שער הגלגולים — הקדמה לח

הקדמה לח פעם אחת הייתי יושב לפני מורי ז"ל אחר סעודת המנחה של שבת, והייתי מפציר בו, שיבאר לי בענין השגתי, ובענין שרש נפשי, ובתוך הדברים א"ל פסוק זה אם "ללצים "הוא "יליץ "ולענוים "יתן "חן, והפצרתי בו שיבארהו לי, והשיב לי, כי הנה ר"ת פסוק זה הוא, אליהו חי, והענין הוא, מ"ש ברע"מ, כי משה רבן של כל ישראל, והמתורגמן שלו הוא אהרן הכהן, כמ"ש והוא יהיה לך לפה, לפי שמשה היה כבד פה וכבד לשון, ולעתיד לבא בדורו של משיח, יבוא מרע"ה בגלגול, וילמד תורה לכל ישראל, וגם יהיה הוא ערל שפתים, והמתורגמן שלו יהיה אליהו הנביא ז"ל, שהוא חי וקים, והוא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, אחיו של מרע"ה. וזש"ה, אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן, ר"ל אם ללצים, כי כשיצטרך מרע"ה מליץ ומתורגמן, הנה אליהו ז"ל שהוא חי יליץ, ויהיה מתורגמן שלו, ולא רצה לבאר לי יותר, איך לקשר ענין זה עם הויכוח הראשון שהיינו מווכחים יחד:

יום אחד א"ל, כי א"ל אז בתפלתו, כי אני עתיד לראות מלאך אחד פנים בפנים ולדבר עמי, והפצרתי בו, כי אמר לי מה שמו, ואמר לי שהוא אליהו ז"ל: יום אחד א"ל, כי אז התחיל חלק הרוח שלי להתנוצץ בי, דרך תוספת נשמה בכל ע"ש במקרה, עד יעברו שני שנים ומחצה הנז"ל, שהם מתחילים מן ר"ח אייר השל"א, עד ר"ח תשרי השל"ד, ואח"כ אקנה חלק הרוח ההוא בשלימות, ואז אשיג השגה גמורה בע"ה כנז"ל. והטעם הוא, כי הנפש אין בה יכולת רק לקיום המצות במעשה, אמנם להשלים חלק השגת ידיעת התורה, והשגת רוח הקדש, צריך בחי' חלק הרוח, ונמצא כי ענין השגתי תלויה עד שאקנה חלק הרוח שלי בקביעות ובשלימות בעהי"ת. וא"ל, כי זה הנצוץ של חלק הרוח שלי, שהוא בא ג"כ משותף עם נצוץ רוחו של ר' עקיבא, ומתלבש בו. והטעם לזה, לפי שכמו שנפשי היא ג"כ משותפת דרך גלגול ממש, עם נפש ר' עקיבא, כמו שיתבאר למטה, כן חלק רוחי, אינו בא אלא משותף ממש

ברוחו של ר' עקיבא. וכאשר אקנה רוחי בשלימות, יהיה ג"כ רוחו של ר' עקיבא משותף עמי. ונמצא כי אני צריך תחלה להשלים את נפשי בשתי שנים ומחצה הנזכר. ואחר תשלומה לגמרי, אז אזכה אל הרוח שלי, וגם יבא משותף עם רוחו של ר' עקיבא, כי אין הרוח יכול ליכנס באדם, עד תשלום תקון הנפש לגמרי, אם לא בדרך מקרה בתוספת בע"ש, וגם לזה צריך תשובה ומעשים טובים. וא"ל, כי אין מי שיהיה עמי בסוד גלגול ממש מכל אותם שהם מן השרש שלי, רק ר' עקיבא לבדו, כי הוא ממש עמדי בסוד גלגול ממש, אך האחרים של שרום נשמתי אם יתדבקו עמי, הוא בסוד עבור לבד, ולא בסוד גלגול: ופעם אחרת א"ל, כי גם כל אותם הנשמות נצוצות של אותם האנשים, שהם מן תחלת הדרגת נפש ר' עקיבא, עד אני הצעיר חיים, כי כלם הם מגולגלים בי בגלגול גמור, ומשותפים עם נפשי בגלגול הזה, ואפשר שאם אזכה יותר, יתערבו בי גם מן אותם אשר הם קודמים אל ר' עקיבא, כמו ריב"ז וכיוצא בו, בסוד עבור בלבד. וטעם הדבר הוא, לפי שאין בכל הנצוצות של השרש

