ודע כי בגדי לבן יש בהן סוד גדול ובשארבגדי כהונה יש בהם סוד גדול כטעם איסור כלאים ואם תזכה לכנס תראה כמה נפלאות ואחר שביארנו לך זה דע כי במדה שנתנה תורה לישראל ונתנו עמה לישראל חקים ומשפטים אשרי העם שככה לו דע כי מרה מבחוץ ומתוקה מבפנים לפיכך כתיב שם שם לו חק ומשפטושם נסהו ובמקום הזה הוא סוד הנסים והנפלאות ומצריםם נסים לקראתו והכל במלת חוק ללפי שהוא דבוק במשפט והנני מפרש משפט הוא תפארת ח"ק הוא יסוד ויעקב נאחז בתפארת ח"ק ונאחז במשפט כמה שנאמר ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ולפי שזכה יעקב לבכורה זכה לח"ק אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה לח"ק ליעקב לפי שהחק תלוי ביעקב והוא אביר יעקב וכשישראל צדיקים נקראו אביר יעקב לבד והנני מוסר לך מפתח במדה שנאמר שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו כל הנסים והנפלאות תלוין במרה. זכה מבפנים מתוקה לא זכה מבחוץ מרה ויצא לחוץ וכן הוא אמר ויצא בן האשה הישראלית וזהו סוד בכ"מ שאמר ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר והמבין זה יבין סוד עד לא עשה ארץ וחוצות ויוצא אותו החוצה לא תהיה אשת המת החוצה וירץ לבן אל האיש החוצה אלמלא העין לרעה נתכוין לבו ולפיכך כל שוחטי חוץ בכרת אחר שנבנה בית המקדש כל אלו העיקרים הגדולים נכלים במלת חק ועתה שים לבך והתבונן ותמצא סוד באר מים חיים או סודות בורות נשברים אשר לא יכילו המים: והמדה הזאת נקרא ליודעים הסודות חן - לויתן והסוד עתה הפעם ילוה אישי אלי לפיכך לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יד"וד הוא נחלתו שאין לו עסק בחוץ אלא מבפנים והמבין זה יבין כי לוית חן הם לראשיך וענקים לגרגרותיך והנני רומז כמער איש ולויות סביב והנני מוסיף מלוה יד"וד חונן דל כל הלואות שבעולם תלויות במקום זה וכתיב לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן לפיכך גדול המלוה לעני בשעת דוחקו ועל כן לא היה ללוי חלק ונחלה ודע כי הלוים הוצרכו לנחלה טהורה בהכרח סוד גדול מסודות האמונה וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהן מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו ובמקום הזה הוא סוד הטהרה לפי שהטומאות מקיפות מכל צד וצריך גלוח בסוד זמירות דוד וכבר כתבנו הטעם לעיל' דרך נחש עלי צור וזהו סוד מה שכתבנו לעיל לפיכך צריך תגלחת והנה הכהן הגדול לצד ימין והלוים לצד שמאל רלו מצד הגדולה חסד ואלו מצד הגבור"ה דין לפיכך כולם ילוו וחקוו במדה הזאת שנקרא לויתן והנה יצאו מלוי הכהנים שהם חסד גמור ושאר הלוים שהם דין בינ"ה שמעה זאת ולפיכך נקרא לוי באמת והנני מבאר לויתן נחש בריח לויתן נחש עקלתון דרך נחש עלי צור כי בו נאחזים כחות החיצונות בסוד רחמים ודין ויש לוה ופורע ויש לוה ואינו משלם לוה ופורע צדיק הפנים הפנימים מושך כחות עליונים מן הספירות וממשיך אותם בכנסת ישראל ואז כל העולם בברכה אמנם כחוטת הטומאה מקבלין ואינם נמשכין והמה מפסיקים הטובה מן העולם וזהו סוד לוה רשע ולא ישלם אבל צדיק חונן ונותן את הכל כמבואר וזהו סוד מלוה יד"וד חונן דל וגמולו משלם לו מלשון גומל חסדים גמו"ל ידו הדה: ודע כי יש לויתן והוא בים וממנו עתידים הצדיקים לעשות סעודה הכל אמור וממנו נכנסין לחיי העולם הבא והזוכה לסעודת לויתן זוכה לחיי עולם הבא ויש לו חלק לעה"ב וזהו סוד ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ ודי לך במה שרמזנו במקום זה: וזו היא המדה הנקרא בכ"מ - זכור לפי שהוא מקום הזכרון שממנו עולין עד מקום בינה וזהו שאמר הכתוב זכר עשה לנפלאותיו כבר ביארנו לך כל שלשה ספירות העליונות הם מקום המחשבה העמוקה והאצילות וכל הדברים כדמיון המעין שאדם רואה המבוע ואינו יודע מקום התחלה וזהו שאמר לעושה נפלאות גדולות לבדו וכתיב אודך על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך והסוד הגדול נורא תהילות עושה פלא והמבין סוד נורא וסוד תהילות יבין מקום הנפלאות לפי שאותה מקום נעלם ונסת"ר תיקן לו הקב"ה יניקה וזהו סוד שהוא שביעי שלנו והוא השואב' מאותו מקום העליון ידיעת סודות והסתרים והנפלאות לפי' כתיב זכר עשה לנפלאותיו אשרי העם שככה לו ועד המקום הזה הנקרא זכור אהו אומרים כל לפי שהכל בו וממנו נכנסין לגל הגנזים העליונים וזהו מקום הברכה שממנו מתברכים כנסת ישראל וזהו שאמר הכתוב בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך מלשון יד"וד זכרנו יברך ודע כי כל מקום שיופיע שם הזכר ברכה מצויה שם והסוד זכר צדיק לברכה לפי שהוא לוה ומשלם יד"וד הוא נחלתו אבל הרשעים שלוים ואינם משלמין כתיב לוה רשע ולא ישלם זהו שם רשעים ירקב כמו הרקב שמבלה את העץ ועתה התבונן פסוג זה שאמר זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב: והנה ביארהו לך כי מדה הזאת נקרא שבועה לפי שהשבועות בו תלויה והכופר בשבועה לא נשאר לו מקום וקיום בכל הספירות והרי הוא נבל כאלה נבלת עלי' לפי שאין לו מקום יניקה בכל הספירות ואין לו יסוד במה ישען וכבר ביארנו למעלה ביאור גדול ונכבד: ודע כי זה הוא השער שבו נכנסין לראות פני המלך יד"וד לפיכך נבנה בית המקדש בהר ציון ודע והאמן כי זהו המקום שבו הקריב אדם הראשון קרבן שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין ומפריס וזהו מקום שבו הקריב בנה נח מזבח לה' והוא המקום שנקרא הר המוריה שבו נעקד יצחק וזה כל שער הספירות משנכנס אדם למלכות כתיב זה השער ליי' צדיקים יבאו בו ומשנתאחז אדם הראשון בשתי אלו הספירות כלומר במלכות וביסוד היה עולה עד הכ"תר ואין לו מקטרג ומונע לפיכך כתיב בספירת המלכות פתחו לי שערי צד"ק שערים הרבה שערי היסוד שערי בינה שהיא מכוונת בתורה וכשנכנס אדם ביסוד שזהו מקום השבועה אין לו מעכב ומונע וזהו שאמר הכתוב זה השער לה' צדיקים יבאו בו לפי שזה המקום ביצ שער לעלייה והסוד על העומק הזה הוא סוד ירושלים וציון הוא שער הפנימי ונקרא יסוד ומשם עולין עד מקום הרצון לפיכך כשהיו ישראל בירושלים היו מתפללין בבית המקדש תפלתן עולה עד למעלה בלי מעכב ומונע וזהו סוד תפלת שלמה כשבנה בית המקדש (בה"מ) המתבונן זה יתבונן עיקרים גדולים ונוראים כמו שביארנו במקום הזה וצריך אתה להתבונן באותה פרשה של תפילת שלמה ותמצא כל העניינים מסודרים וכל זה בתפלת דרך ארץ ישראל ובירושלים ובית המקדש אבל תפלת חוץ לארץ מקטרגים הובה יש בה קודם עלייתה ואין תפלת חוצה לארץ עולה למעלה דרך ישר עד שהולכת לארץ ישראל ומשם לירושלים ומשם לבית המקדש כמו שכתוב בתפלת שלמה ע"ה וכשמגעת לבית המקדש אז היא עולה למעלה לפיכך ישראל שהם בגלות הם מתפללים סביבות ירושלים בארבע כנפות הארץ ירושלים באמצע ךפיכך כל אותן שבגלות לקצות מערב יתפללו כלפי מזרח וכן אותן שבצד מזרח יתפללו למערב וכן אותן שבצד צפון יתהפכו פניהם ויתפללו לצפון נמצאו כל