{"bookId": "kabala-5ac7036f42dd", "part": "1", "torah": "20", "title": "שער הגלגולים — קטע 20", "hebrewTitle": "קטע 20", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-5ac7036f42dd/1/20/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-5ac7036f42dd/1/20/", "segments": [{"index": 1, "he": "קין תלאו הקב\"ה ברפיון בימי המבול, ונתקן ונתחזק בגלגול חזקיה. וזהו חזקיה, חז\"ק \nי\"ה, כי בו נתחזק בחי' ראש, שרש קין הנקרא י\"ה, שהוא בחי' הראש, שבו או\"א. וכשא\"ל \nישעיה כי מת אתה ולא תחיה, חשב שעדיין לא תקן בחינת הראש הנקראת י\"ה, וזהו אמרתי לא \nאראה י\"ה. ונמצא כי חזקיה התחיל לתקן בחי' הראש של השרש הנזכר, ולכן נרמז בו שם \nי\"ה. וגם ברב משרשיה נשלם בחינת הראש להתקן, ולכן יש בו אותיות שר\"ש י\"ה, כי הראש \nהנקרא י\"ה שם הוא שרש הבל. ונמצא, כי חזקיה ורב משרשיה, שניהם בראש שרש קין. ואמנם \nביחזקאל הנביא, נתחזק קין בבחי' הרגלים. וז\"ס פסוק, בן אדם עמוד על רגליך וגו' \nכנזכר: \nודע, כי שמעון בן עזאי, ושמעון בן זומא, הם שני שמות שיני\"ן של רב משרשיא. ולכן נשא \nבן עזאי בתו של רבי עקיבא, כי אע\"פ ששנים אלו אינם מן השרש הנזכר, עכ\"ז יש להם \nקורבה גדולה עם השרש הזה. וכן גם כן אירע לאליהו הנביא ז\"ל, כי יען שהיה בא מן בנות \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "פוטיאל, שהוא יתרו שבא מן קין כנז\"ל, לכן נתעברו בו אח\"כ, נפשות נדב ואביהוא, שהם \nמן קין. וכן ג\"כ הענין באלישע הנביא, וביונה בן אמיתי, שיש להם קורבה גדולה עם השרש \nהנזכר, ולא ביאר לי מורי ז\"ל יותר, בענין הקורבה אשר להם: \nואמנם מ\"ש חזקיהו, אני אמרתי בדמי ימי וגו', הענין הוא, כי חזקיהו אע\"פ שהוסיפו לו \nחמשה עשר שנים, משלו הוסיפו לו, כמ\"ש ז\"ל ולא מלא כל שנותיו הקצובות לו, וחסרו \nממנו. ושאר שנותיו הקצובות לו, השלימם ברב דימי מנהרדעא, כי הוא היה גלגול חזקיה \nעצמו, בלי עירוב שום נצוץ אחר עמו, אלא הוא לבדו. וז\"ש חזקיה, אני אמרתי בדמי ימי \nפוקדתי יתר שנותי, כי ברב דימי הנזכר, בו פוקדתי והשלמתי ימי, ויתר שנותי הקצובים \nלי, שלא השלמתים בתחלה. וא\"ל מורי ז\"ל, כי אחת מן המצות שהיה זהיר בהם רב דימי \nהנזכר, היא מצות לויה אל האורחים ואל המתים. גם בענין ר' עקיבא, א\"ל מורי ז\"ל, כי \nס\"ת אור זרו\"ע לצדי\"ק ולישר\"י ל\"ב שמח\"ה, הוא ר' עקיבא כי הפסוק הזה נאמר עליו, \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ומכאן ראיה כי עקיבא הוא בה\"א לבסוף, ולא באל\"ף: \n(הגהה - אמר שמואל, כן כתבתי בספר חכמות נשים שלי. שתקנתי בסדר הגט, שמה שנראה יותר \nמבואר, לכתוב שם עקיבא בה\"א לבסוף: \nאמר שמואל, אע\"פ שאבא מארי ז\"ל הסתיר דבריו במקום הזה, זכורני כי מפה אל