הזה, כ"כ קרוב אל נצוץ נפשי, כמו נצוץ נפש ר' עקיבא, כי נצוץ נפשי קרובה וסמוכה אליו יותר מכלם, ולכן הוא מתגלגל עמי יותר מכל שאר הנצוצות. וכמו שנצוץ נפש ר' עקיבא, עלה באותה המדרגה הנקראת מחשבה, גם אני אוכל לעלות כפי מעשי במעלה גדולה עד מאד, יותר מכמה נצוצות אשר קדמו אלי. וא"ל, כי נפשי ונפש ר' עקיבא, הם סמוכות יחד בשרש הנפשות. אמנם ר' עקיבא לא היתה לו אלא מצד קין, בבחי' נפש בלבד, כי הרוח שלו מבחי' קין גם כן אשר היתה ראויה אל הנפש ההיא שלו, לא לקחה אז, אמנם לקח רוח אחרת משרש הבל או אדם. וגם אני יש ל' מזומנות ב' בחי' של הרוח, אחת היא בחי' הרוח הראויה אל נפשי, שהיא משרש קין. והב', בחי' רוח משרש אחר. כמו שביארנו, כי ע"י חטאו של אדה"ר נתערבו הנשמות, בחי' רוח מן שרש הבל, עם בחי' נפש משרש קין, וכן להפך. ובחינת רוח משרש אדם ברוח של קין או של הבל, וכן להפך. והנה בחי' הרוח אשר לי מצד קין, הוא

גדול במאד מאד מן הרוח אשר לי מצד הערוב כנזכר, ואם אזכה אקח את הרוח הזה אשר נוגע לי מצד קין. וכן עד"ז הוא בנשמה. וא"ל, כי אחר הנצוץ של ר' עקיבא, אין קרוב אלי יותר מנצוץ אביי, לפי שאביי זכה ליקח נר"ן כלם מן השרש שלי, שהם מבחי' קין, משא"כ באחרים כנז"ל. וא"ל, כי אביי הוא רב ייבא סבא עצמו הנזכר בזוהר דמשפטים, ואביי נרמז בר"ת פסוק "אך "בי "ישוב "יהפוך, ר"ת אביי. ואמר יהפוך ר"ל אל הפוך, ייבא לאביי, וזהו יהפוך. ושאלתי למורי ז"ל שיבאר לי סבת הפוך זה מה עניינו, ולא רצה לבאר לי: יום אחד אמר לי, כי שרש נפשי, היא טפת זרע יוסף שיצאה מבין צפרניו, מאותם העשר טפות כנודע: גם א"ל, כי הנפש היתירה שבאה לי בסוד תוספת שבת, היא גבוה ומעולה מאד, וכמעט שהיא מבחינת האצילות. וא"ל אותו היום, כי אז עדיין לא זכיתי לנפש יתירה הנז', רק פעם אחת או שתים: בענין נפשי א"ל, כי הנה כאשר חטא קין, היו אז כל הנצוצות של זה השרש, כלם כלולים

בו, כלם ממנו, עד הנצוצות שיהיו עד ביאת המשיח, וגם נצוץ נפשי היתה כלולה בו, וע"י חטאו נתערבו כל הנצוצות בקליפות, וכל הנצוצות המעולות והחשובות ירדו למטה מכל השאר בעמקי הקליפות, לפי שעון קין היתה במחשבה העליונה, כנזכר בתקונין. והנה ר' עקיבא מקומו הוא בזרועות, בסוד וידו אוחזת בעקב עשו כמבואר לעיל, כי הוא העקב של היד השמאלי של ז"א, והנה היד לפעמים האדם משפיל אותה עד העקב, ולפעמים יכול להעלותה עד הראש. ולכן נפלו זרועות אלו עד העקב, ואח"כ ע"י שנהרג ר' עקיבא, נתעלה ועלה עד המחשבה העליונה. וכמ"ש הקב"ה למשה כך עלה במחשבה, כדי לתקן מה שפגם. וא"ל, כי גם אני וכל הדומים אלי, נוכל לעלות ע"י מעשינו, להיותינו מבחי' הזרועות, לעלות במעלה רמה ונשאה עד אין קץ, יותר מכמה אנשים הקודמים אלינו בזמנים הראשונים. ואמנם מקום נצוץ נפשי, הוא בכתפות שבזרועות, ונתן לי סימן בזה, כי יש לי שם שערות ארוכות,

