# ספר ברית מנוחה — נוסח וורד עם הערות — קטע 8

[קריאה בקורא](/reader/kabala-57d8083daf06/1/8/)

<div lang="he" dir="rtl">

ומורה שהקב&quot;ה ברא לעולם הזה, ובהגיעו שם מקבל גבורה והוד וזיו ויקר אשר לא השיגו 
המאורות הראשונים אשר פירשתי מעלתם כמה היא גדולה, ובצאתו מלפני אדוניו נתמלא תפארת 
גדול ואמיץ אשר לא השיגוהו הראשונים כמו שאמרתי למעלה ובהתפשטו מלפני אדוניו נתמלאו 
ממנו ה&#x27; גלגלים הוד והדר ועמדו כולם תחת צלו, וזה המאור הוא הנקרא תפארת העליון 
שספירת תפארת משם מקבלת ומשם מתפשטת לצאת ולהשפיע חכמה ובינה לישראל כמה שאמר, 
השליך משמים ארץ תפארת ישראל (איכה ב&#x27; א&#x27;), ובמקומות ידועים יוצא האור הזה המשפיע 
לישראל, במקום הראשון שמתפשט כל רואיו ישגיחו מרחוק כי מטיל יראה ופחד מרוב גבורות 
המקום כי נתמלא המקום על כל גדותיו בה למזרח ולמערב ולצפון ולדרום, ואחר כך יוצא 
האור מן המקום הזה הנקרא תפארת ועובר במקום אחר שכאשר כל המאורות הקטנים והגדולים 
עוברים בזה המקום מרוב שפע זה המקום ומהדרו ומזיוו מתחבקים כל המאורות איש אל אחיו 


ונרכבו אלו באלו ולא נודע הקטן והגדול כי כולם גדולים, ומרוב שמחתם נתחבקו אלו באלו 
ולא נודע הקטן והגדול כנזכר, לזה המקום קראו מקום השלום שהשלום מזה המקום יוצא, 
ואחר כך יוצא האור המשפיע על ישראל ועומד במקום אחר אשר נקרא מקום הגבורה שכובשת 
גבורה אחרת מרוב גבורת המקום הזה, מזה המקום יוצאים כל הגבורות המפרנסים לכל הדברים 
הנמשכים ברחמים הוא הנקרא מקום התחברות המאורות שנמשכו בקו הגבורה והיכולת, ואלו הן 
ג&#x27; מעלות שהמאור בעדם יוצא. כל הרוצה לידע סודות עליונים יהיה בעל יראה משום אהבה, 
בעל שלום אוהב את הבריות ומקרבן וגבור ביצרו, כאשר ג&#x27; מעלות האלו יהיה בו כל מה 
שירצה ישיג. וזה המאור הנחמד שמרוב שלומו הגיע עד מקום שלא השיגו מאורות הראשונים 
עד שמגיע עד אמצעית המציאות אפי&#x27; שאין בו מניין. וא&quot;ת כיצד יוכל להיות הלא לבורא 
ית&#x27; שמו אין לו שיעור ומניין. ואתה לא ירדת לסוף החכמות. ו&#x27; מאות מיני הדר וחמדה 


מתפשטים מן המקום המציאות שכל הי&quot;ח אלף עולמות לא נחשבו אצל האחד מאלה הו&#x27; מאות כלא 
היו, והמאורות הללו אינם מתפשטים ואינם יוצאים חוצה כי אם עומדים וכל שאר המאורות 
מתפשטים וחוזרים, וכאשר חוזרים למקומם (נ&quot;א למקורם) ולשרשם הנאה אז אינם מגיעים 
אפילו עד א&#x27; אחרון (נ&quot;א עד האחרונה) שבאלו המאורות הו&#x27; מאות שאמרתי, וזה המאור 
שנתפשט כאשר יגיע לאלו הו&#x27; מאות המאורות הוא עולה עד חציים, ע&quot;כ אמרתי שמגיע עד 
החצי שבמציאות ברמז, ובהגיעו שם כמה מאורות מלהט וכמה אשות משריף, וזהו ההדר שיתפשט 
באלף התשיעי ויכסה את העולם והוא יותר ויותר נחמד מן אור העה&quot;ב, וזהו האור שיכסה 
ראשי החסידים ואנשי המעשה באותו הזמן, וזה שמו אשר נקרא לו ייארואאוחונחל שם היוצא 
משמוש התורה מזה הפסוק, &quot;יי &quot;יי &quot;אל &quot;רחום &quot;וחנון &quot;ארך &quot;אפים &quot;ורב &quot;חסד &quot;ואמת &quot;נוצר 
&quot;חסד &quot;לאלפים (שמות ל&quot;ד ו&#x27; ז&#x27;). ראשי תיבות הללו הוא בשם וניקודו כמה שאמר בתורה לא 