פה, יום א' \nגילה לי, כי בפסוק זה היתה רמוזה, קורבת נשמתו ז\"ל, עם נשמת הרב הגדול מורינו \nזלה\"ה. ואמר, כי זה יצחק מדבר על הרב הגדול זלה\"ה: \nועוד רמזו ז\"ל שם אבא מארי בפסוק זה, ח' של \"חזה, יו\"ד של ציון, יו\"ד של קרי\"ת, מ' \nשל מועדנו, הוא חיים. וא\"ל, שבזמן הרב הגדול ז\"ל, לא היה אפשר כלל להבנות ירושלם, \nהאמנם בזמן אבא מארי זלה\"ה היתכן, שאם יעשו ישראל תשובה, שיהיה אבא מארי ז\"ל משיח \nבן יוסף. וזהו מה שרמז כאן, עיניך תחזינה ירושלם, ולא עיני, אלה דברי מורי אבי \nזלה\"ה. ולכן ראה ראיתי, כי היה מפחד אבי זלה\"ה מאד מאומות העולם שלא יהרגוהו ח\"ו, \nואח\"כ בעונות הדור, גם זה חלף הלך לו כמו הנס הראשון שהיה בשנת שנפטר בה מורנו הרב \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הגדול ז\"ל, וזש\"ה והיה בכזיב מלשון כל אדם כוזב. (בדפו\"י כתוב כאן שנפטר בשנת של\"ה, \nבטעות, ולהלן דף קמ\"ט כתוב שנפטר שנת של\"ב): \nגם הגיד לי אבא מארי ז\"ל, כי בפסוק אחד נרמז שמו ושמי יחד, להודיע קורבתינו גם \nבנשמות, והוא מש\"ה, או מי יחי\"ה משומ\"ו א\"ל, נרמז בו חיים שמואל. ואי איישר חילי \nבע\"ה, אכתוב לפניך בספר זה בעהי\"ת, כמה צואות שמסר הרב מורינו הרב הגדול לאבא מארי \nז\"ל, מיום דעתו אותו עד יום פטירתו, ואציגם לפניך, לבל יהיה זה בלקט שכחה, והם \nכמוסות עמדי בקונטרסים נפרדים: \nגם בענין חבר הקיני א\"ל מורי ז\"ל, כי ז\"ס פסוק, וחבר הקיני נפרד מקין, כי הנה יתרו \nהוא משרש קין, וחבר הקיני הוא מבני בניו של יתרו, וגם הוא מן קין, ולכן נקרא חבר \nהקיני, לשון קין. ולהיות כי קין היה מעורב מטוב ורע, וביתרו נתקן ונברר אוכל מתוך \nפסולת, ונפרד הטוב מן הרע, כי הרע נשאר בקליפות, והטוב לקחו יתרו, לכן נאמר בו נפרד \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "מקין: \nגם בענין שמשון, א\"ל מורי ז\"ל, כי ז\"ס פסוק, וישלח ה' את ירובעל ואת בדן, ואחז\"ל \nבדן זה שמשון, דאתי מדן. והענין הוא, כי שמשון הוא גלגול נדב בן אהרן הכהן, ולכן \nנקרא בד\"ן, שהוא אותיות נד\"ב בהפוך. ולפי שנדב מת ולא רצה לקחת אשה, כי אמר אין \nבבנות ישראל הגונה לנו, כמ\"ש ז\"ל לכן נענש שמשון, בהיותו טוחן עם נשי פלשתים בבית \nהאסורים. ויען בני אהרן נכנסו שתויי יין, לכן היה שמשון נזיר מן הבטן, לתקן מה \nשעוות: \nגם בענין אליהו ז\"ל, א\"ל מורי ז\"ל, כי הנה הוא נרמז בפסוק \"אם \"ללצים \"הוא \"יליץ \n\"ולעניים \"יתן \"חן, ר\"ת הוא אליה\"ו ח\"י. והענין הוא כמ\"ש ז\"ל בס\"ה בר\"מ כי מרע\"ה \nהיה רבן של כל ישראל, והמתורגמן שלו היה אהרן הכהן, כמש\"ה הוא יהיה לך לפה וגו' לפי \nשמשה היה כבד פה וכבד לשון, ובאחרית הימים בדורו של משיח, יבא משה בגלגול וילמד \nתורה לישראל, וגם אז יהיה ערל שפתים, והמתורגמן