ונמצא שאני כלול מחו"ג, להיותי בסוד הכתפים. והנה עדיין הנצוץ הפרטי של נפשי לא נתגלגל, ולא בא עדיין בעולם הוא לבדו אלא עתה, ובערך זה אני חדש. אבל בערך שיצאתי כלול בנפש קין כנז', אני צריך להשלים נר"ן שלי שנפגמו, בהיותי שם מחמת חטאו של קין, וצריך אני להשלים חלקי אשר שם, והנה נצוץ נפשי, קרוב וסמוך אל נצוץ נפש ר' עקיבא, יותר מכל השאר, ולכן הוא מתגלגל עמי יותר מכל השאר: אמר לי מורי זלה"ה, כי שלשה הם שטעו בקץ, יעקב כשקרא לבניו ונעלם ממנו הקץ. וכן ר' עקיבא יש בו אותיות יעקב, לרמוז כי טעותם וטעה וחשב שבן כוזיבא היה משיח. וכן שמואל טעה בענין אליאב, שחשב שממנו יצא משיח, וכמש"ה (שמואל א' ט"ז) אך נגד ה' משיחו. ולכן שלשתם נתגלגלו לתקן טעות זה: אמר לי מורי ז"ל, כי נפשו של ר' עקיבא אינה כשאר נפשות הגרים, הנעשת מזיווג נשמות הצדיקים בגן עדן הארץ, כנזכר בפרשת שוה לך, אבל היא נפש גבוהה מאד, אלא שבחטאו של

אדם ושל קין, יצאה אל החיצונים, והוכרחה ליכנס בגוף גר, והנה היא באה מלובשת בתוך נפש אחרת, הנקרא נפש הגר, הנזכר בסבא דמשפטים. ואותה נפש הגר גרמה לו להיותו ע"ה מ' שנה, בסוד קשים גרים לישראל כספחת והבן זה. וכן היה בריב"ז, שהיה ע"ה מ' שנה. והטעם היה, לפי ששרש הנפש שלהם היתה מטפת זרע יוסף כנזכר. ולכן גם אני באתי לידי הטא הנז"ל, בהיותי נקשר ונאסר ט' חדשים כנז"ל: גם א"ל, כי ריב"ז ור' עקיבא, היו ב' זרועות ימין ושמאל של מרע"ה, מעורבים בקין, ו,כן היו שלשתם שוים בשנים, כל אחד חי ק"כ שנה, ולכן רצה מרע"ה שתנתן התורה ע"י ר' עקיבא, כנזכר שם באותיות דר' עקיבא. וגם מרע"ה הכה לעוג מלך הבשן, ובו היה אז מעורב נצוץ ר' שמעון בן נתנאל ר"ת בש"ן, וזהו עוג מלך הבשן. ולכן היה מרע"ה מתיירא ממנו מן עוג להמיתו, מפני אותו נצוץ של קדושה שהיה ירא חטא שהיה בו, ואח"כ היה הנצוץ ההוא תלמידו של ריב"ז:

ערב שבת במנחה, ראה כתוב במצחי בלשון הזה, הכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה, להורות שנגלה בי נפשו, בסוד תוספת שבת. ואחר כך באיתן יום עצמו, נתכעסתי בביתי, ונסתלק ממני. ואח"כ עשיתי תשובה באותו השבוע, ובע"ש השני ראה מורי ז"ל, שהיו נדבקים בי בסוד תוספת שבת, רוחו של חזקיה, ורוחו של ר' עקיבא, וחזרתי להתכעס באותו יום בביתי, וא"ל שנסתלקו. ואח"כ בו ביום עשיתי תשובה לכל הכעס ההוא, וא"ל כי בא אלי רוחו של בן עזאי בלבד, אע"פ שאינו מן השרש שלי, וזה לפי שהיה חתנו של ר' עקיבא, וא"ל כי בבקר ע"ש ראה כתוב עקיבה בהא: יום שבת אחד עיינתי שני פסוקים ע"ד האמת, וא"ל מורי ז"ל בבקר ביום השבת, שראה לבן עזאי שהיה נותן לי ב' מתנות טובות, ושאומר מה חדוש חדשתי ביום השבת ההוא, וספרתי לו, וא"ל לפי שבאותה הלילה של ליל שבת, עלה בדעתי פתאום וקריתי משנה אחת של בן עזאי, שלשה או ארבעה פעמים, שלכך הוא נתן לי אותם ב' מתנות הנז'. ובימי החול של