פחות ולא יותר, ושרשו מציאות הגדול הידוע למעלה לשם אהי&quot;ה אשר אה&quot;יה, וכמה מעלות של 
כל מעלה ומעלהאין לה סוף ומספר הוא ו&#x27; מאות המעלות שמתפשטים מן המציאות ועומדים, 
והממציא (נ&quot;א והמציאות) שהוא אדון כל הממשלות חופף ומכסה על כולם ונחשבו אצלו כלא 
היו וכלא היו מתפשטים ממנו, אינו עושה ממנו שום חשיבות לפי גודל ממשלתו, ובראותם 
בעלי השכל אשר השיגו החכמה העמוקה עד מאד בראותם כל הנפלאות הללו וכל החכמות האלו 
ובראותם שמרוב גאוות הקב&quot;ה אינו חושב למאוריו הגדולים על אחת כמה וכמה לשוכני בתי 
חומר אשר בעפר יסודם, ובראותם אמרו ודאי הקב&quot;ה אינו משגיח בעולם לא בצדיקים ולא 
ברשעים דרך אחת לכולם, ובזה יצאו מן הדרך. וראה והבן כמה גבורת המאור הזה שאני מפרש 
שכאשר עולה להשתחוות לפני אדוניו ועולה עד שרשו שורש הייחוד מכסה בזיוו ובהדרו 
ובשאונו ג&#x27; מאות מאורות ומכסה אותם ולא נראה מהם דבר לפי רוב גאותו והדרו וזיוו ולא 


נחשבו אצלו כלא היו הו&#x27; מאות הנזכר. וזהו ניקוד שור&quot;ק בוא&quot;ו באות שנייה מן השם, 
והוא מאור מתנועע לכל הקצוות ומרעישים ומחרידים מפני הדרו, ומפני שזה הניקוד באמצע 
כן הוא מתגבר עד אמצעית המציאות כמו שאמרתי למעלה ולא מאור אחר ונשלם הניקוד הב&#x27; 
שהוא מן האות הב&#x27;. מאור הג&#x27; נתגדל על המאור הזה בדרך אחר (נ&quot;א אחד) נחשב אצלו ככלום 
בהיותו עולה למעלה ומתפשט ברוב גדולתו למזרח ולמערב ולצפון ולדרום ולמעלה ולמטה לו&#x27; 
קצוות העולם, והמאור הזה הנורא מרוב התפשטו נראה במסך אחת נטויה לפני הכבוד, ולא 
נראו הגלגלים וכל המאורות אצל רקיע זה אלא כמו נרות קטנות מאירות מעט, ומן רוב שפע 
הרקיע הגדול והנורא אשר תראה מעלתו כמה היא גדולה מתפשטים שרפים בעלי היכולת, הם 
עומדים על המשמרת לנהוג לכל העולמות ולנהוג לכל הדברים אשר בהם סוד הדברים אשר סדר 
הקב&quot;ה כאשר ברא י&quot;ח אלף עולמות כמו שפירשתי, ומן זה הרקיע נשרשו הגלגלים וצבאותיהם 


ונראו הגלגלים כמו חרדל לתקפו ולגבורתו, וזה הרקיע מתקפו ומתפארתו מתפשט ניצוץ אחד 
יפה ונאה כלול מכל מיני תפארת והוא המאור העומד למעלה לשכר העה&quot;ב והוא המכסה אותו, 
ויצא המאור השביב הנורא הכלול מכל מיני יופי וחמדה לנהוג את השם הנכבד אשרי אדם 
יודע והשיג תכונתו ויפיו וממשלתו ולהוציאו ולהביאו, והוא מאור מחלק מזון ושפע לכל 
צבא מרום הגדולים והקטנים, ומהם מקבלים גבורה ומהם מקבלים רחמים שנמשך בגבורה כל 
מלאך ומלאך כפי יכלתו וכפי מאורו ושכלו שהוא משיג, ולאחר שכולם מתפרנסים מזה המקום 
והמאור הזה חופף עליהם מרוב התפשטו ומרוב ממשלתו ומגיע המאור הזה בשביבו (נ&quot;א 
ושביבו) שנתפשט ממנו אל מקומות המשמרות שמשם מתפשטים מנהיגי המעלות, ובהגיע אל מקום 
המשמרות נותן לכל דבר ודבר כח וגבורה ומשם יוצאות המשמרות לקחת גבורה וממשלה לשמור 
את העולם, ומתפשטים מחנות השרפים לאלפים ולרבבות בכח משמרתם לשמור לעליונים 