ישראל משלחים תפלתם לירושלים ולבית המקדש כי משם תפילות עולות להשם יתברך: ועתה יש לנו להודיעך מה יש בין תפלת הארץ לתפלת חוצה לארץ: דע כי תפלת ארץ ישראל דומה למי שהוא צריך לדבר עם המלך וביתו קרוב מאוד לבית המלך ואין בדרך פגע רע ואין שטן רע ותפלת חוצה לארץ דומה למי שצריך לדבר עם המלך וביתו רחוק מאוד מבית המלך ויש בדרך כמה לסטים וכמה גנבים וכמה חיות רעות ועתה ראה כמה צריך לייזהר כדי שימלט מנזק הדרך ואחר הטורח כולו יתכוון שתהא ראויה להתקבל כמו שאמרנו ועוד דע כמה מעכבים ומקטרגים יש לתפלות ישראל כשהן הולכין לארץ ישראל על ידי כחות הטומאה של אומות העולם ואתה ראה כמה אנו ראוין ליטהר את עצמינו ולכוין בתפלתינו בחוצה לארץ כדי שנהיה ראוים להתפלל אל הש"י ואחר שעוררתיך כל אלו העיקרים והם בדמיון רמזים דע כי סודד א"ל חי הוא סוד בדקות התפלות והבקשות וכשהתפלה כהוגן ונדבקות במדת א"ל חי אז אדנ"י מתקרב אל א"ל חי ואז מתאחזות הספירות וכשמתקרבת התפלה בא"ל חי כבר ידעת כי הוא השורש התחתון של אות וי"ו מאותיות הש"י ומאחר שמתדבקת התפלה ב"ל חי הרי היא נכנסת בכל החדרים שבסוד אות וי"ו ואז עולה התפלה למקום הבינה וממקום הבינה מתדבקת בחכמ"ה הנקרא רצון וזהו עת רצון לפיכך אנו אומרים בראש התפלה ידו"ד שפתי תפתח שהוא בית שער להכנס ובסוף התפלה אנו אומרים יהיו לרצון אמרי פי לפי שרצון הוא סוף המעלות והוא י' של שם המיוחד הנקרא רצון ומן הרצון שהוא סוד יו"ד עולה בקוצו של יו"ד ומתדבקת בכת"ר הנקרא אין סוף ולפי שהתפלות עולות עד מקום הכת"ר תקנו בתפלת מוסף כת"ר יתנו לך ידו"ד אלה"ינו בתפלת מוסף ולא בתפלת יוצר כי בתפלת יוצר עדיין לא נאמרו כל התפלות ולא הגיעו עד לכת"ר אבל בתפלת מוסף כבר נשלמו תפלת יוצר ועלו לראש הכת"ר ואחר שעוררתיך כל אלו העיקרים יש לנו להכנס עכשיו בביאור שאר שמות ע"ד המעלות והש"י ידריכנו בדרך אמת בענין שנהיה דבקים בו לעדי עד אמן: ספר שערי צדק - השער השלישי ידו"ד אלה"ים צבאו"ת שמע תפלתי האזינה אלה"י יעקב סלה לפי ששני שמות אלו ידו"ד צבאו"ת אלה"ים צבאו"ת מתאחדים זה כנגד זה ושניהם פועלין לפי הדין הישר בכל צבאות העולם האחד פועל מצד החסד והשני פועל מצד הדין ושניהם מושכים דין ורחמים במדת א"ל חי: יש לנו להודיעך כי מדת ידו"ד צבאו"ת היא המושכת חסד עליון וחסד אברהם וחיי עולם במדת א"ל חי ומדת אלה"ים צבאו"ת היא המושכת כח הגבורה והדין והפחד והעונש במדת א"ל חי לפיכך מדת א"ל חי כוללת הכל לפיכך נקראת כ"ל שהכל בה חסד ורחמים ודין וזהו סוד אני ידו"ד עושה כ"ל וכתיב על כן כ"ל פקודי כל ישרתי ואומר וידו"ד ברך את אברהם בכל והטעם לפי שכל הצינורות וההמשכות לדין ולרחמים כולן נמשכות במדת א"ל חי וע"י מי ע"י מדת ידו"ד צבאו"ת ואלה"ים צבאו"ת שהם שני מדות לימין ולשמאל ומשתי מדות הללו עם השלישית שבאמצע נכללת מדת כ"ל ולפי שדוד המלך ע"ה נתלבש במדת א"ל חי עם קוצו של וי"ו והוא סוד של רגל הרביעית מרגלי המרכבה והיה אדוק במדת א"ל חי והיה כלול בחסד ודין וברחמים נאמר עליו והוא אדמוני זהו סוד המשכות הדין עם יפה עינים זהו סוד חסד אברהם וטוב ראי זה תפארת זהו יעקב שהטוב תלוי בו אבל בעשו מה כתיב בו ויצא הראשון אדמוני כולו בלי יפה עינים וטוב ראי אלא באדרת שער לפיכך היה שופך דמים וכתיב בו ועל חרבך תחיה שהוא ירש הדם ושפיכות דמים על ידו אבל בדוד כתיב והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי לפי' כשהיה דוד מתלבש במדת אדמוני היה נלחם עם אויביו ולא תשוב חרבו ריקם וכשהיה מתלבש עם יפה עינים היה מפרנס ישראל ועושה עמם כמה חסדים בעין יפה וכשהיה מתלבש טוב ראי היה מדקדק בתורה והיה יורד לעומק התורה והיה מסתכל בסתרים ונכסוף לטעום טעם מתוקה והיה אוהר טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף והיה נכסף ומתאוה ואמר גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך והיה מקיים התורה מדת טוב ראי ובמדה הזאת היה יורד לסתרי תורה לפי ששלש' מדות הללו נתחברו במדת אל חי שהם מחסד והדין והרחמים ונאחז דוד בשלשתן ועשה גם הוא רגל הרביעי לכסא נושא את השלשה וזהו סוד שאמר תחכמוני ראש השלשים ולו שם בשלשה: ודע כי משתי מדות הללו הנקראת ידו"ד אלה"ים צבאו"ת נמשכים כל צבאות העולם למיניהם ומהם נמשכים כל מיני מלחמות שבעולם ובמקום הזה הוא מקום הקנאה וזהו קנאת ידו"ד צבאו"ת והא נלחם ע"י למעלה קנאת י"י צבאו"ת תעשה זאת ומהם יונקים מנביאים באמרו בנביאים בכמה מקומות כה אמר ידו"ד כי לא השיגו לשם העליון אמר כה אמר י"י: ודע כי מעלת משה רבינו ע"ה הוא על כל הנביאים כולם ומשה רבינו עליו השלום היה נאחז במקור' והנביאים כולם נאחזים בעיקרי הנחל למטה והכתובים ממש נאחזים בבריכה: ואלו שני המידות נקראים נחליאל והמדה ששופכת בה נקראת כ"ל והמדה ששופכת כל בתוכה נקרא ים ונמצא ד' מדות הללו כוללת בפסוק אחד כ"ל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא ומה שאמר שהים אינו מלא שאין לו מילוי מעצמו ועוד שהים מקבל מצד זה ומשביע לכל בני העולם מצד זה והסוד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן משם יפרד והיה לארבעה ראשים ואחר שודענוך זה בשתי אלו המדות שהם ידו"ד אלה"ים צבאו"ת יש לנו ליכנס בביאור כל אחת ואחת כפי שיעור הראוי בעזרת הצור לפי יכלתינו אלה"י' צבאו"ת הושיענו ונושע' והאר פנינו: והשם השלישי משמות הקדש הוא הנקרא אלה"ים צבאו"ת והטעם שנקרא אלה"ים צבאו"ת הוא שהמדה הזאת מושכת כל מיני הדין והגבורה מצד שמאל ושואבת מן הבינה ומן הפחד ונלחמת מלחמות ידו"ד בצבאו"ת עליונות ובכל המוני מטה וזזהו שכתוב ביום ההוא יפקוד ידו"ד על צבא מרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה וצריך אני להודיעך עיקר הדבר כמו שכבר הודעתיך כי שם אדנ"י הוא המושל בכל המוני מעלה ומטה והוא הפרנס הגדול על כל הנבראים ובידו כל גנזי המלך וכך גבורי המלחמה וכל כלי המלחמה סוסי אש ורכבי אש כלי זיין רמחות וחרבות וקשתות וחצים ואבני בלסתראות ושאר כל כלי המלחמה וששים גבורים סביב למדה הזאת כולם אחוזי חרב מלמדי מלחמה וכו' מפחד בלילות וחללם מקבלים שפע מצד הפחד וכבר הודעתיך כי השם הנקרא אדנ"י שהוא מדת המלכות והא המושל על כל הנבראים והוא מחייה וממית מוריש ומעשיר משפיל ומרומם מוחץ ורופא וכל אלו הדברים שם אדנ"י פועל על כל דבר ודבר כפי השפע הבא אליו מן המעלות העליונות אם לטובה אם לרעה אם למלחמה אם לשלום אם לרעב אם לשובע ועתה יש לנו להודיעך בשעה ששם אדנ"י יוצא למלחמה ללחום במרום או בארץ מתלבש כלי המלחמה מגבורי הפחד ועל ידי מי על ידי אלה"ים צבאו"ת שהוא המושך הכח והגבורה והמלחמה לשם אדנ"י והסוד הזה למה אלה"ים זנחתנו ולא תצא בצבאותינו התבונן בפסוק זה ותמצא אלה"ים צבאו"ת בענין המלחמה ועניין המלחמה בדרך זה: דע כי כשהשם יתברך רוצה לעקור או