אותה השבוע א"ל, שהיה רואה בי שהיה בי תוספת רוח מצד רוחו של אביי כנז' בזוהר בפרשת צו שהת"ח יש לו תוספת רוח בחול, כמו שיש לע"ה בשבת: ביום שבת אחר א"ל, כי ראה כתוב במצחי שם הוי"ה מאירה מאד, וזה להורות כי שם ה' נקרא עלי. וא"ל, כי גם כל נצוצות שיש בשרש נפשי מן חזקיהו עד נפשי, כלם באו בי בסוד תוספת שבת ההוא, אפילו פנימיות רוחו של חזקיהו ע"ה בא אלי אז: ביום ר"ח תמוז א"ל, כי ראה את נפש רב דימי מנהרדעא, שהיתה מוכנת להתעבר בי, לפי שהיא משרש נפשי. וגם לפי שביום ההוא לויתי מת מצוה אחד, ורב דימי היתה המצוה הזאת תדירית בידו, לעשות מצוה לויה אל האורחים ואל המתים, וע"כ היה רוצה להתעבר בי, וא"ל כי חזקיהו המלך לא מלא שנותיו, ואע"פ שהוסיפו לו ט"ו שנים, משלו הוסיפו לו, ועדיין חסרו לו שנים אחרות, ושאר שנותיו השלימום רב דימי הנזכר, כי הוא היה גלגול חזקיה המלך עצמו, בלתי שום ערוב נצוץ אחר עמו, אלא הוא לבדו. וז"ש חזקיהו, אני אמרתי

בדמ"י ימי וגו', פוקדתי יתר שנותי וגו', כי ברב דימי היו שאר שנותיו ושאר ימיו. ואני חיים ראיתי, ששלח לי רבא ע"ה האמורא שלום ב' פעמים, אחת בתוך תפלתי, ואחת בחלום. וא"ל מורי זלה"ה, כי רצה רבא ע"ה לעשות שלום עם רב דימי המתלוה עמי, על שהיה עמו בקטטה, ממה שעשה לו תלמידו רב אדא בר אהבה, על ענין הגרוגרות שהביא רב דימי בספינה כנזכר בתלמוד: יום שבת אחד, נגלה בי רב משרשיא, וא"ל מורי ז"ל, כי ז"ס תוספת שבת גמור מצד שרש נפשי. והענין הוא, כי שם זה הוא מבחינת או"א הנקראים י"ה, ונודע כי מזה הוא תוספת שבת, ושאר אותיות הוא משרש, והנה הב' שינין, הם ב' שמות מצפ"ץ, שכל אחד מהם עולה בגימטריא ש', והם ב' אותיות של תוספת שבת הנזכר בר"מ בפרשת יתרו מן אותם הז' שמות הכתובים שם, נשארו ב' אותיות מ"ר, והם בגימטריא שאר החמשה שמות הנז', שהם, ה', ה', אלהי"ם, א"ל, אדנ"י, הנזכר שם, שהם בגימטריא רל"ד, ושבעה השמות עצמם הרי הם רמ"א.