ולתחתונים, ועכשיו תוכל להבין מעלת ארץ ישראל כמה היא גדולה וכיצד ההשגחה האמתיית 
וברורה מן מקום המציאות הממציא הכל והוא שורש הכל ויסוד הכל. מן זה המאור הג&#x27; 
שדימיתיהו בלשון רקיע מפני שהוא מתפשט לכל הצדדין ומפני רוב התפשטו קראתיהו רקיע 
גדול, מזה המאור מתפשטים ד&#x27; משמרות של רחמים לד&#x27; צדדין (נ&quot;א צבאות), ובאורך כל 
משמרה ומשמרה מהאלו המשמרות אלפים אמות מן אמות הקודש ונמצא הריבוע שבין ד&#x27; משמרות 
גדול מאד, ובאלו הד&#x27; משמרות נמצאו חלונות שמגיעים עד הממציא לכל והם כדמיון חלונות 
כי לא יש חלונות למעלה אלא בלשון משל, ומאלו החלונות משם יוצא זיו והדר וחמדה 
ושופכים הצינורות הללו לזה הריבוע שנמצא בין (נ&quot;א מן) המשמרות ונתמלא הריבוע ההוא 
זיו והדר וחמדה מלא על כל גדותיו. אמרו שזהו שם יהוה מקום ההשגחה הנכונה והברורה 
והאמתית היוצא על פני הכל מלפני אדון הכל שורש הכל, וזה הריבוע הוא מכוון כנגד א&quot;י 


זה לעומת זה וע&quot;כ אמרו שהשגחת א&quot;י באה מן הממציא לכל הנמצאים ולא באה ע&quot;י אמצעי ולא 
נתערב עם שום מאור אחר אלא הוא לבדו יוצא מבלי כח אחר, וזה הרקיע חופה על הארבע 
משמרות שסובבים הריבוע הנאה ונראו אליו המשמרות כאשר כסה עליהם הרקיע כדמיון היכל 
נאה מאד והזיו מבפנים אין לו ערך ודמיון וליופיו אין ראות לראות, ונקרא זה ההיכל 
היכל האהבה היא ירושלים העליונה שמשם יורד שפע אל התחתונה ולהעמידה על משמרתה ועל 
מתכונתה, הוא היכל סגור לפי רוב חכמתו, וע&quot;ז ההיכל סידר שלמה הע&quot;ה שיר השירים בחכמה 
גדולה. והשביב הנאה שנראה ברקיע תלוי ממנה מתגבר מאד לעלות ולהתגבר, ונראה לפי רוב 
גבורתו כמגדל אחד בלבנון של אהבה שלארכה ולרחבה אין שיעור ואין מניין, ובהתגברו 
השביב הנאה מתפשטים ממנו הברקים הגדולים והלפידים והבזיקים, וכל מאור ומאור מאלו 
שנתפשטו נמצאו כל אחד ואחד בצורתו מצוייר שכלו לבד, וכל דבר ודבר מהרקיע מתפשט 


לעברו מהפעולה פועלים (וכל ברק וברק נתפשט לעברו וכמה פעולות פועלים) ואלו הן 
המאורות הגדולים שמתפשטים מן השביב והשביב הוא מאור שנמצא לו שם פועל פעולות והרקיע 
הזה נמצא שמו לבד, ועל דרך השם תוכל להבין הגבורה שמתפשט מן השם הנעלם, ואלו 
המאורות שמתפשטים מי יוכל לדבר גבורתם וממשלתם אין להם ערך ודמיון, ואלו השמות 
המנהיגים את השם הנכבד והמוציאים אותו ממקומו ומן מעון קדשו ומן מכון שבתו וממהרים 
אותו לפעול פעולותיו של שם יהו&quot;ה ואלו הם השמות שם הרקיע זהרי&quot;רון (נ&quot;א יהזרי&quot;רון 
(נ&quot;א יזהד&quot;ירון נ&quot;א יזהדרי&quot;רון) ושם השביב נפשירי&quot;רון (נ&quot;א בלא יו&quot;ד אחר השי&quot;ן) ב&#x27; 
שמות גדולים וטובים פועלים פעולות כמו שתראה, כאשר אצרף שם יהו&quot;ה בדרך מבוא השערים 
שם תראה דעת וחכמה לאין סוף ותבין הפעולות העשויות בלי עמל והפעולות העשויות בעמל 
על כל דבר וכל דבר ודבר במקומו עומד. וזהו הניקוד השלישי הוא ניקוד קמץ של אות 