שלו אז יהיה אליהו ז\"ל, שהוא חי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וקיים. וז\"ס פסוק פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, וזש\"ה אם ללצים הוא יליץ, כי כאשר \nיצטרך מתורגמן למשה, הנה אליהו חי הוא יליץ, ויהיה מתורגמן שלו: \nגם בענין אביי ורב ביבי בנו, א\"ל מורי ז\"ל, כי הנה הכתוב אומר, חז\"ה ציו\"ן קרי\"ת \nמועדנו וגו', ואם תחליף מ' של מועדנו ביו\"ד בא\"ת ב\"ש, יהיו ר\"ת יצחק. וכבר ביאר לי \nמורי ז\"ל, מי הוא ענין שם זה של יצחק הרמוז כאן: \nנחזור למקומנו, גם ר\"ת חזה ציון קרית מועדנו, הם חצק\"מ, בגימטריא רח\"ל, לרמוז כי \nהוא בחי' רחל נוקבא דז\"א. וגם היא ציון קרית מועדנו היוצאת מן החזה של ז\"א כנודע, \nולזה אמר חזה ציון, בלשון תרגום, ולא אמר ראה בלשון הקדש, לרמוז אל הנז\"ל. גם אביי \nנרמז בר\"ת א\"הל ב\"ל יצען \"יסע. גם רב ביבי בנו, נרמז בר\"ת ב\"ל י\"צען \"בל \"יסע, ולא \nרצה מורי ז\"ל לגלות לי עוד, תכלית עירוב אלו הדברים בפסוק זה מה עניינם: \nגם בענין רמי בר חמא א\"ל, כי הנה הוא נרמז בר\"ת פסוק מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך. \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "והענין הוא, כי הנה נתבאר בדרושים הקודמים, כי בכל שרש ושרש של שרשי הנפשות, יש \nתרי\"ג נצוצות של ת\"ח, והאחרים הם בעלי מצות ועמי הארץ וכו', והם הענפים שבשרש ההוא. \nוידעת במסכת ב\"ב דף י\"ב, ענין בת רב חסדא, שנשאת תחלה לרמי בר חמא, ואחר כך לרבא. \nוהענין הוא, כי בת רב חסדא היא המלכות בתו של אברהם אבינו איש החסד, שכתוב בו ורב \nחסד. וזהו מה רב טובך כי מ\"ה היא המלכות בתו של אברהם, כנזכר בהקדמת פרשת בראשית \nבזוהר, והיא בת רב טובך, שהוא רב החסד, וזהו רב חסדא, והנה היא צפונה ליראיך, שהם \nרמי ורבא, שהם הדעת והיסוד כמו שיתבאר. והענין הוא, כי הנה שני זווגים יש למעלה, \nהאחד הוא עליון בסוד הדעת, שהוא זווג שם הוי\"ה עם שם אהי\"ה, ושניהם בגימטריא מ\"ז. \nוהב' הוא למטה, בסוד זווג הוי\"ה ואלהי\"ם, והוי\"ה ואדנ\"י. ואמנם רב\"א, הוא אותיות \nבא\"ר, שהוא הזווג התחתון שביסוד, כי רבא בגימטריא ב' זווגים התחתונים, שהם ארבעה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שמות הנזכרים שהם ענין המלכות בשבעה היכלותיה, המזדווגת עם הת\"ת כנודע. ולזה עני \nרבא בתרה ואני אחרון, לפי שהוא זווג תחתון. אבל רמי בסוד זווג העליון אשר בדעת, כי \nאם תצרף שני זווגים התחתונים העולים רבא כנזכר, עם זווג העליון העולה מ\"ז כנזכר, \nיהיה הכל בגימטריא נ\"ר, שהוא בגימטריא רמ\"י. גם לשון רמ\"י הוא מענין רם, שהוא הדעת \nהר\"ם למעלה, והוא רוממות הדעת, שהוא שער החמשים, הנקרא נתיב לא ידעו עיט. וזהו ענין \nרמי בר חמא, כי חמא