נמצא כי שם זה הוא תוספת שבת של שרש נפשי, והוא כללות ז' שמות השבת, ומקורם שהוא שם י"ה: וא"ל מורי ז"ל, כי חזקיהו המלך, הוא בחי' הראש של זה השרש של קין, ויען שהיה קין תלוי ברפיון בימי המבול, כמ"ש חז"ל נתקן ונתחזק ע"י חזקיהו. ומשם התחיל להתחזק בחי' הראש. וזהו חזקיהו, חזק י"ה. וזש"ה, אמרתי לא אראה י"ה בארץ החיים, כי הנה הוא בא לחזק בחי' הראש של זה השרש שהוא י"ה, כנודע ששם זה הוא בראש. והוא חשב תחלה, שעדיין לא נתקן ונשלם בחי' הראש של קין להשתלם בזה רב משרשיא, כי יש בו אותיות שר"ש י"ה, כי השורש הוא בראש, וגם שם הוא שם י"ה. ונמצא כי חזקיה המלך, ורב משרשי"ה, שניהם בראש קין. ואמנם ביחזקאל הנביא, נתחזק קין בבחינת הרגלים, וז"ס בן אדם עמוד על רגליך, כי היה בחינת בן אדה"ר, וא"ל שיעמוד על רגליו, ויחזקם ויתקנם, כי משם נמשך, ולכן נקרא יחזקאל, לשון חוזק. והנה שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא הם ב' שיני"ן שהם

ממשרשי"ה ולכן נשא בן עזאי בתו של ר"ע, כי אע"פ ששנים אלו אינם משרשי כנז"ל, עכ"ז יש להם קורבה גדולה עם שרשי, וכן אירע לאליהו הנביא ו"ל שנתעברו בו נשמת נדב ואביהו, שהם מן קין, יען היה בא מבנות פוטיאל שהוא יתרו שבא מן קין, כמ"ש רז"ל כן הענין באלישע ויונה שיש להם קורבה גדולה בשר"ש נפשי, ולא רצה לגלות לי יותר בזה: יום שבת אחד, נתגלו בי רמי בר יחזקאל, ורב ביבי בר אביי. וא"ל מורי ז"ל, כי באותה הלילה אמרו לו בחלום, כי רב ביבי נרמז בפסוק זה בר"ת והוא פסוק 'חזה 'ציון 'קרית 'מועדינו 'אהל 'בל 'יצען 'בל 'יסע, ר"ת אביי. וגם מורי ז"ל נרמז בפסוק זה בר"ת, והוא פסוק "חזה "ציון "קרית "מועדינו, כאשר יתחלפו אות מ' ביו"ד בא"ת ב"ש, יהיה יצחק, שם מורי ז"ל. גם א"ל בחלום, כי ר"ת "חזה "ציון "קרית "מועדינו, ר"ת בגימטריא רחל, שהוא סוד נוקבא דז"א, הנקראת רחל. וגם היא נקראת ציון קרית מועדינו, היוצאת

בחזה דז"א, ולזה אמר חזה ציון בלשון תרגום, ולא אמר ראה בלשון הקדש, לרמוז אל הנז"ל. וגם אביי אביו של רב ביבי, רמוז בר"ת של מלות אהל בל יצען בל יסע. ולא רצה לגלות לי תכלית הדברים אלו מה עניינם: בענין אשתי א"ל, כי הנה אין בכל הנצוצות של שרש נפשי כ"כ קרוב אלי, כמו נצוץ של ר' עקיבא, והוא קרוב עמי יותר מכלם, וכל מה שאירע לו אירע לי, וא"ל כי אשתי חנה, היא גלגול כלבא שבוע, חמיו של ר' עקיבא. ויען כי נרבע כנקבה, בא בגלגול אשה אחת, שהיתה מרבניתיה דאביי, יען גם הוא היה משרש ר' עקיבא כנודע, ועליה אמרו בתלמוד אמר אביי אמרה לי אם. ואח"כ נתגלגלה באשתי חנה, יען היא גלגול זכר, אי אפשר להיות לי ממנה בנים זכרים אלא נקבות, ואפילו נקבות לא תלד לפי שהיא זכר, אלא בהצטרפות נשמת נקבה אחרת עמה שתתעבר בה, וא"ל שנתעברה בה נפש אשת טורנסרופוס הרשע, שנשאת אח"כ לר' עקיבא כנודע, וזהו לסבת הקורבה שיש לר' עקיבא עם אשתי, שהיא מגלגול חמיו כנזכר. ואז