השלישית מן השם הנכבד יהו&quot;ה והיא אות נמשכת גבורתה בקו הגבורה כמו שאמרתי פעמים 
רבות בזה העניין שהאות הזה גבורה גדולה וקשה והיא הנקראת חרב הקב&quot;ה הלוקח נקמה 
והנוקם נקם ברית. מאור הד&#x27; הוא מאור השלום והשמחה והשפלות, והוא מאור העומד לישראל 
להושיע ולהגן עליהם ברוב גבורתו, והוא מאור ממולא מכל המדות הטובות והחזקות 
והנוראות, ובצאתו מן שורשו מן שורש אילן החיים נותן פניו למטה והתחיל לכסות לכל 
הנבראים הנדכאים על התורה ועל הנכשלים. ומן זה המאור הד&#x27; הנורא מתפשטים כל מיני 
החמדה העומדים על ישראל השומרים החומות, והוא מאור שכולו אחד ולא נפרד הנה והנה ולא 
הביט כה וכה אלא נתן פניו והביט מטה מטה, ולמה הביט מטה מטה מפני רוב גאותו נשפל 
ומורה שיש עליון שורש אדון מלמעלה מנהיג אותו לרצונו ושהוא אינו הולך כי אם בכח 
מוכרח עושה רצון מנהיגו, ומפני רוב זכותו וחשיבותו מקרר האישות והשרפים בעלי 


היכולת, כאשר רואים שזה המאור נתפשט והביט למטה חרדו אלו לעומת אלו פן לא יתקררו גם 
המה, ולולי רם ונשא הצופה הדרכים והעמידם במקומותיהם שסידר לזה המאור דרך שיצא שם 
ולא יביט כה וכה, ובצאתו נתפרדו ממנו ד&#x27; משמרות הם משמרות שומרים לישראל, משמרה 
ראשונה כאשר מדות הפורעניות יוצא מלפני המושל בשעה ראשונה מן הלילה זו המשמרה חופפת 
על ישראל לבל ינזקו ישראל במדה הקשה הזאת, בחצי היום משמרת הקצף (נ&quot;א הקטב) ויוצאת 
בעולם המשמרה השניה חופפת על העולם לבל יושחתו, בשעה האמצעית מן הלילה מתפשטת חרון 
ובמשמרה השלישית מתפשטים כלבים צועקים ומשמרה הרביעית חופפת על העולם, וכן כל 
המשמרות החזקות הללו. ואומר לך כלל בשני המאורות. המאור הגדול הזה המביט למעלה (נ&quot;א 
למטה) לארץ בו נשרשו המשמרות וממנו מתפשטים לעשות כרצונם והרשות בידם להשחית ולאבד 
כמו שאמרתי, ומתפשטים ממנו ו&#x27; מאות אלף (נ&quot;א ו&#x27; מאות) מיני תפארת כנגד ו&#x27; מאות אלף 


שהיו ישראל כשיצאו ממצרים, ואלו הו&#x27; מאות אלף אין בהם נפתל ועקש וכולם גבורים מלאים 
ממשלת והוא אות הברית שענפיו מגיעים עד תפארת ספירה האמצעי ונטעי נטעיו הגיעו עד 
מלכות היא כנסת ישראל מקום שכל המאורות מצאו שם מנוחה והנחה, ואלו שני הספירות הם 
משפיעות שפע לישראל כמו שאמרתי למעלה, והמאור הזה המביט למטה פעולותיו גדולות 
ונמהרות מן המאור העולה למעלה, ומפני שהמאור העולה למעלה המנהיג את השם מרוב גאותו 
וממשלתו לא ישגיח לשום אדם בשמעו האותיות כראוי, אבל המביט למטה מפני רוב שפלותו 
וענותנותו פועל יותר במהרה מכל המאורות כמו שאמרתי, וזה שמו אשר נמצא לו יוה&quot;ך שם 
אמיץ וחזק מנהיג את השם בכח השם כי לא בכח בעצמו כי כל המנהיגים את השם יהו&quot;ה בכח 
יהו&quot;ה מנהיגים אותו, ובכאן נודע כמה גבורות השם כי אותם שמנהיגים אותו נשרשו בו, 
והניקוד הזה הוא חירק באות רביעית וסימן ניקוד ראשון מניקוד הששי סימנו תשוק&quot;תו 