להשפיל אומה למטה אינה משפיל עד שמשפיל שר שלה מקודם במרום שהרי אמרו זכרונם לברכה אין אומה נופלת אלא אם כן נופל שרה תחילה שנאמר ביום ההוא יפקוד ידו"ד על כל צבא מרום במרום ועל מלכי אדמה באדמה: ודע והאמן כי כשרדף פרעה אחרי ישראל עליו הכתוב אומר ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים כי המלחמה היתה למעלה ולמטה והמלחמה היתה למעלה ולמטה חזקה בשמים והסוד ויקח שש מאות רכב בחור שהרי שר של מצרים נתחבר עם סמא"ל ונתוספו שש מאות רכב בחור מלבד רכב מצרים דאל"כ מאי כתיב ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים וכי כולם לא היו רכב מצרים לפיכך אמר וכל רכב מצרים שבאו להלחם עם אדנ"י וזהו שאמר משה רבינו עליו השלום לישראל תדעו כי לא לכם המלחמה אלא להש"י שנאמר י"י ילחם לכם ואתם תחרישון ואילו לא היתה שם אדנ"י במלחמה למה אמרה תורה ידו"ד ילחם לכם י"י איש מלחמה אלא מלחמה היתה ברקיע ולפי שישראל היו סרבנין על הים היתה מלחמת השרים החיצונים קשה מה עשה מדת אדנ"י נתלבשה בשלושת מיני המלבושים לבוש מלכו"ת והיינו תפאר"ת אדון יעק"ב ולבוש החס"ד מצד אברהם להציל את ישראל ולבוש המלחמה מצד הגבורה שהוא יצחק להלחם עם מרכבות העליונים של מצרים וסמא"ל הרשע ונתלבש בסוד שלשה מלבושין בסוד ויסע ויבא וי"ט שהם סוד שלשה מלבושים שאמרנו עשתה מלחמה של מצרים שר של מצרים ונצחה אותם והיינו סוד ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו בכבדות ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי י"י נלחם להם במצרים וסוד ויסר את אופן מרכבותיו הם אופנים עליונים של מצרים שהיו מנהיגים למצרים שלמטה במרוצה וברח העגלה ונשתברו אותם האופנים ונשתברו כחות מצרים שלמטה משל בעגלה זו בזמן שנשתברו אופנים היאך תנהג המשא שעליה בך כשנשתברו אופני העליונים של מצרים נשארו כל המוני מצרים שלמטה שהם המשא של אותן האופנים מתנהגת בכובד וכשמצאו המצרים עצמן בכובד ידעו שנפל אופן והוא שר של מצרים למעלה ומה כתיב אנוסה מפני ישראל והטעם כי ידו"ד נלחם להם במצרים שלמעלה וכל אלו המלחמות בכח מי נצח אותם אדנ"י בכח אלה"ים צבאו"ת שנתלבש בהן וזה סוד יפקוד י"י על צבא מרום במרום ועל מלכי אדמה באדמה וגו' ואומר רותה בשמים חרבי על אדום תרד ואמר אורו אורו מרוז אמר מלאך י"י צבאו"ת כי לא באו לעזרת י"י ואמרו רבותינו ז"ל יש אומרים מרוז כוכב היה ולפי דרך זה דע כי השם הנקרא אלה"ים צבאו"ת הוא המשפיע לשם אדנ"י כח ללחום מלחמות ה' והסוד אלה"ים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת אלה"ים צבאו"ת שוב נא על דרך זה שובה י"י רבבות אלפי ישראל שוב להשפיע כח בשם ידו"ד הנקרא גפן זאת על ידי מי אתה פוקד גפן זאת על ידי הפקיד שהוא א"ל חי ולפידרך זה נאמר אלה"ים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה: והמדה הזאת נקראת - הוד בתורה בפסוק לך י"י הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וטעם שנקרא הו"ד בהיות מתלבש במדת הגבורה להשפיל אויבים ולנצח מלחמות ולהציל אוהבי עליון והסוד נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח וכל מיני ההודאות שאמר דוד בספר תהלים אצל מדה זו סמוכות וההודאות על הניסים ועל הנפלאות במקום זה קבועות בסוד יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם וסוד ארבע צריכין להודות ממקום גומל לחייבים טובות בהשתתף