נתעברה מבתי אנגיל"א. וכשנולדה, נתגלגלה בבתי הנזכרת ונפרדה מאשתי. ואחר שמתה בתי אנגיל"א הנזכרת אז יצטרך שתחזור להתעבר פעם ב' באשתי, ואז תחזור לילד בת אחרת, ותהיה גלגול אשת טורנסרופוס הרשע הנזכר ממש, ואם תחיה הבת הנזכרת ההיא, יצטרך שנפש נקבה אחרת תתעבר בה, ותוליד בת אחרת, ותתגלגל הנפש באותה הבת, והנה אם אותה הנפש תשאר עם אשתי בבחי' עבור ולא תפרד ממנה, אז אפשר שהולד אשר תלד שיהיה זכר, ואמר לי שתמות זאת, ואח"כ אשא אשה אחרת, עם עושר גדול מופלג, דוגמת ר' עקיבא עם אשת טורנסרופוס כן יבא לי העושר מפאת אשה ג"כ כמוהו. ופעם אחרת א"ל, כי אחר אשר אזכה להשלים את נפשי, אקח את רוחי, וכמו שנפשי משותפת עם נפש ר' עקיבא כנ"ל, כן רוחי יבא גם כן משותף עם רוחו של ר' עקיבא ג"כ, ואז אזכה ליקח בת זוגי האמיתית. וכמו שנפשי ורוחי משותפים עם נפשו ורוחו של ר' עקיבא, כך תבא נפש בת זוגי האמיתית, משותפת עם

נפש אשת ר' עקיבא האמיתית, שהיא בת כלבא שבוע. ויען אשר יש מעלה יתירה לבת כלבא שבוע, לפי ששהתה כ"ד שנים לבעלה ללמוד תורה, לכן גם אשתי המשותפת עמה כנזכר, יש לה מעלה גדולה מאד, ואינו יכול לזכות בה, עד שאשלים את נפשי ויבא בי רוחי. אמר שמואל, א"ל מורי ז"ל, כי בת זוגו האמיתית היא אדונתי אמי מב"ת: ערב ר"ח אלול שנת השל"א שלחני מורי ז"ל, למערת אביי ורבא, ושם נשתטחתי על קבר אביי זלה"ה, וייחדתי יחוד תחלה של הפה וחוטם דעתיקא קדישא, ונפלה עלי שינה ואיקץ ולא ראיתי דבר. אח"כ חזרתי ונשתטחתי פעם אחרת על קבר אביי עצמו, ויחדתי היחוד שכתוב מכתיבת יד מורי עצמו. (הגהה - אמר שמואל, כבר כתבתי בשער רה"ק דף ק"י ד"ה יחוד א'). ובהיותי מחבר ומשלב אותיות יהו"ה אדנ"י כנודע, נתערבה מחשבתי, ולא הייתי יכול לחברם, ואחדל מלחשוב בחבור ההוא, ואז נתדמה אלי במחשבתי כאלו קול אומר לי חזור בך חזור בך פעמים רבות, והייתי מחשב בדעתי לומר, הנה זהו לשון עקביא בן מהללאל אל בנו

כנודע, ואז חזרתי לחשוב בחבור ההוא וגמרתיו, ואז נדמה במחשבתי, כאלו אומרים לי, אלהים יראה לו השה לעולה בני, ובאלו היו מבארים לי פירושו, והוא, כי מה שהייתי דואג על שלא הועלתי ביחוד הא' שאינו כן, אמנם הועיל והצליח לפני השי"ת, וזהו אלהים יראה לו הונה וכו', ויתדמה במחשבתי כאלו היו מבארים לי, כי בפסוק הזה נרמז כל היחוד הא' שעשיתי, כי ר"ת של "אלהים "יראה "לו "השה בגימטריא מ"ו, כמנין יחוד יהו"ה אהי"ה, (הגהה - אמר שמואל, עם כולל אחד בתיבות), ור"ת "השה "לעולה "בני הוא הבל, והוא סוד הבל הפה העליון שכונתי ביחוד ההוא. ונדמה לי כאלו היו אומרים לי, בר"ת של תיבת "לו "השה "לעולה, היא הלל הזקן. ואיני מבין עניינו: והנה כל זה נתדמה לי אז במחשבתי, ואחר כך נפלה עלי חרדה ורעדה גדולה עד מאד בכל איברי, וידי רועדות זו לזו, גם שפתי היו רועדות דבר גוזמא, ומתנועעות במהירות ובתכיפות ובמרוצה גדולה, וכאלו קול היה יושב על לשוני בין שפתי, והיה אומר במרוצה