ניקוד החמדה והגאוה והתשוקה שכל צבא הגלגלים מקבלים כח מזה המקום. הנני סיימתי 
ניקוד הראשון של שני הניקודים מן ניקוד הששי. והנני מבאר ניקוד השני שנמצא יותר בשם 
זה. והם ב&#x27; ניקודים בניקוד הששי. וניקוד זה שאפרש עכשיו לא נמצא לו סימן בתורה ולא 
בשום מקום אלא ע&quot;ד השכל וע&quot;ד ההבנה כמו שתראה עכשיו, ובהיותך רואה הדברים הללו אל 
תדונם ע&quot;ד הפשט אלא ע&quot;ד העמוק ואז תצליח. מאור א&#x27; מתפשט מן שורש החמדה (נ&quot;א החכמה), 
ומן עיקר אמונתנו ושורש תורתנו הוא מאור הממהר לפעול מרוב גבורתו והדרתו, והוא מאור 
שהוא מתגבר לעלות ונמשך בקו הגבורה לגמרי, ובהיותו נמשך בקו הגבורה נראה כמו אש 
אדום לגמרי מתנוצצים ממנו הניצוצים, והניצוצים הם בעלי שכל וחכמה וחמדה ומצויירים 
בצורות נפלאות עמוקות בחכמה ושמות מביאים פעולותיה, וכהתגבר המאור הנורא הזה לעלות 
מתחלק לג&#x27; חלקים זה אחר זה הולך ועולה, והראשון ממשיך את השני והשני ממשיך את 


האחרון ושלשתם בג&#x27; מעלות עולים, מי יוכל לדבר ולהעמיק סוד הג&#x27; כי שלשתם נמשכו 
בגבורה. והראשון זה חוקו לעלות ולחבר לכל המאורות אחת אל אחת לבל יהיו נפזרים 
ולעשותם גוף אחד ולהשפיעם השפעה גדולה בלי חסרון, וצינורותיו של זה המאור הראשון מן 
הג&#x27; מגיעים עד מקום ספירת הגבורה היא מדת הדין הקשה שהיא מחזקת לכל הדברים ומאמצם 
בגבורה גדולה, והמאור העולה אחרי הראשון מנגד כי אינם מתגברים זה על זה מפני רוב 
ממשלתם שלא יהיה להם מקום להתפשט אם יהיו עולים זה על זה זה מנגד וזה מנגד ומתגברים 
אלו על אלו. והשני הנמשך בכח הראשון ממשיך אליו כמו כן כל מיני הפחד והיראה הוא 
המטיל פחד ואימה מרוב גבורתו על כל באי עולם ועל המאורות, וממנו מתפשט היראה מטה 
ומעלה ובו נשרש, והוא המחבר כל כלי קדש הקדשים לבל ישמשו בהם הנכריים והנכרים, הם 
מאורות שנשרשו מצד השמאל בגבורה גדולה מאד. והאחרון שנתן פניו מטה ושלא נתגבר לעלות 


הוא המחבר כל מיני השלום אחד עם אחד והתפארת והחמדה. ולכן הפועל כאשר יפעול הנקודה 
הזה הנעלם יתכוין בראשון שהוא מקום החסידים ושמו שד&quot;י, והאמצעי מקום הגבורה ושמו 
אדנ&quot;י, והאחרון הנותן שלום בין דבר לדבר והמחבר כל מיני חמדה והעוז והממשלה מקום 
האור ששמו וה&quot;ו. וכאשר יתכוין כמו שאני אומר יפעול כל אשר ירצה. ויתכוין עוד שג&#x27; 
הניקודים הללו הם ג&#x27; עולמות ששמור הג&#x27; שמות שאמרתי למעלה, ויתכוין עוד שהם המקומות 
שמשם נאצלו ונגזרו הנשמות של האבות אי&quot;ו [אברהם יצחק ויעקב] הג&#x27; העמודים הגדולים, 
ושהם שלשה הנענועים המנהיגים שלשה עולמות והמביאם כרצונם וחפצם. וא&quot;ת למה קראת 
למעלה שם שד&quot;י אל מאור, אתה לא ירדת לסוף הדעת הגדולים האלו באיזה מקום הוא מתפשט 
שם שד&quot;י, כי לפעמים יהיה שיקרא שם שד&quot;י בשם אחר לפי המקום שמשם יוצא. וע&quot;כ אל יהיה 
שום אדם מקשה דברי אמת, כי האמת שעליה אין להרהר כי בשם שד&quot;י נמצאו שמות בלי מניין 