בגימטריא מ\"ט שערים, ורמ\"י הוא שער החמשים הכולל נ\"ר זווגים \nהנזכרים. ולכן ר\"ת \"מה \"רב \"טובך \"אשר, בגימטריא רמ\"י, ולכן רמי שהוא העליון, נשא \nתחלה לבת רב חסדא, ורבא לקחה אח\"כ, וזכור ענין זה, כי רמ\"י בר חמא הוא שער החמשים, \nשהוא הדעת העליון שבשרש קין הנז\"ל: \nגם בענין ר' ירמיה הנז\"ל, א\"ל מורי ז\"ל, כי עליו אמרו בתלמוד דידן, במסכת ב\"ב דכ\"נ, \nבעי ר' ירמיה, רגל אחד בפנים ורגל אחד בחוץ מהו, ואמרו שם כי על דא אפקוה לר' ירמיה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "מבי מדרשא. וזה היה בענין הגוזל המדדה בתוך חמשים אמה במ' י\"ט. וכבר ידעת, כי זה ר' \nירמיה, תמיד היה שואל שאלות, כמ\"ש הרבה פעמים בעי ר' ירמיה. והנה להיות כי הוא \nנתכוין לטובה, להגדיל תורה ויאדיר בשאלותיו וביישוהו ואפקוהו מבי מדרשא, לכן יש לו \nשכר טוב גדול למעלה, כי כל השאלתות הנשאלות במתיבתא דרקיע, הוא שואל אותם, ונשאלות \nע\"י. ונלע\"ד שא\"ל מורי ז\"ל, שהוא עומד בפתח מתיבתא דרקיע: \nואמנם כונת שאלתו, רגל אחד בפנים וכו', היה ע\"ד הסוד, בענין ז\"א, שהוא הגוזל המדדה \nבתוך חמשים אמה, שהם נ' שערי בינה. ונודע, כי כשנכנסים בו המוחין, הם מתלבשים בשתי \nרגלי אימא, נצח והוד דילה. ובתחלה נכנס רגל אחד בפנים בתוך ז\"א, ואח\"כ נכנס רגל \nהב', ואמנם הטעם למה אפקוהו מבי מדרשא כששאל, איני זוכר מה ששמעתי ממורי ז\"ל: \nגם א\"ל מורי ז\"ל, כי לפי ששרש קין מן הגבורות הנקראות אש, לכן מי שהוא משרש קין, \nמתפעל ומתבהל מאד כשרואה המים, וגם ליכנס בתוכם, לפי שהמים מכבים את האש. גם יש לו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "סימן א', כי הוא מתפחד מאד מן השדים והמזיקים. והטעם הוא, כי כל המזיקין יצאו \nמתולדת קין בארקא כנזכר בזוהר. גם א\"ל, כי קין היה בעל מעשה וציור במלאכות. כנודע \nביבל ויובל תולדותיו. אבל הבל, הוא בעל, דבור, בסוד הבל הפה. ולכן מי שהוא משרש \nהבל, הוא דרשן ודברן, ומי שהוא מן קין, אין לו כ\"כ כח הדבור, כמו שיש לו כח בציור \nומעשיות מלאכות המעשיות: \nגם בענין ר' עקיבא, שהיה מבני בניו של סיסרא, כבר נתבאר למעלה טעמו של דבר. ועתה \nנרחיב בו הביאור, בלי ספק שראוי לתת טעם, מה כחו גדול של סיסרא, עד שהכוכבים \nממסלותם, הוצרכו לירד מן השמים להלחם עמו. אבל הענין הוא, כי סיסרא קליפת הרע, \nהיונקת מן הדעת של ז\"א, והוא יונק מכל בחינותיו, שהם עשר הויו\"ת, חמשה חסדים וה' \nגבורות, שהם בגימטריא ר\"ס מן סיסרא. ונודע, כי כל עשר הויות הנזכרים שבדעת ז\"א, הם \nבמלוי אלפי\"ן, כי ז\"א הוא בחי' שם הוי\"ה פשוט שעולמ כ\"ו, ומלא באלפי\"ן שהוא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "בגימטריא מ\"ה, והנה כ\"ו ומ\"ה, הם בגימטריא סי\"א מן סיסרא. וזהו