לי&quot;י מלאה דם מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מדוע אדום 
ללבושיך הרי לך מבוארים סודות מופלאים בענין תחומי ארץ ישראל וכולן עתידים להתבער 
ואז כי ירחיב י&quot;י אלהי&quot;ך את גבולך וגו&#x27; הרחיבי מקום אהליך ואז והיה י&quot;י למלך על כל 
הארץ וממקום זה תבין סוד שני שעירים ביום הכיפורים ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל 
ארץ גזרה וגו&#x27; ושלח את השעיר במדבר והיה לכם פאתנגב ממדבר צין ע&quot;י אדום ואוהב את 
יעקב ואת עשו שנאתי ואשים אתך הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר הנה לך הסוד מה שאמרו 
חז&quot;ל השם יתברך מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה לפי ששעיר חולק גבול עם המדה מנקרא צדק 


ולפיכך יעקב ועשו נולדו באחד ולפיכך כתיב אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים 
בשעיר ויראו מכם ונשמרתם מאוד אל תתגרו בם כי ירושה נתתי לעשו את הר שעיר והטעם השם 
יתברך הניחם לרדות בהם את ישראל ולדקדק עמהם כחוט השערה וסביביו נשערה מאוד ואלה 
הגוים אשר הניח י&quot;י לנסות בהם את ישראל אבל בסוף הכל ועלו מושיעים בהר ציון לשפיט 
את הר עשו והיתה לי&quot;י המלוכה אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קניך משם אורידך 
נאום י&quot;י הרי ביארנו לך עיקרים גדולים בעניין ים סוף ובענין סופה שמור אותם כי בכמה 
מקומות הם גנוזים בתורה וסימן על כן יאמר בספר מלחמות י&quot;י את והב בסופ&quot;ה ואת הנחלים 
ארנון ופירוש הפסוק זה כי בים סוף היה מלחמות י&quot;י ובנחלי ארנון סוד השותפות עיסת 
ארנונא בהמת ערנונא היודע סןד זה יודע סוד מעברות ארנון והניסים הגדולים שנעשו בהם 
וארנון הוא סוד מקום מצרנית שבין מואב ובין ישראל כתיב כי ארנון גבול מואב בין מואב 


ובין האמורי וישראל ירשו את האמורי כתב וישב ישראל בארץ האמורי לפיכך ואת הנחלים 
ארנון כלומר המלחמה שנלחם מלכות בים סוף נקרא בשם זה ומעברות ארנון נקרא ארנון אצל 
האמוריים ונלחמה בעבו&#x27; ישראל בכל המקומות הראוי לפי השם שלה הראוי לה ים סוף אצל 
המצרים ארנון אצל אמורים ומכאן תכנס לסוד כשושנה בין החוחים וסוד זאת ירושלם בתוך 
הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות וסוד ששים גבורים סביב לה כולם אחוזי חרב ובדרך זה 
תבין כמה נסתרות מן התורה: 
והמדה הזאת נקרא עץ הדעת כלומר העץ שהוא כסא לדעת ושואבת בה חיים ושפע וממשלה מן 
הדעת שהוא תפארת כמו שאור הלבנה שואבת אור מן החמה ואם חס ושלום יפסקו הצינורות לבא 
לה מן הדעת אף אותם החוחים ומיני הטומאה וערלה סביבותיה ואותם סרבנים וסלונים 
מתאחזים בה ואזהצלם עומד בהיכל והזוהמא מוטלת וזהו כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים 
כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צוית לא יבאו בקהל לך וגו&#x27; לפי&#x27; עץ הדעת טוב ורע בעוד 


שהוא מושכת מן הדעת מושכת ע&quot;י צדק שנקרא טוב אמרו לצדיק כי טוב אז הלבנה במילואה 
והמקדש בטהרה ועץ הדעת טוב גמלתהו טוב ולא בע כל ימי חייה כלומר בעוד הספירות 
מושכות מעולם החיים ע&quot;י המשיחה המתדבקת במלכות גמלתה טוב ולא רע כל ימי חייה ואם חס 
ושלום יפסקו צינורות הדעת מלבא למלכות אז מסתלקת מדת הטוב ויבא הרע וזהו הסוד גם 
בלא דע&quot;ת נפש לא טוב לפי שזה נאחז בזה כשישפיעו הכחות הטומאה והערלות והזוהמא אזי 
הצדיק מתאסף כי מפני הרעה נאסף הצדיק כי ירד רע מאת השם לשערי ירושלים בוודאי מאת 
י&quot;י מאותן מחימות הנאחזות מבחוץ במרכבה אשר צוית לא יבאו בקהל לך ולפיכך נקרא המדה 
הזת ע&quot;ץ הדעת טוב ורע ושמור עוקר זה לפי ששניהם מתאחזים בה כתיב הנה נתתי לפניכם את 
החיים ואת הטוב את המות ואת הרע ברכה וקללה והכל על ידי ישראל איזה דבר שירצו היו 
ממשיכים המדה הזאת אם טוב אם רע הכל על ידיה&#x27; כתיב ישמח ואמך וכתיב בן כסיל תוגת 


אמו ובפשעכם שולחה אמכם ולפיכך תמצא בברית מילה טוב ורע נאחזים והערלה מקפת את הטוב 
הוסרה הערלה הופיע ויתגלה הטוב ועצ הדעת טוב ורע שמור עיקר זה מאד והנה אדם הראשון 
נצטווה שישתמש לבד במלכות ע&quot;י הטוב ונשתמש ע&quot;י הרע והכניס צלם בהיכל את מקדש י&quot;י 
טמא נסתלקה שכינה ונתפרדה חבילה ונתקללה האדמה וסימן וחטאתיכם מנעו הטוב מכם מנעו 
הטוב בוודאי ונמצא הרע רבה בארץ ונמצא קללה משתלחת באדמה ולפיכך אפלו המחשבה מטמאה 
כשהכהן נכנס ביום הכיפורים לקדש הקדשים ולפיכך אל יבא בכל עת אל הקודש כי יש עיתים 
לטוב ויש עתים לרעה וכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש זאת ירושלים זאת התורה וזאת הברכה 
זאת נחלת עבדי י&quot;י וצדקת&#x27; ולפיכך נענשו הזקנים ויחזו את האל&quot;הים ויאכלו וישתו וכתיב 
בבני אהרן ויקריבו לפני י&quot;י אש זרה ללמדך ולשמרך מאשה זרה סוף דבר בעוד שהערלה דבוק 
בטוב הטוב מסתתר ונעלם ולפיכך כי תבא ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש 


שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל את פריו שלש קליפות של ערלה הם ונקרא רעה חולה 
והרביעית ממוצעת ולפיכך ובשנה החמשית היא סוד המלכות היא סוד ה&quot;א אחרונה הכל טהור 


</div>