לפי רוב המקומות שיוצא משם, ולשם אדנ&quot;י נמצא כמו כן שמות לאלפים כמו לשם שדי לא 
פחות ולא יותר. והנה לך מ&quot;ש הקב&quot;ה בתורתו, וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד&quot;י 
ושמי יהו&quot;ה לא נודעתי להם (שמות ו&#x27; ב&#x27;), וא&quot;ת והרי מצינו במראות הנבואות שהשיגו לשם 
יהו&quot;ה כמ&quot;ש באברהם, וירא אליו יהו&quot;ה (בראשית י&quot;ח א&#x27;) וכן ביצחק, וירא אליו ויאמר אל 
תרד מצרימה (שם כ&quot;ו ב&#x27;) וביעקב כתיב, והנה יהו&quot;ה נצב עליו ויאמר אני יהו&quot;ה אלהי 
אברהם וגו&#x27; (שם כ&quot;ח י&quot;ג). אבל י&quot;ל שהשיגו מעלת שם שד&quot;י כאשר מכסה על שרשו כמו 
הענפים המכסים את השורש כן שם שד&quot;י מכסה שם יהו&quot;ה שהוא שרשו והיו משיגים האמת דבור 
על אופניו. וזה הניקוד הוא ניקוד שור&quot;ק בלי וא&quot;ו באות ראשונה מן השם יהו&quot;ה. מאור 
השני הוא וא&quot;ו שעולה מן ניקוד הג&#x27; ניקודים מן העליון מן זיוו שנתגבר מעלה נעשה מאור 
בפני עצמו ולא הביט כה וכה אלא עולה דרך מהלכו להשתחוות לפני המציאות ולא נתערב 


לשום מאור מן הנזכר לעיל, ובהגיעו אל המציאות המאור הנכבד הזה שם עומד ושם לא נראה 
עוד, הוא ניקוד חולם באות השנייה וזה שמו הנורא אהויולר והוא שם נורא מאד יוצא מן 
שמוש התורה מן התיבות &quot;את &quot;הגן &quot;ומשם &quot;יפרד &quot;והיה &quot;לארבעה &quot;ראשים (בראשית ב&#x27; י&#x27;) 
ר&quot;ת, והוא שם אמיץ פועל פעולות גדולות ואמתיות כמו שתראה בצירוף. האור הג&#x27; הוא דומה 
לשני אלא שזה עולה וזה הג&#x27; יורד, ושם הג&#x27; הזה כמו שם השני ושמו כשמו מפני שהוא 
תולדות השני ושמו אהויולר וניקודו הוא חירק. מאור הד&#x27; משך הגבורה מקום הנצחון ומקום 
הישועה כמ&quot;ש, אין [לי&quot;י] מעצור (לי&quot;י) להושיע ברב או במעט (ש&quot;א י&quot;ד ו&#x27;) והוא המסך 
הנטויה ממזרח ועד למערב והוא ניקוד פתח באור רביעית, וזה שמו אשר נמצא לו בשימוש 
התורה אגל&quot;א שם הגבורה אמיץ מאד והוא לנצח בכל מיני נצוח כמו שאמרתי למעלה. ובכאן 
נשלם הניקוד הששי על דרכים גדולים כללים ופרטים בסודות עמוקות סתומות וחתומות: 


ניקוד הז&#x27; מי יוכל לדבר עומקו וגבורתו וחכמתו ועוצם נפלאותיו ומהלכיו ומעמדיו 
מעמדות גדולות ומובחרים ונוראים מראים חכמה ודעת. והוא ניקוד מורה הייחוד של הקב&quot;ה 
יותר מכל המאורות האחרים אשר פירשנו למעלה. כי זה המאור בהיותו עולה מחבר אש התחתון 
עם אש העליון ואש העליון מחבר בכח מקורו, וכן עושה בכל הדברים, וכאשר הוא יורד מחבר 


</div>