הכח העצום שהיה \nלסיסרא. והנני מסופק, אם אלו החמשה חסדים וחמשה גבורות הם מצד אבא, או מצד אימא. \nואיני זוכר אם שמעתי ממורי ז\"ל כי הם מצד אימא, ולכן היה שר צבא של יבין מלך כנען, \nע\"ש שהיה יונק מן הבינה. או אם הם מצד אבא, שבו שם ההוי\"ה דיודי\"ן, שהוא בגימטריא \nע\"ב, כמנין יבין, אלא שלהיות דאבא גניז גו אימא ואינו נגלה אלא מתוכה, לכן נקרא \nיבי\"ן על שם הבינה, ושכחתי מה ששמעתי: \nוהנה כל השרש של קין הנזכר, שהם מצד החמש גבורות דאימא, אשר היא ג\"כ נקראת גבורות, \nלכן נאחזו בהם הקליפות, וכל נצוצות שרש זה, ירדו לעמקי הקליפות, בסוד הדעת של אדם \nבליעל, שהוא סיסרא, סוד הדעת כנזכי. וכן ר' עקיבא שהוא משרש קין, היה בקליפה הזאת, \nואח\"כ יצא ממנה, ונולד מבני בניו של סיסרא כנודע: \nגם ר' שמואל בר שילת, שהיה מבני בניו של המן הרשע כנודע כי גם הוא היה נתון בקליפת \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "סיסרא, כי המן וסיסרא שניהם ממקור א' הם, כי שניהם הם בקליפת הדעת, ונודע כי רב \nשמואל בר שילת היה משרש קין כנז\"ל. וז\"ס פסוק \"הכוכבים \"ממסלותם \"נלחמו, ר\"ת המן עם \nסיסרא. ולפי שהדעת דז\"א נבקע, ויוצא ממנה הארה אל לאה שבאחורי הדעת, שהוא סוד הדל\"ת \nקשר של תפילין של ראש, אשר כנגד יסוד דאימא שבתוך הדעת דז\"א, ואז החסדים יוצאים מצד \nהרקת הימיני שבראש, והגבורות מן הרקת השמאלית, לכן כתיב והלמה סיסרא מחקה ראשו, \nומחצה וחלפה רקתו, כי הכניעה אותה הממשלה שהיתה לסיסרא, בהיותו יונק מן המקום ההוא \nכנזכר. ולכן נקמה זו היתה ע\"י יעל אשת חבר הקני, שהוא משרש קין כנזכר, הנתון בקליפת \nסיסרא. וכבר הודעתיך גלגול יעל ומציאותה, שהיא משרש קין הנזכר, בסוד אביי דאתי \nמדבית עלי, ואביי הוא מן קין, והנה יע\"ל ועל\"י הכל א' הוא, כמבואר אצלינו במקומו: \nגם טעם עשרה הרוגי מלכות, ר' עקיבא וחביריו, שמעתי ממורי זלה\"ה, כי ע\"י שנהרגו על \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "קדוש ה', זכו הם ללקט ולברור כל הנצוצות של הנשמות, אשר למטה ממדרגתם, הנתונים \nבעמקי הקליפות, ועל ידם מוצאים ומובררים, והם מעלים אותם אל הקדושה להשתלם ולהתקן: \nעוד יש טעם אחר והוא, כי עד הזמן ההוא, היה כח אל הנשמות שמתוך הקליפות לצאת, \nולהעלות בסוד מ\"ן אל המלכות, ומאז ואילך אין עוד כח ויכולת אל המעשה הזה, ולכן \nהוכרחו הם ליהרג, כדי לעלות למעלה בסוד מ\"ן, וישמשו שם במקומם בבחי' מ\"ן אל המלכות. \nועוד יש בזה תועלת אחד, כי על ידי עמידתם אצלה למעלה בסוד מ\"ן, יקנו הנצוצות \nשתחתיהם מציאות תקוה להתקן. והענין הוא במה שנתבאר אצלינו, כי עשרה אלו, הם כללות \nכל ישראל, כי הנה הם בחי' עשר שבטים, ועשרה טפות זרע שיצאו מיוסף הצדיק, כמבואר \nבדרושים שקדמו: \n \n", "en": ""}]}
